בית » השקעות » השקעה באגרות חוב – מבוא קצרצר

השקעה באגרות חוב – מבוא קצרצר

“אגרות חוב? מי הפסיכי שמשקיע באגרות חוב בימינו? אין בהן שום תועל-” רגע! זה לא מדויק.

למרות ההתרגשות הגואה סביב “בועת האג”ח“, שאם להאמין לפרשנים ולעיתונאים הכלכליים הולכת ומתנפחת לקראת פיצוץ ידוע מראש, אני מאמינה שלאגרות חוב עדיין יש מקום בתיק השקעות של כל משקיע סולידי.

פוסט זה יוקדש לתיאור סוגי האג”ח המרכזיים הנסחרים בשוק ההון. המטרה היא להסביר את התפקיד שממלא כל סוג אג”ח בתיק ההשקעות.

תחילה, חשוב לזכור שאגרות חוב הן מעין משקולת-נגד לחשיפה למניות בתיק. יש להן השפעה מייצבת שמפחיתה את רמות הסיכון והתנודתיות של התיק בכללותו. אם תרצו – מניות הן ממאדים, אג”חים הם מנגה.

לפני שמתחילים להשקיע באגרות חוב חשוב להבין כמה דברים:

  • רוב אגרות החוב מייצרות הכנסה שוטפת (תשלומי ריבית) עד לתאריך מסוים (מועד פידיון האג”ח), שבו תקבלו את סכום ההשקעה הראשוני חזרה (בהנחה שקניתם אותן במועד ההנפקה).
  • זהו הבדל מהותי ביחס למניות, שם אין כל ערובה או התחייבות לכך שתקבלו הכנסה מדיבידנדים או מרווח הון.
  • כששוק המניות קורס, הפסד ההון שלנו מוגבל הודות לחשיפה לאג”ח.
  • כששוק המניות מקרטע, אנו צופים שהרווחים מהאג”ח יפצו על כך במקצת.
  • כשמחירי המניות בריצפה, אנו מאזנים את התיק מחדש על ידי כך שאנו מוכרים אגרות חוב ברווח ובכסף קונים מניות בזול.
  • אגרות חוב מקטינות את רמת התנודתיות בתיק ההשקעות ומסייעות להגיע לתוצאה הפיננסית הרצויה.

על פניו – נשמע מצוין, אבל כמובן שכל תועלת כרוכה בעלות. העלות מתבטאת בתשואה צפויה נמוכה משמעותית בהשוואה למניות, ובנוסף, ברוב המקרים, חשיפה לשחיקה אינפלציונית.

הנה עוד כמה מושגים חיוניים שחשוב להכיר כדי להבין את שאר הפוסט הזה:

טווח לפידיון הוא משך הזמן (בשנים) שיש למנפיק האגרת עד שהוא נדרש להחזיר את מלוא ההלוואה למחזיק האג”ח.

ככל שטווח הפידיון של האג”ח ארוך יותר, כך הוא מסוכן יותר. הסיבה לכך היא שיש סיכוי גדול יותר שבתקופת זמן זו האגרת תיפול טרף לעליית ריבית ולאינפלציה.

משך החיים הממוצע (מח”מ) של האגרת מלמד אותנו שני דברים:

1. מידת ההשפעה של שינוי שער הריבית במשק על האגרת. לדוגמה, אג”ח עם מח”מ של 7 שנים תאבד בערך 7% ממחירה בבורסה על כל עליה ב-1% בריבית בנק ישראל. לעומת זאת, אם הריבית תרד ב-1%, מחיר האגרת בבורסה יעלה ב-7%.

2. פרק הזמן הדרוש כדי שהאגרת תחזור למחירה המקורי בהינתן השקעה מחדש של תשלומי הריבית במחיר האגרת. כלומר, מי שמחזיק אג”ח עם מח”מ של 7 שנים למשך 7 שנים לא יפסיד את השקעתו המקורית.

הדיון להלן מתמקד הן באג”חים בודדים והן בקרנות המחזיקות אג”ח. על ההבדל בין הגישות כתבתי כאן.

אגרות חוב ממשלתיות בריבית קבועה (לשעבר: שחר)

אגרות חוב ממשלתיות בריבית קבועה הן אגרות חוב שבהן שיעור הריבית נשאר קבוע לאורך חיי האג”ח. נהוג להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של אגרות חוב כאלה על בסיס כרונולוגי:

אגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר

מי שרועד מחרדה בכל פעם שהוא שומע על עלייה אפשרית בשער הריבית במשק מוטב שישקיע באגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר מאוד ו/או במלווה קצר מועד (מק”מ). 

קרנות מק”מ ואג”ח ממשלתי לטווח קצר משקיעות בדרך כלל באגרות חוב ממשלתיות עם טווח פידיון של 0 עד 5 שנים. המשמעות היא:

  • שמדובר בנכס פיננסי מאיכות גבוהה מאד. הסיכון שממשלת ישראל תגיע לחדלות פירעון ולא תוכל לשלם את חובותיה – קטן.
  • תנודתיות האג”ח נמוכה מאוד מכיוון שהטווח לפידיון קצר. במילים אחרות, גם אם הריבית במשק תעלה, תוך זמן קצר האג”חים הישנים ייפדו וניתן יהיה להשקיע את הכסף מחדש באג”חים חדשים שהונפקו בריבית חדשה וגבוהה יותר.
  • אין סיכון מט”ח, בהנחה שאתם משקיעים ישראלים שמשתמשים בעיקר בשקלים לכיסוי הוצאותיכם.

למי זה מתאים? למשקיעים שסולדים מסיכון ומסיכון ריבית בפרט, שרוב תיק ההשקעות שלהם מוקצה לאג”ח, ושאינם להוטים להגדיל את התיק לאורך זמן.

ניתן לרכוש את האג”חים הקצרים ישירות בבורסה, או לחלופין – לקנות תעודות סל או קרנות מחקות העוקבות אחר מדד המק”מ ו/או מדד אג”ח ממשלתיות שקליות 5-2 שנים.

חשוב לזכור – הבלוג הזה מטיף גם למשקיעים סולידיים לגוון את ההשקעה ככל האפשר ולפזר את הסיכונים על פני מספר אפיקי השקעה.

אגרות חוב ממשלתיות לטווח בינוני

קרנות אג”ח לטווח בינוני מחזיקות בדרך כלל אגרות חוב קצרות, בינוניות וארוכות גם יחד כדי לייצר יחס סיכון/תשואה קרוב לאופטימלי.

הנה כמה סיבות טובות להשקיע באג”ח לטווח בינוני:

  • הן נושאות תשואה גבוהה יותר מאג”ח לטווח קצר. הסיבה לכך היא שהן נושאות פרמיית סיכון נוכח החשיפה הממושכת יותר לסיכוני אינפלציה והעלאת ריבית.
  • התנודתיות נמוכה יותר לעומת אגרות חוב לטווח ארוך, אך עדיין יש פוטנציאל לרווח.
  • הן מאפשרות לגדר את התיק מפני תרחיש של קריסת שוק המניות ללא חשיפה למט”ח.

תעודות סל וקרנות מחקות העוקבות אחר מדד “שקליות ריבית קבועה ממשלתיות” מאפשרות חשיפה קלה ופשוטה לאג”ח לטווח בינוני. 

אגרות חוב ממשלתיות לטווח ארוך

 כפי שכתבתי בהרחבה בעבר, השקעה באגרות חוב ממשלתיות שקליות לטווח ארוך (20 שנה ויותר עד לפידיון) היא השיטה המובילה להתמודדות עם תרחיש של דפלציה במשק. יחד עם זאת, יש להביא בחשבון מספר שיקולים לפני שמשקיעים בהן:

  • מחיריהן של אג”ח לטווח ארוך בבורסה עלולים לקרוס בחדות בעקבות אינפלציה ו/או העלאת הריבית במשק. הסיבה לכך היא שאם יונפק אג”ח חדש עם ריבית גבוהה יותר, האג”ח הקיימת לטווח 20+ שנה לא תהיה שווה דבר בעיני המשקיעים.
  • כשהמשק חווה רעידת אדמה כלכלית, אגרות חוב לטווח ארוך עשויות בהחלט להיות מפלט בטוח. כששוק המניות, הריבית במשק והאינפלציה כולם יורדים בחדות, האג”חים הממשלתיים הארוכים בולטים בדרך כלל כנכסים איכותיים ונזילים יחסית.
  • התנודתיות והתשואה הצפויה גבוהים הרבה יותר מאג”חים קצרים יותר. אולם ככל שהטווח לפידיון ארוך יותר, התנודתיות גבוהה מהתשואה הצפויה.

למי זה מתאים: לכל מי שמשקיע לטווח ארוך וחושש מתרחיש של דפלציה.

כזכור, הארי בראון המליץ להשקיע 25% מההון באגרות החוב הארוכות ביותר שמנפיקה הממשלה המקומית.

חשוב לציין שבסביבת הריבית הנוכחית אגרות חוב ארוכות הן השקעה מסוכנת, ואפילו מסוכנת מאד. לשם המחשה, לאג”ח הממשלתית הארוכה ביותר הנסחרת כיום בבורסה בתל אביב, ממשלתי שקלי 0142 (מועד פידיון ינואר 2042), יש משך חיים ממוצע של כ-14.85 שנים. זה אומר שבכל פעם שהריבית במשק תעלה ב-1%, מחיר האג”ח הזה בבורסה ירד ב-14.85%. ריבית בנק ישראל עדכנית לכתיבת שורות אלה היא 1%. אין לה הרבה לאן לרדת, יש לה המון לאן לעלות.

מה עושים? האם חסידיו של הארי בראון נידונו לכיליון?

אני חושבת שפתרון אידיאלי למי שחושש יכול להיות השקעה באגרות חוב לטווח בינוני (טווח פידיון של 5 עד 10 שנים).

כך, במקום להשקיע 25% במניות, 25% בזהב, 25% באג”ח קצר מאד (מק”מ) ו-25% באג”ח ארוך מאוד, ניתן להשקיע: 25% במניות, 25% בזהב, ו-50% באג”ח לטווח בינוני.

אגרות חוב ממשלתיות בריבית משתנה  (לשעבר: גילון)

עד כה התמקדנו באגרות חוב ממשלתיות המשלמות ריבית קבועה, כלומר, הריבית נקבעת מראש, בעת הנפקת האג”ח, ולא משתנה לאורך חיי האיגרת.

ממשלת ישראל מנפיקה החל מ-1992 אגרות חוב בריבית משתנה. המאפיין המרכזי של אג”חים אלה הוא שהריבית “מאופסת” מדי שלושה חודשים ונקבעת מחדש, בהתאם לריבית בנק ישראל.

מובן, אם כן, שעליית ריבית דווקא מטיבה עם אג”חים מסוג זה, זאת בניגוד מוחלט לאג”חים בריבית קבועה. זו הסיבה שמשקיעים הצופים עליית ריבית עוברים מהאפיק הקבוע לאפיק המשתנה.

 יחד עם זאת, חשוב לזכור שהאג”חים הללו אינם צמודים למדד, כך שהם חשופים לסיכון אינפלציה. בנוסף, בניגוד לאג”חים בריבית קבועה, אג”ח בריבית משתנה המוחזק עד לפידיון אינו מבטיח תשואה כלשהי למשקיע, מפני שגובה הקופון (תשלום הריבית) משתנה כל הזמן.

הדרך המיטבית להיחשף לאג”ח בריבית משתנה היא באמצעות תעודת סל או קרנות מחקות העוקבות אחר מדד “אגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות בריבית משתנה”, אשר כולל היום 3 אג”חים בלבד עם מח”מ של שנה אחת.

אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד (לשעבר: גליל)

אג”ח ממשלתי צמוד מדד משווק בתור הדרך המיטבית להתמודד עם אינפלציה במשק הישראלי.

מרכיבי האג”חים הצמודים – הקרן והריבית – עולים ויורדים בערכם כפונקציה של שינויים במדד המחירים לצרכן, אותו מפרסמת ממשלת ישראל דרך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זהו המדד התקני לקביעת שיעור האינפלציה במשק.

אינפלציה היא האויבת המושבעת של משקיעי האג”ח בריבית קבועה. בהקשר הזה, יש תועלת מסוימת בהשקעה באג”חים צמודים. בסביבת הריבית הנוכחית האפיק הצמוד נעשה פופולארי ביותר עד חלק מהאג”חים הצמודים מתומחרים ברמה שמניבה תשואה שלילית. במילים אחרות, המשקיעים משלמים הרבה מאוד תמורת ההגנה מאינפלציה.

קוראים ותיקים יודעים שאני מתנגדת להשקעה באגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד. בדיוק כמו שלא נקנה ביטוח תכולת דירה מפורץ או ביטוח נגד שריפות מפירומן, אין שום היגיון לקנות ביטוח נגד אינפלציה ממי שמייצר את האינפלציה מלכתחילה. אבל גם משקיע שלא מחזיק בהשקפת עולם ליברטריאינית צריך להכיר את החסרונות בהשקעה באג”ח צמודי מדד:

  • כשהאינפלציה נמוכה מציפיות השוק, אג”ח ממשלתי בריבית קבועה ישיג תשואה עדיפה בהרבה על האג”ח הממשלתי הצמוד. הרי חלק מהתשואה של האג”ח הלא צמוד כוללת פרמייה על האינפלציה. זו הסיבה שתשואות האג”חים הצמודים נמוכות בדרך כלל מתשואות האג”חים הלא צמודים. אם אג”ח לא צמוד ל-10 שנים מניב 3% שנתי ואילו אג”ח צמוד ל-10 שנים מניב 0.5% שנתי, המשמעות היא שהשוק צופה אינפלציה של 2.5%. אם האינפלציה גבוהה מכך, כמובן שעדיף להשקיע באג”ח הצמוד.
  • אם במהלך חיי האג”ח הצמוד תחול ירידה במדד המחירים לצרכן, לא ניתן לערוב לכך שהאג”ח יניב לכם תשואה חיובית כלשהי.
  • זו הסיבה שכאשר מתחולל משבר כלכלי דפלציוני, רוב המשקיעים יעדיפו לרכוש אג”חים לא צמודים בריבית קבועה.

למי זה מתאים? עקרונית, כל משקיע חייב לגדר את תיק ההשקעות שלו מפני אינפלציה.  מי שמתעקש לבצע את הגידור דרך אג”חים צמודי מדד – מוזמן לעשות זאת אך במינונים קטנים. לדעתי ישנן דרכים טובות יותר ופחות להתגונן מפני אינפלציה.

אגרות חוב קונצרניות

אגרות חוב קונצרניות מכונות כך מפני שהן מונפקות על ידי חברות עסקיות ולא על ידי ממשלות. התשואה מאג”ח קונצרני בדרך כלל גבוהה מאג”ח ממשלתי מפני שלחברות (ולטייקונים) יש נטיה להיקלע לקשיים ולהגיע לחדלות פירעון, כלומר, למצב בו הן לא יכולות להחזיר את ההלוואות שנטלו מהמשקיעים.

במילים אחרות, התשואה הגבוהה היא בעצם פרמיית סיכון שמפצה את מחזיקי האג”ח על נכונותם להשקיע בחברה שעלולה לקרוס. השוו זאת לסיכוי הקטן משמעותית שממשלת ישראל עצמה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה.

השקעה באג”ח קונצרני הפכה לפופולארית ביותר בקרב משקיעים פרטיים בישראל, שחושבים בטעות שמדובר בנכס “בטוח”. הרי זה כל כך דומה לאג”ח ממשלתי, ועם זאת באורח פלא נושא תשואה גבוהה יותר – מה רע?

כמה דברים שחשוב לדעת על השקעה באג”ח קונצרני:

  • אגרות חוב קונצרניות מסווגות בדרך כלל לשתי קבוצות עיקריות: אג”ח בדירוג השקעה (חברות עם דירוג אשראי AA+ עד BBB-) ואג”ח שאינו בדירוג השקעה (מוכר גם בתור אג”ח זבל – הכוונה לחברות עם דירוג אשראי BB+ עד C. דירוג נמוך מכך פירושו שהחברה כבר פשטה רגל).
  • ביצועיהן של אגרות חוב קונצרניות בדירוג השקעה תלויים בעיקר באינפלציה ובסביבת הריבית. לכך מתווסף סיכון של פשיטת רגל, שכאמור כמעט אינו קיים בהשקעה באג”ח ממשלתי.
  • “אג”ח זבל” בדרך כלל נושא תשואה גבוהה מאוד – ישנן חברות שמוכנות לשלם לכם 10%+ ריבית בשנה אם רק תסכימו להלוות להן כסף ולרכוש את האג”חים שלהן. העניין הוא שמכיוון שהחברות הללו בדרך כלל פושטות רגל, הסבירות שהן באמת יעמדו בכלל התשלומים נמוכה מכפי שניתן לחשוב.
  • השינוי במחיריהן של אגרות חוב קונצרניות עלול להטעות. לעתים השינויים מתונים, בדיוק כמו באג”ח ממשלתי קצר-בינוני. אבל כשהשווקים קורסים, אג”ח קונצרניות דומות בהתנהגותן למניות, בדגש לאג”חים שהונפקו על ידי חברות עם דירוג השקעה נמוך, מפני שהמשקיעים חוששים יותר ויותר מגל של פשיטות רגל.
  • לכן, דווקא ברגע האמת שבו פלח האג”ח בתיק ההשקעות שלכם אמור לרכך את הקריסה של שוק המניות, האג”ח הקונצרני צפוי לזייף ולקרוס במקביל.

ישנה טענה שהשקעה באג”ח קונצרני זר מסייעת לפיזור תיק ההשקעות ולהשיג תשואה גבוהה יותר מבלי להעלות את רמת הסיכון הכוללת של התיק. הרבה מאוד משקיעים פסיביים בארה”ב, לדוגמה, משקיעים בקרן סל בסימול BND הכוללת את כל אגרות החוב הנסחרות בבורסת ארה”ב,  כולל 25% אג”ח קונצרני.

באופן אישי, אני נוטה להעדיף שלכל אפיק השקעה יהיה תפקיד מוגדר בתיק ההשקעות שלי. מניות הן מנוע הצמיחה של התיק; אגרות חוב ממשלתיות קצרות וארוכות ממתנות את התנודתיות ומספקות הגנה מפני דפלציה, וזהב מהווה תעודת ביטוח מפני אינפלציה ו/או קריסה טוטאלית של המערכת הפיננסית העולמית.

בעיני, אג”ח קונצרני לא ממלא את התכלית ההגנתית והמייצבת עליה דיברתי בתחילת הפוסט הזה.

אג”ח ממשלתי זר

יש משקיעים שבוחרים להשקיע באגרות חוב שמנפיקות מדינות זרות מתוך ניסיון לפזר את התיק על פני מספר רב של נכסים.

אני לא רואה הרבה היגיון בהשקעה באגרות חוב שהנפיקו מדינות עם דירוג אשראי דומה או גבוה מזה של מדינת ישראל (A+) וכמוה מניבות תשואה נמוכה יחסית. מי שמשקיע, נניח, באג”ח של ממשלת ארה”ב או בריטניה לוקח על עצמו סיכון מט”ח גדול יחסית דווקא בחלק מתיק ההשקעות שאמור להיות היציב ביותר.

מי שלא מוכן לוותר על אג”ח ממשלתי זר, יכול להשקיע באגרות חוב של מדינות משווקים מתפתחים, שדירוג האשראי שלהן נמוך מ-A. יש כאן סיכון כמובן – מדינות מסוג זה נוטות להכריז על חדלות פירעון לעתים קרובות יחסית – רוסיה (1998), אקוודור (1999), חוף השנהב (2000), ארגנטינה (2001), מולדובה (2002), אורוגאי (2003), בליז (2006) כולן הכריזו על אי עמידה בחוב שהנפיקו, כשהנפגעים הראשונים הם בדרך כלל המשקיעים הזרים.

לכן חשוב לשים לב שאתם לא משקיעים את כל הכסף במדינה אחת, בטווח פידיון אחד או במטבע זר אחד. השאיפה צריכה להיות לגוון כמה שיותר. אפשר לעשות זאת באמצעות השקעה בקרנות סל זרות. VWOB של Vanguard, לדוגמה עוקבת אחר מדד Barclays USD Emerging Markets Government Index (משקיעה באג”ח מדינה של ברזיל, רוסיה, פיליפינים, תורכיה וכו’). חלופות כוללות קרנות סל דומות בסימולים EMB, EMLC, PCY ו-EBND. אם בחרתם להשקיע בקרנות אלה, מציעה להקצות משאבים מהפלח המנייתי בתיק ולא מפלח האג”ח.

סיכום

לאגרות חוב עדיין יש מקום בתיק ההשקעות שלכם למרות גל הפאניקה.

כמובן שיש מי שטוען שאגרות חוב יפסידו בוודאות אחרי שהריבית המוניטרית תעלה, ולכן אין שום סיבה להחזיק בהן.

אבל הסיבה שבגללה אנו מפזרים את ההשקעות שלנו מלכתחילה היא מפני ששום דבר אינו ודאי. איש אינו יודע לחזות את העתיד. אם האג”ח ירדו, סביר להניח שהמניות יעלו, ואם המניות ירדו, תשמחו לגלות שיש לכם קצת אגרות חוב בתיק שעל הדרך מייצרות הכנסה שוטפת.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

44 תגובות

  1. דורין שלום. ברצוני לבקש אם תוכלי לפרסם כתבה איך לבצע
    את פקודות הקנייה כאשר פותחים תיק סולידי פרטי דרך בית השקעות. האם לתת הגבלה ועוד פרטים. בתודה דני שבו.

  2. היי דורין,
    במצב של ריבית אפסית כמו היום, עלייה של הריבית במשק לא תשפיע על מניות ואג”ח באופן דומה?
    תודה

  3. לגבי אג”ח בריבית משתנה,
    האם ניתן לומר שמח”מ של 5 פירושו דווקא עליה של 5% כאשר ריבית בנק ישראל יורדת באחוז?

  4. הקורלציה ההפוכה בין ביצועי המניות והאג”ח נשברה לגמרי מאז שהתחילו ההדפסות בכל העולם.
    למעשה, אם נסתכל על התיק של בראון השנה, הוא היה בדרך לתשואה נומינלית שלילית ואפילו גדולה אם אכן הרכישות של הפד היו מפסיקות בספטמבר כמו שהשוק חשב. הזהב קרס השנה וכשהשוק התחיל לתמחר את צמצום הרכישות, התשואות על האג”ח הארוכות זינקו **במקביל** לירידה במניות . הזהב גם ממש לא נהנה מהתסריט הזה. ברגע שהוחלט על דחיה בחצי שנה האג”חים חזרו לטפס והמניות שוברות שיאים.
    אבל מתישהו זה יקרה , זה בלתי נמנע, התשואות על ה TNX יחזרו ל3 אחוז מעלה וגם המניות ירדו כמו שקרה בסיום QE1 ו QE2. כמובן שאף אחד לא יכול לדעת מה יהיה בעתיד (וכרגע נראה שהפד רק מחפש תירוצים להמשיך להדפיס עד אינסוף, עד מרץ 2014 יהיה כבר משבר חדש שיביא לעוד דחיה בהפסקת ההדפסות), אבל לי אישית זאת נראית תקופה מסוכנת מאוד להחזיק תיק לפי המודל של בראון.

  5. אני מאוד מאוד נהנית מהבלוג שלך, הוא מרחיב ואינפורמטיבי, אבל בנוי מאוד לא נח ולא ידידותי.

    אני רוצה לקרוא את הפוסטים כרונולוגית, ואין לי אפשרות כזאת ומדי פעם אני רוצה לעשות גוגל על מושג או פשוט לפחות פוסט בטאב חדש ואין אפשרות כזאת וזה מאוד מתסכל.
    אני רוצה להגיע לפוסט הראשן והלתקדם משם וללמוד, אבל אני לא יכולה.

    יש לך אפשרות לשנות את זה בבקשה?

  6. היי

    את יכולה להרחיב על החלק של:
    “אני חושבת שפתרון אידיאלי למי שחושש יכול להיות השקעה באגרות חוב לטווח בינוני (טווח פידיון של 5 עד 10 שנים).

    כך, במקום להשקיע 25% במניות, 25% בזהב, 25% באג”ח קצר מאד (מק”מ) ו-25% באג”ח ארוך מאוד, ניתן להשקיע: 25% במניות, 25% בזהב, ו-50% באג”ח לטווח בינוני.”

    מדובר על כך שאולי האג”ח לטווח ארוך מסוכן כרגע, אז לקנות אג”ח לטווח בינוני. אבל למה גם להחליף את המק”מ באג”ח לטווח בינוני?

    תודה 🙂

  7. הי,

    מה קורה אם נשארים עם הגירסה הקלאסית של בראון של התיק הקבוע, ומשאירים את האג”ח לטווח ארוך והמק”מ? הרי כל הרעיון של התיק הוא שהוא מאוד סולידי אבל מורכב מחלקים מאוד לא סולידים.
    מה התסריט למי שנשאר עם המבנה הקלאסי שכולל בתוכו את האג”ח של מדינת ישראל ל-30 שנה?
    תודה רבה 🙂

  8. לפי מה שרשמת לגבי מח”מ, אם לאג”ח ממשלתי שקלי 0142 יש מח”מ של 15.48 אזי שינוי הריבית של אתמול היה אמור להעלות את ערך האג”ח ב: 15.48*0.25= 3.87% לא ?

    • עקרונית כן, אך זה לא קורה בואפן מיידי. אל תשכח שהאג”ח נקנה ונמכר בשוק ככל נייר ערך. מי שקובע את מחירו הם הסוחרים, כמוני וכמוך, שמשקללים פנימה גם שיקולי ריבית

      • עריסטו

        “אני מתנגדת להשקעה באגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד. בדיוק כמו שלא נקנה ביטוח תכולת דירה מפורץ או ביטוח נגד שריפות מפירומן, אין שום היגיון לקנות ביטוח נגד אינפלציה ממי שמייצר את האינפלציה מלכתחילה”

        זה טיעון לא רציני כי הממשלה לא מייצרת אניפלציה………………

        • אני לא מתנגד לרכישת אגח צמוד מדד ארוך טווח אבל הסולידית צודקת במובן
          שלעיתים קרובות יצירת מצב אינפלציוני היא דרך מצויינת לביטול חוב לא צמוד.
          ובהחלט יש והיו מקרים בעבר (הלא רחוק …) שבהם ממשלות ניצלו את היכולת שלהם ליצור מצב אינפלציוני בכדי להקטין משמעותית את החוב הלאומי.

          • עריסטו

            אתה מוזמן להביא דוגמא מהשלושים שנה האחרונות שבה ממשלת ישראל יצרה מצב אינפלציוני בשביל להקטין את החוב הלאומי……..

          • ממשלת ארהב בשנים האחרונות מול סין.

          • עריסטו

            דורון, קצת הבנת הנקרא, בבקשה.

            הסולידית ואני דיברנו על אג”ח של ממשלת ישראל צמוד מדד (גליל), משם גם לקחתי את הציטוט שלה.

            אני ביקשתי דוגמא מהשלושים שנה האחרונות שבה ממשלת ישראל יצרה אינפלציה על מנת להקטין את החוב הלאומי שלה (ע.מדי מתעקש שיש, אך אין ביכולתו להוכיח זאת).

            תקרא את מה שכתבת ותשאל את עצמך אם הוא מתאים לדרישה שהצבתי, לאמור לעיל, או לכל הנושא בכלליותו.

            הוא לא.

      • שלום דורין,
        אם הבנתי נכון, כשהריבית במשק תעלה, הסוחרים באגרות החוב ישקללו את עלית הריבית וזה מה שיגרום להם למכור את האגח”ים, וכך יווצר הפסד על הנייר? (בהנחה שמדובר על ריבית קבועה בלי הצמדה), האם אי אפשר לתקן זאת ע”י קניה של אותם אגח”ים כשהמיר יורד (מיצוע) ואז להנות מכך שבפדיון התשואה שלנו תהיה גדולה יותר?

  9. היי,
    יש לי שאלה בסיסית שאני מניח שתחשוף את בורותי בתחום:
    הרי אג”ח מתנהל למעשה כמו כל נייר ערך אחר, ויכול לאבד או להוסיף לערכו. נאמר שיש לי אג”ח שהבטיח בעת רכישתו תשואה שנתית של 2%, וריבית של 3%. כעת, כאשר אני נמצא כשנתיים לפני פידיונו הסופי, אני רואה שהנייר עצמו עלה ב-10% מאז שרכשתי אותו.
    האם יש מצב בו עדיף לי, מבחינת שיקולי תשואה גרידא, למכור את האג”ח טרם פידיונו הסופי בעקבות העלייה המשמעותית במחיר התעודה? כלומר, האם יש מצב בו אמתין לפידיון הסופי ואקבל רק 3% יותר ממחיר העלות, בעוד שאם אמכור אקבל 10% יותר ממחיר העלות?
    *לצורך הדיון, אני מנטרל כרגע: 1. סיכון שמנפיק האג”ח לא ישלם את התשואה שהבטיח. 2. עדיפות לקבלת הכסף באופן מיידי.
    אני מנסה להבין מבחינת מספרים באופן ‘נקי’.

    תודה!

  10. אם תחזיק את האג”ח עד הסוף תמיד תקבל יותר (נומינלית) מאשר אם תמכור אותו באמצע, ריאלית זה יכול להיות פחות כי התוספת שתקבל יכולה להיות פחות מהאינפלציה לאותה תקופה, אבל עוד לא היה מצב בו אתה ממש תקבל פחות שקלים מזה שאתה מחזיק את האג”ח עוד זמן…

    • לא הבנתי. אולי דוגמא קונקרטית תמחיש לי את זה יותר.
      נאמר שלפני שנה בדיוק קניתי אג”ח במחיר 100, שיפדה באופן מלא כעבור שנה, עם תשואה לפידיון 5% ועם ריבית שמשולמת פעם בשנה בגובה 4%.
      היום, יום פידיון האג”ח, אני אמור לקבל 100*1.05*1.04, כלומר 109.2.
      במקביל, אני בודק בתיק ההשקעות שלי, ומגלה שהאג”ח עשה תשואה של 25% מאז רכישתו, קרי, הוא שווה 125 היום.
      על פניו, נראה ששווה למכור אותו במחירו בשוק (125) ולא להמתין ולקבל את המגיע לי על פי הפידיון (109.2) – אלא אם כן, משהו במתמטיקה שלי שגוי.

      ?

      • אסף, אתה צודק. לא יודע למה התעלמו ממך כי זו שאלה טובה ונכונה.

  11. שלום דורין,

    אני קורא להנאתי בבלוג שלך כמקור טוב ל”אוריינות פיננסית” ומפיק ממנו הרבה תובנות ותועלות מעשיות.
    אני עדיין בשלב המחקר והלמידה במסגרת “הערכות מחדש” של תיק ההשקעות שלי, ורציתי לברר כמה דברים שאינם ברורים לי לגבי אג”ח (ממשלתי בהקשר הזה) שלא הצלחתי למצוא לגביהם תשובה חד משמעית ברשת:

    אם אני רוכש אג”ח ממשלתי ישירות מהבורסה (ולא דרך קרן נאמנות) – ומחזיק באג”ח עד למועד הפידיון, האם שינויי ריבית ישפיעו על ההשקעה שלי?
    אם הבנתי נכון, מחירי האג”ח יורדים כאשר הריבית עולה. אבל בהנחה שאני מחזיק את האג”ח עד למועד הפידיון, זה לא אמור להשפיע עליי, נכון?
    אם אני מחזיק באג”ח עד למועד הפידיון אני למעשה מבטיח את החזר ההשקעה ומרוויח את הריבית המשולמת.

    למשל – אג”ח “שחר 2683” – מועד פידיון 31/01/2016 עם ריבית של 6.50. בהנחה שאני רוכש עכשיו אג”ח זה בסכום של 1000 ש”ח, ומחזיק באג”ח עד למועד הפידיון – אקבל בחזרה 1065 ש”ח?

    ושאלה נוספת, טכנית יותר – האם הריבית על האג”ח משולמת מידי חודש, או רק בעת מועד הפידיון? וכיצד משולמת הריבית? היא מתווספת “לקרן” של האג”ח אני מניח?

    אשמח אם תוכלי לאשר לי את זה.
    תודה רבה!

  12. שלום,

    אני בשלב קריאת כל הפוסטים שלך וברצוני להודות לך מאוד על המידע והיסודיות בכל פוסט.

    שאלה לגבי אג”חים – האם תוכלי בבקשה להבהיר את הקשר בין הריבית המשולמת ע”י האג”ח לבין ה”תשואה נטו” שמופיעה בנתוני האג”ח?

  13. אסף, המספרים שתיארת לא אפשריים ולכן לא יכול להיות שהאגח יגיע למצב שהוא עולה מעל לערך הפידיון שציינת 109.

    כמו כן, טעית וזה אמור להיות 104 ולא 109 כי זה 4% פדיון. אם אתה במצב של 5% תשואה לפדיון סימן שנערך של האגח כרגע נמוך יותר – בערך 99 ולכן התשואה לפדיון היא 5% (לא מכפילים את הריביות של 4% ב5%) זה לא החישוב.
    לכן גם הערך של האגח לא יכול להיות 125.
    יש תלות בין המספרים והם לא בלתי תלויים ולכן המצב שתיארת לא אפשרי.

  14. אשמח לביאור –
    ניקח לדוגמא את גליל 5903.
    שער הקניה שלו היום באזור ה 150.
    כמה יקבל מי שקונה היום בשער זה, ויחזיק את האיגרת עד ה 30/7/2021?

    • הרמזור במעבר החציה מלפנייך מציג אור ירוק – האם זה אומר שאתה לא תדרס?

      או במלים אחרות: האם אתה חושב שיש מישהו בכדור הארץ שיודע לנבות את העתיד?

      • לא חושב שאתה עונה על השאלה שלו.
        הוא רוצה לדעת כמה יקבל אם יחזיק עד סוף התקופה לפי תנאי האגח בהנחה שהמדינה לא נכנסת לדיפולט,
        אם היית מדבר על אגח קונצרני ואפילו על מניית דיבידנדים כ קוקה קולה הייתי מסכים עמך
        דרך אגב, לא כותבים לנבא ?

        • גליל זה אג”ח צמוד מדד.
          האם אתה יודע איך ישתנה מדד המחירים לצרכן עד 2021?
          אני לא!

          נ.ב.
          את הבגרות בלשון אני משאיר לאנשים שלא יודעים מה הפנסיה שלהם עושה…

          • השינוי במדד הוא הפרט השולי בשאלה שלי.
            אשמח לתשובת בהנחת עבודה של סביבת מדד לא משתנה.
            לתרגם את השפעת המדד אני יודעת.

          • hr
            יש אתרים כגון ביזפורטל / גלובס שמציגים את התשואה בפועל
            לגבי צמודי מדד אני לא בטוח בחישוב שלהם,באתר ״התמונה הגדולה״http://thebigpicture.co.il/blog/
            יש כמה הרצאות על חישובי אג״ח

            כפי שהבנת יש כאן נשמות שחובבות להיתנשא על הזולת ללא עזרה אמיתית.

            אז הרוחת פעמים גם קיבלת מידע קונקרטי וגם למדת ממי לא לבקש מידע

          • אם את שואלת על אג”ח לא צמוד זו כבר שאלה אחרת לגמרי ממה ששאלת קודם.

            הדרך הכי קלה היא לבדוק כמה חלוקות ריבית צפויות להיות עד לפידיון, לצרף לכך את מחיר ההנפקה ולסכום את הכל ביחד.

          • טראמפ אני אזכור להפנות אליך כל מי ששואל שאלות שמצריכות כדור בדולח…

            בינתיים אני זוכר שטענת שאם אתה לא מוצא מחקר בגוגל אז הוא בהכרח לא קיים – זה מסביר הרבה…

          • דעת
            יש לך כרגיל זיכרון סלקטיבי

            בסהכ לא מצאתי את המאמר , ולא מצאתי
            פניתי לפי הגבורה (האמת יותר פי האתון)
            אבל אתה באופן עיקבי סירבת לתת שם כותב או שם מאמר
            מה לעשות שזה מעיד על סוג של גניבת דעת ?
            אומנם במקרה שלך זה כנראה קשור למאפיני אופי פתולויים.

            בנוגע לכדורי בדולח, הכותבת ביקשה הסבר טכני
            או שאתה לא יודע לתת או אתה לא מבין את השאלה או שאתה פשוט מנסה להתחכם

            בכלל מי שמשקיע כמוך לפי תשואות העבר בצור. ממוקדת במעט מניות אל נא יידה אבנים בכדורי בדולח שמא יאלץ להשקיע במדדים חוח

          • אני זוכר טוב מאוד שטענת שאין ולא היה מחקר המשך למחקר טריניטי כי אתה לא הצלחת למצוא אותו בגוגל למרות שציטטתי ממנו משפטים ומסקנות.

            כפי שאמרתי לך אז – לא קוראים לי גוגל – קוראים לי דעת.
            אם אתה לא מבין מה ההבדל זו לא בעיה שלי.

            השאלה המקורית שאלה מה יקרה בעוד 4 שנים לאג”ח צמוד מדד.
            מכיוון שבניגוד אליך אני לא טוען שיש לי כדור בדולח שיודע מה יקרה למדד המחירים לצרכן במהלך ה-4 שנים הקרובות עניתי לה את התשובה שהיא קיבלה.

            כשהיא שינתה את שאלתה מאג”ח צמוד מדד שמצריך לדעת מה יקרה בעתיד לאג”ח באופן כללי שלא מצריך נבואה היא קיבלה תשובה עניינית בהתאם (אבל אתה כמובן בחרת להכפיש).

            פעם הערכתי אותך, כמה טעיתי…

          • דעת
            כששואלים שאלה פשוטה
            מה שם המאמר או הכותב ואתה עונה תשובה שהיא בקיצור “לא עונה”
            אז בהנחה שאתה לא ילד בן ארבע המסקנה היא שאין מאמר או שלא כתוב בו מה שטענת

            אני לא יודע מתי הערכת אותי , אל תתבלבל עם הנשיא ירום הודו
            לא מכיר אותך חוץ. כאן והבלוג המשעשע שלך

          • טראמפ – כששאלת מה שם המחקר קיבלת תשובה:
            “מחקר המשך למחקר טריניטי”
            לא אני המצאתי את השם ולא אני הכתבתי את חוסר היצירתיות שלו…

            אבל הבנו כבר – אתה לא מצאת את המחקר בגוגל == אין מחקר…

            עד שטענת את הטענה המגוחכת הזו אני הערכתי אותך כמישהו רציני (לא מעריך בכלל את הליצן בחו”ל שאומר משהו ביום זוגי ואת ההפך ביום אי-זוגי…).
            לצערי גם אני טועה והראית לי את טעותי.

        • דעת

          אולי אתה לא יודע מספיק אנגלית, אבל יש דרכים רבות לתרגם את מה שכתבת לאמנגלית,
          אני מבין שאתה שואב הנאה ילדותית מלא לכתוב את ה tite in plain engish
          or alternatively write the author name

          i have no problem with it, it reflects on your psyche more than anything else

          it’s your prerogative to act childishly and hide minor information to avoid discussion and brag about it here because you bog has zero traffic

          • אם אתה מתעקש לכתוב באנגלית לפחות תבדוק שאתה לא מחליף מילים אלא אם כן התכוונת לכבות:
            בגלל אתה שוקע יש אפס תעבורה…

            איך אתה מתרגם מאנגלית לעברית:
            Trinity Study Continued?
            אם לא “מחקר המשך למחקר טריניטי”?

            אבל זה בסדר – אם אתה לא מוצא משהו בגוגל זה אומר שהוא לא קיים.
            חס וחלילה שיש דברים בגלקציה שאתה לא הצלחת למצוא בגוגל…

            האם בכלל טרחת לחפש זו שאלה שנשארת ללא מענה…

  15. טראמפ תודה אך עדיין לא קבלתי מענה לשאלתי –
    השאלה הנה כמה אקבל ביום הפקיעה בגין אחזקתי. לא לגבי התשואה.
    או במילים אחרות בדוגמא מספרית –
    יש לי 20,000 יחידות של גליל 5903 שנקנו ב 150 אג’
    אם אחזיק אותם עד יום הפקיעה, כמה אקבל בגין היחידות הנ”ל בנקודת הפקיעה, בהנחה שלא יהיה שינוי במדד.
    לא ריבית. רק בגין היחידות.

    • לא משקיע בגליל אני מניח מנסיון העבר שבמידה והפדיון קורה בסוף התקופה
      תקבלי את מספר היחידות כפול 100 אג

    • מחיר הרכישה שלך לא משנה את הסכום שתקבלי במועד הפקיעה.

      ברוב האג”חים את תקבלי במועד הפקיעה הוא מחיר ההנפקה שזה בדר”כ 1 שח (אם האג”ח צמוד אז זה יהיה בתיאום למדד המחירים לצרכן לאורך התקופה).

      ישנם אג”חים שמחזירים חלק מהקרן במהלך תקופת האחזקה בנוסף לריבית ובאג”חים אלו את תקבלי בפקיעה רק את שארית הקרן שלא חולקה.
      בשביל לדעת כמה זה יצא צריך לקרוא את התשקיף של האג”ח הספציפי שמעניין אותך – לא רלוונטי לגליל.

  16. שלום לכולם …
    לא יודע אם הפוסט הזה עדיין פעיל …
    יש לי סכום כסף שכרגע שוכב בפק”ם שבועי מסכן בבנק.
    הכסף מיועד לבניית בית בעוד כשנה שנתיים.
    האם אגח ממשלתי לטווח קצר, יהיה עדיף למטרה זו ?
    האם יש סיכון (ברור שיש סיכון כזה או אחר ..) אבל עד כמה ?
    אשמח לתשובה קצרה וממצה, מה לדעתכם עדיף לעשות ?
    תודה.

השאר תגובה