דירוג אשראי אישי: למי איכפת?

ד

“הזכות לאשראי אמנם אינה מוגדרת כזכות יסוד, אך אין ספק כי אשראי בכלכלה המודרנית הוא שירות חיוני ביותר.”

במילים אלה, לא פחות, מנוסחת הנחת העבודה של “הוועדה לשיפור המערכת לשיתוף בנתוני אשראי” –שפרסמה השבוע את המלצותיה הסופיות. גולת הכותרת, למי שפספס: לכל אזרח ישראלי יהיה בקרוב דירוג אשראי אישי משלו.

הוועדה המליצה על הקמת מאגר מידע משותף לכל הגופים המעניקים אשראי בישראל – הבנקים, חברות האשראי, חברות הביטוח ועוד. הגופים יזינו את המאגר במידע  שיאספו על התנהגותו הפיננסית כל אזרח בישראל, ובכלל זה מידע “חיובי” (כגון: תשלום חובות במועד)  ומידע “שלילי” (כגון: פיגורים בתשלומי חובות, הליכי הוצאה לפועל, פשיטות רגל, וכן הלאה).

כלל המידע ישוקלל לכדי דירוג אשראי אחיד, שיבטא את מידת ה”מסוכנות” של הלווה כלפי נותן ההלוואה – כלומר, עד כמה גדול הסיכון שהלווה שלא יעמוד בתשלומי החוב, על סמך התנהגותו כחייב בעבר.

בכל פעם שאזרח ירצה לקחת הלוואה, הגוף המלווה (נותן האשראי) ישלוף את נתוניו מהמאגר, יעריך את מהימנותו, ויתמחר את מחיר ההלוואה (הריבית) באופן אישי, בהתאם לסיכון. (*)

כך, בעלי דירוג אשראי גבוה יוכלו להנות מהלוואות בריבית נמוכה. לעומת זאת, בעלי דירוג אשראי נמוך ייחשבו ל”מסוכנים” יותר, ולכן, כפיצוי, יהיה עליהם לשלם ריבית גבוהה יותר למלווים.

רבים רואים בהקמת המאגר צעד מבורך. שיתוף המידע צפוי לשיטתם להפחית את הריכוזיות בשוק האשראי ולהגביר את התחרות, להוזיל את הריביות ולהגדיל את זמינותו של אשראי חוקי מחוץ לשוק האפור.

בנוסף, העובדה שהדירוג הוא אישי פירושה שכל אדם יוכל לקבל אשראי זול בהתאם למצבו הייחודי ועל סמך התנהגותו האישית, מה שאמור כביכול לדרבן התנהגות פיננסית אחראית וחשיבה לטווח ארוך. איש כבר לא יוכל לטעון שלא מלווים לו כסף כי הוא גר ב-X, עובד בתור Y, או משתייך למוצא Z; מעתה הכל אישי: שלם בזמן, קבל ריבית נמוכה. פגר בתשלומים – ויגזרו אותך בריבית להבא. סוף הסיפור.

אחריות אישית, מוסר תשלומים, תכנון לטווח ארוך, גמול ועונש… מושלם, לא?

ובכן, יסלחו לי קברניטי האוצר וחברי הוועדה, אבל אני מתקשה להתלהב.

דירוג קריסטל מת’ אישי לכל אזרח?

ראשית, הנחת היסוד שרואה באשראי צרכני בבחינת “שירות חיוני”, על סף זכות מולדת, היא בעייתית, וודאי שאינה נכונה אוניברסלית.

אשראי, כזכור, הוא היכולת לקנות היום בכסף שתרוויחו מחר. את הפער משלים באופן זמני “נותן האשראי”, הוא המלווה, ועבור השירות הוא גובה מחיר – ריבית. נוטל האשראי חייב להחזיר לנותן האשראי את כספו בתוספת ריבית.

“אשראי”, אם כן, היא מילה יפה ומכובסת לחוב. באילו נסיבות הופך חוב לשירות “חיוני” (ככל שמשמעות המילה “חיוני” היא “נחוץ”, “שלא ניתן להסתדר בלעדיו”)?

התשובה היא שאשראי נעשה “חיוני” כאשר הוא הופך למנוע העיקרי שמניע את ההתנהלות הפיננסית ואת סגנון החיים הנלווה אליו.

