הנאה אותנטית בדיוק כמו יופי הוא בעיני המתבונן. לך יש הנאה מלשוטט בשבילי הפרדס ומישהו יאמר שעם החום והזבובים זה סיוט ושעמום. אין נכון ולא נכון ואין אמת אבסולוטית.
אם הבת שלי מאושרת מאותה חולצה מטופשת במחיר מופקע אז היא באמת מאושרת וזה לא משנה אם זה אושר טהור ואמיתי (מה זה בכלל? מי קבע אמות מידה לאושר זך?) או אושר שנוצר מהתוויה חברתית.
ילד אפריקאי לעומת זאת מאושר כשיש לו שאריות אוכל לארוחת בוקר, ויחסית אליו האושר שלך נראה גם כמשהו שהוכתב על ידי החברה המערבית. לטייל בשדה? מה האושר בזה? הוא עושה את זה כל היום.
אגב, אני לא תמים, אותם קלפים של מכוניות או סופרמן או חבורת הזבל היו ניצול ציני של ילדים כדי לעשות כסף. אפילו הסיסמא של פוקימון היא לא תמימה, אתה חייב להשיג את כולם. הילדים שלי לשמחתי עברו את גיל הקלפים (לא נראה לי שילדים עוד אוספים קלפים היום), מצד שני שתיים מהן הן בעלות תחביב יקר של ציור, ובשילוב עם צפייה ביוטיוב (שהיא ציר הרשע כשזה מגיע לדחיפת מוצרים לילדים במסווה של וולוגים) הן מכירות את כל מוצרי האיכות בתחום ומסתבר שחבילת טושים איכותית לציירים עלתה לי 100$ עבור 36 טושים, אבל כל עוד התחביב שלהן גורם להן להתפתח אנחנו נותנים להן רוח גבית ומשתדלים לא לבלום אותן. האם הן יכולות לצייר עם חיקוי שעולה רבע? ברור, אבל לפעמים זאת ההרגשה שעושה הבדל, והגדולה מביניהן שקנינו לה בעבר חיקויים באיביי טוענת שהם לא אותו הדבר