בית » השקעות » האם פורשים צעירים על הכוונת של מס הכנסה?

האם פורשים צעירים על הכוונת של מס הכנסה?

המתכון לעצמאות כלכלית בגיל צעיר, לפחות כפי שהוא מנוסח בבלוג הזה, נשען על שתי רגליים: האחת היא קיצוץ חד בהוצאות השוטפות דרך מלחמת חורמה בבזבזנות, והאחרת היא השקעת העודפים שנותרו בשוק ההון.

כשההון המושקע צומח לסכום העולה על 300 חודשי מחייה או יותר, ניתן לומר שהחוסך כבר אינו תלוי כלכלית באחרים. מרגע זה ואילך, הוא יכול לממן את עצמו דרך משיכה שנתית של 4% מתיק ההשקעות שלו. זאת אומרת שאם ירצה בכך, הוא יוכל לפרוש ממקום עבודתו 40-30 שנה לפני המועד הרשמי, ולעשות בזמן הרב שהתפנה ככל העולה על רוחו.

הרעיון הזה עובד היטב בתאוריה, וכפי שאני מנסה להדגים כאן, גם בפרקטיקה. אבל ככל שהוא מאפשר “לפצח את השיטה“, כוחו עדיין מוגבל מול שתי האמיתות המוחלטות בחיים: מיסים ומוות.

משקיע שרוכש ניירות ערך בסכום מסוים, ומממש (מוכר, מקבל או פודה) אותם כעבור זמן מה בסכום גבוה יותר, יוצר לעצמו רווח הון. על רווחי ההון הללו צריך לשלם מס מיוחד, המכונה “מס רווח הון” או “מס בורסה”.

מס רווח הון נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה עקבית, כשלשיאו הנוכחי הגיע בעקבות המחאה החברתית של 2011. נכון להיום, המס מוטל בשיעורים הבאים:

  • 15% על כל רווח הון מאגרות חוב שקליות, מק”מ, פקדונות והריבית שהם מניבים, ללא התחשבות באינפלציה.
  • 25% על כל רווח הון אחר (מניות, אגרות חוב צמודות, ניירות ערך זרים, קרנות נאמנות ותעודות סל), בניכוי אינפלציה.

באופן עקרוני, במצב הקיים, פורש צעיר שמתקיים אך ורק ממכירה תקופתית של ניירות ערך ישלם מס על רווחיו בשיעור הקבוע הנ”ל, וככל שאין לו הכנסה אחרת, יהיה פטור מתשלום מס הכנסה. כמו כן, תשלומיו של הפורש הצעיר לביטוח לאומי יהיו המינימום הקבוע בחוק, מכיוון שהכנסות משוק ההון (כולל רווחי הון, ריבית ודיבידנדים) אינן חייבות בדמי ביטוח לאומי.

גובה הסכום שהפורש מושך מדי שנה אינו משפיע על גובה המס שישלם. הסיבה לכך היא שבניגוד למס הכנסה, מס רווח הון אינו פרוגרסיבי. זה אומר ששיעור המס נותר קבוע אפילו אם הסכום החייב במס גדל. לדוגמה, משה מכר מניות ברווח של 10,000 ש”ח, ודני מכר מניות ברווח של 100,000 ש”ח, שניהם ימוסו בשיעור זהה (25%).

כל זה כמובן נכון רק ברמה העקרונית — מס הכנסה שומר לעצמו כמה קלפים במעלה השרוול שעלולים להפוך את התמונה למורכבת יותר.

למס הכנסה יש סמכות, בנסיבות מסוימות, לקבוע שפעילותו של משקיע בשוק ההון עונה על ההגדרות של פעילות עסקית.

במקרה כזה, רווח מתיק ההשקעות של הפורש הצעיר יסווג כהכנסה מיגיעה אישית, כאילו הייתה הכנסה מעסק או ממשכורת. כך, המשקיע, או בסיווגו החדש — “הסוחר”, יידרש להירשם כעוסק במשרדי מע”מ, לשלם מס הכנסה על רווחיו לפי מדרגות המס השולי (עד 48%, כתלות בהיקף פעילותו ובקיומן של הכנסות אחרות), ולהוסיף לכך דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מהשקל הראשון.

ב-2004 פרסמה המחלקה המשפטית במס הכנסה חוזר מקצועי המפרט את המבחנים והנסיבות שלפיהם יסווגו הכנסות משוק ההון כהכנסות פירותיות (עסקיות), ולא הוניות. בחוזר אף טרחו להדגיש כי “פעילות של נישומים המתמחים בשוק ההון (או) בניירות ערך שהפעילות בתחום זה היא עיסוקם העיקרי” היא בבחינת “מקרה מובהק” שמצדיק בחינה שמא יש לסווג את הכנסתם כעסקית.

ככל הידוע לי, הנוהג הזה לא מאוד שכיח, ודאי שלא ביחס למשקיעים פרטיים, והקריטריונים המדויקים לשינוי הסיווג עדיין עמומים בחלקם הגדול. ויחד עם זאת, זו אפשרות שכל אדם ששואף להתקיים מהשקעותיו צריך להיות ער לה.

בחן את עצמך

מטרת הפוסט הזה היא לנסות להעריך, לאור המבחנים שקבע מס הכנסה, אם פורש צעיר אשר

(1) מנהל לבדו תיק השקעות עצל ומתקיים אך ורק ממנו
(2) מחזיק קרנות נאמנות מחקות מדדי מניות ואג”ח לטווח ארוך
(3) מוכר חלק קטן מהן מדי שנה לצורך מחייה ו/או איזון תיק ההשקעות

עשוי להיות מסווג כ”סוחר” שיידרש לשלם מס הכנסה שולי וביטוח לאומי על רווחיו.

חשוב להדגיש שמס הכנסה לא מגדיר במדויק מיהו משקיע ומיהו סוחר, ולא קובע איזה משקל יש לכל מבחן בבואו לקבל החלטה אם פעילותו הפיננסית של המשקיע נחשבת לעסק. הנחת היסוד היא שהמבחנים מצטברים, כך שאין במבחן אחד לבדו כדי להטות את הכף לכאן ולכאן.

מבחן 1: תדירות העסקאות

מבחן זה בוחן את מספר העסקאות שבוצעו בנכס במהלך תקופה נתונה. עסקה, לצורך העניין, עשויה להיות כל פעולה נוגדת (קנייה ומכירה) של נייר ערך. ככל שתדירות העסקאות גבוהה יותר, מס הכנסה ישאף לטעון שהמשקיע הוא למעשה סוחר ושלפעילותו בשוק ההון יש מאפיינים עסקיים.

