בית » השקעות » ת”א 25 בשיא של כל הזמנים: זמן לאזן את התיק?

ת”א 25 בשיא של כל הזמנים: זמן לאזן את התיק?

מדד ת”א 25, העוקב אחר 25 החברות הציבוריות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שבר היום את שיא כל הזמנים.

המשמעות היא שמי שבחר להיחשף לשוק המניות המקומי בצורה כלשהי – בין אם לפי שיטת הארי בראון או כל שיטה אחרת, הרוויח לא מעט בשנת 2013 – לפחות “על הנייר”.

השאלה החשובה יותר שכל משקיע צריך לשאול את עצמו כעת היא אם ההרכב הבסיסי של תיק ההשקעות השתנה מהותית בעקבות העליות בשוק המניות.

הסיבה לכך, בפשטות, היא שהרכב תיק ההשקעות (הקובע את יחס החשיפה למניות, אג”ח, נדל”ן, זהב, מזומן, סחורות ושאר אפיקי השקעה) חשוב הרבה יותר מניירות הערך הספציפיים שבהם אתם בוחרים להשקיע.

הצרה היא שמשקיעים רבים מתעלמים מהנקודה הזו. גרוע מכך – לעתים קרובות אלה שמרכיבים תיק השקעות מגוון ומפוזר כהוגן שוכחים לגמרי מתצורתו המקורית של התיק, ונותנים לו לצמוח פרא – קורבן לחסדי השוק.

זו התנהגות מטופשת שחושפת את כספכם לסיכון.

אנשים מכים על חטא רק כשהדוב מגיע לביקור והשוק יורד בחדות יחד עם רוב חסכונותיהם (ע”ע 2008). רק אז הם חושבים “הייתי צריך למכור ברווח” ולעבור לאפיק סולידי יותר.

זכרו: אם כבר פיזרתם את ההשקעה על פני מגוון אפיקים כדי לצמצם את התנודתיות בתיק, אל תסטו מתצורת היסוד רק משום שאפיק אחד שובר שיאים (בימינו מניות) ואילו אחר לא מפסיק להידרדר (בימינו, זהב).

במקום זה, אזנו את התיק על בסיס תקופתי. מכרו את הנכסים שזינקו בערכם וקנו ברווח נכסים שערכם צנח. בדרך זו אתם מפחיתים את תנודתיות התיק, גורפים רווחים, ובעיקר שומרים על הרכב תיק השקעות אשר הולם את רמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת, מבלי לחשוף את עצמכם לבועה זו או אחרת.

במילים אחרות, האיזון מאפשר לכם להפוך רווח תיאורטי (“על הנייר”) לרווח ממשי.

נניח שהגדרתם הרכב תיק השקעות פשוט, החשוף שווה בשווה (50:50) למניות ולאגרות חוב.

כעת נניח שבעקבות ראלי בשווקים – מעט כמו זה שאנו חווים בחודשים האחרונים בארץ ובבורסות הגדולות בחו”ל – שווי המניות שלכם מזנק ב-50%, ואילו שווי אגרות החוב שלכם קטן ב-50%.

התוצאה היא שכעבור שנה, היחס בין מניות לאגרות חוב בתיק הוא 75 ל-25, או 3 ל-1.

במילים אחרות, התיק שלכם כבר לא מאוזן – הוא חשוף חשיפת יתר (במונחים של רמת הסיכון המתאימה לכם אישית) לשוק המניות.

“אז מה?” אתם חושבים, “אומרים שתמיד כדאי להיות בצד של הטובים.”

זה נכון, אבל רק אם מלכתחילה התכוונתם להחזיק בתיק השקעות עם יחס מניות / אג”ח של 3 ל-1. אם נתתם לשוק לפתות אתכם להגיע למצב הזה, התיק שלכם בסיכון. אמנם התשואה הצפויה מחשיפה למניות גבוהה מזו של אגרות החוב, אבל המחיר הוא תנודתיות גבוהה יותר. אני יוצאת מתוך הנחה שאם בחרתם מלכתחילה להקצות 50% מהתיק לאג”ח, עשיתם זאת מכיוון שרציתם למתן את התנודתיות בתיק.

נניח כעת שמחיר המניות צונח אחרי 12 חודשים של שוק דובי. באופן כללי, בסביבה כזו אנו צפויים לראות ראלי בשוק האג”ח. אם האג”ח מהווה רק 25% ולא 50% מהתיק, חבל ההצלה שלכם מתקצר משמעותית.

לא תעיזו לספר לאיש שהפסדתם כל כך הרבה בבורסה בשנה אחת.

אבל מה קורה אם מאזנים אחרי שהשוק מגיע לשיא?

