בית » השקעות » לא בר השגה?! כך תגיעו להון עצמי לדירה

לא בר השגה?! כך תגיעו להון עצמי לדירה

עמליה דואק (הבת של) קודמה לאחרונה לתפקיד הכתבת הכלכלית של ערוץ 2. הפרויקט המשמעותי הראשון של העיתונאית בת ה-23 סוקר את מצוקת הדיור בישראל, ומכונה בהתאם “לא בר השגה”. כשצפיתי בכתבה הראשונה בסדרה, הרגשתי איך דמי רותח ועיני יוצאות מחוריהן. ולא, לא מפני ש”דרושות 134 משכורות כדי לקנות דירה בישראל.”

הסיבה, כמובן, היא הסגנון התבוסתני, הדטרמיניסטי והפטאליסטי שנודף מכתבות מסוג זה, על משקל אין-מה-לעשות. “מה שמטריד הוא שאותם זוגות כבר מתחילים לוותר” אומרת דואק הצעירה, בכתבה שסוקרת את חוסר יכולתם של הזוגות בישראל להגיע להון עצמי לדירה. היא מסכמת: “אולי בפעם הבאה שנגיע לעשות עליהם כתבה הם עדיין ישלמו דמי שכירות – במדינה אחרת”.

התקשורת, כך נדמה, לא מעודדת אנשים לפתור את הבעיות שלהם ולנהוג באחריות כלכלית. במקום זה, היא מחצינה את הבעיה, מעבירה את האחריות מהאזרחים לממשלה, פוטרת את ההמונים מאחריות למצבם ונותנת בכך לגיטימציה לחוסר אחריות פיננסי, או אם לצטט את אחד הגברים בכתבה:

“אומרים שאנחנו דור מפונק […] או שאתה חי חיים סבירים, יש לך רכב, אתה אוכל טוב ונוסע קצת לחופשות ואין לך כסף לקנות דירה, או שאתה גר בדירת חדר, לא אוכל כמעט כלום, נוסע באוטובוס ואולי עוד 10 שנים תוכל לקנות דירת 3 חדרים…”

כן חביבי, אתה מפונק. “החיים הסבירים” שלך הם המקור לאינפלציה האישית שאתה חווה. אתה מקריב את העתיד שלך תמורת ההווה, ועוד מעז לייבב על כך. הרי יש סיבה שהגעת לגיל 30+ עם משכורת גבוהה אבל בלי גרוש על הת*ת. רוצה לדעת מהי? הסתכל במראה.

אבל אל דאגה. ערוץ 2, YNET ודומיהם מבטיחים שאתה לא אשם, רק אנא ממך – אל תרד מהארץ. הנה, נעבור לפרסומות, קנה לך איזו טויוטה חדשה בליסינג פרטי וסע לתאילנד להירגע מהלחץ.

כדי שהפוסט הזה בכל זאת יהיה קונסטרוקטיבי, הרשו לי להציג מסלול פשוט לצבירת הון עצמי. נדמה לי שמצבם של הזוגות בכתבה חסר תקנה (מנטאלית, לא כלכלית), כך שהמסלול הזה אינו מיועד עבורם, אלא דווקא עבור קוראיו הצעירים יותר.

ספציפית, אני טוענת שאדם בשנות העשרים המוקדמות לחייו שינהג בהתאם לעצות הפשוטות הללו, יגיע לגיל 35 עם הון עצמי מכובד, שיספיק לו לקניית דירה באזור המרכז.

(הערה: בפוסט הזה אני סוטה מהפילוסופיה של הארי בראון, שמיועדת בעיקר למי שכבר צבר הון משמעותי ורוצה לשמור על ערכו.)

8 נקודות בדרך להון עצמי

א. התרחקו מאנשים פזרניים:

לעולם אל תינשא/ו לאיש/ה פזרנ/ית, ואם כבר עשיתם את הטעות הזו, מנעו ממנו/ה גישה לכספכם. אם אדם פזרן, קרוב ככל שיהיה, מחזיק בכרטיס האשראי שלכם, הרי שההון שלכם נמצא בסכנה תמידית. זכרו שאנשים שבוחרים לחיים בצמצום עדיין מהווים מיעוט בחברה הישראלית. אנשים חסרי אחריות כלכלית נוטים “לשרוף” את כספם במהירות, ויעשו כל דבר שהם יכולים כדי לשרוף גם את כספכם. נסו להתחבר לאנשים שיוסיפו לכם ערך – לא כאלה שגוזלים מכם.

ב. סרבו להצעות לניהול כספיכם בעזרת “מומחים”:

מנהלי כספים, לרבות מנהלי קרנות נאמנות אקטיביות, מנהלי תיקי השקעות, מנהלי קרנות הון סיכון וסתם “תותחי השקעות” שדוד שלכם מכיר – במקרה הטוב גובים תשלום מופקע, ובמקרה הרע מועלים בכספכם. מוזמנים לשאול את הלקוחות של הטיפוס הזה למשל. מותר להתייעץ, אבל בזהירות. אל תאבדו שליטה. זכרו 1) שאין בן אנוש שמצליח להכות את השוק ברצף, שנה אחר שנה. 2) לאף אחד לא איכפת מהכסף שלכם יותר מכם.

ג. ודאו כי אינכם נכנסים לחובות, אוברדרפט והלוואות מיותרות, והימנעו מאשראי צרכני כמו מאש:

למרות הפיתויים – לעולם אל תקחו הלוואה. זכרו שבסופו של דבר, סכום ההלוואה לא מגיע מהבנק: הוא מגיע מהעתיד שלכם. אל תקריבו את העתיד בשביל ההווה רק כדי לרכוש מוצר שיאבד מערכו תוך שנים ספורות. לעולם אל תדחו חיובים בכרטיס האשראי. גם אם זה אומר שיהיו לכם חפצים פחות יקרים, וגם אם לא תרשימו את השכנים והאורחים עם מטבח משופץ ורכב חדש. הסייג היחיד לכלל זה הוא משכנתא, אם כי גם כאן אין מה למהר. מבחינה כלכלית טהורה, עדיף לשכור.

ד. למדו לחסוך ולהשקיע חלק מסוים מכל סכום שתרוויחו:

השאיפה היא לחסוך לפחות 50% מההכנסה הפנויה. אם אין לכם חובות, זה הרבה יותר מאפשרי (ראו כאן). זכרו שכסף קונה יותר ממכוניות חדשות או בגדים או חופשות או בתים. כסף קונה עצמאות. כסף קונה חופש. חופש מלחץ, מתח נפשי ואנשים דוחים. אנשים מבזבזים כל גרוש שהם מרוויחים ולווים כסף נוסף כדי לבזבז עוד יותר. זה עצוב, מרגיז ובעיקר לא שפוי (ראו לעיל). ככל שתחסכו ותשקיעו יותר בגיל צעיר, כך ייטב מצבכם הכלכלי.

ה. יתרון הפיזור: השקיעו את הכסף הפנוי בקרן סל מנייתית רחבה ככל האפשר.

הקרן הרחבה ביותר היא קרן אשר עוקבת אחר מדד המניות העולמי, כגון VT של Vanguard או ACWI של iShares. ישנה אפשרות להשקיע בתעודת סל ישראלית שעוקבת אחר מדד זה, כמו למשל התעודה מבית תכלית או קסם. השקעה במוצרים אלה מאפשרת לכם לפזר את תיק ההשקעות על פני מספר רב של חברות, מדינות וענפים כלכליים, ועל ידי כך להקטין את הסיכון הכולל בתיק.

אם אתם חוששים להשקיע בחו”ל, תוכלו פשוט לרכוש קרן סל ישראלית המחקה את מדד ת”א 100, מדד המניות הרחב בישראל. השוו בין הקרנות מבית מגדל, פסגות, איביאי, אקסלנס ותכלית.

אלו הן “קרנות סל” – דרך זולה לגרום לכסף שלכם לעבוד בשבילכם. הקרנות הללו מחזיקות מניות (היסטורית – אפיק ההשקעה עם התשואה הגבוהה ביותר), ולא מנסות “להכות את השוק”. אל תשלמו למנהל קרן שמנסה לעשות זאת, ואל תנסו לבחור מניות בעצמכם.

