קרנות אופציות: הכנסה פסיבית דו-ספרתית מקרנות סל

צאו רגע לגינה הציבורית הסמוכה.

אם תמתינו די זמן, החתול העצל שיתיישב על הספסל לידכם ישמח לדקלם שהדרך הנבונה והיעילה ביותר להשקיע לטווח ארוך היא לקנות יחידות בקרן מחקה מדד מניות רחב כמו S&P 500, להזרים אליה כסף טרי באופן שיטתי, ופשוט להמתין.

נדושה, לעוסה ושחוקה ככל שתהיה, זו עדיין עצה מצוינת, "קומון סנס", כזו שוורן באפט בעצמו המליץ למשקיע הממוצע – זה שאין לו פנאי, ידע או עניין ללקט מניות בכוחות עצמו.

ואכן, כל עוד אתם מאמינים בעתידה של הכלכלה האמריקנית והקפיטליזם העולמי לטווח ארוך, אפשר לקנות קרן כזו, לשגר ולשכוח בזמן שהעושר שלכם מתקמפנד לו בסבבה.

או כפי שהגדיר זאת הרב האוסל שליט"א:

ובכל זאת, לא הכל מושלם.

העצה הכמעט גנרית "קנה והחזק S&P 500 לא משנה בן כמה אתה או מה המחיר הנוכחי בשוק"™ מניחה שהמטרה הסופית של כל משקיע היא מיקסום עושר.

אבל כפי שתעיד, למשל, כותבת שורות אלה, זוהי איננה המטרה האולטימטיבית של כל משקיע.

יש משקיעים שכבר צברו הון משמעותי, והיעד המרכזי עבורם הוא להגן על כוח הקנייה של ההון הזה, או להמיר אותו להכנסה פסיבית שתכסה את הוצאות המשפחה.

ואם המטרה היא לייצר זרם חודשי של הכנסה פסיבית מתיק ההשקעות, אזי קרן מחקה מדד S&P 500 הופכת למוצר לא אופטימלי כלל.

כן, אפשר לייצר הכנסה באמצעות מכירת יחידות בקרן ו-"לאכול את התיק" מדי חודש – זה המודל עליו מבוסס כלל ארבעת האחוזים.

אבל מה אם, כפי שחוזים למשל בגולדמן זאקס, הצמיחה של ה-S&P 500 בעשור הבא תהיה נמוכה בהרבה מכפי שהורגלנו בחלוף 16 שנים של שוק שורי? או גרוע מכך, מה אם השוק שוב יצלול בעשרות אחוזים – כמו ב-2020 או 2022 – בדיוק כשנמכור?

המשמעות היא שבתרחישים אלה נידרש למכור מניות בהפסד.

ומכירה בהפסד לא רק שמסכנת את החופש הכלכלי שלנו אלא גם מפרה את אחד מכללי היסוד של באפט: Do not lose money.

רגע, אבל יש דיבידנדים, לא?

ובכן, ה-S&P 500 התייקר כל כך שתשואת הדיבידנד ממנו כיום עומדת על 1.17% בלבד. כלומר, כדי לייצר הכנסה פסיבית של 20,000 ש"ח נטו בחודש מקרן סל עוקבת S&P 500 כמו SPY או VOO צריך לצבור הון של יותר מ-27 מיליון ש"ח – יעד לא ריאלי עבור המשקיע הממוצע.

אז מה בכל זאת יעשה משקיע פסיבי הצמא להכנסה פסיבית מתיק ההשקעות שלו?

דרך אחת היא להטות את התיק למניות שמחלקות דיבידנד בשיעור גבוה יותר מהמדד. על כך כתבתי, למשל, כאן.

אבל ישנה אסטרטגיה נוספת לייצר הכנסה פסיבית מתיק השקעות, שלא כרוכה בליקוט מניות ספציפיות: האסטרטגיה היא לכתוב (למכור) אופציות רכש מכוסות (Covered Calls) כנגד המדד.

כפי שהסברתי בפוסט קודם, כשאני כותבת אופציות רכש מכוסות, אני בעצם מוכרת את הזכות (אבל לא את החובה) לקנות את המניות שברשותי בשער ידוע מראש (מחיר המימוש) ועד למועד ידוע מראש (מועד הפקיעה). בתמורה, אני מקבלת מהקונה הכנסה – "פרמיה".

אם במועד פקיעת האופציה, מחיר השוק של מניותיי נמוך ממחיר המימוש – הפרמיה והמניות נשארות אצלי. לעומת זאת, אם מחיר השוק של המניות גבוה ממחיר המימוש – הפרמיה נשארת בכיסי, אבל את  המניות עלי למכור במחיר המימוש (כלומר לוותר על כל עליית הערך שבין מחיר המימוש למחיר השוק הנוכחי).

כן, כן, אני יודעת.

יהיה קצת יומרני לצפות ממשקיע פסיבי (שמעדיף ככלל לצמצם מגע עם תיק ההשקעות שלו) ליישם פתאום אסטרטגיה למסחר באופציות.

התעשייה הפיננסית הבינה זאת, וכדי למלא את החלל, בשנים האחרונות צצו קרנות סל ייעודיות שמתיימרות להציג את הטוב משני העולמות: גם לחקות (פחות או יותר) את ביצועי מדד הייחוס, וגם להניב הכנסה שוטפת מפרמיות המתקבלות מאופציות רכש מכוסות שנכתבות כנגד אותו מדד.

כך, גם משקיע חסר ידע יכול להנות מהכנסה שוטפת מפרמיות, גם אם אין לו מושג איך לכתוב אופציה בכוחות עצמו או לנהל אותן – הכל מבוצע על-ידי מנהל הקרן.

קרנות כאלה זוכות לשמות מפוצצים כמו Enhanced Income, Premium Income, BuyWrite Strategy ועוד. לשם הפשטות, אכנה את הקרנות הללו בפוסט הזה "קרנות אופציות".

קרנות אופציות: קיצור דרך לעצמאות כלכלית? 

