בית » השקעות » שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון השני (2014)

שוקולד מריר: ביצועי התיק בתום הרבעון השני (2014)

מדי רבעון אני מפרסמת כאן את ביצועי תיק ההשקעות העצל של “הסולידית”, המכונה “שוקולד מריר“.

מטרתו של “שוקולד מריר” היא להדגים כיצד יכול כל אדם להרכיב ולנהל עצמאית תיק השקעות גלובאלי בעלות מזערית, תוך יישום הלכה למעשה של עקרונות ההשקעה הפסיבית הנדונים כאן בבלוג.

התיק מעט חריג בנוף המקומי; תעשיית ההשקעות בישראל, ככלות הכל, מבוססת על הרעיון שידע מומחה, מחקר וניתוח מאפשרים להשיג תשואה גבוהה מהממוצע. במילים אחרות: “שלמו דמי ניהול שערורייתים לצוות המומחים שלנו, ובתמורה נכה עבורכם את השוק.”

“שוקולד מריר”, בהיותו תיק השקעות פסיבי המיועד למשקיעים עצמאיים, קורא תיגר על הרעיון הזה. ההנחה שביסוד התיק היא שאף אדם, מקצוען ככל שיהיה, אינו מסוגל להכות את השוק באופן עקבי ולאורך זמן. לכן, במקום מוצרים פיננסיים יקרים שמבטיחים להכות את השוק, “שוקולד מריר” מורכב ממוצרים פיננסים זולים שמתחייבים לחקות את השוק בעלות נמוכה ככל האפשר.

התיק מבוסס על יחס קבוע (במקרה הנוכחי: 35%/65%) בין נכסים דלי סיכון (מזומן ואגרות חוב) לבין נכסים בסיכון גבוה (מניות).

הפלח המנייתי בתיק מורכב ממוצרים העוקבים אחר מדדי מניות במספר שווקים ברחבי העולם. השאיפה היא להשיג פיזור מקסימלי בעלות מינימלית, מתוך הבנה שפיזור מהווה הדרך היעילה ביותר להקטין (אך לא להעלים כליל) את הסיכון האינהרנטי הכרוך בהשקעה במניות.

הפלח דל הסיכון בתיק מורכב מאגרות חוב ממשלתיות, לרבות כאלה הצמודות למדד המחירים לצרכן (להגנה מפני אינפלציה) וכאלה שאינן צמודות (להגנה מפני דפלציה). טווח פדיונן של אגרות החוב בתיק הוא בין שנתיים לחמש שנים, כדי להקטין את הסיכון הנובע כתוצאה מעליית ריבית. אג”ח ממשלתי נהנה מהאיכות הגבוהה ביותר, ושלא כמו אג”ח קונצרני, הסיכוי ל”תספורות” חוב אינו קיים.

כל משקיע יכול לשנות את היחס בין אגרות חוב למניות בהתאם לפרופיל הסיכון האינדיבידואלי שלו, כלומר, כתלות בצורך, ביכולת הפיננסית ובנכונות הפסיכולוגית ליטול סיכונים. קביעת היחס בין האפיקים היא ההחלטה החשובה והגורלית ביותר למשקיע.

ביצועי התיק ברבעון השני:

שווקי המניות הגדולים בעולם ממשיכים להשיג תשואה חיובית, ובראשם השוק האמריקאי – שמוסיף לשבור שיאים חדשים (זהו הרבעון השישי ברציפות שהוא סוגר בעלייה – רצף שלא נראה כמותו מאז משבר הדוט.קום בשנת 2000).

שוקולד מריר תיק השקעות

בשורה התחתונה, התיק רשם בחצי השנה החולפת רווח נומינלי של 3.84%, שהם 2,387 ש”ח לפני מס.

שינוי ראשון בתיק

כמשקיעים פסיביים מטרתנו המוצהרת היא להשאיר כמה שפחות כסף בידי שלושת “שותפינו” הסמויים – מדינת ישראל, הברוקר שבאמצעותו אנו פועלים (בנק / בית השקעות) ומנהלי המוצרים הפיננסיים שאותם אנו רוכשים. קוראים חדי אבחנה ישימו לב לכך ש”שוקולד מריר” מורכב ממוצרים שאינם בהכרח הזולים ביותר, מה שלא עולה בקנה אחד עם המטרה הזו.

את המצב הזה צריך לתקן. אין שום סיבה לשלם יותר עבור מוצר פיננסי זהה.  כל שבריר אחוז שאנו מפסידים בדמי ניהול שוחק את התשואה לאורך זמן.

לכן נמכור חלק מתעודות הסל היקרות, ונרכוש במקומן קרנות מחקות זולות משמעותית על אותם המדדים:

– את תעודת הסל הראל S&P 500 מגודרת מט”ח, הגובה דמי ניהול של 0.6% בשנה, נחליף בקרן הנאמנות מגדל MTF מחקה S&P 500 מגודרת מט”ח, הגובה דמי ניהול של 0.04%.
– את תעודת הסל קסם שווקים מתעוררים מגודרת מט”ח, הגובה דמי ניהול של 1% בשנה, נחליף בקרן הנאמנות אי.בי.אי מחקה מדד MSCI שווקים מתעוררים, הגובה דמי ניהול של 0.6%.

(שאר התעודות יוחלפו בעתיד הקרוב, בהנחה שיוקמו קרנות מחקות על מדדים זהים הגובות דמי ניהול נמוכים יותר).

החלפת תעודות הסל בקרנות המחקות לא רק שמפחיתה את דמי הניהול, אלא גם מקטינה את סיכון המנפיק (תרחיש שבו מנפיקת התעודה קורסת) ומשפרת משמעותית את השקיפות והבהירות (תעודות סל הן מוצרים פיננסיים מורכבים מאין כמותם). כמו-כן, מחיריהן של קרנות נאמנות מחקות אינם מושפעים משיקולי ביקוש והיצע (מפני שקרנות נאמנות אינן נסחרות בבורסה) ולכן אין כאן תופעה של סטייה מה”שווי ההוגן” כפי שקורה לא פעם בתעודות הסל.

ככלל, מכירת ניירות ערך יוצרת אירוע מס. אם קנינו תעודה / קרן בבורסה והרווחנו כסף במהלך התקופה שהחזקנו בה – נידרש בעת המכירה להיפרד מ-25% מהרווחים ולהשאירם בידי המדינה.

במדינת הרווחה הסוציאליסטית שלנו נותר אפיק השקעה אחד ויחיד (לטווח בינוני) שעודנו פטור ממס רווחי הון: קרן השתלמות בניהול אישי (IRA). היות ש”שוקולד מריר” מנוהל בחלקו במסגרת אפיק זה, אנו יכולים למכור את תעודות הסל האמורות מבלי שנצטרך לשלם מס על הרווחים.

נמכור, אם כן, את כלל אחזקתנו בתעודת הסל האמריקאית של הראל (762 יחידות @ 21.25 ש”ח ליחידה, כלומר 16,192.50 ש”ח) ונרכוש בסכום התמורה 12,332 יחידות בקרן המחקה של מגדל במחיר 1.313 ש”ח ליחידה.

בהמשך נמכור את אחזקתנו בתעודת הסל של קסם (שווקים מתעוררים) – 547 יחידות במחיר 11.27 ש”ח ליחידה (6164.9 ש”ח) ונרכוש בסכום התמורה 6164 יחידות בקרן הנאמנות המקבילה של אי.בי.אי במחיר של 1.0026 ש”ח ליחידה.

חידוד חשוב: הפעולות הללו מבוצעות אך ורק מתוך כוונה להקטין את דמי הניהול. אל תבינו מכאן שהמטרה היא לקנות ולמכור ניירות ערך על בסיס שוטף — ההיפך הוא הנכון. הפילוסופיה השלטת היא “קנה, החזק ואזן לאורך זמן”. יש סיבה שזה תיק השקעות עצל!

