בית » השקעות » חיסרון הביתיות: משקיעים יותר מדי בישראל?

חיסרון הביתיות: משקיעים יותר מדי בישראל?

מזור רובוטיקה היא אחד מסיפורי ההצלחה המובהקים של שוק הביומד הישראלי בשנים האחרונות. החברה מייצרת מכשור רובוטי מתוחכם המיועד לניתוחים מורכבים בעמוד השדרה, ולפני מספר שנים החלה לשווקו בבתי חולים ברחבי העולם, מבלי שהיא נתקלת בתחרות של ממש בתחומה. כך הפכה מחברת ביומד קטנה לאחת מ-100 החברות הציבוריות הגדולות בישראל.

ביום המסחר האחרון בבורסה נקבע שערה של מניית מזור רובוטיקה על 2,494 אגורות למניה. השוק, או המוני הקונים והמוכרים המרכיבים את השוק, הכריעו, בהתבסס על כל המידע הקיים אודות החברה והצפי לרווחים עתידים מפעילותה, שיחידת בעלות אחת בחברת מזור רובוטיקה שווה לא יותר ולא פחות מ-24.94 ש”ח.

מזור רובוטיקה הנפיקה קצת יותר מ-42 מיליון מניות לציבור. אם כל מניה כזו שווה 24.94 ש”ח, הרי ששווי השוק הכולל של החברה עומד על קצת יותר ממיליארד ש”ח. בשל כך היא נכללת במדד ת”א 100, המשקף את ביצועי 100 החברות בעלות שווי השוק הגדול בישראל.

משקלה היחסי של מזור רובוטיקה במדד ת”א 100 הוא 0.3% בלבד. לעומתה, חברת בזק, ששווי השוק שלה גדול בערך פי 20, מקבלת משקל של 4.83% במדד. המשמעות היא שברמה העובדתית, השוק החליט להקצות יותר הון למניות בזק מאשר למניות מזור רובוטיקה.

משקיע אקטיבי עשוי לטעון, מסיבות שונות, שהשוק טועה. שבזק שווה הרבה פחות, ואילו מזור שווה הרבה יותר. אותו משקיע ינסה לנצל את “הטעות” הזו כדי להרוויח — ולכן ירכוש מניות רבות יותר של מזור, הרבה מעבר למשקלה היחסי בשוק. הנחת היסוד של המשקיע האקטיבי היא שהוא יודע דבר-מה שהשוק לא יודע, קרי, שמזור שווה הרבה יותר מכפי שמשקף מחיר המניה שלה.

המשקיע הפסיבי, לעומתו, מקבל את ההכרעה. אם ציבור המשקיעים החליט, לאחר ששקל ועיבד את כל המידע הפומבי על שתי החברות, להקצות יותר משאבים לבזק מאשר למזור, המשקיע הפסיבי לא יערער על הקביעה. הוא לא סבור שיש ברשותו ידע שאינו גלוי לשאר המשקיעים, ולא מתיימר להחזיק ביתרון כלשהו שמקנה לו עדיפות על השוק.

מילת המפתח בהשקעה פסיבית היא ענווה. המשקיע הפסיבי לא מנסה להערים על השוק או להכות אותו בניסיון להשיג תשואה גבוהה יותר. במקום זה, הוא מסתפק בתשואה הממוצעת שהכרעת השוק צפויה להניב, לטוב ולרע.

לשם כך, הוא חותר לחקות את הרכבו של השוק בדיוק מרבי. הוא בוחן היכן מושקע כספם של כל המשקיעים, ובונה את תיק ההשקעות שלו כאילו היה תמונת ראי של המצב הקיים בשוק. במילים אחרות, המשקיע הפסיבי הולך בעקבות הכסף.

כך, אם “שוק המניות” מוגדר בתור מדד ת”א 100, ואם מזור רובוטיקה מהווה רק  0.3% ממדד זה, הרי שהמשקיע הפסיבי יחשוף בדיוק 0.3% מהפלח המנייתי בתיק ההשקעות שלו לחברה זו.

כל החלטה אחרת תהיה בגדר סטייה מהשוק, מעין הימור “אקטיבי” בעד או נגד החברה.  אם למשל אשקיע יותר (או פחות) מ-0.3% בחברת מזור, יהיה זה כאילו הודעתי לעולם שיש ברשותי מידע על החברה שאינו גלוי ליתר המשקיעים, ושעל בסיס המידע הזה החלטתי להחזיק יותר (או פחות) מניות של החברה ביחס לשוק.

צר עולמי כעולם ת”א 100

אלא ש”השוק” שאנו שואפים לחקות אינו מוגבל ל-100 חברות מארץ הקודש.

עדכנית לאפריל 2015, שוויו הכולל של שוק המניות הישראלי מהווה כ-0.24% בלבד משווי שוק המניות העולמי. במילים אחרות, רק 0.24% מהונם של המשקיעים ברחבי העולם מושקע במניותיהן של חברות ישראליות. (*)

(*) כדי לקבל קנה מידה, חברת אפל לבדה מושכת למעלה מ-1.67% מהונם של משקיעי העולם.  זאת אומרת שעשרות מיליוני משקיעים ברחבי תבל מניחים שכספם יניב תשואה גבוהה יותר (בהתאמה לסיכון) אם יושקע במניית אפל, מאשר אילו היה מושקע בכל המניות בישראל גם יחד.

עקרון שווי השוק, לפיו משקיעים פסיביים קובעים את הרכב הפלח המנייתי בתיק ההשקעות שלהם,  רלוונטי למדינות ולאזורים גאוגרפיים בדיוק כשם שהוא רלוונטי לחברות ספציפיות.

אם 48% מהונם של משקיעי העולם מושקע במניות אמריקניות, 24% בחברות אירופיות, ורק-0.2% בחברות ישראליות,  עלי לבנות את תיק ההשקעות שלי שהפלח המנייתי בתיק ההשקעות שלי ישקף נאמנה את שוק המניות העולמי.

כל סטייה משווי השוק העולמי, כל הקצאת יתר או חסר לשוק מסוים, היא בהגדרה הימור אקטיבי בעד או נגד אותו שוק. הימור שכזה בהגדרה ירמז על כך שיש לי ידע עודף, או יתרון כלשהו, על פני עשרות מיליוני משקיעים אחרים.

בשלב זה יהיה מי שינוע באי נוחות בכסאו. סביר להניח שהחשיפה היחסית שלכם לשוק המניות הישראלי גדולה בהרבה מ-0.24%.

אתם לא לבד.

למשקיעים בכל מדינה יש נטייה “טבעית” ליצור חשיפת יתר לשוק המניות המקומי על חשבון שווקים בחו”ל. הטיית הביתיות (home country bias) היא תופעה אוניברסלית שתועדה היטב בספרות הפיננסית.

כך, משקיעים ישראלים יתנו משקל יתר בתיקי ההשקעות שלהם לשוק הישראלי, משקיעים ניו-זילנדים – לשוק הניו-זילנדי, ואילו משקיעים פיניים – לשוק הפיני.

התופעה הזו איננה ייחודית למשקיעים פרטיים בלבד. היא מאפיינת גם את פועלם של המשקיעים המוסדיים, אותם גופים שאמונים על ניהול חסכונות הציבור.

בסוף 2014 פנו כתבי “כלכליסט” לגופי ההשקעות הגדולים במשק וביקשו שירכיבו תיק השקעות מומלץ לשנת 2015.

במונחים אבסולוטיים, ההמלצות לא מאוד מעניינות; אך כשמנתחים את המשקל היחסי שנתנו המשקיעים המוסדיים למניות בישראל כאחוז מהפלח המנייתי בתיק, התוצאה מדהימה למדי:

מוסד גודל הפלח המנייתי המומלץ הקצאה למניות בישראל מניות בישראל כאחוז מהפלח המנייתי
בית השקעות אפסילון 30% 10% 33%
בית השקעות אקסלנס 35% 14% 40%
בית השקעות הלמן אלדובי 10% 5% 50%
בית השקעות אילים 25% 15% 60%
בית השקעות מור 25% 15% 60%
בית השקעות אינפיניטי 40% 24% 60%
מוסד גודל הפלח המנייתי המומלץ הקצאה למניות בישראל מניות בישראל כאחוז מהפלח המנייתי
בנק מזרחי טפחות 20% 6% 30%
בנק דיסקונט 25% 10% 40%
הבנק הבינלאומי 30% 12% 40%
בנק אגוד 20% 8% 40%
בנק ירושלים ברוקראז’ 35% 15% 43%
בנק הפועלים 20% 10% 50%
בנק לאומי 45% 22.50% 50%

(נתונים: כלכליסט)

אתם קוראים נכון. המשקיעים המוסדיים בישראל ממליצים להגדיל את משקלו היחסי של שוק המניות המקומי בתיק פי 150 עד 300 ביחס למשקלו האמיתי בעולם (במונחי שווי שוק).  ברמה המעשית, אם נקבל את המלצתם, נידרש להקצות בין 30 ל-60 אחוזים מהפלח המנייתי בתיק ההשקעות שלנו למניות ישראליות.

מה יכול להסביר את הטיית הביתיות העמוקה הזו, שגורמת לסטייה כה חדה מתיק ההשקעות הגלובאלי?

הכי טוב בבית

ההסבר הנפוץ ביותר הוא שעבור משקיעים רבים, פרטיים ומוסדיים כאחד, מה שמוּכּר נתפס בדרך כלל בתור מה שבטוח.

כשאנשים נקלעים לסביבה חסרת ודאות הם מעדיפים להישאר קרוב לבית, ולא לרעות בשדות זרים. בשוק ההון, הנטייה הזו מתבטאת בהשקעה בחברות שאנחנו מכירים — ככל הנראה מתוך חשש שהשקעה בחו”ל תחשוף אותם לסכנות רבות יותר. למרבה האירוניה, דווקא הבחירה להתבצר בשוק הישראלי חושפת  את המשקיע לסיכון רב יותר בשל היעדר פיזור בתיק.

טענה דומה, המאפיינת בעיקר משקיעים אקטיביים, היא שהיכרות העמוקה עם השוק המקומי מאפשרת לזהות הזדמנויות שאינן גלויות למשקיעים אחרים, ובכך להשיג יתרון על השוק.

כשמשקיע מוסדי ממליץ לכם לחשוף 50% מתיק ההשקעות למניות בישראל, הוא טוען למעשה שהשוק הישראלי צפוי להניב תשואה גבוהה בהרבה משאר העולם (בהתאמה לסיכון).

במילים אחרות, לשיטתו, כל אותם טריליוני דולרים זרים שאינם מושקעים בשוק הישראלי הם פשוטו כמשמעו “כסף טיפש”. מיותר לציין שכדי לתקף את טענתו, המשקיע המוסדי יצטרך להוכיח שהוא יודע דבר-מה שהשוק אינו יודע. לרוע המזל, ברוב המקרים ההיפך הוא הנכון.

גידור סיכון מט”ח

כזכור, חשיפה גבוהה למניות בחו”ל מקפלת בתוכה את הסיכון שהתשואה תישחק בתרחיש של היחלשות המטבע בו נקובה ההשקעה. לכן, ישנם משקיעים שמעדיפים לתת משקל יתר לשוק המקומי כדי לגדר את הפלח המנייתי בתיק מפני סיכון מט”ח.

זה טיעון בעייתי, אם נזכור שישנן דרכים אפקטיביות יותר לנטרל את סיכון המט”ח מבלי להקריב את הפיזור בתיק ההשקעות. חלופה אחת, לדוגמה, עשויה להיות השקעה במדדי מניות בחו”ל באמצעות קרנות מנוטרלות מטבע. חלופה אחרת עשויה לכלול הגדלת החשיפה לאג”ח או למזומן (הנקובים בשקלים), וכך “לשחרר” את הפלח המנייתי להשקעה במט”ח.

שיקולים תפעוליים

 לבסוף, יש שמעדיפים להגדיל את החשיפה למניות מקומיות משיקולים פרקטיים. הם טוענים שעלויות ההשקעה הנלוות להשקעה במניות בארץ (מסים, דמי ניהול, עמלות) זולות באופן משמעותי, עד כי הן מאפילות בחשיבותן על עצם הפיזור בתיק (ראו ביטוי מעניין לגישה זו בשרשור הזה).

טיעון זה הולך ומאבד מתוקפו ככל שצצים מוצרי השקעה פסיביים חדשים מתוצרת ישראל, המאפשרים להנות מפיזור גלובאלי בעלות זהה להשקעה בארץ, מבלי להמיר מט”ח ומבלי לסחור בבורסות זרות.

מה רע בקצת ציונות?

כאמור, הטיית ביתיות היא תופעה גלובאלית – אך חשוב להבין שהיא נעשית מסוכנת יותר ככל שהשוק המקומי קטן וריכוזי יותר.

ארה”ב, לדוגמה, מתאפיינת בהטיית ביתיות חזקה מאוד, מקטן ועד גדול. ג’ון בוגל, וורן באפט ורבים וטובים אחרים הטילו ספק בעצם הצורך בחשיפה למניות בינלאומיות בתיק ההשקעות של המשקיע האמריקני הפרטי.  עד היום, משקיעים אמריקנים רבים מחזיקים פחות מ-20% מהתיק במניות מחוץ לארה”ב.

מצד שני, מותר להם. כשהשוק המקומי שלך מהווה כמעט 50% מהשוק העולמי, נהנה מפיזור ענפי גדול יותר מכל שוק מניות אחר בעולם, ועמוס לעייפה בחברות רב-לאומיות במהותן – בהחלט אפשר להבין מדוע אתה בוחר לתת משקל יתר לשוק המקומי.

לעומת זאת, כשמשקלו העולמי של השוק המקומי שלך קטן יותר משווי השוק של נסטלה, הטייה מקומית נעשית בעייתית יותר.

השוק בישראל לא רק קטן מאוד, אלא גם ריכוזי מאד. כמה ריכוזי? ובכן, מספיק כדי שהנהלת הבורסה תזמן דיוני חירום כשעסקה הנוגעת לחברה אחת, שבמקרה מהווה 10% מהמדד, עלולה להשפיע עמוקות על דפוסי המסחר כאן.

עשר המניות הגדולות ביותר במדד ת”א 100 מהוות, תחזיקו חזק, 57.36% ממשקל המדד. כלומר, על כל 10,000 ש”ח שאתם משקיעים “בשוק הישראלי”, כמעט 6,000 ש”ח מושקעים בעשר חברות בלבד — רחוק מהפיזור אליו אנו שואפים כמשקיעים פסיביים.

לשם השוואה, משקלן של 10 החברות הגדולות במדד ה-S&P 500 האמריקני הוא 16.98% בלבד. משקלן של 10 החברות הגדולות ביותר בעולם, כפי שהן נכללות במדד ה-MSCI All Country World העולמי, הוא 8.31% בלבד משווי המדד.

הריכוזיות בישראל מתבטאת גם ברמה הענפית. כשאתם נותנים משקל יתר לשוק הישראלי בתיק ההשקעות, אתם יוצרים למעשה הטייה ברורה לענפי הפארמה והבנקאות. בהתאמה, אירועים כלכליים שמאיימים על התעשיות הללו יפגעו כמובן בתיק שלכם.

לבסוף, מתן משקל יתר למניות בישראל מוסיף לתיק ההשקעות מימד של סיכון ייחודי הנובע מאירועים הקשורים לשוק המניות המקומי ולמציאות הגאופוליטית הסובבת אותו.

כדי להבין עד כמה קטסטרופלית עשויה להיות השפעתו של “סיכון המדינה” הזה, צאו נא וקראו חוויות מפי משקיעים יפנים (1991), איסלנדים (2008) או רוסים (2014 ואילך) שנתנו משקל לא פרופורציונאלי לשוק המניות המקומי  על פני חשיפה מנייתית גלובאלית. האיקונה של גבר מעונב המזנק אל מותו מגורד שחקים בטוקיו לא נוצרה במקרה.

אינני יודעת לומר אם מצבה הגאו-אסטרטגי של ישראל נעשה טוב יותר או רע יותר בשנים האחרונות.  מה שבטוח, אם אתם כבר מייצרים הכנסה בישראל (משכורת, שכר דירה או נכסים מניבים אחרים), יש טעם לפזר את שאר החסכונות שלכם באופן גלובאלי, ולא לרכז את כל הביצים בין הירדן לים.

הללויה לעולם

מבחינה פיננסית, הדרך הטובה ביותר להקטין סיכונים (ובפרט סיכונים הנובעים מהשקעה בחברה, תעשיה או מדינה מסוימת) מבלי לפגוע בתשואה, היא לפזר את ההשקעה על פני מגוון רחב של נכסים.

כשם שהשקעה במדד ת”א 100 עדיפה, במונחים של הקטנת סיכון, על ליקוט חד-ספרתי של מניות “נבחרות”, כך השקעה במדד מניות עולמי, הכולל אלפי חברות מעשרות שווקים, תעשיות ומטבעות שונים, עדיפה על השקעה מופרזת במדינה אחת בלבד.

“תיק המניות העולמי”, כפי שהוא משתקף במדדי שווי שוק גלובאליים (דוגמת MSCI All Country World או FTSE Global All Cap), הוא בהגדרה תיק ההשקעות הרחב והמפוזר ביותר שבנמצא, כמותית ואיכותית.

התיק העולמי איננו תיק ההשקעות המושלם – שהרי אין תיקי השקעות מושלמים – אך הוא בהחלט פתרון ראוי, אפקטיבי, פשוט, זול ומבוזר עבור משקיע פסיבי שאינו מתיימר לטעון שיש לו יתרון נסתר על השוק.

קרן אחת למשול בכולן

בעידן המוצרים עוקבי המדד, די למשקיע הפסיבי ברכישת קרן מחקה, קרן סל (ETF) או תעודת סל עולמית אחת בלבד כדי “לסגור” את הפלח המנייתי בתיק ההשקעות שלו.

לשימושכם, להלן רשימה תמציתית של המוצרים הפיננסיים המאפשרים לחקות את מדד המניות העולמי בעלות נמוכה, ושיכולים לענות על ההגדרה “נייר הערך היחיד שאתם זקוקים לו בפלח המנייתי בתיק”.

כל קרן כזו מגלמת תיק השקעות ענקי, ארוז בנייר ערך אחד. התנהלות כזו מסייעת לפשט את תהליך ההשקעה, מקלה על הפקדות ומשיכות שוטפות מהתיק וחוסכת איזון מחדש בין נכסי-משנה בתיק.

הר”מ הוא ליידוע בלבד ואין לראות בו ייעוץ או שיווק השקעות מכל סוג.

Vanguard Total World Stock ETFVT

קרן סל מבית Vanguard, נסחרת בארה”ב ונקובה בדולר. מחקה מדד FTSE Global All Cap. מנהלת  כ-4.8 מיליארד דולר. מחלקת דיבידנד (ניכוי מס במקור בשיעור 25%). גובה דמי ניהול בסך 0.17%.

יתרונות: אחזקה פיזית של 7164 חברות מעשרות שווקים שונים, לרבות שווקים מתעוררים ומניות בעלות שווי שוק קטן. דמי ניהול נמוכים.

חסרונות: ההשקעה כרוכה בהמרת מט”ח, עמלות מסחר בבורסת ארה”ב, מס דיבידנדים גבוה, חשופה למס עיזבון אמריקני מעל 60,000$.

iShare MSCI All Country World ETFACWI

קרן סל מבית Blackrock, נסחרת בארה”ב ונקובה בדולר. מחקה מדד MSCI All Country World. מנהלת  כ-6.7 מיליארד דולר. מחלקת דיבידנד חציוני (ניכוי מס במקור בשיעור 25%). גובה דמי ניהול בסך 0.33%.

יתרונות: מחקה את מדד MSCI, הנחשב למדד הדגל של הבנצ’מרק העולמי. מחזיקה פיזית 1256 מניות (חיקוי המדד על ידי דגימה).

חסרונות: ההשקעה כרוכה בהמרת מט”ח, עמלות מסחר בבורסת ארה”ב, מס דיבידנדים גבוה, חשופה למס עיזבון אמריקני מעל 60,000$, חשופה לטעויות עקיבה.

Vanguard FTSE All-World ETF VWRD

קרן סל מבית Ireland Vanguard, נסחרת בלונדון, נקובה בדולר. מחקה מדד FTSE Global All Cap. מנהלת  כ-825 מיליון דולר. מחלקת דיבידנד רבעוני (ניכוי מס במקור בשיעור 15%). גובה דמי ניהול בשיעור 0.25%

יתרונות:. זולה. מחזיקה פיזית 2,889 מניות. מס דיבידנדים נמוך.  לא חשופה למס עיזבון אמריקני.

חסרונות: ההשקעה כרוכה בהמרת מט”ח, עמלות מסחר גבוהות בבורסת לונדון, חשופה לטעויות עקיבה.

iShares ACWI UCITS ETF ISAC

קרן סל מבית Blackrock, נסחרת בלונדון, נקובה בדולר. מחקה מדד   MSCI All Country World. מנהלת  כ-400 מיליון דולר. צוברת את הדיבידנד למחיר הקרן (לאחר ניכוי מס במקור בשיעור 15%). גובה דמי ניהול בשיעור 0.60%

יתרונות:. צוברת דיבידנדים וחוסכת אירועי מס. מחזיקה פיזית 1060 מניות.  לא חשופה למס עיזבון אמריקני.

חסרונות: יקרה יחסית. כרוכה בהמרת מט”ח, עמלות מסחר גבוהות בבורסת לונדון, חשופה לטעויות עקיבה.

תכלית TTF סל מניות חו”ל (סימול 5121322)

קרן מחקה חדשה (אפריל 2015) מבית תכלית. נסחרת בישראל, נקובה בש”ח (לא מנוטרלת מט”ח). שואפת להשיג תשואה המתקבלת מתיק שהרכבו 60% מדד S&P 500 האמריקני, 30% מדד Stoxx 600 האירופי, ו-10% מדד BMI שווקים מתעוררים. קרן סינטתית – לא מחלקת דיבידנדים. גובה דמי ניהול בשיעור 0.03% (לעת עתה).

יתרונות: זולה מאד (בינתיים..). אינה כרוכה בהמרת מט”ח או במסחר בבורסות חו”ל. הדבר הקרוב ביותר שיש לקרן עולמית מחקה בישראל.

חסרונות: סינתטית – מחזיקה את הנכסים בעיקר דרך חוזים עתידיים. לא מחקה מדד מניות עולמי “פר סה”. אינה יוצרת חשיפה לשווקים מפותחים חשובים (יפן, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, סינגפור, הונג קונג).

קסם עולמי כל המדינות MSCI (סימול 1119296)

תעודת סל מבית קסם. נסחרת בישראל, נקובה בש”ח (לא מגודרת מט”ח). מחקה מדד MSCI All Country World. צוברת דיבידנדים. גובה דמי ניהול בשיעור של 0.95%

יתרונות: הדרך היחידה להיחשף למדד MSCI All Country מבלי להשקיע בבורסות בחו”ל.

חסרונות: דמי ניהול לא סבירים. סיכון מנפיק משמעותי כבכל תעודת סל.

גילוי נאות: מחזיקה VT. כאמור, לא ממליצה על אף אחד מניירות הערך הנדונים בפוסט לעיל. הנ”ל נועד לשמש בסיס למחקר עצמאי בלבד.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

76 תגובות

  1. כתיבה מאד יפה. מסכים להכל.
    יש נקודה אחת לטובת השקעה מקומית ישראלית, שמראש לדעתי, לא מצדיקה לשנות את תמהיל ההשקעות. אבל עדיין לא הזכרת אותה: לקרנות על מדד ת״א 25 או 100 יש פטור מתשלום מס על דיווידנדים, מה שלא קיים בקרנות בחו״ל (כמו על S&P500 ). זה יתרון אמיתי למשקיע ישראלי. האמת היא שלא ברור לי האם המטרה היא לעודד ישראלים להשקיע בארץ, או פשוט טעות של המחוקק. כפי שאמרתי, זה עדיין לא מצדיק לדעתי לשנות משהו, אבל צריך לזכור את היתרון הזה.

    • אני מחזק את עומר! בשביל הרבה אנשים ענייני המס על הדיווידנטים עושים את ההבדל ולכן חיכיתי בשקיקה לשמוע את דעתךְ בנושא.

  2. האם ההמלצות של בתי ההשקעות תואמות את השקעותיהן בפועל? קצת מטריד לחשוב שמומחי ההשקעות הגדולים לא מפזרים יותר סיכונים. יהיה נחמד לראות טבלה השוואתית להשקעות בפועל.

    • בהחלט. תסתכלי על המסלולים “הכלליים” בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות, או על הקרנות ה”גמישות” (שנותנות למנהל הקרן חופש מוחלט להשקיע כראות עיניו). ההטייה למניות בארץ דומיננטית מאוד.

  3. תודה על פוסט מצויין כרגיל!!
    נראה לי שכדאי להזכיר גם את השילוב של VTI+VXUS כאלטרנטיבה משמעותית יותר זולה ויותר מפוזרת מ-VT. חיסרון אפשרי הוא דמי קניה גבוהים יותר (שני ETFs) אבל הרבה אנשים פשוט קונים פעם את זה ופעם את זה.

  4. תודה על הפוסט. את יכולה בבקשה להסביר איך משפיע מס עיזבון אמריקאי על מי שלא אזרח ארהב?

    • מס ירושה אמריקאי יחול עליך אם אתה מחזיק במניות או קרנות אמריקאיות גם אם כף רגלך לא דרכה על אדמת ארה”ב, אינך אזרח ארה”ב ואין לך חשבון בנק אמריקאי. אלו הם התקנות שלהם. פתרון לכך ניתן למצוא בהשקעה בקרנות סל וכו’ המונפקות בבורסות בלונדון וכדומה, שאינן חשופות למס הירושה האמריקאי גם אם הן משקיעות בשוק האמריקאי. (האמור אינו ייעוץ וכו’ והכותב אינו מומחה ואינו יועץ וכו’). הבנתי שבעבר התקנות הללו לא נאכפו כל כך, וגם שיתוף המידע לא היה מלא, אבל ככל שעובר הזמן האמריקאים מהדקים את הפיקוח שלהם.

  5. האם אפשר לקבל הסבר להדיוטות (או אולי אידיוטית) שלא יודעים איך טכנית קונים VT למשל?

    • כמו שקונים כל מניה בחו”ל. אם את קונה באמצעות הבנקאי או הברוקר, אמרי לו. אם רוכשת בעצמך באמצעות תוכנה, הקלידי VT בסימול של המניה.

    • מצטרפת לשאלה של מיכל, גם לי אין מושג מה זה TV
      תודה

      • חושבת שהבנתי, המדד המנייתי שלי מורכב ברובו מחיקוי מנייתי בחו”ל, לדוגמא: MTFי S&P 500 מגודרת מט”ח.
        לעומת זה חשבתי שאונגארד VT זאת קרן המחקה את החיקוי; כלומר קרן מחקה את קרן האינדקסט , שזה לא הגיוני בעליל:)

  6. הבעיה שרווחים ממדדי מניות בין לאומיים הם נומינליים ביחס ל “אינפלציה הבין לאומית” שהיא לא תמיד בקורלציה למה שקורה אצלנו
    אני לא מדבר על תרחישי היפר היפר-אינפלציה אלא על פערים “קטנים” שיכולים להיות נגיד 1% בעולם
    ו 3% אצלנו, אז הרווח הראלי עלול להישחק, וזה כמובן בהנחה שמרכז חיי המשקיע הוא בישראל.

    לדעתי זו הסיבה שבתי ההשקעות צמודים יותר לבית, וזו הסיבה שכיום בתנאי האינפלציה הנמוכים הם יותר בחו”ל
    כי אין הפרשי אינפלציה שמצדיקים הצמדות לבית.
    אולי לא כולם משוגעים שנוסעים בכיוון הלא נכון ? אולי יש הגיון בשגעון ?

  7. אם בכל מדינה בעולם יש הטיית ביתיות, אז כדי להגיע להשקעה פסיבית באמת צריך לשקלל מחדש את המדד העולמי על בסיס כמות המשקיעים (או יותר נכון, כמות הכסף הפנוי להשקעה) בכל מדינה בעולם… לא?

    • נקודה מעניינת שחושפת את הבעייתיות בהנחת הבסיס של ההשקעה הפאסיבית, שהשווקים יעילים.

      הרי גם אם אני מקבל את ההנחה שאין לי שום אינפורמציה נוספת שלשאר המשקיעים אין, עדיין אני לא רואה למה המניפולציות שגרמו לחלק מהמשקיעים לחשוב שמנייה תעלה, ולחלק האחר לחשוב שהיא תרד משקללת את שני החלקים הללו בהתאם לאי-הוודאות האמיתית.

      והנה, הטיית הביתיות היא בדיוק דוגמה לכך. אם לאמריקאים יש אובר-קונפידנס בהצלחת השוק שלהם, והכסף שלהם מהווה חלק נכבד מנפח השוק, אין שום חוק טבע שיגרום לשאר משקיעי העולם לאזן את ההטייה הזו בחזרה בדיוק לשיווי המשקל שמייצג את אי-הוודאות האמיתית. מעניין. ובטח אפשר לכמת זאת.

  8. הייתי מזכיר גם את ואנגרד VXC. גרה קנדית לכיסוי עולמי ללא קנדה. דמי ניהול 0.25% ואין עניין של מס עיזבון

  9. מעניין, סופר תודה.

  10. סימונה

    דורין שלום,
    תודה על פוסט מרתק כתמיד.
    האם תוכלי בבקשה להפנות אותנו למקור של מס עזבון לכאלה שאינם תושבי ארה”ב? תודה.

  11. שלום,
    באיזו תעודה/קרן בא לידי ביטוי גידור המט”ח?

  12. סימונה

    ועוד שאלה, מה עמדתך? אם היית כותבת את הפוסטים בבלוג היום, האם היית מציגה הארי בראון, ושוקולד מריר עולמיים? או שהיית משאירה אותם כפי שהם ומוסיפה אופציה עולמית בנוסף?
    וגם מי שמתפרנס מהתיק מושפע בראש ובראשונה מהתנודות הכלכליות כאן, איך ניתן לנטרל קשרים כלכלים שהם לא הגנת מטבע (כמו קצב צמיחה למשל)?

  13. פוסט מוצלח מאוד, כרגיל.
    האם פירוש המילים “לא מגודרת מט”ח” הוא שכאשר שער הדולר משתנה, ערך ההחזקה בשקלים משתנה? ואם כך, האם אין מדובר בסיכון גבוה בהרבה לעומת ת”א 100? שהרי יש עוד פרמטר המשפיע מהותית על ערך האחזקה.
    אני מבין מהסקירה שעדיין אין קרנות ישראליות מגודרות, כלומר שקונות ומוכרות הכול בשקלים. למה אין בעצם? האם צפויות להיות כאלה?

    • מדוייק, בהחלט מדובר על עוד פרמטר תנודתי שיכול להשפיע על ערך ההשקעה.

      אני חושב שהסולידית ציינה מספר קרנות שלא חשופות לדולר (לדוגמא קרן ה-TTF).

  14. פוסט מצוין ומעורר מחשבה אולם יש כמה שיקולים שלא התייחסת אליהם, או שבעוונותי לא נקלטו על ידי והם ההבדלים בין ביצועי העבר והציפיות לעתיד בשווקי העולם השונים. השיקול למשל להעדיף את מדד ת”א על פני SP500 למשל, זה כי ת”א פיגרה בעבר והציפיה היא ש”תיישר קו” בעתיד. כמו כן ישנן בעולם בורסות רבות שמדשדשות או יורדות אז מה הטעם להחשף אליהן. אשמח מאד אם תתייחסי לסוג שיקולים זה.

  15. אבל…. אני רק שאלה.

    אם עקרון הביתיות מטה בעצם את המדדים עצמם, האם אין זה אומר שלעקוב אחרי המדדים כולם, משמעותו לעקוב אחרי הטיות בלתי רציונליות בעליל של המשקיעים כולם, מתוך הסיבות שאת בעצמך מעלה בפוסט הזה.
    כלומר, ללכת אחרי העדר בעליות, וגם כמובן בירידות שמחכות לנו בפינה.
    ואם הנתון הזה של הביתיות הוא כל כך משמעותי בהשקעות (פי עשרות ומאות משיקולים אחרים) האם אין פה משהו שכדאי למצוא דרך לעקוף אותו? – לא שאני יודע מה היא כרגע.
    ונכון שאני חוטא בהיבריס וחושב בזה שאני יותר חכם מהשוק, אבל האם זה לא נתון שחשוב להשתמש בו?

    • בעצם הכלכלות הגדולות מושקעות בשוק ההון של עצמן בעצמם בגלל ההום ביאס, ואז השווקיןם שלהם הם הגדולים יותר
      עכשיו צריך לחשוב האם צריך לאמץ שיקולי הום ביאס של אמריקאים וארופאים או על שיקולי ההום ביאס שלנו ?
      והאם אם היו מנטרלים את ההום ביאס האם ההתפלגות הההשקעות בעולם היתה שונה ?
      האם באמת מליארד סינים/אמריקאים אינם טועים ?

      • אתה לא צריך לחשוב על הום ביאס בכלל.

        אתה יכול לחלק את הונך לפי חלוקת שווי השוק העולמי (48% לארה”ב, וכו’),

        או מה שאני הייתי מציע:
        לבחור 5-6 שווקים שאין ביניהם קורלציה גבוהה, ולהשקיע בקרן מנייתית בכל אחד מהם.

        הרעיון הוא שאם שוק המניות האמריקאי יתמוטט כמו בשנת 2000, אולי ההשפעה על שוק המניות הסיני או היפני תהיה נמוכה ביחס להשפעה על שוק המניות הקנדי או המקסיקני. כך אתה מקטין סיכון למינימום.

        כמובן שזה הופך את תהליך ההשקעה לקצת יותר מורכב ואולי יקר, כי צריך להשקיע ב-5-6 שווקי מניות במדינות שונות, עם מטבעות שונים וכו’.

    • אתה מנסה להיות יותר חכם מהשוק! ילד רע! איפה הענווה שלך?

  16. על פי תוכן הפוסט החשוב הזה, למעשה אני מושקעת בדומה לו, יש לי מדד מקומי -ת”א 100 ות”א 25 בלבד, השאר מושקע בתעודות אינדקסט בחו”ל, זה אומר לי שרצוי לפזר יותר את הסלים בחו”ל גם לאור העובדה, שהביקוש מבחינה מספרית גדול בהיקפו בין שהוא מקומי ובינלאומי.

    • אשר לרובוטיקה, אני אישית אכלתי אותה, בטרם נעשיתי משקיעה על פי התאוריה של הסולידית, התלבטתי בין מניית אינסוליין למניית רובוטיקה, ולמעשה עשיתי בחירה שגוייה, ובחרתי אינסוליין ועדיין אני מחזיקה בה, למרות שהפסדתי עליה , נכון להיום: 92.93% והולכת למכור במחיר הפסד של כמעט 100%, אני מקבלת את זה כמחיר של לימוד להיזהר ולא לגעת במניות אקטיביות.

  17. על על הפוסט הבהיר.

    בדיון בנושא זה עם חבר (המשקיע פסיבית), הוא הכריז שהוא מוכן להשקיע בישראל מעבר לחלקה היחסי בכלכלת העולם, למרות החסרונות המתוארים בפוסט, משיקולי ציונות נטו – מתוך אמונה שהזרמת כספו לשוק המקומי הוא אקט ציוני וראוי, בכך שהוא ממריץ את הכלכלה המקומית.

    ציינת בעבר שאת אשת ימין. האם זהו טיעון נכון בעיניך?

    • גם אני בעבר חשבתי כך, אבל שיניתי את דעתי, השוק פתוח לכולם, בין שהוא מקומי ובין שהוא במרחב מחוץ למדינת ישראל וזה לא לא ציוני לסחור מעבר לגבולות מדינת ישראל; נהפוך הוא, עצם העובדה גורמת בכניסה לשוק העולמי להעשרה וזה טוב לכולם.
      אמר פעם סיני זקן – לכסף אין ריח…

      • האמת שאמר את זה אספסינוס אבל הוא בטח שמע את מהסיני…

        • נו טוב , הוא כנראה אמר את זה לבנו טיטוס. הקשר של שניהם לציונות , אפעס , לא היה משהו.

          לשולה מעפולה , בצער רב קראתי את תגובתיך האחרונה בקשר לאיכות התגובות.
          מה שיש לי לומר לך בעניין זה הוא ציטוט שמיוחס לגנדי , למרות שכנראה לא אמר זאת מימיו.
          “היי השינוי שאת רוצה לראות בעולם.” 😉

          ואם לא אז
          היי שלום ותודה על הדגים.

    • אשת ימין = ימנונית, אשת שמאל = סמולנית, ובהתאמה, לזכר (איש) אמור ימנון וסמולן. תמיד כדאי להקפיד ולציין נטייה פוליטית כאשר מגיבים לפוסט בנושא פיננסי.

  18. השקעה במדדי המניות של ארה”ב נותנת חשיפה גבוהה לשוק העולמי. חברות כמו ג’ונסון אנד ג’ונסון ואקסון מוביל פועלות מסביב לעולם. זה יכול להוות פיתרון זול להשקעה בארה”ב.

  19. אם 10 החברות הגדולות בתא 100 הם 57 אחוז ובסנופי 500 עשר ה הםחברות הכי גדולות הם 17 אחוז זה לא אומר שאנחנו יותר מפוזרים כי 10 החברות בסנופי הם 17 אחוז מתוך 500!

    • גיא הסמיילי שיצא לי רציני מדי, איך אתה מביא לבלוג סמיילי על פי האייקון שלו?

      • פאטיה , יצא לך סמיילי קורץ . הסמיילי האהוב עלי.
        זה קורץ ; ) להוריד את הרווח בינהם
        זה צוחק : ) להוריד את הרווח בינהם.

        דבר אחרון לשולה מעפולה.
        לפני שאת חותמת על טופס 161 במשרדי הסולידית ברצוני להזכיר
        לך שאת חתומה ברס”פיית הסולידית על מערכת סיסמוגרפנומטרית משוכללת
        למדידת תגובות זבל שהוצבה אצלי ביולי 2014 עקב קריסת הגרפומנומטר
        הסטנדרטי מעומס יתר.

        בכל מקרה , להערכתי לא תהיה לך כל בעיה להזדכות על המערכת משום שהיא
        מודדת אי-תגובות וכידוע לא נרשמה ולא אי-תגובה אחת במהלך השנה האחרונה.
        אי לזאת ובהתאם לכך המערכת תוחזר כחדשה.

      • תודה גיא;

  20. האמת שאני אשמח מאוד לדעת מהיכן מגיע המידע על גודל כלל השווקים בעולם, איפה ניתן לראות את זה? אני גם ככה רוצה לבחון מחדש את התיק שלי ואולי אבנה אותו באמת לפי גודל של כל שוק

  21. משקיע עיירך

    מה שמעניין אותי זה האם קרנות מחקות הסינתטיות עוקבום אחריי המדד TOTAL RETURN או רק PRICE? כי אם הם לא עוקבים אחריי המדד לאחר השקעת הדיבידנדים המתקבלים (TOTAL RETURN) אז יש פה בעיה רצינית.

  22. Shadowrunner

    אני יחסית חדש בעניין של השקעות פסיביות, אך ממה שההגיון שלי אומר לא צריך כל כך לחשוש מ”זאב” המט”ח. הרי במקום להנות רק מעליית ערך הדולר או רק מהתשואה ביחידות ה ETF, הרי זה לא פסול להנות משתי העולמות ביחד, לא?

  23. איש (3718)

    רוב מגזר ההייטק הישראלי מונפק ונסחר בניו יורק, ולכן נראה כאילו הכסף לא מושקע בארץ. כאשר בפועל הוא מושקע בארץ. כך גם חלק מהכסף שמושקע באינטל IBM וכו’ שמנותב למרכזי פיתוח בארץ.

    לכן הספירה של 0.24% מהתיק העולמי לא מדוייקת ומתייחסת רק לבורסה הישראלית הגוועת.

  24. ברור שהטיית בית מוגזמת זה דבר לא כ”כ בריא.
    אבל שכחת נקודה אחת מאוד חשובה: מניות הן מגן לא רע כנגד האינפלציה (לא של למ”ס אלה אינפלציה אמיתית בלי כסת”חים). למה – בגלל שזה עסקים חיים שמסתגלים לתנאים בשוק או נעלמים ממדד. לכן, לטעמי יש משמעות להיות חשוף יותר לשוק הישראלי (כמה בדיוק זה כבר סיפור אחר).

    לגבי VT – כבר טחנו את הנושא הזה בכל מקום: ני”ע זה לא נמצא בניירות ליבה של ואנגארד והוא יקר כמעט פי 2 מהחלופה של תמהיל של VXUS וVTI שאגב מחזיק יותר מניות מאשר VT לבד. כדאי לזכור את זה.

    ג”נ: מחזיק בVXUS וVTI
    הבהרה: אין לארות בזה שום סוג של ייעוץ

  25. אשמח לקבל שמות של מכשירי השקעה בארצות הברית – יש לי חשבון בחול – אשר לא חשופים למס עזבון
    אמריקאי כדוגמת vwrd,isac וכולי .תעודות סל שהונפקו בקנדה ובאירופה -ucits .ואו לחילופין כתובת אתר
    במרשתת המכיל מידע אמין בנושא .

  26. מעניין, מאלף וחושב.
    רב תודות על הפוסט הנפלא הזה

  27. הטענה שמניות תל אביב 100, להבדיל ממניות שנסחרות בחו”ל, אינן חשופות לתנודות מט”ח, אינה נכונה. כחצי משווי המניות הוא של מניות דואליות שמחירן נקבע, דה פקטו, בדולרים. רוב האחרות חשופות מאד לתנודות מט”ח כחלק מהעסקים שלהן ולכן שווין מושפע מאד משינויי שע”ח של השקל.

  28. נקודה למחשבה

    אם הבנקים חברות הביטוח ובתי ההשקעות בחרו לתת משקל משמעותי לשוק המקומי סביר שלא כולם טועים.
    מה גם שאם כולם היו משקיעים בארה”ב הכלכלה בארץ הייתה מתרסקת.

    • הם לא טועים, אלא עושים מה שנכון להם שזה לא בהכרח מה שנכון למשקיעים. בחברות בישראל יש להם מכרים, חברים, מעסיקים לעתיד ובעבר, נגישות לחומר, מידע פנים ועוד. בשוק הגלובלי אין להם שום יתרון יחסי ושום רווח מהצד אם יקנו את המניות שם.

  29. 25% מהתיק שלך זה אג”ח ממשלת ישראל. האם זו לא הטיה?

  30. שווה לזכור שהחברות הגדולות בבורסה בישראל, כמו טבע, פריגו ואחרות הן בעצם חברות רב לאומיות שמרבית העסקים שלהם נעשות מחוץ לישראל.

  31. שלום , מה לגבי פיזור ההשקעה בחלק האגחי . התשואה על אגח מסוג גליל 5903 לדוגמה ירדה לרמה שלילית.
    שאלתי היא א’ מה אמורים לעשות שהתשואה על האגחים היא שלילית? ב’ מה הם האפשרויות העומדות בפני משקיע ישראלי בחלק האגחי של התיק- האם גם אותו ניתן לפזר בחו”ל ?

  32. חיה מוזרה

    הבעיה שלי עם הגישה העולמית היא עבור תיק פסיבי כמו של הארי בראון. למשל מה הקונטרה של אגח ארוך עולמי למדד מניות עולמי?
    חוץ מזה. ההצמדה הטוטלית למטבע זר גם בעייתית בתיק פסיבי. מעניין מה דעתך על כך. למשל בישראל יתכן ותהיה התנהגות שונה משל כלל העולם ולמי שחי בישראל זה עלול להיות בעייתי.

  33. אג”ח ממשלתי, קרן נאמנות מחקה, יש לך סל אגח”ים ממשלתיים, לעומת אג”ח מסוג אחד בלבד, זה הימור גבוה מדי.

  34. משקיע ערך

    רגע, אז כדאי לקנות את מזור רובוטיקה או לא??? נראית לי חברה ממש טובה!

    🙂

    • בדיעבד היה כדאי בעבר, בינתיים היו רווחים יפים, לגבי העתיד אף אחד לא יודע, יתכן שבשלב זה[ החברה מיצתה את עצמה מבחינת רווחים ויש עוד המון אפשרויות, עקרונית העבר לא מלמד על העתיד, כך שזה לשיקולך בלבד. לא ניתן להמליץ לך מה לעשות, ורק ליועץ מורשה בנק\ברוקר מותר להמליץ.

      • מבחינתי, מנייה שהפסידה כמעט 100% לא קיימת, אלא רק בתור כתם בתיק שלי, ואני לא מכניסה אותה לתחשיב הכולל של רווח והפסד.
        אינסוליין הייתה לפני שהגעתי לסולידית, מכאן ואילך אני לא מתעסקת עם מניות אקטיביות.

  35. דורין שלום,

    תודה על הניתוח המעמיק של הטיית הבייתיות ועל הבלוג המצוין שלך באופן כללי. יש נימוק אחד בעד בייתיות שלא התייחסת אליו והייתי שמח לדעת מה את חושבת על העניין. עבור מי שמתכנן להמשיך לחיות בישראל ורוצה שתיק ההשקעות שלו יאפשר לו עצמאות כלכלית בישראל, השקעה בתיק עולמי בלי הטיית בייתיות כרוכה ב”סיכון” שהשוק המקומי בישראל יעלה יותר מאשר השווקים הבינ”ל. בהנחה שעלייה כזאת משקפת את המצב הכלכלי בישראל, ובהנחה שבמקרה כזה גם החיים בישראל יתייקרו יותר מאשר בשווקים הבינ”ל, השקעה בתיק עולמי חושפת את המשקיע הישראלי לסיכון משמעותי שאני לא חושב שהתייחסת אליו. אם לעומת זאת השוק הישראלי יפגר אחר השווקים הבינ”ל, המשקיע הישראלי יצטרך גם פחות משאבים עבור עצמאות כלכלית, ולכן הנזק עבורו קטן יותר.
    אני מניח שתשובה אפשרית היא שאת הסיכון הזה צריך לגדר באמצעות הרכיב השקלי בתיק והצמדתו לאינפלציה, אבל מאחר והרכיב המנייתי הוא זה שאמור לספק את עיקר התשואה לאורך השנים, אני לא בטוח שזה גידור מספק.
    מה דעתך?

  36. שלום,

    מעניין לשמוע את התייחסותך לדמי הניהול האפקטיביים שתעודות סל גובות, בעיקר בארץ והפער בינן לדמי הניהול המוצהרים. דה מרקר כתבו על כך השבוע.

    http://www.themarker.com/markets/1.2621795

    אני שובר את הראש לחשב דמי ניהול אפקטיביים מאז שהכתבה יצאה..

    תודה!

    • היי דורין,
      אם לוחצים על איזשהו לינק שמופיע בתגובות,
      זה נפתח באותו חלון – ומאבדים את ההקשר.

      יש מצב שתשני את זה ל’פתח בחלון חדש’?
      צריך לסמן שם וי על איזושהי רובריקה.
      (:

  37. היי דורין,
    תודה רבה על הפוסט.
    נקודה שאשמח לקבל חידוד עליה- במידה ואדם מושקע חלק מסויים מהתיק שלו בקרן מחקה של כלשהי של תל אביב 100, וחלק מסויים מהתיק שלו בקרן מחקה כלשהי של מדד האג”ח הכללי בישראל,
    האם זה בעצם אומר שהוא מושקע 100% בישראל? והאם זה כל כך נורא? הרי זה תיק מפוזר, סולידי, וכו’ והוא גם מאוד פופולרי..

    ועוד שאלה לא קשורה, אבל אשמח לקבל תשובה- האם יועץ השקעות במקצועו יכול להשקיע בבורסה בעצמו?

  38. היי דורין, מה דעתך על הטיעון ש”אנחנו חיים בשקלים, אז צריך להשקיע בשקלים”, כי ברגע האמת או בחיים באופן כללי, אי אפשר לצרוך בשקלים ולהיות חשופים לשינויי שער מטבע אשר זורקים את תיק ההשקעות מעלה מטה באופן תדיר ואלים?

  39. נהניתי לקרוא
    הפוסט מאלף

  40. “מילת המפתח בהשקעה פסיבית היא ענווה.” זה לא נכון… מילת המפתח בהשקעה פסיבית היא עצלנות. אם היית יודעת להעריך שווי חברות ולגלות מה זול ומה יקר יכולת לעשות הרבה יותר כסף הרבה יותר מהר. ולשאלתך: כן יש כאלו שיודעים לעשות זאת ולא, הם לא רושמים בלוגים ונוסעים באופניים.

  41. קצת מספרים

    מאז הקמת VT ביוני 2008 (קצר מדי, אבל זה מה שיש) עד עכשיו:

    ת”א 100 עלה ב- 42.32%
    SP 500 עלה בדולרים ב- 60.17% ואם מביאים בחשבון את עליית הדולר: 83.09%
    VT עלתה ב- 27.78% ושוב, בהתחשב בשינויים בשער הדולר: 46.07%

    המסקנה היא שהחשיפה לדולר מאוד! משנה ונותנת יתרון להשקעות בייתיות מאחר ואנו חיים בסביבה שקלית

    זה לא אומר שצריך להשקיע רק בישראל, אבל נתונים מוסיפים עומק לדיון…

  42. במדד gmxzy הכולל את מליארד המניות הגדולות בגלקסיה ניתן למניות של כדור הארץ משקל יחסי של 0.24% ואילו את כאן ממליצה על ריכוז של 100% במניות כדור הארץ. זו ריכוזיות מוגזמת בתיק והמלצה על הרכב כזה גובלת בחוסר אחריות

    • חחח! דוז פאוה.
      +0.24 !
      הייתי חייב להגיב למרות נדרי אי-תגובה שנדרתי.

      יש להודות ביושר שמטענות שהשקעות אינן מדע טילים הגענו כאן קצת ל Overengineering.

  43. נקודה למחשבה

    תשימו לב שמשקל המניות במדד הוא לא נטול אינטרסים, ההנחה לפיה בהכרח חלק מההשקעות “האקטיביות” (כלומר בחירת חלק מהמניות במדד) יצליחו להכות את המדד וחלקן לא לא מדויקת.

  44. תוכלי בבקשה לפרסם פוסט בנושא האם הארי בראון מתאים לריבית אפס?
    כמו שאת רואה את מפסידה כל יום בשלושת האפיקים – זהב, אג”ח ארוך ומניות – שכולם יורדים.
    אז מה, פשוט לשבת ולחכות לקטסטרופה שתקפיץ את הזהב?

    • אביגדור

      שים לב שהאינפלציה היא קרוב לאפס (אם אתה מאמין ללמ”ס שלנו או של ארה”ב זה כבר סיפור אחר) מה שאומר שאתה לא באמת מפסיד הרבה אם אתה מחזיק הכל במזומן. הכסף שלך קצת נשחק, אבל מצד שני אתה לא חשוף לסיכון של אג”חים יורדים או מניות יורדות.

      אם האינפלציה היתה 4% לשנה והיית מחזיק מזומן – פה כבר אפשר לומר שאתה מפסיד. אבל אז סביר להניח שכבר היית קונה נכס שצמוד למדד…

      גם נסים טאלב (ברבור שחור, anti fragile) טוען ששנים הוא החזיק באסטרטגיה של נכסים מדממים – ז”א נכסים שנשחקים קצת, ההפסד שלהם חסום מלמטה, אבל הרווח הפוטנציאלי שלהם במקרה של קטסטרופה הוא עצום וכך הוא עשה את הונו בקריסת המניות של 1987 (מקור: ויקיפדיה).

      מה שמצחיק אותי קצת זה שאנשים רואים רווח ריאלי של 0% כהפסד. אני תוהה אם המנטליות הזו דחפה אנשים מאז 2008 לנכסים כמו מניות, אג”ח נדל”ן….העיקר “לא להפסיד את העליות”

  45. מה הסכום המינימלי שאני צריכה להגיע אליו כדי להתחיל להשקיע?
    בפוסט שכתבת על גידול ילדים סולידי המלצת ללמד אותם לחסוך ולהשקיע. הבן שלי חסך 500 שקל וכשסיפרתי לו על מה זו בעצם השקעה הוא התלהב מאוד (בן 7). אבל איפה לעזאזל משקיעים 500 שקל?

השאר תגובה