בית » עצמאות כלכלית » מעקב הוצאות: חוסם עורקים לדימום פיננסי 

מעקב הוצאות: חוסם עורקים לדימום פיננסי 

כסף, מבחינת חלקים גדולים בציבור הישראלי, הוא לכל היותר דלק – חומר בערה שתפקידו להזין ללא לאות את כבשני “רמת החיים”. כשאדם גדל בצל הרעיון הזה הוא הופך לחלק בלתי נפרד מהתנהגותו הפיננסית בבגרותו. הרעיון שכסף יכול לשמש גם כחומר בניין, או שיש לאגור עוד ממנו, נתפס ככפירה בעיקר.

זהו, בעיני, הנימוק ההגיוני היחיד שמסביר מדוע ישראלים רבים כל כך מנהלים את חייהם בכאוס פיננסי מוחלט, מבלי לדעת כמה כסף נכנס, על מה בזבזו אותו וכמה מתוכו השאירו בכיס, אם בכלל.הם חיים את הרגע, מחודש לחודש, ללא אסטרטגיה ארוכת טווח וללא תמונה ברורה של תזרים המזומנים; הכסף הולך, הכסף בא, פעם הם בפלוס, רוב הזמן הם במינוס, והחיים ממשיכים. ומה רע — הרי כך חיים אנשים נורמאלים, לא?

אחרים פשוט מעדיפים שלא לדעת לאן הולך כספם. הרי מה שאתה לא יודע, לא יכול לפגוע בך. המחשבה על כסף כל כך מרתיעה אותם שהם פשוט מדחיקים את הנושא, בדרך כלל באמצעות המרה מיידית של כספם לחפצים ושירותים מיותרים.

חלקם מככבים מאוחר יותר בתכניות “מייקובר” כלכליות (א-לה אלון גל), שם הם לומדים לראשונה כי יש להם תזרים שלילי קבוע של 9,000 שקל בחודש וכי מוטב שיתעשתו במהרה (ועל הדרך, יטפסו על מתקנים משונים ביער בן-שמן) אם הם לא רוצים לגור בקרטון.

אבל לא כולם כאלה. מהיכרות אישית עם כמה אנשים שמתנהלים כך אני יכולה להעיד שהגישה הזו לא נובעת מהדחקה, עצלות או טיפשות. היא גם לא נובעת מחוסר סדר וארגון.

נראה שהשיקול הבלתי מודע הוא של עלות לעומת תועלת: מה הטעם בהשקעת מאמץ במעקב הוצאות אם תכליתו של הכסף להישרף ממילא? מה ערכו של תיעוד אם למתועד אין ערך?

אין טעות גדולה מזו.

כשהכסף “מתאדה” מדי חודש מבלי שברור על מה, למה וכמה, אדם מאבד מימד חיוני של שליטה בחייו. הדבר דומה לנהג הנוהג ברכבו כשעיניו מכוסות: במצב זה אין אפשרות לדעת בבירור מהו השווי הנקי שלו, כמה עליו לחסוך או כמה הוא צריך ומסוגל להשקיע בנכסים מניבים.

מעקב שוטף אחר תזרים המזומנים הוא תנאי הכרחי להתנהלות כלכלית נבונה. ללא בקרת הוצאות והכנסות לא ניתן לתכנן לטווח ארוך או להציב יעדים כלכליים, לא כל שכן להשיג יעד קיצוני בשאפתנותו כמו עצמאות כלכלית כ-30 שנה לפני גיל הפנסיה הנהוג.

מעקב הוצאות יסייע לכם להתגבר על הפחד מכסף, להוציא פחות ממה שאתם מכניסים, לחסוך ולהשקיע את ההפרש, לשלם חובות וחשבונות מיד (ללא ריבית פיגורים), למצוא דרכים לשלם על דברים בזול (ולהתגאות בכך!), לשקול דרכים להגדיל ולגוון את מקורות ההכנסה שלכם ולתכנן לטווח ארוך.

במילים אחרות, המעקב הוא כלי המאפשר לכם לנהל את עצמכם, את המשפחה שלכם ואת משק הבית שלכם כעסק לכל דבר.

חשבו על עצמכם כעל סמנכ”לים לענייני כספים של חברה עם התחייבויות קבועות (משכנתא, חשבונות) והכנסות קבועות (משכורת). תפקידכם פשוט: לוודא שבכל חודש סך ההכנסות עולה ככל הניתן על סך ההתחייבויות, באופן שמאפשר ל”חברה” להשיג את היעדים הכלכליים שהגדירה לעצמה. במידה שאתם מזהים מקורות דלף או דימום מזומנים – הכריזו על תכנית התייעלות רדיקאלית.  אם גיליתם, לדוגמה, שאתם מבזבזים עשרות אחוזים מהכנסתכם על מזון, יתכן שיש טעם לייעל באופן דראסטי את הרגלי הקנייה, הבישול והאכילה שלכם.

התועלת הגדולה ביותר של ניהול המעקב איננה פיננסית, אלא פסיכולוגית. יש סיבה שרצי מרתון, שומרי משקל ואנשים הנגמלים מעישון נוהגים לתעד את ביצועיהם לאורך זמן. למעקב יש תרומה פסיכולוגית מכרעת הן למשמעת עצמית והן למוטיבציה: כשאדם יודע שבסוף כל חודש עליו להזין כל הוצאה בגיליון ייעודי, הרגלי הצריכה שלו משתנים.

תיעוד ההוצאות מחייב את הפרט להעמיד את עצמו במבחן, להיות מודע לבחירות הכלכליות שבחר ולהשלכותיהן, ומעל לכל – לגלות אחריות אישית כלפי עצמו. זהו זרז אדיר לפיתוח תחושות של סוכנות, אינדיבידואליזם והישענות-עצמית. אדם ששולט בכסף שלו הוא אדם שיכול להשפיע במו ידיו על עתידו הכלכלי, מבלי להקריב אותו על מזבח המזל, הלוטו, הטוטו והירושות.

איך לעקוב אחר ההכנסות וההוצאות?

אני מנהלת מעקב קפדני אחר ההוצאות וההכנסות שלי כבר יותר מ-8 שנים ברציפות. (*)

כמה קפדני?

ובכן, אני יכולה לומר לכם, למשל, מה היה חשבון החשמל שלי במאי 2008, או כמה שילמתי על מוצרי קוסמטיקה שנתיים לפני כן. אין לי ספק שאלמלא הייתי נוהגת כך לא הייתי מצליחה להגיע לעצמאות כלכלית.

(*) מעקב ההוצאות אין פירושו שאני מגבילה עצמית לתקציב נוקשה. יש הבדל גדול בין השניים. בניגוד למה שרבים סבורים, אני לא לא מתכננת כל שקל שאני מוציאה. היפך הוא הנכון: כשלאדם יש שליטה מצוינת על תזרים המזומנים שלו לאחר שנים של בקרה, חיסכון וצמצום דראסטי של הוצאותיו הכבדות ביותר (בדרך כלל דיור, מזון ותחבורה), הוא יכול לבזבז את הכסף שנותר בחופשיות רבה יותר מכפי שניתן להעלות על הדעת.

חבורת הברנשים הממושקפים שנהגה למסור ללקוחותיו של אלון גל בשורות איוב על תזרים המזומנים שלהם לא הייתה חמושה במחשבון על או תוכנה מתוחכמת. על מסכי הלפטופ שלהם הופיעו לכל היותר חישוב שהתבסס על נתונים מאומתים של סך כל ההכנסות פחות סך כל הוצאות לתקופת זמן נתונה.

זה, בתמצית, כל מה שצריך כדי לנהל מעקב פיננסי ראוי.

ברחבי האינטרנט פזורות אין ספור תבניות ניהול פיננסי לכל תכנית גיליונות נתונים שניתן להעלות על הדעת. ואם לא די בכך, בשנים האחרונות יש פיצוץ אוכלוסין של אפליקציות שמאפשרות לעשות בדיוק את אותו הדבר – רק  בסמראטפון שלכם.

האופן שבו תבחרו לנהל את המעקב אחר הנתונים הפיננסים שלכם כלל אינו משנה. יש שיעדיפו אקסל, אחרים יעדיפו אפליקציה, ויהיו מי שיעדיפו להשתמש בפנקס יוד’לה מאסקימו לימון. עשו מה שנוח לכם – העיקר שבסוף כל חודש תהיה לכם תמונה ברורה המשקפת כמה הרווחתם, על מה בזבזתם וכמה נשאר לכם.

באופן אישי, אני מעדיפה לשלב בין האמצעים השונים. כדי לתעד הוצאות ברגע התרחשותן, אני משתמשת ב- MyBudgetBook. מבין כל האפליקציות הפיננסיות שניסיתי, זו ללא ספק הטובה ביותר. היא מאפשרת להזין הוצאות ישירות לסמארטפון,  ליצור פילוח גרפי אלגנטי של כלל ההוצאות וההכנסות ואף לייצא פלט של הנתונים כקובץ נתונים (CSV) שאותו אפשר לטעון מאוחר יותר לתוכנות כמו אקסל ומקבילותיה. התוכנה אמנם לא חינמית (המחיר האחרון שבדקתי נע סביב 12 ש”ח), אך היא שווה כל גרוש ומומלצת בחום.

בכל הזדמנות שאני נוחלת כישלון שמחייב אותי להסתמך על הארנק שלי במקום על מיומנויות שצברתי, אני מזינה את ההוצאה באפליקציה. בסוף החודש אני משווה את כלל ההוצאות שהזנתי לפירוט הרשמי שנשלח מחברת האשראי. כן – זה אולי יפתיע אתכם, אבל אני כמעט לא משתמשת במזומן לביצוע עסקאות, מפני שאני מוצאת שהשימוש במזומן מסורבל יותר וקשה יותר לתיעוד. אין ספק, משרד האוצר אוהב אותי.

את כלל ההוצאות וההכנסות לאותו חודש אני מעדכנת בגיליון נתונים ייעודי שאני מנהלת על גבי הפלטפורמה המצוינת והחינמית של גוגל דרייב. אחרי קצת פחות מחצי שעת עבודה ופיזוזים לצלילים קסומים, הכנתי עותק גנרי של הגיליון לשימושכם הפורה.

הגיליון זמין כאן לשמירה בגוגל דרייב או לייצוא כקובץ xlsx לאקסל.

אם מעולם לא השתמשתם בגיליון נתונים — אל חשש. הגיליון הזה מאד בסיסי, ברור ואינטואיטיבי. שימוש עקבי בגיליון יסייע לכם להשיב על חמש שאלות שכל אדם שחירות כלכלית בראש מעייניו נדרש להיות מסוגל להשיב עליהן

1. תזרים חיובי: כמה כסף אתם מכניסים (נטו) מדי חודש מכלל מקורות ההכנסה (כולל ממוצע שנתי)

2. תזרים שלילי – חובה: כמה כסף אתם מוציאים מדי חודש על הוצאות חיוניות (צרכים), בחלוקה להוצאות קבועות והוצאות משתנות (כולל ממוצע שנתי)

3. תזרים שלילי – רשות: כמה כסף אתם מוציאים מדי חודש על הוצאות שאינן חיוניות (מותרויות), בחלוקה להוצאות קבועות והוצאות משתנות

4. שיעור החיסכון: כמה כסף אתם חוסכים מדי חודש — השאלה האולטימטיבית והגורלית ביותר לעתיד הכלכלי שלכם. נקודה. אם שיעור החיסכון הוא 0%, הרי שישנם שני תרחישים. בתרחיש האופטימי, אתם מוציאים בדיוק כפי שאתם מרוויחים. בתרחיש הפסימי, אתם מוציאים יותר ממה שאתם מכניסים. אתם מייצרים הון שלילי על בסיס קבוע. אילו משק הבית שלכם היה עסק עסק — הייתם קורסים. מזל טוב, אלון גל בדרך אליכם.

