מניות מומלצות עבור תיק השקעות סולידי

מ

תיק השקעות סולידי הבנוי לפי מודל ההשקעות של הארי בראון כולל מרכיב מנייתי בשיעור של 25%.   אלא שבבורסות לניירות ערך בארץ ובעולם נסחרות עשרות אלפי מניות של חברות שונות. כיצד ניתן לבחור מתוכן מניות מומלצות להשקעה במסגרת המודל?   

לקנות את השוק כולו

התשובה הפשוטה לשאלה הזו היא שיש לקנות את כל המניות במדד. מכיוון שחיזוי העתיד הוא משימה בלתי אפשרית, הארי בראון המליץ שלא לנסות "להכות את השוק" באמצעות בחירת מניות בודדות בפינצטה.  פעילות זו, לפי בראון, חושפת את המשקיע לסיכון רב, ומעלה את האפשרות שהמשקיע "יתאהב" במניה זו או אחרת ויתקשה לקבל החלטות מושכלות לגביה.

במקום זה, בראון טען כי יש להשקיע במדד המניות עצמו ועל ידי כך להנות מתשואת השוק הממוצעת.

כדי לקנות את מדד המניות כולו יש לעשות שימוש במכשיר השקעה פסיבי אשר עוקב אחר תשואת מדד מניות מסוים. המכשירים הנפוצים הם תעודות סל, ETF וקרנות נאמנות המחקות מדד מניות באזור גאוגרפי או בענף מסוים.

 מוצרי השקעה מדדיים-פסיביים הם הדרך הטובה והיעילה ביותר להשקיע במניות. קרן מחקה טיפוסית תגבה דמי ניהול נמוכים מ-0.5% לשנה. כלומר, עבור כל 10,000 ש"ח שתשקיעו בקרן, מנהל הקרן יגבה רק 50 ש"ח בשנה.

לעומת זאת, קרנות נאמנות אקטיביות המנסות "להכות את השוק" גובות דמי ניהול גבוהים מאד בשיעור של 1% עד 3% לשנה. כלומר, עבור כל 10,000 ש"ח שתשקיעו תידרשו להיפרד מסכום של 100 עד 300 שקל בשנה, ולא משנה אם הקרן נחלה הצלחה או כישלון. לאורך השנים, עלויות אלה מצטברות ופוגעות בביצועי תיק ההשקעות באופן מהותי.

בנוסף, מוצרי השקעה מדדיים-פסיביים מועילים מאד לפיזור תיק ההשקעות. מוצרים אלה מגינים על המשקיע מפני משברים בחברה זו או אחרת. לעומתם, תיקי השקעות המחזיקים במניות ספורות בלבד  נחשפים לסיכונים רבים.

כך, אדם המחזיק בקרן העוקבת אחר מדד המניות האמריקני כולו יהיה חשוף לחברת מיקרוסופט בשיעור של 1.5% בלבד. אם מיקרוסופט תפשוט מחר את הדגל, ההשפעה על תיק ההשקעות כולו תהיה זניחה. חברו, שבנה תיק השקעות עם 20 מניות בלבד ומיקרוסופט ביניהן, יספוג הפסד כבד הרבה יותר.

זכרו כי בשנים האחרונות משקיעים רבים נחרדו לגלות שגם חברות שנחשבו לבטוחות מאד נעלמו כמעט בין לילה (אנרון ב-2001, להמן בראדרס ב-2008 ועוד). השקעה בתעודת סל או בקרן מחקה מדדית רחבה ככל האפשר תגן עליכם מפני אסונות מסוג זה.

לפני שנחליט אילו מניות לרכוש, יש תחילה לעמוד על ההבדלים בין מוצרי ההשקעה המדדיים השונים.

