בית » חיים פשוטים » הטווח הקצר לא משתלם לעולם

הטווח הקצר לא משתלם לעולם

אני חושבת שבכל המצבים בחיים משתלם הרבה יותר לתכנן לטווח ארוך.

בעצם, כמעט בכולם.

– אם אתה מתלבט אם לנשק אותה או לא – נשק אותה.
– אם הוא גדול וחזק ממך, ברח ממנו והתמודד עם הבושה.

לא מצליחה לחשוב על דוגמאות נוספות שבהן יש יתרון מובהק לחשיבה לטווח קצר. אז למי שלא מתכוון לנשק או לחטוף מכות ממישהו בקרוב, הייתי מציעה להביט הרחק לאופק.

תכנון לטווח ארוך חשוב במיוחד למי שמתכנן להימלט ממה שמכונה בלעז “מירוץ העכברים”, שקרוי כך, אגב, על שום סדרת ניסויים מדעיים שבוצעה בעכברי מעבדה. היצורים האומללים התבקשו ללחוץ על כפתורים כדי לקבל פרס, ולרוץ (לשום מקום) בגלגלי פלסטיק כדי לא לחטוף הלם חשמלי. נשמע מוכר?

אני בספק אם העכברים הקדישו יותר משתי שניות של מחשבה אחרי שקיבלו גבינה או שוק חשמלי כואב. דימוי הולם לתיאור עבדי המשכורת גודשי הקניונים של ימינו.

מה היה קורה אילו העכברים היו מתאגדים יחדיו ומאחדים משאבים כדי, נניח, להיערם לפירמידה ענקית  – כדי שלפחות אחד מהם יזכה בחופש, מחוץ לקירות המבוך? אבל לא. ככל שידוע לי, הם ממשיכים לאכול גבינה עבשה ולהתחשמל בזה אחר זה.

אני בטוחה שתוכלו להצליח יותר.

קניות:

תכנון לטווח קצר: אני חייבת לקנות את העוגה הזו / מערכת קולנוע ביתי / דירת 5 חדרים שאני לא יכולה להרשות לעצמי.

תכנון לטווח ארוך: “דקה בשפתיים, שנה במותניים” / ממילא הכל בחינם ביוטוב / עדיף לשכור או לקנות דירה קטנה בלי משכנתא

חוב

תכנון לטווח קצר: אם אקנה את הספה הזו ב-10,000 ש”ח ואשלם עליה ב-36 תשלומים “שווים” בכרטיס אשראי, כולם יחשבו שיש לי טעם טוב / הרבה כסף (אופס! מסתבר שהריבית הפכה את הקנייה ליקרה הרבה יותר, ואחרי שנתיים וחצי אני עדיין משלמת על זה…)

תכנון לטווח ארוך: אם אפתח תוכנית חיסכון בבנק ואפקיד שם 10,000 ש”ח בריבית של 3% למשך 26 שנים, בסוף התקופה יהיו לי 21,500 ש”ח (אופס! אבל אז יחשבו שאני קמצנית…)

השקעות בבורסה

תכנון לטווח קצר: אוי ואבוי! שוק המניות קרס ב-20%! זה הזמן למכור מניות ולהתחיל למלא לוטו!

תכנון לטווח ארוך: נהדר! השוק קרס ב-20%! הזדמנות מצוינת לקנות סחורה איכותית במחיר ריצפה.

חיסכון לטווח ארוך / פנסיה

חשיבה לטווח קצר: הא! אני צעיר ומתכוון לחיות לנצח. שום דבר לא יכול לקרות לי. וחוץ מזה, אני נראה פגז בג’ינס המעצבים הזה. כשאהיה זקן אשב על כיסא נדנדה ולא אעשה שום דבר. חיים רק פעם אחת – עכשיו זה הרגע!

חשיבה לטווח ארוך: אני צעיר ונראה מצוין, אבל למרבה הפלא אני עדיין יצור תבוני. גילי הצעיר משחק לטובתי. כדאי שאחסוך ואסתייע בזמן כדי שהכסף שלי יצמח.

הצרה היא שרובנו – כפרטים, כחברה וכגזע אנושי – גרועים מאוד בכל מה שקשור לתכנון לטווח ארוך. החור באוזון ואפקט החממה הם תזכורת חיה לעובדה זו.

נדמה לי שהסיבה לכך היא שבני אדם מטבעם פועלים מכוח דחפים רגעיים כדרך לתת מענה לרגשות לא נעימים כמו שעמום, קנאה או חוסר סבלנות.