5. מה המספר שלכם: על בסיס רמת ההוצאות הממוצעת השנתית שלכם, כמה כסף עליכם לחסוך בטרם תוכלו להפסיק לעבוד ולחיות על בסיס משיכה שנתית של 4% (או 3% לשמרנים) מחסכונותי המושקעים?

אם תשחקו קצת עם הגיליון, תגלו תופעה מתמטית מעניינת: ככל שההוצאות שלכם (בדגש לקבועות מביניהן) קטנות יותר (שאלות 2+3) ושיעור החיסכון שלכם (4) גדול יותר, כך יקטן הסכום הדרוש להכרזה על עצמאות כלכלית, או במילים אחרות, תוכלו לפרוש מוקדם יותר. הסכום שאתם מכניסים (1) חשוב, אבל חשיבותו קטנה ביחס לכל שאר המשתנים!

כדי למלא את הגיליון כהלכה, תידרשו לאסוף את כל החשבונות, הקבלות, המשכורות, פירוטי האשראי ופנקס הצ’קים שלכם, ולהזין אותם בתאים הוורודים (בלבד). אם אינכם אוספים אותם — התחילו היום.

מעל לכל, חשוב שתהיו כנים עם עצמכם בשעה שאתם מתעדים את ההוצאות שלכם. חוסר כנות יעוות את הנתונים ויקשה עליכם לגבש הבנה ראויה של מקור דלף המזומנים. אל תסתירו הוצאות – מביכות ככל שיהיו.

אגב, לפני שמישהו ישאל, המספרים בגיליון הם מספרי דמה והם נמצאים שם כ-placeholder בלבד. הם לא משקפים כידוע את התקציב האישי שלי 🙂

כעת, כל שנותר הוא למלא את הגיליון. אני ממליצה להקצות לפחות שעה אחת בסוף כל חודש לטובת העניין. אתם מוזמנים לשתף במסקנותיכם כאן בתגובות, וכמובן להציע הצעות לשיפור.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

142 תגובות

  1. היום פתחתי במקרה את “מחשבון החופש” שפורסם לפני מספר חודשים . תודה על הכתיבה והשיתוף

  2. כלי מצויין, תודה רבה על ההשקעה. אין ספק שתיעוד קפדני הוא מפתח לחופש פיננסי.

  3. דורין, בפוסט קודם רציתי לשאול משהו (שלא קשור לפוסט זה), אך כבר היו כ300 תגובות לפני ולא היה סביר שתראי את שאלתי. אין עדיין שטף תגובות כאן אז בתקווה שתוכלי לענות..

    מה דעתך לגבי עליית הריבית הצפויה בארה”ב (ובאופן בלתי נמנע, בישראל) באמצע שנה הבאה, בהקשר של אג”חים בעלי ריבית קבועה/משתנה?

    רועי

    • דעתי היא שמדיניות ריבית היא דבר שלא ניתן לחיזוי ולכן אני בכלל לא מנסה לעשות זאת.
      אם הריבית תעלה, סביר להניח שמחירי האג”ח ירדו בטווח הקצר.
      האם זה רלוונטי למי שאופק ההשקעה שלו נמדד בעשרות שנים? כנראה שלא, מפני שבסביבת ריבית עולה קרנות האג”ח יקנו אגרות חוב שיניבו ריבית גבוהה יותר, מה שיקטין את ההפסד ולאורך זמן אף יניב רווחים.

  4. את מעוררת השראה תודה תודה

  5. ככל שאני רואה החישובים בגיליון של הסכומים שדרושים לפרישה לא מתחשבים במס על ריווחי הון ולכן הסכומים המחושבים הם קטנים מדי. גם אם היו נכונים, משיכה של 4% היא גדולה מדי לכל הדעות עבור פורשת צעירה והיה טוב אם היתה אזהרה כזו בגיליון.

    • כן , זה נכון.
      מי שמתקרב לסכום הנדרש לפרישה יכול כמובן לעבוד במשרות חלקיות מאד , שם המס על עבודה(ביטוח לאומי +בריאות) הוא אחוזים בודדים ( לא ה25% לערך שיש לשלם על ההון) בנוסף הוא לא צריך לשלם ביטוח לאומי
      ( כ 200 שקלים) כמו מי שכלל לא עובד.
      המעסיק גם מפריש לו 13.33% לפנסיה ופיצויים כך שסה”כ ההכנסה(נטו + פנסיוני) גדולה מהשכר הנקוב.
      יתרונות נוספים של משרה חלקית הינם שמירה על עדכון מקצועי,כושר עבודה וקשרים בתחום.

      זה כמובן עוד פתרון אמצע שמתאים לאלו אשר עדיין לא פיתחו תגובה אלגרנית חזקה במיוחד למקום העבודה ושהגידול בבלוטת החשק שלהם שפיר.

  6. הכנתי משהו דומה לא מזמן בעקבות קריאה בבלוג.
    שלך יותר מושקע (:
    תודה רבה!
    אני מתלבט איך כדאי להתייחס בחישובים להפרשות השונות (פנסיה, השתלמות, קופ”ג)
    ועוד הכנסה שצריך להתחשב בה – פיצויי פיטורין…
    האם את ממליצה להזניח הכנסות אלו ?

  7. אני יכול להמליץ על תוכנה (חינמית) לאייפון שנקראת Wally. משתמש בה כבר יותר משנה וחייב להגיד שזו תוכנה הכי טובה שהשתמשתי אי פעם. אני עוקב של על כל ההוצאות שלי ויכול לדעת לאן הכסף הולך ברמה המקרו. מאוד שימושי. ממליץ בחום!

  8. אני לא יכול להמליץ יותר מדי על YNAB. תוכנה נפלאה ששינתה לי את החיים.

    • כנ”ל. למרות שהיא מכוונת בעיקר לשימוש של קביעת תקציב (budget(, אני משתמש בה למעקב הוצאות ובעיקר מעקב אחרי כל החשבונות והנכסים שלי, הnet worth והשינוי בו.

      • שלום גל ואסף
        YNABl מאפשרת לחבר חשבונות ישראלים או שאתם צריכים להזין את כל הנתונים ידנית? בארה”ב רוב התוכנות האלו שואבות את הנתונים ישירות מהחשבונות האמריקאיים אבל שתיים אחרות שבדקתי – mint ו-personalCapital – לא מאפשרות להוסיף חשבון ישראלי.
        תודה!

        • הכל ידני, ואני אישית אוהב לעשות את זה בצורה ידנית. ככה הכל מרגיש לי יותר מבוקר.

  9. איזה השקעה !! תודה רבה :]

  10. מחד ומאידך

    אני לא יכול להמליץ יותר מידי על הסולידית. בחורה נפלאה ששינתה לי את החיים.

  11. תודה רבה!

  12. אהבתי את הגיליון, הצעה אחת לשיפור: כאשר ממלא את הגיליון אדם שנמצא בחובות ותוך כדי תנועה על פני חודשים מסגל התנהלות נכונה – עליו לדעת להבדיל בין ההתנהלות היום לבין ה”גיבנת” מחובות עבר. לכן את שורת החובות הייתי שמה לחוד בסוף. בשלב ראשון אותו פלוני צריך לראות שההכנסות גבוהות מההוצאות במצב חיים “נורמאלי”, ורק אח”כ לוודא שההכנסות מספיקות לתשלום בגין הלוואות.

  13. היי סולידית התותחית,

    אני נהנית מהפוסטים שלך, תודה רבה!
    הגיליון נראה מעולה וכבר התחלתי לאמץ אותו.

    או שמשהו לא מסתדר בהבנה שלי או שיש בלבול בגיליון?

    1. בעמודה של ה4% אני רואה שזה מוכפל ב300 ושל ה3% ב400

    2. סכום הממוצעים (P77) למשל מפסיק את הסכימה בשורה 55 במקום 76?

    3. הנוסחה לסכום המותרויות בשורה 77 לא תמיד מתחילה מההתחלה (43שורה )…

    אני רק אשמח לוודא איתך שאני לא מחבלת בחישובים כשאני משנה את זה

    תודה רבה על כל העזרה שלך!!!

    • 1. הסכום מוכפל פי 300 חודשים. 25 שנות מחייה (משיכה של 4% בשנה) כפול 12 חודשים = 300 חודשים. 33 שנות מחייה (משיכה של 3% בשנה) כפול 12 חודשים = 400 חודשים.
      2. תיקנתי, תודה!
      3. תיקנתי, תודה!

      • היי
        משום מה אני לא מצליחה להוריד את הטופס..
        תוכלי לשלוח לי אולי למייל?

    • QA משובח! תודה

  14. דורין, את מדהימה! תעשי לי ילד!

  15. פוסט טוב, אהבתי את הטבלה. אני באופן אישי אף פעם לא השתמשתי. השיטה שלי היא פשוט לא לפרוס
    לתשלומים. ולשלם במכה פעם אחת במרוכז את כל ההוצאות שאפשר. לא הכל אפשר. בנוסף אני מחשב בצורה משוערת
    מה יהיו ההוצאות העתידיות של משהו ואז פשוט מפריש כסף לאותה מטרה. אבל אולי כדאי באמת לעשות מעקב יותר יסודי.

    בנוגע לחלק הראשון של הפוסט שלך, יש לי חבר שיש לו ילדים והוא תמיד במינוס. כשה ניסיתי להבין למה הוא מתמיד בהתנהגות שבסופו של דבר מקטינה את רמת הצריכה שלו(בגלל כל התרומות שהוא מעביר לבנקים בצורת ריבית + הצמדה).

    הוא הסביר את זה ככה:
    1.כשה יש לך ילדים עדיף להשקיע בהם כמה שיותר גם מבחינת זמן וגם מבחינת כסף כשה הם קטנים. כשה הם גדלים והאופי שלהם מתגבש, יותר קשה להשפיע עליהם. ולכן בבחירה בין כניסה לחובות ללהשקיע בילדים הוא מעדיף את המאוחר יותר כי אחרת הוא יפספס את הגיל הקריטי.
    2.הסיבות הבנאליות יותר של נוחות,סטטאטוס ואובדן החופש(לצרוך). וחוסר היכולת לעקוב.

    • מעניין פרוג’קטיו. גם אני אף פעם לא פורסת לתשלומים. אני כן משתמשת בכרטיסי אשראי (במשורה) לצורכי תיעוד ובקרה.