תעודות סל

תעודת סל היא שטר התחייבות (Exchange Traded Note או ETN) אשר עוקב אחר מחיר נכס בסיס מסוים (מדד, סחורה וכו') לפי נוסחה מתמטית. התעודה מונפקת על ידי בית השקעות או מוסד פיננסי אחר ונסחרת  בבורסה ככל נייר ערך. מחיר התעודה נגזר משינויים במחיר נכס הבסיס בניכוי עמלות ודמי ניהול.

 היתרון המשמעותי ביותר של תעודות הסל הוא פשטות ונוחות המסחר בהן, המאפשרות חשיפה לתשואת מדד המניות כולו בקלות רבה. החיסרון המשמעותי ביותר של תעודות הסל הוא חשיפת המשקיע לסיכון מנפיק. תאורטית, אם נרכוש תעודת סל של חברת מיטב, וחברה זו תיקלע לקשיים או שדירוג האשראי שלה ירד, מחיר תעודת הסל עלול לרדת גם מבלי שחל שינוי במחיר נכס הבסיס.

חשוב לזכור שתעודת סל היא בסופו של דבר היא התחייבות של המנפיק להחזיר לכם את כספכם בתום תקופת ההתחייבות – בתוספת העלייה במחיר הנכס הבסיס (או בניכוי הירידה במחירו). אם החברה תיקלע למשבר, מתערערת יכולתה להחזיר את החוב.

תעודת הסל הראשונה בישראל הונפקה בשנת 2000, ומאז הן הפכו למכשיר ההשקעה הפסיבי הנפוץ ביותר. כיום קיימות למעלה מ-300 תעודות סל שונות העוקבות אחר מדדים בישראל ובעולם.  לחצו כאן לרשימת  תעודות סל על מדדי מניות בישראל.

קרנות נאמנות מחקות

קרן מחקה היא קרן נאמנות לכל דבר השואפת לחקות תשואה של מדד מסוים, לרבות מדד מניות,  באמצעות קניית הנכסים המרכיבים אותו בנאמנות עבור המשקיעים. לדוגמה, קרן מחקה מדד ת"א 25 תרכוש בשם המשקיע את 25 המניות המרכיבות את המדד לפי חלקן היחסי, ובכך תנסה להשיג עבורו את תשואת המדד. ביצועי הקרן יהיו זהים לביצועי המדד בכל שנה נתונה (בניכוי דמי ניהול).

יתרונן המשמעותי של קרנות הנאמנות המחקות הוא עלותן הזולה ביחס לקרנות נאמנות אקטיביות (המבצעות פעולות רבות בשוק ההון). קרנות אלה אינן משקיעות משאבים במחקר, ניתוח וייעוץ, שכן כל תכליתה היא להשיג תשואה זהה לתשואת השוק.

יתרון מהותי נוסף לקרן מחקה נובע מכך שהכספים מופקדים בנאמנות, ולכן המשקיע אינו חשוף לסיכון מנפיק, הקיים בתעודות סל. לבסוף, בקרן מחקה המשקיע אינו מחויב במס על הדיבידנדים שכן הם מושקעים בחזרה בקרן, שוב, בשונה מתעודות הסל.

חסרונן העיקרי של הקרנות המחקות הוא בסחירותן – בשונה מתעודות הסל ואף מקרנות הסל (ETF) הנפוצות בחו"ל, בישראל קרנות מחקות אינן סחירות ברמה התוך יומית וניתן לרכוש אותן רק לפני  שלב המסחר הרציף או אחריו.

לעומת ענף תעודות הסל, ענף הקרנות המחקות בישראל עדיין בראשית דרכו. כיום קיימות 14 קרנות מחקות מנייתיות בלבד אשר מחקות את תשואת מדדי המניות הבאים: ת"א 25, ת"א 75, ת"א 100, S&P 500 ו-NASDAQ 100.  לחצו כאן לרשימת קרנות מחקות מנייתיות בישראל.

קרנות סל (ETF)

קרן סל, המוכרת יותר בשם ETF או Exchange Traded Fund, מהווה למעשה הכלאה בין קרן הנאמנות המחקה לתעודת הסל. מדובר בקרן נאמנות השואפת לחקות תשואת מדד באמצעות קנייה של הנכסים המרכיבים אותו לפי שיעורם היחסי.

בשונה מהקרנות המחקות בישראל, קרנות סל נסחרות בכל שעות המסחר ככל נייר ערך, וקיים להן עושה שוק כמו בתעודות הסל. אף שמדובר במכשיר ההשקעה הנפוץ ביותר בארה"ב ובשאר העולם, בישראל קרנות סל עדיין אינן קיימות.

קריטריונים לבחירת תעודת סל, ETF או קרן נאמנות מחקה

לשם מימוש החלק המנייתי בתיק, יש להשקיע בקרן או בתעודה המנייתית המקיפה והזולה ביותר האפשרית. ודאו כי מוצר ההשקעה שתרכשו עונה על הפרמטרים הבאים:

  •  הקרן/תעודה עוקבות אחר מדד המניות כולו, ולא אחר סקטור או ענף מסוים. (לדוגמה, תעודה על מדד ת"א 100 או ה-S&P 500 עדיפה על תעודה המחקה את מדד הביומד).
  •  הקרן/תעודה נושאים דמי ניהול נמוכים מ-0.5% לשנה.  
  •  הקרן/תעודה מנוהלות באופן פסיבי, כלומר מינימום מסחר בבורסה. 
  •  מנפיקת הקרן/תעודה היא חברה מבוססת כלכלית ובעל דירוג אשראי גבוה.  
  • הקרן/תעודה חשופה למניות בשיעור מינימלי של 100%.  

שיקולים עבור המשקיע הישראלי

הארי בראון המליץ לשמור חשיפה למניות של חברות מקומיות. מכיוון שבישראל לא קיים מדד מסוג Total Stock, העוקב אחר כלל שוק המניות בישראל (ת"א 25, ת"א 75 ות"א יתר יחדיו), יש לשקול לרכז את הפלח המנייתי בתעודות סל או קרנות מחקות על 3 מדדים אלה. 

במדינות עם משק קטן – כמו ישראל  – רצוי לפזר את ההשקעה בפלח המנייתי גם מעבר לים. ניתן לשמור על יחס של 40:60 בין מניות בישראל למניות בחו"ל, ובהתאמה 15% ו-10% מהתיק. להלן ניירות ערך שמומלץ להביא בחשבון כאשר משקיעים במניות בחו"ל במסגרת המודל:

שוק המניות האמריקני – ארה"ב עודנה הכלכלה הגדולה בעולם, וחברות הענק הנסחרות בה פועלות בכל רחבי הגלובוס. יתרונות אלה מציעים פיזור משמעותי של תיק ההשקעות.

מוצרי ההשקעה הפסיביים בישראל העוקבים אחר שוק המניות האמריקני יקרים למדי במונחים של דמי ניהול, אולם חלקם נקובים בשקלים ובכך הם מגדרים את סיכון המט"ח הכרוך בהשקעה במניות בחו"ל.

קרנות מומלצות להשקעה בארה"ב הן:

  • SPY – קרן סל (ETF) אשר שואפת לחקות את ביצועי מדד S&P 500, הכולל את 500 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בארה"ב. דמי ניהול: 0.09%
  • VTI – קרן סל (ETF) אשר שואפת לחקות את ביצועי שוק המניות האמריקני כולו. הקרן מחזיקה ב-3,000 מניות. דמי ניהול: 0.05%

קרנות מומלצות לפיזור גאוגרפי:

למשקיעים שמעוניינים לפזר את אחזקותיהם מעבר לישראל ולארה"ב, מומלץ לשקול להשקיע בקרנות הבאות:

  •  VT – קרן סל (ETF) השואפת לחקות את מדד FTSE Global העולמי באמצעות אחזקה בלמעלה מ-4000 מניות בשווקים מתפתחים ומפותחים, כאשר לארה"ב ניתן משקל של 51%. דמי ניהול: 0.19%
  • EFA – קרן סל (ETF) השואפת לחקות את מדד MSCI EAFE העוקב אחר שווקי המניות המפותחים באירופה, אוסטרליה והמזרח הרחוק. דמי ניהול: 0.34%
  • VWO – קרן סל (ETF) השואפת לחקות את מדד העוקב אחר שווקים מתפתחים, בדגש לסין, ברזיל, טיוואן ודרום אפריקה.  דמי ניהול: 0.18%.

הירשם
הודע על
guest
10 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
שאול

היי דורין, האם השקעה במניות בחו"ל לא סותרת בעצם את המודל של הארי בראון? אני אסביר למה אני מתכוון – ובבקשה תקני אותי היכן שאני טועה: המודל הנתון אמור להגן ולגדר את ההשקעות עבור על אחד ממצבי הבסיס של הכלכלה (אינפלציה, דיפלציה, מיתון ושגשוג). לדוגמא כאשר אנחנו בשגשוג שוק המניות יעלה למעלה וימשוך את התיק שלנו איתו, כאשר מחיר חלק אחר בתיק שלנו אמור לרדת. במדינות שונות יכולים להיות מצבים שונים באותו הזמן – נניח אנחנו בישראל באינפלציה ובאותו הזמן ארה"ב במיתון: אז לפי הבנתי אנחנו נפסיד פעמיים, פעם אחת בשוק המניות האמריקאי, ופעם השניה את ערך הכסף המזומן שלנו… קרא עוד »

ירון

שלום דורין

אני מאוד נהנה לקרוא את הפוסטים שלך והם מעשירים אותי בידע.
עלתה לי שאלה כשקראתי את החלק "שיקולים עבור המשקיע הישראלי":
כתבת שם שבישראל לא קיים מדד מסוג Total Stock, אך ידוע לי שקיים המדד "ת"א-מאגר" שהינו מדד ההכולל את כל המניות הנכללות במאגר המניות לפי הגדרת הבורסה (צירפתי להלן לינק לפרטי המדד).
השאלה הנשאלת אם כן היא האם הוא עונה על הצורך?

תודה
ירון

לינק למידע על המדד "ת"א-מאגר" באתר הבורסה:
http://www.tase.co.il/Heb/MarketData/Indices/MarketCap/Pages/IndexMainDataMarket.aspx?Action=6&addTab=&IndexId=168

הפיזיקאית

יש רושם של אובדן מיקוד לטובת התכתשויות בענייני צרכנות והפרעות אכילה.
ריצוי המכנה המשותף לטעמי מיותר- ולא יצור ערך מתמשך.

עיניינית לגבי פוסט זה:

1. יש בעיה בלינקים של התמונות. אנא תקני.
2. שימי לב לפער בין VT ו – VTI מדוע בחרת דווקא באופציה הנחותה? האם אינטרוול שינוי הפוזיציה צריך להיות רק פונקציה של זמן? ההתעלמות מהמאקרו באמתלה של פסיביות וטווח ארוך אינה משכנעת (אותי לפחות).
3. חסרה התייחסות למכשירים באירופה – תוכלי לשנס (לפחות מותן אחת) ולהרחיב מעט?
4. וכמו כן לגבי מכשירי נדל"ן בחלוקה גיאוגרפית…

איכות תיצור ערך וטראפיק איכותי.
אל תתייאשי.