אלא שמי שחי את הרגע מקריב את עתידו למען ההווה. אנשים קונים דברים שהם לא צריכים כדי לנסות לסתום חור רגשי – כזה ששום חפץ לא יכול לסתום.

אסיים בפתגם יווני עתיק, מהסוג שברגע שקוראים אותו, קשה להוציא אותו מהראש – כמו שיר מדבק.

חברה אנושית צומחת היטב כאשר זקנים שותלים עצים ביודעם כי לעולם לא יזכו לשבת בצילם.”



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

16 תגובות

  1. לא לגמרי נכון, לפי דעתי צריך לאזן בין הטווח הקצר לטווח הארוך, אתה יכול להיות צודק בנוגע למשהו אבל אם טעית בנוגע לתזמון אכלת אותה, דוגמא כבר באמצע שנות ה90 היו ברור ששוק המניות הוא בועה ושהכלכלה האמריקאית מחזיקה בחובות גדולים מדי והנה אנחנו ב2013 והקריסה הגדולה עדיין לא הגיעה. אתה יכול להקדיש את כל החיים שלך לחסכון אבל אם באמצע תמות מתאונת דרכים זה לא יעזור לך במיוחד…דורין אם היית חוסכת עוד 5 שנים בעבודה המבוקשת שהיה בבריטניה הייתה לך הרבה יותר גמישות מבחינה פיננסית אבל בחרת בטווח הקצר ולפרוש לפני גיל 30. היכולת לאזן בין הטווח הקצר הארוך היא אומנות, זה היכולת לקבל החלטות בצורה חכמה ולשקול ולעשות סדר עדיפויות נכון.

    • גבי, מבחינתי זה כמו שתאמר: ואם היית נושמת עוד 5 נשימות, היית יכולה למחזר הרבה יותר חמצן!
      אלא מה? יש לי את כל החמצן שאצטרך עד יום מותי. כנ”ל לגבי כסף. לא צריכה יותר. בטח שלא מוכנה להקריב זמן תמורת משהו שאני לא צריכה.

      לעניין הפיננסי – זו בדיוק הסיבה שהחשיפה שלי למניות מוגבלת ל-25%. הזהב ב-2013 קרס. שווקי המניות העולמיים טסו. האיזון כמעט אוטומטי. מבין את כוונתי?

      • אני מסכים איתך בנוגע לעקרון של חלוקת הכסף, בין מספר נכסים. כלומר אם נניח אני חושב שזהב וכסף יעלו הרבה ב10 השנים הקרובות אני עדיין לא אשקיע את כל התיק שלי בזהב וכסף. כי זה נקרא להיות חזיר, וחזירים סופם להישחט, אני תמיד צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שאני טועה בין אם זה בנוגע להשקפה או בנוגע לטיימינג ואת הזמן לא ניתן להחזיר לאחור.

        בנוגע לתקציב האישי, אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה בהמשך, ואנשים משנים את הערכים שלהם ואת הסדרי עדיפויות שלהם כל הזמן, למרות שגם פה את במצב יותר טוב מרוב האנשים כי באופן יחסי את צריכה לעבוד מעט מאוד בשביל להשלים את השכר שלך לשכר הממוצע במשק.

  2. קצר וארוך זה יחסי. החיים הפרטיים עצמם קצרים, ותכנון לטווח שארוך מהחיים הפרטיים הוא במהותו הקמת משפחה וגידול ילדים. מול מי שמביא לעולם ילדים אנשים שבוחרים לא לעשות זאת הם אלה שלא מתכננים לטווח ארוך. ומי שכן הביא לעולם ילדים צריך להשקיע בהם כדי לשפר את היכולת שלהם להביא לעולם ילדים משלהם. זה תכנון לטווח ארוך באמת.
    הדוגמה המספרית שהבאת בקשר לספה דווקא משכנעת בכיוון ההפוך ממה שאת רוצה. כי מה שאת אומרת: אם אני לא אקנה את הספה היום ב-10,000 ש”ח, מה שיצא לי מהחיסכון הזה זה שבעוד 26 שנה יהיו לי עוד 10,000 ש”ח. בינתיים אני יושב על הבלטות. מה יעזור לי הכסף בעוד 26 שנה? מה אני אעשה בו בעוד 26 שנה? בגישה שלך – שום דבר. אני אשאיר אותו איפה שהוא כדי שימשיך לגדול עוד 26 שנה. ואז מה? אז אני כבר לא אהיה (אם הגעתי לחצי-יובל הראשון, דבר לא בטוח בכלל).
    כך שמזווית הראיה הזו הגישה שלך, כפי שמוצגת בדוגמת הספה, היא חסרת תוחלת. אין בה תועלת וטעם.
    רוב האנשים מסתכלים על כסף כאמצעי ולא כמטרה לעצמה. הם בוחרים מטרות חיים שאינן הכסף עצמו, ושואלים איך הכסף משרת את המטרות האלה.
    הבעיה – שגם את דנה בה באופן נכון – היא שאנשים בימינו בוחרים מטרות שגויות (למשל לקנות ספה ב-10K במקום ב-2K, כדי להרשים ולא כי היא נוחה להם). אבל זה לא אומר שנכון לבחור את הכסף כמטרה לעצמה.

  3. בטווח הארוך:כולנו נמות!!!
    טווח קצר:רוצים לחיות טוב!!!…(-“…
    אין לנו זמן לטווח הארוך…

  4. היי,עד לא מזמן לבלוג היה תפריט שמוביל לכל מני נושאים ספציפים איפה זה נעלם?
    תודה

    • אם כבר מדברים על עניינים טכניים, אבקש להוסיף, כי באופן אישי קצת מפריע לי שאי אפשר לסמן טקסט עם העכבר (לצורך חיפושים, השוואות וכדו’).
      האם זה באמת נחוץ? הרי מי שבאמת רוצה להעתיק תוכן כבר ימצא דרך (ביטול JS ועוד).

      תודה על הבלוג! שוב!

  5. את יכולה לכתוב לגבי תזמון של קניית אגח/מזומן/זהב מניות?
    הכוונה, בכל רגע נתון/ יום שווה להתחיל להשקיע באחד מהם? או שכדאי לחכות לשפל של אחד מהם בשביל להתחיל להשקיע בו, לא נראלי שיש היום משהו ש’בטווח הרחוק’ יתן תשואה כלשהי, או שתמיד יש מה לעשות?

  6. מקסים ונכון 🙂
    צריך כל הזמן לחשוב ולהזכיר לעצמנו מה סדרי העדיפויות ומה יוצא לנו מכל קניה טפשית..

  7. סתם נזכרתי בפיתגם של ג’ון מיינרד קיינס שגם הוא עוסק בטווחי זמן: “בטווח הארוך כולנו מתים”. אולי זה מסביר למה לכולנו יש “מוח של קוף” כפי שאת קוראת לזה…

  8. הפתגם הסיני המקסים שהבאת כאן (לא הכרתי קודם) מתאים יותר לתיאור ערך ערבות הדדית ומחשבה בלתי אנוכית עבור הזולת, שהיא בדר”כ אכן ההיפך ממחשבה לטווח קצר כשחושבים על זה. אהבתי.

    לדעתי קשה לנו לחשוב לטווח ארוך כי אנו יצורים שפועלים בתוך מציאות פיזית שברוב המקרים יש להגיב עליה זמן אמת, וכל המוח שלנו בנוי כדי לשפר ביצועים ושיהיו כמה שיותר מיידיים. ברוב המצבים במציאות עדיף להגיב כמה שיותר נכון ומהר. בגלל שאנחנו בני האדם לא חיים בעולם שהוא רק פיזי (למשל: המערכת המוניטרית שלנו וכל הכלכלה בעצם מבוססת על רעיון שכולנו מסכימים עליו) יש יתרון לחשיבה מסוג שונה. לחשוב לטווח ארוך זה להתעלות מעל התכנות המקורי שלנו 🙂

  9. לגברת סולידית היקרה הפתגם הוא ממש לא סיני אלא מקורו בגמרא שלנו עם ישראל. כבר אמרו חכמנו בפרקי אבות הפוך בה והפוך בה (בתורה הקדושה) והכל בה.

  10. בתלמוד הבבלי (תענית דף כג ע”א): מי שרוצה לבדוק אותי מוזמן לפנות לגמרא מסכת תענית דף כג עמוד א

    • ולמה נקרא לך שיוונים או הסינים לא יכלו לחשבו על זה ללא הגמרא? אזכיר לך שנכתבה אחרי תקופת הפריחה של הויינים הקדומים ומכילה בתוכה את פירות המחשבה של אותם היוונים.
      עם ראיה חד מימדית נהנים פחות.

  11. ביולוג ירושלמי

    הסולידית,
    הצגת את הנושא בבהירות ובצורה מובנת… ועדיין לא רשמת מהו אותו טריק אולטימטיבי שאת עושה בו שימוש לראייה מסודרת וקוהרנטית לטווח ארוך?
    מה את בדיוק אומרת לעצמך? מה הסוד שלך ספציפית?

השאר תגובה