כמובן שבדרך זו אתם יוצרים למעשה תיק השקעות המורכב ממניות בלבד. תיק כזה נחשב לאגרסיבי מאוד, ובצדק. העניין הוא שיש לכם עשורים שלמים לפניכם. הזמן לטובתכם, ולכן תוכלו לשרוד את העליות והירידות בשוק, כל עוד לא תיכנסו לפאניקה. בבוא העת, כשיהיה לכם סכום מכובד שתרצו לשמור על ערכו, תוכלו לאמץ גישה סולידית יותר, כמו זו של הארי בראון, או לחלופין – ליצור חשיפה גדולה לאגרות חוב.

ו. דובים מגיעים לבקר לפעמים, ושוק המניות עלול להתרסק:

כאמור, אתם הולכים להחזיק בקרן הזו לפחות 50 שנה. סביר שיהיו לא מעט מפולות בדרך. אנשים סביבכם ייכנסו לפאניקה. התעלמו מהרעש ופשוט קנו עוד. הטיב לנסח זאת וורן באפט: “תחשוש כשאחרים מגלים חמדנות, ותגלה חמדנות כשאחרים חוששים.” זכרו שהזמן לטובתכם.

ז. יתרון ההכנסה הפסיבית:

כשהדיבידנים מקרן הסל גדולים מספיק כדי לכסות על כל הוצאות המחייה שלכם – תדעו שהגעתם לעצמאות כלכלית.

נכון למועד הכתיבה, VT משלמת דיבידנד של 2.44% ואילו ACWI משלמת דיבידנד של 1.98%. (תעודות הסל הישראליות אינן מחלקות דיבידנד אלא צוברות אותו במחיר התעודה וכך צוברות ריבית דריבית). השיעור הזה משתנה. אם אתם מסוגלים להתקיים מההכנסה הזו – אתם כבר לא תלויים בהכנסה ממקום העבודה. באותה מידה, אתם אתם מסוגלים להתקיים מ-3%-4% מתיק ההשקעות שלכם בשנה, אתם כבר לא תלויים בהכנסה ממקום העבודה.

ח. תשתחררו:

בתמצית – כל שאתם צריכים פחות, כך אתם חופשיים יותר. למדו להבחין בין רצונות לצרכים, ונסו לצמצם הוצאות מיותרות למינימום.

גזרו ושמרו

כן. בלי ניהול יקר, בלי אסטרטגיות השקעה מתוחכמות ואקזוטיות, וללא מאמץ מיוחד:

התרחקו מאנשים פזרניים

סרבו לנהל את כספכם בעזרת מומחים

ודאו שאתם לא נכנסים לחובות

למדו לחסוך ולהשקיע חלק גדול מהכנסתכם הפנויה

יתרון הפיזור: השקיעו בקרן סל מחקה מדד מניות רחבה ככל האפשר

דובים מגיעים לבקר: אל תמכרו כשהשוק יורד, הזמן לטובתכם

יתרון ההכנסה הפסיבית: למדו לחיות מתיק ההשקעות

תשתחררו: רצון הוא לא צורך. ככל שיש לכם פחות צרכים, אתם חופשיים יותר.

הערה: מסוג הדברים שאני פחות אוהבת לכתוב: נודע לי על קבוצה של אנשים שפועלת במגוון דרכים נגד האתר הזה במטרה להביא לסגירתו. אינני יודעת מכוח אילו מניעים ושיקולים הם פועלים. הבלוג הזה הוא תחביב. מטבע הדברים, אם אראה שהתחביב הזה גורם לי להיות מוטרדת – אוותר ואסגור את הבלוג מיד.  תודה // דורין.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

36 תגובות

  1. איזה אנשים?? איך מישהו יכול לגרום למישהו לסגור בלוג? מה קרה לחופש הביטוי??
    ומה לעזאזל הסיבה שלהם?

  2. פוסט גאוני :))

  3. אל תיסגרי את הבלוג!!!

  4. ישראלים...

    ישראלים … חח לפעמים נראה לי שהדבר היחיד שהם יכולים להתגודד סביבו הוא רק מטרה רעה … בושה

  5. דורין היקרה
    הבלוג שלך מאוד משמעותי עבורי, הוא בעיני קול קורא יחיד , שפוי וחופשי .
    למרות שהוא תחביב , יש בו תועלת עבור אנשים רבים.
    איך רוצים אותם אנשים לסגור את הבלוג? איך אפשר לעזור לך להמשיך לכתוב?
    מקווה שתמשיכי לכתוב
    יעל

  6. הבלוג הזה אפקטיבי, הוא גורם לשינוי אצל אנשים. את עושה טוב להרבה אנשים, בבקשה אל תסגרי אותו.

  7. את מסירה אחריות מהמדינה בהתחלה לצרות של הציבור, ובאותה נשימה כותבת על אנשים שרוצים לסגור את הבלוג (דבר שיכול להעשות רק בעזרת כוח המדינה, כמובן).

    והייתי רק מוסיף ביטקוין לרשימה הזאת. השקעה של 5K היום תניב לך בערך 5 מליון שקל תוך 4 שנים ותוכל לקנות בובה של דירה. לא רע

    אגב, יש מצב להוסיף למערכת תגובות בבלוג/פורופ שישלח אליך מייל ברגע שמגיבים לך? אחרת מה הטעם בלהוסיף את הכתובת מייל?

    תודה

  8. אין לי חוץ מלהצטרף לכל השאר, הבלוג הזה פתח לי את העיניים לגבי חיסכון והשקעות. במילה אחת: Priceless…

  9. אולי כי
    ״אנשים יצרניים עם יותר מדי זמן פנוי הם דבר מסוכן עבור המעמד השליט.”
    מתוך “עובדים בבולשיט” כתבה בכלכליסט. לינק לכתבה בפורום.

  10. בסוף כל יום שאני חוזר תשוש מהעבודה, אני מייד נכנס לבלוג שלך,בציפייה לקרוא ולהנות מדעותייך
    והשקפותיך ,שדרך אגב אני מסכים איתם לחלוטין.יישר כח, המשיכי לשתף ולכתוב.

  11. 1. הממשלה ובנק ישראלי הם האחראים במרכזיים ליוקר הדיור (וליוקר המחייה) בישראל. להעביר את האחריות לאזרחים זה תאצ’ריזם ציני ומקיאווליסטי מהסוג הרע ביותר. גרוע יותר מקפיטליזם חזירי.
    2. אין שום סיכוי שמי שיאמץ את 8 הנקודות שלך יצליח לרכוש דירה במרכז ללא סיוע מההורים. לחסוך 134 משכורות ממוצעות לוקח לפחות 22 שנה (בתחשיב של 50% חסכון). נכון שאפשר להשקיע את הכסף (בהשקעה סולידית בהתאם המודלים שאת מציעה) אבל ספק עם התשואה על ההשקעה תצליח להדביק את העלייה במחירי הדיור. כמו כן, יש לקחת בחשבון שרוב הצעירים מתחילים להרוויח משכורת ממוצעת (9250 ש”ח ברוטו בחודש לשכיר) רק בשנות ה 30 לחייהם (אם בכלל …).
    3. רק שינוי קיצוני במדיניות הממשלה יוכול להוריד את מחירי הדיור. אבל לרוב הגורמים שמעורבים בתכנון מדיניות הדיור אין שום אינטרס אמיתי להוריד את המחירים.

    • 1- נכון חלקית . שמעת על גם וגם? גם לאזרח יש אחריות וכאן מדברים על החלק בו הוא כן יכול לשלוט למרות שאני מסכים שרוב השליטה בידי הגופים שציינת.
      לגבי 2 – הבלוג לא מדבר על ממוצעים – גם במרכז יש דיור יקר פחות באיזורים לא פלצניים ראה 2800 ₪ לשכירות בהרצליה… אני מניח שמחיר הנכס לא עולה על מיליון.
      אם שני בני הזוג מנימליסטים ודירה היא מטרתם זה בהחלט אפשרי. 
      3- מסכים לחלוטין. 

    • איש (3718)

      PALAVROT , אתה מבולבל באופן בסיסי ביותר. בנושא הדיור לא נהוגה בישראל מדיניות תאצ’ריסטית (שוק חופשי), אלא מדיניות קומוניסטית בה המדינה והעיריות מחזיקים בידיהם את כל האישורים וכל המשאבים ומחלקת אותם במשורה למען מטרות-על גרנדיוזיות ואידאולוגיות (למשל פיזור אוכלוסיה) שאין בינן ובין שוק חופשי שום קשר.

      אם היה שוק חופשי אמיתי, השוק היה נענה מיידית לביקוש על ידי פיצולי דירות במרכזי הערים , בנייה לגובה בכל מקום אפשרי, ובניה על שטחים פתוחים במרכז. הבנייה היתה זולה הרבה יותר על ידי פועלים סינים מיובאים ומתבצעת ללא ממ”דים או תקנים “ירוקים” שמטרתם בעיקר לייקר את הבניה באזור המרכז. זה שוק חופשי אמיתי.

  12. דורין יקרה, אני מזועזעת מהמחשבה שהבלוג הכל כך חשוב ופוקח העיניים הזה ייסגר בגלל הטרדה מצד בעלי אינטרסים אנוכיים. עצם קיומו של איום כזה מוכיח עד כמה הבלוג הזה מיוחד ופורץ דרך. אם תזדקקי לעזרה, אני מניחה שקוראייך הנאמנים (ואני בתוכם) נתגייס ככל שנוכל. בבקשה אל תוותרי על הבלוג ועלינו.

  13. מצטרף לקריאה לא לסגור את הבלוג…

  14. גם אני רוצה להביע תמיכה בבלוג שלך ובמה שאת עושה. הבלוג שלך ייחודי וחשוב, וחבל שתפסיקי לכתוב.
    אולי אם תמסרי יותר פרטים על מה שנראה לך כמתקפה על הבלוג, נוכל ביחד להבין מאיפה זה בא.
    באופן כללי קשה לי להאמין שמישהו באמת רוצה למנוע ממך אישית לכתוב.

  15. נהנה לקרוא אותך ולהחכים.
    דורין,
    אחת הנקודות שמטרידות אותי זה הביטחון בחיסכון לעומת הלוואות.
    בחיסכון אני לא ישן בלילה דואג שהכסף נשחק (מחירי דירות עלו יותר מהמדדים) או שבנק יתמוטט, ראה יוון,
    בזמן שאני רואה שהלוואות הן בעיה של המלווה כאשר הרבה פעמים הן עוברת תספורת. באיסלנד לאחרונה המדינה החליטה לעזור לבעלי המשכנתאות ולשלם חלק מהחובות שלהם
    אז אולי בשיטה המוניטרית הנוכחית, לווה וטוב לו חוסך ורע לו?

  16. דיקטטורה לשמה,
    דורין ברצינות, אם את מגלה מי זה תתני לקוראים העצבנים שלך להכניס לו דמוקרטיה או נבוט לראש אם אין לך כוח בעצמך.

  17. מה שמוזר שעוד לא קראתי כתבה באחד העיתונים הכלכליים על הבלוג הזה. אני בטוח שהאתרים ישמחו לפרסם דעה כזו שאינה בזרם המרכזי ותעורר פולמוס גדול בטוקבקים. למה לא לפנות לאחד מהכתבים של כלכליסט, THE-MARKER או גלובס?

  18. c1975, לעורכים יש אג’נדה. תנסה להכניס לטמקא כתבה שמעודדת אחריות אישית ותראה בעצמך. לא מתקבל גם אם כתב את זה אלוהים.

    ואגב, למי שחושב שלמדינה יש אחריות, הוא צודק אבל בכיוון ההפוך: המדינה מונעת בניה, ובכלל מונעת עשיית עסקים בכל מיני צורות ועושה את כולנו עניים, לכן צריך פחות מדינה (כן, תאצ’ריזם מקיאווליסטי וחבל שלא זרקו גם איזה “נאו-ליברל”, זה מאד משכנע).

    • לעורכים יש אגנדה אבל יותר מזה הם רוצים קוראים. אני בטוח שלא יתנגדו לכתבה פרובוקטיבית על צעירה המטיפה לצעירים היום לשבור מוסכמות, לא לרכוש דירות, לא לקחת הלוואות ולא לחיות אורך חיים “צרכני” מוגזם.

  19. לכתבה של העיתונאית דואק הייתי נותן את המשקל הראוי: כמעט אפס. בסופו של יום, הכתבה בערוץ 2 עשתה רושם של גיבוב וגירוד כל הקלישאות של הכתבים הכלכליים לדורותיהם. כבר מן האמירה “דרושות 134 משכורות כדי לקנות דירה בישראל.” הבנתי שיש כאן עסק עם מומחית, אבל לכאורה. 134 משכורות? ממוצעות? דירה בתל אביב? דירה בטבריה? דירה בפתח תקווה? הכללה שאפילו במבוא לכלכה מיקרו, שנה א, לא תשמע מאחרון הסטודנטים. ויש עוד הכללות (מתחילים לוותר, אומרים שאנו דור מפונק, ושאר אמירות עייפות), שסתם מעצבנות את השומע.
    אישית, אני הרבה אחרי קניית דירה, אך הסתבר לי דבר מופלא: יישמתי את העצות של הסולידית, עוד בטרם ידעתי עליה (ובעצם, בטרם נולדה), ולפיכך אין לי מה להוסיף על העצות, למעט נושא “היסוד הנפשי”. אם שקלת ובכוונתך לקנות דירה, הרי שיש להתכוונן למטרה זו, מבחינה מנטלית. ויתור על הבלים יקרים מסוימים יכול להניב קיצוץ עצום בהוצאות, ולאורך זמן מניב תשואה פנימית אדירה (כן, גם אני אינני הולך לבית קפה ומשלם +900% מעלות כוס הקפה בפועל, והארוחות שאני אוכל בבית עולות על כל מנה ב453 ₪ של שף דמיקולו זה או אחר, ואת המכונית שלי אני מחליף כל עשור, ולא כל 3-4 שנים…). אבל ויתור על הבלים, כלומר לשלוף את עצמך (בציצית ראשך, כמו בסיפורי מינכאוזן) החוצה ממדורת ההבלים הקרויה “סמארטפון – סקי בשוויץ – מאזדה – גוצי – סאמר סקול – מסעדה בהרצליה פיתוח – ביקור אצל הספרית פעמיים לשבוע — מאמן כושר ספורט – קואוצר ” — עניין קשה הוא לרוב הצעירים מן הסתם, מפני שאינם מכירים הווייה אחרת, הם נולדו לתוך מציאות מובנית, תהליך הסוציאליזציה החתים אותם מראש, ולא בגלל שהם “מפונקים”). ובינינו, אם אפשר לחלוב מההורים חלק מן הפנסיה שלהם, ואם הם נגועים ברגשי אשמה מטופשים, אז למה להתנזר?

  20. כל מילה זהב….
    אהבתי

  21. אני מאוד אוהב את הבלוג אבל לא אהבתי את ההודעה בסיומו
    עם נצאה מנקודת הנחה שבאמת מופעל לחץ כזה על ידי גורם עוין
    אז הודעה זו רק תוביל להגברת הלחץ ומכיוון שלמדתי להכיר מעט את חוכמתך
    אז גם את היית מגיעה למסכנה זו ופשוט היית מורידה את הבלוג (או שהוא ירד בימים הקרובים מאוד)
    אני בטוח שהבלוג הזה חשוב להרבה אנשים , ואני בינהם אבל ההודעה הזו נראת
    תמוה בעיני

  22. דורין שלום. הארת את עיני לגבי ההשקעות בשוק ההון. אני מקוה שתמשיחי לפרסם עוד כתבות על שןק ההון והחסכון.. חיזקי ואמצי. בתןדה. דני שבו

  23. דורין, תכל’ס- האם ואיך ניתן לסייע לך בכך שלא תאולצי/תילחצי לסגור את הבלוג? הרבה אנשים או מזדהים עם כתיבתך שתואמת את השפותיהם הותיקות, או מקבלים להן שופר דרכך, (זו אני אגב), או לומדים מכתיבתך, או פותחים את הראש ומחכימים, או לא מסכימים אך לפחות חווים דיעה שונה מהמקובל הצרכני. נפלא שיש את הבלוג ואת השראתו. גם החיובית וגם השלילית. הויכוחים לגהי כתיבתך, בעיניי רק מפרים את הדיון ומפתחים אותו. מה ניתן לעשות כדי לוודא שימשיך ולא רק להתייבב אם יאבד?

  24. מתפללת שהאתר הזה לא ייסגר. ..קרן אור יחידה

  25. מוטי רודשטיין

    יש בלוגים גרועים,
    יש בלוגים ממוצעים,
    יש בלוגים טובים,
    ויש בלוגים שקבוצות לחץ מנסות לסגור. כל הכבוד דורין!*

    * עם זאת, אל תראי את מחמאתי זו כקריאה להקרבה עצמית.

  26. אל תסגרי! 🙂
    אם יש משהו לעשות לגבי קבוצת האנשים האלה, אני ובטח כל שלל הקוראים פה, בטוח נשמח לעזור.

  27. זו הסיבה שמחקת פוסטים מרכזיים בבלוג?

  28. דורין, אני מרגישה שפספסתי את הרכבת.
    אני בת 33, עם חיים פזרניים במיוחד.
    יש לך המלצות שיכולות להתאים לבחורה בגילי?
    תודה!

  29. היי דורין, מקווה שלא תסגרי את הבלוג. הוא מועיל לי מאוד.

    במקרה (המצער והקשה יש לומר) שבו כן תחליטי לסגור את הבלוג, אודה לך אם תוכלי לעשות פוסט פרידה או משהו, או להזהיר מראש.. יש הרבה מאוד פוסטים פה שאני שומר במועדפים לעיון בהמשך.. כך אוכל לפחות להיערך לזה…

  30. היי דורין,
    לא כל כך הבנתי את הקטע באסטרטגיה של אגרסיביות ל-50 שנה (סעיף ו’) ואיך זה מסתדר עם צבירת הון מספיק עד גיל 35 – הרי זה לא עוזר להגיע לדירה תוך 10 שנים (מה אם אלו יהיו שנים של מפולת?), וגם אדם שמתחיל לחסוך בגיל 20 בוודאי יהפוך לסולידי כדי לשמור על ערך חסכונותיו מוקדם יותר מגיל 70. אשמח אם תוכלי להסביר.

  31. סליחה אבל אין ל כוח להגיב על כל נקודה ונוקדה שכתבת ,אבל זה פשוט בלבול מוח ושטויות במדרגה ראשונה
    זוגות בישראל קורעים תתחת ואני ביניהם בתקווה לסיים את החודש ב0 ולא במינוס איזה פזרנות איזה חסכונות איזה השקעות . הוצאות לגני ילדים שכירות דלק ביטוחים ביגוד אוכל תקשורת חשמל מים ארנונה וכו’…. אנחנו צריכים לחיות נורמלי עם או בלי בית .לא נמות מרעב בשביל שיהיה לנו בית עוד 20 שנה,מה זה עונש .בית לגור בו לא צריך להיות המטרה הנכספת זה צריך להיות עוד משהו,משום מה בעלי אינטרסים הפכו את הבית המסכן והמינימלי שצריך להיות לי כמובן מאליו כבר מזמן.למסחרה ולשוק שמגלגל מליארדים .הרי ידוע שבעלי השפעה אנשי עסקים ומעאכרים למינהם מתמגנטים להיכן שנמצא הכסף הגדול ,אז תעשי את החשבון לבד.

    ואין דרך לקנות בית בצורה הזאת וגם לא תהיה ,פעם כל הבית היה עולה כמו הסכום ההתחלתי שאני אמור לארגן היום .ואני עדיין לא מבין למה לא מוכרים דירות ב5 מליון ש”ח הרי יהיו כמה משוגעים שיקנו לא ?! ולמי שאין שישכרו דירה ב8000 ש”ח מה כבר יכול לקרות ,איפה הגבול ?! לאן זה יכול להגיע ?!
    ולאלו שאומרים הזוגות חוסכים לוקחים כסף ממשפחה מחברים מעמיתים לעבודה בוווווולשיייטטט
    מי יתן לך היום כאלו סכומים ,200 שקל בלחץ יתנו לך בתנאי שתחזיר להם מחר כי גם עליהם הבנק לוחץ
    לא שכחתם שאנחנו מדברים על 400 אלף שקל התחלתי .

    בקיצור הרבה בריאות לעושי החשבונות למיניהם .

  32. ביולוג ירושלמי

    איזה פוסט אדיר.

  33. מהממת גאונה כיף לקרוא אותך

השאר תגובה