כעת עלינו להשקיע את 10,000 השקלים שאנו מוסיפים לתיק מדי רבעון, ולהשתמש בכסף כדי להשיב כל נכס למשקל שהוקצה לו בתכנית המקורית. נצא לקניות:

  •  קרן מחקה מדד S&P 500 האמריקני – 1683 יחידות @ 1.313 ש”ח ליחידה
  • קרן מחקה מדד Russell 2000 האמריקני – 334 יחידות @ 1.1467 ש”ח ליחידה
  • תעודת סל עוקבת מדד STOXX 600 האירופי – 5 יחידות @ 351.7 ש”ח ליחידה
  • תעודת סל עוקבת מדד NIKKEI 225 היפני – 2 יחידות @ 148.7 ש”ח ליחידה
  • תעודת סל עוקבת מדד TSX 60 הקנדי – 30 יחידות @ 9.355 ש”ח ליחידה
  • קרן מחקה מדד MSCI Emerging Markets – 868 יחידות @ 1.0026 ש”ח ליחידה
  • קרן מחקה אג”ח ממשלתי שקלי 5-2 שנים – 1584 יחידות @ 1.2425 ש”ח ליחידה
  • קרן מחקה אג”ח ממשלתי צמוד 5-2 שנים – 1938 יחידות @ 1.1501 ש”ח ליחידה

מבט להארי בראון

לפני סיום, מבט על ביצועי תיק ההשקעות אשר נבנה לפי עקרונות המודל של הארי בראון (תוך שימוש בנכסים הנסחרים בבורסה המקומית בלבד):

האריבראון

הראלי בשוק האג”ח הממשלתי לא פסח על התיק של בראון, שהשיג עד כה תשואה נומינלית מרשימה של 6.3% בחצי השנה האחרונה (רווח של כ-4,000 ש”ח לפני מס).

גם הפעם, 10,000 ש”ח יושקעו בין הנכסים השונים כך שמשקל כל נכס יתאם את החלוקה המקורית (25% * 4). כדי לעשות זאת נשתמש בנוסחה: (שווי נוכחי של התיק + סכום כסף חדש) / 4.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

110 תגובות

  1. יישר כח !

  2. יפה מאוד, אבל נקודה מרכזית חסרה: כמה שינוי בדמי ניהול מצדיקים העברה (בגלל המס לא נרצה לעשות זאת יותר מידי…)

    • נראה לי שהחברות שמקימות את תעודות הסל וקרנות הנאמנות משנות אחת לתקופה את דמי הניהול שלהן במיוחד כשהן רוצות לגייס לקוחות ויוצאות ב”במבצעי היכרות”. לכן חשוב ביותר
      החידוד שציינת שהפעולות הללו מבוצעות אך ורק מתוך כוונה להקטין את דמי הניהול.
      לדעתי בשלב עתידי תהיה סכנה של להיות לקוח שבוי של חברות אילו (במיוחד אם יעלו את מחירי הניהול) כאשר הרווחים בהם יהיו גבוהים והמימוש(והמעבר לחברה אחרת וזולה יותר) לא יהיה כדאי בשל עלות המס הגדולה. אולי כדאי לעשות סל עצמאי גם של תעודות סל זהות כדי להוריד סיכון עתידי כזה? ( כך שעלות יציאה מחברה “סוררת” לא תהיה גדולה)

    • לא מובן לי למה צריך לקבוע רף. הרי ממילא המס יורד רק על הרווח וממילא יום אחד הנייר יהפוך לכסף אמיתי שישולם בגינו מס. אם התיק הרוויח 100 שקל ברבעון, ואם ה 100 שקל הללו הם 1% רווח (נניח), אז מעבר לנייר זול יותר משמע שהרווח הוא לא 1% כי אם 0.75%. הייתרון בלקנות ניירות בעלויות נמוכות יותר הם הריבית דריבית ובמיוחד כשמדובר בתיק “עצל” שרוצה להתקיים כמה שיותר זמן עם כמה שפחות חילופי ניירות. יכול להיות שלקראת סוף התקופה (20 שנה) כבר לא יהיה טעם לעשות דבר כזה בשביל דמי ניהול, אבל בשלבים התחלתיים, ודאי שיש בזה יתרון גדול

      • éscargot agile

        ומה אם לאחר שמיממשת את הרווח, נוצר הפסד בתיק, ובעתיד תיאלץ לממש את ההפסד? יוצא שגם מימשת הפסד וגם שילמת מס על הרווח. לעומת זאת, אם לא תממש את הרווח, לא תשלם מס כלל.

  3. מילשטיין

    הי, אוהב את הבלוג שלך, ויש לי שאלה שאולי תראה טפשית.
    האם אפשר לקנות ישירות את האג”ח המונפקים ע”י המדינה בלי מתווכים בדרך? ואם כן, אז למה את לא עושה את זה?

    • יש שלוש אפשרויות מרכזיות לקנות אגרות חוב ממשלתיות.

      1. לקנות אותן במכרז של בנק ישראל בעת ההנפקה שלהן (רלוונטי לאגרות חוב חדשות בלבד)
      2. לקנות אותן בשוק המשני, כלומר בבורסה. אתה קונה אגרת חוב שמשקיע אחר הסכים למכור. צריך לשים לב שפקודה מינימלית לקנייה של אג”ח בשלב הרצף הוא 10,000
      3. לקנות יחידות בקרן נאמנות אג”חית שבתורה מחזיקה אגרות חוב הנכללות במדד שאותו הקרן מחקה.

      “הארי בראון” עושה שימוש בשיטה 2, “שוקולד מריר” עושה שימוש בשיטה 3.

  4. תיק הארי בראון בעייתי היום יותר מתמיד,בעיקר בגלל סיכון עתידי של עליית ריבית גלובאלית ,2 אפיקים בתיק ירדו בודאות (אג”ח ארוך וזהב),מניות כנראה יושפעו לחיוב (כמו בכל תחילת תהליך של העלאת ריבית עד לשלב שהיא מפריעה לתפקוד החברת),אם כי לדעתי בשיעור מינורי בגלל שאנחנו בסייקל חיובי של יותר מ 5 שנים,האפיק הכספי הקצר הוא היחידי שבטוח,כלומר 75% מהתיק פגיע מאוד בסייקל של העלאת ריבית.
    אני מבין שהמודל הוא ותיק,ובעל טרק רקורד עמוק,אני לא בטוח (לא בדקתי ) שהייתה אי פעם תפועה גלובאלית כזאת ,של יפניזאציה (ריבית 0 לתקופה ממושכת בכל העולם) ברוב העולם.
    בהצלחה!
    עזי.

  5. מחזיראור

    האם מישהו, או דורין, יודע איפה נותן למצוא IRA בניהול אישי שלא דורשת מינימום של 100K?

  6. אופטימית

    על סמל מה מחליטים מה יהיה המשקל של כל מדד בתיק ההשעות? למה להשקיע ב s&p 500 דווקא x אחוזים ולא y? הבנתי את החלוקה בין אג”ח למניות, והבנתי שבגדול הרעיון הוא להשקיע יותר בארה”ב לעומת מדינות מתפתחות כי היא יותר בטוחה, אבל אני רוצה להרכיב לעצמי תיק משלי ורוצה לדעת איך לחלק את סכום ההשקעה.
    חשבתי לבדוק משקל הבורסות המרכזיות ולהשקיע אחוז דומה מהתיק שלי בהן, אבל איך אני יודעת מה המשקל שלהן? ואיך אני יודעת שדווקא המשקל העכשווי הוא הנכון וזה שכדאי לי בהמשך לאזן את התיק לפיו?

  7. היי דורון, האם מוצרי ההשקעה שהצגת בתיק ה’ישראלי’ של הארי בראון הם בסדר לדעתך מבחינת דמי ניהול/סיכון יחסי וכו’?

  8. מיטב דש, הם דורשים 50K לפחות זה מה שהם אמרו לי לפני שנה כשביררתי

    • האם זה אומר שאני יכולה לשים כסף (נגיד 100 אלף) כקרן השתלמות בניהול אישי ואחרי 7 שנים להוציא ולא לשלם מס רווחי הון? גם אם אני מפרישה לקרן השתלמות בעבודה כשכירה?

      • מהרהר ..

        דורין , נראה לך שאפשר לפתוח תיק של עצמאי קטנטן (נגיד, כזה שמרוויח 100 שקל בחודש), ולהעביר לקרן ההשתלמות חסכונות עד התקרה שציינת (18K) כדי להנות מפטור מס ריווחי הון (אני מתעלם כאן מעניין הפטור מס הכנסה) ? כלומר , מן “תכנון מס” כזה ? או שבדיעבד פקיד שומה יעשה בעיות כשהוא יראה שהופקדו כספים העולים על גובה ההכנסה השנתית (כלומר, רוב העצמאים לא מרוויחים סכום ש18K הם 4-5% ממנו – המקסימום הפטור ממס הכנסה)… מבינה מה אני שואל? זה נראה כאילו יש לאקונה בחוק, שמאפשרת לכל אחד – אפילו לשכיר או מובטל, לפתוח קרן השתלמות כ”עצמאי ” ( אפילו ללא הכנסות כלשהן) ולהעביר חסכונות לשם עד התקרה.

        • המשך ממקודם

          דורין – את משתמשת במילה קיצונית – “לתחמן”. אולי לא הייתי ברור……….