      אני תוהה איזו השפעה יש להתנהגותו הפזרנית של חברך על ילדיו כשהם רואים שאבא קונה דברים בכסף של אחרים. משהו אומר לי שהתוצאה תהיה דומה למתואר בפסקה הראשונה בפוסט זה. נו טוב, תמיד יהיו אנשים כמו נגה ניר נאמן שירגיעו אותם שהמדינה — שמרטף העל — היא האחראית לבורותו הפיננסית והצרכנית של הציבור …

      • יש תשלומים שעולים כסף ויש כאלה שלא (או לפחות לא יותר מחצי שקל פר תשלום). לכן התשלומים הזולים מהווים הלוואה בחינם. אם הייתי מציע לך הלוואה בחינם (שאת יכולה להשקיע איך שאת רוצה) לא היית לוקחת?

      • מה תהיה ההשפעה של הדוגמא האישית, כנראה שהם יצאו צרכנים קרייריסטים קלאסיים,
        שכירים אם שכר מעל הממוצע במשק, שלא גומרים את החודש.

    • איזה כסף נדרש להשקיע בילדים? כמובן שגן זה חובה וגם אוכל ובריאות אבל מה צריך מעבר לזה? חוג ג’ודו זה ההבדל בין ילד טוב לילד פחות טוב? אולי חוג טיסנים?
      אני לא הלכתי לחוגים (כי לא אהבתי), כלכלית ואישית אני מצליח הרבה יותר מרוב החברים שלי ורובם למדו איתי בבית ספר תיכון למדעים שנחשב למוביל במדינה. כשהייתי ילד הייתי משחק כדורגל בפארק מאחורי הבית, עלות כדור+כפפות שנתי היה אולי 100ש”ח ועוד כדור כדורסל עוד 50ש”ח. בנוסף, עלות מחשב פעם ב 3 שנים (כדי לתכנת ולשחק) בערך 3000ש”ח (כיום זה יותר זול). מורה פרטית הייתי צריך לראשונה בגיל 17, מורה למתמטיקה כ 6 שיעורים. רוב חיי השתדלתי להתחמק מבית הספר כמה שיותר, בכיתה ח’ לא הלכתי בכלל לבית הספר ורק הגעתי למבחנים. בתיכון נאלצתי להגיע יותר אבל לרוב לא נכנסתי לכל השיעורים או שהייתי יוצא באמצע. גם כיום כשאני בן 26 לא לקחתי כסף מההורים שלי כדי לממן דבר, אפילו שהם מסוגלים לממן לי הכל, כתוצאה מזה בזמן השירות הצבאי נכנסתי למינוס של כ 46000ש”ח (קיבלתי משכורת 150ש”ח בחודש מהצבא בגלל חוב לצהל) שאותו סגרתי תוך חצי שנה בתום השירות.
      מה שכן זכור לי זה שאמא שלי הייתה עוזרת לי בשיעורי בית כי היא הייתה חוזרת הבייתה בסביבות 14:30-15:00. אולי זה יותר מהכל השפיע עליי להיות מוצלח. לא כסף ולא נעליים.

      • איש (3718)

        אני מסכים לחלוטין.

        מי שחושב שיוכל לעשות מיקור חוץ לתפקיד ההורים ע”י חוגים טועה בענק.

        ילדים מרויחים יותר מהורים שנמצאים איתם וחושבים ביחד איך למקסם השמוש בתקציב מוגבל באופן יצירתי, מאשר הורים שנותנים להם כרטיס אשראי והולכים.

      • לדג
        העלות הכלכלית של אמא שחוזרת הביתה בשעה 14:30 היא (כמובן בהתאם למקצוע שלה) של כמה אלפי שקלים בחודש מכיוון שמדובר במשרה חלקית של כ 70%. זו בהחלט הוצאה נכבדת (או אי הכנסה), וזו בדיוק ההשקעה בילדים שדיבר עליה ההורה, זמן שהיה עם הילדים במקום שעות עבודה זו הוצאה כספית ניכרת שיש הורים שחושבים שנכון להוציא אותה כשהילדים צעירים.

    • היי פרוג’,
      גם אני באופן אישי אף פעם לא השתמשתי, אני פשוט זוכר גם דברים שהייתי מעוניין לשכוח.
      ברגע שמסגלים התנהגות של צריכה מבוקרת אל מול ההכנסות , יודעים עלות אלטרנטיבית במונחי חופש של מוצר
      או שירות ומבינים את כוחה של הריבית דריבית , עם הזמן ההרגל נהפך לטבע. כמובן שאקסל כגון זה יכול לעזור למתקשים אבל לא זאת טענתי. אני לא מבין את הטענה של המנעות מתשלומים כאשר מדובר בצרכים או רצונות שהרשינו לעצמינו. תשלום בתשלומים ללא ריבית היה אומנם משמעותי יותר לפני כעשור כשהיה אפשר לקבל ריבית ריאלית חלומית במונחים של היום על יתרות זכות בעו”ש או פקדונות חודשיים אבל עצם העובדה שרואים את התשלום על ביטוח רכב למשל שמחולק ל12 או על מוצר חשמלי חיוני( בסדר ,בסדר מקרר ולא טלוויזיה) שקנינו עוזרת לשמור על מסגרת לאדם שסיגל את התנהגות שציינתי לעיל.

      בקשר לחבר, אני אוכל אולי להוסיף שככל שהאדם יותר אינטלגינטי ובעל דימיון יותר מפותח הסיפורים
      שיספר לך ולעצמו אם לא ירצה לשנות התנהגות יהיו יותר פאנטסטיים. כשאני שומע סיפורים כאילו אני בד”כ
      מחייך לעצמי ונזכר בסיפורים שאני מספר לעצמי כשאני לא באמת רוצה לעשות משהו.

      • היי גיא בנושא התשלומים, ברמה הטכנית יש להימנעות חסרונות. אבל בשורה התחתונה זה עובד. האפקט הפסיכולוגי, מכריח אותי לחשוב לפני שאני קונה משהו, ולהשוות מחירים. זה יוצר אצלי תחושת מחסור, מרסן אותי ועוזר לי להיות זהיר. פריסה לתשלומים לעומת זאת יוצרת אצלי תחושת שפע מדומה ומקשה על המעקב. אבל זה נורא אישי, הכי חשוב לעשות את מה שעובד.

        בנוגע לחבר הזה שלי. אני חושב דווקא שהטיעון הזה שלו מאוד רציונאלי, עובדתית הילדים שלו מאוד מוצלחים גם מבחינת לימודים וגם מבחינה פסיכולוגית אז מה שהוא עושה כנראה עובד-הוא משיג את המטרות שלו.
        בלי קשר לפי דעתי גם כשה הילדים שלו יגדלו, הוא לא ישנה התנהגות, אז גם ברציונאליות יש סוג של רציונליזציה.

        • טוב נו…, גם בעינייני חינוך אני לא מציאה גדולה . לפכות אני משתדל לא להרוס.
          עם זאת חינוך פיננסי טוב הילדים יקבלו וזה יעזור להם כנראה לא פחות מאשר חינוך לקרייריזם צרכני.

          טוב , מתחילה איזה תוכנית לגבי הפנסיה כרגע ….
          משום מה אני מהמר שזאת תהיה תוכנית בידור לקוראי הבלוג.

          • ” חינוך פיננסי טוב הילדים יקבלו”
            וגם ירושה לא קטנה : )

          • האמת התוכנית “בידור ” ששודרה אמש מציגה את 99 אחוז מהישראלים שחיים בסרט שיגיעו לפנסיה הם יוכלו לשמור על אותה רמת חיים ,אני כבר מספר שנים טוען שהמלך ערום מי שלא דואג לעצמו מגיל 20 ,30ו 40 בגיל 67 ואולי לפני יהיה עני מרוד, גם אלו שיפרישו 40 שנה יקבלו 40 אחוז מהשכר שלהם

          • מיקי חיימוביץ’, נגה ניר נאמן, נדב אייל, גל גבאי … הרשימה אין-סופית. במקום להשתמש בפלטפורמה שניתנה להם כדי לעודד אחריות אישית ברמת הפרט, העיתונאים הללו בוחרים באופן עקבי להדגיש את חולשתו, בורותו ואפסותו של האזרח, ולהציגו כקורבן חסר אונים של “מערכת” חסרת פנים הנושאת באחריות האולטימטיבית לגורלו. ומובן שיעשו זאת — הרי הם מתפרנסים היטב מהרייטינג שמחולל הזעם שהם זורעים. בעיני, זהו לא פחות מפיגוע מוסרי. היכן מועצת העיתונות?!

  16. חשוב שנגה ניר נאמן תקרא ותפנים,,כאשר לכל אורך הפרקים של הכתבה “מתחת לאפס”,היא מדגישה שוב ושוב שמי שנימצא במינוס הם:”כולנו” “וכל הציבור “,חוץ מהצעירים שעדיין חיים בזכות הוריהם ועדיין לא ניכנסו למעגל הדיור העצמאי זוגיות וילדים..היא לרגע לא אמרה “רובנו”,אלא שוב ושוב “כולנו”.
    ובגיחוך היא שאלה את אמה, “איך אני שאני מרוויחה טוב,נימצאת במינוס”?
    אולי כדאי שתקראי,תנהלי טבלאות הוצאות/הכנסות כגון אלו,,ולא תאשימי לכל אורך הסידרה את הממשלה,השלטון,ואת כל העולם אישתו..
    הגברת נאמן,קחי אחריות,,למדי ולימדי צרכנות כלכלית נבונה,כדי שתיבדלי מה-“כולנו”…

  17. אדלרית

    דורין את קסם. מהפוסט הראשון שנחשפתי אליו x שקלים בחודש וחיה כמו מלכה (:

    אני נהנית לעקוב אחר ההוצאות שלי בקטע ocd יותר אבל כשהזנתי הכל לאקסל ועוגות – נחרדתי מעט.

    תמשיכי לכתוב, את עושה חסד להרבה אנשים.

  18. אהם: ” בכל הזדמנות שאני נוחלת כישלון שמחייב אותי להסתמך על הארנק שלי במקום על מיומנויות שצברתי(…) ”
    משעשע ועצוב בו זמנית, אהבתי.
    בכל הנוגע לניהול כספים, אני עדיין מסתמך על זיכרון של פיל + שמירה של כל חשבונית אי פעם בחלוקה לחודשים. פילוח מדויק של הוצאות לא ביצעתי כבר שנים… אולי מהפחד של מה שאגלה שם. 🙂
    מצד אחד, הצלחתי השנה לעקוף את היעד לחיסכון ולכן כנראה שהכול בסדר, ומאידך, ייתכן שאילו הייתי מפלח את התיעוד הייתי מגלה שנדרש יעד שונה. הוי, הזמן, הזמן שנוזל בין האצבעות.

  19. אורח חיים שכזה התחלתי לפני כשלוש שנים
    לאחר חיפוש של תוכנה מקצועית סגנון תזרים מצאתי תוכנה חינמית נפלאה
    controlTheCash

    דורין, תודה לך על החיזוקים שאני מקבל בכל מאמר ומאמר שלך.

  20. תודה רבה!!! מלאך כלכלי.

  21. דורין, תודה!
    זה חשוב שאת מפנה את הזרקור ומאירה את תחום האחריות של הפרט על מצבו הפיננסי, אך מהפוסטים שלך משתמע שכל השליטה היא בידיו שלו בלבד ושהמדינה אינה חולקת את האחריות על מצבו ולכן אין מה לבוא בתלונות למדינה.
    מיותר לציין שמדיניות פיננסית וחלוקת המשאבים של המדינה משפיעים על רווחתו של הפרט.

  22. אני עושה את מעקב ההוצאות דרך אתר בנק לאומי (שם מתנהל החשבון שלי). יש שם כלי שנקרא “תקציב אישי”- והוא מאפשר לשייך כל הוצאה בחשבון ובאשראי לקטגורית הוצאות מסוימת, ואז לראות גרפים וניתוחים. זה הרבה יותר קל כי לא צריך להזין את ההוצאות- הן כבר שם. צריך רק לסווג אותן, ואפשר לתת לו גם כללים לסיווג אוטומטי (לדוגמא: כל השורות באשראי שמיועדות לעיריה ישויכו לקטגורית “דיור”).
    על אף סלידתי מהבנק באופן כללי, אני חייב להודות שזה כלי ממש מוצלח.

    • מה אתה עושה עם משיכות מזומנים?

      • מחזיראור

        אני גם משתמש בכלי של הבנק למעקב.
        אני פשוט משייך את משיכת המזומן לסעיף “שונות”.
        בממוצע אנחנו מושכים כ-800 ש”ח מזומן בחודש, ש-500 מהם הולכים למנקה, ועוד 300 זה טיפים במסעדות וכל מיני שטויות אחרות.
        ברמת ההוצאות שלנו כרגע זה סכום זניח.

  23. דורין תודה! עוד פוסט משנה חיים 🙂

  24. לא הבנתי מדוע הפרשות מהברוטו אינן נחשבות לצורך חישוב החסכון שלנו. בוודאי הפרשות המעסיק לחסכון, אבל גם הפרשות העובד?

    אשמח לקבל הסבר
    תודה!

    • ברמה הטכנית את צודקת. נניח שאני מרוויחה 10,000 שקל ברוטו מתוכם המעסיק מנכה לי 2000 שקל לקופת גמל. מהנטו שלי אני מבזבזת 4000 שקל. מה שיעור החיסכון שלי?

      טכנית, חסכתי 4000 שקל + 2000 שהמעסיק “חסך במקומי” בכך שהפקיד בחסכונות ארוכי טווח.

      אבל כאן נכנס קונספט מרכזי שעוד אתייחס אליו בהמשך — נזילות. כספים המופקדים לקרנות פנסיה ולקופת גמל ניתנים למשיכה רק בגיל 60 ואילך. זאת אומרת שלא ניתן “לבנות עליהם” בהקשרים של הגעה לעצמאות כלכלית בגיל צעיר ככל האפשר. (סייג לעניין הזה הוא הפקדות לקרנות ההשתלמות, שניתנות למשיכה כעבור 6 שנים מיום פתיחתן — אבל מכיוון שמשיכה כזו היא כמעט טעות קיצונית, אינני מתייחסת גם אליה.)

      • (סייג לעניין הזה הוא הפקדות לקרנות ההשתלמות, שניתנות למשיכה כעבור 6 שנים מיום פתיחתן — אבל מכיוון שמשיכה כזו היא כמעט טעות קיצונית, אינני מתייחסת גם אליה.)

        סקרנת אותי באמירה זו. מדוע?
        אני עצמאי ומפריש הפרשה קבועה לקרן השתלמות לצורך חסכון וזכאות להטבות מס. האם בתום תקופת החסכון (6 שנים) לא כדאי לבדוק מחדש האם הכסף נמצא במקום הנכון? האם לא כדאי לי להעביר אותו להשקעה אחרת (במידה וקיימת) לצורך רווח גדול יותר?

        תודה מראש.

        • קרן ההשתלמות היא “מעטפת” פטורה ממס. זהו אפיק החיסכון היחיד שלפי שעה (כלומר, עד שהסוציאליסטים יבטלו גם את זה) ניתן לפדות לפני גיל 60 בפטור מלא ממס רווחי הון. ככזה, הוא משקף הטבת מס פשוט אדירה.

          רוב קרנות ההשתלמות מנוהלות (באופן אקטיבי) עבור החוסכים באחד מבתי ההשקעות. בתום 6 שנים לחוסך יש *אפשרות* מבחינה חוקית למשוך את הכספים בפטור ממס היישר לחשבון העו”ש שלו. רוב האנשים עושים זאת (וחלקם מוסיפים חטא על פשע ואף נוטלים הלוואה כנגד הקרן).

          בעיני זו טעות מרה — העובדה שאפשר להנזיל את הכספים לא אומרת שחייבים לעשות את זה. הכסף המושקע במסגרת הקרן ממשיך לצבור ריבית דריבית גם אחרי שהכספים נעשים נזילים, וממשיך להנות מפטור ממס רווחי הון.

          יש הבדל בין העברת הקרן מבית השקעות אחד לאחר, או המרתה למסלול ניהול אישי (IRA – מותנה בכך שצברת למעלה מ-100,000 ש”ח בקרן), לבין משיכת הכספים באופן מוחלט והעברתם לעו”ש או לחשבון אחר חייב במס.

          • לגבי קרן השתלמות: אני לא מסכים אתך שזאת טעות למשוך. כתבתי על זה תגובה בעבר פה ולא ענית לי על כך. אשמח אם תתייחסי לכך, כי את מאד מקרינה בטחון שאסור למשוך מקרן השתלמות. ואני חושב שאת טועה (ולצערי מטעה).

            במקרה שלי למשל, אני משלם עמלה מאד גבוהה לקרן השתלמות. בערך 0.7% בשנה. בבנק העמלות שלי על ניהול תיק הרבה יותר נמוכות. לא הצלחתי להוריד את העמלות גם אחרי התמקחות עם קרנות השתלמות אחרות, מה שכן הצלחתי בבנק. יכול ליהיות שקרנות ההשתלמות הן קרטל, יתכן שיש לי יותר כסף בבנק, אבל הסיבה לא מענייינת אותי: העובדה היא שגם ב IRA העמלות גבוהות שם משמעותית.שלא לדבר על זה שזה כמעט בלתי אפשרי להשקיע ב ETF אמריקאי בלי שיקרעו אותך על עמלת המרה דולרית (מה שבבנק או ברוקר לא קורה, אם אתה מתמקח).

            לסיכום, צריך לחשב את ההפרש בין הטבת המס לבין הפרש העמלות, ואז להחליט. אלא אם אתה באופן עקרוני מעדיף לשלם מס לקרנות עצמם במקום לשלם אותו למדינה. (אני באופן אישי מעדיף את המדינה).

            במקרה שלי, הכף הכריעה בצורה מאד ברורה לכיוון משיכה מהקרן.

          • לא בטוחה שאני יורדת לסוף דעתך — כדי להשיג דמי ניהול נמוכים יותר בכמה עשיריות האחוז, אתה סבור שזה נבון / הגיוני למשוך את הכסף, להעבירו לחשבון (חייב במס) בנקאי, ולוותר על הטבת מס בשווי 25% מרווחי ההון שלך?
            אני לא מוצאת היגיון בהפיכה של חשבון פטור במס לחשבון חייב במס. צעד נבון בעיני יותר יהיה להעביר את הקרנ”ש היקרה לבית השקעות שגובה דמי ניהול נמוכים יותר.
            התגובה שלך נשמעת כמו נסיון להצדיק טעות לאחר מעשה …

          • ניר , אני לא מסכים איתך וזאת כן נראית לי טעות למשוך.
            לגבי ה IRA גם אני ביררתי ונראה שאתה צודק.
            אפשרות חדשה בשוק שאפשר לבדוק נמצאת
            באקסלנס שם השיקו מסלולים עוקבי מדדי מניות לקופות גמל וקרנות השתלמות.
            הסולידית התייחסה לכתבה שפורסמה בדף הפייסבוק לפני כחודש.

            אני חושב שאת החלק המנייתי שצפוי להשיא את התשואות הגבוהות בתיק למי שמשקיע לטווח ארוך עדיף להחזיק בקרן ההשתלמות ולהינות מפטור גדול יותר ברווחי מס.
            לפי באפט,בוגל וריי דיילו ( פרוג’קטו ואני התייחסנו בפוסט “מה יקרה אם כולם ישקיעו במדדים? ” ) השוק צפוי להשיא תשואה ריאלית של בין שלושה לחמישה אחוזים לטווח הארוך. אם כך יהיו הדברים יש לך חסכון במס של אחוז שנתי (אח”כ מצטבר)בקרן ההשתלמות. גם בניהול התיק בחשבון הבנק ישנם הוצאות – אחזקת תיק ניירות , ניהול תעודות סל וקנייה ומכירה שלהן שלפי דעתי יעלו במינימום בין 0.2% ל 0.4% מהתיק לשנה.
            עם הזמן כשיגדל התיק שלך בקרן ההשתלמות תוכל לחזור ולהתמקח ולהוריד את העמלות ל0.3%-0.4% כפי שמדווח על ידי מגיבים בבלוג.

            אין לראות בדברי המלצה וגו’ ….
            אני כאמור לא יועץ , לא ממליץ , לא מבין על מה אני מדבר , נהנה מפיצול אישיות
            וסובל ממראה חיצוני מעולה ומהמם.

          • סולידית וגיא, אתם מתעלמים מהמספרים.
            תענו לי עניינית: נניח שאני עושה 4% בשנה בקרן. המס שאני אשלם כל שנה
            הוא 25% מ-4% מעל 2% (המדד. כידוע משלמים מס רק מעל המדד).
            זה אומר שאני אשלם 0.5% בשנה מס למדינה.
            למה זה עדיף על תשלום של 0.8% בשנה עמלה לקרן?
            הכתבה שהופיעה על אקסלנס רק מחזקת את מה שאני אומר. תקראו פה:
            http://www.themarker.com/markets/1.2451457

            עכשיו תסבירו לי איפה אני טועה? אתם חושבים שאפשר לעשות גבוה מזה?
            כמה? 6% (זה באמת הרבה)? אבל אם המדד יהיה 3%, המס שאשלם הוא 0.75%
            עדיין נמוך מעמלה של 0.8%.

            אני לא אומר שתמיד זה כך. אני רק אומר שזאת לא בהכרח טעות למשוך.
            ובכל מקרה, ההפרשים הם לא ״דרמטיים״ כמו שדורין כותבת פה.
            זה תלוי
            1. כמה עמלה יש לך בברוקר
            2. כמה אתה מעריך שמדד המניות יעלה (ראינו הבדל גדול בין 4% ל-6%)
            3. כמה אתה מעריך שהמדד יעלה (ראינו הבדל גדול במס בין 2% ל-3%)
            4. כמה עמלה אתה משלם לקרן השתלמות. (אני לא הצלחתי מתחת ל-0.7%).
            5. כמה עמלה אתה משלם לבנק

          • היי ניר , ראשית אתה צודק שלא תמיד ההפרשים [בטווח הקצר] גדולים.

            במיוחד אם אדם צובר סכומים גדולים ולא מתמקח על העמלות ומוריד אותם מתחת
            ל 0.7% כאשר יש לו שם סכומים גדולים.

            אם אדם ישקיע כיום בקרן מוטה אג”ח למשל באמת צפויה לו ל[טווח הארוך] תשואה של מקסימום 4% [נומינלית](לא כולל אינפלציה(*)) והכדאיות אכן מצטמצמת …. כמו שציינת.

            שים לב שדיברתי על תשואה מנייתית מוערכת [ריאלית לטווח הארוך] ( אחרי אינפלציה ) של בין שלושה לחמישה אחוזים…. שם זה בהחלט כדאי לטווח הארוך.
            בקשר לעמלות : בכתבה נאמר שגובים 0.8% … אני משלם 0.4%( ומצטער שלא עשיתי הצגה מספיק טובה בכדי שיורידו ל0.3%) כאשר הסכום שיש ברשותך בחסכון יעלה פי שניים שווה להם שתשלם כמו היום(700 שקל על 100K זה עדיין 700 שקל על 200K) ולא תעזוב או תמשוך …..

            אז לחישוב נניח שאני משלם 0.4% לעומת 0.2% שהייתי משלם בבנק על ניהול עצמי של תיק תיאורטי זהה…. אני חוסך 1% על המס או 0.8% לשנה בסה”כ

            נניח שאני בן 35 ורוצה למשוך את הכסף עוד 32 שנה.
            על כל שקל בק”הש יהיו לי 3.5(ריבית ריאלית 4%) שקלים ועל כל שקל בחשבון הפרטי יהיו לי 2.75 שקלים(ריבית ריאלית 3.2%). על 200K בממוצע זה סכום נכבד של 150K ש”ח.

            בתיק מעורב( מניות ואג”ח) כנראה שההפרש יהיה נמוך יותר לכיוון של רבע שקל לשקל שהושקע. ( ריבית ריאלית של 3% בהק”הש אל מול נאמר 2.7% בתיק הפרטי אחרי מס)
            כלומר 50K שקל יותר בהשתלמות.
            ( זה כאמור על תיק של 200K , בתיק של 400K המספרים נראים יותר טוב)

            טוב, ברור שאילו הערכות גסות ( אם כי מושכלות ונשענות על אוטוריטות השקעה – ראה תגובה קודמת) .
            מה שהכי שחשוב לזכור :
            1.) להמשיך להתמקח כל הזמן שהסכום בק”הש עולה על העמלות בקרן.
            2.) את החלק המנייתי עדיף להשקיע בק”הש מאחר והפטור ממסצפוי להיות גדול יותר.
            3.) אם צריך כספים למשוך ממקום אחר. אם אין ברירה או לא רוצים למשוך ממקום אחר אז מניסיוני הריביות על ההלואות מטל קה”ש נמוכות מאד. ( סולידית – אל דאגה, זה הלך על השקעה ולא על צריכה).

            (*)הנחת האינפלציה של בנק ישראל לטווח הארוך היא 2% ועליה אני מעריך הערכות.

          • ניר ד”א ,
            כשאתה מתמקח עם החברה בק”הש זכור ש700 שקלים נטו הם כמעט שלושה ימי עבודה של אדם בשכר חציוני בישראל. אם תחתוך שליש מסכום תחסוך יום עבודה חציוני לשנה או 32 ימי עבודה חציוניים(אם אתה בן 25 עד גיל 67 ) רק על הסכום הנוכחי של ה100K.
            כמובן שבסכומים שתפקיד הלאה תוכל לחסוך עוד ימי עבודה חציוניים וללכת לים כמה חודשים מוקדם יותר.

          • אם אתה מרוויח 4% בממוצע על השקעותיך, עדיף שתשלם 0.7% לחברים מקרן ההשתלמות.

  25. בחור אמריקאי אחד מנהל אתר בשם :financessful.com
    באתר הוא מספר איך הגיע בגיל 27 לשווי של יותר ממיליון דולר.
    הגישה שלו היא סולידית: חיסכון משמעותי + השקעות בשוק ההון + השקעות בנדל”ן.
    הוא מתכנן לפרוש כשיגיע ל 10 מיליון דולר. לפי החשבון שלו זה מה שהוא צריך כדי לחיות את החיים שהוא רוצה.
    כשקוראים זה נראה כל כך פשוט…

    • הוא בטח משקיע ערך מדודסוויל, מיסיסיפי שעושה ברוורס 53.83% אחוז לשנה על הכסף.

      למשקיעי ערך, אתם כבר צריכים לדעת שזה לא מרוע לב אלא מקנאה.

  26. דרך אגב, למי שיש חשבון בבנק פועלים יש שם כלי מצויין למעקב אחר הכנסות והוצאות שמאפשר את רוב מה שכתוב פה. מי שמקפיד לבצע את רוב קניותיו בכרטיס אשראי (אבל לא באשראי!) יכול לקבל פילוג מאוד טוב של הוצאותיו שם.

  27. עוד פוסט נהדר
    תודה 🙂

  28. תודה דורין מחזקת ומעודדת מאד.
    אנחנו במינוס שנים סביב 30000-40000 שח.
    יש חסכון בדולרים קטן. עובדים קשה כדי להוריד את המינוס עי צמצום הוצאות .האם שווה למכור את החסכון בדולר כדי לחסל את המינוס? כרגע הסכום ללא ריבית אבל הקפיצה של הדולר הגדילה את הסכום בשח..

    בתודה שרינהאשמח לקבל משוב

    • סולומוניקו

      לדעתי כדאי מאוד לפתוח את החיסכון ולהוריד את המינוס.
      יש גם הזמנות נאה עכשיו שהדולר עלה יפה.

      מה שלא שאלת ומה שבאמת חשוב זה למה הגעתם למינוס,לא טכנית אלא פסיכולוגית.

  29. הצורך ברור והכרחי הבעיה שלי עם האיך

    בכל חברה / עסק יש מנהל כספים במשרה מלאה בדיוק לזה, רק ששיטת הזנת נתונים אקטיבית היא מכשול לאורך זמן

    אני משתמש בחשבונות הבנק/ויזה כדי לנהל הוצאות. הבנקים גם מאפשר להוציא קבצי נתונים אותם אפשר לשפוך לאקסל.

    אפשר בצורה פשוטה לכתוב תוכנה שתמיר את נתוני הבנק/ויזה לאקסל שלך…. מי מתנדב? מי מכיר שיטה אוטומטית אחרת?

  30. ממליץ לכל מי שמעוניין לנהל הוצאות/הכנסות וכו’ לנסות את התוכנה: You need a budget.
    נתמכת בכל הפלטפורמות ומאוד ידידותית. אומנם המחיר שלה בשוטף קצת יקר אבל יש כמה מועדים בשנה שהמחיר מופחת (מאוד), כ-20 דולר אם אינני טועה.

  31. אולי פיספסתי אבל לדעתי חסרה הוצאה משמעותית בגליון והיא ההוצאה על בעלות על כלי רכב. בהנחה שמחליפים כלי רכב כל כמה שנים אז יש שנים שבהן ההוצאה כלל לא נרשמת ואילו בשנים שבהן מחליפים רכב (בהנחה שקונים משהו קצת יותר יקר ממה שמוכרים) אז נוצרת הוצאה חריגה. הפתרון הוא כמובן בפריסת ההוצאה על פני שנות השימוש כהוצאה קבועה של ירידת ערך הרכב בכל חודש. ע״י שימוש במחירוני הרכב ניתן להעריך מהי ירידת הערך ואז להכניס אותה כהוצאה קבועה כך מקבלים תמונה יותר נכונה בלי גיבנת חריגה בשנה של ההחלפה.

    בנוסף, רציתי להציע עוד שיפור: אני מחזיק עמודה של ״ממוצע רב שנתי״ וכן עמודה של ״ממוצע לשישה חודשים אחרונים״. כך ניתן לקבל רזולוציה של חצי שנה להוצאות התכופות ורזולוציה של שנה להוצאות השנתיות, וכן מבט רב שנתי שמשווה את הטרנד מהתקופה האחרונה מול הממוצע הרב שנתי ויכול להעיד על ״סחיפה״ של הוצאות בתחום מסויים.

    לגבי הנוסעים לחופשות בחו״ל: מדובר על סעיף תקציבי יקר שמתפרש על מספר קטן יחסית של אירועים. לכן ברך כלל רק בסוף השנה רואים מה היתה ההוצאה האמיתית. ההמלצה שלי היא לבנות תקציב שנתי לחופשות ונסיעות לחו״ל ולעבוד בתוך התקציב – כלומר אם החלטנו לדפוק סוף שבוע בברלין עם הופעה זה חייב לבוא על חשבון ההוצאה באחת החופשות הבאות השנה, כלומר מראש לתכנן חופשה זולה יותר מבחינת יעד ומבחינת רמת המלון.

    חוץ מזה כל הכבוד לסולידית תמשיכי כך.

    • הוצאות הרכב (דלק, ביטוח, טיפולים) מופיעה בקטגוריית המותרות.
      הצורך הוא לנוע ממקום למקום. הבחירה היא לעשות זאת ברכב פרטי.

      • אכן רכב הוא מותרות אבל עם יש סעיף של דלק ביטוח וטיפולים חייב להיות גם סעיף של ירידת ערך על הרכב. אחרת תמונת ההוצאות אינה מלאה. זה גם מאפשר לראות את ההוצאה החודשית הגבוהה על רכב פרטי ואז האלטרנטיבות כבר נראות יותר אטרקטיביות.

    • הפיתרון שלי לסוגיית רכישת רכב הייתה שפשוט לא רשמתי אותה ברשימת ההוצאות.
      בנוסף לטבלת ההוצאות, יש לי גם דו”ח “מאזן” שאני עושה פעם אחת לרבעון כדי לחשב את ההון העצמי של המשפחה. את הרכב אני רושם לפי “שווי הוגן”, כלומר נכנס ליד 2 ובודק בכמה אני כנראה אוכל למכור את הרכב. מידי שנה השווי של הרכב פוחת ופועל כהוצאה שמקטינה את ההון העצמי. הדוח הזה פועל כמשלים לדו”ח ההוצאות (שדי דומה לזה של דורין) בכך שהוא מציג תמונה מלאה יותר, הוא מנכה באופן מלאכותי מההון העצמי שעומד לרשותי את שווי השימוש ברכב על פני השנים לקראת הרכישה הבאה.

      במישור הפרקטי, מהרגע שרכשנו את האוטו התחלנו פיקדון חודשי שמידי חודש אנחנו מעבירים אליו 1/60 מהסכום שנצטרך לרכישה של הרכב הבא בעוד 5 שנים + שווי הטרייד אין החזוי של הרכב הקיים.

  32. פוסט חשוב למי שמוכן להיות ישר ולשנות הרגלים בעקבות תוצאות המעקב אחרת זה יהפוך לעבודה מתסכלת.
    מנסיוני לפני 20 שנה ששלושת ילדי היו קטנים.
    המעקב גילה:
    1-סעיף חינוך הוא הגבוהה ביותר והחלטנו לא לשנות – החלטה נבונה שהניבה תוצאות טובות.
    2-סעיף מזון גבוה מכיוון שלא היה לנו זמן וקנינו בסופר ליד הבית את כל הקניות – כאן שינינו: פיצלנו קניות והוזלנו משמעותית סעיף הוצאה זה.
    3-סעיף רכב התברר כי הוא גבוה מאוד – מכרנו את הרכב הפרטי וקנינו רכב על חשבון העבודה כאן חסכנו בגדול

  33. האמת שהבנקים מציעים שירותים מאוד נוחים למעקב.
    הם מאפשרים בלחיצת כפתור להעביר את ההוצאות על הקניות לקטגוריה הנכונה, לנהל קטגוריות חדשות, משייכים אוטומטית את ההוצאות שמראש ידועה הקטגוריה שלהם ואפילו נותנים לך כלים להשוואה מול אחרים.

    למשל, באמצעות הכלי שלהם גיליתי שהמון אנשים משתמשים בשיקים, זה אגב עוד רעיון לפוסט בשבילך דורין.
    אישית, אין לי פנקס שיקים ואני לא מתכנן שיהיה לי אחד כזה מבחינתי זה עוד דרך להתחייב להוצאה עתידית כמו תשלומים באשראי.

    כמובן שמזומן זה כבר עניין אחר, אפשר גם אותו לסנן במידה ואתם זוכרים בדיוק לאן הוצאתם את הכסף הזה באותו יום.

    שימו לב שה”בגדול” של הפוסט לטעמי יותר מדבר על הפעולה עצמה וההשפעות שיש עליה בקשר לעתידכם.
    אישית המעקב אחר ההכנסות וההוצאות שלי גרם לי להרגיש שאני מתעסק בזה יותר מדי, סביב הכסף, אבל בתכלס ההוצאות שלי נהיו שקולות, אני יכול לקנות מה שאני צריך ואני יודע בדיוק איפה אני אעמוד חודש הבא.

    כעת המטרה היא להרחיב את טווח הזמן ולדעת (בהנחה שלא קרה שומדבר דרמטי) איך זה יראה בטווח של 10 שנים ויותר.

  34. זה לא קצת הזוי שבחורה בת 30, רווקה, בלי ילדים, מלמדת אנשים איך לחסוך? הרי אורח החיים שלה שונה מ- 90% מהאנשים הבוגרים… מה הניסיון שלה בעצם בחיים?

    • חזור וקרא את הנקודה הראשונה בפוסט הזה. אני לא “מלמדת” ולא מטיפה שום דבר. אני לא גורו, לא רואה עצמי כזו ולא רוצה להיתפס ככזו. בבלוג הזה אני מספרת מה *אני* עושה. אם משהו כאן נדמה לך מוזר, אתה יותר מממוזמן לבלוע את הגלולה הכחולה ולהמשיך בחייך.

  35. נחשפתי לבלוג שלך לפני כשבועיים, אני מאוד נהנה מהפוסטים ומהתגובות, מודה שהחלק הפילוסופי/רעיוני של אורח חיים צנוע מדבר אלי, לעצם הפוסט אני מזה שנתיים מנהל מעקב קפדני אחר הוצאות/הכנסות שלי בעזרת גליון אקסל שהתאמתי אותו למשימה, שיטת ההתחשבנות שלי רבעונית. ההתחשבנות גרמה לי לנהוג ביתר זהירות בהוצאות אך לא שינתה את ההרגלים שלי שהיו טובים, (חיסכון, אין מינוס, השקעות). , ומאפשרת לי לזהות הוצאות חריגות בעת התהוותם ולהפיק לקחים.
    הוצאות הכנסות הוניות מנוהלות בנפרד, תקצוב הטיול המשפחתי לחו”ל מחיסכון נפרד.
    יש לי 3 תהיות:
    1. איך משכנעים בחורה בת 17 מאוד מאוד נבונה ותלמידה טובה (בת הזקונים) להציץ בבלוגים שלך, שכן ההוצאות שלה מכבידות על תקציב המשפחה.
    2. ממוצע החיסכון שלי 30% מההכנסות נטו, כולל קרנות השתלמות, לא כולל קופות גמל וביטוחי מנהלים.
    לדעתי שיעור חיסכון נמוך בהתחשב באורח החיים הצנוע שסיגלנו (זוג + 2).
    3. התשואה על ההשקעות שלי מאוד מאוד צנועה בגדול התיק שלי מורכב שליש ממזומן (פק”ם), שליש מט”ח ללא ריבית (4 מטבעות מתחלפות), שליש מניות (ישראל + ארה”ב). מאז 2008 עדיין תשואה ריאלית ממוצעת שלילית נמוכה.
    מרבית החברים שלנו חוסכים פחות, מטיילים בחו”ל הרבה יותר, ובמקום תיק השקעות הם קונים נכס מניב, למשל דירות קטנות 2-3 ח’ בפריפריה או במרכז אירופה.
    לסיכום גם אם מתנהגים בכיוון שלך, אם ההשקעות לא ממריאות (כשמפסידים ריאלית המשמעות של הריבית דרבית מתהפכת), אז … ומספיקה מפולת בשוקי ההון כל 7-8 שנים כדי לגרום להפסד ריאלי ממוצע.

    • 1. הייתי מתחילה עם הפוסט הזה (הגם שעדיף שתנסה להסביר לה את הקונספט בעצמך!). אחרי הצבא, היא תוכל לקרוא את הפוסט הזה.
      2. אני מסכימה, אם כי להערכתי הוא גבוה משמעותית מזה של ישראלים רבים.
      3. זו הסיבה לא לשים את כל הביצים בשוק המניות, ובמקביל לפתח את היכולת והמיומנות הדרושה כדי להדק את החגורה בעת הצורך.

    • נתי,

      “התשואה על ההשקעות שלי מאוד מאוד צנועה”

      מציע לך להשוות מול קופת הגמל הגדולה בישראל.

      גדיש של פסגות עשתה ב 5 השנים האחרונות 64% כלומר 7.8% בממוצע לשנה (ברוטו).
      מזה צריך להפחית בגדול 1% דמי ניהול ו 2% לאינפלציה כל שנה ונשאר 4.8% נטו.

      אם עשית פחות אולי שווה לך ללמוד או לתת להם לעבוד בשבילך

  36. מחזיראור

    סחתיין על הקובץ. חמוד ביותר.
    אני כמו רבים פה פשוט עושה מעקב דרך האתר של הבנק..
    מה שכן חסר לי בקובץ, והתחלתי להוסיף את זה לבד הוא באזור טבלת החיסכון.
    ראשית במקום ממוצע שנשאר כעמודה ריקה, הכנסתי סה”כ.. נחמד לראות כמה אני חוסך בשנה.
    שנית, הייתי רוצה לדעת מה הנוסחה כדי לעשות חישוב של החיסכון/השקעה המצטבר בהתחשב בתשואה שנתית..
    נראה לי זה יכול להיות נחמד.
    ועוד דבר שהיה חסר לי זאת האפשרות לחישוב שווי נכסים (גם את זה כרגע הכנסתי בעצמי, וגם לזה הייתי רוצה לבנות נוסחה שתנבא ערך עתידי לקראת פרישה).

    תודה וסופ”ש מהנה!

  37. זו ממש טעות להגיד ששאלה מספר 1 לא ממש חשובה ביחס לשאר השאלות. ברור שחשוב להרוויח מספיק! מה יעשה סטודנט שלומד 4-5 ימים בשבוע (ימים מלאים מ-8:00 עד 20:00)? במקרה הממש טוב הוא ירוויח 2,000 ש”ח בחודש (במלצרות עם הרבה טיפים או בעבודה מקצועית כלשהי שנותנת תעריף גבוה לשעה).
    אפשר לחסוך כמה שרוצים, אבל אצל סטודנטים לתואר ראשון עמוס, איך שלא מסתכלים על זה: יש מגבלה על כמה שהם יכולים להכניס, ואם ההורים לא מסבסדים אותם – הם אולי יכולים בעבודה מאוד קשה והצטמצמות לכסות בדיוק את ההוצאות שלהם- ואין פה שום דרך לחסוך או להשקיע (בתנאי שהם לומדים באונ’ בן גוריון, ששם באמת הדיור מספיק זול, אבל תלוי איזה מקצוע לומדים שם.. כי יש מקצועות שאם התואר בהם נעשה באונ’ הזאת- אין להם סיכוי למצוא עבודה או סטאז’ אח”כ). כמובן שהסיפור שונה אצל סטודנטים שלומדים 3-4 קורסים קלילים בסמסטר.. לא כשזה 8 קורסים מפוצצים.

  38. יש כרטיס אשראי ללא עמלות בכלל – ללא עמלת דמי כרטיס חודשית,ללא עמלת תשלום נדחה,כרטיס אשראי בינלאומי. תחפשו בגוגל “לאומי קארד FREE”. אין לי מושג אם זה ללקוחות כל הבנקים או רק ללקוחות לאומי.
    לא משלם אפילו שקל לחברת האשראי.

  39. אגב, הגעתי לכתבה הזאת בכלכליסט- http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3643101,00.html ולא יכולתי להפסיק לחשוב על הבלוג שלך. המשפחה הזאת לא צריכה את “פעמונים”, היא צריכה לפנות בסה”כ כמה שעות לקריאה מעמיקה בבלוג הזה לצורך שינוי התפיסה.

  40. ראיתם איך מוכרים סיוט כמשהו נחשק?… (אילנית עושה שופינג ברשת)

  41. אין אפשרות לערוך את הגיליון

  42. יש יתרון נוסף ברשימת הוצאות במשק הבית. אני עורכת רשימות כאלה זה כבר כ -15 שנים: מדי פעם באים אלי בטענות ואף מאיימים עלי בתביעות משפטיות, ואני כבמטה קסם שולפת את היומן הכלכלי שלי ומוכיחה את צדקתי ללא כל מאמץ. נעמי

  43. תודה!!!

  44. היי דורין,
    יש לי שאלה: אני סטודנטית ועובדת בעבודות מזדמנות כרגע, כך שאין לי תזרים קבוע. הכסף שלי מושקע באופן נזיל, כך שאני מעבירה לעצמי כספים לעו״ש מדי חודש, אלא אם אני מקבלת תשלום עבור עבודה.
    אני מוצאת שקשה לי לעקוב אחרי השווי ״האמיתי״ של הכסף שלי בצורה כזו, כלומר האחוזים שמופיעים באתר הבנק שלי המסמנים את הרווחים שעשיתי בזכות ההשקעות השונות לא נראים לי סבירים, שכן הכסף הושקע לראשונה בתאריך מסויים, לפני שנה נניח, בעוד שלאורך כל התקופה הזו כסף יצא מאותו אפיק מדי פעם, נניח 2,000 ש״ח מדי חודש. האם יש לך דרך טובה יותר לעקוב אחרי ערך ההשקעות האלה? כלומר, איך אוכל לחשב איזה רווח קיבעתי ברגע שמכרתי חלק מההשקעות שלי, וכמה השארית מאותו רגע והלאה עושה?

    דבר נוסף: נכון שנוח יותר להתנהל באשראי, אבל אני מבזבזת ככה הרבה הרבה יותר. את כל ההוצאות הסדירות שלי אני מנהלת דרך BudgetBook, שם אפשר לציין אם זה מזומן או כרטיס.

    • ועוד משהו, אני כרגע חיה בחו״ל, איך משנים את המטבעות המדוברים בגיליון? ואיך היית ממליצה לשמור רישום אם אני צריכה כמה סוגי מטבעות בחשבון בכל זמן נתון (דולר, יורו ושקל)?

      • כדי לשנות את סמל המטבע, בחרי את התא או את טווח התאים המבוקש, ולחצי בתפריט על עיצוב –> מספר –> מטבעות נוספים –> מטבע מבוקש.
        את יכולה לנהל את הגיליון במספר מטבעות במקביל. את יכולה לשכפל את כל העמודות ולהגדיר נוסחת המרת מט”ח
        לדוגמה, נניח שאת רוצה לנהל הוצאות הן בשקלים והן בדולרים.
        ניקח את עמודת השקלים ונשכפל אותה בהתאם לערך הדולר.
        אם תא A1 שווה 100 דולר, הרי שהתא המשוכפל יהיה שווה 100*3.80 = 380 שקל. את יכולה לייבא את ערך הדולר לגיליון דרך שימוש בפרמטר
        =GoogleFinance(“USDILS”)

    • זה מצריך שימוש בפונקציית XIRR לחישוב תוחלת התשואה הפנימית של תיק ההשקעות בין תקופה לתקופה… עד שאכתוב על כך פוסט מסודר, את מוזמנת להריץ חיפוש על XIRR בגוגל.

  45. הנה שאלה שאינה קשורה אל נושא הדיון אך וודאי שיהיה מי שימצא בה תועלת.

    אני לא בטוח איך להתמקח עם סניף הבנק שלי בכדי להוריד את העמלות לתיק של 50K. כרגע העמלות הן:

    עמלת קניה ומכירה בני”ע ישראלים: 0.216% (עמלת מינימום של 50 ש”ח)

    עמלת קניה ומכירה בני”ע זרים (לא כולל עמלת קורספונדנט): 0.4% (עמלת מינימום של 75$)

    דמי ניהול פקדון ני”ע ישראלים: 0.21%

    דמי ניהול פקדון ני”ע זרים: 0.234%

    האם אלו עמלות מקובלות? האם ועד כמה אוכל להתמקח לתיק בסדר הגודל שלי?

    • אור, הדרך להוריד את העמלות הנ”ל היא לעבור לבית השקעות. יש לינק למעלה לעמלות ממוצעות בבתי ההשקעות. בדרך כלל מדובר על חמישית מעלות העמלות בבנק. זו רמת העושק של הבנקים בארץ.

    • העמלות האלה נראות סבירות בשביל בנקים. יותר מ-50% עבור תיק לא מאד גדול. ייתכן שאפשר להוריד את העמלות עוד, אבל זה תלוי בהסדר עם גוף מאורגן שאתה משתייך אליו, או אם אתה מעביר משכורת גבוהה ואתה לקוח שווה.
      אני משער שהדרך לבדוק מה אתה יכול להשיג היא ללכת לבנק אחר ולראות מה הם יציעו.

      אני מציע שתיקח בזהירות את העצה לגבי בתי השקעות. נכון שהם יכולים להציע עמלות נמוכות בהרבה באחוזים, אך יש להם בד”כ תשלום חודשי. אם התיק שלך לא יגדל בחדות בתקופה הקרובה, 15 ש”ח לחודש דמי ניהול (ההצעה שאני מכיר של בתי השקעות לחברי הייטק זון) מהווים דמי ניהול של 0.36% – יותר ממה שאתה משלם בבנק.

  46. פוסט טוב!.

    אבדוק את התוכנה שציינת.
    לנו יש גליון משותף בגוגל דרייב, אנחנו מכניסים את כל קניות שלנו פנימה, הגליון מחולק לכמה קטגוריות ומאזנים. לכל חודש יש גליון נפרד. באמצעות pivot table ניתן בקלות לגזור את ההתפלגות הנדרשת.
    אנחנו מנהלים את המשפחה שלנו ככה כבר כמעט שנתיים ואני יכול להגיד שזה עוזר מאוד.
    אני יכול לציין שמאז תחילת ניהול התקציב (אנחנו מתנהלים לפי הכלל pay me first כבר מעל 7 שנים), תנודתיות בין מינוס לפלוס בחשבון ירדה פלאים (אף פעם לא היינו במינוס קבוע אך לפעמים המינוס היה יכול לצמוח “פתאום”, עכשיו זה לא קורה).
    המלצה למי שיתחיל לנהל חשבונות ככה: בהתחלה לא להתבאס אם הסכומים בסוף החודש לא תואמים במדויק את חיוב כרטיס אשראי או בנק. תמיד ישנן טעויות קטנות ועם הזמן משתפרים.

    ישנן כמה תוספות שאנחנו עשינו לגליון:
    – גילום הנחת תווי קניה
    – רישום בטבלה את כל ההנחות העיקריות מכרטיסי אשראי שונים (לנו יש 7 כרטיסי אשראי (בלי דמי ניהול)
    וכאשר עושים בקרה מדוקדקת ניתן לנצל את ההנחות הרלוונטיות ואמתיות (כן, לפעמים זה קורה) בצורה
    טובה יותר).
    – בנוסף ישנה טבלה שמרכזת את תום המבצעים או תקופות חינם למועדונים או כרטיסי אשראי שונים – ככה
    קל לדעת מתי להתקשר ולהאריך בחינם את החברות במועדון או כרטיס אשראי.

    • היי אילייה, מה זה הכלל pay me first? לא מכירה ולא מצאתי בגוגל (הסתקרנתי :-))
      תודה

      • היי קרן , אענה לך לפני שאיליה או מישהו יעשו זאת.
        בגדול המשפט הוא : Pay Yourself First( חפשי לפיו בגוגל).
        כלומר : קבע\י יעדים כלכליים פיננסים אסטראטגיים ( בד”כ פרישה וחסכון)
        דאג/י ליעדים אילו תחילה ורק אח”כ לכל הדברים ששייכים לרצונות אחרים.

        אני רק שאציין שאני תמיד נהגתי לעשות איפרוביזציה על המשפט כשהייתי
        יוצא לשוטטות בזמן העבודה ואומר לעצמי – Pay Yourself First.
        זה בהחלט מחזק ומומלץ.

        • אימפרוביזציה כמובן ,
          עכשיו אני רואה שהסולידית תייגה את הפוסטים האלמותיים בנושא תחת תגית ה”הומור”.

          אני לבטח לא צוחק בעיניינים הללו.

          הומור?!?! אהה??

          מה קרה?? נהיינו קצת ציקן שיט???!!!

          השומרים אנחנו על האפשרות לחזור למעגל העבודה ??

        • תודה גיא 🙂 אפשר לנסות גם pay your wife first (בהחלט אמליץ לבעלי :-))

          • That goes without saying
            אצלי זה לא עניין של המלצה, בתור בעל מחונך ומבויות לא קיימת האופציה לנהוג אחרת.
            🙂

  47. “בכל הזדמנות שאני נוחלת כישלון שמחייב אותי להסתמך על הארנק שלי במקום על מיומנויות שצברתי” –

    למשל, כשאת מקלידה על מחשב שלא בנית, המופעל מכוח חשמל שלא ייצרת, מחובר לרשת שלא הרכבת?

    או כשאת שותה כוס מים – שלא אגרת בעצמך ממי גשמים או שאבת מבאר שחפרת?

    רוכבת על אופניים – שיוצרו במפעל אי-שם?

    עם כל הכבוד למיומנויות כגון בישול, תיקוני תפירה או תיקונים ביתיים פשוטים, קצת צניעות. אם הסתמכות על עבודת אחרים לסיפוק צרכינו היא כישלון, כולם מלבד כמה שבטים מבודדים הם כשלונות מהדהדים, ואת בכלל זה.

    • מסכים. אני חושב שהסתמכות על אחרים היא סימן לחברה כלכלית חזקה יותר: כל אחד מתמקצע בתחום שלו.
      הרי אף אחד מאיתנו לא מתכוון לנתח את בני משפחתו, אחרי שהוא קרא על כך ספרים ובדק ברשת. באותה מידה, אינסטלטור מנוסה שהתקין עשרות אלפי אמבטיות יהיה תמיד טוב ויעיל ממני, שעושה זאת פעם אחת בחיים, למרות שאני באופן אישי מאד מאד חכם וכשרוני. לכן, כשארצה להתקין אמבטיה אשלם לאינסטלטור.

      זה מראה על חולשה שלי? זה מראה על חוכמה ועל יעילות.

      • איש (3718)

        צריך להפריד בין דברים שלא יכולים לייצר לבד (מחשבים) לבין דברים שיכולים לייצר לבד אך לעיתים לא כדאי או לא רוצים (עבודות אינסטלציה).

        יש הרבה עבודות אינסטלציה קטנות שלמרות המומחיות העודפת של האינסטלטור יהיה טפשי להזמין אותו משתי סיבות עיקריות: זמן הנסיעות יכפיל המחיר ונושא המס גם כן יכפיל המחיר, ותקבל משהו שעולה פי 4 . זה מקזז את מומחיות העודפת של האינסטלטור.

  48. תודה לך סולידית יקרה על ההשקעה, השיתוף והכיוון לחיים עשירים יותר:)
    תהיתי אולי תוכלי לייעץ באיזה בנק בישראל היית ממליצה להניח את הכספים שלנו (אולי כתבת פוסט על כך בעבר ופספסתי?) כרגע העו”ש שלי נמצא בבנק מזרחי עושק העמלות. אני משתוקקת למשוך מהבנק הנ”ל את כספי ולעבור לאחד ידידותי יותר לצעיר הממוצע. המלצה? (ואולי קישור לפוסט מהעבר בנושא?)
    תודה לך

  49. שאלה לדורין ולאנשים שמבינים במשכנתאות:

    אני לאחרונה מנסה להבין האם מבחינת כלכלית נטו עדיף לשכור דירה מאשר לרכוש אותה, והפלא ופלא, לא משנה איך אני משחק עם הנתונים, יוצא שברכישת דירה שווי הנכסים בסוף תקופת המשכנתא (15 שנה) שווה משמעותית יותר מאשר בשכירת דירה+הפקדה לחסכון. (הנתונים אגב- הון עצמי – כ-400K. עלות הדירה – כמיליון. ריבית שנתית – 3.5%. עליית שווי הדירה שנתי 2%. שכר דירה – 2,800. תשואה על ההון – 7%).

    שאלתי – האם אני מפספס פה משהו? שיחקתי עם הנתונים לפה ולשם ועדיין זה מראה שרכישת דירה כדאית כמעט בכל קומפוזיציה הגיונית של המספרים.

  50. מצויין, תודה רבה!

    קראתי את הפוסט על בתי ההשקעות. האם אמינותם גבוהה משל הבנקים? ואיך אוכל לבחור בבית השקעות כשהנתונים שלהם דומים?

    • הם אמינים למרות שמידי פעם עולה פרשייה של מנהלים שהשתמשו בכספי לקוחות לרווחתם האישית, אבל זה רק בחשבונות מנוהלים. בניהול אישי הכסף יושב בנאמנות באחד מהבנקים הגדולים. נסה להשוות מערכות מסחר לערך מוסף מהחברות השונות, אבל בגדול הן די דומות.

  51. הצתה קצת מאוחרת, אבל אלה שני הסנטים שלי:
    התוכנה שאני משתמש בה לניהול הפיננסים היא gnucash. קצת מסובכת , אבל עובדת ב-win, linux & android
    הבעיה העיקרית שלי במעקב אחרי הוצאות היא כשקונים הרבה דברים ביחד. אם הלכתי לסופר וקניתי אוכל + כלי בית או חומרי ניקוי, זה יהיה מעבר ממש סיזיפי על הקבלות להתחיל לסווג את ההוצאה האמיתית לכל תחום. וזה משהו שצריך לעשות עוד באותו היום – לא בסוף החודש עם הדף של האשראי.

  52. הי דורין, תודה על הפוסט ועל הטבלה המפורטת. יש לי שתי שאלות לגבי רישום סעיפי הוצאות מסויימים:
    1. משיכת מזומן: אם אני מושכת כסף מזומן ואח”כ משתמשת בו, למשל לקניית מוצרי מזון או ארוחות מחוץ לבית – יווצר מצב של רישום כפול של הוצאות. נראה לי מתאים לרשום את משיכת המזומן באזור נפרד מהחישוב (כמו ענייני הפנסיה וקרן ההשתלמות) כך שאני אוכל לראות כמה אני מושכת ולעקוב, אבל לא לחשב את ההוצאה פעמיים. מה דעתך?
    2. איפה המקום לרשום עמלות חשבון בנק? עמלות שירות ובירוקרטיה?
    תודה רבה וכל טוב.

    • 1. כן, יש הגיון בכך.
      2. כן. את יכולה גם ליצור שורה ייעודית לכך.

    • שלום, אני מתנדב בפעמונים, אז אפשר לומר שהטבלה לא זרה לי, גם לו הרעיון.
      למשפחות שאני מקבל/מלווה/מדריך אני אומר לא לרשום הוצאה מהכספומט – הכסף עדיין אצלך.
      ברגע שנתת את הכסף למישהו תמורת שרות/מוצר – לרשום.
      ככה נמנעים מרישום כפול.
      רושמים כל מה שמוציאים מזומן/אשראי/צ’קים.
      אפשר לרשום את העמלה על הפעולה של המשיכה.

  53. לכל שוקלי הira. שימו לב: אם יש לכם 100000 אל תשלמו יותר מ0.3 שנתי. אני שיפרתי ל0.25 עם כמה קרנות וקופת גמל ששווין המשולב 250000. כדאי מאוד להתאגד עם כמה חברים וליצור כוח מיקוח!

  54. תודה סולידית! פשוט תענוג, יופי של מסמך

  55. היי, בלוג נהדר, שמחה שגיליתי אותו. גם אני פריקית של ניהול תקציב אם כי הרפיתי מהעניין מעט עכשיו שאני באיזון טוב בין הכנסות להוצאות.
    שאלתי היא כזאת- לפי מה נקבעו 3-4% משיכה מהחסכון? במידה ואני פורשת מוקדם- נניח בגיל 50, אני לא מתכננת למות בגיל 75-83… אז איך זה מספיק?

    • ועוד שאלה- כתבת פה על עמדתך בנוגע לרכישת דירה למגורים/שכירות? אשמח להפניה במידה וכן 🙂

    • מפני שאת לא מושכת את הכסף ושמה אותו מתחת למזרון. הכספים ממשיכים להיות מושקעים ולצבור תשואה. התשואה השנתית הממוצעת ההיסטורית של תיק 50/50 (מניות / אג”ח) היא בסביבות 5% ריאלי. תאורטית, את יכולה למשוך 3%-4% בשנה, והתיק שלך לא רק שלא ייאזל, אלא ימשיך לצמוח.

      • לרוע המזל כאשר כל 3-5 שנים התיק צונח ב 20-30 אחוז עקב תנודות שוק ההון תיווצר בעיה.
        הבעיה שרב האנשים (שמנהלים את הכסף שלהם בעצמם) לא מסוגלים לספוג נזק ברמה הזו ואז הם מושכים את הכסף ועוברים למסלול סולידי ובכך מקבעים את ההפסד.
        אני מתאר תרחיש שקרה לחבר שלי שבמשבר המשכנתאות (2008) גילה שקרן ההשתלמות שלו שהיתה וותיקה עם כ 300 אלף ש”ח הפכה ל 200 אלף ש”ח, ואז הוא משך את הכסף,
        נכון שאם הוא היה משאיר את הכסף זה היה חוזר בחזרה ואף יותר אבל כשאתה סופג הפסד של 100 אלף ש”ח קשה להיות גיבור (בכסף שלך)
        לכן לרב האנשים המסלול 30/70 סביר יותר גם עם התשואה נמוכה יותר מה שאומר פרישה מעט מאוחרת

        לאור זאת אני לא חושב שתיק 50/50 רצוי לאדם הפשוט, מומלץ אולי על שילוב שני תיקים בינוני וארוך או אחד בינוני.

        מי שחדש בתחום עדיף שלא יקפוץ לתיקים שדורשים עצבי ברזל ואהבה/אדישות לסיכון.
        צריך להבין שגם אם אינך מפחד מהפסד “רגעי” הרגע הזה יכול להתמשך לפעמים שנה וגם שנתיים ואז הפסד של 20-30 מהתיק עם תשואה אפס למשך שנתיים יכניס את הפורש לבעיית נזילות חמורה ופשיטת רגל (לחזור לשוק העבודה למשל בגיל חמישים אחרי עשר שנות פרישה, זה לא ממש פשוט)

        כמו שקרנות הפנסיה קיבלו 30% רשת בטחון של אג”ח מיועדות אז גם הפורש העצמאי צריך לחשוב על מודל יותר מורכב שירסן ארועים שיקרו כי הארועים האלו קורים ויקרו.
        מודל שמסתכל על תשואה ממוצעת 10-15 שנתית ולא מתייחס לארועים “קצרים” וכואבים הוא תאורטי ולא פרקטי, זה ההבדל בין התאוריה לפרטיקה, בתאוריה אנחנו בפרישה במציאות אנחנו בצרות (פרפרזה על בדיחה גסה)

  56. הי דורין, שאלה קצת מוזרה – יש אפשרות להוריד את הסימן של השקל מהטבלה (חיה בחו״ל…). תודה רבה! קרן

  57. הלכתי לחתונה הערב אחרי 5 שנים שהצלחתי להתחמק מארועים יקרים, רועשים, המוניים ולא מרגשים כאלה…..אוי, תחושת הכישלון

  58. אני התלהבתי בעבר למצוא את CONTROL THE CASH אבל בתכל’ס לא השתמשנו בה ושמרנו אמונים למחברות הוותיקות (11 שנות נישואין וכל תנועה רשומה… רוב הזמן לא היה לנו אשראי בכלל וקנינו רק מזומן).
    לפני שבוע מצאתי את FINANDA
    היתרון הגדול שהיא יודעת לתקשר עם אתר הבנק והאשראים ולקבל מהם את הנתונים, פלוס לשייך כל הוצאה לקטגוריה מתאימה (כמעט הכל. את בית הספר של הילדים היא לא הכירה). ומחשבת משיכות כספומט בתור חשבון שני, שבו מעדכנים את התנועות המזומנות (כלומר זה לא נחשב הוצאה עד שזה לא ממש יוצא מהארנק).
    היא דורשת כל כך מעט עבודה, שזה באמת שטות לא להשתמש.

    תודה כרגיל…

  59. שבוע טוב. גיליון מושקע ויפה, וגם בינתיין נהנה מאוד מהבלוג..

    שאלה- למה לקחת 300 חודשים או 400 בחישוב “כמה עליכם לחסוך” עמודה P?
    לכאורה זה אינדיבדואלי ותלוי בגילו של האדם
    כמו כן- 300 חודשים עד מתי? פנסיה, תוחלת חיים ממוצעת?

    תודה

  60. שאלה טכנית לגבי האקסולידית (הנהדר!!!):
    אם בחודש מסויים שיחררתי כסף מתיק השקעות (לצורך הוצאה גדולה ומשמעותית) – איך נכון להתייחס לזה בקובץ? הכנסה? לא בטוח כי זה לא רק הריבית… (את ההוצאה [שיפוץ] הכנסתי ברובריקה המתאימה.. מחפשת לראות את המאזן)
    תודה רבה!!

  61. הסולידית תודה רבה על הפוסט המחכים. לגבי האפליקציה שכתבת כמה זמן היא שומרת אחורה את הנתונים? יש לי אפליקציה ששומרת רק ששלוש שנים וזה לא מספיק לי.

  62. דורין,
    יש טעות בנוסחה לחישוב שווי נקי כולל, ההתייחסות הנוכחית היא לכלל ההתחייבויות ונכסים שאינם מניבים בלבד, בעוד שהייתי מצפה שהתייחסות תהיה לכלל ההתחייבויות ולכלל הנכסים….
    תודה!

  63. לא מצליחה לפתוח את גליון מעקב הוצאות מישהו יכול לעזור לי

  64. היי – אני קוראת את הבלוג שלך כבר זמן מה ותמיד מוצאת השראה. אז קודם כל – תודה!
    הדבר השני – אם את מכירה ותוכלי לייעץ לי – אפליקצית מעקב כלכלי שעובדת גם עם אנדרואיד וגם על אפל (של הבן זוג) שיכולה להסתנכרן לכדי חשבון אחד?

  65. כתבה מעולה! תקופות ארוכות היינו במינוס והחלטנו להתחיל לעקוב אחר ההוצאות וההכנסות באופן קבוע. בהתחלה השתמשנו באקסל ולאחרונה התחלנו להשתמש בתוכנה בשם Geltbox בעברית (מורידה אוטומטית את כל הנתונים מהבנקים, חברות אשראי קופות גמל ופנסיה ותוך שנייה אנחנו יודעים איפה אנחנו עומדים).

  66. פשוט קל ועובד = KISS

  67. היי דורין. שמעתי על הבלוג לפני שנים, אבל הסופ”ש הזה פתאום התיישבתי וחרשתי בתוכו שעות על גבי שעות. תודה רבה. הורדתי את הטבלה של האקסולידית. יש שם כמה דברים שקשים לי להבנה, יש איפשהו הסברים מורחבים? למשל:
    1. ב”גיליון מעקב שווי נקי”, מדוע קופות גמל מופיעות הן בעמודת החיסכון הפנסיוני והן בנכסים מניבים נזילים למימון פרישה?
    2. באותו גיליון, מדוע תכניות חיסכון ופקדונות מקוטלגים באותה רובריקה של קרנות כספיות? בגלל הסיכון הנמוך? אני מחזיקה כיום תיק ניירות ערך בבנק לאומי, ועל פי הכלים הדיגטליים שלהם (המעולים בדרך כלל), לא ברור לי מה המרכיב המנייתי הכולל של התיק שלי. רובו מורכב מקרנות כספיות – ובתוכן מרכיבים מנייתים שונים, וחלקו מאג”ח. אני לא בטוחה איך להסתכל על זה.
    3. לגבי אסטרטגיות חיסכון בכלליות- אני עדיין מחזיקה בתחושה שעדיף לי לשלם לאיש מקצוע, אך עליי להיות משכילה בבחירתו ולדעת מה לדרוש ממנו או ממנה. אך מעבר לעצתך שאם כבר אז צריך לחפש יועץ השקעות פרטי אמין ולא רמאי, לא ראיתי עצות קונקרטיות איך לגשת לזה. יש איפשהו? אני גם לא מבינה מה מודל התשלום ליועץ פרטי? יש איפשהו מידע על מה צריך לצפות לשלם כשפונים ליועץ פרטי?

    תודה

השאר תגובה