מכוניתך או חייך?

מ

מבין כל ההחלטות הפיננסיות שאדם יכול לקבל, ההחלטה הדרמטית ביותר (במונחים של מיידיות ההשפעה על מצבו הכלכלי) היא ויתור על אמצעי תחבורה ששורפים כסף וצוברים שומן, והחלפתם בכאלה ששורפים שומן וחוסכים כסף.

היכולת לנוע ממקום למקום בחופשיות היא מרכיב בסיסי בחירותו של אדם, וככזו היא צורך אנושי בסיסי. לרוע המזל, רבים מבלבלים בין הצורך הזה לבין התשוקה להתנייד באמצעות רכב פרטי — מותרות יקרה מאין כמותה.

לפי הערכת חברת חשב, בשנת 2013 שילם הישראלי הממוצע 33,121 ש”ח עבור אחזקת רכב פרטי טיפוסי (משומש, מנוע 1.6 ל’) שגמא נסוּעה ממוצעת (15,000 ק”מ). הנתון הזה — הכולל הוצאות בגין ירידת ערך, ריבית, אגרות רישוי, טיפולים, דלק וחלקי חילוף — משקף עלות נסיעה כוללת של 2.21 ש”ח לקילומטר.

מובן שעלות האחזקה השנתית משתנה בהתאם לסוג הרכב, היקף הנסועה ואופי הנהיגה. נהג מיומן שנוהג מעט ברכב ישן, זול וחסכוני יוכל להקטין את העלות הזו בעשרות אחוזים. לעומת זאת, רוב הנהגים שאני מכירה הם מהסוג ש”מתקדם לרכב חדש” מדי שנתיים ותלוי בו כדי  להגיע לכל יעד במרחק של 500 מטר ומעלה. אנשים כאלה ישלמו אפילו יותר.

לצורך הדיון, נניח ש-33,121 ש”ח היא הוצאה שנתית ממוצעת.

כזכור, אדם יכול לראות עצמו עצמאי כלכלית אם די לו במשיכה שנתית של 4% מחסכונותיו המושקעים כדי לכסות את כל הוצאות המחייה שלו לאותה שנה.

אם נוסיף למשוואה אחזקת רכב פרטי, הרי שבנוסף לסכום שחסך עד כה, אותו אדם יידרש לחסוך עוד 828,025 ש”ח (=33,121/0.04) כדי שיוכל להפסיק לעבוד ועדיין להחזיק את הרכב.

אם הוא שמרן יותר ומסתפק במשיכה שנתית של 3% בלבד, יהיה עליו לחסוך עוד 1,104,033 ש”ח רק כדי שיוכל לממן את קופסת הפח מבלי שייאלץ לשוב לשוק העבודה. סכומי העתק הללו, נזכור, מתעלמים מההנחה הסבירה שמחירי הדלק והמכוניות יעלו בעתיד בעשרות אחוזים.

כסף שחסכנו הוא כידוע כסף שהרווחנו; מה יקרה אם במקום להאביס את את מגרסת המזומנים המוטורית בסכום שנתי של 33,121 ש”ח נשקיע את אותו הסכום, מדי שנה, בתיק 50-50 המניב תשואה שנתית של 5 אחוזים?

ובכן, כעבור 5 שנים הסכום יצטבר ל-234,436.88 ש”ח. כעבור 10 שנים – 491,372.62 ש”ח. כעבור 15 שנים – 819,294.97 ש”ח וכעבור 20 שנים – 1,237,816.21 ש”ח. ריבית דריבית, נעים מאוד.

בעלות על רכב פרטי, אם כן, היא מכשול אדיר בפני הגעה לעצמאות כלכלית בגיל צעיר. מנגד, הסרת המכשול הזה תתן תנופה משמעותית לתכנית שלכם לצאת לחופשי.

אל תכרתי לי את הרגליים!

מה שמדהים הוא שלמרות העלות הכספית האסטרונומית ומשמעויותיה, רוב האנשים רואים בוויתור על הרכב הפרטי בבחינת גזירה שלא ניתן לעמוד בה, כאילו מדובר היה בכריתת איבר מגופם.

הם יעדיפו להקריב למעלה מרבע מהכנסתם השנתית הממוצעת (שהם יותר משלושה חודשי עבודה מלאים!) ולא לאבד את הרכב הצמוד. בלעדיו הם חשים אבודים, מבולבלים וחסרי אונים.

רבים מנמקים את סירובם בטענה שרכב פרטי הוא צורך תחבורתי בסיסי ושלא ניתן להתקיים בחברה המודרנית בלעדיו.

אפשר להבין זאת: כשאנשים כולאים את עצמם במעגל של עבודה אינסופית וצריכה אינסופית, נוצר מחסור כרוני בזמן. המכונית היא כביכול פיתרון למצוקה הזו — היא מאפשרת להגיע ממקום למקום במהירות, ביעילות ובנוחות (בהיעדר פקקים ותקלות, כמובן).

האירוניה, כמובן, היא שכדי לממן את הפיתרון האלגנטי הזה אדם צריך למכור כמויות אדירות של זמן — שנים ואף עשורים. שאלו את עצמכם: כמה שנות עבודה יידרשו לכם כדי לחסוך 828,025 ש”ח? איזה נתח הזמן הזה מהווה מהזמן הכולל שנותר לכם על פני האדמה? האם הזמן האבוד שתשקיעו במימון הרכב באמת מצדיק את התמורה?

אין לי ספק שיש כאן אלמנט חברתי-תרבותי רב עוצמה שמאפיל על שיקול הדעת. ככלות הכל, רכב פרטי הוא לא רק אמצעי תחבורה נוח — הוא סמל סטאטוס ומרכיב משמעותי בזהותם של רבים.

אנו חיים בחברה שבה קבלת רישיון נהיגה בגיל 17 היא לא פחות מפולחן מעבר. אם את, ובעיקר אתה, בוחר/ת שלא לנהוג, מוטב שתפתח/י עור של פיל. אנשים נורמלים לא יתייחסו אליך בסלחנות.

כבר הסברתי מדוע תודעה תלותית היא מכשול לפעולה. אדם שמרגיש תלוי במכוניתו לא רק שיחשיב אותה כחלק בלתי נפרד מחייו, אלא  יתאמץ כדי להסביר כדי להסביר מדוע הוא לא יכול להיפרד ממנה, אפילו אם מצבו הכלכלי חמור.

בדרך כלל הקיבעון הזה נובע מדפוס מסוים:
1. אדם מאמץ סגנון חיים המחייב אותו להחזיק רכב פרטי (שיקולי מיקום, משפחה, עבודה).
2. שנים לאחר מכן אותו אדם מנסה להתנייד ללא רכב פרטי, ומוצא את החלופות בלתי-נסבלות.
3. מסיק מכאן שלא ניתן להתקיים ללא רכב פרטי.

אני טוענת שקושי לא נובע מהוויתור על הרכב. הקושי נובע מחוסר היכולת להתמודד עם הבחירות שמלכתחילה תבעו שימוש ברכב.

עצם קיומה של המכונית גורם לאנשים לקבל החלטות מסוימות שלא היו מתקבלות בנסיבות אחרות. המכונית משנה את “הסביבה” של האדם: היא משפיעה על ההחלטות היכן לגור, היכן לעבוד, היכן לבלות, האם לשמש בתור נהג הבוס של הילדים במשך עשרים שנה ועוד. סגנון החיים משפיע על הרגלי הצריכה, והרגלי הצריכה משפיעים על סגנון החיים.

הדרך להתמודד עם הקושי הזה היא לבחור אחרת.

לחיות היטב ללא מכונית

בשונה מרוב האנשים, אני מפיקה ערך מועט מאוד משימוש ברכב פרטי, מכיוון שעיצבתי את חיי באופן שיאפשר לי לחיות בלעדיו.

אני גרה במזרח הרצליה. כמעט כל שירות הכרחי — סופרמרקט, ספריה, מרפאה, תחנת רכבת, דואר, וטרינר, חוגים, שירותים ממשלתיים — נמצא במרחק הליכה (2 ק”מ) או רכיבה (5 ק”מ). אילו הייתי עובדת, הייתי מוודאת שגם מקום עבודתי נמצא בסמוך למקום מגוריי. מבחינה כלכלית גרידא, השיקול הזה חשוב אפילו יותר מגובה המשכורת.

בתחבורה ציבורית אני משתמשת במשורה, בעיקר לנסיעות מחוץ לעיר (תל-אביב). לא תראו אותי על אוטובוס בין 7:00 ל-10:00 או בין 16:00 ל-18:00 (אני לא מאזוכיסטית). כשצריך אני לא מהססת לשלם למוניות, כולל לטיולים בסופי שבוע. כשאת חופשיה מתשלומי ביטוח רכב, טסטים, דלק וחניה, מוניות הן הוצאה משתלמת בהחלט.

ויתור על הרכב מלווה בתחושה אדירה של הקלה: כבר אין צורך לדאוג על טיפולים יקרים, על שחיטה במוסכים, על אסופת הפסיכופטים שחולקים איתכם את הכביש, על הולכי רגל אובדניים, על חיפוש חניה, על מחירי הדלק והסולר, ובעיקר – על הזמן הרב שיש להשקיע בעבודה כדי לממן את התענוג.

אני מתניידת בעיקר בכוח שרירי, לא בכוח המנוע. אני מסוגלת ללכת, לרוץ ולדווש קילומטרים. היכולת לעשות זאת היא אחת מתוצרי הלוואי של ויתור על הרכב.

עצוב לומר שנהגים רבים מתחילים להתנשף רק מעצם המחשבה על הרעיון. עצוב עוד יותר לחשוב על כך שהם מסרבים בתוקף “להתפשר” על הנוחות ועל איכות החיים שמקנה להם רכבם, אך באותה נשימה מגלים אדישות מופלאה להידרדרות הכמעט מובטחת במצבם הבריאותי בעוד 30 שנה, כשכלי הדם שלהם יתבקעו ויסתיידו בעקבות שנים של התנוונות מאחורי ההגה.

אני מסתדרת מצוין בלי אוטו צמוד, בדיוק כשם שאינני זקוקה למנה יומית של סיגריות, אלכוהול, ג’אנק פוד או שופינג.

בשקלול התמורות — נוחות קצרת-מועד כנגד עשרות שנים של זמן פנוי, בריאות ואיכות חיים — מי כאן באמת מקריב קורבן?

אדם החותר לעצמאות כלכלית בגיל צעיר נדרש לעתים לקבל החלטות דרסטיות. הוויתור על הרכב הפרטי הוא אחד הצעדים “הקיצוניים” שבהם, אם להשתמש בטרמינולוגיה של החברה הנורטיבית.

זהו מבחן למידת היכולת שלכם לשחות נגד הזרם, לדבוק בתכניתכם לחופש כלכלי, ולהקריב נוחות לטווח הקצר לטובת חוסן ואיכות חיים בטווח הארוך.