          אני מדבר על פעולה שהיא חוקית. ( תכנון מס זה לא תחמון מס ! )

          בואי נאמר , לצורך הדוגמא , שאני סטודנט שגר אצל ההורים, ועובד במתן שיעורים פרטיים פעם בשבוע אצל הבן של השכנים. אני משתכר כ 400 שח בחודש מהשיעורים פרטיים, סך הכל.
          כלומר מחזור שנתי של 4800 ש”ח במעמד של עוסק פטור. (כדי לפשט את הסוגייה, אז אין לי עבודה נוספת כשכיר).

          כמו כן , אני בעל חיסכון של 200000 שח ששוכב בבנק או בקרנות נאמנות.

          האם לא נראה לך רעיון טוב, במצב כזה, להתחיל לנייד כל שנה 18.5 אלף ש”ח מהחיסכון שבבנק – לתוך קרן השתלמות במעמד עצמאי , וזאת למרות שברור שאני מפקיד הרבה מעל גובה ההכנסה שלי בפועל כמורה פרטי עצמאי ?
          ( *בכדי להנות מהטבת מס ריווחי ההון; הטבת מס ההכנסה כמובן לא רלוונטית הנה )

          מה דעתך ???

          • אה, כן, ויש עוד משהו :
            מהתגובה שלך לא ברור לי אם את מודעת לזה, שלפי התקנות שציטטת, עד גובה של 7% מסך ההכנסה עצמאי מקבל פטור ממס הכנסה על הפקדות לקרן השתלמות . אך אין זה אומר שהוא לא יכול להפקיד גם מעל ל7%.

            במקרה כזה הוא לא יהנה מהטבות קיזוז מס הכנסה.

            קראי את החוק בעיון ….. אפשר להפקיד גם מיליון שח בשנה.

            כל השאלה שלי היא האם אפשר להנות מהטבה על מס ריווחי הון כאשרגובה ההפקדה השנתית הוא מתחת ל18.5 אלף שח, אך מעל 7% מהשכר השנתי הממוצע …

            מבינה למה אני מתכוון כשאני אומר שיש “לאקונה” בחוק ?

        • מחזיראור

          אחרי שיחה עם יועץ פנסייה, אתה לא באמת יכול להעביר יותר מהרווחים שלך..
          כלומר, טכנית אתה יכול, אבל אל תהייה בטוח שתקבל פטור ממס בעוד 6 שנים – מדיניות האכיפה קצת מבולבלת עדיין.

          אם באמת יש לך הכנסות כלשהן (שיעורים פרטיים כמו שציינת מטה..), אז תפתח, למה לא?

  9. גם באג”ח ממשלתי יש תספורות (ארגנטינה למשל כבר הפכה את זה להרגל). חוץ מזה, תודה על הזמן וההשקעה!

    • אי אפשר להתייחס לאג”ח של מדינת עולם שלישי מושחתת בתור “אגח ממשלתי” בדירוג A+ ומעלה. זה אפיק השקעה שונה לגמרי. ארגנטינה אפילו לא מסווגת בתור “שוק מתעורר”, אלא בתור “שוק ספר”, יחד עם ניגריה ואוקראינה וחברים. השקעה באג”ח של מדינות כאלה מסוכנת מאין כמותה.

  10. היי דורין,
    האם יש פוסט המרחיב על IRA בניהול אישי (מה זה? איפה מוצאים כזה?)
    או שתוכלי להרחיב בעצמך?
    תודה על הפוסט!

  11. האם קרנות הנאמנות מחקות המדד מחזיקות במניות עצמן, או בחוזים עתידיים על המדד ושאר מרעין בישין?

  12. אילן שם טוב

    יפה מאוד..חבל שלא נתת משקל נוסף לזהב,או כסף,כי לדעתי הם מתאוששים.

    • éscargot agile

      מה שאמרת עכשיו זאת ספקולציה, וזה בדיוק ההפך מתורת שוק ההשקעות העצל. אתה לא יכול לדעת מה יביא העתיד, ולכן הגישה אומרת לדבוק בפרופורציות בין מרכיבי התיק השונים ולא לנסות לנחש מה יתרסק ומה יתאושש.

  13. מוזר ש”פסגות סל NIKKEI 225 מנוטרלת מטבע” היא בתשואה חיובית:
    http://www.bizportal.co.il/Quote/TeudatSal/generalview/1101393

    האם יש כאן טעות?

  14. היי

    מאמר מעניין ופוקח עיניים.

    ביחד עם זה איך את מתגוננת מפני נפילות חדות ומהירות כפי שהיה לאחר נפילת הנאסד”ק וב-2008?
    במיוחד היום לאור הפסגות הגבוהות שלאחרונה נשברות כל פעם מחדש ועלולות להפוך את התשואה שהושגה
    להפסד ענק?

    קובי

    • אז את אף פעם לא מוכרת? גם כשיש קריסה כללית וערך התיק שלך ירד 90% את תמשיכי לקנות במקום לממש בדרך?

      • בואי נהיה ריאליים. את צריכה את הקרן למחייה שוטפת כי את מושכת ממנה כספים. אם הקרן תרד 90% את כותבת שתמשיכי להשקיע את המעט שנשאר לך בעוד מניות. זה לא ריאלי. אם לא תצאי כאשר יש קריסה, איך תממני את עצמך כאשר נשאר לך 10% מהקרן?

      • לא חוכמה להיראות כ-“גיבורה” שאף פעם לא מוכרת. הרי אף פעם לא התנסית במצב שהקרן קרסה 90%, אז לא ריאלי לומר ש”גם אם זה יקרה זה לא מעניין אותי כי אני חושבת על טווח רחוק של עשרות שנים”. את משלמת שכר דירה וקונה אוכל מקרן שקיימת היום ולא עוד עשרות שנים, ואם היא תימחק היום תהיה לך בעיה במידה שלא תצאי בזמן.

      • מניות, אג”ח ארוך וזהב מהווים 75% מהתיק שלך ויכולים לקרוס טוטאלית אם הריבית תעלה.
        אז מה שנשאר לך זה 25% מק”מ. זה לא מרווח ביטחון גדול מאד. מרווח בטחון גדול מאד זה 60% מק”מ.

      • יוני כנראה שאתה חדש בעולם ההשקעות, או לפחות חדש לך כל הידע על ההשקעות.
        אם תמכור את הקרן שלך לאחר הפסד של 90% כמו שרוב השוטים היו עושים אתה תממש את ההפסד שלך שהיה על הנייר. למרות זאת אם תחכה בסבלנות המדד שלך ברוב המקרים ישיב את כל הירידה תוך פרק זמן יותר קצר(יש גם מקרים שבהם אתה כן יוצא בהפסד והמדדים לא שבים לרמת המקורית למשל במדד הנייקי היפני, אך נגיד וגם אם הייתה מושקע במדד הנייקי לפני הנפילה המפורסמת שלה והיית מוכר מיד אחרי הפסד של 90% מהתיק הדבר היה דבר טיפשי לעשות שכן המדד אמנם לא שב לרמתו המקורית אך אני בהחלט מאמין שהוא עלה שוב וקיזז קצת מההפסד שלו לאורך השנים)
        בקיצור קונים בזול מוכרים ביוקר ולא הפוך.

        • לא התכוונתי למכור אחרי איבוד של 90%, הכוונה למכור במהלך הירידה, אחרי למשל 40% הפסד ולא לחכות עד לקריסה הטוטאלית. לא חוכמה להיות “גיבור שלא מוכר אף פעם”, ועוד כאשר המחיה שלך תלויה כולה בביצועי שוק ההון (המקרה של דורין).

        • למכור במהלך ירידה זו יכולת להודות שטעית בבחירה של המניות/ניירות ערך או בהרכב התיק. לא הרבה ניחנו ביכולת להודות שטעו. כאשר הכותבת אומרת שהיא לעולם לא תעשה את זה, פירוש הדבר שלדעתה היא אף פעם לא טועה.

        • יוני בן אדם שנזכר שהוא טועה אחרי ירידה של 40% בקרן האינדקס שהוא השקיע בה. כנראה לא עשה את שיעורי הבית שלו.

          בלי קשר ירידות בטווח הקצר לא תמיד מסמנות תשואה נמוכה בטווח הארוך. אני למשל מושקע אם 20% מהתיק שלי בשוק המניות האוסטרלי למרות שאחד התרחישים היותר סבירים שהכנתי לעצמי הוא ירידה של 30% בשוק המניות שם + 30% פיחות במטבע האוסטלי ביחס לשקל. אם התרחיש אכן יתממש, אפשר להגיד שעשיתי טעות בטווח הקצר(5 שנים) אבל בטווח הארוך(20 שנה) בכלל לא בטוח.

          הסיבות דרך אגב, הן התלות של השוק האוסטרלי ביצוא של ברזל ופחם לסין. וסכנה של התפוצצות בועת הנדלן שם.
          כמו שניתן לראות בטבלה פה :

          http://dfat.gov.au/publications/tgs/index.html

      • מניות/מדדים מאבדים את מערכם בסדר גודל של 30%-90% משווין בעיתות של משברים פיננסים אך לא כל הירידה הדרסטית הזאת במדדים היא מוצדקת. משקיעים נכנסים לפאניקה ומוכרים את כל אחזקותיהם בגלל פחד מירידות חדות נוספות לא זאת ועוד הציבור מתחיל למכור מניות של חברות שאין הצדקה אפילו למכור אותן אלא רק מתוך אפקט העדר שנוצר בשוק. לכן ירידות כאלו אינן מוצדקות וירידה במחיר המניות הוא בסדרי גודל שאינם משקפים את שווין האמיתי. זה גם אומר שכרגע הן נסחרות בזול ודווקא עכשיו הגיע הזמן לקנות אותן דווקא ולא להפך. ניתן לראות שברוב המקרים המדדים והמניות חוזרות לרמתן המקורית ואף מכפילות את עצמן, תסתכל בגרף של מדד המעו”ף אחרי המשבר של 2008, או על מניות של פורד לפני ולאחר המשבר ותבין למה אני מתכוון. כשחולפת הפניקה המשקיעים חוזרים לשוק ומתחילים להזרים ביקושים שמעלים את המחירים וכך מי שלא מכר בעת ירידה או מי שקנה אחרי ירידה דרסטית בעקבות משבר הוא הוא שיוצא מורווח מכל הסיפור.
        בנוגע לטעויות(לא הייתי קורא לזה טעות הרי זה משהו שאנו לוקחים בחשבון שיקרא כבר מלחתחילה), אין שיטה לדעת אילו מניות כן יעלו ואילו מניות לא. או אילו מדדים כן ישיגו תשואה וכמה ואילו לא, אף אחד לא יכול לנבא את העתיד.. זאת הסיבה שאנו מפזרים את ההשקעה שלנו על כמה שיותר מדדים/מניות כך שאם אנו “טועים” לגבי מדד או מניה אחת יש לנו את המדדים האחרים שיקזזו את ההפסדים.
        אי אפשר שלא “לטעות” על התשואה שאתה מצפה לקבל אתה משלם עם סיכון.

  15. האם אין מקום להשתמש בקניה בתיק בראון בשביל תיקון הרכיבים?
    או שמתקנים רק פעם ב-?
    לאילן, מדובר בתיק עצל. אתה צריך להיות מסוגל לעמוד במדיניות שקבעת ולא לקפוץ על אחד מהרכיבים – מה שעולה בסוף יורד.

  16. שאלה: אם אני רוצה למכור תעודת סל עם דמי ניהול גבוהים ולקנות באותו הסכום אחרת עם דמי ניהול נמוכים, ובפעולת מכירה אצטרך לשלם מס של x שקלים. בנוסף יש לי נייר שהוא בהפסד של מעל x שקלים, אם אמכור אותו ואבצע את ההמרה יקזזו לי מס אוטומאטית ולמעשה לא אצטרך לשלם מס על ההחלפה? אני סוחר דרך האתר של אחד הבנקים הגדולים.

  17. תיקון קטן, אג”ח מדינה מינימום לקניה בשלב הרצף כ- 30,000 ש”ח הכמות המינימלית מעודכנת בראשון לכל חודש
    10,000 ש”ח זה לאג”ח קונצרני באותם כללים כמו אג”ח מדינה, היינו עדכון הכמות אחת לחודש
    בתוך החודש אין עדכון של הכמות לכן הסכום עלול/עשוי להשתנות לאורך החודש.

  18. יכולת להיות שפספסתי משהו
    אבל מצד אחד את מציגה קרן IRA שמוגבלת בכ 18000 ש”ח בשנה ללא מסים
    ומצד שני את מרחיבה את הקרן כל רבעון ב10K ובמקביל מוכרת ללא מס רווחי הון

    אפשר הסבר?

  19. תודה רבה!
    ברשותך, שאלה קטנה. מה הסיבה שהשתמשת בעמודה השלישית בשער ממוצע ולא בשער עלות?

  20. דורין,
    מפנה את תשומת ליבך לכך שקרנות הנאמנות אותן רכשת הן מוצרים פיננסיים מורכבים בדיוק באותה מידה.
    קרן הנאמנות מגודרת מטח S&P 500 MTF, לדוגמא, כלל אינה משקיעה ישירות במניות, אלא מחזיקה חלק ניכר מאחזקותיה במק”מ ובפיקדונות בנקים, ומייצרת חשיפה אל המדד באמצעות אופציות מדדיות – תופעה אותה תקפת באחד הפוסטים הקודמים שלך.

  21. אזרח האם קרן נאמנות מחוייבת להשתמש רק במכשירים סחירים ורק תעודת סל רשאית להשתמש במכשירים לא סחירים עם סיכון אשראי משמעותי? או שזה ככה במקרה רק בדוגמא הספציפית הזו ולא חוק כללי?

  22. דורין,
    קרן הנאמנות אי.בי.אי מחקה מדד MSCI שווקים מתעוררים אינה מגודרת מט”ח למיטב הבנתי.
    האם לא העדפת קרנות/תעודות סל מגודרות מט”ח בעת הרכבת התיק?

  23. האם יש סיבה לשינוי בהעדפתך?
    בכל מקרה, אני מעדיף גידור מט”ח, האם למיטב ידיעתך כיום תעודת הסל הקודמת של קסם הינה הזולה ביותר?

  24. שמעון חש

    הערות
    קהש פטורה ממס רק לאחר 6 שנים
    אבל !
    אם מכרת חלק מהקרן אז היא מתה , לא ניתן להפקיד בה עוד.

    • שמעון חש

      אם לא מושכים את הכסף אז נכון.
      אז אני מבין שכדי לא לשלם מס, לא מושכים אף פעם

    • אבל קרנות השתלמות IRA קיימות בארץ רק משנת 2010 נדמה לי.
      זאת אומרת בהגדרה עדיין לא יכולה להיות קרן שבה עברו ה-6 שנים הדרושות לצורך הפטור ממס, הלא כן?

  25. דורין,
    יש אפשרות לשים בתיק של הארי בראון את הקרן המחקה מהתיק שוקולד מריר, מגדל MTF מחקה S&P 500 מגודרת מט”ח, במקום הקרן המחקה של ת”א 100? זה מגביר את הפיזור לא (למרות שאני משער שקיימת קורלציה כלשהי בין שוק המניות האמריקאי לשוק המניות הישראלי)?
    ועוד שאלה,
    למה את משתמשת באג”ח ממשלתיים קצרים יותר בשוקולד מריר מאשר בהארי בראון, אם שניהם תיקים ארוכי טווח? מה ההיגיון בהבדל?

    • 1. בראון לא היה חסיד של פיזור גאוגרפי. הוא טען שכדי שהתיק יעבוד באופן מיטבי, יש ליישם אותו בכלכלה אחת, ובאופן זה להתגונן מפני כל תרחיש מקרו כלכלי שמשפיע על אותה כלכלה (מיתון, צמיחה, אינפלציה או דפלציה). הווה אומר, משקיע ישראלי ייחשף למניות מישראל, אג”ח ארוך מישראל, זהב ומזומן שקלי.

      2. בשני התיקים לאג”ח יש ייעוד שונה בתכלית.
      כעיקרון, ככל שהאג”ח לטווח ארוך יותר, כך הוא מסוכן יותר (במונחי תנודתיות). אג”ח ארוך כמו ממשלתי שקלי 0142 צפוי לקרוס באחוזים רבים בתרחיש של העלאת ריבית. התיק של בראון מבוסס על השקעה בנכסים מסוכנים כמו מניות, זהב ואג”חים ארוכים, מפני שהתנודתיות שלהם מבטלת אלה את אלה.

      אג”חים קצרים לעומת זאת פחות תנודתיים. בשוקולד מריר תכליתם למתן את הסיכון הנלווה להשקעה במניות.

  26. בועז כהן

    היי,
    למיטב ידיעתי עבור הניהול בקרן IRA יש עלות שימוש – דמי ניהול. לא ציינת מה הם.
    שנית, עבור ביצוע “החלפות” משלמים דמי החלפה כבדים – בשל הספרייד הרחב.
    רצית לדעת אם זה תיק תיאורטי או שזה תיק אמיתי עם כסף אמיתי ועסקאות אמיתיות.
    אן כן, מה עלות דמי ההחלפה, ומה עלות ביצוע העסקאות. יש להכניס אותם לחישוב לדעתי.
    כמו כן, שמכשירים שונים יש להם מחיר שימוש נלווה לדמי עלות בדמות ספרייד שונה.
    בעסקאות אג”חיות זה מסור לתשואה ולדעתי זה גם שיקול מעשי לבחירה במכשיר הנכון.
    כאשר תהיה העדפה גדולה למכשיר עם יחסית הרבה נפח והרבה עסקאות מתוך הנחה לצמצם בעתיד את הספרייד.

    תודה,

  27. על אותו עקרון שהחלפת את S&P500 מתעודת סל לקרן מחקה – למה לא החלפת את תעודת סל תכלית STOXX EUROPE 600 מנוטרל מטבע ב קרן מחקה MTFי STOXX EUROPE 600 מגודרת מטח ?

  28. קופות הגמל השיגו תשואה ממוצעת של 3.7% מתחילת השנה (לפי FUNDER), מאוד דומה ל3.8% של השוקולד שלנו. כנראה שהם לא כל כך גרועים.

  29. לא נכון, כי כשאתה מנייד קרן השתלמות קיימת ל IRA אתה שומר על הותק שכבר יש לה.

  30. דורין, יש משהו שאני מנסה לברר כבר הרבה זמן… איך אוכל לדעת נזילות של אג”ח ממשלתי? למשל אם אני רוצה לקנות אג”ח ממשלתי ב חצי מיליון שח אף מפחד מבעיות נזילות, איך אוכל לברר על כך פרטים?

    • אגחים ממשלתים הם מהניירות היותר נזילים בבורסה הישראלים. החצי מליון ש”ח שלך לא יזיזו לאף אחד ויבלעו במחזור היומי מבלי שירגישו בהם. אגב אתה יכול לקנות גם תעודת סל מחקה המחזיקה אגח ממשלתי.

  31. דורין. תודה על כל המידע שאת מפרסמת לגבי שוק ההון .המשיכי בעזרה וההכוונה. תבורכי

  32. שאלה של בור-
    בטבלה של תיק ההשקעות של בראון, האג״חים הרוויחו הרבה יותר מכל שאר אפיקי ההשקעה. האם לא התפקיד של המניות להיות ההשקעה עם סיכון/תשואה גבוהה? האג״ח לא אמור להיות בעל תשואה נמוכה בהתאם לסיכון?

    בנוסף, מאיזה אפיק את מושכת 3 אחוז?

  33. שאלתי שאלה קשה.. הא 🙂 . ביררתי עם רואה חשבון ועם מישהו מבית השקעות, ואף אחד לא באמת יודע איך יגיבו במס הכנסה לדבר הזה. זה לא לא-חוקי , אבל גם לא לזה התכוון המשורר כשחוקק את התקנה הזאת… אולי אנסה להמר על זה

  34. שאלה:
    בהנתן שתי אלטרנטיבות,
    אופציה ראשונה – לפתוח תיק פאסיבי אצל חבר בורסה ללא דמי ניהול, אך עם 20% מס ריווחי הון.
    אופציה שניה – לפתוח קרן השתלמות בסכום הקטן מהמינימום הנדרש לIRA (כלומר פחות מ50K) , להיות זכאי לפטור ממס ריווחי הון , אך לשלם דמי ניהול של נניח 1-2% או כמה שק’ השתלמות סטנדרטית גובה…

    מה יוצא יותר משתלם? פטור ממס הרווחים, או פטור מדמי ניהול על הקרן עצמה?

    תודה!!

  35. דורין
    אם קרנות הנאמנות עושות שימוש בחוזים עתידיים, האם לא כדי לממש את התייק
    בחוזים עתידיים בצורה ישירה ? אני מניח שהעליות יהיו יותר נמוכות

    * נצא מנקודה שזה לא לשימוש בקרן IRA ולא נתחשב ב”סיבוכיות” של שימוש במכשיר הנ”ל

    — אני בטח מפספס משהו אבל אשמח לתשובה

  36. אילן שם טוב

    תיק שם טוב:38% ב-רבעון-היינו 3 חודשים..
    long aapl.long bezeq.long tbt,long slv,long brazil
    short mcp,short jcp.

    לא ממליץ!!!!!..מסוכן מאוד!!!…הכל מתחיל ונגמר בגידור!!!!
    נא להזהר אנחנו בנקודות קריטיות!!!…מניות במחירי שיא,מניות במכפיליי שיא(מניות בלו צ’יפ)…אג”ח=בועה.
    90% מהתיק במזומן…cash is the king now
    בהצלחה לכולם!..כסף זה רק נייר.

  37. זרובבל

    **********************
    סולידית שלום,
    דעתך חשובה לי,

    לפי הכתבה הזו והגרף למטה,
    היו 250% תשואה על אגח מדינה ארוכות מ 2000, שזה 10% בשנה עם ריבית דה ריבית
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000951319

    איך בדיוק עושים 10% לשנה על אגח מדינת ישראל????
    לפי הגרף השני, אגח מדינה ב 2000 נתן 5-6%

    בברכה
    ותודה מראש
    זרובבל
    ************************

    • זרובבל

      אבל עליית אגח היא מוגבלת להבנתי.
      נניח אני קונה ב 91 והם מחוייבים להחזיר לי 100. אלה 10%. אם האגח עולה ב15% אז ערכו מעל 100. מי ייקנה אותו מעל 100 ? אין תשואה.

  38. דורין שלום רב. הפוסט שלך מאלף ! שאלה חשובה לענין מדיניות השקעה : ע”פ אתר funder, מדיניות ההשקעה של קסם שווקים מתעוררים MSCI שיקלי היא : “התעודה עוקבת ללא השפעת שער המטבע אחרי מדד MSCI שווקים מתעוררים המורכב ממניות של חברות הנסחרות ב – 21 מדינות בשווקים מתעוררים”. ואילו מדיניות ההשקעה של אי.בי.אי שווקים מתעוררים MSCI היא : “לפחות 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים למדד MSCI EMERGING MARKETS”. כלומר – הקרן של IBI מושפעת משינויי שע”ח וגם לא מובטח שכל הכספים יושקעו במדד : יושקעו לפחות 50% אבל לא ברור במה יושקעו השאר. מה דעתך ?

  39. על הפרשות מעבר לתקרה יחול מס בשני שלבים:

    בשלב הפקדת הכספים – עובד אשר הפרישו עבורו כספים מעל התקרה המותרת, יראו ההפרשה החורגת מעל התקרה כהכנסה בידי העובד, כלומר היא תצטרף להכנסות של העובד והוא ישלם עליה מס בהתאם למדרגות המס.
    בשלב משיכת הכספים – הרווח הריאלי הנצבר על הפקדת כספים מעבר לתקרה, יהיה חייב במס בשיעור 20%.

  40. סופר-עצלן

    ראשית תודה על הבלוג, הידע הנרחב והתגובות הענייניות.
    שאלת תם: מסכים לחלוטין לגבי אופן ההשקעה האוטומטי לאור היות השוק בלתי צפוי בהגדרה. האם יש מכשירים שמשקיעים באופן אוטומטי לפי שיטת בראון? לכאורה אין בעייה להשקיע בחלוקה המומלצת ללא מגע יד אדם – מעין ״קרן מחקה בראון״ שתעשה איזונים אוטומטיים?
    האם שירותים אמריקאיים כמו Betterment בעצם עושים בדיוק את זה (לא לפי בראון, אלא לפי עקרונות אחרים)? אגב, השאלה תאורטית כי הם אינם עובדים עם ישראלים, אלא אם כן יש דרכון אמריקאי או לפחות מספר ביטוח לאומי אמריקאי.

  41. המהנדס

    אני חוזר לנושא הסיכון משתי סיבות:
    1. נראה לי שזה ההבדל המרכזי בין הגישות שלנו.
    כנראה שיש לי צורך פתולוגי או פתטי לשכנע אחרים בצדקתי. או סתם יותר מדי זמן פנוי
    2. לדעתי את טועה ומטעה את הקוראים, וחבל

    נתחיל מהסוף: מדינות בהחלט פושטות רגל מדי פעם, בד”כ מדובר במדינות עולם שלישי מצ’וקמקות, אבל ייתכן שתופתעו מכמה מהחברות המכובדות ברשימה:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Sovereign_default#List_of_sovereign_debt_defaults_or_debt_restructuring
    אני לא סומך על מדינות, בטח לא על מדינות עולם שלישי (מישהו אמר ישראל?) שישלמו לי את האג”ח

