אני באמת תוהה איך זה נראה ביומיום לחיות עם הסכם ממון.
המשפט הזה נשמע לי ממש מוזר, שכן רוב חברנו ללא הסכם ממון ולמען האמת, אין שום הבדל. יש חשבון משותף ממנו מוציאים כל מה שצריכים לכל פעיליות הבית. זה לא שמפרידים את השמפו שלה והשמפו שלו וכו'. אבל כשאחד מאיתנו רוצה לבצע הוצאה/השקעה גדולה הוא לא מחוייב באישור הבן זוג מאחר שהוא עושה מכספו שלו שהרוויח בעצמו.
מיותר לציין שרוב זוגות החברים שלנו התחילו מנקודת פתיחה דומה של נכסים/קריירה, כך שסביר להניח שגם אני במצבם לא הייתי רואה חשיבות גדולה מידי בהסכם ממון, למרות שאני רואה בכך יתרונות רבים. אשתי ואני הגענו עם פערים גדולים שהצתמצמו עם הזמן ולו רק בגלל שהתחביבים/הוצאות שלי יותר גבוהות והיא חוסכת את כל הכסף הפרטי שלה, ובזכות ההסכם ממון היא לא מחוייבת לשלם על השטויות שלי
אם ההורה בוחר לתת מתנה לשני בני הזוג זה משהו אחר, אבל ברירת המחדל, לדעתי, צריכה להיות שזה לא משותף... זה משהו ש'נוצר' מחוץ למסגרת הנישואים והרבה לפני.
זה לא בגלל זמן היצירה, שכן האבא שלו/ה גם יכול לזכות בלוטו בזמן שאתם נשואים, אלה מדובר על כיבוד רצון המת. בהנתן ואין צוואה יוצאים מנקודת הנחה שהמת רצה להוריש לצאצאיו. מאחר ובנישואים בני אדם לא מתאחדים לאדם אחד, גם לא על פי חוק, את הירושה מקבל רק הצאצא, אלה אם צויין אחרת בצוואה. הצאצא יכול אם ירצה לבצע "שיתוף" של הירושה, אבל הוא לא מחוייב לכך.
מסכימה עם זה אבל בוא נאמר שההחלטה להתרכז בעבודה בחינם (בטיפול בבית ובילדים) נקבעה 10 שנים אחרי ההחלטה להפרדת חשבונות (שמן הסתם היתה בתחילת הנישואין). יכול להיות שיחד עם השינוי היה צריך להחליט שמעבר לתשלום שלו על הוצאות הבית השוטפות, הוא צריך גם לשלם לה על טיפוח הילדים והבית. מה דעתך?
הסכם ממון ניתן ורצוי לשנות אם מבצעים שינוי כזה דרסטי בחיים. אבל יש לזכור שלא תמיד "שההחלטה להתרכז בעבודת חינם" היא הדדית ולעיתים קרובות היא נעשית בכפיה על הבן/ת זוג. הסכם ממון יכול לנטרל קבלת החלטה כזאת במעמד צד אחד או לפחות למנוע שאותו צד "מתרכז" לא יחיה על חשבון האחר גם להוצאותיו הפרטיות, במקרה של הפרשה יחסית, או... לחזות מצב כזה ולקבוע מראש את אופן ההתנהלות במצב כזה אם יקרה. כך, יוכלו הצדדים לדעת למה לצפות.
לפי החוק מהרגע שמתחתנים הרכוש מתחלק חצי - חצי,
לא בדיוק. אם מתנהלים בהפרדת חשבונות מלאה, גם על פי חוק ניתן שהוא ישאר עם כספו שלו והיא עם שלה. רק שעל פי חוק על בעל הרצון בחלוקה הלא שיוויונית להוכיח את דרך ההתנהלות הנפרדת וכוונותיה.
נכון. במדינת ישראל אכן אין לזה שום משמעות.
במדינות אחרות, דווקא יש. אבל הרבה דברים חסרים בישראל, כמו נישואים אזרחיים
הפוך גוטה. אחד הדברים המתוקנים שיש בישראל, וכדרך אגב לא מקובל בהרבה ארצות. נגיד ויכולת לחתום בהסכם ממון שהילדים יהיו אצל האמא ונולד ילד וגדל ומה לעשות הוא מחובר יותר לאבא שלו. אז עכשיו בגלל שאתה ואשתך עשיתם הסכם ממון הילד צריך לסבול כי האמא לא רוצה לוותר על מה שמגיע לה בהסכם ממון. מה הילד אשם? כנ"ל לגבי מזונות ילדים שמגיעים לילד. שכן הם של הילד ולא יתכן שמזונותיו יותנו ללא שום ייצוג שלו, (נעשה ע"י בית המשפט והחוק, שכן בהסכם ממון הצדדים החותמים מייצגים בעיקר את עצמם) בטח ובטח כזה שנעשה עוד לפני שנולד וניתן לדעת מה יהיו צרכיו.