מעולם לא נקבע רף כמותי ברור שמגדיר כמה עסקאות הופכות את הפעילות מהונית לעסקית, אולם לענייננו זה לא כל כך משנה. משקיעים פסיביים, מעצם הגדרתם, ממעטים לבצע פעולות, ותדירות העסקאות שלהם נמוכה מאוד. הם הרי יודעים שריבוי פעולות מסחר בתיק לא רק שעשוי לשקף סטייה מתכנית ההשקעה המקורית, אלא גם גורר עמלות קנייה ומכירה שמעיבות באופן ישיר על התשואה שלהם. הם מוכרים ניירות ערך רק בשעת הצורך, לצורך מחייה שוטפת או איזון של תיק ההשקעות. לדוגמה, משקיע פסיבי שמושך כספים אחת לרבעון יבצע רק 4 עסקאות בשנה – מה שיקשה על מס הכנסה לסווג אותו כבעל הכנסה עסקית.

מס הכנסה 1:0 הפורש הצעיר.

מבחן 2: משך ההחזקה

מבחן זה מתמקד בפרק הזמן שחלף בין קניית הנכס לבין מכירתו. ככל שהתקופה קצרה יותר, כך סביר שהמכירה תיחשב להכנסה עסקית, וככל שהיא ארוכה יותר, סביר שתיחשב להכנסה הונית.

למשקיעים אקטיביים רבים יש נטייה לקנות ולמכור נכסים לעתים קרובות מתוך שאיפה לגרוף רווחים מהירים. משך ההחזקה שלהם נע לא פעם בין חודשים ספורים לשבועות, ימים ואף לשניות בודדות במקרה של סוחרי יום משקיעים פסיביים, לעומת זאת, מאמינים בפילוסופיית קנה, החזק ואזן מחדש. הם מבינים את הפוטנציאל האדיר הטמון בצבירת ריבית דריבית לאורך זמן, ולכן משך ההחזקה שלהם נאמד בשנים ואף בעשורים שלמים. עובדה זו מטה את הכף בבירור לצד ההוני.

מס הכנסה 2:0 הפורש הצעיר

מבחן 3: בקיאותו של הנישום

מבחן זה מתמקד בידיעותיו ובמומחיותו של הנישום עצמו. ככל שהוא נחשב לבקיא יותר בתחום שהניב לו את הרווח, כך גוברת הנטייה לראות בפעילותו עסקית במהותה, ואילו ככל שהוא הדיוט בתחום סביר שהכנסתו תיחשב להונית.

זהו אולי המבחן המאתגר ביותר מנקודת מבטו של הפורש הצעיר. די בכך שתקראו את הבלוג הזה ואת הספרים והמאמרים אליהם הוא מפנה כדי שרמת הבקיאות הפיננסית שלכם גבוהה משמעותית מהממוצע, לא כל שכן אם רכשתם די ידע כדי להרכיב ולנהל את תיק ההשקעות שלכם בעצמכם. זה נכון שכשמקלפים את מעטפת היראה מגלים שהשקעה בשוק ההון היא פעילות פשוטה למדי שלא מצריכה מאמץ אינטלקטואלי על אנושי (או במילים אחרות — זה לא מדע טילים), אך בית המשפט כבר קבע שמבחן הבקיאות אינו מחייב “בקיאות עילאית”.

מס הכנסה 2:1 הפורש הצעיר

מבחן 4: ההיקף הכספי

מבחן זה אומד את היקף העסקאות ומשווה אותן לשאר מקורות ההכנסה של הנישום. מס הכנסה יטען שככל שהיקפן הכספי של העסקאות גדול יותר, הן באופן אבסולוטי והן ביחס לשאר ההכנסות, כך סביר להניח שהפעילות היא עסקית במהותה. יצוין שיש שטוענים שמבחן ההיקף הכספי הוא לכל היותר מבחן עזר או כלי תומך החלטה, ולא מבחן עצמאי.

פורש צעיר שדוגל בפשטות מרצון, במינימליזם ובניצול מרבי של כל שקל פנוי, אינו צפוי לבצע עסקאות בעשרות מיליוני שקלים, שעלולות לתת נופך עסקי להשקעותיו. סביר יותר שיבצע עסקאות בעשרות אלפי שקלים בודדים. לשם המחשה, אני מושכת מתיק ההשקעות שלי פחות מ-50,000 ש”ח בשנה – סכום שכלל לא מגיע לסף מס הכנסה — ועדיין חיה לא רע בכלל. מה שאומר שאם מס הכנסה יגדיר אותי כסוחרת – הוא יפסיד כסף. יחד עם זאת, מס הכנסה עשוי לטעון שבהשוואה ליתר מקורות ההכנסה שלי ההיקף הכספי גדול מספיק כדי להעיד על הכנסה עסקית. דרך פשוטה לפתור זאת היא להפוך אחד מהתחביבים שלכם לעסק עצמאי מניב. עד אז, אפשר יהיה לומר לדעתי שלמס הכנסה יש כאן קייס.

מס הכנסה 2:2 הפורש הצעיר

מבחן 5: מימון העסקאות

מבחן זה בוחן את מקורות המימון של הפעילות בשוק ההון. ככל שפעילותו של המשקיע מתבססת על כספים שחסך בעצמו, אזי גדלה הסבירות שעסקאותיו יסווגו כהכנסות הוניות מהשקעות. מנגד, ככל שהפעילות מבוססת על מימון חיצוני, כמו לדוגמה נטילת הלוואות כדי להשקיע בנכסים ספקולטיביים, הרי שגדלה הסבירות שהההכנסה תיחשב לעסקית-מסחרית.

פורש צעיר שכבר הגיע לעצמאות כלכלית לעולם לא יידרש ללוות כספים כדי להשקיע. למעשה, הוא לעולם לא יצטרך ללוות כסף – נקודה. כל תיק ההשקעות שלו מבוסס על “כסף עודף” שחסך במשך שנים לאחר שצמצם את צרכיו ורצונותיו. הפורש הצעיר מבין שכל הלוואה, כל שימוש בכספם של אחרים, מהווה במידה מסוימת שוד של העתיד למען ההווה, ולכן הוא נמנע מכך כמו מאש.

מס הכנסה 3:2 הפורש הצעיר

מבחן 6: קיום מנגנון לייצור הכנסה שוטפת

ככל שהפעילות מושתתת על מנגנון ארגוני סדור הכולל עובדים, משרד קבוע, ניהול ספרים וכן הלאה, כך גוברים סממניה העסקיים.