    לגבי סיכון:
    1. אמרת בעצמך שבהשקעה לטווח ארוך, המשקיע צריך לדאוג מהסיכון לפשיטת רגל, ולא מירידות זמניות בשווי השוק של התיק. ממש כמו בנג’מין גרהאם.
    2. אני אחדד – פשיטת רגל היא מצב בו:
    א. באג”ח – חברה או מדינה לא מסוגלת להחזיר את החובות שלה, או חלק מהם (default או תספורת, בהתאמה)
    ב. במניות – חברה נסגרת והמניות לא שוות כלום. אפשר לכלול גם מצב של דילול משמעותי של האחזקה עקב הנפקת מניות נוספות בכמות גדולה (עקב משבר, לא בשביל להתרחב).
    ג. בנדל”ן – בולען נפער ובולע את הבית, ואין ביטוח.
    וכו’ וכו’
    3. מה זה בטא? בטא היא סטיית התקן ההיסטורית של שווי השוק של נכס מסוים. מה שהיא מודדת זה את התנודתיות במחיר הנכס. להבדיל מהתנודות בשווי הנכס. (האם דירה שווה יותר כי היא עולה יותר? אם מחירה עלה ב 200,000 ש”ח אפשר לגור בה יותר? הדיירים בה מאושרים יותר?)
    4. צריך גם לשים לב שהבטא מבוססת על המחיר בעבר, שכמו שאת טוענת בעצמך הוא רועש ואקראי. לכן הבטא לא יכולה לחזות את העתיד, בטח לא במדויק. למשל – הבטא של מחירי האג”ח היתה נמוכה מאוד לפני משבר 2008, ואז הם קרסו. אז אג”ח זו השקעה בטוחה או לא? אחרי שנה וחצי המחירים חזרו לעצמם. האם עכשיו אג”ח זו השקעה בטוחה או לא?
    5. הקשר בין מחיר הנכס לשווי שלו הוא לא קשר ישיר (אני מניח פה שביססנו את הטענה הזו בדיון שהתקיים בתגובות לפוסט על תיאוריית השוק היעיל). לפעמים לוקח לשוק הרבה זמן להגיב, לפעמים השוק מגיב תגובת יתר (אופוריה והיסטריה) וכו’
    6. אפשר לטעון שכנראה שנכס שהוא תנודתי לאורך זמן יישאר כזה גם בעתיד הקרוב, ונכס שהוא לא תנודתי יישאר כזה בעתיד הקרוב. אני חושב שזו טענה חלשה, ואי אפשר לבסס עליה מדיניות השקעה. זה גרוע כמו ניתוח טכני. (חיזוי המחיר העתידי על סמך העבר, מישהו?)
    7. המסקנה שלי מכל הסיפור הזה היא שכלכלנים מודדים בטא כי זה משהו שאפשר למדוד, להבדיל ממשהו שכדאי למדוד (אפשר לכתוב על זה תזה, אבל לי בתור משקיע זה לא תורם). אין שום קשר בין הסיכון לפשיטת רגל של המדינה / חברה לבין הבטא של המניה או האג”ח שלהן. פשיטת רגל תקרה כששווי הנכס יתקרב לאפס, והבטא לא קרובה למדידה של זה בכלל.
    8. בטא יכולה להיות שימושית במקרים של אופק השקעה קצר, וגם זה בעירבון מוגבל. מאוד. (שם יש סיכון של מימוש הפסד עקב בעיות תזמון)

    מי שרוצה לקנות אג”ח או מניה, כדאי שיבדוק ויבין מה הוא קונה, ולא יסמוך על העתיד שיתנהג כמו העבר.
    לדוגמה: מה משפיע על יכולת ההחזר של מדינת ישראל – מחירים היסטוריים של האג”ח שלה, או ההתחייבויות שלה לפנסיה תקציבית?

    שבת שלום

  42. או כל משהו אחר שיכול להסביר למה לא לממש את ההשקעת בצורה ישירה של חוזים עתידים לטווח ארוך וכמובן לא לצורך מסחר קצר מועד

  43. תודה על הפוסט המועיל והמשכיל.

  44. דורין שלום, שמתי לב שיש בדו”ח הרבעוני פיזור מקיף של מדדים
    בחו”ל, נראה לי, שחלק מההשקעות אשקיע במדדים המחקים של ארה”ב וחלק במדדים מחקים באירופה.
    מה קורה בזמן מכירה כשיש ארוע מס, האם המס עובר למס הכנסה
    בארץ, או יש ארוע מס גומלין בין המדינות הנוגעות בדבר, שזה אמנם לא נראה לי הגיוני, מאחר וזאת קרן מחקה ישראלית ולא הקרן כשלעצמה.

  45. זרובבל

    דורין
    בהמשך לדיון למעלה על אגח
    אבל עליית אגח היא מוגבלת להבנתי.
    נניח אני קונה ב 91 והם מחוייבים להחזיר לי 100. אלה 10%. אם האגח עולה ב15% אז ערכו מעל 100. מי ייקנה אותו מעל 100 ? אין תשואה

  46. תודה דורין; אין לנו ברוקר אמריקאי, אלא בנקים ובית השקעות בארץ.

    א

  47. סופר-עצלן

    ראשית תודה על הבלוג, הידע הנרחב והתשובות הענייניות.
    שאלת תם לגבי מודל הארי בראון: בעקרון יכול להיות מכשיר פיננסי אוטומטי שפועל לפי המודל, מעין “קרן מחקה בראון”, כולל איזונים אוטומטיים וכו’. האם יש כזה דבר? אם היה, האם להשתמש בו היה טוב כמו לעשות את זה לבד ידנית?
    להבנתי יש שירותים אמריקאיים המבוססים על אותו רעיון של מעין “השקעה אוטומטית”, כגון betterment. הם אינם פועלים לפי בראון אלא לפי מודל משל עצמם, אבל האם ניתן לומר שהם מבצעים את מה ש”שוקולד מריר” מנסה להשיג (אם כי לפי מודל אחר), קרי לבצע השקעה אוטומטית ממוכנת מבלי להתיימר לצפות את השוק או להכות את השוק? אגב, שירותים אלה סגורים בפני ישראלים נכון לעכשיו, אלא אם כן יש ברשותך דרכון אמריקאי או לפחות מספר ביטוח לאומי אמריקאי.

  48. דורין, שאלונת.

    כשאני רוצה להזרים עוד כסף לתחום מסויים ואני רואה שהקרן/תעודת הסל הקפיצה את דמי הניהול, אני לא מוכרת את מה שקיים (מתוך ההנחה שדמי הניהול הן בכל מקרה עניין דינאמי ומה שעלה יכול לרדת ולהפך) ופשוט מכניסה את הסכום לקרן החדשה הזולה יותר. וחוסכת לעצמי את עמלת המכירה.
    כך נוצר מצב שיש לי כמה ניירות ערך שעוקבים אחרי אותו המדד, בסכומים משתנים.

    האם לטעמך באמת בכל מקרה עדיף לספוג את עמלת המכירה ולעבור לקרן זולה יותר?
    כי אני שואלת את עצמי – עד מתי..
    הרי בכל קרן כזו יש לי לא יותר מ-10-20 K בשלב זה..אם כל חצי שנה שנה אני אקפיץ אץ הכסף שלי מקרן לקרן, בסוף העמלות הן אלה שיאכלו לי את הכסף ולא דמי הניהול. (עשיתי חישוב מהיר והתבססתי על המקרה שהצגת של המעבר מקרן לקרן ב S&P500 )
    אבל אולי המתמטיקה שלי שגויה..

    • מצטרף לשאלה, מוסיף שאלה נוספת: השינוי לקרן מחקה עבור S&P היא קרן חדשה שפועלת מלפני חודש וחצי. האם כדאי לבדוק דברים כאלה לפני שמחליפים ? רוב הקרנות מחקות ותעודות סל אני שם לב שהם די חדשים …. זה מראה על חוסר ניסיון שלהם ?
      תודה

  49. עשיתי 19% במחצית השנה האחרונה על חסכונות משפחתי (כ1.4 מיליון שח בתחילת התקופה). אני משקיע ערך די מנוסה, רוצה להאמין שאני אינטליגנט, אבל לבטח לא עילוי. לא השתמשתי באופציות קול או פוט.
    את נהדרת עם מספרים (באמת!), תוכלי לחשב כמה זמן אצטרך לפגר אחרי התשואה המצופה מהתיק העצל שלך בשנים הקרובות עד שתסגרי את הפער הזה שנוצר בחצי שנה?

    עצתי לקוראים שמתחת לגיל 50 – לכו תתעמקו, תלמדו, תחקרו ותשקיעו על מנת להגדיל את ההון שלכם משמעותית תוך עשור. לחלופין תמצאו קרן או שותפות השקעות שמתמקדת בהשקעות ערך, היפגשו עם מנהל הקרן, עימדו על קנקנו ותנו לו לנהל את כספכם תחת השגחת שירותי נאמנות וביקורת.
    העולם לא סולח לבינוניים, והתיק הזה של דורין הוא עוד פחות משמעותית מבינוני.

    אינני יועץ השקעות או מנהל תיקים ואין לראות בכתוב המלצה.

