בית » חיים פשוטים » היכרויות לחסכנים

היכרויות לחסכנים

קחו נושא מורכב מאין כמותו, תנו לשחקנים חיצוניים לעוות אותו מהיסוד, הוסיפו מנה הגונה של פטאליזם וקורבנוּת והגישו קר בסיר עם מצקת.

הפעם לשם שינוי, לא מדובר בתחום פיננסי או צרכני, אלא בנושא טעון אף יותר – זוגיות ויחסי גברים נשים.

אני מקבלת לא מעט פניות – בעיקר מגברים (75% מקוראי הבלוג הזה) – שתוהים כיצד אורח החיים הנדון כאן עולה בקנה אחד עם הרצון הבסיסי למצוא בת זוג? הרי כל ביטוי של חסכנות, הם טוענים, חזקה עליו שיתפרש כקמצנות, ואין כידוע תכונת אופי שנשים ישראליות סולדות ממנה יותר.

“אני רווק והפחד שלי הוא שאם בחורה שאני יוצא איתה תגלה על החסכנות האגרסיבית והכוונה לחיות בצורה ‘לא קונבנציונאלית’ היא מיד תקבל רגליים קרות ותברח כל עוד נפשה בה.” כותב ערן. “הייתי מת למכור את הרכב אבל לצערי אחוז לא מבוטל מבנות ישראל לא נמשכות לבחור נטול רכב” מציין רוני. ואלה לא הדוגמאות היחידות.

אין לי חלילה יומרות להיות גורואית זוגיות (ובפרט שיחסי אנוש מעולם לא היו הפוׂרטֶה שלי 😉 )  ובכל זאת, להלן דעתי הלא מקצועית בעניין.

ככלל, אם אתה מחפש בת זוג ולא מוצא מישהי שתהיה מוכנה לצאת איתך, עומדות בפניך שלוש אפשרויות בסיסיות:

1. להיות אטרקטיבי יותר

2. להתפשר על סטנדרטים

3. לחפש במקומות הנכונים

היה אטרקטיבי

נשים, כידוע, לא צריכות להתאמץ במיוחד במהלך החיזור, ואף על פי כן — בחירת מחזר לא מתאים עלולה להיות הרת אסון מבחינתן.

הסיבה לכך היא שכל חיזור מוצלח חושף נשים לסיכון פוטנציאלי של התעברות, נטישה וחשיפה לנזקים.

הרתיעה מהסיכון הזה התפתחה במשך מיליוני שנות אבולוציה אנושית, וולכן היא חזקה יותר מכל אמצעי מניעה מודרני או תנועת שחרור מגדרי.

בשל אותה רתיעה, שים נוטות להעדיף (קרי, להימשך אל) בני זוג שמוכיחים יכולת לספק הגנה לאישה הרה ולצאצאיה, ובמקביל מגלים נכונות לעשות זאת לאורך זמן.

גבר שמסוגל לספק את ההגנה הזו הוא גבר שאישה יכולה להעריך. גבר שמוכן לספק את ההגנה הזו הוא גבר שאישה יכולה לבטוח בו.

הרושם שלי הוא שרוב הנשים מחפשות שילוב מסוים, קרוב לאופטימלי, של שתי התכונות הללו בבן הזוג שלהן, כך שככל שגבר עומד בשני המבחנים הללו, כך הוא יהיה אטרקטיבי יותר.

צילום: Susanne Nilsson. ברשיון CC.

צילום: Susanne Nilsson. ברשיון CC.

חסכנות כמקור משיכה

מה לי ולזה, ישאל הקורא החסכן?

ובכן, כולנו – נשים וגברים – לומדים מגיל צעיר שכסף הוא אמצעי ההגנה האולטימטיבי.

זה לא אומר שכל הנשים נופלות שדודות בידי גברים שמתפארים בעושרם ומרעיפים מתנות ודייטים יקרים; אך באופן כללי, בהינתן ברירה, רוב הנשים תעדפנה לוותר על גברים הנחשדים בקמצנות – תכונה המעידה על היעדר מסוגלות והיעדר נכונות לערוב לביטחון האישה.

אני כותבת “נחשדים בקמצנות” משום שכל גבר חסכן הוא בחזקת קמצן עד שהוכח אחרת.

למתבוננת מבחוץ אין יכולת לדעת אם אתה מוציא מעט כסף משום שאתה מינימליסט יעיל ומחושב החותר להגיע לעצמאות כלכלית תוך שנים ספורות,  או שמא מכיוון שאתה בטלן, נצלן ולא יוצלח שחי במרתף של אמא,  ושקמצנותך הפיננסית היא למעשה סימפטום של קמצנות רגשית (חוסר רצון/יכולת להעניק תשומת לב, איכפתיות וזמן).

האתגר מבחינתך הוא לעורר משיכה מבלי להתפשר על עקרונותיך האנטי-צרכניים ומבלי להצטייר כקמצן חולני.

כדי לעמוד באתגר, תחילה יש להיפטר מאמירות בסגנון “נשים לא נמשכות אלי כי אני חי בצניעות ואין לי אוטו / דירה משלי”. הן לא יובילו אותך לשום מקום וצפויות בעיקר לשמש כנבואות שיגשימו את עצמן. זו גישה שמשדרת חוסר ביטחון ופחד – ונשים מריחות את זה מקילומטרים.

מעבר לכך, הפתרון, לפי דעתי, טמון בסמנטיקה ובאופן הצגת הדברים.

אתה הרי לא קמצן כרוני שסובל מחוסר יכולת פתולוגי להוציא כסף.

אתה לא שואף לאמלל את זוגתך ולגרום לה תחושת מחסור ומחנק כלכלי רק כדי שתוכל להגשים את חלומך הילדותי לפרוש בגיל צעיר “ולא לעשות דבר” לאחר מכן.

אתה לא סתם צובר הון כדי שתוכל למשוך ממנו 3% מדי שנה עד יומך האחרון.

לא.

אתה גבר שמבסס קרן F*CK YOU אימתנית שתאפשר לך, תוך פרק זמן קצר יחסית, לקחת סיכונים, לנצל הזדמנויות, ולעשות דברים מעניינים בחייך, בהתאם לרצונותיך, העדפותיך ושאיפותיך האישיות.

אתה גבר בן-חורין, שמסרב להיכנע למנטאליות העבדותית של הצרכנו-קרייריסט הטיפוסי, שחי מתלוש שכר אחד לאחר ומתפלל בכל ערב שלא יפוטר כדי שיוכל להמשיך ולתחזק “רמת חיים” ממונפת בכמה מספרים.

אתה גבר מאושר, שלא שואב ריגושים מ-50 שעות עבודה+פקקים בשבוע, ממסעות שופינג חסרי תכלית או מחבילות נופש בחו”ל שבועיים בשנה.

אתה גבר בריא, שמעדיף לנוע בכוח השריר ולא בכוח המנוע, בין היתר כי הכושר הגופני שלך חשוב לך, וכי אין לך עניין מיוחד במשקל עודף, ביתר לחץ דם או בעורקים סתומים בגיל 35.

אתה גבר מיומן ויעיל, והוצאותיך נמוכות פשוט כי אינך נתלה באופן אוטומטי על צווארה של הכלכלה הצרכנית בכל פעם שאתה נתקל בבעיה.

כך, במקום להתמקד ב”מוקשים” כמו היעדר רכב פרטי, דירה עם משכנתא, משכורת שמנה, מסגרת אשראי אסטרונומית ושאר סממנים צרכנו-קרייריסטים, נסה להבליט את היתרונות הפרקטיים שסגנון החיים שבחרת מקנה לך (ולבת זוגך המיועדת) ביחס ל”מתחרים”:  ביטחון כלכלי, היעדר תלות באחרים, ומעל לכל — שפע של זמן פנוי שאותו ניתן להשקיע בתחביבים, במשפחה ובבת הזוג.

ככל שתשכיל להסביר – תחילה לעצמך, ובהמשך לאחרים — מדוע בחרת לחיות כך, מה היית רוצה לעשות כבן-חורין, וכיצד היית רוצה להרגיש, כך תישמע אמין ומשכנע יותר.

בהנחה שבת הזוג המיועדת היא לא נסיכת קניונים פרימיטיבית, סביר שהיא תתייחס בהבנה רבה יותר לבחירותיך, ולא תשפוט את חסכנותך כביטוי לקמצנות.

מעבר לכך, הדבקות ברעיון צפויה להועיל למאמצי החיזור שלך.

אדם שלוקח שליטה על חייו (במונחים פיננסיים, פילוסופיים ופסיכולוגיים) נוטה להקרין רוגע ודומיננטיות כלפי חוץ. הוא לא מנסה לרצות אחרים, לזייף או לשאת חן. בתמצית – הוא לא פוחד. זה מה שמבדיל אותו מהשאר. זה מה שמאפשר לו לצוף מעל ים הייאוש שמאפיין גברים אחרים.

הוא יכול לוותר על סמלי סטאטוס מזויפים ועדיין להיות אטרקטיבי.

הוא יכול לוותר על רוטינות שחצניות-מיזוגניות מקורס “אמנות הפיתוי” ועדיין להיות אטרקטיבי.

הוא יכול להישאר נאמן לערכיו ועדיין להיות אטרקטיבי.

התפשר על סטנדרטים

יש הוכחות מדעיות לכך שככל שרצונו של הגבר למצוא זיווג עז יותר, כך הוא נוטה להגדיל את הוצאותיו, לחסוך פחות ואף לבזבז כספים מעבר ליכולתו דרך שימוש באשראי – הכל כדי להגביר את עוצמת האות המיני המשודר במסגרת החיזור.

תופעות כאלה גורמות לי לתהות אם גברים מסוימים פשוט נרתעים מנשים חסכניות מפני שקשה יותר להרשים אותן.  היתכן שהרתיעה הזו מעוורת אותם לעצם קיומן?

חשבו על כך — הכל הרבה יותר פשוט כשזוגתך היא צרכניסטית קלת דעת. קל לפייס אותה, קל להרשים אותה, ובסופו של דבר – קל לכבוש אותה. “עלויות האחזקה” שלה אמנם גבוהות מאד, אבל מבחינתו של הבחור — הוא מאותת והיא קולטת. הוא קונה והיא מרוצה. הוא משלם והיא מתמסרת. היכולת להרשים ולאותת בהצלחה היא לכשעצמה סיפוק אדיר לאגו.

הרבה יותר מורכב להרשים אישה שמחפשת משהו עמוק יותר מתכשיטים או בגדים ארוחות במסעדות גורמה. מה לעזאזל היא רוצה? האם אפשר לספק לה את מבוקשה בקלות, אם בכלל? כמה זמן זה יקח? למה האיתותים המיניים-כספיים שלי לא פועלים כאן? מה לא בסדר בי?

בלא מעט מקרים התברר לי בדיעבד שאותם גברים שמתלוננים על כך שהם “לא מסוגלים” למצוא בת-זוג חסכנית, או שבת הזוג שלהם מרוששת אותם, נמשכים דווקא למאפיינים ראוותניים (חיצוניים ואישיותיים כאחד). קצת כמו נשים שמלינות על כך שהן לא מוצאות בחור נחמד, כשבסתר ליבן הן נמשכות לגברים שמתייחסים אליהן כאל סמרטוט.

גבר שמצמצם את מאגר הדייטים הפוטנציאלי שלו ליפהפיות בנות 18 עד 24 צריך להיות ער לכך שזוגתו המיועדת צפויה להוציא סכומים לא מבוטלים על איפור, בגדים, תוספות שיער ומה לא.

גבר שממנף את סגנון חייו כדי שיוכל למשוך נשים סופו שימשוך רק את אלה שחפצות בתענוגות החומריים הנלווים לסגנון החיים שהוא מציע.

אותן נשים תהיינה מוכנות לסבול את מי שמספק להן את התענוגות הללו, אבל ספק אם מערכת היחסים הזו תהיה מבוססת אי פעם על אהבה, אמון או הערכה הדדית.

אז אם רצונך מסתכם במין מזדמן מפעם לפעם, ולא בקשר זוגי ארוך טווח, עליך להיות מוכן לספוג את העלויות הנלוות לדייטים עם נשים שמוכנות לעסקאות חליפין כאלה  (עיין ערך “שוגר-דדי“) ולתחזוקת “מערכת היחסים” שתתפתח לאחר מכן.

לעומת זאת, אם אתה מעוניין בזוגיות בריאה ויציבה, עליך להיות מוכן להוריד סטנדרטים ולהתפשר.

המציאות העגומה היא שאין כמות בלתי-מוגבלת של נשים צעירות, עצמאיות, מחושבות, חסכניות, בעלות תבונה פיננסית ויכולת לתכנן לטווח הארוך. אם התכונות הללו חשובות לך במערכת יחסים, יתכן שתצטרך “להקריב” תכונות שטחיות יותר כמו גיל, היקף מותניים או צבע עיניים.

אני לא אומרת שהפתרון הוא לצאת עם בנות שאינן מושכות אותך. אני בהחלט סבורה שגברים צריכים לשאול את עצמם בכנות שמא הם מצמצמים מראש את מאגר הזיווגים הפוטנציאלי שלהם רק משום שהציבו מגבלות נוקשות שקשורות לגיל ומראה חיצוני שלא קולע לטעמם.

הכוונה אם כן היא לבחון לעומק את רשימת התכונות שחשובות לך אצל בת הזוג המיועדת, ולרדד למינימום את סעיפי ה-“Must Have”. זה קצת כמו למיין את סעיפי ההוצאה שלך באקסולידית לפי צרכים ורצונות. 🙂

חפש במקומות הנכונים

נדמה לי שחלק גדול מהתסכול שגברים חסכניים מרגישים נובע מכך שהם מחפשים בנות זוג חסכניות בסביבות בזבזניות להחריד כמו מועדונים, פאבים, או אירועי Funjoya באילת.

לאחר מכן הם תוהים מדוע אינם מצליחים למצוא את “האחת” שתבין אותם, ולבסוף, במקום לדלג לסביבה אחרת, מנסים כנגד כל הסיכויים להמיר צרכניסטית מושבעת למינימליסטית.

הבעיה ב”זירות חיזור” טיפוסיות היא שעל פי רוב הן בתאפיינות בביקוש אדיר מצד גברים להיצע מצומצם יחסית של נשים שנתפסות כאטרקטיביות.

התוצאה היא “שוק של מוכרים” (שוק שבו הביקוש עולה על ההיצע), או ליתר דיוק,  “שוק של מוכרות”, כשמיעוט יחסי של נשים מרכז את עיקר תשומת הלב. אותן נשים יודעות את זה, ולא פעם מנסות להפיק מכך את המרב – על חשבון המחזרים (זה אתה).

בעיה נוספת עם סביבות כאלה היא שכמעט תמיד הן מאוכלסות בטיפוסים מוחצנים, שמעצם טבעם נוטים לבזבז יותר.כקורא של הסולידית, יש סיכויים טובים שאתה דווקא טיפוס מופנם, ושזירות היכרויות מהסוג האמור לא רק שלא מחלצות ממך את המיטב, אלא מקשות עליך למצוא בת זוג שתכבד ותזדהה עם הערכים והמטרות שלך.

מובן שמדי פעם מוצאים את “האחת” – הלא תמיד יש סיכוי – אבל “דייטים מסורתיים” שצומחים ממקומות כאלה בדרך כלל משולים לחיפוש מחט בערימת שחת תחת הגבלת זמן. בכל פעם שהשעון מתאפס צריך לשלם 100 ש”ח נוספים לדייט עם בחורה אחרת. בהצלחה.

הפתרון במקרה כזה הוא פשוט – להעדיף סביבות שבהן:

1) הקהל מורכב ברובו מנשים נבונות ובוגרות יותר שלא שמות קצוץ על מה שאתה נוהג, היכן אתה גר, או כמה כמה אתה מרוויח, או

2) יש לך אפשרות לדעת מראש אם בת הזוג המיועדת מתאימה לך דרך סינון ראשוני – לדוגמה, באמצעות אתרי היכרויות חינמיים  כמו OKCupid.

הנקודה היא שזה תלוי בך.

ככל שתיישם את העקרונות שביסוד הבלוג הזה תגלה שהפעילויות והתחביבים שלך דורשים הרבה פחות כסף. במקום לקחת חלק באורגיית קניות מטרוסקסואלית בקניון או לגמוע אלכוהול בפאב אפוף ניקוטין, תמצא את עצמך משתתף בקבוצות רכיבה, בחוגי יוגה ובעמותות התנדבותיות.

הסביבה האנושית שלך תשתנה בהתאם, ותקל עליך למצוא נשים שתהיינה שותפות להשקפת עולמך. אם לא די בכך, סביר שתגלה שתהליך החיזור עצמו זול ומעניין יותר מריטואל הבית-קפה-מסעדה-סרט-מסעדה.

לבסוף, אם אתה מעוניין ללכת על בטוח – הישאר בקרבת מקום.

אני גאה לומר שבבלוג ובפורום הזה גולשות וכותבות מאות נשים איכותיות, עצמאיות, חסכניות, אחראיות, אינדיבידואליסטיות, ובעלות כושר תכנון וראייה לטווח ארוך. הן בהחלט מיעוט ביחס לאוכלוסיה הכוללת, אבל הן מיעוט איכותי, שריר וקיים.

מכיוון שאני מאמינה שהאתר הזה יכול להיות כר פורה לזיווגים איכותיים, החלטתי לפתוח תת-פורום תחת השם “היכרויות לחסכנים“.

מוזמנים ומוזמנות! (ואם יצא מזה משהו, אנא הודיעו לי – זה יהיה נחמד  😎 )



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

88 תגובות

  1. אחלה פוסט! בעיקר למי שרלוונטי.
    לאחר הפוסט התוצאה : הסולידית 2 , שווקים שבורים 0 .
    השווקים השבורים.
    1.) שוק ההשקעות האקטיביות.
    2.) שוק ההיכרויות.

  2. הסולידית מעודדת נישואין וילודה… בואו לפורום.. :)*

  3. הכל נכון, אבל (ויש אבל גדול) – אני יודע מהרבה נשים – אחת התכונות שהן ה TURNOFF הגדול ביותר לנשים היא קמצנות. אני מכיר נשים שהפסיקו יחסים עם גבר לאחר פגישה אחת בלבד בגלל חשד לכך.
    יש גבול דק בין חסכנות לקמצנות.
    אני הייתי ממליץ (במיוחד בפגישות ראשונות) טיפל’ה לשחרר. זה גם מעיד על גמישות שחשובה מאד לקשר.

    • יצחק ב.

      טל כל הכבוד על התגובה. זה איסאי מחרוב 🙂

    • טל, אתה איש חכם 🙂

    • הבחור הנפלא שלי מעולם לא קנה לי מתנות יקרות ואפילו לא פרחים ולא תמצאו אותו מציע ללכת למסעדות יוקרה, זה נוטף פוזה, לא סקסי בכלל, ניסינו ולא חזרנו על השטות הזו, ולעניין, אני לא מכירה אף אחת שרואה בחסכנות תכונה מושכת , אבל (ויש אבל גדול) , אני לא מכירה אף אחת שחושבת שנונקונפורמיסטיות זה לא סקסי, וביטחון כלכלי.. וואו..
      אני חושבת שהגישה היא לא “בואי נלך למסעדה זולה” , “אוי זה יקר, נחלוק את החשבון”, אלא ” אני אבשל”, “בואי לטיול”, מה שזה לא יהיה…
      נדיבות של אדם נמדדת בכמה תקבלי מהתפוז האחד שהוא מחלק בינכם, לא מכמה המחווה שלו דומה למחווה של קניה ווסט לקים קרדשיאן

      איכס.. יצא דביק

  4. גאונה עם היציאה של “הכרויות לחסכנים” חח

  5. וואו דורין ! איזה יופי של פוסט !

    אהבתי מאוד ! – נגעת בנקודה נכונה מאוד. רוב האוכלוסיה עדיין לא במקום בו מעריכים את ערכי הבלוג הזה…אבל לדעתי הכנה – הבלוג מתקרב למיינסטרים בצעדי ענק.

    אכן, הערכים של הבלוג שלך “מתנגשים” בהרבה אמיתות לפיהם חיה מרבית האוכלוסייה. ולכן אני מברך אותך על השרות המדהים שאת עושה לכולנו בכך שאת “מעירה” את האנשים משנת הדובים הארוכה ….. 🙂

    במקרים רבים – זה או להיות חסכן – או להתייבש ללא בת זוג שווה, מכיוון שידוע כי נשים סולדות מקמצנות וחוסר אמינות. אם הן חשות באחת מהן אצל מועמד כלשהו (זה ממש כמו ראיון עבודה לפעמים…) – המועמד עף עוד לפני הדייט 🙂

    בנוסף, צחקתי מאוד כשקראתי חלק מההתנסחויות שלך (שוק של מוכרות…… איזה יופי!).

    המשיכי בעבודת הקודש – כולנו בכיוון הנכון !

    חג שמח
    נועם

    • יעל מהצפון

      חזרתי לבלוג שלך אחרי תקופה שקראתי בו ונשביתי שוב בחוכמה ובכתיבה המשובחים.
      תודה דורין. פשוט מרתק!!
      שאפו על פורום ההכרויות.

  6. אני חושב שאם היית גבר, היית מקבלת לא מעט פניות כאלה מנשים… אני חושב שהפוסט בסה”כ רלוונטי לנשים וגברים כאחת וכאחד. גם גברים (אולי מגיל מסוים ומעלה) מעדיפים בת זוג נאמנה ומיושבת – יש לכך גם יתרונות כלכליים לא מבוטלים לחסכן המושכל.

  7. פוסט מקסים ומרגש 🙂

  8. אני מקווה שאת לא מתרככת

  9. למרות שאני לא נמנה על קהל היעד (אשתי ואני יחד מגיל 19) – יופי של פוסט.
    אז כמו שאמרה דורין, גם לי אין יומרות להיות גורו לזוגיות, אבל בהחלט אפשר להכליל ולומר שזה לא רק בנוגע לחסכנות/קמצנות, צריך לבוא איך שאתה. אם תעמיד פני “לארג'” כשמטרת חייך היא חסכנות אגרסיבית, תמצא חן לטווח הקצר, אבל האם זו בת הזוג שתרצה? לפעמים שוכחים שדייטים (מוצלחים) הם האמצעי ולא המטרה 🙂

    כגבר, מפתיע אותי שאף אישה לא ציינה שום דבר בהקשר הפמניסטי (גבר מפרנס, מפנק וגו’).

    • הדוקטרינה הפמיניסטית לא מתמודדת היטב עם נושא החיזור, ואף על פי כן אין סתירה מהותית בינה לבין תוכן הפוסט הזה, כך שאני לא רואה סיבה להתרגז…

  10. לא התחברתי לפוסט בכלל. הרגשתי שמדובר על אנשים היפוטתיים. רוב מוחלט של הנשים היו מבטלות את עצם הקונספט של הבלוג הזה רק בגלל שהוא לא עדרי ושמרני.
    נשים אחרות שלא הכי אכפת להם מכסף, נדיר לפגוש. בכל מיני מחוזות רחוקים של כמו הודו ופריפריה ישראלית.

    אני מעדיף להתייחס לכל הנושא הזה כמו מיסים. שונאים לשלם אותם, אבל אין ברירה. במקרה הטוב אפשר לעשות תכנוני מס.
    לא צריך לדאוג מגולד דיגריות, הן כבר ידעו לסנן אותך. תעדיף לעולם נשים מאזורים פחות עירוניים ויותר פריפריה. הן פחות נחשפו לתרבות הרהב. בגדול ככל שהאישה יותר גדלה עם כסף, היא יותר רגילה אליו. לכן חשוב לדעת מה אבא עושה. אם אמא לא עובדת, זה תמרור עצור.
    יש עוד סימנים שהוא נתן בהם, אבל אני יותר מאמין בלמצוא מישהי נחמדה ולמזער נזקים.

  11. נושא מעניין. אני שלושה חודשים בזוגיות עם בחורה מוחצנת שלא חושבת פעמיים לפני שהיא נכנסת לחנות וקונה שלוש חולצות או סתם עוצרת בתחנת דלק לפחות פעם ביום וקונה הפוך וקוראסון. אני מופנם שלא מת על קניות (אלא אם כן זה כלי עבודה) ובחודש האחרון אני עובר על כל פוסט בבלוג. הולך להיות קשה אם אני אתחיל ליישם יותר ברצינות את דרך החיים הזאת.

  12. היי בועז, אני לא יודעת אם כדאי לשאוף למצוא בת זוג שהסיבה שכסף לא מעניין אותך היא שהיא לא נחשפה לתרבות הרהב הזאת. מאחלת לך למצוא מישהי שבחרה בכך למרות ולא בגלל.

  13. פוסט נהדר

  14. נכתב יפה! אני מסכימה רוב הדברים שנכתבו- אבל בתור אחת שנמצאת בעולם הדייטים אני חייבת לציין שכן, לבנות חשוב להבחין כבר בדייטים הראשונים אם הבחור שהן נפגשות עמו הוא קמצן או מהסוג החסכן..

    טיפ:
    הגבר במעשים צריך להפגין לארג׳יות מסוימת ( לא להגזים כי אז תמשכו אליכם גולד דיגרס וזה מצב לא רצוי).
    לשלם על המשקה בבית קפה ובבר זה כבר ממש לא נחשב לרוחב יד- אתם נבחנים על הדברים הקטנים, כך למשל אם אתה מחפש שעה (!) חניה בחינם ברחבי העיר ולא מוכן להכנס לחניון זה אומר דרשנו.. במידה וחניתם בחניון- אז תשלם ואל תחכה שהבחורה תוציא את המטבעות מהארנק…גם על זה אתם נבחנים (ברצינות)..
    בנוגע לאופי המחייה והרצון לחסוך כדי להגיע לעצמאות כלכלית- אני חושבת שכדאי כבר בדייטים הראשונים לספר על השאיפות העתידיות – זה מראה על רצינות, חשיבה לטווח הרחוק ודי ישלול את עניין הקמצנות אלא אם כן מדובר בגולד דיגרית אמיתית..

    • הסולידי הממוצע לא מחפש חניה, כי אין לו אוטו יקירה, הוא מגיע בקו 11, אם את מכירה את המושג…

  15. המוח הגברי

    הנה כמה הצעות בהמשך לפוסט:
    1. מקומות נכונים למפגשים –
    מפגשי meetup, חנויות ספרים, ספריות, אתרי היכרויות (יש גם חינמיים) ועוד.
    2. התפשרות על סטנדרטים –
    דורין, נראה לי שהתכוונת למשהו אחר. התכוונת עדכון או שינוי סטנדרטים.
    אם אתה לא מתנצל על אורח החיים שלך – אתה מסנן. לסנן זה דבר טוב כי זה מביא את האוכלוסיה הרצויה אליך.
    3. היה אטרקטיבי – נשים מניסיוני רוצות גבר מושך מינית ושבו בזמן יהיה גבר שיכול להגן. בילבלת 2 מושגים – הגנה ונכונות שמהווים את אותו הדבר.
    משיכה מינית קשורה בביטחון עצמי – ולכן לא מתנצלים על אורח החיים.

    4. עצות לחסכנות בדייטים
    א. לא לצאת לארוחות במסעדות בהתחלה. בפגישות הראשונות אפשר בית קפה, פאב או פעילות (טיול בפארק שאתה מביא אוכל ושתיה נתפס היטב לפגישה שאינה ראשונה)
    ב. דייטים מאוחרים יותר – אירועי meetup , אירועי eventbrite, טיולים, פעילות בבית.
    בתור מי שמנצל את זה זה גם מעמיק את מערכת היחסים וגם כגבר אתה נתפס כמשקיען.
    ג. אם “מוכרחים” לצאת – חפש קופונים, השתמש ב 1+1 לסרטים וכדומה. כן, יש כאן הוצאה, אבל היא מינימלית.
    אתה גם נתפס כמתוחכם (כי חיפשת והשקעת זמן).

    בהצלחה לכולנו

    המוח

  16. Amen to that
    בתור בחורה חסכנית (גם אם לא חסכנית אגרסיבית) אני מסכימה עם רוב מה שכתוב כאן. ודרך אגב, רוב מכריי ומכרותיי הם חסכנים ולא צרכניסטים – זה עניין של איפה אתה מסתובב במידה רבה. אולי זה פחות עובד בתל אביב.
    בעיניי אין הרבה דברים מושכים יותר בגבר (ובכלל בבני אדם) מהיכולת לעשות דברים בעצמו, חשיבה עצמאית, חוסר תלות. עדיין מחכה לפגוש אחד כזה… 😉
    ועם זאת – גם אני שונאת קמצנים. ההבדל על פניו די דק, אבל כמו שכתבה דורין נדמה לי שקמצנות באה מחולשה וחסכנות באה מחוזק. לוקח קצת זמן לראות את זה בבנאדם שרק פוגשים, ולכן האדם החסכן שאינו קמצן כדאי שישים לב מה הוא משדר. האם מסוגלות ונדיבות-לב (שלא בהכרח צריכה להתבטא בפזרנות), או פחדנות וקטנוניות. אני יודעת שרבים חוסכים כי הם צריכים ולא בהכרח כי הם רוצים, אבל אני נאלצת להודות שהאפשרות השניה יותר סקסית…

    • מסכימה לגמרי. גם אני חסכנית אחר פרק א עם פזרן ללא הכרה. מחפשת פרק ב שפוי וחסכני, למרות שבשל מקום העבודה אין לי ברירה אלא להסתמך על רכב מהעבודה. לא מסכימה לגבי אמירה על הפריפריה- תרבות הצריכה מגיעה לכולם דרך ערוצי הטלוויזיה.גדלתי בשפע ודווקא בגלל זה ראוותנות דוחה אותי. יצירתיות יכולה לכסות על חסכנות.

  17. רוני מקרוני

    מסכים עם הפוסט .

    רוב האנשים שלא “מוצאים זוגיות” זה באופן של 100% יש להם בעיה עם עצמם .
    ואללה דוגמא שלי אני קמצן -אש – כאילו ברמות שבהם אנחנו לא יוצאים בגלל שאני קמצן . ועדיין יש לי מערכות יחסים של לפחות שנה וחצי שמתדרדרות כי גיליתי בהיסתקלות אחורה ובזה שאני בן שלושים כבר נובעות מזה שאני לא יודע לתת אהבה לעצמי ומשם לא יודע לקבל אהבה .
    אני אוקראיני ( EX USSR ) ואני יוצא רק עם רוסיות שהן אלטרנטיביות ( כאלו שמציירות , אוהבות להתלבש מוזר, ללכת למועדונים אפלים והיפסטריים )
    ודורשות כמו כל אחת מן הסתם שתשקיע להם בפרחים באיזה סרט פעם ב.. ומסעדה ….
    אני ממש לא הכיוון שלי ואני מאוווווווד מתקשה להתגמש ( זה יוצר גם קונפליקטים מן הסתם ) .
    אבלללל באופן הכולל של העינין זאת ממש לא הבעיה .
    הבעיות הן חוסר קבלה עצמית בזה שאני לא יודע ברמה הרגשית העמוקה יותר לקבל ולהעניק .

    וזה יכול להיות הסרט שלי בלבד .
    אם זה היה נכון …..

    אבל לעומתי שאני קמצן עם תסביכים
    יש לי חברים רבים גברים אני מדבר שהם מיין סטרים
    כאילו עובדי אינטל או מנהדסים כאלו ואחרים
    עם מספיק תקציב לא להיות תפרנים כמוני .
    והפלא ופלא … הם לא מוצאים ” את האחת ” באותה מידה ….
    יוצאים למלא דייטים מבזבזים כסף בכיף .. קונים אוטו כי צריך … וואלה …
    אין מוצא ואין נמצא ….

    אז איפה הבעיה … בכסף ?
    כמה דייטים הם צריכים בשביל להרגיש שזה מספיק ?
    כמה כאב הם צריכים לעבור כדי להסתכל על עצמם לראות שזה בעצם הם שעושים את החיפוש לשכזה ?
    כמה פעמים הם צריכים לקבל כן כדי להאמין שזה האדם המתאים ?

    או בעצם במשקפיים שאנשים לובשים כשהם מחפשים מה שנמצא מתחת לאף שלהם !
    ותחשבו על זה ילדים !

  18. מאל הורות לשידוכים 🙂
    מקסים!

    אין שום צורך “להקריב” “מידת מותניים”….

    יש צורך להיות אתה. או את. משם הכל מסתדר.

    וחשוב לזכור, 7 מיליארד אנשים, חצי מזה בערך, (לסטרייטים/יות)
    יש מספיק מתאימים/ות.

    • הא, אין קשר בין העמדות האלהוריות שלי לזוגיות (אני מדגימה זאת בחיי), כך שאין כאן “תהליך”. 🙂

      אני חושבת שזוגיות יכולה להועיל מאד. זוג חסכנים יכול להנות ממה שמכונה יתרון לגודל (Economy of scale). בהנחה שיפעל כיחידה פיננסית אחת החותרת במשותף לעצמאות כלכלית, אותו זוג יכול להגיע ליעד בקצב מהיר כמעט פי 2. יש לא מעט בלוגים אמריקאים שנכתבים על ידי ועבור “דינקס” (Dual Income No Kids), ולא במקרה מדובר על פי רוב בבלוגרים העשירים ביותר (ראה לדוגמה GoCurryCracker, DinksFinance ועוד).

  19. וואו את פשוט גאונה

  20. רעיון מעולה 🙂

  21. זיגדון פרוייד

    מקסים!
    גם תובנות, גם שירות חינמי לקהילה, גם ערך מוסף וגם דמות מופת לצפות ולקרוא ולהתפעל ממנה.
    כל הכבוד לך דורין על היוזמה ועל זה שאת נותנת מעצמך ומשלך לטובת הציבור.
    מעניין למה את עושה את זה בכלל? יש לך זוגיות, כסף, עולם תוכן עשיר ומעט זמן עקב עודף תחביבים.
    מה המניע האבולוציוני שדוחף אותך?
    כד”ר לביולוגיה אומנתי לחשוב על כל תופעה במושגים אבולוציוניים. זה מאד דומה לזה שאימנת את עצמך לחשוב על כל תופעה במושגים כלכליים ולעשות קישורים סמליים לשוק ההון – כמו בפוסט הזה.
    חוסר ההתאמה היחידי שעדיין יש לתת עליו מענה הוא הדיסוננס שבין אדם מופנם כפי שאת מעידה על עצמך, שלא חסר לו כלום בעולם החומר ועל פניו גם לא בעולם הרוח – לבין העובדה שאת נחשפת כל שבוע לאלפי קוראים. אולי את צריכה לעשות הערכה מחדש לאישיות שלך ולבחון אקסיומות שהרגלת את עצמך לחשוב שהן כפי שהן.
    אם אקסיומות משתנות, זה אומר שיש אבולוציה. שיש שינוי. אם הן תקועות הרבה זמן – צריך לרשום הערת עסק חי ולהתחיל לחשוש במידה והעסק ממונף.

    • מעניין.

      אין לי תשובה טובה. אני כותבת את הבלוג הזה לא רק כי הוא תחביב מהנה עבורי, אלא גם, ואולי בעיקר, מפני שזה הדבר המשמעותי ביותר שעשיתי עד כה בחיי.

      • בלבושקה

        לקרוא את הבלוג היה הדבר המשמעותי ביותר שעשיתי בחיי עד כה. אחרי שסיימתי לקרוא אותו, להפנים אותו, ולהתחיל להבין אותו ->שלב היישום פשוט מרגש!

      • מעוניינת לבחון תשובה אופציונלית לחיבור הכביכול אבסורדי בין מופנמות למוחצנות שהעלה פרויד לעיל?

        ממליץ על ספרה של סוזן קיין: “שקט – כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר”

        אני התרתי את הפלונטר בעזרת הספר.

        פוסט נפלא המעיד, שוב, על פילוסופיית חיים מעוררת השראה ביציבותה ובהקיפה את כל תחומי החיים.

  22. נו, באמת. יש מספיק נשים שאינן מעוניינות בילדים כלל וכלל, ולכן אינן מתכוונות להתעבר או מתכננות כבר כמה כסף להוציא ממך על מזונות לילד. בנוסף, כיום נשים רבות משלמות בעצמן על החלק שלהן, ובוודאי שאפילו אני כאדם שלא במצב טוב כלכלית תמיד אשלם לבד על הוצאות כמו ביגוד (שהן חסכניות למדי), ולא אצפה מאדם אחר לממן לי אותן.
    גם כאשר יצאתי עם אדם אמיד, לא רצנו למסעדות יוקרה ולטיולים בקאריביים. אני מעריכה, כמו הרבה נשים, את הכוונה ובעיקר את האדם. מישהו שאפשר לצחוק איתו וליהנות איתו גם על הספה בבית מול הטלוויזיה עם ארוחה טובה שהכנו לבד מהקניות בסופר. עשינו הרבה טיולים רגליים וטרקים באזור ושאר פעילויות שהן כיפיות ולא כרוכות בהרבה כסף אם בכלל (כי אלו התחביבים שלנו, אפילו לא בגלל העניין הכספי), הלכנו למסעדות במחיר נורמלי שכל פעם מישהו אחר שילם את החשבון, ובעיקר נהנינו ממחוות קטנות רומנטיות עם המון כוונה מהלב. אפילו השתמשנו בתחבורה ציבורית רוב הזמן (אם כי יש לומר שזה היה במדינה שבה אשכרה יש תחבורה ציבורית פועלת, לא כמו בחור עולם שלישי שהיא ישראל). לא צריך הרבה כסף כדי ליהנות עם האדם הנכון.

  23. אחלה פוסט! לא בכדי 75% מהפניות שאת מקבלת הן מגברים. לצערי, לגבר שמחפש סגנון חיים צנוע ולהתרחק מצרכניזם, יהיה באמת קשה למצוא בת זוג… :(((. כלומר, לי, בתור בחורה שמחפשת אורך חיים שכזה, יהיה הרבה יותר קל לחפש בן זוג, כי נראה לי על כל 20 גברים שבקלות יאמצו את סגנון החיים הזה, יש אולי בחורה אחת מהזן המתאים. עצה אישית: תחפשו בת זוג טבעונית :). העצה הזו אולי תישמע לכם מוזר, אבל מכל הבנות הטבעוניות שאני מכירה, רובן מקסימות, צנועות, אכפתיות וממש לא קיצוניות כמו שהתקשורת מתארת אותן. בטבעוניות רבות יש הרבה תכונות שמאד עוזרות לבנות זוגיות עם אורך חיים צנוע ונטול (או כמעט נטול) צרכניזם. איפה מחפשים? לדעתי שווה לחפש בפורומים של טבעונים, במפגשים של טבעונים, מפגשי מדיטציה למיניהם וכו’. אם אתם לא מתחברים לצד האידאולוגי של טבעונות – פשוט תחפשו בחורות טבעוניות שאין להן בעיה עם בן זוג לא טבעוני, ויש מספיק כאלה. בהצלחה!

  24. מבט חדש ואחר

    אני מאוהבת בעצמאות הכלכלית שלי.
    אני מאוהבת במינימליזם של עצמי.
    ברור שאני יכולה להיות אנטי-צרכניסטית ומינימליסטית ולהחליט את החלטותי בעצמי , אך ורק מאחר ויש לי עצמאות כלכלית.

    מאידך, אם אני מרגישה ביטויי קמצנות אצל הזולת , זה מחליא אותי , זה turn-off רציני ביותר , פשוט סוגר אותי מבחינת קשר , לא רוצה לראות קמצנים בסביבתי.

    שורה תחתונה : תלמדו את עצמכם לא להתנהג בצורה גורפת ! לדוגמה , לא למלא את מרחב המחייה שלכם בחפצים לא נחוצים , מאידך אם אתם בחופשה במלון , לבחור את הטוב ביותר עבורכם ועבור בן / בת – הזוג,
    אם מארחים אתכם , להביא את היין המשובח ביותר ,
    בקיצור , אם הילת הקמצנות מרחפת מעל ראשכם באופן בלתי מתפשר , 24 שעות ביממה , יום ביומו , אתם מרחיקים מעליכם את הזולת וגם את הזוגיות !!!

  25. מצטרפת לברכות על הכתיבה המצוינת. נושא חשוב ורגיש זוגיות. כמו שנאמר, אין טעם להתחיל ב”שקר” כי אין לו רגליים, ואין טעם למשוך בן/ בת זוג למצג שווא. אנשים מחפשים אוטנטיות ( זה לא צידוק לוולגריות) , כי זה נותן ביטחון. אנשים מחפשים הכרה – לכן מעריכים מאד הקשבה והתעניינות. עונג גדול היא שיחה מעניינת שבה מחליפים דעות וידע – בילויים כמו מסעדות הן תחליף זול מבחינה רוחנית לעונג אמיתי. מסכימה מאד עם דורין ו הכותבים האחרים, שאדם עשיר בתוכן ונדיב ברגש ובאכפתיות, אין חשש שיפסל כקמצן. ועם זאת, רוב ההתייחסות היתה לגברים שכביכול נשפטים ע”י נשים כקמצנים. תרשו לי שאלת אתגר – כמה גברים קיבלו עם עצמם החלטה לחפש יופי פנימי באשה ולא לפסול אותה על הסף בגלל הופעה חיצונית – שזו לא רק גנטית, אלא פעמים רבות גם מושפעת כלכלית ( כן רבותי, איפור, ביגוד, תכשיטים עולים לא מעט)?

  26. וואוו דורין! אין מילים… ורדה יכולה להתפטר 🙂

  27. גם בסביבות בזבזניות ניתן להכיר נשים איכותיות אם כי פחות ויותר קשה לאתר אותן.
    לטעמי גברים שמכירים מישהי כפי שתיארת כאן הם לרוב חושדים שמא האישה רק מסתירה את רצונותיה האמיתיים – גבר שמספק בטחון כלכלי והגנה, וזה לא תמיד בגלל פרנויה, לרוב הן נוטות להרעיף אהבה יוצאת דופן.

  28. התגובות לפוסט הזה מופרעות לגמרי.

  29. סולידית בתחילת דרכה

    פוסט מצוין. אבל חסר תדריך לבת הזוג הפוטנציאלית.
    בתור בת זוג של חסכן אגרסיבי שהתחיל לחסוך לפני20 שנה, חיייבת להודות שלא היה לי פשוט, ועדיין לא פשוט לי, אם כי, למדתי לחיות עם זה. הנקודה היא שעל אף שבגבר שלך מתקיימות כל התכונות הנהדרות האלה, והן אכן נפלאות, עדייו יש משהו בסיסטם הנשי שנרתע וומתקשה להימשך לגבר מאד מחושב, גבר שלעולם לא פשוט יוציא את הארנק ו”ישפוך בלי חשבון” רק כדי לעשות רושם. כן, יש לי פנטזיה שיום אחד ( רק אחד ) אקבל תכשיט שווה או כרטיסי טיסה בהפתעה. אין מה לעשות, חסכנות קיצונית היא לא תכונה סקסית במיוחד, ועם כל ההבנה הבגרות והאהבה, יש כאן מקור לא אכזב לחיכוכים.

  30. פוסט יפה, באופן אני חושב שסגנון חיים חסכני הוא חסרון משמעותי במציאת בת זוג.

    ושבחלק מהמקרים אם להודות באמת, אכן יש קשר בין קמצנות\חסכנות פיננסית לקמצנות רגשית[ POINT TO SELF] כי אתה חייב[או שלא :)] להיות קצת אטום רגשית בשביל לעמוד בלחצים חברתיים ולא לדפוק חשבון גם לאנשים הקרובים אליך ביותר- הרבה פעמים הנקודה הכי חזקה שלך היא גם הנקודה שבה אתה הכי פגיע.

    באופן כללי אני חושב, שאם אדם מתאפיין בהרגלי חסכון[חסרון] הוא צריך לפצות על זה בתחומים אחרים, אחד או יותר, שהזמן הפנוי הרב, מאפשר לפתח אותם.

    למשל:
    -חדר כושר, להיות שרירי להיראות טוב. לטפח את עצמך.
    -להיות בעל תחביבים שפונים גם למין הנשי[ריקודים\משחק\ניו אייג’ וכו’]
    -להיות בעל זהות ברורה שמשיקה אם קבוצת ההתייחסות של אותה בחורה.
    -להיות טוב במיטה.
    -להיות איש שיחה טוב, לתחזק מעגל חברתי ולהיות בעל עמוד שידרה באופן כללי.
    -להיות בעל סטאטוס מקצועי מכובד.

    להיות טוב באחד מאלה או יותר יכול לפצות על החסרון של להיות בינוני ומטה באחרים ולגרום לבחורה
    להישאר איתך. אם כי לא כל בחורה ואולי גם לא הבחורה שאתה באמת רוצה בסופו של דבר אנשים מוצאים את עצמם אם הדומים להם ולא אם אלה שהם חושבים שהם צריכים להיות.

    זה על פי דעתי המאוד לא מלומדת.

    : ]

    • יפה .
      אומנם , נפערנו פה לגמרי. הייתי אומר גם קצת too much information .
      אבל בסך הכל אחלה תגובה. דוז פואה.

      יותר חשוב , מה עם להגיב בפורום? ( או בדיפנס? או הפרייזר?)
      אציין , שאותי הרשימה לעיל לא ממש יכולה לפצות.

      התגובה אומנם הופנתה ל projectio אבל כוללת כמובן גם את כל מי שחושב שהיא כוללת אותו.

      • הפורום נחמד אני קורא בו מדי פעם, יש מספיק אנשים יותר חכמים ממני שחולקים שמה מידע.

        הראש במקומות אחרים כרגע.

  31. מזכיר לי סטאנד אפ של אורי חזקיה. אמר שכשאתה הולך עם חבר למסעדה ומזמין מים,ואז המלצרית שואלת אותך אם מינרלים או מהברז אז אתה אומר ”ברור שמהברז,מצידי תספגי לי פה מים מהשלולית” אבל כשאתה הולך עם חברה למסעדה ומבקש מים אז כששואלים אותך אם מינרליים אז אתה עונה ”ברור שמינרלים”

  32. פלברות

    האמת העצובה צריכה להיאמר:
    בהשוואה לנשים, לגברים קל הרבה יותר לחיות אם נשים סולידיות (חסכניות קיצוניות) גם אם הם עצמם חיים בסגנון חיים שונה לחלוטין ואף דוחים את אורח החיים הסולידי. ממה שאני מבין זה גם המצב של דורין ובן זוגה.
    —-
    לנשים, לעומת זאת, קשה עד בלתי אפשרי לחיות בזוגיות עם גבר סולידי (לא קמצן!), בין אם הן עצמן סולידיות ובין אם הן קרייריסטיות שמרוויחות יפה ואינן זקוקות לגבר שיפרנס אותן או אפילו שיתחלק איתן בהוצאות. מניסיון רב השנים שלי, רוב הנשים הסולידיות נוטות להעדיף גברים מפרנסים, ואילו רוב הנשים קרייריסטיות רוצות שבן הזוג שלהם (במינימום) ישתווה להם ברמת השכר וביוקרה המקצועית. המקרים הבודדים שבהם יצא לי לראות זוגות שבהם האישה מרוויחה ומצליחה בקריירה הרבה יותר מבן זוגה, הן זוגות שכשנפגשו הגבר הייה קרייריסט מבטיח לא פחות מאשתו, אבל שבשלב מסוים בחיים עשו החלטה משותפת שהאישה תתרכז בקריירה ובן הזוג יקדיש עצמו יותר לטיפול בילדים ובמשק הבית.

  33. איש (3718)

    הנה הצעה לחסכנים שרוצים לצאת עם בן\בת זוג לדייט ולא יודעים מה לעשות: תהיו לארג’ים עם ארנק פתוח, אבל אל תקבעו לאן הולכים או מה עושים, תנו\בת לבן זוג לקבוע. ביחנו את תהליך הבחירה ואם מחיר\ערך היה שיקול.
    אם בן הזוג מתעקש שאתם תקבעו, בחרו מקום טוב אך מחושב. למשל, מסעדה טובה , אך עם תשלום בקופונים. או כל דיל אחר שיבהיר שאתם מחושבים מבחינה צרכנית ולא משלמים חשבונות על עיוור, אלא מחפשים תמורה מלאה לכסף. ציינו זאת בפירוש כאחד השיקולים, הקשיבו בתשומת לב רבה לתגובה של הצד השני.
    אם היחסים מתקדמים, הבהירו שאתם לא מאמינים במתנות יום הולדת קנויות יקרות ומיותרות. מבחינתכם כל יום הולדת בן\בת הזוג יכול לקחת פנקס הצ’קים ולקנות לעצמו איזה מתנה שרוצה.
    זו אכן גישה מסוכנת במיקצת, אבל יש לה נטיה לסנן מהר מאד בני\בנות זוג לא מתאימים…

  34. מתוך הספר אלפטון ואתון נכנסים לבר….

    גבר יוצא עם שלוש נשים ומנסה להחליט עם מי מהן להתחתן. הוא נותן לכל אחת 5000דולר לראות מה הן יעשו בכסף.
    הראשונה עוברת שיפוץ כללי במכון יופי יוקרתי. היא מסדרת את שערה, ציפורניה ופניה וקונה כמה בגדים חדשים. היא אומרת לו שעשתה זאת כדי להיות מושכת יותר בעיניו כי היא אוהבת אותו מאד.
    השנייה קונה לאיש כמה מתנות. היט נותנת לו מערכת חדשה של מחבטי גולף, ציוד הקפי למחשב שלו וכמה בגדים יקרים. היא אומרת לו שהוציאה את כל הכסף עליו כי היא אוהבת אותו מאד.
    השלישית משקיעה את הכסף במניות. היא מרוויחה פי כמה וכמה מה 5000 המקוריים, מחזירה לו אותם ואת השאר היא משקיעה בחשבון משותף. היא אומרת לו שהיא רוצה להשקיע בעתידם כי היא אוהבת אותו מאד.
    במי הוא בחר?
    בזאת עם הציצים הגדולים.

  35. שמשון לח

    מנסיוני הדל.. גרוש+2..

    אין לי רכב. יש קטנוע ויש מנוי ל car2go
    גר בדירת 2 חד קטנה בשכירות.
    בהתחלה גם פחדתי מי תרצה אותי.. והפחדות כמו, לא יוצאת עם מי שלא אוסף תי מהבית..
    ואז גיליתי שמי שזו גישתה היא בדרכ סוג של פרחה גולדיגרית לא מפותחת. שאולי כיף לסקס אבל לא יותר.
    גידלתי בטחון עצמי.. החלטתי להתייחס לדפקט כאפקט.. ו..אופפסס.. מלא בחורות יפות חכמות וכיפיות יוצאות איתי, בכלל לא מוטרדות מהקטנוע וגודל הדירה, רובן אכן גרושות 35+ כך שמבינות את החיים קצת יותר.
    ואם צריך אז לוקח רכב של car2go.

    אכן אצל בנות 25 רווקות קצת יותר קשה. אך כשאתה בטוח לגמרי בדרך ובעצמך ולא פוצח בנאומי אנטי צרכנות ועצמאות כלכלית בדייטים הראשונים, אז יכול לזרום מעולה.
    בכלל.. להיות בעד.. לא אנטי..
    ולשלם בדייטים הראשונים..

    ומי שתרצה להפגש במסעדה לא זולה בדייט ראשון או שני.. כנראה שזו לא הכתובת..
    אלא אם ממש שווה מאמץ לצורך שעשוע..

    בברכה

  36. שמשון לח

    ועם זאת
    חושב שגבר שגם לא מחזיק קטנוע, מאוד בעייתי אחרי גיל 30. במיוחד בתחום הזוגי. חוסר ניידות מסרסת.
    כמובן שאפשר להסתדר אבל לא קל.
    צך ללמוד גם להתפשר..

  37. אשתי שחייה מקבלת התקף כעס כל פעם שאני מספר לה על הרעיון התיאורטי של הגדלת החיסכון בדרך לעצמאות כלכלית. אם הייתי מדבר איתה על זה לפני שהתחתנו כנראה שהיינו נפרדים.
    הצד השני של המטבע הוא שיש לנו עכשיו שתי משכורות ופחות הוצאות כי גרים בדירה אחת לעומת שתיים ממקודם וגם אוכלים יותר בבית ופחות במסעדות כך שבפועל אנחנו חוסכים משמעותית יותר.

    • שמשון לח

      טעות נפוצה
      אם היית נשאר רווק היית מצליח לחסוך הרבה יותר.
      כמובן בהנחה שאתה מחושב ולא בזבזן. אך גם לא בונקר.

  38. היי סולידית,
    יש לי שאלה שאינה קשורה לפוסט הזה.
    האם גם עכשיו, כשהריבית ירדה, את עדיין סבורה שקניית דירה היא החלטה פחות רווחית מקניית ניירות ערך + מגורים בשכירות?

  39. תקשיבו יש לי רעיון גדול: 87% מקוראי בישול בזול הן נשים על פי פייסבוק, ובטח יש ביניהן כאלה שמחפשות זוגיות. אני מריחה פה פוטנציאל לשת”פ בלוגרים מקורי במיוחד! יאללה דורין את פותחת איתי משרד שידוכין משותף? 🙂

  40. יפה וטוב,
    אני הייתי מסכם – כי רק אהבה תנצח.
    מבקש לאחל הצלחה לכל הרווקים רווקות.
    פירמידת הצרכים, בדומה למודל של מאסלו ועולם העבודה, כוחה יפה גם בחיי השותפות וההתרגשות – החל מלרגש בסיפוק צרכים פיסיים, בטחון ורבדים נמוכים של הפרמידה (למשל לפנק בקדירה/עוגה, פיקניק רומנטי, שיר, ברכה וכיו”ב היא אותו , הוא אותה , vis a vis מבלי להרגיז…) עד ריגוש ומענה של הגשמות הדדיות (ועצמיות מן הסתם כנגזרת שכזאת) שלתפיסתי הריון ולידה הן חלק מרכזי בקודקוד ההגשמה.

  41. הזכיר לי פוסט שקראתי שבו בחורה שאלה לתומה כיצד תוכל למצוא בעל עשיר.

    ראו את תגובת מנכל גיי פי מורגן והאנליזה שביצע. משעשע.

    http://laluttecontinue.tumblr.com/post/20069287160/a-letter-from-jp-morgan-ceo-to-gold-diggers

  42. עברתי את הגיל, ובכל זאת כמה טיפים משלי לסולידי המתקשה:
    1. לעולם, אל תיקח טיפים מבחורה על איך להשיג בחורות.
    2. עד גיל 30 אתה לא רוצה למצוא סולידית. זה פשוט לא כיף. חפש כאלה שמשקיעות בהלבשה תחתונה.
    3. אם בגיל 30 אתה עדין בשוק. תגלה שבאזור הגיל הזה הגלגל מסתובב. מספיק שיש לך ריח גוף סביר, אתה מסוגל לחבר כמה משפטים אינטליגנטים, ולהתפרנס בעצמך. תגלה שקל מאד למצוא בחורות רווקות, מקסימות שהשקיעו בלימודים ובקריירה ויום אחד מתעוררות ומגלות שהזמן טס. בגיל הזה הן הרבה פחות בררניות ונוסחת השקלול שלהן לניקוד גברים היא אחרת לגמרי.

    • הי גיורא,
      הייתי חייבת להגיב על תגובתך המנומקת והלא כוללנית בכלל-
      1. מסכימה איתך, כל עוד “להשיג” פירושו-לשכנע אותן לשכב איתך.
      2. העיצה שלך קצת בעייתית כי בדרך כלל ההלבשה התחתונה המושקעת נמצאת מתחת לבגדים אחרים, מושקעים או לא..
      3. יש משהו במה שאתה אומר, זה מכון שמגיל 30 והלאה המניות של גברים פנויים עולות ושל נשים יורדות בתלילות, אבל זה ממש לא אומר שמי שכמוני, השקיעה שנים בלימוד מקצוע (ומתפרנסת ממנו מאוד יפה) ודחתה הצעת נישואים מגבר בזבזן וסטלן, תלך עכשיו עם כל מי שיש לו “ריח גוף סביר”. ממש לא. תוסיף לזה חוש הומור טוב (שחור חזק), אחריות על החיים (לא ילד מפונק) ותחומי עניין דומים, ואז יש על מה לדבר.

      דש
      אלה

      • אלה,
        ברור כי לא ירדת לסוף דעתי. אסביר בשנית את סעיפים 1-3.
        1. בעיניי לפחות הפוסט הוא מטופש ביותר, פסיכולוגיה בגרוש, כאילו התאהבות מתכננים באקסל.
        2. לתפיסות עולם לוקח זמן להתגבש. אפילו “הסולידית” עוד לא היתה סולידית בגיל 25. ולבני זוג עדיף לגבש אותן ביחד. אף פעם לא חפשתי “להשכיב”, כן חיפשתי את האחת שתעלה לי את הדופק ושלא אוכל להפסיק לחשוב עליה. את לא?
        3. בגיל 30 כולנו יותר חכמים, אנשים יותר מגובשים, וגם קל לראות מי שווה מה. אז אולי במקום לתפוס פוסטמה חסכנית שאפשר לצאת איתה באוטובוס אפשר לחפש מישהי בראש שלך שמסוגלת לחסוך למרות שהיא שותה קפה הפוך מדי פעם…

  43. אליענה

    אולי יש איפושהו באמצע. לדוגמה, למצוא ולהתחיל עם מישהי בדרך לא לגמרי סולידית: דייט צנוע (בירה ואדממה או בית קפה), ולאו דווקא לחשוף שאתה “סולידי”.
    ובהמשך הקשר, להמשיך עם דייטים ובילויים יותר סולידיים. יש כל כך הרבה בילויים בחינם, ובמיוחד במרכז ששם (מסתבר) יותר קשה למצוא סולידיות….
    המלצה שלי, בתור בחורה: אני יותר אוהבת לנסוע עם חבר שלי לבילוי באוטובוס מאשר שהוא נוהג, כי בנהיגה חלק גדול מתשומת הלב שלו מופנית לנהיגה, ובאוטובוס הוא יכול להסתכל לי בעיניים 🙂

    בהצלחה!

  44. התלבטתי רבות אם להגיב בכלל, אבל בכל זאת- שתי נקודות שלא עלו כאן

    אם אתה מחפש זוגיות לאורך זמן, התאמה בגישות וערכי חיים הרבה יותר חשובה מיופי. ואם “נשחק” אותה זה יצוף- אם לא אחרי שבוע אז אחרי חודש. ואז מפח נפש/ המתחזה הזה וכד’…

    יותר מכך- מה באמת חשוב בחיים (וגם כאן) הוא להיות אתה עצמך ולא לתת לאחרים לקבוע לך מה אתה ומי אתה. אם כך, למה שתלבש מסיכות רק בשביל המין היפה? אמנם- זו הסיבה הכי טובה בעולם ללבוש מסיכות (בנות) אבל בכל זאת, בסיכומו של יום אתה עומד מול עצמך.

    שנית, אם מה שאתה מחפש זה כמה שעות של כיף, כלכלית יהיה לך יותר זול לקנות את אותן כמה שעות. נשמע מופרך? תעשה חשבון. בלי מחוייבות, בלי סיפורים, בלי “אבל אהבה לא קונים בכסף”. כמה שעות של כיף, תודה רבה וכל אחד ממשיך בדרכו את חייו.

    • אביגדור

      מה שאני הולך לרשום ישמע די סקסיסטי וקר (ואולי לא יעבור סינון, אבל זה בסדר…) ותקף רק לאנשים מחושבים, אבל אם נציג את הדברים באור אובייקטיבי ושטחי בלבד:

      1. בתור גברים שנמשכים ליופי נשי, ההחלטה להתחתן היא חסרת כל הגיון וכדאיות מהסיבה שיופי פיזי הולך ודועך עם השנים ובסופו של דבר נעלם כלא היה – האם יש גבר בקהל שאי פעם התאהב באישה מבוגרת? אם כן, אז חתונה זו אופציה פחות גרועה.
      אם נשווה חתונה לקניית מניות:
      – האם הייתם קונים מניה שידוע לכם שהיא רק יכולה לרדת?
      – האם הייתם קונים מניה שידוע לכם מעט מאוד על ביצועי העבר שלה?
      – האם הייתם קונים מניה שאי אפשר למכור ובו זמנית אי אפשר לקנות מניות אחרות?
      – האם הייתם קונים מניה שבמקרה ונפרדת ממנה אתה עלול להיות מוכרח לשלם עליה הלאה?

      2. נניח והסעיף הראשון לא משחק תפקיד חשוב כל כך ויש אנשים שמתאהבים באופי, הרי שבני אדם משתנים כל הזמן. מי מבטיח לנו שעוד 10, 20 שנים האדם שכל כך אהבנו לא יהפוך למשהו אחר?

      3. סטטיסטיקה. אין מה לעשות, אחוז עצום של זוגות מתגרשים. זה יכול להיות 50% כמו במערב, זה יכול להיות 30%, זה יכול אפילו להיות 10%. כשכל כך הרבה מוטל על הכף (רכוש, חיים של ילדים שעלולים להיהרס) זה פשוט מסוכן מדי להתחתן.

      ההצדקה היחידה לדעתי לחתונה היא הקמת משפחה. ברגע שאדם שם לעצמו מטרה כזו, כל מה שרשמתי מעלה לא תקף.

  45. בתקופת החיזור הכימיה עובדת, וכל אחד משתדל ליפות ולהרשים את הצד השני. לדעתי רצוי להיות את\אתה, פחות או יותר כפי שביום יום, אמנם המצב חגיגי יותר ובכל זאת…
    אם יש התאמה,ועניין של דברים משותפים, זה מסתדר מעצמו כמו פאזל, אין צורך לדחוף את זה יותר מדי, אם יש ספק או אין התאמה, אז כל אחד הולך לדרכו, מצוידים במוסר השכל שנלמד מהמצב קודם לכן.
    שיהיה בהצלחה לכל מי שמחפש את בן\בת זוגו לחיים.

  46. נראה כאילו המסקנות בפוסט הזה נכתבו ישר מהראש שלי אחרי הרבה זמן של מחשבה.
    תודה!.

  47. מעולה !!! פוסט חכם ורלוונטי מאוד.
    בתור אישה אהבתי מאוד.
    הרבה מאוד גברים, בעיקר גרושים, (זו הסביבה שלי) מתלוננים על “נשים נצלניות”.
    ובהחלט ישנן נשים שמחפשות משהו אחר, את ה- אדם, ולא את כספו. יש כאלה שהפזרנות המופרזת דווקא מרתיעה אותן.
    כמו שהסולידית כתבה – חפשו במקומות הנכונים.

  48. בד”כ כלל אני לא נוהג להגיב באינטרנט אבל הפעם הייתי חייב…זו היא בדיוק השיטה שלפיה אני מתנהל אבל הבעייה היא כאשר אני מנסה להציג את זה לצד השני אני נתפס כמוזר או קמצן (למרות שאני נוהג לשלם על הבחורה בדייטים- במידה זה סכום סביר). ואפילו הצלחתי להגיע להצלחה מסיומת- קניתי דירה בגיל 27-28 אומנם היא ישנה ובלי מעלית אבל לדעתי זה יותר טוב מכלום ואני גם מחזיק רכב . כיצד לדעתכם יש להציג את הנושא לפני הבחורה כך שהיא בכל זאת תבין אותי?

  49. עמוס מהמרכז

    דורין, אני חושב שעשית פוקוס על פרט אחד מבין רבים בקשר וזה בעייתי.
    נניח נדבר על 7 תכונות/עניינים מרכזיים באדם:
    1. יחס לכסף/כלכלה – הנושא המדובר כאן.
    2. התמודדות עם כעסים ומשברים ופתרון קונפליקטים (אינטילגנציה ריגשית)
    3. יכולת להכיל את הבן זוג (אינטילגנציה ריגשית)
    4. אינטיליגנציה (שהיה על מה לדבר)- רמת משכל, ניתוח, הבנה וירידה לפרטים דומה.
    5. סדר וארגון. (בבית, מרגיז שאחד מבולגן והשני ההפך)
    6. תחומי עניין דומים ואפילו תחביבים קרובים.
    7. סדר עדיפויות דומה גם בתחום הפיננסי (גם כששני הצדדים חסכנים יש סדר עדיפויות שונה בתחום הכלכלי)
    8. מראה חיצוני- כי אין מה לעשות זה הכרטיס כניסה או כן או לא.

    אני יכול לקחת פרט אחד מבין אלה וכתוב עליו פוסט שעליו יש להחליט האם הקשר מתאים או לא.
    מכאן מגיעה הבעיה- למצוא זיווג שברמת הנסבל ומעלה בכול אחד בנפרד מהפרמטרים האלה.
    אז כן, אם עולה לי נניח עוד 2000 שקל בחודש על התחום הכלכלי כי אותו סעיף הוא בגדר הנסבל, אז לפעמים זה כן זיווג נכון. עפ”י שיקול דעתי האישית וסדר העדיפויות האישי יותר חשוב אינטילגנציה רגשית נניח.

    בקיצור זה לא פשוט, וזה אחד השיקולים מבין רבים, אבל לא מכריע, אלה אם כן הוא מאוד קיצוני, עפ”י רוב, עדיף לעבוד עוד 10 שנים אבל שתהיה לבחורה אינטילגנציה ריגשית גבוהה יותר…

    ובסוף בקשר, כשחושבים למסד את העניין, רצוי לעשות היתרונות מול חסרונות וחושבים האם זה כדאי.

    • עמוס מהמרכז

      אהה וחוץ מזה לרוב הבנים המינימליזם נחמד לעומת רוב הנשים, ככה שעל פי רוב, תצטרך לוותר על הרבה דברים בשביל שהבחורה תהיה מינימליסטית. וצריך לקחת את זה לצומת הלב.

  50. אני חסכנית מטבעי ובן הזוג שלי, שהיה יותר פזרן ופחות מחושב כשהכרנו, ממש התלהב מזה ואימץ בחום את דרך החשיבה הזאת. לא דיברתי על המנטליות הכלכלית שלי מההתחלה, אלא רק לאחר כמה מפגשים כשיותר העמקנו את ההיכרות והאינטימיות בינינו. הוא הבין את היתרונות שבעצמאות כלכלית ועם הזמן התחלנו להתנהל יותר כמו יחידה כלכלית אחת, עם ההבנה שהוצאה כלכלית שלו משליכה עלי ולהיפך, ושזה האינטרס המשותף של שנינו לבזבז פחות.
    אז אפשר גם הפוך – להיות חסכן ולהמיר את בן/בת הזוג 🙂

  51. אהלן סולידית ושאר יועצות.
    פעם ראשונה בבלוג- חיפשתי כיצד להשקיע ופשוט נבלעתי בפורט הכל כך חשוב הזה.
    מצאתי אהבה, מישהי שהמשיכה שלי אליה והחיבור שלי אליה קיצוני, אבל יש אבל גדול. הבחורה פרחה מאוחר, ובמקום לקבל את האפקט החיובי הצפוי של בחורה שלא גדלה שמגיע לה הכל בגלל שהיא התגלמות היופי הנשי, קיבלנו אחת שמסובבת ראשים של כל גבר בטווח ראייה / צג פייסבןק בצורה קיצונית, והיא משתמשת בזה. רגילה לקבל הכל בחינם, רגילה שהגבר משלם על הכל, רגילה לקבל מתנות יקרות.
    אני קצין עם משכורת לא גבוהה, הצלחתי לחסוך יפה עד שהתחלנו לצאת, ואורח החיים שלי השתנה לחלוטין. אוכלים פי מליון בחוץ, שותים ומבלים בכל הזדמנות שיש ומיותר לציין שמצופה ממני לשלם. ניסיתי להסביר, והפשרה היא שלרוב עושים חצי חצי, ואם יש עוד אנשים אז עלי לשלם. פתרון סביר למרות שאני מרגיש שהיא מאוכזבת ממני כל פעם שהיא שולפת את האשראי. היא עובדת, מרוויחה יפה אבל לא חוסכת יותר מידי, במיוחד לא על בגדים, ולא מעוניינת או חושבת על פרישה מוקדמת. אני רוצה להנות מהחיים ומהזוגיות איתה, אבל גם לחשוב קדימה. רוצה שישאר לי כסף להשקיע, לחסוך, לצבור הון מספיק להשקעה שתייצר הכנסה פסיבית. איך ניגשים לבחורה שכזו שחשוב לה לצאת ולבלות ולהנות מהחיים עם הנושא? איפה העמק השווה, איפה נכון להתפשר? מרגיש לי מאוד בעייתי הנושא ואני חושש לעורר סלידה. ובנוסף, אין לי זמן להתעסקות פיננסית במערכת הצבאית התובענית. תוכלי להמליץ על אפיק השקעה שדורש אפס ניהול בעל תשואה סבירה בסכומים קטנים.? עשרות אלפי שקלים ולא מעבר…
    תודה חברים ☺

  52. בעיניי נדיר יותר למצוא גבר שיתפשר על סטדרטים של מראה חיצוני מאשר אישה חסכנית.

  53. “היכרויות לחסכנים” לא עובד, מגיעים לעמוד שגיאה. ממש אהבתי את הרעיון, איך מיישמים? מה קרה לפורום?

  54. חבל שהפורום נסגר😕
    יכל היה מאד לעזור לי…

  55. מדהים כמה קל לזרוק את אשמת הכישלון עם המין השני על דבר חיצוני ושולי כל כך כמו חסכנות. אולי קצת יותר גישה של לקיחת אחריות (כמו בפן הכלכלי) ועבודה על האישיות תתרום למציאת בת זוג.
    באופן כללי לדעתי מה שחשוב זה ליצור רגש אצלה וזה יכול לנבוע בן היתר מכסף אבל זהו פה נגמר העניין. בחורות בכללי לא מחפשות גבר שיוציא עליהן כסף יש להם מספיק בחורים שרודפים אחריהם וקונים להם שטויות
    (היפופת בכול אופן) קצת יותר חיים זה הכול

  56. פוסט אדיר, תודה רבה. חבל שפורום ההיכרויות נסגר 🙁 אם תוכלי בכל זאת לשקול להחזיר אותו אשמח, תודה

  57. שודד הפינג פונג

    פוסט יפה מאוד, כתיבה נהדרת.

  58. כתבה המציגה תובנות מעניינות.

  59. נחשפתי לבלוג שלך שלשום ומאז לא מפסיקה לקרוא פה. הכל ממש מרתק. אני תוהה, אחרי שכתבת פוסט על דייטים ופרסמת פוסט אורח של אמא לששה ילדים – האם יש לך פוסט על איך גרושה עם ילדים יכולה לחסוך שלא ראיתי אותו? אני מניחה שאין, סתם צוחקת. אבל תוהה מה היית מציעה- איך לתמרן בין ההוצאה הכלכלית של דייטים (גם מתעקשת לשלם את חלקי בדייט וגם חייבת לקחת בייביסיטר) וגם חוסכת בהוצאות? לפעמים אני פשוט לא יוצאת כי מרגישה שזה עולה יותר מדי כסף, אולי עדיף להפסיק לחפש זוגיות כי זה ממש לא כלכלי… בנוסף ובגלל שאני לא יכולה לגור קרוב לעבודה כי במקצוע שלי אין אפשרות לעבוד במקום עבודה אחד, אני חייבת עבודה בכמה מקומות ולכן חייבת גם רכב כדי להגיע לשם בזמן… והיות והילדים חוזרים לבד מביה”ס (כדי שאוכל לעבוד) הבית חייב להיות קרוב ביה”ס…בקיצור הרבה דברים אצלי לא מתאימים למה שאת מציעה אבל זה טוב, בינתיים אני חושבת מה אפשר לשנות ואיך להתייעל לפי המתווה שלך….

    • תחפשי בפורום יומני מסע של הסולידית שרשור תחת הכותרת “הנועזת” שנכתב ע”י “סנופי”.

  60. סליחה רגע…
    אמנם באיחור של 3 שנים אבל אני היחיד שחושב שהפוסט הזה כתוב בצורה ממש לא שיוויונית ואפילו מעליבה כלפי גברים ונשים.
    נשים לא חוששות לחשוף בפני בן זוג פוטנציאלי את אורח חייהם החסכני?
    אישה לא חוששת שמא הרגע שהבחור שהיא יוצאת איתו יגלה על החסכנות האגרסיבית והכוונה לחיות בצורה ‘לא קונבנציונאלית’ הוא מיד יקבל רגליים קרות ויברח כל עוד נפשו בו.” כפי שכתב ערן.

    בתור מישהי שמגדירה את עצמה פמיניסטית הדוגלת בשיוויון (וגם כתבה פוסט מעולה על הנושא) היה נחמד לראות התייחסות שיוויונית גם לדילמות שאיתן מתמודדות נשים חסכניות ובעלות שליטה על חייהן בעולם ההיכרויות וזאת למרות ש 75% מקוראי הבלוג הם גברים.

    משפטים כמו שנרשמו בתחילת הפוסט כגון:
    “נשים, כידוע, לא צריכות להתאמץ במיוחד במהלך החיזור ואף על פי כן — בחירת מחזר לא מתאים עלולה להיות הרת אסון מבחינתן. הסיבה לכך היא שכל חיזור מוצלח חושף נשים לסיכון פוטנציאלי של התעברות, נטישה וחשיפה לנזקים” הם פשוט פוגעים ומעליבים כלפי שני המינים. למה נשים לא צריכות להתאמץ וגברים כן..? מה אני מפספס? למה בחירת מחזר לא מתאים והתערבות היא בעיה של נשים בלבד..? אם גבר ואישה שוכבים והיא נכנסת להריון אין לו שום אחריות או אמירה או רצון להיות שם בפתרון המצב? ההנחה שהוא פשוט נוטש ונעלם לא מובנת לי.

    אני לא מבין דורין איך יכול להיות שאלה דעותייך בנושא חיזור ומערכות יחסים בין גברים לנשים. ממש מדובר פה בשיא הסטיריאוטיפיות שגדלנו על בסיסה והוכוונו להתנהל על פיה במהלך החיים. העובדה שגבר צריך להקרין בטחון ולא פחד שאותו נשים מריחות מקילומטרים כאילו היו להקת לביאות שאותן הגבר נדרש לאלף בעזרת פאסון/עוצמה/הפגנת בטחון…

    לא פשוט יותר לדבוק בפתרון הפשוט ביותר ולהיות עצמך?

    • הגבר יכול לקום וללכת אחרי שהיא בהריון , אין שום קשר לסטראוטיפים.
      תקראי על פסיכולוגיה אבולוציונית קודם.

השאר תגובה