מה אם במקום להיכנע לפיתוי ולתת לפלח המניות בתיק לגדול פרא, נמכור חלק מהמניות ונקנה ברווחים אג”ח במחירי ריצפה, כך שנחזור לתצורה מקורית של 50:50?

ובכן, אין ספק שכששוק המניות ירד, נפסיד כסף. מניות בדרך כלל צונחות בשיעור חד יותר מפוטנציאל האפסייד של אגרות החוב הממשלתיות. ויחד עם זאת, המצב הכללי של התיק יהיה איתן.

אין ארוחות חינם

אני לא טוענת שאתם חייבים לקבוע הרכב מדויק של 50:50 בין אג”ח למניות. אני לא טוענת שהשווקים עולים ויורדים בצורה חלקה וצפויה. (הלוואי!)

המטרה של הדוגמה הזו היא להמחיש את התועלת שבאיזון מחדש. אנו נפטרים מנכסים בועתיים ורוכשים בכסף  נכסים המתומחרים נמוך.

 ויחד עם זאת, חשוב להבין שלאיזון מחדש יש מחיר. המחיר הוא שהתיק שלכם לא יוכל לנסוק לגבהים אינסופיים. הרי הייתם יכולים לחסוך את כל כאב הראש הזה, להנות מהראלי ולתת לתיק שלכם להשיג תשואות מרקיעות שחקים.

לו הייתה לנו יכולת לתזמן את השוק, היינו יכולים להרוויח יותר ולהוציא את הכסף בדיוק בזמן הנכון, רגע לפני שהבועה מתפוצצת. הבעיה היא שאין בן אנוש שמסוגל לעשות זאת. וגם אם יש מישהו שהצליח פעם – הוא לא יכול לעשות את זה פעמיים או יותר באופן עקבי. תשכחו מזה. אין דברים כאלה.

מעבר להגבלת פוטנציאל התשואה של התיק, לאיזון מחדש יש כמובן עלות נוספת שיש להביא בחשבון ברמה הפרקטית: הפעולה מגדילה את עמלות המסחר, וכמובן גם את מספר אירועי המס.

 יתכן שאיזון תיק ההשקעות נשמע כמו דבר נכון והגיוני בתאוריה, אבל כשמדובר על יישומו בפועל, יש מחסום פסיכולוגי לא פשוט שצריך להתגבר עליו.

כמה נוח הייתם מרגישים לקום מחר בבוקר ולמכור קרן מחקה על מדד ת”א 25, שעשתה מתחילת השנה תשואה של 13.4%, וברווח שיתקבל לקנות זהב למשל, נכס שצנח מתחילת השנה בלמעלה מ-25% מערכו?

 למרות החסרונות הללו, אני טוענת שעבור משקיעים סולידיים בני תמותה, איזון מחדש הוא פשרה הגיונית במונחים של תשואה, וחובה הכרחית במונחים של סיכון.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

12 תגובות

  1. זאביקו

    אתה ממש קונה זהב פיזית? ושומרת אותו בכספת?
    או שזה כל מיני כלים פינססים?

    • לגבי הזהב : ניתן לראות בגרפים מותאמים לאינפלציה משנת 1800 שהזהב לא שמר על ערכו לאורך התקופה(העידן התעשייתי). התיק של הארי בראון שלפי הבנתי התחיל בסביבת 1970 “נהנה” מנקודת כניסה מאוד נמוכה(ואפילו הכי – מבחינה נומינלית וריאלית) וכיום הוא נמצא קרוב לנקודות שיא. אני מבין את עקרון האיזון ורוצה להקטין את התנודתיות בתיקי ובכל זאת נראה לי שיעור אחזקה הגבוה מעשרה אחוזים לא מרגיש לי נכון.
      לגבי קניה של זהב : חנויות תכשיטים קונות תכשיטי זהב במחיר הקרן. האם היית ממליצה לפנסיונר הצעיר לחסוך בעליות הקניה ולקנות ממשפחה או חברים.

  2. האיזון של התיק הופך לכלי לתזמון אך לא ברור
    1. כל כמה זמן בודקים יציאה מאיזון
    2. באיזה אחוז סטיה מאיזון מאזנים.

  3. ומה יעשה מי שנכנס לשוק עכשיו? גם מדדי המניות וגם מדדי האג”ח עלו בצורה חדה השנה.

