yanosh34
משתמש בכיר
- הצטרף ב
- 24/1/15
- הודעות
- 1,420
- דירוג
- 1,580
לאחרונה נחשפתי לעניין של אפקט הקונטנגו (Contango) ובקוורדיישן (Backwardation) שעלול להשפיע של התשואה כאשר משקיעים בחוזים עתידיים ונאלצים לגלגל אותם, כלומר למכור חוזה שעומד לפקוע ולקנות את הבא אחריו.
הסולידית נגעה בקצרה בנושא בפוסט על השקעה בסחורות.
מבחינה טכנית אני חושב שאני דיי מבין כבר על מה מדובר:
למשל, הסוחר בחוזה (מנהל תעודת סל מחקה כלשהיא לצורך העניין) מוכר את החוזה שעומד לפוג בשער 45 ולקנות את הבא אחריו בשער 46 (מצב של קונטנגו).
אם התעודה באמת היתה עוקבת אחרי מחיר הסחורה, באותו רגע גם השער שלה היה אמור לעלות אבל מנהל התעודה עושה משהו אחר: הוא משאיר את שער התעודה ללא שינוי והוא עושה זאת באמצעות שינוי ושימוש במקדם הנקרא מקדם גלגול\המרה ואשר מגדיל או מקטין את החשיפה לשינויים בסחורה.
למשל במקרה הזה, המקדם יקטן ב46/45-1 = 2.22%, ומאותו רגע ועד לגלגול הבא, התעודה תהיה חשופה ב2.22% פחות לשינויים במחיר הסחורה, ממה שהיתה קודם.
בנוסף הנכס עלה משער 45 לשער 46, כלומר 2.22% אך מנקודת מבטו של המשקיע בתעודה - לא קרה דבר. 0% תשואה על אותו הרגע של הגלגול.
מה שאני מנסה להבין בצורה טובה יותר זה את המשמעות של הדבר.
ההבנה הכללית שלי היא ש:
1. השוק במצב של קונטנגו והסחורה עולה - עם הגלגולים המשקיע יהיה חשוף פחות ופחות לשינויים בסחורה ולכן התשואה החיובית תישחק.
2. השוק במצב של קונטנגו והסחורה יורדת - הקטנת החשיפה דוקא באה לטובת המשקיע ומפחיתה את ההפסד.
3. השוק במצב של בקוורדיישן והסחורה עולה - עם הגלגולים המשקיע יהיה חשוף יותר ויותר לשינויים בסחורה ולכן המשקיע יקבל תשואה שהיא אפילו עודפת על התשואה של הסחורה עצמה.
4. השוק במצב של ברוורדיישן והסחורה יורדת - הגדלת החשיפה דוקא באה לרעת המשקיע, ההפסד יהיה אפילו יותר גדול מההפסד של הסחורה עצמה.
אם מסתכלים על זה בצורה כזאת, אני חושב ששיש סימטריה בין המצבים (כולל סימטריה פנימית בין כל אחד מהמצבים בנפרד) ולכן לא צריך לתת יותר מדי תשומת לב לנושא - לפעמים מרוויחים, לפעמים מפסידים - התוחלת של התופעה היא כנראה אפסית שזה יותר מטוב עבור נושא שמוצג כ"בייעתי".
אבל השאלה היא האם באמת התוחלת היא אפס? האם ההסתכלות הזאת איננה פשטנית מדי?
הסולידית נגעה בקצרה בנושא בפוסט על השקעה בסחורות.
מבחינה טכנית אני חושב שאני דיי מבין כבר על מה מדובר:
למשל, הסוחר בחוזה (מנהל תעודת סל מחקה כלשהיא לצורך העניין) מוכר את החוזה שעומד לפוג בשער 45 ולקנות את הבא אחריו בשער 46 (מצב של קונטנגו).
אם התעודה באמת היתה עוקבת אחרי מחיר הסחורה, באותו רגע גם השער שלה היה אמור לעלות אבל מנהל התעודה עושה משהו אחר: הוא משאיר את שער התעודה ללא שינוי והוא עושה זאת באמצעות שינוי ושימוש במקדם הנקרא מקדם גלגול\המרה ואשר מגדיל או מקטין את החשיפה לשינויים בסחורה.
למשל במקרה הזה, המקדם יקטן ב46/45-1 = 2.22%, ומאותו רגע ועד לגלגול הבא, התעודה תהיה חשופה ב2.22% פחות לשינויים במחיר הסחורה, ממה שהיתה קודם.
בנוסף הנכס עלה משער 45 לשער 46, כלומר 2.22% אך מנקודת מבטו של המשקיע בתעודה - לא קרה דבר. 0% תשואה על אותו הרגע של הגלגול.
מה שאני מנסה להבין בצורה טובה יותר זה את המשמעות של הדבר.
ההבנה הכללית שלי היא ש:
1. השוק במצב של קונטנגו והסחורה עולה - עם הגלגולים המשקיע יהיה חשוף פחות ופחות לשינויים בסחורה ולכן התשואה החיובית תישחק.
2. השוק במצב של קונטנגו והסחורה יורדת - הקטנת החשיפה דוקא באה לטובת המשקיע ומפחיתה את ההפסד.
3. השוק במצב של בקוורדיישן והסחורה עולה - עם הגלגולים המשקיע יהיה חשוף יותר ויותר לשינויים בסחורה ולכן המשקיע יקבל תשואה שהיא אפילו עודפת על התשואה של הסחורה עצמה.
4. השוק במצב של ברוורדיישן והסחורה יורדת - הגדלת החשיפה דוקא באה לרעת המשקיע, ההפסד יהיה אפילו יותר גדול מההפסד של הסחורה עצמה.
אם מסתכלים על זה בצורה כזאת, אני חושב ששיש סימטריה בין המצבים (כולל סימטריה פנימית בין כל אחד מהמצבים בנפרד) ולכן לא צריך לתת יותר מדי תשומת לב לנושא - לפעמים מרוויחים, לפעמים מפסידים - התוחלת של התופעה היא כנראה אפסית שזה יותר מטוב עבור נושא שמוצג כ"בייעתי".
אבל השאלה היא האם באמת התוחלת היא אפס? האם ההסתכלות הזאת איננה פשטנית מדי?