קרנות אופציות הן קרנות סל (ETF) שמשלבות כתיבת אופציות רכש מכוסות כחלק ממדינות ההשקעה שלהן.

הקרנות הללו יוצרות חשיפה פיזית או סינטתית לנכס הבסיס – למשל, מדד מניות, מדד אג"ח, חוזה עתידי על סחורה כלשהי (נפט גולמי, זהב, ביטקוין), או קבוצה נבחרת של מניות – ולאחר מכן מוכרת אופציות רכש כנגד אותו נכס במחיר מימוש מסוים.

בתמורה לכתיבת האופציות הללו הקרן מקבלת הכנסה בדמות פרמיות. הפרמיות מתווספות לדיבידנדים שמתקבלים מנכס הבסיס והכנסות אחרות, ומחולקות לבעלי היחידות בקרן, לרוב על בסיס חודשי.

זהו מקור ההכנסה שמחלקות הקרנות הללו למשקיעים והסיבה לתשואות הדיבידנד הגבוהות שלהן, שעשויה להיות דו-ספרתית.

התשואה הגבוהה הזו היא האטרקציה המרכזית של קרנות האופציות. משקיעים רוכשים אותן לפני הכל בגלל האפשרות להפיק מהן הכנסה פסיבית גבוהה מדי חודש, גם מסכומים צנועים למדי.

ההכנסה הזו לא רק שמסייעת (פסיכולוגית) להמשיך להחזיק בתיק השקעות מנייתי בתקופות של תנודתיות חדה בשווקים, אלא תורמת, בנוסף, גם בהיבט הפיננסי.

בהתחשב בתשואות הדיבידנד של קרנות האופציות, שנעות בין 7% ל-15% (לפני מס), גם משקיעים עם צבירה נמוכה יחסית יכולים להפיק הכנסה פסיבית לא מבוטלת. למשל, השקעה של $100,000 בקרן כזו תניב הכנסה שנתית שנעה בין $7,500 ל-$15,000 בשנה לפני מס.

לשם השוואה, אותו סכום שיושקע בקרן עוקבת נאסד"ק (QQQ) יניב $550 בלבד, בקרן עוקבת S&P 500 (SPY) — $1,170 בלבד, ואילו בקרן מחקה תיק דיבידנדים כמו SCHD – $3,320 בלבד.

כך, הקרנות הללו הופכות רלוונטיות במיוחד למשקיעים שמעוניינים לחיות מתיק ההשקעות שלהם, בין אם לצורך מימון פרישה מוקדמת או צורך אחר. אם נגדיר "עצמאות כלכלית" בתור היכולת לחיות מזרם הכנסה שמניב תיק ההשקעות, הרי שקרנות האופציות בהחלט עשויות לקצר את הדרך לשם.

הסיכונים: אין ארוחות חינם

אלא שכפי שלימד אותנו מילטון פרידמן, כנגד כל הזדמנות כלכלית ישנו סיכון, עלות, או טרייד-אוף מסוים.

ואכן, השקעה בקרנות אופציות היא בהכרח טרייד-אוף: אנחנו מקריבים חלק מפוטנציאל עליית הערך מנכס הבסיס בתמורה להכנסה שוטפת.

מעצם העובדה שהקרן כותבת אופציות רכש במחיר מימוש מסוים, היא מגבילה את פוטנציאל עליית הערך שלה מעבר לאותו מחיר המימוש. משמע, אם מחירו של נכס הבסיס מזנק משמעותית מעל למחיר המימוש שבו הקרן מכרה את האופציות, הקרן לא יכולה להשתתף בעליית הערך הזו.

כתוצאה, קרנות האופציות יניבו בדרך כלל תשואה כוללת (=הכנסה+עליית ערך) נמוכה יותר מקרנות מחקות רגילות.

הדבר נכון ביתר שאת במיוחד בתקופות של עליות חזקות בשווקים, שבהן יש הסתברות גבוהה יותר לכך ששערי המניות יעלו מעבר למחיר המימוש שבו נכתבה האופציה, מה שיחייב את הקרן למכור את נכסיה במחירי מימוש נמוכים ממחירי השוק.

בנוסף, הגבלת פוטנציאל עליית הערך חושפת את קרנות האופציות גם לסיכון של שחיקת שווי הנכסים הנקי של הקרן (NAV = Net Asset Value).

אם הקרן מחויבת באופן עקבי למכור נכסים במחיר נמוך יותר ממחיר השוק, כשבמקביל היא נדרשת לחלק הכנסה גבוהה לבעלי היחידות בקרן – בסופו של דבר תיק ההשקעות שלה יתכווץ, מה שיתבטא גם בירידה במחיר הקרן.

שחיקת שווי הנכסים מקטינה את בסיס הנכסים של הקרן שממנו מייצרים הכנסה ולכן גם מקטינה את התשואה הכוללת עבור משקיעים לטווח ארוך.

השחיקה הזו היא הסיבה לכך שבנטרול ההכנסה שהן משלמות, קרנות אופציות רבות הניבו תשואה שלילית מאז שהושקו.

קחו למשל את הקרן QYLD, אשר כותבת אופציות רכש כנגד מדד הנאסד"ק. בנטרול הפרמיות ששילמה, הקרן הניבה למשקיעים תשואה של 27.5%- מאז שהושקה. המצב משתפר אם משקללים פנימה את הפרמיות שהקרן שילמה לאורך התקופה, ואז מגיעים לתשואה כוללת של 133% בעשור. זה נשמע סביר, אבל עדיין משמעותית פחות מה-838% שהניב מדד הנאסד"ק בתקופה המקבילה.

חיסרון נוסף הוא, שבעוד שהאפסייד (פוטנציאל עליית הערך) בקרנות האופציות כאמור מוגבל, הרי שהדאונסייד (פוטנציאל ירידת הערך) אינו מוגבל.

אם נכס הבסיס – מדד ה-S&P 500 לדוגמה – צונח בחדות, אז קרנות האופציות תרדנה אף הן.

אמנם, ההכנסה השוטפת מהפרמיות עשויה למתן מעט את הירידה, אבל בתרחיש של ירידות של כמה עשרות אחוזים גם הגידור הזה לא יספיק לכיסוי ההפסד הכולל, כך שההגנה המתקבלת כאן מוגבלת.

מכאן יוצא שסביבת השוק האידיאלית עבור קרנות אופציות היא שוק שטוח/מדשדש, שבו מחירי הנכסים נעים באופן מתון יחסית, באופן שמפחית את הסיכוי שהאופציות תמומשנה. בסביבה כזו, המניות נותרות בידי הקרן והיא יכולה להמשיך לכתוב כנגדן אופציות, לייצר הכנסה ולצפות באופציה פוקעת, וחוזר חלילה.

הצד השני של המטבע הוא שכשהתנודתיות של נכס הבסיס נמוכה, הפרמיות נמוכות בהתאם, וההכנסה שהקרנות הללו מפיקות נמוכה יותר.

זו, אגב, הסיבה שההכנסה החודשית מהקרנות הללו אינה קבועה ומשתנה מדי חודש בחודש, כתלות ברמת התנודתיות של השוק בחודש החולף וסכום הפרמיות שהניבו האופציות שכתבה הקרן.

לכן, ההכנסה החודשית שתשלם קרן האופציות תהיה סדירה פחות בהשוואה, נניח, לריבית המתקבלת מאגרות חוב או אפילו לדיבידנד המתקבל ממניה.

חיסרון נוסף הוא שקרנות האופציות יקרות משמעותית מקרנות האינדקס הרגילות. כפי שתיווכחו להלן, דמי הניהול הממוצעים בקרנות שסקרתי עבור הפוסט הזה נעים סביבות 0.35% — שיעור  יקר משמעותית מדמי הניהול האפסיים שאפשר למצוא על מוצרים כמו VOO או SPY.

לבסוף, חשוב לזכור שמכיוון שרוב התשואה הכוללת מהקרנות הללו תתקבל דרך הכנסה שוטפת ולא דרך עליית ערך, המיסוי בישראל יהיה לרעת המשקיע, מכיוון שכל חלוקה כזו חשופה למס דיבידנד בשיעור 25% מהשקל הראשון (המנוכה במקור לטובת ממשלת ארה"ב, מכוח סעיף 12 לאמנה למניעת כפל מס בין המדינות).

כיצד קרנות האופציות מייצרות הכנסה גבוהה כל כך?

כל קרן מיישמת אסטרטגיית כתיבת אופציות משלה, שמשקפת איזון ייחודי בין עליית ערך להכנסה שוטפת.

קרנות האופציות כותבות אופציות רכש מכוסות, כלומר, כנגד נכסים שכבר נמצאים בבעלותן. זאת במובחן מאופציות רכש עירומות שנכתבות כאשר מוכר האופציה אינו מחזיק את נכס הבסיס, מה שחושף אותו לסיכון משמעותי.

יש קרנות שכותבות אופציות על 100% מהתיק, בעוד שקרנות אחרות כותבות אופציות רק על חלק מסוים מהתיק, מה שמאפשר לשאר התיק לצמוח ללא הגבלת אפסייד (וכך גם להגן על ה-NAV). ככלל אצבע, ככל שהקרן כותבת אופציות על שיעור גדול יותר מהתיק, כך האיזון ייטה לטובת הפקת הכנסה. ככל שהשיעור מהתיק שכנגדו כותבים אופציות קטן יותר, כך ההטיה תהיה להשאת ערך.

באופן טיפוסי, רוב הקרנות כותבות אופציות חודשיות, דהיינו, אופציה שפוקעות בחלוף 30 יום. לאחרונה, קרנות חדשות החלו לכתוב אופציות יומיות, או 0DTE (Zero Days to Expiry). אופציות יומיות מייצרות פרמיות קטנות יותר אבל בתדירות גבוהה יותר, והסיכוי שלהן להתממש נמוך יותר.

חלק מהקרנות מנהלות את הסיכון של שחיקת ה-NAV בכך שהן מחלקות רק חלק מהפרמיות לבעלי המניות, שעה שחלק אחר מושקע מחדש בקרן ומגן על בסיס הנכסים של הקרן מפני שחיקה.

רוב קרנות האופציות כותבות אופציות רכש מחוץ לכסף (Out Of The Money Covered Calls). כלומר, הן מוכרות אופציות רכש עם מחיר מימוש גבוה ממחיר השוק הנוכחי.

למשל, אם שער נכס הבסיס הוא $100, הקרן עשויה לכתוב כנגדו אופציה מחוץ לכסף במחיר מימוש $105. אם במועד הפקיעה מחיר השוק עולה על $105, למשל $110, הקרן תידרש למכור אותו בכל זאת ב-$105. אם מחיר השוק נמוך מ-$105, האופציה תפקע ללא ערך, והנכס יישאר בידי הקרן, לצד הפרמיה כמובן.

היתרון באופציות מחוץ לכסף הוא שתמיד יהיה רווח הון כלשהו, מכיוון שמחיר המימוש גבוה מהמחיר בו קנינו את הנכס. החיסרון הוא שאופציות מחוץ לכסף לא מייצרות פרמיות מאד גבוהות.

קרנות שמבקשות לייצר פרמיות גבוהה אפילו יותר כותבות אופציות רכש בכסף (At The Money Covered Calls). כאן הקרן כותבת את האופציה כך שמחיר המימוש זהה למחיר השוק הנוכחי.

למשל אם מחיר נכס הבסיס הוא $100, אז האופציה תיכתב במחיר מימוש $100. המשמעות היא ויתור על כל רווח הון עתידי. הפרמיה תהיה ההכנסה היחידה. מטבע הדברים, במקרה זה יש סיכוי גבוה שהאופציה תמומש – ולכן הפרמיה עבור אופציות בכסף הללו גבוהה מאד.

לכן, קרנות שכותבות אופציות בכסף יכולות לייצר הכנסה גבוהה משמעותית לעומת קרנות שכותבות אופציות מחוץ לכסף. מנגד, מכיוון שסביר שהאופציות הללו ימומשו, והקרן תיאלץ למכור את המניות במחיר נמוך ולרכשן מחדש במחיר גבוה יותר, שווי נכסי הקרן עלול להישחק במהירות – מה שיוביל גם לירידה במחיר הקרן עצמה. לכן, למרות הפיתוי לתשואת דיבידנד גבוהה יותר, אעדיף להימנע מקרנות שכותבות אופציות בכסף.

להשלמת התמונה, ניתן גם לכתוב אופציות רכש בתוך הכסף (In the money) – כלומר, אופצית רכש במחיר מימוש נמוך ממחיר השוק הנוכחי. כלומר אם מחיר נכס הבסיס הוא $100, האופציה תיכתב במחיר מימוש $98. אופציה בתוך הכסף תניב פרמיה גבוהה משמעותית מאופציות מחוץ לכסף מכיוון שיש סיכוי גבוה מאד שהאופציה תמומש. אבל מכיוון שהאסטרטגיה הזו עלולה להוביל להפסד הון, זו לא אסטרטגיה בת-קיימא לייצור הכנסה מאופציות. קשה מאד למכור אופציות כאלה מדי חודש בחודש מבלי לשחוק דרמטית את בסיס הנכסים שלך. למיטב בדיקתי אין אף קרן שכותבת אופציות בתוך הכסף באופן שיטתי.

ככלל אצבע, ככל שכותבים את האופציה רחוק יותר מחוץ לכסף, ההכנסה מהפרמיות קטנה יותר והפוטנציאל לעליית ערך (עד למחיר המימוש) גדול יותר, ולהיפך – כאשר האופציה נמכרת בכסף, כלומר במחיר השוק הנוכחי, אז ממקסמים את ההכנסה מפרמיות אבל מוותרים על כל פוטנציאל לעליית ערך עתידית עד לפקיעת האופציה.

קרנות אופציות מובילות

ישנן מגוון רחב של קרנות אופציות שמיישמות אסטרטגיות שונות לאיזון בין ייצור הכנסה מצד אחד לעליית ערך מצד שני. בחרתי להציג אותן כאן לפי החברה המנהלת.

ג'. פ מורגן (JEPI, JEPQ): תיק מנוהל עם הגנה מפני דאונסייד

JPMorgan Equity Premium Income Fund (JEPI), תשואת דיבידנד: 7%  דמי ניהול: 0.35% תשואה כוללת מתחילת 2024: 17.16%

JPMorgan NASDAQ Equity Premium Income ETF (JEPQ), תשואת דיבידנד: 9.63% דמי ניהול: 0.35% תשואה כוללת מתחילת 2024: 23.4%

ג'.פ מורגן צ'ייס היא השחקן הדומיננטי בעולם קרנות האופציות.  JEPI ו-JEPQ מנהלות 37 ו-19 מיליארד דולר בהתאמה, יותר מכל קרן אופציה אחרת.

JEPI ו-JEPQ מנהלות כל אחת תיק מניות אקטיבי המורכב ממניות בעלות שווי שוק גדול מתוך מדדי ה-S&P 500 (במקרה של JEPI) והנאסד"ק-100 (במקרה של JEPQ). כלומר, הקרנות הללו ייחודיות בכך שהן לא מחקות מדד, אלא מלקטות מניות בעלות תנודתיות נמוכה יחסית מתוך המדד. המטרה היא לספק הן עליית ערך והן הגנה מפני ירידות חדות.

במקביל, במקום לכתוב אופציות רכש בעצמן, הקרנות מקצות 20% מהתיק לטובת תעודות צמודות מניות (Equity Linked Notes). ELN זהו מוצר מובנה שמדמה אסטרטגיית כתיבת אופציות רכש מחוץ לכסף על מדדי הייחוס. הכנסת הפרמיות מה-ELN מתווספת לדיבידנדים מהמניות ומחולקת למשקיעים אחת לחודש.

מבלי להיכנס לעובי הקורה, די לציין שב-ELN יש מנגנון של הגנה על סכום ההשקעה המקורי, מה שמסייע למתן את סיכון הדאונסייד באופן מוצלח למדי. ב-2022, למשל, JEPI הניבה תשואה של 3%- בשעה שמדד ה-S&P 500 ירד ביותר מ-20%-.

יש להעיר שהניהול האקטיבי של תיק ההשקעות של JEPI ו-JEPQ חושף את המשקיעים לסיכון ביצועי חסר עקב בחירות שגויות של מנהל הקרן.

גלובל איקס ( XYLD, QYLD): החיסרון של כתיבת אופציות מכנית

Global X NASDAQ 100 Covered Call ETF (QYLD), תשואת דיבידנד: 11.62%  דמי ניהול: 0.61% תשואה כוללת מתחילת 2024: 16.66%

Global X S&P 500 Covered Call ETF (XYLD), תשואת דיבידנד: 9.36% דמי ניהול: 0.61% תשואה כוללת מתחילת 2024: 16.42%

גלובל X מנהלת את קרנות האופציות הוותיקות ביותר, לאחר שהשיקה אותן כבר ב-2013.

הקרנות של גלובל X מיישמות אסטרטגיה של כתיבת אופציות חודשיות על מינימום 80% מתיק ההשקעות. הקרנות מחזיקות את מלוא המניות הכלולות במדדי הייחוס שלה לפי משקליהן במדד, וכותבת אופציות רכש בכסף (At the Money) כנגדן, מה שמגדיל את ההכנסה השוטפת במחיר של הגבלת האפסייד. ההכנסה מחולקת מדי חודש.

לאורך השנים בהן היו קרנותיה פעילות הן השיגו ביצועים עדיפים על מדדי הייחוס בתקופות של ירידות, אבל האסטרטגיה של מכירה שיטתית של אופציות חודשיות מתחת למחירי השוק, תוך התעלמות מתנאי השוק המשתנים, הגבילה מאד את פוטנציאל עליית הערך עד כדי שחיקת השווי הנקי של נכסיהן, והן פיגרו באופן דרמטי אחרי עליית הערך של מדדי הייחוס במונחי תשואה כוללת.

בניסיון להתמודד עם הבעיות הללו, גלובל X השיקה בשנים האחרונות קרנות אופציות מוכונות צמיחה – XYLG ו-QYLG.

Global X S&P 500 Covered Call & Growth ETF (XYLG), תשואת דיבידנד: 4.44%  דמי ניהול: 0.35% תשואה כוללת מתחילת 2024: 21.84%

Global X Nasdaq 100 Covered Call & Growth ETF (QYLG), תשואת דיבידנד: 5.94% דמי ניהול: 0.61% תשואה כוללת מתחילת 2024: 20.31%

בשונה מאחיותיהן הגדולות, הקרנות הללו כותבות אופציות רק כנגד 50% מתיק ההשקעות, כאשר המחצית השניה של התיק מושקעת במדד ויכולה להמשיך לצמוח ללא הגבלת אפסייד.

כצפוי, עליית הערך בקרנות הללו גבוהה יותר ותשואת הדיבידנד, בהתאם, נמוכה בהרבה, אבל עדיין נותרה בעיה אינרהרטית של מכירה "מכאנית" של אופציות בכסף ללא יכולת להסתגל למצבי שוק משתנים. כך, בשוק דובי, QYLG תפגר אחרי QYLD מכיוון שהפרמיות נמוכות יותר ולא יקזזו את ההפסד על הנייר, בעוד שבשוק שורי, כשהנאסד"ק טס, QYLG לא תקצור את מלוא האפסייד.

ביצועי הקרנות של גלובל X מוכיחות ש"השקעה עצלה" היא לא אסטרטגיה מתאימה כשמדובר בהכנסה פסיבית מאופציות.

ניאוס (SPYI, QQQI): ניהול דינאמי עם אופציות מחוץ לכסף

NEOS Nasdaq 100 High Income ETF  (QQQI), תשואת דיבידנד: 11.73% דמי ניהול: 0.68% תשואה כוללת מתחילת 2024: (הושקה באמצע השנה).  

NEOS S&P 500 High Income ETF (SPYI), תשואת דיבידנד: 11.72%, דמי ניהול: 0.68%, תשואת כוללת מתחילת 2024: 20.68%

ניאוס נוקטת במדיניות השקעות אקטיבית במטרה לקצור עליית ערך מסוימת מסוימת במקביל לחלוקת הכנסה פסיבית גבוה.

במקום ליישם גישה פאסיבית ומכאנית לכתיבת אופציות רכש "סטטיות" כמו גלובל X תוך אדישות לתנאי השוק, ניאוס כותבת אופציות דינאמיות עד 5% מחוץ לכסף בניסיון להגיע ליעד תשואת דיבידנד של 12% בשנה.

הדינאמיות הזו מתבטאת, בין היתר, בשינוי השיעור מהתיק שכנגדו נכתבות האופציות, ובמרחק של האופציות מחוץ לכסף, כתלות בתנאי השוק. למשל, אם התנודתיות בשוק גבוהה, ניאוס תמכור אופציות רחוק יותר מחוץ לכסף, ולהיפך. כך, ניאוס יכולה להיות שמרנית יותר או אגרסיבית יותר במטרה להגדיל את התשואה הכוללת מהקרן מבלי להקריב יותר מדי מההכנסה המחולקת למשקיעים.

בנוסף, מדיניות הקרן מאפשרת לה למכור מרווחי אשראי (Credit Spreads), באופן שמאפשר לה להשיג עליית ערך משמעותית יותר בהשוואה לקרנות אופציות רגילות. המרווח נוצר על ידי מכירה של אופציית רכש וקנייה של אופציית רכש רחוקה יותר מחוץ לכסף. כך, אם מדד הייחוס מזנק באופן דרמטי, הקרן יכולה לקצור עליית ערך גם מעבר למחיר המימוש של האופציה שמכרה.

החיסרון הגדול כאן הוא שיעד התשואה של 12% עלול להיות אגרסיבי מדי ולהביא לכך שהתשואה הכוללת מהקרן תהיה נמוכה יותר. עם זאת, בינתיים, מנהלי הקרן הוכיחו את עצמם עם ביצועים מרשימים כך שחלוקת הפרמיות לא שחקה את שווי נכסי הקרן. השאלה כמובן אם הניהול האקטיבי הזה ימשיך להצליח לאורך זמן.

גולדמן זקס (GIPQ ,GPIX): מאפשרים לחלק מהתיק לצמוח כתלות בתנאי השוק

Goldman Sachs S&P 500 Core Premium Income ETF (GPIX), תשואת דיבידנד: 7.86% דמי ניהול: 0.35% (זמנית: 0.29%) תשואה כוללת מתחילת 2024: 23.54%

Goldman Sachs Nasdaq-100 Core Premium Income ETF (GPIQ), תשואת דיבידנד: 9.88% דמי ניהול: 0.35% (זמנית: 0.29%) תשואה כוללת מתחילת 2024: 21.87%

גם הקרנות של גודלמן זאקס עוקבות אחר מדדי מניות רחבים. האסטרטגיה כאן היא לכתוב אופציות רכש חודשיות בכסף (At the Money) כדי לקצור פרמיות גבוהות, אבל האופציות נכתבות רק על חלק מהתיק – בין 25% ל-75%. באופן זה הקרנות מבקשות להשיג להשיג אפסייד גבוה יותר בהשוואה לכתיבת אופציות מחוץ לכסף על 100% מהתיק.

בדומה לניאוס, גולדמן זקס מנהלת את הקרנות שלה באופן דינאמי, כששיעור החשיפה לאופציות משתנה בהתאם למצב השוק.

גם כאן, יש ניסיון להשיג יעד תשואת דיבידנד – 8.5% בשנה. זה אמנם נמוך יותר מהקרנות של ניאוס, אבל טומן בחובו פוטנציאל משמעותי יותר לעליית ערך ותשואה כוללת גבוהה. בנוסף לכך יש לשקלל את העובדה שהקרנות של גולדמן זקס זולות ב-50% מהקרנות של ניאוס.

החיסרון המרכזי של GPIQ ו-GPIX הוא התלות הגבוהה בביצועים האקטיביים של מנהל הקרן. אם מנהל הקרן יעריך את תנאי השוק בצורה שגויה ויווסת את כתיבת האופציות בהתאם, הקרן עלולה  להחמיץ עליית ערך ו/או הכנסה.

ראונדהיל (QDTE, XDTE): מכה את המדד (בינתיים) עם אופציות יומיות אגרסיביות  

Roundhill S&P 500 0DTE Covered Call Strategy ETF (XDTE), תשואת דיבידנד:  15.1%, דמי ניהול: 0.95%, תשואה כוללת ב-2024: הושקה במהלך 2024

Roundhill Innovation-100 0DTE Covered Call Strategy ETF (QDTE), תשואת דיבידנד: 24.79%, דמי ניהול: 0.95%, תשואה כוללת ב-2024: הושקה במהלך 2024

בשונה ממתחרותיה, ראונדהיל כותבת אופציות יומיות (אפס יום לפקיעה או 0DTE) כנגד אחזקותיה, כלומר האופציה פוקעת ביום בו היא נכתבת.

האסטרטגיה הזו מבקשת לייצר הכנסה מפרמיות מכתיבת אופציות יומיות ועל ידי כך להניב תשואה גבוהה יותר.

הקרנות הללו חדשות מאוד – הן הושקו רק במרץ 2024. ועדיין הן הכו את מדדי הייחוס שלהן על בסיס תשואה כוללת, שזה נתון די מדהים בהתחשב בכך שקרנות אופציות נוטות להניב ביצועי חסר ביחס למדד הנעקב שכן כידוע מחירי המימוש של האופציות מגבילים את האפסייד.

בנוסף הקרנות של ראונדהיל מחלקות את ההכנסה על בסיס שבועי (לא חודשי), אבל לי זה נשמע כמו בעיקר סוג של גימיק.

כשצוללים לנבכי האסטרטגיה, ראונדהיל כותבת אופציות יומיות על המדד, ובמקביל קונה אופציית לונג רחוק יותר בתוך הכסף. מכיוון שאופציות יומיות מתממשות לעתים רחוקות יותר מאופציות חודשיות, ראונהדיל לרוב מקבלת את האופציות ושומרת על המניות. כך הקרן "אוספת" רווחים קטנים מדי יום באופן די עקבי.

למרות הביצועים המרשימים עד כה, יש להניח שלאורך זמן גם הקרנות של ראונדהיל יפגרו אחרי המדד בגלל חוסר יעילות שמתבטא בדמי ניהול גבוהים מאד (כמעט 1%). בנוסף, אופציות יומיות כמעט לא מייצרות הגנה מפני ירידת ערך, אם בכלל, ובשוק דובי, הקרן הזו ככל הנראה תרד בעוצמה זהה לזו של מדדי הייחוס (בשונה, למשל, מ-JEPI או XYLD).

פרושיירס (IQQQ, ISPY): אופציות יומיות עם איזון נכון בין הכנסה לצמיחה

ProShares Nasdaq-100 High Income ETF (IQQQ), תשואת דיבידנד: 6.06% דמי ניהול: 0.55% תשואה כוללת מתחילת 2024: הושקה באמצע השנה

ProShares S&P 500 High Income ETF (ISPY), תשואת דיבידנד: 8.45% דמי ניהול: 0.55%  תשואה כוללת מתחילת 2024: 23.64%

גם פרושיירס מסתמכת על כתיבת אופציות יומיות, אולם בשונה מראונדהיל ודפיאנס, היא עושה זאת באופן שמרני בהרבה. במקום לכוון ליעד תשואת דיבידנד דו-ספרתי שמאיים לשחוק את שווי נכסיה, היא כותבת את האופציות היומיות רחוק יותר מחוץ לכסף ואינה עושה שימוש במינוף כלל.

כך נוצר איזון הולם בין תשואת הדיבידנד הגבוהה של הקרן לבין עליית ערך סבירה השומרת על שווי נכסיה.

בפרקטיקה, פרושיירס לא כותבת את האופציות בעצמה, אלא מסתמכת על עסקאות החלף (סוואפ) מול גולדמן זקס, שמדמים כתיבת אופציות יומיות 1% מחוץ לכסף על 100% מתיק ההשקעות.

כזכור, התרחיש הטוב ביותר עבור קרנות אופציות הוא שהאופציות שהן מוכרות פשוט יפקעו ללא ערך, באופן שיאפשר להן לקבל פרמיות (ולחלקן למשקיעים) ולשמור את המניות (ולהנות מעליית ערך ודיבידנדים).

אם הקרן מוכרת אופציות שהן 1% מחוץ לכסף, התרחיש הטוב ביותר הוא שהמדד לא יעלה ביותר מ-1% עד למועד הפקיעה.

אופציות יומיות עובדות היטב כנגד מדדי מניות כמו S&P 500, מפני שעליות של 1% ומעלה במדד הן נדירות יחסית. מנגד, עלייה חודשית של 1% שכיחה הרבה יותר. לכן, הסיכוי שאופציות יומית שנכתבות 1% מחוץ לכסף תפקע ללא ערך הוא גבוה בהרבה לעומת אופציה חודשית שנכתבת 1% מחוץ לכסף.

מצד שני, כתיבת אופציות יומיות מקשה על מנהלי הקרן לנהל את הפוזיציה  ולהגיב לתנאי השוק,  מה שמוביל להגנה גרועה יותר בתרחישי דאונסייד. בנוסף,  השימוש בעסקאות החלף (סוואפ) מכניס ממד של סיכון צד ג'. גולדמן זקס הוא אמנם בנק השקעות גדול שכנראה יחולץ אם יקרוס, אבל הסיכון ישנו.

​רקס (AIPI, FEPI): פרמיות גבוהות ממניות טכנולוגיה תנודתיות

רקס מנהלת שתי קרנות אופציות פופולריות מאד.

REX FANG & Innovation Equity Premium Income ETF (FEPI), תשואת דיבידנד: 26.21% דמי ניהול:0.65% תשואה כוללת מתחילת השנה: 15.99%

FEPI כותבת אופציות כנגד תיק של 15 מניות טכנולוגיה הכלולות במדד Solactive Fund Innovation Index. אלו מניות תנודתיות ביותר (בטא גבוהה) מה שמאפשר לקרן לייצר הכנסה דו-ספרתית מפרמיות, עד פי 3 ממדד הנאסד"ק. לכן, הקרן הזו יכולה לכתוב אופציות רכש חודשיות במרחק 4% עד 6% מחוץ לכסף ועדיין להניב תשואת דיבידנד העולה על 20%.

מובן שאם המניות שהיא מחזיקה מטפסות בשיעור משמעותי יותר – נניח 10% בחודש – אז הקרן לא תשתתף באפסייד, ותצטרך למכור אותן במחירים נמוכים ממחיר השוק.

כפי שאפשר לראות מעצם העובדה שהתשואה הכוללת ב-2024 נמוכה מתשואת הדיבידנד, FEPI מתמודדת עם שחיקת NAV משמעותית. הריכוזיות של תיק ההשקעות שלה הוא חרב פיפיות שחושף את המשקיע לסיכונים לא-שיטתיים (הנלווים לחברה ספציפית).

REX AI Equity Premium Income ETF (AIPI), תשואת דיבידנד: 11.3%, דמי ניהול: 0.65%, תשואה כוללת מתחילת 2024:  הקרן הושקה במהלך 2024

AIPI הניבה עד כה ביצועים טובים יותר מ-FEPI. הקרן כותבת אופציות רכש כנגד מניות הכללות במדד  BITA AI Leaders Select Index, מדד מניות נושאי אשר מורכב ממניות עם מעורבות כלשהי בטכנולוגיית בינה מלאכותית. בין אחזקות הקרן ניתן למצוא חברות כמו אנבידיה, פלנטיר, קראודסטרייק, אמאזון, ארם הולדינגס ועוד.

גם כאן, הבחירה לכתוב אופציות רכש מחוץ לכסף כנגד חברות ספציפיות, ולא על מדדי שוק רחבים, מסייעת לקרן לקצור את הפרמיות הגבוהות מהתנודתיות הגבוהה של אותן מניות, ובמקביל להניב עליית ערך מסוימת. באופן אירוני, כדי שהקרן הזו תצליח לאורך זמן תידרש האטה מסוימת בצמיחה של חברות ה-AI – כך הקרן תוכל להמשיך לכתוב אופציות רכש כנגדן בחשש מופחת לשחיקת ה-NAV.

חשוב לזכור שחשיפה לקרן הזו בשעה שיש לכם חשיפה גבוהה ממילא למניות AI (אפילו דרך קרנות עוקבות NASDAQ או ה-S&P 500) רק תגדיל את הריכוזיות בתיק ההשקעות שלכם – שזה משהו שיש לשקול, בין אתם מעוניינים בריכוזיות כזו או לא.

יילדמקס (YMAX): בעיקר גימיק  

אף פוסט על קרנות הכנסה מאופציות לא יהיה שלם מבלי להתייחס ל-YieldMax, מותג שלקח את הקרנות הללו לקיצון.

החברה הזו השיקה סדרה של קרנות, כאשר נכס הבסיס בכל קרן הוא מניה ספציפית אחת, לרוב מניות של חברות טכנולוגיות תנודתיות ביותר (עם פרמיות שמנמנות בהתאם).

ךך, למשל, אפשר למצוא את NVDY, קרן סל שמייצרת הכנסה מאופציות שנכתבות כנגד מניית אנבידיאה; MSTY על מיקרוסטרטג'י, CONY על קוינבייס, AMZY על אמאזון, TSLY על טסלה, PYPY על פייפאל ועוד.

תשואות הדיבידנד מהקרנות הללו אסטרונומיות. חלקן אפילו תלת-ספרתיות. זו לא טעות. לשם המחשה, CONY מניבה היום תשואת דיבידנד של 125%.

הקרנות הללו יוצרות חשיפה סינטתית לנכס הבסיס. כלומר, CONY לא מחזיקה מניות של Coinbase. במקום זה, היא רוכשת אופציות רכש בכסף (ATM) ובמקביל מוכרת אופציית מכר בכסף (ATM). ההנדסה הפיננסית לא מאד חשובה, אבל הנקודה היא שהחברה מצליחה ליצור חשיפה ממונפת לנכס הבסיס, מה שמאפשר לה לכתוב אופציות כנגד פוזיציות גדולות בהרבה ממה שהיא מחזיקה בפועל, ולייצר הכנסה גבוהה בהתאם.

לאחר מכן, הקרן כותבת אופציות מכר בכסף או מחוץ לכסף, עד 15% מעל מחיר השוק הנוכחי. ההכנסה מהפרמיות מחולקת לבעלי היחידות בקרן מדי חודש, כתשלום לא סדיר.

אין כל הגנה מפני דאונסייד, וירידות בשער המניה עלולות להיות יקרות מאד לא רק בגלל ירידת הערך אלא גם מפני שאופציות הבאות ייכתבו במחירי מימוש נמוכים יותר.  דמי הניהול עומדים על כ-0.99%, מה שהופך אותן לקרנות יקרות ביותר.

אם נניח מניית טסלה מתרסקת, מנהלי הקרן העוקבת (TSLY) עלולים להידרש לרכוש פוזיציית במניית טסלה בניגוד לרצונם. ואם הרכישות הכפויות הללו תהפוכנה לדבר שבשגרה, נכסי הקרן יישחקו משמעותית.

וזה אכן קורה – אם נבחן את מחירי הקרנות הללו בניכוי ההכנסה מהן, נגלה שרובן רשמו תשואה שלילית מאז השקתן.

אני מתקשה להצדיק פוזיציה בתיק ההשקעות שמשלמת הכנסה גבוהה בהנחה סבירה שמחירה צפוי לרדת בעשרות אחוזים, תאורטית עד ל-0. לגישתי, הקרנות של יילדמקס לא מספיק יציבות כנכס מחולל הכנסה, ולא צומחות מהר דיין כדי להיכלל במנוע הצמיחה של תיק ההשקעות. המסקנה היא שמדובר בעיקר בגימיק, שהתועלת שלו אם בכלל היא לסוחרים, משקיעים טקטיים ומתזמני שוק למיניהם שירצו לקבל תשלומי דיבידנד גבוהים ואז להשקיעם במניות אחרות. למשקיעים לטווח ארוך יש כנראה אפשרויות טובות יותר.

שחקנים נוספים

הקרנות הללו נעשו כל כך פופולריות שנדמה שאין חודש מבלי שקרן אופציות חדשה מגיחה לאוויר. לכן לא יהיה טעם להציג כאן רשימה ממצה. בכל זאת, להשלמת התמונה, הנה כמה קרנות נוספות:

Defiance S&P 500 Enhanced Options & 0DTE Income ETF (WDTE), תשואת דיבידנד: 28.14%, דמי ניהול: 0.94%, תשואה מתחילת 2024: 19.77%

זוהי קרן נוספת שכותבת אופציות על בסיס יומי. ההבדל המשמעותי בינה לבין פרושיירס וראונדהיל הוא שיעד התשואה אגרסיבי ביותר ועומד על תשואת דיבידנד של 20% בשנה. עד כה היא עמדה ביעד, אבל יתכן שבעתיד התשואה הגבוהה הזו תבוא על חשבון עליית ערך.

Amplify CWP Enhanced Dividend Income ETF (DIVO), תשואת דיבידנד: 4.33%, דמי ניהול: 0.56%, תשואה מתחילת 2024: 21.46%

קרן אופציות אקטיבית שכותבת אופציות כנגד סל של מניות דיבידנד בעלות שווי שוק גדול. הרעיון כאן הוא לחלק דיבידנד גבוה מהמניות הללו ו"לחזק" אותו באמצעות פרמיות מאופציות שנכתבות כנגד אותן מניות.

 iShares S&P 500 BuyWrite ETF, תשואת דיבידנד: 10.49% דמי ניהול:0.25% תשואת מתחילת 2024: הושקה במהלך השנה

ענקית הפיננסים בלאקרוק השיקה קרן אופציות משלה על מדד ה-S&P 500. הנכס היחיד בקרן הזו הוא קרן הסל "המסורתית" של בלאקרוק על מדד ה-S&P 500 (סימולה: IVV). הקרן כותבת אופציות רכש חודשיות כנגד האחזקה הזו במטרה לייצר הכנסה שוטפת מפרמיות. החשש שלי הוא שמכיוון שמדובר באסטרטגיית אופציות "מכאנית" גורלה של הקרן הזו יהיה דומה לגורלן של קרנות גלובל X.

בשורה התחתונה

אז מה יש לנו כאן? אז איך נגדיר את היצור המתקרא "קרנות הכנסה מאופציות"?

ובכן, יש כאן "מחולל הכנסה", בדרך כלל צמוד למדד מניות, שיכול בהחלט להיות אחזקת ליבה בתיק השקעות מניב של משקיע החותר לפרישה מוקדמת או שנמצא כבר בעיצומה, ושם כעת את עיקר הדגש על הכנסה שוטפת ולא על צמיחה.

מנגד, חשוב להבין שלא מדובר בהשקעה חסרת סיכון, או בהשקעה עם תשואה מובטחת. פונציאל עליית הערך במוצרים הללו מוגבל, פוטנציאל ירידת הערך כמעט אינו מוגבל, חלוקה אגרסיבית מדי עלולה להוביל לשחיקת שווי נכסי הקרן ולפגיעה בתשואה הכוללת, ההכנסה החודשית גבוהה אך אינה סדירה, דמי הניהול יקרים יחסית והמוצר אינו יעיל מבחינה מיסויית.

לכן, כל משקיע צריך לשקול את מצבו המיוחד. בני כמה אתם? עד כמה אתם זקוקים להכנסה שוטפת ועד כמה לצמיחה? עד כמה אתם קרובים לפרישה? מה הביטחון התעסוקתי שלכם כעת?  האם יש לכם הכנסות נוספות? אם התשובות לשאלות הללו עשויות להעיד על כך שיש לכם צורך בזרם הכנסה נוסף, הקרנות הללו עשויות להיות פיתרון רלוונטי.

בכל מקרה, לדעתי, נכון לשלב קרנות כאלה באופן מידתי, לצד קרנות מוכוונות צמיחה, ולא לבסס את כל תיק ההשקעות על מכשירים אלה. באופן אישי, יש לי פוזיציה קטנה בקרן ISPY בתיק הדיבידנדים שלי, ואני שוקלת להגדיל אותה בהתאם לביצועים שתפגין.

__

דיסקליימר: אני משקיעה חובבת. האמור בפוסט זה להשכלה כללית בלבד ואין לראות באמור המלצה לביצוע פעולות ערך ו/או ייעוץ השקעות ו/או חלופה לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם. אני מחזיקה ויש לי עניין אישי בקרן ISPY שהוצגה לעיל.

תמכו בסולידית! לפתיחת חשבון דרך אקסלנס טרייד (החל מ-20,000 ש"ח) | לפתיחת חשבון דרך מיטב טרייד (החל מ-10,000 ש"ח). 🌷