יש לי תחושה שההוצאות שלנו גבוהות יותר מעליית המדד.

[arn]

אחת הסיבות לכך היא לדעתי השימוש ברגרסיה הדונית בחישוב המדד.
מה זה רגרסיה הדונית? כאשר מוצר משתפר (או לפי נוסחאות הלמ"ס השתפר) ומחירו נשאר כמו שהיה - זה נחשב כאילו המוצר הוזל והוריד את המדד. גם אם מחיר המוצר עלה השיפורים שבו היו גדולים יותר מעליית מחירו (לפי נוסחאות הלמ"ס) - זה נחשב כמו הוזלת מחיר המוצר שגורמת לירידה במדד. הלמ"ס לא מתחשב בעובדה שאתה חייב לקנות את המוצר החדש ואינך יכול לקנות את המוצר הישן כי כבר לא מייצרים אותו או שהוא לא מותאם לשימוש בימנו (לדוגמא: מחשב חדש שנוצר בטכנולוגיה של שנת 2000).
יש עוד סיבות לכך שנראה כאילו המחירים עולים יותר מהמדד?

 

[$$$ טראמפ $$$]

יש עוד סיבות לכך שנראה כאילו המחירים עולים יותר מהמדד?

מדידה בעטים ובעפרונות.
במקום להשתמש בדרכים קצת יותר מודרניות מפיקאסו.

 

[Yoshi_Invest]

יש עוד סיבות לכך שנראה כאילו המחירים עולים יותר מהמדד?

Profit Margin הם פשוט יכולים, מה בדיוק עוצר אותם.

 

[איניגו מונטויה]

אחת הסיבות לכך היא לדעתי השימוש ברגרסיה הדונית בחישוב המדד.

יצא לי לחשוב על זה בעבר, אבל לא הכרתי את המושג.
תודה על זה!

יש עוד סיבות לכך שנראה כאילו המחירים עולים יותר מהמדד?

יש עוד סיבות, כתבתי אחת נוספת בשרשור דומה:

אני חושב שהפער שאתה חווה הוא ההבדל בין אינפלציה אישית לבין אינפלציה ממוצעת.

גם אם נניח שהלמ"ס מדייק בחישוביו
(וכן, יש טענות ידועות על בעיות מתודולוגיות, והלמ"ס עצמו מתקן לפעמים) -
עדיין צריך לזכור שמדד המחירים לצרכן מודד "ישראלי ממוצע".

סל הצריכה הממוצע בין זוג הייטקיסטים, משפחה חרדית עם 11 ילדים קטנים, סטודנט תפרן שעזב את ההורים, אלמנה מבוגרת שחיה לבדה, וכו' -
כנראה שונה מכל אחד מהמשפחות שנכללות בממוצע הזה...

בלי להכניס פוליטיקה ישראלית (שתגרום לשרשור להישלח לתת הפורום המתאים),
אומר באופן כללי שלשלטון יש אפשרות ליצור (בטעות או במתכוון) מצב שבו לאזרחים מסוימים ההוצאות יקטנו משמעותית, ולאחרים הן יעלו משמעותית, גם בלי לשנות את הממוצע.
במצב כזה, אלו שנמצאים בקבוצה ה"לא מתאימה" יחוו אינפלציה חזקה שאינה מתבטאת במדד.