באופן כללי, מבחן זה כמעט שאינו רלוונטי למסחר בניירות ערך, אך גם לו היה כזה, הרי שממילא הפורש הצעיר מבצע את כל הפעילות באופן עצמאי מבלי להידרש לעזרה חיצונית למעט חשבון השקעות מקוון.

מס הכנסה 4:2 הפורש הצעיר

מבחן 7: השבחת הנכס

מבחן זה רלוונטי בעיקר לעסקאות נדל”ן, ומתמקד בשאלה אם טרם המכירה הנכס הושבח, שווק ובמקרה של ניירות ערך – הורץ (“פומפם”) על ידי המוכר. ככל שהתשובה חיובית, כך סביר שההכנסה מהמכירה תסווג כעסקית. אם לא נעשתה פעילות מסוג זה, סביר שההכנסה מהמכירה תסווג כהונית.

הפורש הצעיר שלנו הוא משקיע פסיבי המתמקד כאמור במדדים, ולא בחברות בודדות. היכולת “להריץ” או “להשביח” מדד מניות מוגבלת מאוד. לשם המחשה, משקיע ישראלי פרטי (שאינו האזרח ב. נתניהו) יתקשה מאוד לבצע מניפולציות שתגרומנה לשינוי דרמטי בערכן של 500 המניות המרכיבות את מדד ה-S&P 500 בארה”ב.

מס הכנסה 5:2 הפורש הצעיר

מבחן 8: טיב הנכס

מבחן זה מתמקד בנכס שהניב את הרווח, ובודק אם מעצם מהותו הוא נועד להשקעה לטווח ארוך או שמא למסחר שוטף. מעשית, כמעט כל נכס יכול לשמש הן להשקעה והן למסחר קצר טווח, כך שהמבחן מתמקד בפועל באופיין ובתדירותן של העסקאות שבוצעו בנכס.

לדעתי הלא מקצועית, מס הכנסה יתקשה לסתור את הטענה שקרנות נאמנות הן מטבען מכשירים הוניים “כבדים” המיועדים לצורך השקעה לטווח ארוך, ולא לפעילות ספקולטיבית או “עסקית” באופיה. זה נכון במיוחד כשמדובר בקרנות נאמנות מחקות מדדים המוחזקות על ידי משקיעים פרטיים. השוו אותן, לדוגמה, למכשירים ספקולטיביים כמו אופציות, חוזים עתידיים ופורקס. מובן שאפשר לקנות ולמכור יחידות השתתפות בקרנות נאמנות בתדירות גבוהה ועל ידי כך לנעול רווחים מהירים – אך זו כמובן לא דרכו של המשקיע הפסיבי, הבונה על צבירת ריבית דריבית לאורך זמן. מסיבה זו, הוא צפוי לצלוח את מבחן טיב הנכס בהצלחה.

מס הכנסה 6:2 הפורש הצעיר.

מבחן 9: נסיבות מיוחדות

מבחן הנסיבות המיוחדות הוא “מבחן על” הבוחן את הנסיבות המיוחדות שבהן נוצרה ההכנסה. ספציפית, מבחן זה נועד לקבוע אם אותן נסיבות מאפילות על המבחנים האחרים ואם יש בהן כדי להצדיק את סיווג ההכנסה כהונית או כעסקית.

בפועל מדובר במבחן מסתורי למדי שתוכנו המדויק ידוע כנראה רק לבודדים ברשות המיסים. בין השורות אפשר להבין שמדובר בכסת”ח נוח שמאפשר למס הכנסה די גמישות להחליט כראות עיניו בכל מקרה לגופו, תוך התעלמות מכל היתר המבחנים.

ואף על פי כן, לדעתי, הנסיבות שנדונו לעיל לא יותירו למס הכנסה הרבה ברירות. בהנחה שהוא לא מעוניין לפעול בתכלית הניגוד להנחיות שהוא עצמו פרסם, להערכתי הוא יתקשה מאוד לסווג את הכנסתו של מי שפרש בגיל צעיר ומתפרנס ממשיכה צנועה מתיק השקעות פסיבי כהכנסה עסקית.

ומה אם אני טועה?

ובכן, בהחלט יתכן שאני טועה בהערכה שלי – אני הרי לא משפטנית ולא רואת חשבון, ובכלל, מומלץ לבקש חוות דעת מקצועיות מבעלי מקצוע ולא מבלוגריות אקראיות…

הנקודה היא שעבור מי שחי על מעט מאד כסף, ושאין לו כל הכנסה אחרת, גם התרחיש “הגרוע מכל” לא נורא כל כך.

למעשה, הוא לא נורא בכלל.

ככל שהפורש הצעיר מושך סכומים קטנים יחסית מדי שנה, ושאין לו כל הכנסה אחרת, יתכן שאפילו עדיף לו להיות מסווג כסוחר.

במקרה כזה, בהתאם למדרגות מס הכנסה, אפשר יהיה למשוך עד 63,240 ש”ח בשנה מהתיק מבלי לשלם מס הכנסה ומס רווח הון כלל (!). כמובן שהמשיכות הללו יחויבו בתשלום ביטוח לאומי ובתיעוד (ניהול ספרים) ככל עסק, אך זה עדיין עשוי להשתלם.

חשבו על כך. הרי עדיף לי למשוך 50,000 ש”ח בשנה ולשלם 0% מס הכנסה ו-10% ביטוח לאומי, מאשר למשוך את אותו הסכום ולשלם 25% מס רווח הון ו-0% ביטוח לאומי.

זו אנטי-שבירות בהיבטי מס, אם תרצו … 😉

כאמור, הנ”ל אינו מהווה ייעוץ מקצועי בשום אופן.

לקריאה נוספת, ממליצה לקרוא את חוות הדעת המקיפה בנושא של כב’ השופט דנצינגר בפסק דין בתיק ע”א 9187/06 רפאל מגיד נ. פקיד שומה פתח תקוה.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

54 תגובות

  1. 5 אגורות שלי – הערות –
    מבחן הבקיאות – אני לא חושב שמי שקורא את הבלוג שלך הופך להיות ל”בקיא” במובן של המבחן של מס הכנסה. אני מניח שהכוונה כאן היא למישהו שעובד בתחום שוק ההון ושיש לו השכלה פורמלית רלוונטית. אחרת, מאד קשה להוכיח “בקיאות”.

    מבחן טיב הנכס – זהו מבחן שבודק האם הנכס מטבעו הוא נכס השקעתי, למשל קרנות נאמנות מטיבן הן השקעתיות. לעומת זאת לאדם שיש לו 6 נפשות במשפחה הגרעינית, דירת חדר וחצי בבאר שבע נראית כמו השקעה בנכס שהוא יותר פירותי. כך גם מניות אופנתיות (למשל ביומד).

    מבחן הנסיבות – זהו מבחן שבודק את כל העובדות במצטבר ונותן להן משקל מתאים. לדעתי מי שחי מתיק השקעות פאסיבי ועושה שתיים שלוש עסקאות בשנה לא ייחשב סוחר.

  2. כשקראתי את הפוסק כל הזמן חשבתי שספירת הנקודות צריכה להיות הפוכה,
    כמי שפרשה מעבודה את צריכה להתאמץ ולהוכיח שההכנסה משוק ההון היא העיקרית ולשלם מס הכנסה כסוחרת.

  3. אם זה כל כך נכון אז למה בעצם את לא מגדירה את עצמך כסוחרת?

  4. יוסי ק.

    מאיר עיניים,
    הדפסתי ואתייעץ עם רואה חשבון.
    לפי נפח הפעולות השנתיות שלי בתיק (מכירה לצורך מחייה ו/או איזון) אולי אכן עדיף להגדיר עצמי כסוחר כך שהמס שלי ישאף ל 0 אם בכלל.
    תודה על עוד פוסט נהדר.

  5. אמורפי

    הניתוח שלך מאוד בעייתי מבחינה משפטית. לצערי, כשהעניין יבוא תחת ביקורת שיפוטית תיבחן בעיקר תכלית החקיקה והרעיון שמבחינה מהותית מדובר בהכנסה פירותית לכל דבר, או אז זה לא יהיה קרב על נקודות, אלא השיקול המהותי יכריע את הכף.

  6. קפבלנקה

    אם מס הכנסה יתחיל לגבות 50% ממשקיעים על רווחי הון ויקבע שזה משלח יד/הכנסה מיגיעה אישית (טענה מאוד מאוד מפוקפקת לכשעצמה, אם אתה לא איזה סוחר אקטיבי מצליח – מוצר שכמעט ואינו בנמצא), נשמע כפי שתארת שהוא יגבה בסה”כ פחות מיסים מכלל הציבור מכיוון שהרוב המוחץ של הציבור מושך סכומים נמוכים מתקרת הפטור השנתי, או גבוהים ממנו רק במקצת. מה שיותר מטריד אותי היא האפשרות שיחליטו פשוט להעלות את מס הבורסה לכולם באופן רוחבי, נניח ל – 30%, או יותר. מהשקל הראשון.
    נכון לעכשו אני לא רואה ממש הבדל בין פנסיונרים שחסכו בבטון וכיום משכירים 2 דירות וחיים מהתשואה עליהן, לבין פנסיונרים שחסכו בני”ע ומושכים תדיר מתיק ההשקעות. כבר כיום, בבורסה הם משלמים יותר מס אז נשמע לי תמוה לטעון שיש למסותם אף מעבר לכך. ולצורך העניין זה לא משנה אם אתה פנסיונר בן 80 או בן 40.
    אז לדעתי זה לופ שמס הכנסה לא יכול להכנס אליו – להתחיל לקבוע לכל אדם באופן פרטני האם רווחי ההון שלו הם משלח יד או רווח הוני מהשקעה. בסופו של דבר זה (כמעט) תמיד האחרון, והמיסוי ישאר אחיד ורוחבי. רק שלא יעלו לכלל הציבור, זה התרחיש הבעייתי הסביר יותר לדעתי.

  7. קפבלנקה

    ועוד משהו קטן, אם ליחיד יש פטור עד 66~ קיי, לזוג זה צריך להיות כפול. אז בכלל, כמה משפחות כבר מושכות ע”ב קבוע הרבה מעבר לסכום הנ”ל? נשמע לא משתלם בעליל למס ההכנסה ואני לא חושש מזה כלל. אי אפשר למסות כמה קורבנות רנדומלים בלבד ולגבי כל היתר לקבוע שמדובר ברווחי הון.

    • שלום ברים

      1. רוב המשקיעים לא חיים בשיטת הסולידית, אלא עובדים וגם מחזיקים תיק השקעות. ולכן אם יקבעו לכל האנשים שזה משלח ידם הם יצרטכו לשלם מס גבוה יותר (ההכנסה מההשקעה תצטרף להכנסה מעבודה והם ימוסו יחד). משתלם בהחלט למס הכנסה.
      2. מאידך, אצל בני אדם “נורמלים” קשה להגדיר את ההשקע כמשלח-יד, הם רופאים-מהנדסים-עורכי-דין-איסטלטורים וגם מרווחים בשוק ההון, וברור שזה לא משלח-ידם. מיישם של שיטת הסולידית, לעומת זאת, שלא עובד ועוסק בשום דבר אחר הגיוני מאד להגדיר את משלח-ידו “מסחר בבורסה”.

  8. איך שלא מסובבים את זה – עדיף לצאת לעבוד.

    1. יגיעה אישית היא דבר מבורך שתורם לראש ולנשמה ולא רק מזיק לה.
    2. גם מסחר אקטיבי ומיומן בבורסה – במיוחד לאור הפוסט הזה – כמוהו כעבודה ויגיעה אישית. אז מה ההבדל?
    3. המחשבה של לנסות ולדפוק את השיטה בדרך כלל לא מוכיחה את עצמה.
    4. זמן פנוי זה דבר שנראה טוב, אבל בפועל מרבית האנשים שיכולים לפרוש באמת בגיל צעיר כי יש להם מספיק ממון ביד דווקא לא פורשים אלא עובדים יותר מהעובד הממוצע ללמדך שזמן פנוי אינו בהכרח טוב.
    5. יש תחושה טיפה לא נוחה מוסרית מפילוסופית חיים הטוענת שלא צריך לעבוד. ייתכן שהדברים מתאימים יותר לנשים (אחוז לא קטן באוכלוסיית הנשים לא עובד ולא מרוויח אגורה לביתו אלא נסמך על הבעל או המשפחה) אך ודאי לא לגברים.
    6. אנשים עושים המון שטויות כשהם אינם עובדים במסגרת ברורה ומחייבת כלשהי (כשכירים או כעצמאיים). זה מתחיל משעמום וזה יכול להיגמר בטעויות בשיקול דעת, דכאונות, חרדות וכיו”ב.

    • יש את זה ביותר אנכרוניסטי?

    • 1. נשמע כאילו אתה מצטט את הבשורה על פי ג’ון קלווין. או את מאו זה דונג.
      2. אני מוכרת פעם-פעמיים בשנה ניירות ערך. הסבר נא, תוך שימוש בכלים שפורטו לעיל, מדוע זה נחשב לדידך ל”מסחר אקטיבי ומיומן”.
      3. “לדפוק את השיטה” זו לא המטרה של הבלוג הזה. המטרה של הבלוג הזה היא להציג דרך לתמרן בתוך השיטה הקיימת (המערכת הקרייריסטית-צרכנית) כדי למקסם את הזמן הפנוי שיש לפלוני עלי אדמות.
      4. אם זו מבחינתך דרך להצדיק את שריפתו – אשריך. נסכים שלא להסכים.
      5. ראה 1. אינני שותפה לתפיסת המוסר הקולקטיביסטית שלך כשם שאתה אינך שותף לתפיסת המוסר האינדיבידואליסטית שלי.
      6. אכן. אריך פרום כתב על זה ב”מנוס מחופש”. אנשים פוחדים מחופש מפני שצדו האחר של החופש הוא אחריות. רוב האנשים מתעבים לקיחת אחריות ולכן מוכנים בשמחה להפקידה בידי אחרים. זה מסביר תופעות כמו עליית הפאשיזם ההיטלראי, למשל. חשוב לזכור, עם זאת, שיש אנשים עם תפיסת אחריות אישית מעט יותר מפותחת, וזהו קהל היעד העיקרי של הבלוג הזה.

    • yoavberenson, מכל הדברים שכתבת המילים: “תחושה טיפה לא נוחה מוסרית מפילוסופית חיים הטוענת שלא צריך לעבוד” צדו את עיני. אני מדגיש שאני לא בא לקטרג עליך ספציפית. אבל כן ראוי להתעכב על המילה “מוסר”, מפני שפעמים רבות כאשר פלוני עושה משהו שאינו מתיישב עם ההמון, שולפים את המילה “מוסר” מהבוידעם (ע”ע: הגברת שלי יחימוביץ’ וכל המרקסיזם-לניניזם-בולשוביזם).

      הגדר תחילה מהו “מוסר” ואם תעמיק בדבר תראה שאין הגדרה פשוטה ומקובלת.

      הסבר נא מדוע אין זה מוסרי לא לעבוד, כאשר קיומך אינו נסמך על אחרים? האם זה מוסרי לעבוד בזנות מבחירה? למכור איבר מגופך עפ”י רצונך? האם זה מוסרי לגבות ממני מיסים בעל כורחי ובתמורה לקבל תועלת מאוד נמוכה (לאמור: נדפקתי פעמיים: גם הקטינו את עושרי הפיננסי וגם ולא קיבלתי מעט בתמורה).

      דע שבעבר הלא-רחוק “עבודה” הייתה דבר בזוי מאין כמותה. מי היה עובד? החלכאים והנדכאים. האריסטוקרטיה הייתה עוסקת בפוליטיקה, תרבות-אמנות, הדוניזם (לפעמים בסמוי – כדי לחמוק מכהני הדת) וניהול נכסים. להמחשה ויזואלית ראה:
      https://i0.wp.com/www.aaronblake.co.uk/blog/wp-content/uploads/2010/03/Pyramid_of_Capitalist_System.png

      דיי מזכיר לי את הזילות בשימוש במילה “ציונות”. “ציוני לשלם מיסים”, “ציוני לעשות כך”, ציוני לעשות אחרת”, “זו ציונות”. אולם שאל את אותו האדם מהי ההגדרה של הציונות ומה בעצם היא אומרת (רמז – גם על זה יש דעות רבות) ורובם ככולם יחלו לגמגם במקרה הטוב.

    • זה שחלק גדול מהנשים עובדות במשק הבית, לא אומר שהן ״לא עובדות״. עקרות הבית נסמכות על בעליהן בדיוק באותה המידה שבעליהן נסמכים עליהן: רק תחשוב כמה היו עולים כל עבודת הבישול+נקיון+טיפול בילדים 24/7, אילו הבעל/משפחה היו צריכים לרכוש את כל השירותים הללו בשכר מנותני שירות. זה עולה סכום חודשי שהוא מעל חמש עשרה אלף בחודש לדעתי.

    • וואו יואב.. אתה לא קורא קבוע בבלוג, הא? תגובה לא ממש מותאמת, קצת כמו להגיע לכנס של אנונימוס עם המבורגר. בכל מקרה, תגובתה של הסולידית ממצה את מה שיש לי להגיד. בהצלחה.

      • שימי עפיפונים

        מור,

        לייק גדול לתגובתך: להגיע לכנס של אנונימוס עם המבורגר 🙂

    • יש בעיה בלצאת לעבוד כי לא תמיד אפשר למצוא עבודה במיוחד בגיל מבוגר.

    • ליואב ברנסון:
      אני לא חושב שאתה צודק:
      1. לעבוד זה דבר טוב אם הייתה מספיק עבודה לכולם. היום המצב איננו כזה ואפשר להיות מובטלים. עדיף שלא תהיה תלוי לפרנסתך במקום עבודה או באיזה בוס (שלפעמים הוא קריזיונר).
      2. אין פה ניסיון לרמות את השיטה.
      ההתנהלות של כלכלת המדינה היא בעייתית בגלל שהיא רוצה שכמה שיותר אנשים יעבדו וממש אין צורך בכך. כמו כן המדינה לא טורחת לספק עבודה בשכר הולם למי שלא מצליח למצוא עבודה.
      4. ו-6. יש כאלו שיודעים להסתדר עם זמן פנוי ויש כאלו שלא. אני לא חושב שתפקידך לקבוע למישהו שהוא לא יכול להסתדר עם זמנו הפנוי. תניח לכל אחד להחליט על עצמו.

  9. האם זה רלוונטי למי שמנהל את כספו דרך IRA? או שבהגדרה לא ניתן לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי על כספים שיושבים בקרן השתלמות? (גם אם נניח עומדים ברוב המבחנים שצויינו לעיל: סכומים גדולים, פעילויות תדירות וכו’..)

    • נכון להיום, כספים שמנוהלים במסגרת חשבונות פטורים ממס (ובכלל זה קרנות השתלמות IRA או קופות גמל IRA) יוותרו פטורים ממס רווח הון או מס הכנסה בעת המשיכה. לכן לדעתי כל כך קריטי להחזיק חשבונות כאלה לצד החשבון החייב במס.

  10. משקיע עיירך

    מס רווחי הון, לא יותר מזה. אל תחשבו בכלל להכנס לסרט של סוחר זה לא שווה את הטרחה, בטח שלא בסכומים גבוהים יותר (הרבה ביטוח לאומי). סוחר זה באמת אדם עם מומחיות גבוהה שמשתמש בתוכנות גרפים, מינוף, השקעות וניהול כספים חיצוניים, מכירה וקניה בתדירות מאד גבוהה (הרבה יותר מ-20 בחודש). אין שום מצב בחיים שאחד שמשקיע בבורסה ולא מתעסק בספקולציה (סווינג או מסחר יומי) שיסווג כסוחר, אפילו אם זה נראה לכם משתלם יותר (וזה לא).

  11. רק למקרה שיגיע “יום הדין” ופורש יוגדר כ”סוחר”, הוא יוכל לנכות הוצאות כעוסק, לא? מס הכנסה צריכים את כאב הראש הזה?

    • אכן, אדם שסווג כסוחר יכול עקרונית להקטין את הרווח משוק ההון על ידי ניכוי הוצאות מוכרות. אני חושדת שזו הסיבה שמס הכנסה עדיין לא הגדיר את כל אותם סוחרי פורקס ואופציות מעו”ף כסוחרים — והם מועמדים מובהקים הרבה יותר ממשקיעים פסיביים! מצד שני, אני לא יודעת עד כמה “חשש מכאב ראש” משחק תפקיד במערכת השיקולים של מס הכנסה. הרי לפי מבחן זה, מה שפחות מדווחים פירושו מה שפחות כאב ראש.

      • גילגמש

        הכאב ראש (או יותר נכון המשאבים הנחוצים) הוא(הם) בדיוק הסיבה שאין חובת דיווח אישית לכל האזרחים כמו בארה”ב.

  12. שמעון חש

    פוסט מאיר עיניים ומעניין.
    תודה.

    גם שלחתי לך מאמר. אם תחפצי לפרסם..

    יומטוב

  13. ולמה לא לפנות למס הכנסה בשאילתה בנושא?

  14. רעשים, קולות מפחידים מסכות ורעשנים, במשחק הרגיל והמוכר של טרום כניסת שר אוצר חדש.
    השיטה ידועה, ישנה וותיקה-

    איים בכל הגזירות האפשריות , לרבות מס על האוויר לנשימה, בתקווה שתקבל 20% ממה שבאמת רצית…

    אם בכלל, סוחרי יום, והכוונה אם בכלל, מחמת ההפסדים…..
    זה כסף קטן למדינה
    אין כוח אדם מספםיק במס הכנסה להתעסק בדברים גדולים ועסיסיים, אז יילכו על הכמה גרושים האלה?
    לא נראה סביר…

    אם הם יבטלו את הפטור באילת ופירות וירקות, יהיו שם מאושרים.

  15. ניתוח מעניין.

    לדעתי יש לך טעות טכנית בחישוב שתי חלופות המיסוי.
    גם אם מס הכנסה יטען כי מדובר בפעילות עסקית הוא ימסה אותך על הרווח ולא על סכום המשיכה. ז”א שאם משכת בשנה 50,000 ש”ח יש לנכות מזה את עלות ההשקעה ורק ההפרש (הרווח) חייב במס לפי מדרגות מס.

  16. אמ;לק אפשרי אבל לא סביר

  17. אז למה את לא פותחת עסק קטן של מסחר בבורסה וכך ינקו לך לפי הכנסה שולית ותרוויחו כסף, אה?
    אין שכל אין דאגות…

    • לא עניינך

      לפני שאתה מאשים קבל עם ועדה את אחת הנשים החריפות ביותר בבלוגוספרה הישראלית בחוסר שכל, אולי כדאי שתלמד מה ההבדל בין ניכוי לניקוי

      • יוסי ק.

        +1

      • אדריאן שני

        למה? לא מנקים מהשכר שלה כסף? לנקות … נ.ק.ה. תבדוק את עצמך איש יהיר ושחצן לפני שאתה מתקן אנשים אחרים

        • אדריאן,
          על סמך מה את/ה מייחס/ת ל-“לא עניינך” תכונות של יהירות או שחצנות? זה מקרה קלאסי של התייחסות לגופו של אדם, ולא לגופו של עניין (“אין שכל, אין דאגות”). “לא עניינך” לקח את התגובה האלימה של “הירוק”, והשתמש בכשל לשוני כדי להפנות את העוקצנות בחזרה אליו.
          תרגיל אייקידו קלאסי.

  18. לא משתלם למס הכנסה להפוך משקיעים סולידים לסוחרים, במקום 25% מהרווחים הם יקבלו קדחת. תזכרו גם שאם מושכים 50,000 בשנה ייתכן שהרווח הנקי הוא חצי מזה. יותר הגיוני שהם יציקו לסוחרי יום שיושבים כל הזמן מול 20 מסכים ירוקים ואדומים ומגלגלים עשרות אלפי שקלים לחודש.

  19. דורין, את בכלל לא מתייחסת למי שחיי על חשבון דיבידנד.
    הרי דיבידנד זה הכנסה וממוסה במקור במס דיבידנדים (ולא מס רווחי הון).
    נשמע הגיוני שבמקרה כזה, מי שאין לו הכנסה נוספת ימוסה לפי מדרגות מס (לרובינו זה יהיה פחות מ25% על כל הסכום). מה אני מפספס?

    • דיבידנדים הם הכנסה פירותית, אך הם לא ממוסים במס הכנסה פרוגרסיבי אלא במס דיבידנדים אחיד (בד”כ 25%, אלא אם מדובר בבעל מניות מהותי) כמו שאתה אומר.
      הסיווג סוחר/משקיע משפיע על כל הכנסה פסיבית שמקורה משוק ההון, כולל דיבידנדים וריבית.
      זאת אומרת שאם יחליטו לסווג אותך כסוחר, הדיבידנדים שלך לא ימוסו במס דיבידנדים אלא במס הכנסה שולי רגיל.

  20. האם מס הכנסה *יסכים* לסווג משקיע פסיבי כסוחר, אילו יבקש?
    כפי שאת ואחרים כאן ציינו, ברוב המקרים זה דווקא ישתלם ואף יגן מפני עליה שרירותית במס רווחי הון.
    האם לדעתך זה ניתן לביצוע, או שקלת זאת בעצמך?

  21. לדעתי הדבר החשוב ביותר זה סכום הרווח, מי שיהיה לו רווח שכדאי יותר לשלטונות המס שהוא יחשב לסוחר הם ימצאו את הסיבה להחשיב אותו ככזה, ברור שזה לא יהיה כתוב בשום מקום אבל זה מה שיותר קובע, כמובן שאין לי הוכחה שזה כך.
    החלק הארי של המשקיעים לא מרוויחים ולא מושכים מידי שנה סכום שכדאי למס הכנסה שיחשבו כסוחרים.
    לגבי אופציות, שם המשחק הוא סכום 0 ונוסף יש את העמלות כך שברור שבסופו של דבר בגלל העמלות זהו מסחר שסכום ההפסד בו גדול מהרווח, למרות שיש כאלו שמרוויחים יפה מהמיסחר הזה.
    שלטונות המס מרוויחים ממחיקת ההפסדים, רבים שמפסידים במסחר באופציות או בשוק ההון לא באים לדרוש את ההפסד או להעביר אותו לזכותם לשנים הבאות. בעוד המרוויחים משלמים 25%!
    ברור שבסכומים שמדובר בהם באתר של הסולידית לא כדאי לשלטונות המס להעביר את הנישומים למעמד של סוחר.
    מי שעובד ומגיע למדרגות המס הגבוהות מעבודה ומרוויח מספר שנים עוד כמה עשרות אלפי שקלים בשוק ההון שלא יתפלא אם יום אחד יודיעו לו משלטונות המס שהם רואים בו סוחר.
    מי שכבר נחשב לסוחר יכול לבקש משלטונות המס פטור ממס במקור ולהעביר אותו לבית ההשקעות בו הוא סוחר ולא ינוכו ממנו ה- 25% תשלום המס יהיה לפי הדיווח בסוף השנה ומקדמות במידה ויקבעו לו.
    מי שמושקע בקרנות ריט, חלק מהדיבידנד נחשב להכנסת פירות וממוסה בשיעור המס הגבוהה שקיים, מי שרוצה לקבל החזר היות לא מגיע למדרגת המס הגבוהה חייב להגיש דו”ח, אני מנחש שרבים לא מדווחים ומותרים על ההחזר.

  22. כרגיל, פוסט מרתק. לשם הקוריוז- אביה של אלמנתי לעתיד עם קבוצת חברים נהגו כל שבוע לשלוח טוטו שם שיטת מילוי וכד’ (אגב, מכוניתה הראשונה של אשתו נרכשה מרווחים בטוטו). כשהם בדקו את הכללים בזמנו, עלתה הטענה החצי הומוריסטית שמס הכנסה יכול לראות ברווחי הטוטו שלהם הכנסה מעסק בדיוק מאותם מבחנים.

    כמה נקודות

    ראשית, נקודה חשובה במשקל השאלה באם זה עסק או לא תהיה שאלת הלקוחות. אדם העובד רק עבור עצמו, ולא נותן שירות או מקבל תשלום מאחרים נמצא במצב יותר טוב מבחינת מס הכנסה. ממה נפשך- אדם המגדל ירקות לצריכה עצמית בגינתו עלול להדרש לשלם מס על שווי הירקות והפירות הגדלים בגינתו שלו?

    שנית, חשוב לזכור שביטוח לאומי הוא מס די כבד בישראל. עד רמת הכנסה של כ- 17,000 ₪ (ואצל נשים קצת יותר), התשלום לבטוח לאומי גבוה מהתשלום למס הכנסה. יש דרכים לפורש הצעיר להקטין את ה”מכה” אבל חייבים להיות מודעים לכך.

    שלישית, על פי שינוי שבוצע לאחרונה, מי שמחזור פעילותו מעל כ- 811,000 ₪ לשנה, חייב בכל מקרה בהגשת דו”ח שנתי למרות שלכאורה אין עליו חבות מס נוספת.

    אחרון חביב, בדרך כלל יהיה כדאי לאדם בפרישה להגיש דו”ח למס הכנסה. הסיבה היא שלכל תושב ישראל יש נקודות זכות במס הכנסה שמחשבי הברוקרים לא מביאים בחשבון ובהגשת הדו”ח השנתי יעמדו לזכות האדם. כמובן שחייבים לבדוק מראש, אבל ייתכן ומחכה לכם קצת כסף במס הכנסה…

    גלוי נאות: הכותב רואה חשבון ובעל רשיון מנהל תיקי השקעות

    • יש לי שאלה: אם נניח שהרווחתי 100 אלף ש”ח מניירות ערך בבורסה וזו הכנסתי היחידה.
      האם עלי לשלם 25% מס או שעומדות לזכותי נקודות זיכוי שיקטינו את המס?

  23. שולה מעפולה

    בתחילת ימיו של הבלוג הייתה לו קהילת מגיבים ספקנית. על כל תגובה תומכת, הייתה בנמצא גם הסתייגות וביקורת.
    עם הזמן, אלה שביקרו בחריפות נחסמו, אחרים זכו למענה לשון כסחני, ומי שדעתם שונה כנראה נטשו בהדרגה.
    התוצאה היא שקהילת המגיבים מורכבת כיום בחלקה הניכר מכת מעריצים: כל פוסט הוא הכי טוב שהיה עד היום, כל הדעות נהדרות, שינית לי את החיים / הוצאת לי את המילים מהפה / דורין תעשי לי ילד. אם מישהו מעז להחציף פנים, הכת מעלה אותו על המוקד.
    הבלוג של הסולידית הוא עדיין מעניין ברובו (אם כי קשה לחדש כבר), מושקע וראוי, אבל המגיבים, איך לומר, נהיו קצת משעממים.
    שולה אינה מתכוונת להשחית את האינטלקט האדיר שלה על עדת מלחכי פנכה, ולפיכך היא נוטשת.
    היו שלום ותתנהגו יפה.

    • +1
      כבר זמן רב שאני חושב כך, ואני קורא את הבלוג כמעט מהקמתו. ההומוגניות בדעות פה היא מתכון לניוון של השיח (שהיה פורה מאוד בעברו). אין פה כל-כך משקל נגד לאף טענה, מה שמקשה לבדוק אותה באמת. זה ממש מתחיל להרגיש כמו כת. וחבל.
      אני עדיין נהנה מחלק מהפוסטים (ולא מתכוון להפסיק לקרוא) אבל הכיוון בהחלט לא טוב!
      לדעתי…..