    • עומרי, אני מאחל לך גם הצלחה כזאת בהמשך(באמת!).
      עצתי לקוראים להיכנס לשוק ולהתחיל להיות משקעי ערך בתחילת עשור של גאות בשוק ולצאת בדיוק בסופו. ההמלצה הזאת תקפה גם לענפי הנדל”ן והחקלאות. אני רק מזכיר כשיש שפל, רואים מי שוחה בלי בגד ים או כמו שאמרה אמה של שיינה שינדל כשיש גאות בשווקים – מספר החירש כי שמע מפי האילם כי העיוור ראה את החיגר רץ.

      אינני יועץ השקעות או מנהל תיקים ואני נוהג להעלות רוחות של כלכלנים מתים באוב ולהתייעץ איתן.

    • עומרי , את הכי החשוב שכחתי – אם באמת היית (ואחרים שמגיבים בבלוג הזה) משקיע ערך מנוסה היית יודע לא להמליץ בבלוג שמלמד את היסודות ההשקעה על השקעות ערך כמו שביהדות נאסרו הלימודים של תורת הנסתר לכל מי שלא מילא כרסו.

    • השקעות הן תחום עם יתרון מובהק לקוטן – אפשר להשקיע בחברות שהגדולים לא מתקרבים אליהם מטעמי יעילות, אפשר לפעול בגמישות ובמהירות.
      איני יודע מהו כוח חישוב אסטרונומי, אם את מדברת על מחשבי על, הם אינם משפיעים על יכולתי להרוויח כהוא זה שכן הם פועלים בפרקי זמן היפר-קצרים ומנצלים עיוותים של היצע וביקוש ולא של תימחור פנדמנטלי.
      מבינינו, נראה שאת האקטיבית ואני הפאסיבי, שכן אני לא נוהג לעשות יותר מ3-4 שינויים בתיק מדי שנה, משיקולי מס ומידיעה שבממוצע, רעיון טוב מבשיל תוך שנה-שנתיים.
      אני מסכים שזה לא לכל אחד, אבל את מציעה להתפשר על פחות מבינוניות (שלא לדבר על השקעה מסוכנת וספקולטיבית בזהב) ובעולמנו הנוכחי זו בחירה בעייתית.

      • גם אם תתעלם אני לא איעלם.
        מאחר ואין שיטה מערכתית או סטנדרטית להעריך ערך פנימי של מנייה לפי השקעת הערך – שני משקיעי ערך יכולים בקלות להעריך ערכים שונים בתכלית לחברה. מכאן נגיע להטעיית Non sequitur – בהיגיון פורמלי, הוא טיעון שבו המסקנה לא נובעת מנחות היסוד שלה.

        ולחזק את הטענה אצטט פעם נוספת
        את המהנדס היקר משקיע הערך מפוסט בדצמבר שהוא ניסה לתאר את השיטה.

        1. הערכה גסה וסובייקטיבית ..
        2. ראינו מבעד לערפל ….(MIST)
        3. וגם אין קשר לכל שיטה שמבוססת יחסים מספריים פשוטים ואוטומטיים …

        כמו שאמרתי פעמים רבות בעבר כאן – אני דווקא בעד מיסטיקה . במאות ה15 ו16 המיסטיקה והמדעים היו משולבים ביחד והשיטות המדעיות המקבלות היום הגיעו מניסויים של מיסטיקנים רבים.
        הבינג סאד דאט :
        אני חוזר על הטענה שיש לשמור על המיסטיקה במעגלים האזוטריים ושביהדות נאסרו הלימודים של תורת הנסתר לכל מי שלא מילא כרסו.
        אם אתה רוצה להרגיש נעלה על אחרים (הבינוניים) בעזרת שימוש במיסטיקה כלשהי נראה לי שאתה מפספס את הנקודה אבל כאמור אני מאחל לך בהצלחה.

        • לא התעלמתי, פשוט לא שמתי לב לתגובות מחוץ לשרשור.
          אתה טועה, בפראפרזה על טולסטוי, החברות הטובות דווקא דומות אחת לרעותה ומצבים של עיוותי מחיר בחברות שכאלו גם הם חוזרים על עצמם.
          התורה גם מבוססת על יחסים כמותיים פשוטים יחסית שדורשים הבנה מתמטית של כיתה ח’-ט’ במקרה הרע.
          כדאי לצפות בהרצאה הזו של לירון מנור שמדגים מצבים של מציאת תמחור חסר של חברות מצוינות, בקלות יחסית.

        • אצלנו בפורום רומנה היו שואלים במקרה של הבחור הנחמד מההרצאה Cui bono?
          אבל לא זה העניין – בניגוד לטענותיך
          1.) ש”התורה גם מבוססת על יחסים כמותיים פשוטים יחסית שדורשים הבנה מתמטית של כיתה ח’-ט’ במקרה הרע.”
          2.) העולם לא סולח לבינוניים, והתיק הזה של דורין הוא עוד פחות משמעותית מבינוני.

          אמר האורקל מאומהה
          –>
          על התשואה המאכזבת יחסית של מניית ברקשייר ב-2013 אמר באפט כי “בטווח הארוך, אנחנו נכה את מדד ה-S&P 500”, אם כי “אין שום בטחונות שאכן זה יקרה”.
          –> שים לב לצניעות.

          אבל גם זה לא העניין והנושא נטחן כבר בבלוג הזה עד דק ואני לא אחזור על טענות טובים ממני לכל צד.
          גם בבלוג שנראה לי שאתה קורא בו (אם זיהיתי אותך לפי שם המגיב) של אסף נתן
          הוא אומר בפוסט אוהב עלי ואני מצטט
          1.)
          “לפעמים אני פשוט לא מבין תגובות של אנשים: תגובות מעליבות, נגדי או נגד אחרים, תגובות של אנשים שאי אפשר לשכנע אותם בכך שהשקעות ערך עובדות (אז מה אתה עושה פה?)”
          2.)
          “כבוד לרעיונות של אחרים – כולנו שונים. כולנו חושבים שונה. לכל אחד הסגנון שלו. גם בחיים וגם בהשקעות. אל תזלזל ברעיונות של משקיעים אחרים או במשקיעים אחרים ואל תכתוב תגובות פוגעניות.”

          לי אין שום דבר נגד משקיעי ערך ( למרות שאני אוהב לעצבן אותם) ואני באמת לא יודע אם השיטה עובדת או לא. אני פשוט יותר עצלן מאותו אחד שטוען שהוא “סופר-עצלן”
          (העצלנות שלו בינונית לטעמי) וחבל לי לקחת את הסיכון( כן) שאבזבז את זמני במשהו שמרגיש לי כמו עבודה.

        • בינוני מבחינת התשואה המצופה, כמובן, ולא מבחינת החשיבה שעומדים מאחוריה מחשבה ומחקר כבדי משקל שאני מודע אליהם. אם הובנתי אחרת אבהיר שלא הייתה לי שום כוונה כזו.

        • עומרי 🙂 , אסביר לך למה יתכן שהובנת אחרת ….
          אולי תמצא את הציטוט הזה מהפוסט המוגב ביותר בבלוג מוכר …
          “*פיהוק*, You’re out of your element” ….
          מקור הביטוי –>
          You’re out of your element

          איכשהו כל הדברים ביקום תמיד מתנקזים לאותם מקומות כמו שם הפוסט של אסף 🙂

    • כשאתה משקיע ב”מניות ערך” אתה משקיע במניות שהשוק לא אוהב. יש סיבה שהשוק לא אוהב אותן – אולי הן במצוקה, אולי המנכ”ל מושחת, אולי המוצר פגום. אתה בוחר להשקיע בהן למרות זאת. כלומר, אתה נוטל סיכון גבוה בציפיה לתשואה גבוהה. וזה אחלה. הבעיה היא שמולך ניצבים כרישים ותותחים כבדים עם מחלקות מחקר וכוח חישוב אסטרונומי שרק מחכים למחוץ משקיעים כמוך. מה גורם לך לחשוב שיש לך יתרון על פניהם? מה גורם לך להניח ש”קוראים מתחת לגיל 50″ יכולים להשיג יתרון על פניהם?

      אני באמת מקווה (בשבילך ובשביל משפחתך) שתצליח לשמור על היתרון המובהק שיש לך על פני מאות מיליוני משקיעים ברחבי העולם כדי שתוכל להשיג תשואה עודפת כזו לאורך זמן. לאורך זמן = יותר מחצי שנה. נסה משהו כמו 20 שנה. אם בעוד 20 שנה תראה באופן עקבי ביצועים עדיפים על תשואת השוק, אסכים שאתה לא רק עילוי, אלא נינג’ת השקעות של ממש. אבל מה יקרה אם תגלה ששפטת את עצמך לקולא, שחטאת בהיבריס, ושהיכולת שלך להכות את השוק לא באמת קיימת? אחרי 20 שנה זה עלול להיות מאוחר מדי עבור החסכונות שלך…

      המסר שאתה מעביר בפסקה השניה בדבריך הוא, לצערי הרב, מנותק מהמציאות ומשולל היגיון מתמטי. לא יתכן שכל המשקיעים ירוויחו כמוך. השקעה אקטיבית היא בהכרח משחק סכום אפס – או שאתה מרוויח, או שאתה מפסיד. לא יתכן מתמטית שכולם יכו את המדד וישיגו תשואת יתר. זה נכון הן למשקיעים בודדים והן לקרנות המנוהלות בידי אנשי מקצוע מדופלמים. כן, יש מנהלים שמסוגלים להכות את המדד לאורך זמן – אבל בלתי אפשרי לדעת מיהם מבעוד מועד.