    • יש מושג בהשקעות/הימורים שקוראים לו תוחלת-
      דוגמא יש לך 100 שח ואני מטיל מטבע. אם יוצא עץ אני נותן לך 120 ₪ בחזרה ואם יוצא פאלי אני נותן לך 100 שח בחזרה.
      במקרה הזה ברור לך שכדאי לך להמר כי אם תצליח הרווחת 20 שח ואם הפסדת – תקבל את כל כספך חזרה.
      בדוגמא לעיל התוחלת היא 110 ₪ – כלומר אחרי נניח 100 פעמים שנשחק במשחק יתברר לך שבממוצע הרווחת כל משחק 10 ₪. ובסה”כ 100*10=1000 ₪.
      .כי 50 משחקים הרווחת 20 ₪ ו 50 משחקים לא הרווחת דבר.
      אותו דבר בבורסה.
      כעיקרון אם פיזרת מספיק את ההשקעה שלך ובהנחה שפרמית הסיכון המגולמת בשוק היא חיובית אתה אמור להרוויח אחרי אנסוף שנים את פרמית הסיכון.
      כאשר הבורסה מנופחת-פרמית הסיכון המגולמת נמוכה מאוד ואף יכולה להיות שלילית ואז אתה תפסיד.
      לדוגמא בשיא בועת הדוט קום מדד הנאסדק עמד על 5000 נקודות היום כ 13 שנה אחרי הנאסדק עומד על כ 4000 נקודות. ולא שבר את השיא הנל כל התקופה.
      לפי התאוריה שמביאה הסולידית אם תשקיע בפיזור שהיא מציעה- היא טוענת שלטווח של מספר שנים יתברר לך שבממוצע השגת תשואה חיובית על הכסף שלך כי התוחלת/פרמית הסיכון המגולמת היא חיובית. ולכן לטענתה מדובר בהשקעה סולידית.
      אולם זהירות כי יש מושג שנקרא סטיית תקן –
      אם לדוגמא במשחק של עץ ופאלי התנאים הם: אם אתה צודק אתה מרוויח 400 שח אבל אם אתה טועה אתה מקבל 0 שח- במצב זה למרות שהתוחלת חיובית ואחרי 100 משחקים אתה אמור להיות מורווח ב 200*100 – תאר לעצמך שבמשחק הראשון אתה הפסדת וזה היה כל כספך – כלומר תאורטית אתה אמור להיות מרווח אבל מעשית הפסדת את כל כספך (כלומר יש סטיית תקן מאוד גבוהה).
      לסיכום: בכל השקעה אתה מהמר שתזכה אחרת לא הייתה נכנס להשקעה. אתה צריך להמר האם התוחלת היא לטובתך, ולהמר שסטיית התקן- כלומר הסיכוי בו אם תפסיד בפעם הראשונה שתיכנס ואף עוד 5 פעמים עד שתתחיל להרוויח – עדיין יאפשר לך בפעם השישית להתאושש אט אט עד לרווח הממוצע.

      לדעת בדיוק מה התוחלת ומה סטיית התקן היום קדימה לעתיד אם תחליט להשקיע- אף אחד לא יכול להגיד לך אתה צריך להמר. אף מומחה לא יודע מה צופה העתיד כי היום אנחנו פה מחר לא.
      ניתן רק לנסות לקחת סיכונים מחושבים ולקוות לטוב.

  4. דורין, האם ניתן ליצור תיק השקעותשמבוסס רק על קרנות סל בהרכב דומה לזה שעליו ממליץ הארי בראון?

  5. אחד שמבין

    התיק הכי טוב ויציב הוא 40% מזומן (מק”מ), 40% אג”ח ממשלתי קצר (מח”מ עד 4), 20% מניות דיבידנד אמריקאיות.

    ושלא יבלבלו לכם את השכל עם זהב, אג”ח ל- 20 או 30 שנה, “משקל המניות צריך להיות 100 פחות הגיל” ועוד כל מיני קלישאות שימחקו לכם את ההשקעה .

  6. אחד שמבין

    תקראי פה –
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.2156440
    עשירי העולם מחזיקים 40% מהתיק במזומן – כנראה שכדאי ללמוד מהם.

  7. אחד שמבין

    * אגב – אותם 40% אג”ח ממשלתי קצר מחולקים כך
    1/3 – צמוד (הגנה מאינפלציה)
    1/3 – ריבית משתנה (הגנה מאינפלציה)
    1/3 – שקלי
    כך שיש הגנה מאינפלציה.

  8. הי דורין,

    התרשמתי מאוד מהתאוריה של הארי בראון כך שהתחלתי לישם אותה על התיק שלי. השאלה שלי מבחינת נושא האיזון: כל חודש אני משקיע סכום של,כסף בהתבסס על הכסף שנשאר לי מהמשכורת. איך אני אמור להשקיע את הכסף באופן קבוע , האם באופן פרופרציונאלי לשיעור החלק של כל רכיב בתיק וכך פעם בתקופה לבדוק את התיק מבחינת הפרופורציה של רכיבים?

השאר תגובה