  24. לאור מה שכתוב כאן על מס הכנסה ובטוח לאומי אני לא מבין מדוע הסולידית מעדיפה שכירת דירה על קנית דירה?
    שכר דירה שנתי הוא בערך 4% ממחיר הדירה בנוסף דירה עולה ב-1%-2% מעל למדד כל שנה. כלומר יש סך הכל רווח ראלי של 5.5% שנתי בקניית דירה לעומת שכירתה.
    כדי להרוויח סכום כזה נטו בהשקעות בשוק ההון יש להרוויח סכום של 6.1% ראלי (אם נשלם רק בטוח לאומי של 10%) או 7.3% ראלי (אם נשלם מס הכנסה של 25%). איך אפשר להשקיע בצורה סולידית כך שתתן סכומים כאלו?

    • זה מאוד לא מדוייק
      ראשית, שכר הדירה השנתי הוא פחות מ- 4% בממוצע.
      שנית, מחירי הדירות לא עולים ריאלית כל כך הרבה, לא לאורך זמן. במיוחד, תזכור שהדירה האחת שלך מתיישנת ולא בטוח שהיא תשיג את השוק
      נמשיך, כשאתה גר בדירה שכורה, יש לא מעט הוצאות שחלות על בעל הדירה ולא הדייר. למעשה כל תיקון גדול (נאמר, החלפת דוד שמש) זה באחריותו
      ואחרון חביב- אם יש לך דירה, זה אומר שמרכיב משמעותי מנכסיך מושבת ומשועבד ואתה לא יכול לממש אותו “מהיום למחר”

      • הייתי מוסיף לדבריו של יוסי:
        הכנסות שכר דירה מעל סכום מסוים (נדמה לי 5,000 ש”ח לחודש), חייבות במס.

  25. יש בהחלט הגיון בטיעון שלך. אם ניקח לדומא את הדירה שהסולידית גרה בה היא שווה כמיליון שח
    במידה והיא היתה רוכשת אותה, במיליון היה נשאר לה תיק פסיבי להשקעה של מיליון נוסף שהיה מאפשר לה לחיות על 3% שנתי (ללא עלות שכירות) ואף יאפשר חסכון.
    בלי כל קשר כמובן זה יגדיל את הפיזור בתיק ההשקעות גם בנכס נדלני למרות שבעבר היא הצהירה שהיא לא מעוניינת בהשקעה נדלנית. המגרעת היחידה בנכס מסוג זה הוא הנזילות אך מכיוון שזה נכס לא יקר באזור המרכז מן הסתם לא תהיה בעיה למכור אותו במחירי שוק במימוש די מהיר.

  26. היי מוכרח לציין שבזכותך לאחרונה ynet מוציאים הרבה יותר כתבות על “משפחה בצמיחה” מאשא “משפחה בקריסה” ההשפעה שלך עצומה, תודה!

  27. זה מדרגות המס, איך רשמת שיש פטור ממס הכנסה ומס רווחי הון, רשום שיש מס של 10 % –

    מדרגות המס לשנת 2015

    מדרגות המס להכנסה מיגיעה אישית לשנת 2015 הן:
    הכנסה חודשית הכנסה שנתית שיעור המס
    עד 5,270 ש”ח עד 63,240 ש”ח 10%
    5,271 ש”ח – 9,000 ש”ח 63,241 ש”ח – 108,000 ש”ח 14%
    9,001 ש”ח – 13,990 ש”ח 108,001 ש”ח – 167,880 ש”ח 21%
    13,991 ש”ח – 19,981 ש”ח 167,881 ש”ח – 239,760 ש”ח 31%
    19,981 ש”ח – 41,790 ש”ח 239,761 ש”ח – 501,480 ש”ח 34%
    41,791 ש”ח – 67,560 ש”ח 501,481 ש”ח – 810,720 ש”ח 48%
    67,561 ש”ח ומעלה 810,721 ש”ח ומעלה 50%

  28. פוסט מרגיע, איך שלא נסובב את זה יצא שמשקיעים פסיביים לא בסיכון 🙂

  29. אני חושב שהתשובה לשאלה בפוסט היא די ברורה. משקיע פסיבי, ואפילו אם הוא קונה ומוכר גם מניות ולא רק תעודות סל על מדדים, הוא הסוג המובהק ביותר של משקיע שצריך לשלם מס רווחי הון ולא מס על הכנסה מעבודה.

  30. היי, האם סיווג ההכנסה בפירותית לא יקל על המשקיע השואף למשוך כ 50000 ש”ח בשנה,
    הרי אם ההכנסה מסווגת כפירותית המס האפקטיבי יקטן בשל נקודות זיכוי שנוכל להשתמש בהם ובשל מדרגות מס נמוכות
    אשמח להתייחסותך
    תודה

    • זה לא בהכרח ישפיע על המשקיע שיפרוש בעוד 20-30 שנה.

      ברוב המקרים למשקיע תהיה חשיפה מנייתית גדולה לחברות שממוקמות בגבולות ארצות הברית (אם ישירות ואם דרך אחזקת מדדים כגון SP500).

      מבחינה היסטורית מדד ה-SP500 חילק דיבידנד בגובה ממוצע של כ-4.4% בשנה (חשוב להתבונן על תשואת הדיבידנד בשנים שבהן הריביות עלו ולא רק משנות ה-80 ועד היום שהיו שנים של ריביות יורדות).

      דיבידנד שמחולק ע”י חברות אמריקאיות ממוסה במקור ונגבה מס בגובה של 25% ישירות לטובת רשות המיסוי האמריקאית שעליו לא ניתן להזדכות בארץ גם אם מס ההכנסה הישראלי מתייחס אל ההשקעות שלך כהכנסה פירותית.

      מכיוון שתשואת הדיבידנד ההיסטורית הממוצעת של מדד ה-SP500 עוברת אפילו את כלל ה-4% אז לא מן הנמנע שהמשקיע הטיפוסי שיפרוש בעוד 20-30 שנה ימצא את עצמו עם דיבידנדים שמכסים את כל הוצאותיו ללא צורך במכירת מניות/אג”חים וכתוצאה מכך ללא מימוש רווחי הון שמצריכים תשלום מס בארץ כלל.

      חשוב גם לציין שברגע שמס הכנסה מגדיר אותך כסוחר (וממסה אותך כמס פירותי) אז הוא מחיל עליך חובות שונות שחלות על עצמאיים שמימושן לרוב כרוך בהוצאות כספיות נוספות וכאבי ראש לא קטנים.

      כמובן שכל מקרה לגופו אבל זה ממש לא שחור לבן וצריך לחשוב על הרבה דברים לפני שאתה רוצה “להתנדב” להחשב כסוחר.

השאר תגובה