      התיק של דורין הוא פסיבי, כלומר, הוא מביט מהצד על כל אלה שמנסים להכות את השוק: הן על אלה שמשיגים תשואות פנומנליות, והן על אלה שסופגים הפסדים אסטרונומיים. משקיעים פסיביים פשוט מסרבים לשחק במשחק הזה. “הצלחה” כאן היא לא בעצם “הבסת השוק”, אלא בהשגת יעדים כלכליים מוגדרים באמצעות המכשיר הפיננסי הזול ביותר בהתאם לאסטרטגיה ארוכת טווח.

  50. רציתי לדעת מה הסיבה לשימוש בפסגות מחקה מקמ באפיק השקלי?
    לקרן הזו עמלת קניה ומכירה לעומת קרנות שקליות אחרות שלא כוללות את העמלה (בנחה ודמי הניהול הם עד 0.15%) עמלות הקניה והמכירה עלולות להיות יותר משמעותיות מדמי הניהול?

  51. שאלה:
    האם הבחירה בהחלפת תעודת הסל בקרן מחקה היא אך ורק על סמך דמי ניהול נמוכים או שקיימים עוד קריטריונים שצריך להתחשב בהם לפני שמבצעים החלפה שכזו?

    תודה מראש

    • שמחה ארנס

      בישראל, קרנות מחקות על מדדי חו”ל מתכסות באמצעות חוזים עתידיים על מדדיים, כאשר רוב כספי המשקיעים מוחזקים בפועל בנכסים דלי סיכון כמו מק”מים ופקדונות. תעודות סל מתכסות באמצעות עסקאות החלף (SWAP) שסיכון המנפיק בהן, באופן יחסי, גדול יותר.
      במידה והחברה המנפיקה של תעודת הסל (או הבנקים שעמן היא מתקשרת) קורסת, אין ערובה לכיסוי חוסר שנוצר בנכסי תעודת הסל ומחזיקי התעודות יהפכו לנושי החברה המנפיקה. בקרן נאמנות הסיכון הזה (סיכון מנפיק) לא קיים.

  52. לגבי
    “את תעודת הסל הראל S&P 500 מגודרת מט”ח, הגובה דמי ניהול של 0.6% בשנה, נחליף בקרן הנאמנות מגדל MTF מחקה S&P 500 מגודרת מט”ח, הגובה דמי ניהול של 0.04%.”

    אם אני מבין נכון, תעודת הסל הזו מכניסה את הדיבידנד לתעודה, לעומת הקרן שאינה עושה את זה, מה שנותן לתעודת הסל יתרון שעשוי לכסות על הפער בדמי הניהול.

    אם אני טועה אז אני לא מבין את הפער בדמי הניהול (בהנחה שהראל ומנפיקים אחרים של קרנות מחקות לא הפכו לאוהבי הלקוחות שלהם…)

    • המממ… טוב 🙂

      אז איך את מסבירה את פרץ הפילנתרופיה של הראל?

    • שמחה ארנס

      יש 3 דרכים לחשב ערך של מדד:

      1. מדד מחיר (Price Only) – כלומר, שינויים בערך המדד לא כולל דיבידנד
      2. מדד השקעה (Total Return) – כלומר, שינויים בערך המדד כולל דיבידנד צבור
      3. מדד השקעה נטו ממס (Net Total Return) – כלומר, שינויים בערך המדד כולל דיבידנד צבור בניכוי מס במקור (Withholding Tax).

      לפי התשקיף, הקרן של מגדל מחקה את מדד ה-S&P 500 בשיטת NTR, כלומר, היא צוברת את הדיבידנדים למחיר הקרן, ואם לצטט: “המדד מתואם באופן שהוא כולל את הדיבידנדים שחולקו בגין המניות הכלולות בו, לאחר ניכוי מס.”

      מכאן שיש יתרון לקרן על פני התעודה.

  53. ממדגם שבדקתי על מספר קרנות ותעודות סל של אגח, למשל איביאי סל שקלי ר.קבועה ממש 2-5 (5113022) שאת קנית או קסם שחר 2-5(1108109), אפשרות 2 (האגח עצמו) נותן תשואה עדיפה משמעותית לעומת קרן או תעודת סל. השוויתי תשואות למספר תקופות של הקרן לעומת מרכיביה, ורוב המרכיבים נותנים יותר אפילו ללא הקופון. הרבה יותר מדמי הניהול.
    יש למישהוא הסבר לזה? פיספסתי משהוא?

  54. שלום דורין, מה שלומך?
    חדש פה, התחלתי לקרוא את הפוסטים שלך לאחרונה ודי נהנה, יש לי מושג טוב והבנה בשוק הוון והתנהלותו ותמהני אם אפשר לשמוע את דעתך לגבי שוק האג”ח הממשלתי בתקופה הזו.
    באלו אפיקים שווה להימצא (שחר, גילון, גליל) ובאיזה יחס. האם הסבירות להורדת ריבית נוספת בטווח הקצר אמורה לגרום לנו להעדיף את האפיק השקלי בריבית קבועה? האם ההנחה שהריבית תתחיל לעלות לקראת 2015 אמורה לגרום לנו להתחיל להתמקד באפיק השקלי בריבית משתנה? אולי זה כבר מגולם בתשואות?
    אולי האינפלציה תרים ראש אז כדאי להעדיף את צמודי המדד? למי ראוי לתת העדפה כדי להיטיב את התשואה?
    האם לדעתך אין עיוות במצב הנוכחי בו תשואת מדד הגילונים לשנה האחרונה גדולה ב כ -50% מהתשואה הממוצעת של קרן כספית המושקעת בעיקר בנכסים בריבית קבועה? והרי מדובר בסביבת ריבית יורדת.
    האם להערכתך העיוות לא יתפוצץ בפרצופו של מי שיקנה עכשיו גילונים (מנופחים?) ויגרום לו הפסדי הון?
    מקווה שלא העמסתי מדי, בכל מקרה, גם אם לא תתייחסי זה בסדר.
    תודה ושיהיה שקט בארץ.
    רון

  55. השינוי לקרן מחקה עבור S&P היא קרן חדשה שפועלת מלפני חודשיים. האם כדאי לבדוק דברים כאלה לפני בוחרים קרן או תעודה? רוב הקרנות מחקות ותעודות סל אני שם לב שהם די חדשים …. זה מראה על חוסר סטטיסטיקה אחורה כמובן.
    תודה

  56. האם מתחשבים בזה שהקרנות מחקות ותעודות סל צעירות מידי? אפילו אחת מאלה שהוחלפה אחרי שני רבעונים פועלת מספר חודשים בודדים …. זה מראה על חוסר סטטיסטיקה אחורה בזמן כמובן.
    תודה

  57. שאלה לגבי קרנות מחקות ישראליות – מהם החוזים העתידיים על המדדים וכיצד הם גורמים לקרן לעקוב אחר מדד הייחוס?
    לדוגמה, איך ייתכן שהקרן המחקה ‘S&P500 MTF מגודרת מט”ח’ מחזיקה 0% חוזים עתידיים וכל השאר 16.5% מק”מים, 37.7% תעודות סל ו- 44.3% פיקדונות (ע”פ הרכב ניירות ערך שבאתר FUNDER)? כלומר, אילו נכסים גורמים לקרן להרוויח או להפסיד בהתאם לתנודות המדד אותו היא מחקה?

    אודה לתשובתך

    בכל מקרה הבלוג שלך מעולה! המאמרים על נושאים חשובים, כתובים יפה, מעשירים ומספקים כלים מעשיים. את עושה עבודת קודש! תודה.

  58. סימונה

    דורין או אחרים,
    כיצד מחשבים את העלות של גידור מטח? אמנם העלות של דמי הנהול בקרן הנאמנות s&p 500 מסומנת אפס, אבל העלות בוודאי מתחבאת באיזה מקום, כיצד מחשבים אותה?

  59. סימונה

    אז בררתי, למשל תעודת סל תכלית ארה״ב אינדקס שקלי מתפרנסת מההפרש בין הריביות כאן ובארה״ב, כלומר כרגע גובה אפס.

השאר תגובה