לרוע המזל, זהו בדיוק המקרה אצל ישראלים רבים. במקום לחסוך כסף ולקנות באמצעותו, הם בוחרים לרכוש דברים באמצעות חוב, ולהשתמש בהכנסתם החודשית כדי לכסות את החוב. ומה עושים כשהחוב מסולק סוף סוף? נכון – הם מנצלים את ההפוגה ונוטלים חוב נוסף, במעין “גרף מסור” אין-סופי.

זהו דפוס ההתנהלות הנהוג במדינת ה”רוצים-עכשיו-נשלם-אחר-כך”.

כשצרכנים חסרי סבלנות, עם נכונות אפסית לדחות סיפוקים, נקלעים ל”כלכלה מודרנית” שבה האשראי זורם כיין וכמעט כל דבר אפשר “לממן” בתשלומים — המוטיבציה לחסוך מתרסקת. כשלא חוסכים, השווי הנקי מתכווץ במהירות. ובמצב שבו סך ההתחייבויות עולה על סך הנכסים, התלות באשראי זול הולכת ומתעצמת – במיוחד במקרי חירום שמחייבים הוצאה כספית גדולה ובלתי צפויה. בנסיבות אלה, האשראי הופך ל”חיוני”.

“חיוניותו” של האשראי נובעת גם מטבעו הממכר.  מעבר לסגולותיו המופלאות כמחולל סיפוק מיידי וכמשכך כאבים פיננסיים (כמו הוצאות חד-פעמיות), האשראי מאפשר לנו להידמות למישהו אחר, להוציא כסף שאין לנו על סמלי סטאטוס מנקרי עיניים, ולהעמיד פנים כאילו אנו משתייכים למעמד גבוה בהרבה ממעמדנו האמיתי. בחברה שסובלת מחרדה מעמדית עמוקה, האשראי, ככל סם, הוא מצרך הכרחי.

כעת שוו בנפשכם אדם שסולד מחובות כמו ממגיפה. הוא יודע שכל חוב שהוא נוטל מעשיר אחרים על חשבונו, וליתר דיוק – על חשבון עתידו. הוא מעריך את חירותו, את כספו ואת זמנו עלי אדמות, ומסרב לשעבד אותם לאחרים רק כדי שיוכל לקנות דברים שידו אינה משגת. הוא שואף לעצמאות כלכלית, ולכן מעצב לעצמו סגנון חיים יעיל וחסכוני, שמאפשר לו לחסוך בעקביות למעלה מ-75% מהכנסתו החודשית.

 מהי מידת ה”חיוניות” של האשראי בחייו של אדם כזה?

איזו חשיבות עליו לייחס ל”דירוג האשראי” שלו?

היות שאני עונה לפרופיל הזה, אני יכולה לומר את דעתי. דירוג האשראי האישי שלי מעניין אותי בערך כמו דירוג הקריסטל מת’ האישי שלי. אני לא מכורה לקריסטל מת’, לא זקוקה לקריסטל מת’ בחיי, ולכן לא איכפת לי כהוא זה מדירוג חיצוני שישקלל את ההתנהגות שלי כמשתמשת בקריסטל מת’.

על אותו משקל, אני אדישה לחלוטין לדירוג האשראי שלי, מהטעם הפשוט שאני לא זקוקה לאשראי. סגנון חיי לא עוצב בדמות בלון הליום שזקוק לניפוח תמידי בכסף של אחרים.

מלבד כרטיס אשראי אחד, ללא דמי ניהול, שמשולם במלואו מדי חודש (0% ריבית) ומשמש אותי כבר שנים ארוכות משיקולים של נוחות (קניות באינטרנט) ותיעוד (אם מס הכנסה ידרוש אסמכתאות להוצאות המחיה הנמוכות שלי) — אין לי כל תכנית להשתמש באשראי בגלגול הנוכחי.

ההצהרה הזו גורפת: בלי מסגרת אשראי, בלי אוברדרפט, בלי ליסינג, בלי עסקאות תשלומים, בלי הלוואות לכל מטרה ובלי משכנתאות. אני לא זקוקה לאף אחד מאלה כדי לשרוד או כדי לחיות חיים טובים יותר.

אני יכולה לעמוד מאחורי הצהרות כאלה משום שלמרבה האירוניה, עצם ההימנעות מאשראי היא שאפשרה לי לחסוך המון ולהגדיל את השווי הנקי שלי בהתמדה. קשה לי לחשוב על מוצר או שירות כלשהו שאני צריכה / רוצה ולא יכולה לשלם עליו מכספי האישי, בתשלום אחד, בכסף מזומן אם צריך.

אין לי שום כוונה לתת ולו שקל אחד לאדם או ישות אחרת תמורת הפריבילגיה לקנות משהו שאני לא יכולה להרשות לעצמי. אני מסרבת לשלם ריבית לקפיטליסטים חמדנים. אני מעדיפה להיות קפיטליסטית חמדנית בעצמי, ולקבל ריבית מאחרים.

דירוג אשראי חשוב למי שסגנון חייו תלוי בזמינות גבוהה של אשראי זול. מנקודת מבטי, סגנון החיים שלי תלוי במידה רבה בהיעדר אשראי.  אחרי הכל, חוב הוא בחירה. אשראי הוא בחירה. דירוג אשראי אישי פשוט אינו רלוונטי לאדם שאינו מתעתד ללוות כספים בעתיד.

הנרי ניקולס, כלא החייבים בטירת סנט בריאוול, 1858. נחלת הכלל. מקור: ויקיפדיה.

דירוג אשראי גבוה אינו מעיד על יציבות פיננסית!

גם אם אני אדישה לדירוג האשראי האישי שלי, אני מתנגדת באופן נחרץ לניסיון לטעון כאילו דירוג אשראי גבוה הוא סממן של יציבות פיננסית, או שעל כל אדם אחראי מוטלת החובה והאחריות להעלות את דירוג האשראי שלו בכל מחיר, כמדד אוניברסלי לאמינות.

בעיני, זוהי טענה שקרית לחלוטין – ואפילו מסוכנת.

לכן, נחרדתי לגלות שחברי הוועדה ממליצים (עמ’ 20) לשלב במערכת החינוך תכנים שיאפשרו לכל ילד ללמוד “לבנות לעצמו היסטוריית אשראי” – לכאורה על מנת שביום מן הימים יוכל להנות מהניחוח המשכר של אשראי זול בתנאים אטרקטיביים.

הצורך “לבנות היסטוריית אשראי” נובע מהפרדוקס של מודל הדירוג עצמו: צריך אשראי כדי להשיג אשראי (*).

כשזה המצב, הדרך היחידה שבה יכול פלוני לשפר את דירוג האשראי שלו, כלומר, להוכיח שהוא יודע להתנהל עם חובות, היא 1) להיכנס לחובות ממגוון סוגים ו-2) לשלם אותם בזמן, לאורך תקופה ארוכה ככל הניתן, על מנת “לבנות היסטוריית אשראי” חיובית.

כך, למרבה האבסורד, אדם א’ — צרכניסט שמלהטט בין ליסינג פרטי לשני רכבים, 2 כרטיסי אשראי, משכנתא והלוואה לשיפוצים, עשוי להנות מדירוג אשראי גבוה יותר מאדם ב’ — חסכן אגרסיבי שנמנע מחובות כליל, או שמחזיק לכל היותר בכרטיס אשראי אחד.

כן, כנראה שאדם א’ הוכיח שיש לו יכולת לא רעה לנהל חוב, ולכן מנקודת מבטו של נותן האשראי יש הגיון לצ’פר אותו ולאפשר לו ללוות בריבית נמוכה יותר.  אבל האם אדם א’ אחראי ויציב יותר מבחינה פיננסית? האם מצבו הפיננסי הכולל לא ישתפר באופן דרמטי אם יחסל את חובותיו בבת אחת?

הנקודה היא שקיים מתח מובנה בין החתירה לדירוג אשראי מקסימלי לבין חתירה לחופש כלכלי דרך חיסכון והתייעלות.

לדעתי, יציבות כלכלית נמדדת בהיעדרם המוחלט של חובות או קווי אשראי פתוחים; לא במידת היכולת להיכנס לחובות גבוהים ברגע אחד. מה שטוב לארנק שלכם, לזמן שלכם ולחופש שלכם הוא לא בהכרח הדבר הנכון ביותר עבור דירוג האשראי שלכם. עליכם לבחור מה חשוב לכם יותר, בהתאם לסגנון החיים שבחרתם ועיצבתם לעצמכם.

למזלי אין לי ילדים ובטוח לא כאלה שלומדים במערכת החינוך הישראלית, אבל אילו היו לי, הייתי מאוד מוטרדת אם איזה בוגר השתלמות סוג ז’ בחינוך פיננסי היה מלמד אותם שלמען עתידם מוטב שיעימסו על עצמם הלוואות בגיל צעיר.  שלא יהיה ספק — פיתוח מוסר תשלומים בגיל צעיר הוא דבר חשוב, ואי עמידה בחובות היא התנהלות בזויה ופגומה מוסרית; אבל אם כבר החלטתם לכרוך את רפורמת האשראי בחינוך פיננסי, אל תעודדו נטילת הלוואות. במקום זה, חדדו בפני הילדים את ההשפעה ההרסנית שיש לתלות המתמשכת בחוב צרכני על עצם חירותם.

מטרידה לא פחות היא האפשרות שתעשיית ההלוואות עצמה תעשה שימוש ציני בהאדרתו המדומה של דירוג האשראי כדי להשפיע לרעה על ההתנהלות הפיננסית של הציבור.

הרי עם דירוג האשראי יהפוך מעתה למדד סטנדרטי להערכת הצלחה כלכלית, התעשיה עשויה לקבל כאן כלי שיווקי רב עוצמה, שישמש אותה כדי לפתות אנשים לקחת הלוואות שלא לצורך.

 “בוא ובנה יחד איתנו את היסטוריית האשראי שלך! קח הלוואה לכל מטרה, שלם במועד, וקבל אסמכתא רשמית, שמעידה על היותך אדם אמין ומהימן! אבל רגע, זה לא הכל! בנוסף תקבל אפשרות לקחת הלוואות נוספות בתנאים משופרים!”

חשבו כמה יעיל, כובל ואכזרי מנגנון שיווקי כזה יכול להיות — במיוחד בקרב מי שאוריינותם הפיננסית דלה.

אני כבר מדמיינת את עדר הצרכניסטים צוהל משמחה על הלגיטימציה החדשה שקיבל להזרקת מנה נוספת של אשראי מבעבע היישר לווריד. אבל לא הם הבעיה — דווקא אנשים חסכנים מטבעם עלולים לפקפק לפתע בהתנזרותם מהלוואות. “מה אם נצטרך פעם לקחת הלוואה”, ישאלו את עצמם. “מה יהיה על היסטוריית האשראי הדלה שלנו.”

לאותם אנשים אני אומרת: אל תיראו. כדי לכבות שריפות משתמשים במטפים, לא בלהביורים. כדי להיחלץ ממצב חירום פיננסי, משתמשים בחסכונות לשעת חירום — לא ב”חוב לשעת חירום”.

מלבד זאת, “הנזק האגבי” של דירוג אשראי שאינו מקסימלי לא אמור להיות משמעותי: לפי המתוווה המוצע, רק נותני אשראי יהיו נגישים למאגר האשראי החדש. בעלי דירות או מעסיקים לא יוכלו לקבל את הנתונים. זה ימנע מצבים מהסוג שקיים בארה”ב, למשל, שם אנשים נוטלים הלוואות מיותרות רק כדי לבנות היסטוריית אשראי ארוכה מספיק כדי שיוכלו לשכור דירה.

בשורה התחתונה

דירוג האשראי האישי מבטא את התנהגותכם ההיסטורית כחייבים. הוא מודד דבר אחד בלבד – את מידת הסבירות שתעמדו בתנאי ההלוואה.

אשראי הוא מרכיב חיוני בחייהם של אילו שבוחרים שלא לחסוך וממנפים עצמם לדעת בכסף שטרם הרוויחו. אשראי הוא מרכיב לא רלוונטי בחייהם של אלה  שיש להם די משמעת עצמית כדי לחסוך בקפדנות ולקנות דברים אך ורק בכסף שחסכו.

במובן זה, החסכן יכול להיות אדיש לדירוג האשראי שלו.

הסכנה האמיתית היא שדירוג אשראי גבוה יהפוך בהדרגה לקריטריון להצלחה פיננסית. הדרך היחידה להעלות את דירוג האשראי היא לקחת עוד אשראי.

משכך,  ה”חובה האזרחית” החדשה “לבנות היסטוריית אשראי” עלולה רק להעמיק את תלותו של הציבור באשראי ולעודד אותו לנהל חיים הנסובים סביב החוב – במקום לנהוג באחריות ולהרוג אותו במהירות האפשרית.

היא מטשטשת את הגבול בין התנהלות פיננסית “טובה” ל”רעה”, מבלבלת את הציבור, ובעיקר מסתירה את האפשרות להתנתק כליל מהמטריקס של החוב דרך חיסכון אגרסיבי וויתור מוחלט על אשראי צרכני לסוגיו.