משתוקקים להחזיק ברכב? זה בהחלט רצון לגיטימי, אך דעו שיש לו מחיר, והוא דחייה משמעותית של המועד בו תוכלו להכריז על עצמאות כלכלית.

guest
195 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
זיק

זוגתי אוהבת את חיי שטיפת המוח, בלתי אפשרי לחסוך, האהבה מרוששת.

קובי

דורין, תנסי להיכנס לנעליים של בחור נניח בשנות השלושים או ארבעים לחייב שמנסה לקבוע דייט עם איזו חתיכה מזדמנת. קודם היא שומעת שהוא יבוא לאסוף אותה עם קו 5, צריך להחזיר אותה לפני חצות (כשניגמרת התחבורה הציבורית) וערב שבת זו בכלל לא אופציה. בנוסף לכל הצרות האלו אין לו גם דירה משלו והוא גר בשכירות. מה את חושבת שהישראלית הטיפוסית שניראית טוב תענה לבחור? מה שאני בעצם אומר כאן, זה שיש מוסכמות חברתיות, אמנם יקרות, אבל כמעט בלתי ניתנות לויתור, אלא אם רוצים לחיות כמו זומבים. ישנן הרבה הוצאות מיותרות, אבל לדעתי רכב במדינת ישראל, עד כמה שזה נישמע אבסורד… קרא עוד »

משוטט

התשובה לסיטואציית הדייט היא שכנראה אותו בחור לא היה צריך לצאת עם אותה אחד שמודדת אותו לפי הגודל (סוג הרכב), או כל פרמטר לא קשור אחר. לזאת שלא יהיה איכפת אם זה גולף או קו 5 – אולי שם יש לו יותר סיכוי. והכל שאלה של רצון והסטנדרטים שלך – כי במדינת ישראל אפשר להסתדר לא רע עם תחבורה ציבורית, אם מצפים מהחיים להיות פשוטים. אני הסתדרתי שינם רבות בתחבורה ציבורית/אופניים/אופנוע. רק לאחרונה כשעברתי לגור בכפר אני משתמש ברכב, ועדיין חושב איך אפשר להיפטר ממנו ולחזור חזרה לימים עברו. כיף לתת למישהו אחר לנהוג ובמקום זה להינות מהדרך. גם כשגרתי… קרא עוד »

איתן

באיחור מסויים (3 חודשים) לדעתי העניין הוא לא כן/לא לוותר על רכב אלא האם אתה מסוגל לספוג את העלות ? כמה זמן זה מרחיק אותך מעצמאות כלכלית ? ולבסוף האם זה חשוב לך , נוחות , בילויי, סטאטוס – אין שום בושה בכך שאתה בעל רכב כדי לאפשר לך לצאת או לבלות עם בני/בנות זוג ו/או חברים – ובני זוג לא חייבים להחזיק שניהם בדת של העצמאות הכלכלית כל עוד הם מסתדרים אפשר גם “נישואים מעורבים” , מה רע שבן זוג אחד עובד והשני (לא חי על חשבונו) אבל משמר רמת חיים יותר חסכונית ומחזיק את עצמו כספית באופן עצמאי… קרא עוד »

גמליאל

קח רכב מחבר או שתקח מונית או שתשכור רכב ליום אחד ב200 שקל…. יש פתרונות!

ובשורה התחתונה – אתה רוצה למצוא מישהי בראש שלך… אם לא מתאים לה הרעיון הזה אולי היא לא בשבילך.

איש (3718 )

שכירת רכב ליום אפשרית גם ב 90 שקל. ראה מבצעים רבים של חברות ההשכרה.

שלומי

קובי
דורין מציעה מונית

התלאביבית

משתתפת בצערך קובי שאלה הבחורות שאתה מעוניין בהן. כנראה שלך מגיע אותן ולהן מגיע אותך…

or

אדם שיש לו נסועה שנתית של 15000 קמ ככל הנראה לא עובד בעיר שבה הוא גר. ולכן אופניים לא אופציה. בנוסף יתכן שאם ישתמש בתחבורה ציבורית יוציא סכום דומה .

יאיר

דווקא תחבורה ציבורית תהיה זולה יותר.
דוגמא: אני נוסע לעבודה כ-15 ק”מ לכיוון, כלומר 50 ק”מ ביום.
מרחק שאני עובר בשנה: 12000=12*4*5*50, קרוב מאוד לנסועה השנתית הממוצעת.
עלות חופשי חודשי מרחבי היא 294 ש”ח ומאפשר לי לנוע בחופשיות בכל הערים בסביבתי + העיר הגדולה.
עלות לשנה: 3528. הרבה פחות מאשר 33121 של החזקת הרכב.

מחזיראור

בהנחה שיש תחבורה ציבורית..

האזרח דרור

העלות הכלכלית העיקרית של התחבורה הציבורית היא לא העלות הישירה שלה אלא הזמן האבוד. היות ונסיעה כזו לוקחת בדרך כלל לפחות פי 2 עד פי 3 יותר זמן יחסית לרכב הפרטי. עבור אנשים עובדים ובמיוחד אנשים עם ילדים קטנים מדובר בהוצאות של אלפי שקלים בחודש – לכן הבחירה ברכב פרטית שנראית בבזבוז אחרת היא די הגיונית – כל עוד אין שיפור של התחבורה הציבורית (תחבורת מעברים , הקצאת נתיבים מהירים לBRT , עדיפות ברמזורים).

Tal

להרבה אנשים עובדים במדינה שלנו, אין ספק שאוטובוסים זה לא איכות חיים.

pizza hat

היי 🙂 הפוסט שלך מעורר מחשבה כמו תמיד.. בתחילת הפוסט כתבת “היכולת לנוע ממקום למקום בחופשיות היא מרכיב בסיסי בחירותו של אדם, וככזו היא צורך אנושי בסיסי.” בהמשך..הלכת והתרחקת מהנקודה. לדעתי כדאי להוסיף ולהדגיש שאנחנו חיים במדינת ישראל לא בקנדה,לא בשוויץ,לא ברוסיה,לא באוסטרליה ולא בלונדון מדינת ישראל זאת מדינה ***דתית*** שתחבורה ציבורית לא עובדת בה בימי שישי-שבת. את מתעלמת לגמרי מזה. מה יעשה אותו אדם שחוסך באגרסביות נכון לעכשיו. ואת ימי החופשה שלו שישי-שבת (ימי חופשה אצל השכיר הממוצע) רוצה לנצל במלואם .לנצל במלואם =לשמור על מירב האופציות פתוחות,כולל האופציה לתנועה וחזרה לאיזורים רחוקים יותר מחמש ק”מ מהבית. אנשים לא… קרא עוד »

pizza hat

את מתמקדת רק בעצמך. את זאת את.. זה לא פותר את הבעיה שהרבה אנשים שאת מציעה להם לחסוך באגרסביות(למשל אני ..שמשתמשת כבר בהרבה טיפים שנתת) רוצים בסופ”ש בימי חופש היחידים שלהם להנות, אני לא מדברת על נסיעות לבילויים יקרים. אני מדברת על בילוי באפס שקלים בטבע בצפון\דרום . אין סיכוי להגיע עליו ברכבת\אוטובוס\מונית בשבת. אני גם לא דיברתי על נסיעות כאלה כל סופ”ש,נניח פעם בחודש.. אין פתרון גם לאנשים שבחרו לחיות לא בעיר אלא ביישובים סמוכים. שם בלתי אפשרי להסתדר ללא רכב. אוטובוס עובר בהם פעמיים ביום. ולא דיברתי על שבת אפילו… ההסתכלות שלך בסוגיית התחבורה צרה מאוד. את מצד… קרא עוד »

ענת

דודים שלי – משפחה עם 4 ילדים – בחרו שלא להחזיק רכב במשך שנים ארוכות. כשנסעו לסבתא בקיבוץ בצפון בשבתות (מה שקרה כמעט כל שבת) – הם שכרו רכב.

טל

את/ה צודק. היא זאת היא. והפתרונות שלה מתאימים לסוגה שזה 0.00000001% מהאוכלוסיה. נסי להיות הורה (שמנסה לחסוך לפי שיטתה ועוד טרם הגיע לעצמאות) שעוד לא עובד מטר מהבית וצריך להוציא את הילדה מהגן בשעה כלשהי וצריך להסתמך על תחבורה ציבורית על מנת להגיע אליה.

האישה הזויה…. והפתרונות שלה בעניין הזה מתאימים כפי שכתבתי ל-0.00000000000000001% מהאנשים.

יש דברים שהיא כותבת וצודקת ואני מסכים, אבל בעניין הזה הבחורה על סמים/בהזייה….:)

אבל לא מפליא, כשאין ילדים קל לדבר ככה.

עמית

לא הבנתי באיזה רכבת את נוסעת מצפת לעכו.
יש לך בכל הפוסט הזה שגיאה בסיסית: את מתעלמת (כרגיל) מהעובדה שגם לאילוצים שאת מטילה על עצמך יש עלות כלכלית. זה כאילו “או שאני אוציא כסף על אוטו, או שלא יהיו לי בכלל הוצאות”. אבל החיים לא עובדים ככה. גם לויתורים שלך יש עלות כלכלית (קשה יותר למדידה, נכון) אבל כל עוד לא מביאים אותם בחשבון, החשבון שגוי.

אסף

מילים חזקות. תודה. אבל…

מה לגבי ארוחות שישי עם המשפחה? את מציעה להפסיק עם זה עד שאחסוך מספיק? או שאולי כל המשפחה תתגמש לפי הרצונות שלי?

nil

תחבורה ציבורית בשבת תפתור את הבעיה בקלות…

http://husham.co.il

אולי כדאי לאמץ איזה משהו מהדתיים ולנסוע אליהם לשבת שלמה להנות מחברתם
ומאכליהם לקרוא איזה ספר בזמן שאתה היית מקדיש לטלויזיה ואולי רחמנה לצלן
לשחק פוקר עם הילדים או לעזור להם לקרוא ספר
ודרך אגב תשכור רכב לשבת.

דוד דוד

מכיוון שמדינת ישראל מסבסדת את התחבורה הציבורית בסכומים עצומים מדי שנה, כל הפוסט הזה הוא בסך הכל דוגמה להתעלקות הכלכלית שלך על החברה הישראלית. לא זו בלבד שאינך עובדת ואינך משלמת מיסים (למעט מס רווחי הון זניח שנמוך מאוד מהמס השולי על העבודה), ולא זו בלבד שאינך תורמת לתמ”ג, אלא שאת אף נהנית מכספי המיסים שעניים ממך משלמים, בכך שאת משתמשת בתחבורה הציבורית המסובסדת.

