איגרות חוב ממשלתיות נחשבות מזה כשנים לאפיק השקעה סולידי ובטוח יחסית, המבטיח תשואה קבועה בסיכון מזערי, ובעיקר מסייע למתן את תנודתיות התיק. עם זאת, בשנים האחרונות דומה שיותר ויותר משקיעים נרתעים מלהיחשף אליו.
הסיבה, כפי שניתן לצפות, היא סביבת הריבית הנמוכה ברוב מדינות המערב. תשואות האג"ח הממשלתי בשפל של כל הזמנים, והמחיר, כפי שניתן לצפות, נסק כלפי מעלה – למימדים שיש שיאמרו שמזכירים בועה.
הטענה הבסיסית (שקיבלה ביטוי גם בתגובות לפוסט הזה) היא שהריבית הנמוכה יכולה רק לעלות – וכשזה יקרה, מחירי האג"ח ירדו בחדות, והבועה תתפוצץ. או כפי שאמר גורו ההשקעות וורן באפט:
"…איגרות החוב הממשלתיות, אשר שווקו בעבר כתשואה מובטחת ללא סיכון, נסחרות עתה במחירים המבטיחים סיכון מובטח ללא תשואה."
אז מה בעצם יקרה לאיגרות החוב שלי?
תחילה יש להזכיר שלוש עובדות חשובות בנוגע להשקעה באיגרות חוב:
- כשבוחנים התנהגות של איגרת חוב, נהוג לשים דגש על תשואת האג"ח ולא על מחיר האג"ח. הדבר מקל על השוואה בין תשואת האג"ח לשיעור האינפלציה, שער הריבית במשק ותשואה מאפיקי השקעה אחרים.
- תשואת האג"ח מושפעת ממגוון רחב מאוד של גורמים: ציפיות צמיחה, ציפיות אינפלציה ושער הריבית במשק הם הגורמים העיקריים.
- מחיר האג"ח נע ביחס הפוך לתשואת האג"ח. כשתשואת האג"ח עולה, מחיר האג"ח יורד, ולהיפך.
כשאנו רוכשים אג"ח – לא משנה באיזה שער – אפשר לצפות לתזרים מזומנים קבוע. התקבולים הללו כוללים את ההכנסה השוטפת (תשלומי הריבית) שנקבל לאורך חיי האג"ח, בנוסף לערך הנקוב של האג"ח (הקרן) שאותו נקבל ביום שבו האג"ח תיפרע.
באמצעות שקלול הריבית, הקרן והזמן שנותרו עד עד לפרעון האג"ח מאפשר לנו לחשב את התשואה לפידיון, שהיא אינדיקטור להערכת הרווח השנתי הצפוי מהאג"ח בהנחה שנחזיק אותה עד לפידיון ונשקיע מחדש את הריבית.
התשואה לפידיון היא כמעט תמיד חיובית. זו נקודה קריטית שחשוב להבין אותה, ודאי כשכולם מדברים על "בועה" שצפויה להתפוצץ. במילים אחרות, אם תחזיקו אגרת חוב שהנפיקה ממשלת ישראל עד למועד הפרעון, תקבלו את כספכם חזרה בתוספת ריבית (תשואה כוללת).
לדוגמה: אג"ח ממשלתי ל-5 שנים (ממשל שקלית 0118) נסחרת היום במחיר של כ-109.9 אגורות לאיגרת. כשיגיע תאריך פידיון האיגרת ב-31 בינואר 2018, מחזיקי האיגרת יקבלו חזרה את הקרן בערך נקוב של 100 אגורות לאיגרת.
על פניו, כל מי שקונה את האג"ח הנ"ל היום יספוג הפסד ודאי של 10.1%.
יחד עם זאת, כאשר האיגרת הזו הונפקה, הריבית במשק הייתה גבוהה יותר. הקופון (הריבית הנקובה) של האיגרת הוא 4%, כלומר, כל אדם שמחזיק באיגרת הזו יקבל תשלום ריבית שנתי בגובה 4 אג' על כל איגרת שהוא מחזיק, וזאת עד לתאריך הפידיון האמור.