אורית

פיזיקאית יקרה, עם כל הכבוד לדעתך המעניינת לדעתך,
אף אחד פה לא עובד עבורך, קצת כבוד עם התגובות…

רון

ראיתי ש-VT מחלקת דיבידנד שנתי בסך של 2.4%, רציתי לדעת אם זה מסך הקרן או אך ורק מהרווחים השנתיים. בנוסף, יש קרן כלשהי שלא מחלקת דיבידנד שאת מכירה? (אני מעוניין להשקיע לטווח ארוך ורוצה לחסוך את אירועי המס)

רון

אני ארחיב את השאלה שלי, אני בונה תיק ארוך טווח שמבחינה מנייתית אמור לכלול חשיפה לישראל לארה'ב ולשאר העולם. כדי למקסם את הכסף שלי אני מחפש קרנות מחקות/סל שלא מחלקות דיבידנד (וכמובן שגובות דמי ניהול נמוכים). בישראל מצאתי קרנות שעונות על הצרכים שלי אבל ממה שראיתי מבחינת ישראל והעולם, VT, SPY ו-ACWI מחלקות כולן דיבידנד (לא הצלחתי להבין מה גודלו ואם הוא מחושב מהריבית השנתית/רבעונית או מכל הסכום של הקרן).
יש לך הצעות/רעיונות?

ayelet582

האם למעשה ההבדל היחיד בין קרן נאמנות מחקה לבין קרנות סל (ETF) זה רק רמת הסחירות?

עדי

היי דורין, אני מאוד אוהבת את הבלוג שלך וקראתי לפחות את רובו, לצערי אני די קלולס בכל מה שקשור למניות, בורסה תיקי סל וכל אלה.
וזה כל כך חשוב!
ולא ממש הבנתי מה הסברת :/
יש לך במקרה לינק לערוץ יו טיוב שמסביר את כל הדברים שקשורים לבורסה בצורה ברורה ופשוטה?
או האם יש קורס שאת ממליצה עליו? או גם וגם?

ולא קשור למה יש לך את ה"אל…" המוזר הזה היום בבלוג?
https://www.dropbox.com/s/7bs93g4oxgiq8t9/Screenshot%202015-02-11%2017.33.27.png?dl=0

תודה מראש
עדי

עומרי

למיטב הבנתי, בעלי קרנות סל מחויבים לשמור על תמהיל המניות בהתאם למשקלם היחסי במדד. הגבלה זו אני מניח, מכריחה אותם לפעמים למכור ולקנות מניות רק על מנת לשמור על התמהיל בהתאם למדד. במקרה זה, אני כמשקיע פסיבי מפסיד מכך שנגבות ממני עמלות קניה ומכירה שאולי היו נחסכות ממני אם לא היה לי כזה חשוב לשמור על יחס מדויק של משקל המניות במדד. מבחינתי לאזן את המשקל בהתאם למדד אחת לפרק זמן ארוך, על ידי רכישה מושכלת של מניות שמשקלן בתיק ההשקעות מתחת למשקלן במדד (גם ככה הייתי מבצע רכישה כחלק מהשקעה קבועה של החיסכון, אז אני פשוט בוחר לקנות כדי… קרא עוד »

BYS

עומרי שלום, למיטב הבנתי הקושי בבניית "קרן סל ידנית" כפי שאתה מתאר טמון במספר אלמנטים: 1. עמלות קנייה ומכירה שתידרש לשלם בזמן רכישת המניות(שבחלק מהמדדים כוללות כמה אלפי מניות). במובן זה לגוף פיננסי גדול יש ככול הנראה הטבות לעומת האדם הפרטי ולמרות דמי הניהול ייתכן ויש כאן חסכון. 2. פרקטיקה של איזון הקרן- ביצוע של כקיזוזי מס רווחי הון על מניות שנמכרות ברווח אל מול מגן מס שנוצר מהפסדי הון-על מספר רב של מניות- דורש התעסקות. עם רכישת המיומנות ובניית הפלטפורה הנכונה הדבר ייעשה כל יותר אך דורש השקעה. 3. במצב בו אנו עושים את האיזון פעם בתקופה ארוכה מאוד… קרא עוד »

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן