טירופם של בני האדם

ט

בקיץ 1720 אייזק ניוטון עמד בפני דילמה.

המתמטיקאי והפיזיקאי האנגלי, עמוק בעשור השמיני לחייו, היה אז איש אמיד לכל הדעות. הונו נאמד בכ-32,000 לירות שטרלינג — כ-6 מיליון דולר במונחים של היום — אותם הוא השקיע באופן זהיר באגרות חוב ממשלתיות ובמניות שונות, שהניבו לו תזרים הכנסה קבוע.

אחת המניות בתיק ההשקעות של ניוטון הייתה זו של חברת הים הדרומי, אותה רכש לראשונה ב-1712.

החברה הוקמה שנה קודם לכן, כיוזמה משותפת למגזר הפרטי ולממשלת בריטניה, כשתכליתה הייתה לנהל ולהקטין את חובה הלאומי של הממלכה.

בתמורה, הממשלה העניקה לחברה מונופול על ייבוא עבדים אפריקנים לקולוניות שבאיי הים הדרומי ובדרום אמריקה.

ניוטון התלהב. כמו משקיעים רבים אחרים, הוא צפה שחברת הים הדרומי תניב רווחי עתק מהמסחר עם הקולניות העשירות בזהב ובכסף, בדומה לרווחים שהניבה בשעתו חברת הודו המזרחית הבריטית.

לכן החליט להשקיע בחברה.

במרוצת השנים קברניטי החברה הפכו שאפתניים יותר ויותר. בתחילת 1720 הם יזמו מהלך, שבמסגרתו כל אדם שהחזיק אגרות חוב של ממשלת בריטניה יכול היה להמיר אותן במניות של חברת היום הדרומי. אפקטיבית, החברה עצמה הלוותה כסף לאנשים כדי שירכשו את מניותיה. בדרך זו, הציעו להקטין את הריבית שהממשלה נדרשה לשלם על חובה.

המהלך הזה התברר כלהיט.

משקיעים מכל רחבי הממלכה – מאחרוני האיכרים ועד ראשי האצילים — הסתערו על בורסת לונדון, ומיהרו להמיר את אגרות החוב השמרניות שלהם בפוטנציאל לקצור את פירות עושרן של הקולניות הדרומיות.

ניוטון אף הוא לא עמד מנגד.

בפברואר 1720 הוא החליט להגדיל את אחזקותיו בחברה, כשהוא רוכש מניות תמורת 3,500 ליש”ט.

ההשקעה השתלמה: חודשיים בלבד לאחר מכן, ניוטון מכר את מלוא אחזקותיו בחברה ברווח של יותר מ-100%.

אלא שבינתיים, החברה רק המשיכה לשעוט קדימה. בין ינואר ליוני, מחיר המניה זינק פי 8.

300 שנה לפני טרללת גיימסטופ, ניוטון מצא עצמו מתחבט בדילמה דומה: האם להישאר על הגדר, עם רווח נאה, ולהתייסר שעה שכל ברנש לונדוני וחתולו מתעשרים כהוגן מהלהיט התורן; או שמא להצטרף לחגיגה, להמיר את שארית אגרות החוב הממשלתיות שלו למניות ולקפוץ פנימה במחיר גבוה יותר, בתקווה להפוך הון מכובד להון עתק.

בסופו של דבר, ניוטון לא עמד בפיתוי. באוגוסט 1720 הוא נפטר מרוב אגרות החוב שלו, והמיר אותן למניות של חברת הים הדרומי לפי שער כפול מזה שבו מכר את המניות באפריל.

חלק ניכר מההון שלו היה עתה קשור בגורלה של החברה.

ההחלטה הזו הייתה הרת אסון.

חברת הים הדרומי מעולם לא הפיקה רווח ממשי מהמונופול שלה. ה”דיבידנד” שחילקה לבעלי המניות שלה לא חולק מרווחי החברה, אלא מכספם של בעלי מניות אחרים, במעין גרסה פרימיטיבית של פירמידת פונזי.

בנקודה זו, החברה התנפחה לבועה ענקית, מתודלקת על ידי משקיעים משולהבים.

כמו שיגעון הצבעונים 90 שנים לפני כן, או קדחת ה-Dogecoin 300 שנים אחרי כן, הסיבה היחידה שנכס חסר ערך אינטרינזי עלה הוא התנהגות עדרית: העובדה שתמיד היה דביל אחר שהסכים לקנות במחיר גבוה יותר, מתוך ציפייה לרווח עתידי.

מרגע שהמשקיעים החלו לחוש שמשהו לא כשורה, ההידרדרות הייתה מהירה. ניוטון רכש מניות של החברה בכ-700, 900 ו-1,000 ליש”ט. השער צנח ל-810 ליש”ט בסוף אוגוסט, צלל ל-570 ליש”ט בספטמבר, ונחתך ל-290 ליש”ט באוקטובר. עד חג המולד, המחיר כבר התרסק אל מתחת ל-200 ליש”ט למניה – ולא התאושש עוד.

פיצוץ בועת הים הדרומי עשה שמות בכלכלה הבריטית והותיר רבים בממלכה חסרי כל. ניוטון אמנם לא מת כאדם עני, אך ההפסד שלו היה צורב במיוחד, ונאמד ביותר מ-20,000 ליש”ט (כ-4 מיליון דולר במונחים של היום).

אייזק ניוטון

משקיעים טעו, טועים ויטעו.

אבל אייזק ניוטון לא היה סתם משקיע.

הוא היה מגדולי המתמטיקאים והפיזיקאים בכל הזמנים, אדם שנהג לנתח, למדוד ולחשב כל אלמנט, כל תנועה וכל שינוי במציאות הסובבת.

כמדען שחי בעידן שבו ההבחנה בין מדע לכפירה הייתה דקה מדקיקה, הוא ידע שאין לו מנוס מלהוכיח את התאוריות שלו מעל לכל ספק, מה שחייב דיוק מרבי.

הנחת היסוד של ניוטון הייתה שהעולם הפיזי פועל באופן שניתן למדידה, ולפיכך, כל עוד שנמדוד את העולם בצורה זהירה מספיק, אפשר לדעת הכל על הכל.

זהו הבסיס שעליו מושתתת הפיזיקה הניוטונית – התורה שעל ברכיה הגיחו לעולם תגליות כמו שלושת חוקי התנועה, הרכבו של הצבע הלבן, ותורת הכבידה האוניברסלית.

אך האסון הפיננסי של ניוטון הדגים שגם גאונים מחוננים עלולים להישאב לעומקן של בועות ספקולטיביות. וכפי שניוטון עצמו הבין, פחד וחמדנות בשוק ההון הם כוחות אדירים, שמקשים על חישוב וחיזוי מדויק.

“אני יכול לחשב את תנועתם של גופים שמיימיים,” אמר בערוב ימיו, “אבל לא את טירופם של בני האדם”.

איתן אבריאל, מייסד ועורך הדה-מרקר, נוטה להכריז אחת לשלוש שנים ששוק המניות הוא בועה על סף פיצוץ. כך היה ב-2014, ב-2017 וב-2020.

השוק, בלשון המעטה, לא שיתף פעולה עם תחזיותיו עד כה.

אבריאל לא לבד.

בפברואר 2020, המשקיע האגדי ריי דאליו אמר שהשפעתו של נגיף הקורונה על השווקים “מוגזמת“.

חודש לאחר מכן, שוקי המניות ברחבי העולם צללו ביותר מ-30%.

בעיצומו של המשבר, במרץ 2020, המיליארדר ביל אקמן הזהיר בראיון ל-CNBC ש”הגיהנום בפתח“.

כמה ימים לאחר מכן השוק החל באחד התיקונים המפוארים בהיסטוריה.

עיתונאים, אנליסטים, ומשקיעים גדולים כקטנים מנסים כל העת לנסות לחזות לאן מועדות פניו של השוק.

ולמרות שהתחזיות הללו מתנפצות שוב ושוב על סלעי המציאות, אין מוצר מבוקש מהן.

אפילו אני הקטנה מתבקשת להשיב לשאלות של קוראים סקרנים האם שוק המניות בועתי, ומתי הבועה תתפוצץ.

למה זה קורה?

סיבה אחת לכך היא הצורך האנושי לחוש ודאות ושליטה בסביבה חסרת ודאות.

באופן פרדוקסלי, הביקוש לתחזיות גובר במיוחד אחרי הפתעות שמנפצות את התחזיות הקודמות.

כשאנחנו מופתעים אנחנו מרגישים שאנחנו לא בשליטה. וכשאנחנו לא בשליטה, אנחנו חייבים להישען על “ברי סמכא” שיספקו עבורנו את הצורך הרגשי לדעת מה צפוי לקרות.

ככל שהסיכונים (והסיכויים) גבוהים יותר – כמו בשוק ההון — כך אנשים מוכנים להקשיב יותר לנביאים. זה נכון מימי המגיפה השחורה ועד ימינו אנו. וזה מובן: גם אם אנו יודעים שמדובר בניחוש גרידא, הסיכוי הזעיר שמא יש משהו בדבריהם עשוי להניב תגמול אדיר, ולכן אנחנו נוטים להקשיב.

ההיסטוריה של שוק המניות מלמדת שהוא נוטה לעלות בטווח הארוך, אבל מתרסק לעתים קרובות בטווח הקצר. הנפילות כואבות, אבל הרווחים עשויים להיות מדהימים. כדי לקצור את הרווח, צריך להשלים עם הכאב הזמני.

אבל אנשים לא רוצים לחוש כאב. תיקון של 10% או 20% או 30%, גם כשהוא “על הנייר”, עלול להיות קשה מנשוא. די לראות כמה ישראלים מכרו הכל במרץ האחרון.

התעשייה והתקשורת הפיננסית התפתחו במידה רבה כדי לסייע לאנשים להימנע מכאב, ולנבא מראש מתי השווקים עלולים לצלול.

זו אחת הסיבות שמשקיעים רבים מתייחסים בחרדת קודש לתחזיות שמתיימרות לקבוע מתי בדיוק יגיע אותו תיקון.

אבל יש כאן משהו עמוק יותר.

משקיעים רבים מתייחסים לשוק ההון במונחים של פיזיקה ניוטונית, כמעין מכונה סדורה, זירה שניתן למדוד אותה באופן נקי, מדויק, לוגי ורציונלי, על בסיס חוקיות סדורה וכללים הניתנים לחיזוי.

אם מניחים שהעולם הפיננסי זהה לעולם הפיזי, המסקנה הבלתי נמנעת היא שיש אי שם אנשים חכמים שמסוגלים לקרוא את הנתונים, לזקק את המספרים, ולהעריך על בסיסם היכן יהיה מדד ה-S&P 500 ב-31 בדצמבר 2021 — בדיוק כפי שאסטרונומים יודעים לצפות במדויק מה יהיה מיקומו של הירח באותו תאריך.

אלא שכפי שניוטון מיודענו כבר גילה, העולם הפיננסי לא ניתן לחיזוי נקי, צפוי ומדיד.

זה עולם אקראי, פרדוקסלי, רועש, כאוטי, עם עשרות מיליוני חלקים נעים שמתנגשים אלה באלה, מונעים מכוח מוחות אמוציונליים של קופים מבויתים עם עניבה ומכנסיים.

סביבה כזו קוראת תיגר על עצם הניסיון לחזות אותה.

יש, כמובן, אלמנטים שמאפשרים לנו להעריך, באופן כללי, את ביצועיו של שוק המניות בעתיד.

כללים חשבונאיים מאפשרים לנו להבין את מצבן הפיננסי של החברות הנסחרות בבורסה בדיוק רב, עד רמת האגורה.

אני יכולה, למשל, להעריך מהו תזרים הדיבידנדים הצפוי להתקבל מהחברה, להוון אותו, להעריך את שוויה הוגן, ולהשוות את שוויה ההוגן כנגד שווי המניה בבורסה  כדי להחליט אם יש טעם להשקיע בה.

אני יכולה גם להעריך, באופן כללי, עד כמה רווחיה של החברה צפויים לצמוח בשנים הקרובות.

אבל כדי לחזות היכן יהיה שוק המניות בעתיד, אני צריכה לדעת משהו אחר לגמרי.

אני צריכה להעריך מה יהיה מצב רוחם של המשקיעים באותו מועד.

האם הנסיבות תהיינה כאלה שרוב המשקיעים יהיו אופטימיים לגבי העתיד, ויסכימו לשלם מחיר גבוה עבור מניות?  האם תהיה למשקיעים סיבה טובה לפחד מפני משבר או איום ממשמש ובא, כך שרובם יעדיפו לשבת על מזומן?

מצב רוחם של המשקיעים הוא הפער בין המציאות לבין פרשנות המציאות. אין שום דרך להבין או לחזות אותו באופן הגיוני, במיוחד כשהוא נוטה להשתנות ללא אזהרה ולפעמים גם ללא היגיון.

אם מישהו יאמר, “אני סבור שהמשקיע הממוצע יהיה אופטימי יותר ב-6.4% בעוד חצי שנה מעכשיו”, נקרא לו משוגע.

אבל זה בדיוק מה שאנשים עושים כשהם מייצרים תחזיות שוק.

מצב רוחם של המשקיעים הוא המשתנה החשוב ביותר בניסיון להעריך את ביצועיו העתידים של שוק המניות. וכידוע, זהו נעלם. אין כל דרך לדעת מה יהיו ציפיותי או מצב הרוח שלי לגבי מניה X בנקודת זמן T. כל שכן, מה יהיה מצב רוחם של עשרות מיליוני משקיעים אחרים לגבי אלפי מניות אחרות בעוד 10 שנים.

לכן, כל ניסיון לחזות במדויק לאן מועדות פני השוק, אם לפיצוץ בועה ואם להמשך עליות, נדון לכישלון.

זו גם הסיבה ששימוש בנתונים כמו מכפילי רווח כדי לנסות לחזות את השוק הוא בעייתי כל כך. אם ציפיות המשקיעים הן שהמניה תמשיך לצמוח, גם מכפיל רווח גבוה לא בהכרח מעיד על בועה שתתפוצץ בקרוב.

ואת הציפיות הללו לא רק שלא ניתן למדוד, אלא גם לא ניתן לחזות.

אחרי הכל, זה לא המידע שגורם לשוק לזוז – אלא ההתנהגות של המשקיעים בתגובה למידע.

השוק לא “קורה” במסכים, בגרפים או בדו”חות הרבעוניים. הוא “קורה” בפעימות לב מואצות, באדרנלין ובמוליכים עצביים.

השקעה בשוק ההון היא פעילות אנושית המשלבת בין עובדות (הכנסות, רווחים, מרווחי אשראי)  לתחושות (FOMO, חמדנות, פחד, עדריות).

כל תחזית צריכה לקחת את המשתנים הללו בחשבון. העובדה היא ש-X, אבל אנשים מתייחסים רק ל-Y, ומגיבים רגשית ל-Y בכך שהם עושים Z.

מי שתופס את השוק במונחים של פיזיקה ניוטונית יתקשה מאד לקבל את העובדה שיש נעלמים שפשוט אינם ניתנים לחיזוי.

מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להתמודד עם אי-הוודאות האינהרנטית הזו?

לפני הכל, לקבל בהכנעה ובענווה את העובדה שבשוק ההון nobody knows nothing.

אף אחד, לא אתם, לא אני, וגם לא הגורו התורן, לא יודע מה צפוי לקרות בשוק, האם יש בועה ומתי היא תתפוצץ. לא משנה כמה מדעית או מדויקת נראית התחזית שלו.

נדרשת מידה רבה של ענווה כדי לקבל, כהנחת יסוד, שמה שמזיז את השווקים הוא נעלם שאינו ניתן לחיזוי.

וענווה היא משאב שלא מצוי בשפע בתעשייה הפיננסית.

אני משתדלת להימנע מתחזיות שנותנות אשליה מדומה של דיוק, ודאות, שליטה או ביטחון.

באותה מידה, אני מעדיפה להימנע מאקסטרפולציה של המצב הקיים, קרי, מההנחה שהשוק רק ימשיך לעלות באין מפריע.

במקום זה, אני צופה תרחישים שונים, אך בשונה מיצרני התחזיות, אני לא מנסה לעגן אותם בנקודת זמן.

אני צופה מיתון או שניים בעשור, אבל לא יודעת מתי הוא יקרה.

אני צופה שחלק מההשקעות שלי לא יצליחו. אני לא יודעת אילו.

אני צופה ששער הריבית יעלה – אולי השנה, ואולי לא.

אני יודעת, על בסיס ההיסטוריה, שהשוק נופל ב-10% לפחות פעם בשנה, ב-20% לפחות אחת לכמה שנים, ב-30% פעם או פעמיים בעשור, ו-50% אחת לתקופת חיים.

אני מבינה שזה חלק בלתי נפרד מהעניין בהשקעה לטווח ארוך.

כשאני צופה את התרחישים הללו מראש, מבלי שאני תוחמת אותם בזמן, קשה להפתיע אותי כשהם מתממשים.

וכשאני לא מופתעת – קטן הסיכוי שאפעל מתוך פאניקה ואסב לעצמי נזק קבוע.

הציפיות הללו מחייבות אותי לנהוג באופן שקול, ולייצר לעצמי שולי ביטחון, שיבטיחו שהתרחישים הללו לא “ימחקו” אותי כשיגיעו.

שולי ביטחון משפרים את כושר הסיבולת. וסיבולת מאפשרת לדבוק באסטרטגיה לפרק זמן ארוך מספיק כדי להטות את הסיכויים לטובתי.

שולי ביטחון מאפשרים לשרוד – פיננסית ונפשית – גם כשהתוצאה אינה מושלמת.

לאדם שפועל עם  שולי ביטחון רחבים יש יתרון על פני אדם שפועל עם אפס מקום לטעות.

עבור האחרון, כל בועה שמתפוצצת היא סוף המשחק.

האם השוק בועתי וצפוי להתפוצץ בקרוב? ובכן, אין לי מושג, אבל גם אם כן, עדיין אוכל לשלם את החשבונות שלי ולישון היטב בלילה.

האם השוק צפוי דווקא לעלות? ובכן, אין לי מושג. אבל אני לא צריכה שהוא יעלה דווקא השנה כדי להגשים את היעדים הפיננסים שלי.

שולי הביטחון עשויים ללבוש מגוון צורות: חסכונות צבורים ליום סגריר; שיעור חיסכון גבוה; כושר מחייה גבוה; פיזור הולם בתיק ההשקעות; הכנסה צדדית שאינה קורלטיבית לשוק המניות; ביטוח מפני קטסטרופה פתאומית ועוד.

לב העניין הוא ששולי הביטחון מייתרים את הצורך בתחזית מדויקת. הם מכינים אותי למגוון תרחישים, חיוביים ושליליים, שעלולים להתרחש בעתיד.

הצרה היא שדווקא עליות חזקות בשווקים גורמות לאנשים לצמצם את שולי הביטחון שלהם. הם חושפים את עצמם למניות בשיעור של 100%; נוטלים הלוואות כדי להשקיע; משתתפים בהתנהגות עדרית -אמוציונלית ועוד.

זה מה שהופך בועות להרסניות כל כך כשהן מתפוצצות.

השקעה נבונה היא לא מיקסום תשואה וניחוש מוצלח של העתיד לבוא. השקעה נבונה היא היערכות מוקדמת למגוון רחב של תרחישים ותוצאות.

לכן, השאלה הנכונה היא לא “מתי הבועה תתפוצץ”, אלא: האם אתם ערוכים לקראת הפיצוץ?

guest
128 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
גילגה

תודה רבה על הכתבה היה מאוד מעניין.

wef

אז לקנות ביטקוין לפני העדר?

סתם. אחלה פוסט.

Shai

כן רק YOLO
הבנת את המאמר!

אנוני

האם ישנה סתירה בין המאמר שלך לבין היפוטזת השוק היעיל שטוענת ש-“הכל מתומחר וכולם פועלים משיקולים רציונליים”?

Hadar

כן, בוודאי. היום הסברה היא שהשוק הוא חצי יעיל.

רן ש

השאלה איזה חצי…?

לאוניד

אין כאן סתירה
השוק “יעיל” במובן שהנתונים גלויים (ולכן מתומחרים כביכול).
אבל הפרשנות של אותם נתונים ע”י המשקיעים יכולה להיות שונה.
בלא מעט עסקאות שמתבצעות מי שמוכר פירש את העובדות בצורה שהוא חושב שהנכס שהוא מוכר הולך לרדת במכיר, אבל מי שקונה ממנו בצד השני פירש את אותן העובדות בצורה שגורמת לו לחשוב שאותו נכס הולך לעלות במכיר.
רק אחד מהם צודק…
היפוטזת השוק היעיל ממש לא אומרת שכולם פועלים משיקולים רציונליים, היא רק אומרת שהמידע הדרוש עבור אותם שיקולים גלוי בזמן אמת

ראול

לפעמים שניהם צודקים, זה שמוכר קנה מזמן ועשה כבר רווח נאה, וזה שקונה מסכן חלק קטן מכספו (נאמר) בהימור שיכול אולי להצליח, ואם לא אז לא נורא.

יוגב מודלין

כתיבה יפה, תודה על ההשקעה.

סהר

תודה על הפוסט, אחלה דרך להתחיל את הבוקר:)

ענבל

ושוב תודה לך הסולידית על הפוסטים המדהימים שאת כותבת. את בין היחידים שמצליחים להרגיע אותי

עומר

מסכים עם רוב מה שנאמר (אולי פרט ל”להעריך במדויק מהו תזרים הדיבידנדים הצפוי להתקבל מהחברה”, מה המשמעות של להעריך במדויק? הערכה, בהגדרה, כוללת שגיאה). נפילות בשוק ההון הן ברבור שחור, המתקשר יותר להתנהגות קורלטיבית בין משקיעים מאשר לחברות ולהצלחתן. ומנגד, חשוב להבין ששוק ההון הוא לא רק “רעש”, אלא גם סיגנל. חברה שהופכת להיות יעילה ורווחית – בממוצע מנייתה תעלה. מכפיל רווח הוא מספר אחד, ומספר אחד וודאי לא יספר את כל הסיפור. עבור חברות צמיחה, הוא מכמת את הציפייה העתידית מן החברה. ואם זאת לא עומדת בציפייה, נוכל לראות נפילה באחוזים גדולים (הרבה יותר מאשר חברה הנסחרת במכפיל רווח… קרא עוד »

דרור

מחברת הכתבה – רחבת אופקים. כתיבה מופלאה. תודה.

אבי

אכן אמת בכל מילה. ראיתי לא מזמן הרצאה של משקיע אופציות די מפורסם, ולהפתעתי אמר בחלק של ההרצאה על גידור וכו, שהוא נגד גידור עי אופציות פוט למשל, כי המתימטיקה מאחור לא עובדת (כמובן עם הסבר מפורט)… והצעתו היא פשוטה והטובה ביותר. פשוט להקטין את התיק כדי לישון טוב יותר בלילה.
אהבתי במיוחד את “…של קופים מבויתים עם עניבה ומכנסיים”

יואל

מעניין… מי המשקיע, והאם יש לינק להרצאה?

גיורא

מזל שרק קופים ואין קופות

איתן אבריאל:)

אוי כמה שהייתי זקוק לפוסט הזה, פשוט כתיבה מעולה ומעבירה מסר מורכב וחשוב במילים פשוטות
תודה לך

נ.ב. האם תוכלי לכתוב פוסט על איך כותבים פוסט? קצת כמו בסגנון איך מקימים בלוג. לשתף בתהליך של הורדת המחשבות לכתב. אני מעריך שזה מאוד אינדיבידואלי, אבל בטח יש כמה טיפים מועילים שעשויים לסייע במלאכה
ושוב תודה

ישיש מתוסכל, לקראת הסוף

מעניין מרתק ומאלף. המון המון ידע. המסר אותו אני מאמץ הוא nobody knows nothing.
“ה”בעיה שלי היא שבגילי המופלג אינני יכול לעבוד ונסמך רק על הפורטפוליו שלי. אין נדל”ן כי אינו נזיל. מנסה לחיות מהרווחים (כלומר לא לנגוס בקרן), בתקווה שיהיו. לדברי היועצים הבנקאים ב3 מקומות, אני מפוזר היטב. מניות מהווים כ 40%, מחולקות לבורסות ושווקים שונים. יש לך משהו חכם לומר לי?

דפנה

ככל שעולים בגיל מומלץ להוריד את החשיפה למניות במעט. אם זה נשמע לך הגיוני, אתה יכול לנצל את ההזדמנות עכשיו וטיפה לממש רווחים

אייל

תודה! אני חושב שמובלע בדברייך בפוסט הזה ונאמר מפורשות בפוסטים אחרים. הרבה/רוב? אנשים לא משקיעים בשביל תזרים/פרישה/מטרה מסויימים, להערכתי אנשים משקיעים בשביל להתעשר, להיות כמו וכו’ כשהמטרה דמיונית לא פלא שהדמיון ומצב הרוח הכאוטי שולט

אורן

תודה רבה לסולידית. את מוכיחה, שלמרות שניבוי הוא בלתי אפשרי, שפיות היא די והותר.

ר ד

GME to the moooooon

אלי מרקו

diamond hands 🙂

חיים נאמן

מה המשמעות המעשית למשפט הסיום בפוסט: “האם אתם ערוכים לקראת הפיצוץ”? כיצד נערכים ל “פיצוץ” בשוק ההון כשיבוא? למה הכוונה?

שרי

האם אדם שיש לו שולי ביטחון רחבים אמור לחכות בסבלנות עד שיעלו שוב ה30 אחוז שצנחו ואף מעבר עד לרווח בחזרה? או שאמור למכור בהפסד כדי להשאר עם 70 אחוז?
כלומר האם ההערכות מוכיחות שירידה של 30 אחוז היא סבירה ויש לצפות אחריה לעליה ולכן לא כדאי לברוח?

לאוניד

פשוט תראי את הנתונים ההיסטוריים בבורסות ותגלי מה התשובה לשאלתך.
או במילים אחרות תוכלי לראות מה פרק הזמן הממוצע בוא השוק מתאושש ושובר שיאים חדשים.
תמצאי גם דוגמאות בהן פרק הזמן הזה הוא ארוך!!
אבל זה אחד הדברים שהסולידית בעצם אומרת. שולי בטחון שיאפשרו לך להיות סובלנית ולא להיכנס ללחץ יגדילו את הסיכוי לרווח בטווח הארוך. (אגב הדגש הוא על יגדילו סיכוי! זה לא מובטח לאף אחד).
וההיסטוריה מוכיחה שבד”כ הסבלנות משתלמת.

קשקשקמיליה

מילת המפתח היא במדויק. את כמובן תתנהגי אחרת בכל מצב של שוק,ברור שאם הוא גבוה תסתכני פחות.

בכל מקרה השווקים של היום הם לא השווקים של איזיק ניוטון. מחזיקים כיום את השווקים בצורה מלאכותית בכוח. הריבית הנמוכה יוצרת מצב לא שגרתי ביותר.

המצב הנוכחי הוא בערך כמו המצב בלבנון, לא מתעסקים עם חיזבלה כדי לחסוך בכמה הרוגים אבל כשהיא תפרוץ נאכל אותה באבי אבינו על אלפי טילים. גם השוק עולה כעת בשביל כמה גרושים אבל כשהוא יתמוטט תמחקי

ניצן

גם לפני 5 שנים ומעלה בפוסטים של הסולידית היו תגובות כאלו
בנתיים המדדים עלו ב5 השנים האחרונות

daat99

תודה רבה על הקישור.

איתן

תמיד נהנה לקרוא אותך. כתיבה קולחת בסגנון סיפורי וציורי .

Dan

מאמר מעולה!
תודה!

סטושי

אז עוד השוואה לצבעוניים.. כמה לא מקורי.

נ א

שוב פעם הביטקוין הזה?

M S

הוא אף פעם לא נעלם, אתם פשוט רק שומעים עליו כשהוא שובר שיאים ואז נזכרים בו מחדש

אדם סביר היה בודק אולי יש סיבה לזה שהוא עושה מעל 200% בממוצע לשנה כבר עשור

רז ברעם

אבל איך לכל הרוחות קונים אותו??

מוריה

תודה על הפוסט, בדיוק המילים שכל אחד צריך לקרוא היום.
אם ניוטון הגדול נפל והסתחרר, אין אף אחד חסין.
ולכן הדבר היחיד שיכול לשמור על כל מי שמשקיע
זה בהירות וחדות מוחלטת לגבי חוסר היכולת לנבא את השוק.
פוסט כזה הוא תרופת מניעה הכי טובה!
תודה רבה רבה על המתנה הזו, @הסולידית.

גיל קרסיק

אין ספק.
פוסטים בכמה רמות מעל כל פוסט אחר שאפשר לקרוא בארץ. תודה גדולה על כך שאת משתפת אותנו.

ברשב

אהבתי את ההגיון מאחורי הפוסט. יחד עם זאת אני לא מסכים שאי אפשר להגיד כלום על קמת הסיכונים בשוק. בועה היא מצב שהחברות נסחרות הרבה מעבר לתחזית הרווח שלהם. תמיד אבל תמיד בועות מתפוצצות בסוף. נכון שלא נדע מתי בדיוק אבל ככל ששווי השוק של חברות מתנתק מהערך הכלכלי שלהם הסיכון גדל. המסקנה שלי היא שבמצבים כאלה רצוי מאוד להגדיל את הפיזור וגם להקטין את מרכיב המניות בתיק. מצד שני אחרי שהשוק ביצע תיקון גדול ומשמעותי , למשל מרץ 2020 אפשר להגדיל חשיפה למניות. נכון שאי אפשר לעשות תחזית מדוייקת. אבל הערכת הסיכון המשתנה אפשרית בהדגשה שזו רק הערכה וכמו… קרא עוד »

הקורא הנבון

תודה, הסולידית.
פוסט מצויין.

גד ליפשס

תודה עבור הכתבה וכל האחרות שאת מפרסמת.
אכן צריך הרבה איפוק ולדעתי, לבצע מעט פעולות. זה משהו שאני מנסה לסגל לעצמי לאורך שנים. לפעמים עושה שטויות אבל מנסה להימנע מפעולות מיותרות.

השלו

מרתק! כתיבה מרתקת ומסייעת .

האסקי

מרתק.
לא הכרתי את הסיפור על ניוטון והוא מסופר בצורה שנותנת בהירות מאוד גדולה.
אם ניוטון ככה נפל והפסיד את רוב כספו על בועה, אז בהכרח התכונות שהיו לא אינן מספיקות בשביל להיות משקיע מוצלח.
מעניין היה לבקר במחשבותיו בשבועות שהגדיל את ההימור אחרי שכבר יצא מהפוזיציה ונכנס מחדש במחיר מופקע עם נתח אדיר של הונו.

תודה רבה

Renata

פוסט מצוין, גרם לי לחשוב על כיוונון תיק ההשקעות. תודה רבה!

עומר בר

מאמר מצויין הרגיע אותי נורא והכניס אותי לפרופורציה עם כל התקופה האחרונה והעליות החדות בשוק ההון.

guesto

“אני יכולה, למשל, להעריך במדויק מהו תזרים הדיבידנדים הצפוי להתקבל מהחברה, להוון אותו, להעריך את שוויה הוגן, ולהשוות את שוויה ההוגן כנגד שווי המניה בבורסה כדי להחליט אם יש טעם להשקיע בה. אני יכולה גם להעריך, באופן כללי, עד כמה רווחיה של החברה צפויים לצמוח בשנים הקרובות.” האמנם? יכול להיות שאפשר להעריך בצורה סבירה כמה רווחים/דיבידנדים הולכים להיות לחברה בכמה שנים הקרובות (וגם לגבי זה אני בספק עד כמה זה מדויק), אבל הגורם העיקרי שמשפיע על שווי החברה הוא ההתנהגות בטווח הארוך, כאשר מדובר על 60 שנה ואפילו יותר. כאשר הריבית נמוכה (כמו המצב בימינו) המצב אפילו עוד יותר חמור… קרא עוד »

Zohar

תודה על הפוסט , לדעתי יש גם להתייחס לעוד מרכיב אחד בהשקעות והוא מרכיב הזמן דהיינו : אופק ההשקעה . ככל שיש לאדם יותר מרחב זמן בהשקעות כך הוא יכול להגביר סיכונים מחושבים (לא מטורללים) ולהשקיע בשוק ההון במניות טובות או בנדל”ן ממונף . כדי להגיע בסוף הדרך לסכומי כסף משמעותיים לעת זקנה ו/או לעצמאות כלכלית בגיל מוקדם ככל האפשר (כלומר שהשקעותיו מניבות לו כסף והוא אינו תלוי במשכורת השוטפת ) . לכן יש גם לקחת בחשבון את הגיל ושנות החיים הממוצעות שעוד נשארו לנו . כי אחר המוות לכסף אין משמעות …. ולכן יש הבדל בין אדם בשנות ה… קרא עוד »

ICEMAN

אם שוק המניות הוא אכן אקראי, פרדוקסלי, כאוטי ועם עשרות מיליוני חלקים נעים שמתנגשים אלה באלה, נשאלת השאלה מדוע בכלל להשקיע בו. רק בגלל שההיסטוריה הקרובה (קרי, 50 השנים האחרונות) מלמדת שהוא משיא תשואה? הרי בסופו של יום, כל התיאוריה שלך (וגם שלי) נשענת על זה. מה שהיה הוא שיהיה.   אם נקפוץ שנייה לקזינו ונמשיל אותו לרגע לעולם ההשקעות (פעם ראשונה שאת שומעת את הרעיון הזה, אני יודע). יהיו שם את שחקני הגיימסטופ ששמים בוכטות על 3 מספרים ברולטה כדי להביא את המכה, יהיו את המתוחכמים בשולחן הפוקר שיודעים לקרוא את הידיים של כולם, ויהיו את קרנות הגידור שסופרות… קרא עוד »

daat99

הסיבות להשקיע במניות (בעיקר בשוק האמריקאי כי עליהן יש לנו הכי הרבה מידע וכי הן בינלאומיות ולכן חשופות לכל העולם) הן:
1) אתה הבעלים של החברות
2) החברות ימשיכו לצמוח כל עוד הכלכלה תמשיך לצמוח (ואם הכלכלה תפסיק לצמוח אז תנסה לחשוב מה קורה בעולם בלי קשר לשוק ההון ואתה תגלה שיש לך בעיות הרבה יותר חמורות מ-“הפסדתי כסף בבורסה”)
3) ההיסטוריה הארוכה (יש לנו נתונים מ-1871 שזה 150 שנה) מראה ששוק המניות האמריקאי והכלכלה העולמית צמחו לאורך זמן

ICEMAN

מ-1871 עד 1950 ה-S&P עשה גרושים בניכוי אינפלציה. פחות מ-1% בשנה. האמן לי שאם הסולידית הייתה מפרסמת את הבלוג שלה בשנת 1950, לא היו לה הרבה קונים. הסיבה שאתה והיא ואני נמצאים כאן היא 60 השנים האחרונות. לגבי 1 ו-2 אני לא אתייחס מכיוון שכבר נוהלו פה אינספור דיונים בנושא ואני חושש שהתגובות שלי יהיו בנאליות.

דאנקן

מי שהשקיע ב-1871, ב-1950 עשה 17000% *אחרי* אינפלציה. כן, זה קצת פחות טוב מ27000% ב1940-2020, אבל וואלה לא נורא.

אייל א

קצב הצמיחה העולמית לא קבוע בזמן. בפרט, הוא עולה עם הזמן. לכן דין 1871-1950 איננו כדין 1950-2020. בשפה מתמטית יותר, האנושות מתפתחת (טכנולוגית) לפי חזקה של חזקה ולא לפי חזקה אחת בלבד. דיון בנושא באורך של ספר עב כרס תמצאו בחיבורו של ריי קורצוויל “הסינגולריות מתקרבת”.

ICייסי

“היכונו לביאת המשיח” המדעי?

איל ראובן

אשמח להסבר לגבי סעיף 1 מה שונה קנית מניה בישראל מאשר בארה”ב לגבי הבעלות

ניצן

ההבדל שלסולידים יש יותר זמן להשקעה, היא כתבה לאחרונה בפוסט על ארביטרז של זמן

משקיע

כתבה יפה. אגב, שולי ביטחון זה גם לרכוש במחיר טוב חברה מצוינת עם יתרון תחרותי בר קיימא. על זה אמר פרופ’ דמודראן: “בהשקעות כולם קופצים למים הסוערים, אני פשוט קופץ עם חגורת הצלה”

יהודה שמעון

תודה רבה 🙂
עוד פוסט מצוין וחשוב שלך!

הסולידית, נשמח מאוד לשמוע מה דעתך לגבי קרנות etf ממונפות לדוגמא TQQQ

דרור ישראלי

תודה על המאמר המרתק. אבל, את טועה לגביי הפיזיקה. בשונה מניטון, אנחנו כבר יודעים היום שאי אפשר לחזות את ההתנהגות של חלקיק בודד. גם אם תדעי בדיוק איפה הוא ובדיוק מה המהירות שלו (למעשה, אתה לא יכולה לדעת את שניהם במקביל), לא תדעי בדיוק איפה הוא יהיה בעוד שניה. ובטח לא עוד שבוע. אבל, אנחנו כן יודעים לחזות את העתיד בצורה יחסית טובה. כי, למרות שאי אפשר לחזות מה יעשה חלקיק (או אדם) בודד. אפשר לתת תחזיות דיי טובות לגביי מיליארדי חלקיקים (או אנשים). התחזיות האלה תמיד יהיו סטטיסטיות. אבל, החוקים של סטטיסטיקה הם מדוייקים לא פחות מחוקי הפיזיקה. אני… קרא עוד »

אופיר

למדתי על ניוטון ולא רק מהצד המדעי.
מאוד נכון לומר על השוק שהוא לא צפוי כי אנשים לא צפויים, אבל כך היה מאז ומעולם
ואין חדש תחת השמש

חוסיין נסראלדין

פשוט שירה בתנועה…כמו כל פוסט אחר שקראתי עד כה בבלוג שלך, משתקפת ממנו מחשבה מעמיקה וחשיבה ביקורתית שמעוררים השראה. הערך הגדול שאני לוקח מהפוסט הזה הוא שהשאת הרובסטיות (החסינות) של ההון האישי (בכללי) היא מטרה לא פחות חשובה מהשאת התשואה של התיק האישי. תודה רבה שאת חולקת איתנו את הדברים היפים האלה.

אוהד

“I can calculate the motion of heavenly bodies, but not the madness of people.” 

Shirli

את גאונה, נבונה ובהירה. מילותייך בסלע. תודה לך יקרה💖. מאחלת לך את כל הטוב והשפע שבעולם🌷🌺

יוסף גוטפרב

תודה ענקית על פוסט חשוב במיוחד, דברים שרצים לי בראש ואת מסדרת את זה כאן בצורה מעוררת השתאות.

כחרדי אני מודה לך על כל ההשקעה ובזכותך אני משלם מיסים גבוהים למדינה שאני ואת גרים בה, שמח שזה מגיע לידי שימוש שלך ושליף גם אם החרדים צורכים הרבה פחות אבל מספיק לי ככה.

יש לך באופן ישיר חלק בגידול ילדי לתורה ומצוות.

תודה לך, המשך עשיה ברוכה

Shai

הסולידית היא משוררת. דבריה הם קריאת שירה.
משוררת ההשקעות.
תענוג!

ליאור

יש רק דבר אחד קבוע, וזו תאוות הבצע של רוב המשקיעים. לכן הסולידית צודקת בגישה של לקנות את כל השוק. לאורך זמן השוק יעלה “בזכות” התאווה הזו.

Shlomo

יש בכל זאת משהו שמספק הצצה אמיתית הן לשווי הכלכלי של מניות, והן למצב הרוח. לא 100% אבל בהחלט משהו כמו 70%-80%. אני מדבר על קניות ומכירות של אינסיידרים. הם יודעים על הערך הכלכלי של החברות שלהם יותר מן העדר. הם גם הברומטר והתחזית של האנשים במעגל הראשון שמספרים לנו על מצב הרוח שבקרוב יהיה נחלתו של שאר הציבור, של העדר. מבט קרוב על מצב הקניות והמכירות של ה”אינסיידרים” מגלה תמונה מאד ברורה לפחות על השווקים בארה”ב בהם אני משקיע. בשבועות האחרונים, המכירות של “אניסיידרים” עולות בצורה משמעותית על הקניות. על כל דולר שנקנה יש בערך 5 שנמכרות. מה שפלוני… קרא עוד »

Shlomo

אכן הצדק איתך. אני יודע זאת על בשרי משום שנכוויתי מזה בתחילת דרכי כי לא ידעתי את מה שכתבת עליו כאן. בכל זאת, יש דרך לסנן קניות ומכירות מאורגנות מראש (זהו מידע זמין בבורסות האמריקאיות ודי קל לזהות אותן). מהסיבה שהזכרת כתבתי שאכן זה לא נותן אינדיקציה של 100%. בכל מקרה, ברור לי שטרנד המכירות הספונטניות עכשיו חזק בהרבה מן הקניות, והסיבה לדעתי פשוטה. הם יודעים שמחיר המניות של החברה שלהם מופרז לחלוטין. האם מדובר במגמה ארעית? כמו שכתבת, אין שום אפשרות לדעת. חלק גדול ממדיניות ההשקעה שלי (ולשם גילוי נאות לא מדובר במליונים) בשנים האחרונות היה מבוסס על קניות… קרא עוד »

אנרכוקפיטליסט

איזה כיף שיש אותך,תמיד מעניין לקרוא ולהחכים

מאור

מעולה תודה לך.

ספי

בקיצור, תיק הארי ברון

עדו

אני בן 50 . השוק נפל בתקופת חיי כבר 3 פעמים ב50% .

daat99

הנתונים ההיסטוריים מראים שהשוק האמריקאי נפל ב-50% ומעלה רק פעם אחת ב-90 השנים האחרונות.

או שאתה מתייחס לשוק אחר מכותבת המאמר או שהחישוב שלך לנפילת השוק שגוי.

אבירן

או שהוא חי איזה 300 שנה

glorious

או שהתיק שלך לא פאסיבי

תושבת המרכז

ואותי מעניין מה את חושבת על הבועה בתחום הדיור :).
אני עוקבת אחריה בחודשים האחרונים והמצב נראה פשוט מזעזע בשביל המשקיעים…

Dan

*בני סמכא

קובי

תודה רבה. מאמר מעולה כתמיד. תמשיכי.

הסולידית בטוויטר

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום