עמליה דואק (הבת של) קודמה לאחרונה לתפקיד הכתבת הכלכלית של ערוץ 2. הפרויקט המשמעותי הראשון של העיתונאית בת ה-23 סוקר את מצוקת הדיור בישראל, ומכונה בהתאם "לא בר השגה". כשצפיתי בכתבה הראשונה בסדרה, הרגשתי איך דמי רותח ועיני יוצאות מחוריהן. ולא, לא מפני ש"דרושות 134 משכורות כדי לקנות דירה בישראל."

הסיבה, כמובן, היא הסגנון התבוסתני, הדטרמיניסטי והפטאליסטי שנודף מכתבות מסוג זה, על משקל אין-מה-לעשות. "מה שמטריד הוא שאותם זוגות כבר מתחילים לוותר" אומרת דואק הצעירה, בכתבה שסוקרת את חוסר יכולתם של הזוגות בישראל להגיע להון עצמי לדירה. היא מסכמת: "אולי בפעם הבאה שנגיע לעשות עליהם כתבה הם עדיין ישלמו דמי שכירות – במדינה אחרת".

התקשורת, כך נדמה, לא מעודדת אנשים לפתור את הבעיות שלהם ולנהוג באחריות כלכלית. במקום זה, היא מחצינה את הבעיה, מעבירה את האחריות מהאזרחים לממשלה, פוטרת את ההמונים מאחריות למצבם ונותנת בכך לגיטימציה לחוסר אחריות פיננסי, או אם לצטט את אחד הגברים בכתבה:

"אומרים שאנחנו דור מפונק או שאתה חי חיים סבירים, יש לך רכב, אתה אוכל טוב ונוסע קצת לחופשות ואין לך כסף לקנות דירה, או שאתה גר בדירת חדר, לא אוכל כמעט כלום, נוסע באוטובוס ואולי עוד 10 שנים תוכל לקנות דירת 3 חדרים…"

כן חביבי, אתה מפונק. "החיים הסבירים" שלך הם המקור לאינפלציה האישית שאתה חווה. אתה מקריב את העתיד שלך תמורת ההווה, ועוד מעז לייבב על כך. הרי יש סיבה שהגעת לגיל 30+ עם משכורת גבוהה אבל בלי גרוש על הת*ת. רוצה לדעת מהי? הסתכל במראה.

אבל אל דאגה. ערוץ 2, YNET ודומיהם מבטיחים שאתה לא אשם, רק אנא ממך – אל תרד מהארץ. הנה, נעבור לפרסומות, קנה לך איזו טויוטה חדשה בליסינג פרטי וסע לתאילנד להירגע מהלחץ.

כדי שהפוסט הזה בכל זאת יהיה קונסטרוקטיבי, הרשו לי להציג מסלול פשוט לצבירת הון עצמי. נדמה לי שמצבם של הזוגות בכתבה חסר תקנה (מנטאלית, לא כלכלית), כך שהמסלול הזה אינו מיועד עבורם, אלא דווקא עבור קוראיו הצעירים יותר.

ספציפית, אני טוענת שאדם בשנות העשרים המוקדמות לחייו שינהג בהתאם לעצות הפשוטות הללו, יגיע לגיל 35 עם הון עצמי מכובד, שיספיק לו לקניית דירה באזור המרכז.

(הערה: בפוסט הזה אני סוטה מהפילוסופיה של הארי בראון, שמיועדת בעיקר למי שכבר צבר הון משמעותי ורוצה לשמור על ערכו.)

8 נקודות בדרך להון עצמי

א. התרחקו מאנשים פזרניים:

לעולם אל תינשא/ו לאיש/ה פזרנ/ית, ואם כבר עשיתם את הטעות הזו, מנעו ממנו/ה גישה לכספכם. אם אדם פזרן, קרוב ככל שיהיה, מחזיק בכרטיס האשראי שלכם, הרי שההון שלכם נמצא בסכנה תמידית. זכרו שאנשים שבוחרים לחיים בצמצום עדיין מהווים מיעוט בחברה הישראלית. אנשים חסרי אחריות כלכלית נוטים "לשרוף" את כספם במהירות, ויעשו כל דבר שהם יכולים כדי לשרוף גם את כספכם. נסו להתחבר לאנשים שיוסיפו לכם ערך – לא כאלה שגוזלים מכם.

ב. סרבו להצעות לניהול כספיכם בעזרת "מומחים":

מנהלי כספים, לרבות מנהלי קרנות נאמנות אקטיביות, מנהלי תיקי השקעות, מנהלי קרנות הון סיכון וסתם "תותחי השקעות" שדוד שלכם מכיר – במקרה הטוב גובים תשלום מופקע, ובמקרה הרע מועלים בכספכם. מוזמנים לשאול את הלקוחות של הטיפוס הזה למשל. מותר להתייעץ, אבל בזהירות. אל תאבדו שליטה. זכרו 1) שאין בן אנוש שמצליח להכות את השוק ברצף, שנה אחר שנה. 2) לאף אחד לא איכפת מהכסף שלכם יותר מכם.

ג. ודאו כי אינכם נכנסים לחובות, אוברדרפט והלוואות מיותרות, והימנעו מאשראי צרכני כמו מאש:

למרות הפיתויים – לעולם אל תקחו הלוואה. זכרו שבסופו של דבר, סכום ההלוואה לא מגיע מהבנק: הוא מגיע מהעתיד שלכם. אל תקריבו את העתיד בשביל ההווה רק כדי לרכוש מוצר שיאבד מערכו תוך שנים ספורות. לעולם אל תדחו חיובים בכרטיס האשראי. גם אם זה אומר שיהיו לכם חפצים פחות יקרים, וגם אם לא תרשימו את השכנים והאורחים עם מטבח משופץ ורכב חדש. הסייג היחיד לכלל זה הוא משכנתא, אם כי גם כאן אין מה למהר. מבחינה כלכלית טהורה, עדיף לשכור.

ד. למדו לחסוך ולהשקיע חלק מסוים מכל סכום שתרוויחו:

השאיפה היא לחסוך לפחות 50% מההכנסה הפנויה. אם אין לכם חובות, זה הרבה יותר מאפשרי (ראו כאן). זכרו שכסף קונה יותר ממכוניות חדשות או בגדים או חופשות או בתים. כסף קונה עצמאות. כסף קונה חופש. חופש מלחץ, מתח נפשי ואנשים דוחים. אנשים מבזבזים כל גרוש שהם מרוויחים ולווים כסף נוסף כדי לבזבז עוד יותר. זה עצוב, מרגיז ובעיקר לא שפוי (ראו לעיל). ככל שתחסכו ותשקיעו יותר בגיל צעיר, כך ייטב מצבכם הכלכלי.

ה. יתרון הפיזור: השקיעו את הכסף הפנוי בקרן סל מנייתית רחבה ככל האפשר.

הקרן הרחבה ביותר היא קרן אשר עוקבת אחר מדד המניות העולמי, כגון VT של Vanguard או ACWI של iShares. ישנה אפשרות להשקיע בתעודת סל ישראלית שעוקבת אחר מדד זה, כמו למשל התעודה מבית תכלית או קסם. השקעה במוצרים אלה מאפשרת לכם לפזר את תיק ההשקעות על פני מספר רב של חברות, מדינות וענפים כלכליים, ועל ידי כך להקטין את הסיכון הכולל בתיק.

אם אתם חוששים להשקיע בחו"ל, תוכלו פשוט לרכוש קרן סל ישראלית המחקה את מדד ת"א 100, מדד המניות הרחב בישראל. השוו בין הקרנות מבית מגדל, פסגות, איביאי, אקסלנס ותכלית.

אלו הן "קרנות סל" – דרך זולה לגרום לכסף שלכם לעבוד בשבילכם. הקרנות הללו מחזיקות מניות (היסטורית – אפיק ההשקעה עם התשואה הגבוהה ביותר), ולא מנסות "להכות את השוק". אל תשלמו למנהל קרן שמנסה לעשות זאת, ואל תנסו לבחור מניות בעצמכם.

כמובן שבדרך זו אתם יוצרים למעשה תיק השקעות המורכב ממניות בלבד. תיק כזה נחשב לאגרסיבי מאוד, ובצדק. העניין הוא שיש לכם עשורים שלמים לפניכם. הזמן לטובתכם, ולכן תוכלו לשרוד את העליות והירידות בשוק, כל עוד לא תיכנסו לפאניקה. בבוא העת, כשיהיה לכם סכום מכובד שתרצו לשמור על ערכו, תוכלו לאמץ גישה סולידית יותר, כמו זו של הארי בראון, או לחלופין – ליצור חשיפה גדולה לאגרות חוב.

ו. דובים מגיעים לבקר לפעמים, ושוק המניות עלול להתרסק:

כאמור, אתם הולכים להחזיק בקרן הזו לפחות 50 שנה. סביר שיהיו לא מעט מפולות בדרך. אנשים סביבכם ייכנסו לפאניקה. התעלמו מהרעש ופשוט קנו עוד. הטיב לנסח זאת וורן באפט: "תחשוש כשאחרים מגלים חמדנות, ותגלה חמדנות כשאחרים חוששים." זכרו שהזמן לטובתכם.

ז. יתרון ההכנסה הפסיבית:

כשהדיבידנים מקרן הסל גדולים מספיק כדי לכסות על כל הוצאות המחייה שלכם – תדעו שהגעתם לעצמאות כלכלית.

נכון למועד הכתיבה, VT משלמת דיבידנד של 2.44% ואילו ACWI משלמת דיבידנד של 1.98%. (תעודות הסל הישראליות אינן מחלקות דיבידנד אלא צוברות אותו במחיר התעודה וכך צוברות ריבית דריבית). השיעור הזה משתנה. אם אתם מסוגלים להתקיים מההכנסה הזו – אתם כבר לא תלויים בהכנסה ממקום העבודה. באותה מידה, אתם אתם מסוגלים להתקיים מ-3%-4% מתיק ההשקעות שלכם בשנה, אתם כבר לא תלויים בהכנסה ממקום העבודה.

ח. תשתחררו:

בתמצית – כל שאתם צריכים פחות, כך אתם חופשיים יותר. למדו להבחין בין רצונות לצרכים, ונסו לצמצם הוצאות מיותרות למינימום.

גזרו ושמרו

כן. בלי ניהול יקר, בלי אסטרטגיות השקעה מתוחכמות ואקזוטיות, וללא מאמץ מיוחד:

התרחקו מאנשים פזרניים

סרבו לנהל את כספכם בעזרת מומחים

ודאו שאתם לא נכנסים לחובות

למדו לחסוך ולהשקיע חלק גדול מהכנסתכם הפנויה

יתרון הפיזור: השקיעו בקרן סל מחקה מדד מניות רחבה ככל האפשר

דובים מגיעים לבקר: אל תמכרו כשהשוק יורד, הזמן לטובתכם

יתרון ההכנסה הפסיבית: למדו לחיות מתיק ההשקעות

תשתחררו: רצון הוא לא צורך. ככל שיש לכם פחות צרכים, אתם חופשיים יותר.

הערה: מסוג הדברים שאני פחות אוהבת לכתוב: נודע לי על קבוצה של אנשים שפועלת במגוון דרכים נגד האתר הזה במטרה להביא לסגירתו. אינני יודעת מכוח אילו מניעים ושיקולים הם פועלים. הבלוג הזה הוא תחביב. מטבע הדברים, אם אראה שהתחביב הזה גורם לי להיות מוטרדת – אוותר ואסגור את הבלוג מיד.  תודה // דורין.