נותרו 4.3 שנים עד לתאריך הפידיון, ולכן הריבית מצטברת ל-(4*4.3)= 17.2 אג'. את הסכום הזה נוסיף לערך הנקוב (100 אג'). כעת ניתן לומר שאדם שיקנה את האג"ח הזה היום יכול לצפות לקבל 117.2 אג' על כל איגרת שיקנה ב-109.9 אג', כלומר, הוא יפיק תשואה של 7.3 אג' לאיגרת. התשואה לפידיון ברוטו אפוא עומדת על 2.24% לשנה.
במילים אחרות, ניתן לצפות לתשואה כוללת חיובית מהאיגרת למרות הפסד ההון הצפוי.
חשוב להדגיש בהקשר זה את ההבדל בין אגרות החוב לבין מניות. בהשקעה במניות לא ניתן להבטיח מראש חלוקת הכנסה שוטפת (דיבידנדים) או רווח הון. מי שחושש מפני קריסה של שוק האג"ח וחושב להעביר חלק מכספו למניות, מוטב שיביא נקודה זו בחשבון.
מה זה מח"מ ולמה זה צריך לעניין אתכם
התשואה לפידיון היא מדד מועיל למדי לחישוב הרווח השנתי הצפוי מהאג"ח. ואולם, במהלך חיי האג"ח, התשואה תנוע מעלה ומטה בהתאם לשער הריבית במשק.
אם לאיגרת נותרו רק שנה או שנתיים עד לפידיון, אפשר להיות בטוחים למדי בגובה תזרים המזומנים שנקבל. אבל מה קורה כשנותרו 20 שנה ויותר? בתקופה כה ארוכה שערי הריבית יעלו וירדו, וכך גם התשואה הצפויה עתידה להשתנות.
אגרות חוב ממשלתיות נעשות מסוכנות יותר ככל שנותר זמן רב יותר עד לפידיונן. זו הסיבה שאגרות חוב לטווח ארוך משלמות ריבית גבוהה יותר מאגרות חוב לטווח קצר.
זכרו – בהשקעות, סיכון ותשואה הולכים יד ביד. הדרך הטובה ביותר להעריך סיכון/תשואה ביחס לאג"ח ספציפי היא לקבוע את משך החיים הממוצע של האג"ח (להלן: מח"מ).
מח"מ הוא פרק הזמן (בשנים) הדרוש למשקיע באיגרת חוב לקבל את כספו בחזרה דרך תשלומי ריבית וקרן. בפועל, המח"מ משמש בעיקר כמדד להערכת מידת הרגישות של אג"ח מסוים לשינויים בשער הריבית.
אפשר לחשב מח"מ של אג"ח באמצעות נוסחה, אבל חבל על הטרחה. רוב האתרים הפיננסיים הגדולים, ובכללם אתר הבורסה, מציגים את הנתון הזה בעמוד נתוני האג"ח.
המח"מ יהיה ארוך יותר ככל שנותר זמן רב יותר עד לפידיון האיגרת. יש בכך היגיון, מפני שככל שנותר זמן רב יותר כך גוברת אי הוודאות באשר לשער הריבית העתידי.
כמו-כן, ניתן לראות גם שהמח"מ תמיד קצר יותר מהזמן שנותר לפידיון. הסיבה לכך היא שניתן להרוויח מהאג"ח (הן ריבית והן קרן) גם אם מוכרים אותה לפני מועד הפידיון.
לבסוף, המח"מ מושפע מתשואת האג"ח, מהריבית הנקובה ומהזמן שנותר לפידיון. המח"מ יורד ככל שהתשואה עולה, ולהיפך. אם אתם מקבלים ריבית של 8% בשנה מאג"ח ל-20 שנה, יידרש לכם זמן קצר משמעותית לקבל את מלוא כספכם חזרה לעומת השקעה באג"ח ל-20 שנה שמשלם רק 2%.
מדוע מחירי האג"ח צונחים כשתשואות האג"ח עולה?
עד כה הסקנו שתי מסקנות:
1. מי שיחזיק אג"ח ממשלתי עד למועד הפידיון יקבל בסבירות גבוהה תשואה נומינלית חיובית (אם כי קטנה יחסית), מפני שהתשואה לפידיון של כל איגרות החוב הממשלתיות בישראל עודנה חיובית.
2. בזמן שנותר עד לפידיון, מחיר האג"ח בשוק נע מעלה ומטה בהתאם לשער הריבית. התנודתיות מושפעת מהמח"מ – ככל שהמח"מ ארוך יותר, כך האג"ח רגיש יותר לשינויים בשער הריבית.
כך שאם יש לכם תיק שמושקע בעיקר באגרות חוב ממשלתיות ובכוונתכם להחזיק באגרות הללו עד לפידיון, סביר להניח שתקבלו את כספכם בחזרה בתוספת ריבית קטנה. כמובן שעד אז מחיר האג"חים יעלה וירד, כתלות במח"מ שלהם.
כדי לחשב באיזה שיעור יעלה/ירד מחיר האג"ח בעקבות עלייה/ירידה בתשואה לפידיון, יש להכפיל את המח"מ בשינוי הצפוי בשער הריבית (זכרו שככל שתשואת האג"ח עולה, המחיר יורד, ולהיפך).
הבה ניקח, לדוגמה, את האג"ח הממשלתי הישראלי ל-10 שנים (שמו בישראל ממשלתי שקלי 0323). לפי אתר הבורסה, לאג"ח זה יש מח"מ של 3.97 שנים.
כלומר, אם תשואת האיגרת תעלה ב-0.5%, מחירה ירד ב-1.985% (מפני ש-0.5*3.97 = 1.985).
אם תשואת האיגרת תעלה ב-1%, מחירה ירד ב-3.97%.
אם תשואת האיגרת תעלה ב-2%, מחירה ירד ב-7.94%.
לעומת זאת:
אם תשואת האיגרת תרד ב-1%, מחירה יעלה ב-3.97%.
אז מה לעשות? למכור הכל?
הסיכון באג"חים הממשלתיים כיום הוא בכך שהתשואות נמוכות מאוד. כפי שראינו, כשהתשואה נמוכה המח"מ מתארך, וכשהמח"מ מתארך האג"חים נעשים הרבה יותר רגישים לתנודות בשער הריבית.
לא צריך להיות "מומחה" לשוק ההון כדי להבין את זה. מדובר במתמטיקה פשוטה.
התשואה הכוללת לשנה מאיגרת חוב = שינוי במחיר האג"ח + גובה ההכנסה מתקבולי ריבית.
עד לפני כמה שנים התשואות הגבוהות יחסית אפשרו לקזז הפסדי הון. לדוגמה, אם מחיר אג"ח הנושאת תשואה של 5% הייתה צונחת 10% בשנה, ההפסד הכולל לאותה שנה היה רק 5%. כשהתשואות נמוכות מאוד, כרית הביטחון הזו כבר לא קיימת.
אז מה עושים?
ראשית, אם אתם משקיעים לפי גישת בראון, לא הייתי משנה דבר. אם האג"ח הארוך שלכם יקרוס, סביר להניח שנכס אחר בתיק שלכם יזנק באופן שיקזז את ההפסד. כמו כן, קריסת האג"ח תחייב איזון מחדש של התיק, מה שיביא אתכם לקנות אג"ח חדש במחיר נמוך מוד ובריבית אטרקטיבית הרבה יותר.
אם אתם לא משקיעים לפי שיטת בראון אך עדיין חשופים לאג"ח באופן רחב וחוששים מהעלאת ריבית צפויה, יתכן שיש היגיון בהקטנת המח"מ. לדוגמה, במקום להשקיע בקרן המחקה את מדד אג"ח ממשלתי כללי (המורכב מל 32 אגרות החוב הממשלתיות הנסחרות בבורסה בתל אביב) עם מח"מ של 5.36 שנים, ניתן לפצל את פלח האג"ח בתיק ההשקעות באופן הבא:
50% אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד 5-2 שנים (מח"מ איגרות החוב בקרן: 4.31 שנים)
50% אגרות חוב ממשלתיות בריבית קבועה 5-2 שנים (מח"מ איגרות החוב בקרן: 3.21 שנים)
המח"מ הקצר יותר יפחית את מידת החשיפה ששל הקרן לשינויים בשער הריבית, כדי שהתיק שלכם לא יינזק קשות בתרחיש של העלאת ריבית.
זהירות – השוק חכם מכם
חשוב לי להדגיש שהתערבות בתיק ההשקעות מעבר לאיזון תקופתי עלולה להיות מסוכנת. לעולם אל תנסו לתזמן את השוק – השוק חכם מכם ויכה אתכם ללא רחם.
אני שומעת אנשים שמתכננים למכור את כל האג"ח שברשותם, להמתין לעליית ריבית ולקנות אותם מחדש. השאלה שלי לאותם משקיעים היא כיצד תדעו מתי להפסיק?
מדיניות הריבית של נגיד בנק ישראל מושפעת ממשתנים כה רבים עד כי לא ניתן לחזות אותה. אנשים בארץ צופים העלאת ריבית דרמטית כבר שנים – במיוחד על רקע משבר הדיור ובועת הנדל"ן – וזו לא באה. אדרבא.
ונניח כשהיא תבוא – מתי יהיה הזמן הנכון לחזור ולקנות אג"ח ממשלתי? האם תצליחו לתזמן את הרכישה בדיוק בזמן ששוק המניות קורס?
לעניות דעתי הדלה, למשקיעים לטווח ארוך אין סיבה להיפטר מהאג"ח. ברוב המקרים, איגרות חוב נועדו למתן את התנודתיות בתיק ההשקעות ולהגן עליו מפני קריסה של של שוק המניות. אנשים לא משקיעים באגרות חוב כדי להשיג תשואה מקסימלית.
מדוע אין התייחסות לאג"ח בריבית משתנה, שערכה עולה כאשר הריבית עולה?
אג"ח בריבית משתנה מגולם במלואו אם לא יותר מזה!!..גם הוא ייתרסק אם הריבית תעלה…
כל מה שנכתב כאן רלוונטי גם למי שמשקיע בקרנות נאמנות ולא באג"ח עצמו?
מחזיקי קרנות הנאמנות ייפגעו יותר במקרה של העלאת ריבית לאורך זמן לעומת מי שמחזיק אג"ח ישירות רק בגלל שהן שומרות על מח"מ קבוע לעומת משקיע שמחזיק אג"ח לפדיון. מדובר על הפרשים פוטנציאליים של אחוזים שלמים בשנה.
מי שמחזיק אג"ח לפדיון "מובטח" לו שיקבל את התשואה לפדיון בעת הרכישה. אבל מי שמחזיק קרן אג"ח, לא מובטח לו כלום כי הקרן כל הזמן שומרת על מח"מ קבוע, ולכן בתקופה ארוכה של ירידת ריבית אפשר גם לקבל תשואה שלילית לאורך שנים רבות.
אם אני בונה את תיק ההשקעות שלי בתקופה זו, האם עדיין כדאי לי לשמור על 25% אג"ח או שעדיף להתחיל ב 15% ולאזן בהמשך כשהריבית תעלה?
דורין, בתסריט דפלציוני שבו מדינות רבות ישמטו חלק מהחוב ויעשו תספורות, דבר שיכול להוביל לקפיצה קיצונית של שערי הריבית כלפי מעלה, כמו שקרה באיטליה וספרד(שהיו רק בסכנה לשמוט חובות) איזה חלק בתיק יכול לעלות בשביל לפצות על הקריסה באג"ח?
זהב? מזומן?
וזו תגובתי:טיפש הוא זה שמנסה לתזמן את השוק!!..עצתי לכם כאחד שנמצא שם כבר 12 שנה:אל תתעסקו עם בורסה לפני שאתם לומדים טוב..טוב..טוב..טוב…מה זה בורסה!…כי את המכה בפרצוף תקבלו במוקדם או במאוחר…ואל תתפלאו…
בבורסה נמצאים אנשים חכמים ממכם..זה מה שיש לי לומר…
נ.ב-בורסה היא לא קזינו!!!..היא נועדה לפיקחים וקריי רוח.לא לכל אחד זה מתאים.
לפי גישת ההשקעות "בראון" איזה סוג נכס אמור לעלות בזמן עליית הריבית?
אם ככה אני מניח שהשקעה בשורט על מניות/מדדים עם תחילת עליית הריבית יכולה לגדר לא?
האם יש מוצרי שורט על אג"ח ממשלתיות?
בדרך כלל גידור הוא יקר יותר לאורך זמן מאותו הסיכון שמנסים לגדר. אם אתה משקיע לטווח ארוך זה כמעט אף פעם לא משתלם לגדר.
משקיעים נחמדים!..ומתחילים:אני לא מרחם ומקנא במה שהולך להיות בשוק ,כשהפד יודיע על תחילת הפסקת רכישות האג"ח…אני פשוט לא מרחם!!!..משבר 2008=משחק ילדים לעומת מה שייקרה…אני מזהיר מראש!..אל תגידו שלא כתבתי זאת…ותערכו לכך.
לא ממליץ!!..זו דעתי האישית,עשו כרצונכם.
נ.ב-תשואות האג"ח ייעלו בעשרות אחוזים…גם סיירת מטכ"ל לא תגן עלייכם..(-"
שחר שורט, זה רעיון טוב רק במידה האווירה הפוליטית תשתנה לכיוון של שמיטת חובות כרגע זה לא המצב, במידה ויהיה עליית ריבית כתוצאה מאינפלציה, ושוק המניות והאג"ח יקרסו אז הזהב יפצה. במידה ותעשה שורט בתקופה של אינפלציה גבוהה. אז התיק המנייתי האג"ח והמזומן שלך. יוכלו בתרחיש מסוים לספוג מכה כואבת. זה קרה בטורקיה ב2008. המדד הטורקי עלה ב80% ב4 שנים ומי שעשה שורט באותה תקופה אכל אותה. http://www.tradingeconomics.com/turkey/stock-market אני בעצמי מתלבט מה לעשות אם התיק והאמת אני די מבולבל מכל התרחישים וכל הדוגמאות השונות בשווקים בעולם. מצד אחד טורקיה אם ההיפר-אינפלציה מצד שני יפן אם הדפלציה. הרעיונות הכי טובים שעלו… קרא עוד »
הסרטון ממחיש נקודה חשובה מאוד. אין שום דבר מובטח באג"ח. מעבר לנושא האינפלציה על אג"ח לא צמוד, אג"ח צמוד חשוף לשינויים שרירותיים בשיטת החישוב של המדד (בהנחה שהוא מחושב "נכון" מלכתחילה). כמו כן, ממשלות פשוט יכולות לא לשלם. שתי המדינות היחידות בהיסטוריה המודרנית שלא פשטו רגל עד כה למיטב ידיעתי הן אנגליה וארה"ב – ושתיהן ביצעו חדלות פרעון דה-פקטו כשירדו מבסיס הזהב. בנוסף יש מעט מאוד מדינות בעולם שמספקות נתונים פיננסיים אמינים ומסודרים לפי תקנים חשבונאיים מקובלים לגבי מצבן הכלכלי (ארה"ב לא ביניהן). לכן הייתי נזהר מאוד בלהלוות כסף למדינות. אישית אני מעדיף להשקיע בחברות שמספקות לי מידע סביר לגבי… קרא עוד »
[…] ההתרגשות הגואה סביב "בועת האג"ח", שאם להאמין לפרשנים ולעיתונאים הכלכליים הולכת […]
במידה ואכן תיהיה עליית ריבית משמעותית שתפגע קשה בשוק האג"ח הממשלתי,באחוזים כמה פחות או יותר את משארת שקרן אג"ח ממשלתי תפגע מהתהליך? תודה רבה
דורין- משהו לא מסתדר לי:
נניח אני לוקח את אגח ממשלתית 0142, לפדיון עוד 28 שנה (2042). האגח בעלת ריבית של 5.5 ומחירה כיום 112 אגורות. קניתי יחידה אחת, וכעת ארוויח 5.5 אגורות כל שנה. בתום התקופה הרווחתי 154 אג' מריבית (5.5X28). וגם אקבל את 100 האג' של הקרן ויחד יהיה לי 254 אג'.
לפי החישוב שלי זה מגלם כ 2.95% ריבית בשנה על ה 112 אג' ההתחלתיים…. למה אם כן- באתר של הבורסה כתוב שהתשואה לפדיון ברוטו לאיגרת זו היא 5.05? מה אני מפספס פה?
תודה!
דורין שלום, אני מתלבט לגבי המרכיב האג"חי בתיק השקעות פאסיבי, לאור צפי לעליית ריבית בשנים הקרובות. בבניה עצמית של סולם אג"ח, המחירים הנוכחיים של האג"חים מביאים לתשואות זניחות – ממשל שקלי 0217 תתן תשואה של 0.4% לשנה למשך 2.6 שנים עד פדיון, ממשל שקלי 0118 תתן 1.1% לשנה למשך 3.5 שנים שנותרו וכן הלאה, אך מנגד יש חסינות לתנודתיות במחיר האג"ח על ידי החזקתו עד לפדיון. אם אני רוכש בקרן נאמנות אג"חית, לא ברור לי איך היא מתנהגת לאורך זמן. מצד אחד זה נייר ערך סחיר ולכן בעליית ריבית במשק מחירו ירד ואני בהפסד (על כן כמשקיע פאסיבי, בעת איזון… קרא עוד »
בוקר טוב, מנסה לוודא שהבנתי:
קרן נאמנות אג"חית המחזיקה אג"ח לטווחים 2-5 שנים לא תקרוס בערכה עם עליית הריבית, אלא האג"חים יגיעו לפדיון במועדם והקרן תגלגל את הכסף אל האג"חים הבאים?
במילים אחרות לא יהיה הפסד בפלח זה?
תודה,
ירון
קרן המחקה מדד אג"ח שקלי ל-2-5 שנים תמיד תחזיק אגרות חוב שמועד פדיונן יחול בעוד 2-5 שנים.
ב-2014 היא תחזיק את האג"חים שיגיעו לפדיון בין 2016 ל-2019.
ב-2015 היא תחזיק את האג"חים שיגיע לפדיון בין 2017 ל-2020.
ב-2016 היא תחזיק את האג"חים שיגיעולפדיון בין 2018 ל-2021.
בוודאי שיכול להיות הפסד בתרחיש של עליית ריבית. ההפסד פשוט יהיה נמוך יותר מכיוון שמשך החיים הממוצע באגרות החוב בקרן הזו קצר יותר. לעומת זאת, קרן המחקה את מדד אג"ח שקלי 5+ שנים עלולה להפסיד יותר (אך גם להשיג תשואה גבוהה יותר). סיכון ותשואה הולכים יד ביד גם בשוק האג"ח
תודה,
מתנצל אם אני מעמיק וחופר אבל לא הבנתי מה עושה קרן מחקה אג"ח.
לפי תשובתך האחרונה אני מבין שהיא לא מגיעה עם האג"חים לפדיון (כי אז מועד פדיונן מתקצר משנתיים) אלא סוחרת בהן כדי לשמור על הגדרתה כאג"ח 2-5 שנים.
האם יש קרן שמשקיעה באג"ח בלבד ומחזיקה בפועל את האג"חים עד פדיון בשיטת הסולם?
"…נותרו 4.3 שנים עד לתאריך הפידיון, ולכן הריבית מצטברת ל-(4*4.3)= 17.2 אג'. את הסכום הזה נוסיף לערך הנקוב (100 אג'). כעת ניתן לומר שאדם שיקנה את האג"ח הזה היום יכול לצפות לקבל 117.2 אג' על כל איגרת שיקנה ב-109.9 אג', כלומר, הוא יפיק תשואה של 7.3 אג' לאיגרת. התשואה לפידיון ברוטו אפוא עומדת על 2.24% לשנה….." שלום סולידית!! הבנתי איך הגעת ל 117.2 אגורות על כל איגרת שרכש ב 109.9 אגורות אבל לא הבנתי איך הגעת למספר של תשואה ברוטו לפדיון של 2.24% חסר לי כאן הסבר מדוייק יותר על אופן החישוב של האחוז תשואה לפדיון. לפי מה שאני מכיר… קרא עוד »
יש לי שאלה מפגרת אבל…הפכתי את הדף של האג"ח בבורסה ולחצתי על כל קליק אפשרי ובכל זאת לא מצאתי איפה כתוב המח"מ הזה. help?
דורין שלום, כתבת:" נותרו 4.3 שנים עד לתאריך הפידיון, ולכן הריבית מצטברת ל-(4*4.3)= 17.2 אג'. את הסכום הזה נוסיף לערך הנקוב (100 אג'). כעת ניתן לומר שאדם שיקנה את האג"ח הזה היום יכול לצפות לקבל 117.2 אג' על כל איגרת שיקנה ב-109.9 אג', כלומר, הוא יפיק תשואה של 7.3 אג' לאיגרת. התשואה לפידיון ברוטו אפוא עומדת על 2.24% לשנה."
אבל אם הוא יפיק תשואה של 7.3 אג' לאיגרת למשך 4.3 שנים : 7.3 / 4.3 = 1.697 לכל שנה לא 2.24. פספסתי משהו?
תודה
וגם : "לדוגמה: אג"ח ממשלתי ל-5 שנים (ממשל שקלית 0118) נסחרת היום במחיר של כ-109.9 אגורות לאיגרת. כשיגיע תאריך פידיון האיגרת ב-31 בינואר 2018, מחזיקי האיגרת יקבלו חזרה את הקרן בערך נקוב של 100 אגורות לאיגרת.
על פניו, כל מי שקונה את האג"ח הנ"ל היום יספוג הפסד ודאי של 10.1%."
אולי אני לא מבין בחשבון אבל אם כך הוא יפסיד 9.9 אג' על כל ה109.9 : 9.9./ 109.9 = 0.09008.. X 100 = 9.008 %
סליחה אם השפה במקלדת קצת בלבלה את סדר החישוב
דורין, את כותבת שהחישוב של תשואה לפדיון נסמך על ההנחה שנשקיע מחדש את הריבית. לפי ויקיפדיה, ההנחה הזאת אינה נחוצה לחישוב התשואה לפדיון.
ראי: http://www.economics-finance.org/jefe/econ/ForbesHatemPaulpaper.pdf
משהו לא מובן לי בטרמינולוגיה. וזה קצת חוזר באתרים הכלכליים. את כותבת ש:
"אם תשואת האיגרת תעלה ב-1%, מחירה ירד ב-3.97%."
לא יותר נכון להגיד: אם המחיר ירד ב X התשואה תעלה ב Y ?
כאשר הסיבה לירידה זו בד"כ העלת ריבית במשק שהופכת את האגרות הותיקות לפחות משתלמות (פחות משתלמות בשיעור עליית הריבית * duration .. בערך)