אפרת

מסכימה עם כל מילה שאמרת

אודי

ימי כיף לא בשבת – בהחלט, אבל זה מתאים למי שכבר השתחרר מהעבודה, לא למי שעוד עובד. כמו בפוסטים רבים, הפתרונות מתאימים לכותבת, לאורך חייה ולתחביביה. וזה מצויין, כי המון אנשים אכן חיים כזוג בלי ילדים בגוש דן. לאותם אנשים שחיים בפריפריה, במושב, יש להם ילדים וכו’ – אתם צריכים פתרונות משלכם. אני למשל גר במושב עם מרחק בתח”צ לעבודה של שעתיים (במקום חצי שעה ברכב), בלי שום חוג, סופר, ספרייה קרובים. במקום להגיד “הפתרונות של הסולידית לא מתאימים לי”, אני מוצא פתרונות משלי. נוסע ב- Car pull לעבודה, עובד קצת מהבית, משלב סידורים בעיר ביחד. קשה לחסוך 75%, אבל… קרא עוד »

ענת

באופן כללי אני אגיד שהפוסט לעיל הוא מדויק. אני עשיתי את הצעד הזה לפני 3 שנים, עם המעבר לעיר הגדולה. ויתרתי על האוטו ונסעתי לעבודה (בתוך העיר) באופניים, מרחק של כ-25 דקות לכל כוון. נהניתי מכל רגע ועשיתי כושר על הדרך. מס’ הימים בהם נאלצתי לקחת מונית בשל פגעי מזג האוויר (=גשם) הסתכם ב-3 ימים מדי שנה. אמנם התחבורה הציבורית בארץ היא לא מהמשובחות, אבל היום כבר אפשר להסתדר, גם כדי להגיע לפריפריה, לא כל כך רע. נכון שאין אוטובוסים לכל מקום בתדירות גבוהה במיוחד, אבל זה מאוד משתפר, יש אוטובוסים ישירים לערים הגדולות ומהם אל קצוות מרוחקים של הארץ.… קרא עוד »

ניקי

סה”כ נכון.. רק לא רלוונטי לאנשים שעובדים בימי העבודה הרגילים או למשפחות שלא גרות במרחק הליכה מהקרובים. ( בכל זאת.. אנחנו לא באירופה. זאת ישראל המתוסבכת תחבורתית)
גם הסכומים לאחזרת רכב הם לא הכרכיים.
גם בתחום הזה אפשר לצמצם את ההוצאות בחצי.

יוני

אדם שרוצה לנסוע לחפוש בסופ”ש יכול גם לשכור רכב לסופ”ש בלבד. אין סיבה שיעלה יותר מ500-400 ש”ח כולל הכל לנסיעה של 200-300 ק”מ בסופ”ש. סופ”ש כזה אחת לחודש עדיין משאיר אותך עם חיסכון משמעותי.

מחזיראור

גם לוותר על חדר בדירה ישאיר אותך עם חיסכון משמעותי.
אנחנו לא מוותרים על רכב.. זה פשוט נוח מידי..
אבל אנחנו כן גרים 4 נפשות בדירת 2 חדרים.

מינימליזם מפשט את החיים.

טל

אני נוסע כיום באוטובוסים וברכבת לעבודה, אך כנראה אאלץ לקנות רכב עקב מעבר לעבודה במיקום יותר מרוחק. המעבר כולל עלייה בשכר, שחציה ילך במקרה זה למימון העלות החודשית של הרכב.. עדיין משתלם. לכן, אני בדיוק מחפש רכב משומש (כנראה דיזל) שיתן את העלות הכוללת הנמוכה ביותר (מה שנקרא LCC) לתקופה קצובה של 2-3 שנים, אז אני צפוי לקבל רכב במימון העבודה או לעבור למקום אחר. אילו הייתה תחבורה זמינה לחור שאליו אגיע, הייתי מוותר על קניית רכב. לא שהיא צריכה להיות “ציבורית” – משרד התחבורה בעיקר מפריע ושומר על המונופול של אגד, שלא לדבר על מיסוי הדלק והרכבים עצמם. בקיצור,… קרא עוד »

יוני

היה נחמד אם היית מתארת יותר בפירוט את אורח החיים המתבסס על אופניים ככלי תחבורה, ואת אפשרויות התחבורה כאשר מקום העבודה רחוק מהמגורים.

חסכנית

עם כל הכבוד – זה לא בדיוק כמו שאת מתארת. בגיל 20 ומשהו החלטתי שעדיף לי לגור במרכז ת”א, שבה שכירות או קניית דירה הן יקרות יותר אבל אפשר לוותר על הרכב. מאז עברו למעלה מ-30 שנה… ועדיין אין לי רכב אבל זה לא כל-כך פשוט. כל המקומות שבהם עבדתי היו בטווח סביר של נסיעה באוטובוס *אבל* מדי פעם רצו שאבקר אצל לקוחות ואז מתחילות הבעיות. לקוח בחיפה זה פשוט נסיעה ארוכה, אבל להגיע לתעש ברמת השרון – אין אוטובוס, אפשר להגיע במונית לכניסה, אבל איך נכנסים פנימה ? אלו רק דוגמאות. הבעיה היא שרוב האנשים, חלקם עובדים בממשלה, מניחים… קרא עוד »

מחזיראור

סיקרנת אותי עם נסיעת המונית..

ענת

לא ברור למה מקום עבודה ששלח אותך לפגישה עם לקוחות לא סיפק לך רכב לצורך הענין.
בשתי עבודות שונות שבהם עבדתי לא החזקתי רכב, והיו משכירים לי רכב לצורך הנסיעה (זול יותר למעסיק מלשלם הוצאות רכב לעובד!!!) או מספקים לי רכב של החברה לצורך הנסיעה.

Moni Cohen

בהחלט מסכים שאנשים שכחו שיש להם רגליים ובהחלט צריך ללכת יותר, אנשים גם יהיו בריאים יותר ושמנים פחות, אבל אי אפשר להתעלם מהיתרונות של רכב פרטי, זה אולי מתאים לאורח החיים הקיצוני שכפית על עצמך אבל לא למשפחה רגילה, אני לא רואה משפחה של זוג+3 יוצאת לחופשת קמפינג באחת החורשות תוך שימוש בתחבורה ציבורית עם כל המזרונים,המנגל,שק”שים וכו’…. ואני שואל את עצמי..מה המטרה של לחסוך כסף אם אתה לא חי, ולחיות זה לא רק לקרוא ספר או לצייר. אני חייב לציין שאני עוקב אחר הבלוג שלך וקרוא בשקיקה כל פוסט כי בהחלט אפשר לקחת מספר נקודות שאת מעלה (תחילה אפילו… קרא עוד »

Moni Cohen

אני לא “מקריב”, אני משקיע, אני משקיע כ 11 שעות ביום בעבודה שאני אוהב ומניבה לי משכורת טובה שממנה אני חוסך חלק ניכר מאוד לטובת העתיד שלי ושל משפחתי, הסקת שאני נהנה מצעצועים וחווית דחוסות אבל אני האחרון שאפשר לייחס לו את הדברים שמהן את כ”כ סולדת – אין לי אייפון,אני לא מתלהב מרכבים יוקרתיים ומותגים,אין בבעלותי מנוי לחברות כבלים ,לא אוכל במסעדות ,מתקן את מה שאני יכול בעצמי ואני אפילו מתאמן באיקידו). אולי את סבלת בעבודה שלך אבל אל תניחי שאצל כולם זה כך. אני בטח לא חי בהחמצה, כשהגוף שלך מתעורר בשעה 5 בבוקר כמו שעון עם אנרגיות… קרא עוד »

גיא

אני חושש שאנשים שדווקא לא סובלים בעבודה לא מבינים את המצב לאשורו. –> ======================================================== על פי נתוני הלמ”ס, 55% מהעובדים העידו על חוויות פוגעניות או בריונות במקום העבודה מצד הממונים עליהם, עמיתים ואפילו לקוחות. מתוך –> כתבה ב ynet בשם “הבוס צורח עליכם? יש מה לעשות” וגם “לפחות 1 מכל 4 אנשים יחווה התעמרות קשה, מרושעת ולפעמים אפילו אכזרית ומתמשכת במקום העבודה שלו במהלך הקריירה שלו”, ======================================================== כיף גדול זה לא ויש כאמור עוד פתרון לבעיה שלא מוזכר בכתבה. אישית חזרתי קצת לעבוד אבל אני חש את הצורך להתנצל: א. זה עם חברים … אבל הבעיה היא שמשעמם כשהם עובדים.… קרא עוד »

חיים

מני,יפה שאתה אוהב את העבודה.רוב האנשים סובלים במקום עבודתם,ואח”כ מבזבזים את רוב הונם והרבה יותר כדי לפצות את עצמם. אני למשל עובד כבר 10 שנים באחד מנמלי הארץ ואני מרוויח שכר נאה. למרות זה ולמרות שאני רווקעד לפני מספר חודשים הייתי בחובות כוללים של 180.000 ש”ח ללא כל נכסים.הבנק נתן ונתן,ואני פחדתי להכנס לחשבון. הבזבוזים כללו:סיאט קופרה חדשה,נסיעות לחו”ל,אילת ומה לא. בעבודה אני נאלץ לסבול משעמוםם רב,אנשים רעים(אי אפשר להיות שם סתם נחמד,צריך להסתובב שם כמו טווס כדי שלא יתעסקו איתך),עבודה בכל מזג האוויר ובמשמרות שיונקות ממני כל שמחת חיים. זה מסביר יפה את כל הבזבוזים הנ”ל. בזכות הבלוג הזה:… קרא עוד »

מחזיראור

כל הכבוד על השינוי!
אני חושב שיהיה מעניין לכולם את תספר יותר באריכות על השינוי באורח החיים שלך.

לגבי הסבל במקום העבודה..
ובכלל – לכל אלו שסובלים במקום העבודה..
למה אתם לא מחליפים מקום עבודה?

חסרים מקומות עבודה נחמדים עם בוסים נחמדים (תשובה – לא חסרים!).

אם הייתי סובל במקום העבודה שלי, הייתי לוקח את התיק, והולך משם שלום שלום.

חיים

תשובה למחזיראור: קודם כל תודה. אז לגבי מקום העבודה: אני בן 43, אני כרגע מרוויח בין 13 ל 14 k בחודש. בנוסף יש הפרשות נדיבות לקרן השתלמות , קופת גמל ,בנוסף הפרשות יפות לקרן פנסיה המנוהלת במבטחים.,משכורת 13 ומתנות לחגים. לדעתי זה התאבדות לפרוש משם ללא כל השכלה(חוץ מתואר בהסטוריה של המזרח התיכון). אז אני תקוע שם. לגבי אורח חיים: דבר ראשון פרסתי לפני את כל ההתחייביות שהיו לי מול הנכסים וטיפלתי בעניין מול הבנק.כך הפחתתי את הריביות לבנקים ב1500 ש”ח ברבעון.)כאמור על ידי פתיחת קרן השתלמות, פיקדון קטן שהיה לי והלוואה מאבי ללא ריבית. לגבי בילויים: החלפתי נסיעות לחו”ל… קרא עוד »

מחזיראור

מפרגן לך..
והאמת – נראה לי שהשינוי התזונתי הוא דווקא הכי משמעותי.
עוב את הכיס.. זה כבר בריאות!

sagi

למה הינך מגדירה קמפינג עם האשה והילדים “כחוויה דחוסה”?
זה מאד נחמד ומעשיר..

Whybe

דחוסה הכוונה דחוסה בזמן – לנסוע לחופש של סופש ארוך ולרוץ כדי להספיק כמה שיותר, לעומת לבלות 6-10 שבועות ויותר כדי להצדיק את עלות הכרטיס ועצם עלייתך למטוס (!) כדי לנפוש/לטייל. אותו כנל לגבי חופש בארץ, אגב.

נתלי

אנחנו משפחה עם שלושה ילדים. ויתרנו על הרכב לפני כשנה וחצי כשהשיקולים שהנחו אותנו היו בדיוק אותם השיקולים המפורטים בפוסט לעיל. לא מתחרטים לרגע, נהפוך הוא! גרים במרכז נהריה ומתנייעים באופניים ומוניות לאן שצריך. בסופ”ש וחגים, כשרוצים לטייל בארץ פשוט שוכרים רכב!
כולנו בכושר טוב מאוד כתוצאה מהליכה מרובה ונסיעה באופניים.
בשורה התחתונה, מומלץ ביותר למי שמוכן להחליף דיסקט בראש ולא מפחד לנסות אלטרנטיבות קצת יוצאות דופן.

יפיצ

מצטרפת. אנחנו זוג עם שישה קטנים. גרנו כמה שנים טובות באיזור שחייב אותנו להחזיק רכב. סיוט זולל כסף, וזמן. כשיש לך רכב אתה לא שם לב: 1) שאין לך את זמן הנסיעה עצמו. 2) אתה נוסע יותר ממה שצריך… מסתנג’ר להובלות מיותרות. מחפש חנייה (ואיזה עצבים) ואח”כ מחפש את הרכב… 3) תלוי בתקלות ושיבושים בלתי צפויים, החל ממכניקה ועד תלות בתדלוקים. ואז גם יש את העלויות ההיסטריות. זה אכן פינוק, לנסוע עם הילדים רחוצים ומפוג’מים, להוריד צמוד לבית בלי להיזהר שיתנהגו יפה באוטובוס. אבל יש נחת גם בלתת לילדים להביא את עצמם ממקום למקום (וכן, בחרנו מקום שקרוב לבי”ס), וההליכות… קרא עוד »

רני

היי דורין, כמה שאלות ברשותך 1. מה בנוגע להתייחסות השוואתית להוצאה של אדם ממוצע על תחבורה ציבורית, כולל מוניות מידי פעם בשישי שבת? 2. האם את חושבת שמתפקידה של המדינה להשקיע מאות מליוני שקלים בסבסוד, שלא לומר שיפור, של מערכת התחבורה הקלוקלת בארץ? 3. את ממליצה לעבור לגור הרחק מאזורי הביקוש, אבל דווקא שם רמת התחבורה הציבורית והזמינות שלה פחותה מזו שבמרכזי הערים הגדולות, איך זה מסתדר? 4. כתבת שאת לא מהססת להשתמש במוניות מידי פעם, אבל לא היה לכך אזכור בפוסט סיכום השנה שלך, כמה את מעריכה שהוצאת על מוניות, ובאותו הקשר, איך מגיעים לארוחות שישי אצל ההורים בהעדר… קרא עוד »

רני

1. 102 ₪ זו הוצאה של משפחה שכבר מוציאה מעל 1,600 ₪ על רכב, לפחות לפי הלינק שצרפת. תהי רצינית.
2. עמדה לגיטימית.
3. לקרוא לשכונה קצת פחות טובה בהרצליה, בלב גוש דן זאת בדיחה, נסי לדמיין פריפרייה אמיתית, את עדיין יכולה לדווש להרצליה פיתוח ולעבוד במשכורות של היי טק.
4. אחרי שאתה פורש הכל באמת הופך להיות יותר פשוט, אבל הבלוג מיועד לאנשים שטרם פרשו, ושכמוך, צריכים לעבוד לפחות עוד עשור במשכורות גבוהה פי שניים מהממוצע על מנת לזכות בחירותם. בשבילם עדיין יש משמעות לשישי שבת.
5. אשריכם.

רני

חסר *לא אזור ביקוש* אחרי גוש דן

רני

אז כמה בכל זאת את חושבת שמשפחה, או אפילו רווק, יוציאו בחודש על תחבורה ציבורית, בהנחה שהם טרם פרשו ולימי שישי שבת שלהם יש משמעות? כל מספר שתגיעי אליו צריך להתקזז עם ההוצאה השנתית על הרכב ולעדכן את המשוואה בהתאם

Adam Lev-Ari

מבחינה כלכלית, את בהחלט צודקת. מבחינה פסיכולוגית, זה לא כל הסיפור.
כלומר, עבור אדם שמקום עבודתו מרוחק מחמישה ק”מ, כי הוא בחר לגור במקום שמתאים לבת הזוג ולילדים, כך שהאלטרנטיבה היא בין רכב פרטי לבין תחבורה ציבורית… מערכת השיקולים שלו יכולה להיות שונה.
כמו כן, האפשרות ללכת פעם בשבועיים לקניה גדולה בסופר. די קשה להסתדר עם הקניות ברגל/באופניים/בתחבורה ציבורית. כמובן שהרשתות הקמעוניות מספקות שירות משלוחים לבית בתוספת תשלום.

ונקודה אחרונה, בכך שאת שורפת אנרגיה ברכיבה/הליכה, אז את גם אוכלת יותר. כלומר יש להוסיף את זה לחישוב. אם כי הרכיבה לרוב בריאה יותר מאשר הנסיעה במכונית.

אבי

יש הבדל משמעותי בין עלות ממוצעת לעלות שולית. העלות הממוצעת של אוטו כוללת את כל מרכיבי ההוצאה. אבל העלות השולית היא כמעט רק הדלק הדרוש לאותה נסיעה. בצריכת דלק של 14 קמ לליטר מחוץ לעיר מקבלים עלות שולית של כחצי שקל לקילומטר. לפני שעתיים אשתי הציעה שניסע לים מרחק של כ-14 קמ לשם הליכה על החוף. העלות של נסיעה כזו הלוך וחזור היא כ-15 שקל. נסיעה דומה במונית תעלה בערך פי 10 ואין סיכוי שהיינו עושים את זה, במקום זה היינו הולכים ליד הבית. חברים מתקשרים שנקפוץ לקפה, לא ניקח מונית לזה אבל עם אוטו זה קל זמין וזול. יש… קרא עוד »

מחזיראור

“כלב או חייך”, “דירת 3 חדרים בהרצליה או חייך”. “מזרן אורתופדי או חייך”. אפילו לסולידית יש את הדבר הלא ראציונאלי שהיא מוציאה עליו כסף.. אז נראה לי שקצת הגזמת. כשחייתי באירופה הסתדרתי מעולה בלי רכב. יש תחבורה בלילה, בסופי שבוע, היא יעילה ונוחה יש תרבות רכיבה על אופניים.. דבש! פה בארץ, אפילו שאני גר במרכז ת”א ועובד בסביבה, פשוט לא מתחשק לי לוותר על הרכב. מבחינתי רכב=חופש. אם אני רוצה לבקר את ההורים שלי עם הנכד שגרים שעת נסיעה ברכב, אני אאלץ לבזבז 3-4 שעות בתחב”צ.. ולכי תגידי לנהג “עצור שנייה” כשהילד רוצה פיפי.. ובשבת? אין סיכוי בכלל. אז נכון..… קרא עוד »

מחזיראור

אני לא מתנגד לקונספט של פרישה מוקדמת.
אבא שלי אחד כזה.. :-).
אחי הוא דוקטורנט על מלגה מלאה – שזה לכל הדעות סוג של פרישה מוקדמת.

אני פשוט מתנגד לקונספט שזו אמת מוחלטת.
מהראיון במאקו אני מבין שהבנזוג שלך עובד וטוב לו, אז תחת האור הזה אני בטוח שיש לכם שיחות משעשעות בנושא.
מעניין מה יקרה אם יתחשק לו לקנות אוטו..

גיא

אם יורשה לי.
נחמד לראות שאנשים יורדים מהעץ במיוחד אחרי שהם
אמרו שהרצון לפרישה מוקדמת “גובל בטמטום”.

בנוסף , דוקטורנטיות אינה לכל הדעות סוג של פרישה מוקדמת.
אחי הוא כבר דוקטור ומהנדס ( מה שעושה את אישתו אשת דוקטור ומהנדס)
אחרי כמה שנים אני מאמין משיחות איתו שהוא לא היה מתנגד להחליף מקומות איתי ..

וזה להגיד הרבה מאד מאחר שגם למכינה של האוניברסיטה בחלם כנראה לא היו מקבלים אותי.

עופר

פוסט לאל הורים. למשפחות עם ילדים קטנים ופעוטות הפוסט מעניין כלעצמו כרגיל אך לא רלוונטי.
חוזרים לעניין הבחירה אבל אפשר להניח הנחה שחלק לא מבוטל מהקוראים הם אנשי משפחות.

רפאל

תראה את החרדים, רובם עם ילדים ורובם בלי רכב = יש חרדים עם ילדים בלי רכב.
כשאין רכב, מפתחים יכולות.

ניקי

והם חיים מקצבאות…

Liron Ladelsky

הלכת לחרדים ? טוב שלא להודים , לחבשים , לאריתריאים….
לרוב החרדים אין רכב לא מבחירה כי אם מחוסר כסף.

g2-37bb2ae6c57c508ec767bdb0920006e4

שכנעת לגבי הבזבוז בלהחזיק רכב כשגרים באזור המרכז כי אפשר להסתדר מעולה עם אופניים ומוניות פעם ב…
אבל בתור אחת שלא טסה לחו”ל, לא בא לך מדי פעם לטייל באזורים קצת יותר מרוחקים בארץ? נניח בנגב, או בגליל? איך זה קורה בלי רכב?

tov

שוכרים רכב ליום או כמה ימים. רכב בסיסי זמין בכ 100 ש”ח ליום לא כולל דלק. זה עובד לי מצויין הרבה שנים.

orly

מעולה! פוסט חשוב ביותר ומצווה גדולה להפיץ! אני מכירה משפחה שחיה על גבול קו העוני ומחשבת כל גרוש והאבא מתעקש להחזיק במכוניתו המושקעת כי הוא “נורא אוהב את זה”… כל ניסיון לשקף לו בהיגיון שהוא מחזיק במסחטת כסף ללא כל תכלית מוצדקת נופל על אוזניים ערלות. הוא אוהב את זה וזהו. לא יעזור כלום. לעומת זאת, ידידה שלי עשתה מעשה והעיפה את מכוניתה לאחר שנים של שיעבוד לאחזקתה והוצאות בלתי ניגמרות וזה שיפר את מצבה הכלכלי משמעותית. היא רק הצטערה שלא התפכחה לפני כן.

גיא

שלום לך, orly.
אני חושב שזה לא מנומס לא להגיב הרבה זמן.
כיצד נדע שאת פה?
אפשר להגיב גם אם אין משהו מיוחד לומר וזה לא צריך להפריע.

שולה מעפולה

לגיא:
הנדון: קובלנתך מיום 16/9 בנוגע למוסר תשלומים

א.נ.
הקובלנה נבדקה ונמצאה חסרת בסיס; מוסר התשלומים של הנתבעת הנו ללא דופי. מכשיר הזבלנומטר לא הצביע על אף אי-תגובה מצד כבודו בשלושת החודשים האחרונים וממילא כבודו אינו זכאי לכספים כלשהם.

אם הנך חפץ בתגמולים, עליך לנקוט בצעדים הבאים:
• לבטא את רעיונותיך בעשר מילים במקום באלף.
• לרכז את תגובותיך לטוקבק אחד לכל היותר עבור כל פוסט.
• להעיף ציטוטים ומובאות (“חם היום” – אמר קונפוציוס. 35 במאי, 600 לפנה”ס, האי סינט-אֶמו).

בברכה,
שולה מעפולה
משרד הסולידית, אגף ביקורת-פנים

גיא

טושיי , שולה יקירתי.
אני מוקיר את הפסדתי לך אויבת ראויה.

Far better it is to dare mighty things, to win glorious triumphs even though checkered by failure, than to rank with those poor spirits who neither enjoy nor suffer much because they live in the gray twilight that knows neither victory nor defeat.

-Theodore Roosevelt

צטערת, אבל את יודעת שאני לא יכול בלי.

גיא

* הפסדי

שולה מעפולה

Theodore honey, would you please shut up for a moment with your philosophical rubbish and let me have some rest? – Edith Roosevelt

גיא

שולה , את מזכירה לי משום מה את אשתי קסנטיפה מגילגולי הקודם שהייתה
שופכת עלי מים צוננים כל פעם שהייתי מקשקש.

orly

הי גיא, אכן אין לי מה להגיד. אני גם עדיין עסוקה בלהתיש את האוליגרך בן ה- 98. אני לוקחת הרבה ויטמינים וכדורי מרץ כדי להתמיד במשימה. הוא אמנם מחייך הרבה וניראה מרוצה אבל אני בטוחה שהוא רק עושה את עצמו ושהוא הולך לחטוף התקף לב כל רגע.

גיא

אז קחי אותו לאי סינט-אֶמו. החום שם יעשה בשבילך את העבודה תוך כדי תוכלי לבחון
מחליפים פוטנציאלים מהחתיכים על החוף.

ערן

שלום דורין, איך את מתמודדת עם הבעייתיות שבעל דירה רשאי לפנות אותך בכל שלב, להעלות את שכר הדירה משנה לשנה, הכוונה היא איך משיגים דירה להשכרה לטווח ארוך אם יש דרך כזו בכלל שעונה על הצרכים שלך? תודה.

רמי

אין ספק שרכב הינה ההוצאה הגדולה ביותר (אחרי שגומרים עם המשכנתה) אבל צריך לעשות חשבון אמת, היינו יש להפחית את ההוצאה על תחבורה (בעיקר מוניות) כאשר אין רכב. כמו שכתבת מי שמיסתפק ברכב ישן (בין שבע בקניה) יקטין בצורה משמעותית את ההוצאה,שכן אובדן הערך שלו ירד, אולי יזדקק לעוד ביקור או שניים בשנה במוסך עדיין ההוצאה תיהיה קטנה מרכב חדש. נהיגה נכונה עשויה לחסוך כ- 20% מעלות הדלק, מנסיון שלי. אבל גם אחרי כל אלו נשארת הוצאה נטו של חמישה עשר עד עשרים אלף ש”ח לשנה. זהו לדעתי הסכום שמשלמים עבור הנוחות של רכב שנוסעים בו כ- 15,000 ק”מ לשנה.… קרא עוד »

מולי

כשעבדתי הייתי לוקח מונית לעבודה כל יום הלוך-חזור. 25 שקל לכל כיוון. מדי פעם היה לי טרמפ, אבל לרוב הייתי עם מוניות. וזה עדיין היה הרבה יותר משתלם מלקנות רכב. ברור שאופניים היה אפילו יותר משתלם כלכלית, אבל מאוד אהבנתי את הנוחות של המזגן ולהגיע לעבודה רענן לא משנה מה המזג אויר או כמה אני עייף.

האזרח דרור

אופניים חשמליים. בנוסף הנסיעה באופניים (רגילים ואני מניח שגם בחשמליים חוקיים בהם צריך לפדל) הרבה יותר מרענננת מהמתנה בפקקים או אפילו המתנה בישיבה בתחבורה ציבורית. יש גם מחקרים על שיפור ברעננות של עבודים הפחתת מתחים הפחתת תחלואה במחלות נפשיות ועוד. חשבתי פעם מה הסיבות שאני רוכב לעבודה – מלבד הסיבות הכלכליות (יש לי אוטו אבל אני מעדיף לא להשתמש בו) – מה היה קורה אם הייתי מקבל נניח 10 מיליון ש”ח – ברור שעדיין הייתי מגיע לעבודה באופניים זה פשוט הרבה יותר כיף.

Tilopa

היי דורין, אני מאוד אוהב את הבלוג שלך וגם אני חשבתי פעם בדיוק כמוך וחייתי באותו סגנון אבל קצת אחרת. אני עדיין חושב כך אבל לקחתי את הרעיון צעד אחד קדימה. למעשה, הסיבה שאת לא “רוצה” לעבוד זה בגלל שיש לך “רצונות”. את תופסת את העבודה כסוג של שיעבוד או בזבוז זמן או חוויה לא נעימה או שאת רוצה לעשות בזמן הזה משהו אחר… אז למעשה נשארת חלק מהשיטה. למעשה, את משועבדת לרצון שלך. והיות ואת לא באמת קיימת כאובייקט, הרצון הוא לגמרי לא שלך. הרצון הוא משהו שקורה לך. מי שמבין את זה מבין שזה בכלל לא משנה מה… קרא עוד »

אסף

וואו, לא ציפיתי להיתקל פה במישהו שהייתה לו הארה רוחנית 🙂

ענת

D:

רק שאלה

Tilopa מה שכתבת מעניין אך לא ירדתי לסוף דעתך, ואני בספק אם מישהו אחר כאן הצליח בכך.. במיוחד בשורה המסכמת, גם אם יפריע לי אז לא יפריע לי שיפריע לי.. אתה אומר בעצם שגם אם יפריע לך, תהיה לך מעין מודעות גבוהה יותר שלא תתרגש באמת מזה שמפריע לך? מעין אדישות או יציבות כזאת גם אם ישנם שינויי מצב רוח למודעות או האני האנושי, הנמוך יותר? מעין מבט רחב מלמעלה שלא מזדהה עם הדמות האנושית וגחמותיה ותנודותיה? במילותיך – אתה תסתכל על הכל מהצד או מלמעלה כמו שצופים בסרט, על כל דמויותיו? ״הכל אחד״ כזה? תודה מראש על ההתייחסות, וכמובן… קרא עוד »

יעל כרמון

כשילדי היו קטנים רכבתי על אופניים עם שני כסאות. חוויה ממש לא קלה. מעבר לרכיבה, כל עצירה מחייבת להסתובב עם 3 קסדות ביד. היום שגדלו מעט נסיעה להורי בתחבורה ציבורית עולה כ 400 ש”ח. שלא לדבר על קניות.
רק דוגמה לשיקולים רבים ונוספים שקשה לחשב רק מבחינה כלכלית.
עדיין מעורר מחשבה…

ערן

ומה לגבי אנשים שיש להם רכב חברה? זה נכון שהוא נוגס חלק מאוד משמעותי מהמשכורת אבל יש עבודות בהן לא ניתן לוותר על הרכב. רכב חברה מגלם בתוכו גם עלות אחת קבועה כל חודש ובתמורה אין תשלום על דלק, חניות, תיקונים, סיטוחים, טסטים ואובדן ערך.

דורוני

רכב חברת הייטק “חינם” עולה יותר ממה שדורין כתבה. נחרדתי לגלות שהרכב “חינם” (מאזדה-3 פוקוס או יונדאי) עולה 3400-3600 לחודש נטו (42K בשנה). אלו מחירי נטו, נקי בכיס, בהנחת מס שולי 50%. שוק ההייטק ממשיך מסיבות אינרציה בלבד (או מסיבות שיעבוד?) להציע את הרכבים האלו לעובדיו.

האזרח דרור

העניין של יתור על רכב הוא באמת קודם כל עניין תרבותי – אבל גם תלוי בתשתיות, בנסיון, במודעות, ובנסיבות חיים. מי שגר בפרברים, היכן שצפיפות הדיור נמוכה – יתקשה יותר למצוא שירותים במרחק הליכה או רכיבה, משפחות מתקשות יותר לוותר על הרכב הפרטי בגלל המיתוס “ואיך אני אביא את הילדים לגן”. כמו שאת כותבת ויתור על הרכב הפרטי שקול להעלה במשכורת של כ-3000 ש”ח בחודש (גם מי שמקבל עזרה מהעבודה – לעיתים קרובות זה על חשבון המעסיק שלא יכול לממן העלאה בשכר במקום זה ) משפחות לפעמים רוצות רכב כדי להגיע לקרובים בסופ”ש. לכן כדאי להדגיש שדרך ביניים – החזקת… קרא עוד »

המוצק

רק תיקון קטן גדול…
“ובכן, כעבור 5 שנים הסכום יצטבר ל-234,436.88 ש”ח. כעבור 10 שנים – 491,372.62 ש”ח. כעבור 15 שנים – 819,294.97 ש”ח וכעבור 20 שנים – 1,237,816.21 ש”ח. ריבית דריבית, נעים מאוד.”
צריך להיות “כעבור 5 שנים יצטבר ל 42,272” וכמובן הטעות נגררת ל 10 שנים וכו’.
נ.ב. לא יודע אם נחשפת או כתבת על חוק 72… השקעה תכפיל את עצמה תוך (72 חלקי התשואה) שנים. לפיכך 33,121 שקל בתשואה של 5% יכפילו עצמם תוך 14 שנה.
חוץ מזה… כמוצק לסולידית… אני שותף להתייחסותך הכללית לחיים!

Elad Avdo

“ובכן, כעבור 5 שנים הסכום יצטבר ל-234,436.88 ש”ח. כעבור 10 שנים – 491,372.62 ש”ח. כעבור 15 שנים – 819,294.97 ש”ח וכעבור 20 שנים – 1,237,816.21 ש”ח. ריבית דריבית, נעים מאוד.”

החישוב אינו נכון…

זה החישוב הנכון לגבי 5 שנים:

xx 33,125*1.05^5+33,125*1.05^4+33,125*1.05^3+33,125*1.05^2+33,1251.05^1=192,188

מהנדס

החברה כאן צודקים, באתי לכתוב את אותו חישוב וראיתי שאני לא היחיד שהבחין בכך. מן הראוי לתקן את הטעות, סולידית, או להציג את החישוב, כי מידע שגוי מוריד את רמת הפוסט וחבל

רינגו

מצטער שאני נטפל לקטנות אבל אכן עושה רושם כי החישוב של הסולידית מוטעה. החישוב של אלעד כאן יותר קרוב לאמת אבל זאת בהנחה כי את הסכום הנחסך על הרכב מפקידים בתחילת כל שנה במלואו לחסכון. בפועל החסכון הוא על פני השנה ועל כן גם יופקד לאורכה והריבית האפקטיבית עבורו נמוכה יותר. לא שזה משנה את המסקנה הכללית אבל לדעתי אם מציגים מספרים מדויקים, עדיף שיהיו נכונים.
אשמח אם תפרסמי את הנוסחה בה השתמשת כי יכול להיות שאצלי יש איזו טעות ואז אבוי לפאדיחה אבל לפחות אלמד משהו… שנה טובה

גיא

אפשר כמובן להתקטן עוד יותר ולהגיע למצב שאכילס לעולם לא עוקף את הצב.

אבל אם ממש ממש רוצים לתקרב לדיוק יש לקחת את ריבית חמשת האחוזים כריבית אפקטיבית שנתית ולחשב על בסיס יומי …. לריבית יומית ( קצת נמוכה מ 0.05 חלקי 365) .
מריבית זאת להפחית כל יום שונה את הוצאות ששולמו לנסיעה בתחבורה ציבורית וכך יום ביומו.
כמובן שזה קצת יותר קשה עם זה תיק מנייתי.

בכל האופן הנקודה החשובה : אם זה תחביבו של הפנסיור הצעיר הוא יכול לעסוק בו בלי הפרעות.

אלי

למוצק
החישוב נכון בהנחה… שאכן תצליח להשיג תשואה כזו, ושלא יהיו “תספורות” ו/או משבר כלכלי/בטחוני
שיפחית את התשואה הנ”ל.
מאחר שאין לדעת מה יהיה בעתיד, כי הנבואה כידועכ נתנה ל… החישוב הסופי כנראה יהיה אחר.

האזרח דרור

נתון פיננסי שלא מופיע בחישוב שלך הוא ההשפעות הבריאותיות של רכיבה. תחבורה פעילה. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור I-Min Lee העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורח חיים בישיבה ברחבי העולם על ידי הערכת הגברת התחלואה שהם גורמים ברחבי העולם, למחלות לא מדבקות ידועות כמו מחלות לב, סוכרת מסוג 2 וסרטן – במיוחד סרטן השד וסרטן המעי הגס שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מעישון). לפי מחקר… קרא עוד »

ציפי

אני מאוד אוהבת את התייחסותך למרכיבים השונים בחיינו שעולים לנו בכסף רב. מצבי שונה משלך. יש לי שני ילדים לומדים שאני משתדלת מאוד לסייע להם. כשיסיימו את לימודיהם אוכל לחסוך יותר כסף. אני יכולה להסכים איתך אם הייתי גרה במרכז. קל יותר להסתדר בלי רכב אם נמצאים במצבך ולא עובדים ומגדלים ילדים. אני גרה בפריפריה. כדי להגיע לתחבורה הציבורית אני צריכה רכב. כדי לערוך קניות למשפחה אני זקוקה לרכב. כדי שאוכל לראות את ילדי הלומדים והעובדים צריך לפחות רכב אחד בו יוכלו להגיע לביתנו בסופי שבוע וחגים שהם ימי המנוחה שלהם. לא צריך רכב חדש. אפשר להסתפק ברכב ישן, שנת… קרא עוד »

savilior

אין ספק שהחיים בעולם המערבי מעוותים לגמרי. אתה ואולי אף אשתך יוצאים לתשע או עשר שעות מהבית להלחם בסביבת עבודה רווית תיסכולים וקמוצת תמורה כדי להשאיר את הילדים במוסד חינוכי שהדבר האחרון שהוא עושה זה חינוך. ודאי לא חינוך למה באמת אמורים לעשות שנהיה גדולים. החיים שלי היו ועדיין שונים לחלוטין מאלו של דורין ועדיין החזון שלנו זהה. הייתי יזם וקרייריסט בטירוף אבל המטרה הייתה הגשמת חלומות ולא עבודה גרידא. לא רציתי ילדים אבל מה לעשות האהבה לפעמים מכתיבה בת זוג שזה הקו האדום בשבילה. חייתי בתל אביב, הייטקיסט, אבל לא היתה לי מכונית. קטנוע קטן סיפק את כל צרכי… קרא עוד »

גיא

לייק. נזכרתי בעוד פתרון אמצע הדרך שיכולי אולי לעזור למישהו. זאת אולי לא הברקת המאה אבל אני נזכר בתקופה בהנאה. לפני מספר שנים עבדתי(שם באמת עבדתי ולא שיחקתי) ברמת החיל. אני מגיע יחסית מרחוק ברכב ומאחר וזאת הייתה חברה קטנה יכולתי לוותר על חניה ולקבל את עלותה במשכורת(כ 500 שקלים). קניתי לי אופניים מתקפלים ( לא חשמליים – 900 שקל יד 2), היכולים להיכנס אף למכונית קטנה בקלות וחניתי בחניון של קניון איילון (לא קניתי שם דבר) ומשם רכבתי כל יום כשני ק”מ לעבודה. אחרי המקלחת המרעננת לא הייתה בעיה אפילו לטיפוס כמוני לעבוד. לצערי , אחרי כשנה נסגרה החברה… קרא עוד »

מחזיראור

אתה יכול להרחיב על הרכב?
איפה מטעינים אותו בימינו?

סופר-עצלן

לפתע התחוור לי משהו יסודי – הסולידית ביצעה למעשה שתי בחירות כמעט בלתי תלויות אחת בשניה: 1. בחירה בחיים צנועים והוצאות נמוכות. בחירה זו זוכה לעתים לביקורת, זלזול ואף גרוע מזה. זה כנראה פחות קוסם לאנשים רבים. 2. בחירה בחיים נטולי עבודה באמצעות מימון ההוצאות מהכנסה פסיבית מחסכון שנצבר. בחירה זו זוכה בדרך כלל לקנאה והערכה. ההפרדה בין שתי הבחירות חשובה בעיני, כי ניתן לנתק בינהן: – אדם יכול לבחור רק את הבחירה השניה בלי הראשונה, אם יחסוך מספיק לשם כך. למשל אם ירוויח יותר ו/או במשך זמן רב יותר, יחסוך נניח 3 מליון במקום 1.5 (מה שחסכה הסולידית להבנתי)… קרא עוד »

חלכאי

סופר עצלן. יש 2 בעיות עם ההנחה שלך. לחסוך 3 מליון ש”ח לבעלי הכנסה ממוצעת זו משימה בלתי אפשרית, אפילו בהנחה והם מושקעים בתיק אגרסיבי מאוד. ההנחה שהאדם ההמוצע יגיע למספר הזו תוך עשרות שנים, ואז ממילא יגיע לגיל פרישה…. נניח שהתמזל מזלו של אדם והוא חסך 3M ש”ח. בהנחה של אחוז משיכה שמרני של 3% בשנה, התיק יניב לו 67.5K ש”ח בלבד נטו (אחרי ששלם מס למדינת ישראל). במונחים חודשיים זה יוצא כ- 5700 ש”ח. בהחלט לא סכום המאפשר רמת חיים גבוהה. באחוז משיכה מעט יותר נועז של 4%, תיק של 4M ש”ח יפיק הכנסה חודשית אחרי מס של… קרא עוד »

חלכאי

תיקון לפסקה האחרונה : תיק של 3M ש”ח

דורוני

אני מסכים עם סופר-עצלן. דורין נהנית מלקחת לקיצון את יכולתה לדאוג לעצמה ולבדר את עצמה. זה לא וויתור עבורה. זה פשוט צעד אחרי צעד שהיא עושה בכוון הזה, יכולות מרשימות שנבנות עם הזמן. מה שמדהים וחשוב בבלוג הזה, לדעתי, זה שהיא פותחת את עינינו ש-“נקודת העבודה” הזו קיימת. שאפשר להתקיים “כמו מלכה” מעשור אחד של עבודה. כל אחד יודע שאפשר בגיל 40-50 למכור הכל, ולצאת לסיבוב מסביב לעולם שלא נגמר, לחיות במזרח, וכו’. קצת מאוד בוחרים לעשות זאת בפועל. אבל זה שאפשר לעשות את זה בישראל, ועוד רק מעשור אחד של עבודה, תוך כדי שמירה על ביטוחי בריאות, זה ממש… קרא עוד »

יוסי

הרכב הוא המלכודת העיקרית בדרכם של הפורשים הצעירים. בישראל המיסוי הכבד על הרכב ועל הדלק מנפח את ההוצאה הזו לרמות הזויות אבל הבעיה קיימת בגדול בכל העולם ופורומים בארה”ב עוסקים בכך המון. הפתרון בפורומים הוא לגור קרוב לעבודה, ללכת ברגל ובעיקר לרכב על אופניים. המגבלה של המרחק נמדדת בזמן. המקובל הוא מרחק של כ 20 דקות הליכה כלומר כ 1-2 ק”מ או רכיבה עד 10 ק”מ. האופניים עם המנוע החשמלי נותנות מענה מצוין להגדלת הטווח גם ל 25 ק”מ. זה אמור להספיק לפעילות היומית הרגילה. מה שעושים הרבה זה לרדת לרכב אחד למשפחה או לרדת ברמה של הרכב לרכב זול… קרא עוד »

אספן

מניסיון, עלות כוללת (כולל מחיר הרכישה ופחת ל0) לרכב, לא אמין במיוחד, בן 10+, שנוסע 12K ק”מ בשנה – 20K ש”ח.
יש אנשים שיגידו שלחיות במרכז זה יקר לא בריא וגם לא כיף. בין היתר הרכב מקל על מגורים באזור שקט וירוק בשכ”ד של כחצי מבמרכז.

גיא

במחיר אחזקה נמוך יותר אתה יכול לרכוש היום בשוק רכב יפני ידני קטן ואמין בן 6 שנים במחיר של K 25 ש”ח. הרכב יסע 15 ק”מ לליטר ( מניסיון יותר) ויצרוך 800 ליטר לשנה לנסיעה של 12K ק”מ. להלן עליות צפויות של אחזקתו עד גרט = 0( יתכן לקבל 3000 אםיוחזק עד גיל 20) כעבור עשר שנים. ירידת ערך 2500 ש”ח לשנה או 210 ש”ח לחודש. ================================ דלק 800*7.5=6000 ש”ח לשנה או או 500 ש”ח לחודש. ================================ תיקונים 2400 ש”ח לשנה או 200 ש”ח לחודש (בנתיים מניסיון אישי אני מתחת למאה – אבל אהיה שמרן בהערכה). ================================ עלות טסט 1080… קרא עוד »

אספן

אהלן גיא, החישוב/הנסיון שלך נראה לי הגיוני.
אצלי חובה + טסט + צד ג’ היו כ3.5, התיקונים היו כ4 והפחת היה כ5 בשנה. הפחת והתיקונים גבוהים כי נפלתי עם רכב לא אמין שהחלטתי להפטר ממנו אחרי רק 4 שנים.
אגב הייתי שמח לשאול אותך משהו באופן לא פומבי, אם בא לך לשלוח לי דוא”ל אשמח.

גיא

אספן (?) יתכן שזה רק הדימיון המפותח שלי , אבל שלא יצא לי שם של אנטיפט ומיזנטורופ
(אני מסתפק במיזנטרופ) אז כבר שלחתי מייל למי שחשבתי שהוא אתה 😉

אור

כל הפוסט הרבה יותר נכון כשדנים על רכב שני למשפחה.
אפשר להשתמש יותר בשרותי שכירת רכבים או CAR TO GO שהם יותר זולים ממוניות במיוחד כשהמרחק המדובר גדל והנסיעה מורכבת גם מנסיעות משנה סביב אתר היעד.

Quercus Robur

אכן, בעלות על רכב נתפסת אצל רבים כזכות קיום בסיסית, ולא היא. גדלתי במשפחה ללא רכב עד גיל 16, וכנראה שזאת הסיבה העיקרית לכך שאני לא מרגיש בחסרונו גם היום, עם משפחה וילדים. מבחינה כספית נטו יותר זול לשכור מכונית בחופשות ולהשתמש במוניות בסופי שבוע או כשהזמן קצר. יותר זול במאות אחוזים, לא סתם. אבל כרגיל, לא משנה כמה אתה מנסה להסביר לקולגות עם עיני עגל שמסתכלים עליך כאילו נפלת מכוכב אחר, הם לא מבינים. אנקדוטה: דווקא חבריי המרכז תל אביביים מאבדים את העשתונות כשאין אוטו. הירושלמי (אני) בד”כ מסביר להם איזה קו לקחת ולאן. בעיר שבה גדלו כל חייהם,… קרא עוד »

רונן

יש לי שאלה אליך סולידית ואני מאד מקווה שתעני לי ותעני לי בכנות בכנות: מדוע החלטת לגור בהרצליה ולא בנתיבות? שכר הדירה בנתיבות הוא חצי ממה שאת משלמת, אפילו שאת גרה בדירה צנועה, ואפילו שאת לא גרה בפיתוח או בהרצליה הצעירה. את ממילא לא עובדת ולא הולכת לבתי קפה ולא צורכת תרבות. דואר, קופת חולים ושירותים ממשלתיים יש גם בנתיבות. אבל עדיין את משלמת על התענוג הזה, כמעט כמו רכב. נשמע מוזר? אז זהו שלא: לך נראה שווה לגור הרצליה ולשלם בממוצע עוד 1000 ש״ח בחודש, ואילו פלוני מעדיף לגור במודיעין ולהשקיע את הכסף במכונית. אלמוני רוצה לגור בנתניה, אבל… קרא עוד »

רונן

נו, אז בסוף את כמו כולנו (ההמון הטיפש)… את פשוט שמה תועלת שונה על דברים שונים.
את החלטת שהתועלת של מכונית היא 10, בעוד שהרבה האנשים יגידו שזה 20.
את החלטת שלגור בהרצליה התועלת היא 20, בעוד שהרבה אנשים יגידו שזה 10.
את החלטת שהתועלת של עבודה היא מינוס אין-סוף, בעוד רוב האנשים
יגידו שזה מינוס 10 (זה לא משהו לעבוד, נכון, אבל זה לא כ״כ נורא).

נאו-ליברל

לא רציני. נאמר שאני אותו עני מפורסם מהפוסט ההוא. אני עובד ברחובות, גר אצל ההורים ביחידה נפרדת ביבנה. הילדים אצל הגרושה בחולון. אני מחזיק מכונית מסוג יונדאי אלנטרה מודל 2004, שקניתי בשנת 2010, שנה לפני הגירושים. הפסד הריבית הוא על הנייר (כמה עשרות שקלים בחודש), הנושא של החלפה הוא גם על הנייר, הרי אני יכול לנסוע במכונית עוד 5-6 שנים לפני שהיא תהפוך לגרוטאה, וגם אז צפויה לה תוחלת חיים של קשיש סיעודי. כלומר בהווה ההוצאה שלי על הרכב, לפי 10,000 ק”מ בשנה, היא כ-1,166 ש”ח בחודש. ביטוח חובה וצד ג’, אגרת טסט, אחזקה: כ-6,500 ש”ח בשנה. 1,000 ליטר דלק… קרא עוד »

גיא

נאו-ליברל-no comprendo. אני לא נאו ליברל (איני בעד קיצוץ תשלומי העברה הקיימים היום) . אבל אני חושב שאם למישהו אין הוצאות דיור ויש הכנסה פנויה של בערך 3000 אחרי משכורת של 6000 שחציה הולך למזונות(*) הוא יכול להסתדר ומתוך ה3000 הוא יכול להחזיק רכב ב 1166 ואז עדיין יהיה לו מספיק לחיות ברמה סולידית. אני לא רואה חובה מוסרית לעזור לו אבל גם לא אפריע למי שרוצה למנוע ממנו להזיע. אז אני לא מבין את התגובה שלך בתור נאו-ליברל. (*) מישהו בפוסט העיר לי שכמעט כל המשכורת הולכת על מזונות … בדקתי באיזה אתר וראיתי שזה לא נכון ושהערכה שלי… קרא עוד »

נאו-ליברל

תגובתי באה לפקפק ברעיון לפיו ויתור על הרכב הפרטי הוא צעד מעשי או משתלם.

עמוס

אני לא יודע כמה אתה משתמש בתחבורה ציבורית אבל זה די מעשי הוא לא גר באיזה חור אולי יוצא לו יותר מאיזור המרכז אבל הוא יכול להוריד הוצאה בחצי. אבל הבעיה של האדם ההוא זה לא שחסר לו אלא הדימוי בעיני הילדים והם יגידו שקשה לנסוע באוטובוס אז זה לא שווה.

נאו-ליברל

באמת? רוצה לקחת על עצמך את האתגר?

מגורים: רחוב אביבית ביבנה.

עבודה: רחוב מנחם פלאוט ברחובות.

ילדים: רחוב אריה שנקר בחולון.

צא והראה כיצד אותו אדם יכול לנסוע לעבודה ולחזור בתחבורה ציבורית, 5 ימים בשבוע, וכן פעם בשבוע לנסוע לחולון ולהביא את הילדים איתו בחזרה וביום המחרת לעשות את אותו המסלול, אבל הפוך.

הבה נראה איך אתה מתכנס למחצית הסכום, או אפילו לסכום בן 4 ספרות. קח שבוע.

עמוס

אני מוותר אני עשיתי את החישוב מתוך הנחה שזה עולה בין 10 ל 12 שקל לכל כיוון אבל יכול להיות שאני טועה אבל זה מאוד תלוי במה הוא עובד אני עובד גלובלי וכל פועל יוצא בשעה אחרת אם אתה לא כזה אתה יכול לתפוס טרמפ לפחות לחלק מהדרך ו לחסוך על ידי הליכה של חלק מהדרך( עד שקניתי חופשי חודשי הייתי הולך קילומטר וחצי כדי לחסוך אוטובוס) .לא הצלחתי למצוא תעריפים של אפיקים קו 48 ( אין לחברה שירות כזה).דבר שני תמיד יש לחשב עלות תועלת ויכול להיות שאם כבר יש רכב משתלם להשאיר אותו ( הסולידית דברה למי ששוקל… קרא עוד »

ViP

כשראיתי את העדכון במייל ואת הכותרת, בתור אדם ביקורתי, כבר התחלתי לחשוב על התגובה. אני מסכים עם רוב הדברים – כאילו שצריך פה איזה אישור שלי. אני חושב שבמצבך זה נכון לך ואנשים פשוט נכנסים לקונפליקט עם עצמם כשהם קוראים את הפוסט שלך כי הם חושבים איך להתנהג כמוך יותר מאשר להבין את הרעיון או את הסאב טקסט של הפוסט. ברור שאם אתה גר בישוב בודד בגולן ואתה צריך לבקר את הוריך במרכז או אפילו בצפון אתה זקוק לכלי רכב אחרת אתה תלוי בתחבורה ציבורית לא ישירה, ארוכה שגם במונחים מסויימים תגרום לך לבזבז זמן. לצורך העניין אני משתמש ברכב,… קרא עוד »

רם

בתור רוכב אופניים מקצועי

שרוכב כל יום לעבודה כ 12 ק”מ לכל כיוון

1. מחייב אופניים נוחות לרכיבות ארוכות עם מפרט טכני גבוהה ומכלולים יקרים סדר גודל של 8000 שקל

2. ציוד וביגוד לרכיבה גם בחורף וגם בקיץ סדר גודל של 2000 שקל

3.טעות לחשוב שזה ספורט בריא יש המון פציעות וחבלות וכבר יצא לי לראות רוכבים שקמו ביום בהיר

וחשבו לקחת אופניים ולהתחיל לרכב ופשוט הלב שלהם לא החזיק מעמד וחטפו התקפת לב על האופניים

לכן לפני שאתם חושבים לעלות על אופניים ולרכב למרחקים לכו להבדוק עם הלב שלכם יעמוד במאמץ !

בהצלחה למדוושים !

יבגני

רם, בתור רוכב אופניים לא מקצועי, שרוכב כל יום לעבודה 10.5 ק”מ לכל כיוון (ובעבר רכב 18 ק”מ לכל כיוון) אני יכול להגיד שמספיק להשתמש באופניים עד 1000 ש”ח. מספיק, ואין צורך בפוזות.
לא חסרות שלדות אלומיניום משומשות, וגלגלים קלים אצל עסקים לתיקון אופניים או סתם בפח.
האופניים הנוכחיים שלי לא עלו לי כלום. מה שעולה זו תחזוקה מידי פעם, אשר מסתכמת בסכומים זעומים.

שירי

תגובה לרם – נראה לי שאפשר גם בפחות.
בעלי רוכב אמנם חצי ממה שאתה רוכב – 7 ק”מ כל כיוון, אבל האופניים שלו עלו 1500 ש”ח, והוא רכב בשמש ובגשם עם אותם בגדים ובלי מעילים מיוחדים או שום דבר אחר (בחורף הוא היה לוקח איתו בגדים להחלפה וזהו).
מה שנכון, הכבישים מסוכנים מאוד לרוכבים – בחמש שנים שהוא רוכב ככה היו לו אין ספור כמעט-תאונות, שנמנעו בגלל שהוא רוכב סופר-דופר זהיר. וכבר התרגלנו לשריטות והחבורות שפשוט תמיד שם… פעם אפילו כלב נשך אותו בשעת רכיבה! (אחד הסיפורים ההזויים)

שגב

יאלללה הפסדתי חצי מיליון שקל.

renee

http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3640904,00.html כתבה שכדאי לקרוא לא צריך הרבה כסף כדי להנות בפנסיה, ולעיניין הרכב זה נטו עיניין של עלות תועלת כחד הורית לשניים אני מחזיקה כל השנים רכב די ישן עם ביטוח חובה וצד ג, לי זה מאוד עוזר בהתנהלות ובחיסכון בזמן ובניידות , מבחינתי זה צורך והקלה רבה, זה עיניין של סדר עדיפות אישי ובחירה מודעת של הצורך שלי ולכן על זה אני מוציאה כסף ,לעומת זאת אין לי כבלים בבית ,ואני לובשת יד שניה,ומחשבת הוצאות , שנה טובה לכולם שנה של שפע וברכה ושלעולם לא יחסר אמן.

אור

renee
בתור אם חד הורית שמודעת לחשיבות החיסכון האם לא נראה לך שתוכלי לחסוך הרבה יותר אם תחלקי את הדירה בה את חיה ואולי גם את המכונית עם אם חד הורית אחרת?

renee

לו היתה לי דירה גדולה ,סביר להניח שכבר הייתי משכירה חדר או מצרפת שותפים, אך כוון שזו דירה קטנה 65 מר ,עם שני מתבגרים גם כך צפוף מאוד,לענין הרכב יש גבול ,זו התעסקות שלא מתאימה לי, עניין אישי

mulberry

דורין יקירתי, אני מאוד אוהבת את הפוסטים שלך ואת סגנון החיים שאת מטיפה לו, וגם אם לא אצא לפנסיה בקרוב (ואני מקווה שלא, כי אחרי שנים של חיפושים מצאתי מקצוע שאני באמת אוהבת ומהווה שליחות עבורי) אני עדיין משתדלת לאמץ את המהות הכללית של הסגנון הזה ולהימנע מבזבוזים מיותרים, אבל דווקא כאן אני חייבת שלא להסכים. אני בת 30, ואת הרכב הפרטי הראשון בחיי קיבלתי במתנה ליום ההולדת הנוכחי מהורי. עד כה לא היה לי רכב ואני יכולה לומר לך שאולי אפשר לחיות ככה, אבל אלו לא חיים פשוטים במדינה שלנו. תחבורה ציבורית קיימת אבל אינה נוחה. מרחק שלוקח 20… קרא עוד »

נגה

יש יישובים שקטים ופסטורליים שעלות המחייה בהם נמוכה יחסית (והרווח הוא הרבה מעבר לכלכלי גרידא), אבל חייבים רכב כדי לצאת מהם. זאת הסיבה שאני לצערי לא הולכת לחיות ביישוב כזה. וכשמתקיימים משכר חודשי שהוא מתחת לממוצע- 3-4 אלף נגיד, אם זה מתיק השקעות או ממשרה חלקית, עדיין מרגישים בכיס כל התניידות למקום רחוק יחסית. כשאתה בדרום ת”א וחבריך בצפון העיר, אוטובוס הוא לא פרקטי, כנ”ל לגבי אופניים, ומונית עולה 100 ש”ח לכל כיוון.

ליאור

שתי מילים – אופניים חשמליים.

תשלום חד פעמי (עד למות הסוללה, בערך שנתיים) של 3-4K + טעינה 1 ש”ח למחזור. סביבות ה 20-30 ק”מ לנסיעה, בלי ביטוח ובלי בטיח. הדגמים המתקפלים בכלל מצויינים, אפשר להעלות לאוטובוס / רכבת / מונית שירות.

אלי

דורין שלום.
אני קורא נלהב של הבלוג שלך. באמת רעיונות ברורים מדויקים ושווים הון. יש לי רעיון בשבילך להכנסה נוספת.

כאילו, כולם כאן קוראים את הבלוג חלק מסכימים חלק לא, לחלק זה בדיוק הזמן לגלות את הבלוג ולישם את הרעיונות ולחלק זה מאוחר מידי. מה שאת ממש צריכה לעשות זה לכתוב 2 ספרים.
1. ספר ילדים שיסביר לילד במילים פשוטות (אולי גם עם הסברים מאוחר להורים) מה זה הקסם של הריבית דה ריבית.
2.ספר למבוגרים איך לשכנע את בן/בת הזוג לצאת לפנסייה מוקדמת.

שמעון חש

דורין
את בדיליי
בימינו, 2 רכבים למשפחה הפך סטנדרט שלא ניתן לוותר עליו…. אפילו בעיר, ו ליסינג, יקר ביותר הנתפס כזול.
וכמובן שעם ילדים המצב קצת שונה, אך 2 רכבים למשפחה אסו אסור אסור
לקנות רכב גדול או חדש מהניילון אסור אסור,

רפאל

איך הגעת ל 234 אלף אחרי חמש שנים? תוכלי לכתוב לי את המשוואה? תודה

סימונה

דורין, בנושא הספרים, אם תרצי לפתוח קיקסטארט לספר שירכז את כל הבלוג המדהים ויקל על הקריאה, אשמח להשתתף, ואני בטוחה שעוד רבים פה ישמחו להשתתף. זו תהיה ההזדמנות שלנו להודות לך, ולהנות מגישה נוחה לכל החומר. במיוחד לחלקים הפיננסים שדורשים לעיתים קריאה חוזרת. בנושא המכוניות כן, גם מצבי הוא שתי מכוניות למשפחה. ובאמת נפטרתי מהליסינג, ועברתי למכוניות משומשות. אבל כיוון שאני לא מצליחה לעכל גמילה מלאה, אז בשלב ראשון חשבתי לנסוע לחדר כושר עם אופניים, ואח״כ להרחיב את העניין. כיוון שאת מימליסטית כל כך אקסטרים, לפעמים זה מפתה לקרוא ולומר, טוב אני לא יכולה להגיע לכל כך מינימלי אז אוותר… קרא עוד »

Ariel

תודה על פוסט מעניין כמו תמיד.
אשמח אם תכתבי גם על ההוצאות הרבות שיש בגידול חיית מחמד. הוטרינר, הטיפולים, האוכל, הנקיון, ועוד הוצאות בלתי נגמרות. (קצת מקביל להוצאות על ילדים).
הייתי רוצה לדעת כמה אני אחסוך ללא גידול בעלי חיים.

התלאביבית

מאוד מזדהה עם הפוסט. חייבת לציין שכשאנשים מסויימים שומעים שאני לא מחזיקה אוטו הם פותחים זוג עיניים גדולות והמומות, מספרים לי ש”אני לא חיה”, ש”אין כמו אוטו”. אבל האמת היא שמאז שוויתרתי על האוטו איכות חיי השתפרה פלאים. נחסך ממני הצורך לבזבז שעות בפקקים ולהתרגז בבוקר מהערסים שמנסים לעקוף אותי בתור לרמזור , לחפש חנייה במשך חצי שעה בערב, או להתבאס כשמישהו נכנס בי ומקלף לי את כל הצבע מהדלת השמאלית. עם זאת, כמה פתרונות/ הצעות לנושאים שעלו פה. לגבי נסיעה לעבודה – בפעם הבאה שאתם מחפשים מקום עבודה נסו למצוא אחד שנמצא במרחק הליכה מכם, אם זה לא אפשרי… קרא עוד »

Al Ga

מזל שעוד 10 שנים גג יהיו מכוניות שנוסעות לבד 🙂

השבלול

זה יפה ש*את* לא מייחסת חשיבות לימי שישי שבת אבל אני בטוח שחברים שלך כן והמשפחה שלך כן… לארוחות שישי בעיר אחרת לא תסעי? כל עוד את חייה לבד באורח חיים הזה, לא אומר שלחברים ולמשפחה יהיה זמן לפגוש אותך באמצע השבוע כמו בסוף השבוע… אם כל מכרייך וחברייך ומשפחתך היו חיים ככה אז זה היה נפלא, אבל זה לא ככה… וחוץ מזה תחבורה ציבורית גורמת לבזבוז זמן עצום לעומת רכב וגם את זה יש לקחת בחשבון…הרי הזמן הפנוי הוא מה שחשוב… ואם נעשה חישוב קטן, אמרת נסועה ממוצעת 15 אלף ק”מ… נגיד במהירות ממוצעת של 40 קמ”ש (זה כולל… קרא עוד »

השבלול

ולא החשבתי בכלל “זמן המתנה לתחבורה ציבורית” שזה עוד פקטור של זמן… התייחסתי רק לזמן נסיעה…. עם אוטו פרטי אין זמן המתנה, עם תחבורה ציבורית יש, והרבה… אי אפשר להיות ספונטי כי את תלוייה בלו”ז של התחבורה הציבורית… הזמן שלך לבילויים/סידורים מוגבל… יש עוד הרבה, אני כותב בפרקים 🙂 אגב לגבי שישישבת, ארוחת שישי יכולה גם להיות ארוחת שבת.. את לא אוהבת לאכול ארוחות שישי ושבת עם המשפחה/חברים? אם הם גרים בעיר אחרת איך מגיעים? לגבי אמצע שבוע כבר כתבתי, לא לכולם יש זמן אליך כי הבן אדם ה”ממוצע” עסוק בעבודה… אגב גם אני ב”פנסיה” מבחירה… אמנם זמנית, אבל עדיין…… קרא עוד »

השבלול

זה תלוי במשכורת של הבן אדם…
אם אדם מרוויח 75-100 שקל בשעה (הייטקיסט מתחיל או כלכלן ממוצע), אז 400 שעות בשנה זה 40 אלף שקל, שזה הרבה יותר מההוצאה על הרכב…
ולאנשים האלה כן שווה להחזיק רכב..
ההכללות שאת עושה לא מדוייקות בכלל ואת מנסה לסובב את כל העולם רק כדי שזה יתאים לתפיסה שלך של לחיות הכי בזול שאפשר בכל מחיר

אודי

1. רוב האנשים שעובדים כשכירים בהייטק או ככלכלנים, לא מקבלים שכר עבור שעה נוספת.
שעות הנסיעה באות על חשבון הזמן הפנוי, שהערך שלו סוביקטיבי לחלוטין.

2. גם אם היית מקבל שעות נוספות, 100 ש”ח בברוטו כשעה נוספת, לא שווה ל-100 ש”ח בנטו. אולי 60 ש”ח.

SupermanZW

כאשר הרכב מהווה רבע מההוצאה וכדי לאפשר החזקתו בלבד מהכנסה פאסיבית נדרש הון של 1104033 ש”ח, אזי כדי לממן את המחיה כולה מהכנסה פאסיבית ולהיפטר מהאילוץ לעבוד כדי להתקיים נדרש לחסוך 4416132 ש”ח, נכון ליוקר המחיה של היום. 90% מאזרחי ישראל לא יגיעו לעולם לסכום זה (במונחי 2014), אפילו כולל שווי נכסים.

איש (3718 )

אחזור על מספר דברים מדברי החוכמה שנכתבו פה: 1. אופניים חשמליות – המצאת המאה, לפחות עד שהמחוקק יאסור אותם (המחוברים לא מרויחים עליהם מס דלק, ביטוחים וכו’) 2. לגור בשכונה זולה באזור המרכז זה פגז למי שאין ילדים. כל השרותים בהישג יד במחיר סביר. תח”צ טובה וכו’. הבעיה היא כשיש ילדים ואז אינך רוצה שיגדלו בשכונה. 3. שכירת רכב פשוט זה 90 שקל ליום. פתרון אדיר לחסכנים ומחושבים שלא צריכים רכב יומיום. 4. למשפחה כדאי להחזיק רכב אחד ולתמרן איתו כמו סידור עבודה בקיבוץ. אם יוצאים לעבודה בבוקר אפשר להקפיץ בן הזוג לתחנה וכו’. לשבתות מספיק רכב אחד למשפחה. לבלת”מים… קרא עוד »

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום