אם א' מוכר חוזה ל-ב' זה לא משפיע על המדד.
אבל אם א' מוכר חוזה, ובאותו רגע גם קונה מניות שנכללות במדד, אז הוא יוצר ביקוש לאותן מניות. הביקוש גורם לעליה במחיר המניות.
כשקונים חוזה מהמנפיק זה בדיוק מה שקורה - המנפיק מוכר חוזה וקונה מניות בסכום של החוזה.
גם על נפט אפשר לעשות חוזה החלפה. נגיד חוזה שברגע הפקיעה אני משלם 60$ ומקבל חבית נפט. זאת התחייבות הדדית - יכול להיות שזה יאפשר לי לקנות חבית בזול, יכול גם להיות שאאלץ לקנות חבית מעל מחיר השוק.
במניות זה די דומה - ביום הפקיעה אני משלם סכום ידוע ומקבל כמות ידועה מראש של מניות. אבל בניגוד לנפט אני לא באמת מקבל את המניות, אלא את השווי שלהן באותו רגע. זה לא נורא משנה, אני יכול לקנות אותן בעצמי אם בא לי.
אני חושב שהבנת הצד של המנפיק היא קריטית.
תצא מהנחה שהמנפיק לא מחפש להמר, אלא להרוויח בכל מקרה - בין אם המדד יעלה ובין אם ירד. איך עושים את זה? כמו שכתבתי קודם:
אתה רואה שלמנפיק החוזה לא אכפת אם המדד יעלה או ירד - כך או כך הוא מרוויח בדיוק אותו דבר.
את זה אפשר לעשות על מדד sp500 אבל לא על כל מדד פיקטיבי (למשל מזג האויר). כלומר אפשר למכור חוזה על מזג האויר, אבל מי שיעשה את זה הוא מהמר - אולי ירוויח ואולי יפסיד. זה שונה מחוזה על sp500 בו מנפיק החוזה לא מהמר - הוא מרוויח בטוח.
עם הצדקה.
בכל רגע יכול המנפיק, או כל אחד, להנפיק חוזה חדש. אני לא יכול למכור יותר יקר ממנו כי אף אחד לא יקנה ממני אם מישהו אחר מוכר בזול.
המחיר שהמנפיק יכול למכור בו קשור באופן חזק למדד. אם הוא מוכר בזול מדי הוא לא יוכל לכסות את עצמו כמו שתיארתי, ולהרוויח בכל מצב.
נחזור לדוגמה - קניתי חוזה שאומר שבתאריך נתון אני משלם 100$ ומקבל 100$*מדד. המדד היה 1 כשקניתי אבל עלה בינתיים ל-1.2.
המנפיק יכול לייצר חוזה כזה, אבל כדי להבטיח שלא יפסיד בשום מצב הוא צריך לקחת לפחות 20$ תמורת החוזה (אז הוא יקנה מניות ב-120$ ובפקיעת החוזה הכל מתקזז).
נגיד אני רוצה למכור את החוזה שלי - אף אחד לא ישלם לי יותר מ-20$. זה ערך החוזה, והוא נגזר ישירות מהמדד (חוזה על 100$, מדד עלה ב- 20%).