(*) דירוג האשראי נקבע לפי פרמטרים כמו היסטוריית תשלומי החוב, אורך קובץ ההיסטוריה, יתרת החוב לתשלום, סוגי ההלוואות בתיק ומספר בקשות האשראי שהתקבלו בתקופה נדונה.

avatar
  הירשם  
החדש ביותר הישן ביותר המדורג ביותר
הודע על
רוני
אורח
רוני

בגדול אני מסכים איתך אבל יש מקומות שדירוג אשראי יכול לעזור, במגזר העיסקי בהתנהלות מול לקוחות חדשים שמזמינם סחורה, לקוחות ותיקים שנקלעו לקשיים, בעלי דירות המשכירים את הדירות. אני מאמין שדירוג אשראי יעודד את הציבור הרחב להתנהל נכון יותר אחרת עם דירוג אשראי נמוךהוא עלול לא לקבל מימון לרכישת דירה או יתקשה להשכיר דירה. אם בעתיד יחליטו לאסור על הבנקים לאפשר ללקוחות לגלוש למינוס ויגבילו את כרטיסי האשראי זה יכול להיות מושלם.

האופטימית
אורח
האופטימית

דירוג אשראי לא חייב להיות רע. למשל חסכן אגרסיבי שבוחר להשקיע בנדל”ן באמצעות מינוף משכנתאות עקב הריבית הזולה היום במקום להשקיע בשוק ההון. במקרה זה דירוג אשראי אישי טוב יכול להיות מאוד מועיל ולעזור לו להגיע לעצמאות כלכלית מוקדם יותר.

אא
אורח
אא

המושג המודרני ״מינוף״ מתקשר ואף מעודד הרבה חולרות. זורקים פה דרכים ליצירת הון בלי להבין את המשמעות של, ״מינוף״ למשל..

ניר
אורח
ניר

מעניין, אבל בהנחה שאנשים ימשיכו לקחת ולתת הלוואות (אחד המקצועות העתיקים בעולם) דירוג האשראי ישכלל את התחרות ולכן מבורך ועוד איך.

YossiN
אורח
YossiN

ממש, אבל ממש לא נכון מכל כוון שאתה רק מסתכל על זה ראשית, יקירתי, גם את צרכנית אשראי: יש לך כרטיס אשראי אמרת? חברת כרטיסי האשראי נתנה לך אשראי. את משלמת את חשבון החשמל אחרי חודש? שוב- חח”י נתנה לך אשראי. האם את מחזיקה את הסלולר שלך במסלול פריפייד (טוקמן)? אני מניח שלא כי זה מסלול יקר. תגידי שאת צרכנית קטנה של אשראי? בהחלט, אבל אינני מצליח לחשוב אפילו על מקרה אחד של מישהו שלא נותן או מקבל אשראי. שנית, את בחרת לפרוש מעבודה “כי את יכולה להרשות לעצמך” (או בניסוח דומה). מה תגידי למישהו שרוצה לעבוד/ להקים עסק כדי… קרא עוד »

galgal581
אורח
galgal581

ההשקעה בלימודים משתלמת רק אם אתה מוכשר לכך. אין שום טעם שמישהו שלא מוכשר ללימודים אבל יש לו ידיים טובות ילך לאוניברסיטה. אפילו אין טעם שיעשה בגרויות. אני מכיר אנשים שהלכו ללמוד במכללות ולא מוצאים עבודה במקצועם (כלומר סתם בזבזו זמן וכסף). אינפלציה בתארים אקדמאים תגרום לירידה בערכם בעיני המעסיקים (והדבר היחידי שחשוב זה איך המעסיקים רואים את התואר).

Quercus Robur
אורח
Quercus Robur

לפעמים להורים יש מספיק? מה, אני היחיד שלא לקח מהם שקל עד למעמקי התואר השני כולל? מתברר שאפשר אחרת.

yossishm
אורח
yossishm

הכוח העיקרי שמניע את הכלכלה הוא האשראי. אשראי לעסקים,אשראי למגורים. פייסבוק לא הייתה קיימת בלי אשראי ,גם ורדפרס לא ולכן היית כותבת את הפוסט הזה כנראה על קלף. את תמיד נופלת באיזור המיקרו וסגנון חייך הנזירי.
בהרבה פוסטים אני איתך.
בפוסט הנוכחי ,לא. כל השקעותייך בבורסה מושקעות בחברות ממונפות שלא היו מגיעות לשום תשואה ללא מינוף.למה? כי לבנות קו ייצור חדש או מוצר הייטקי חייבים מימון.מימון מביא איתו גם סיכון.
וכשנמנעים ממנו מקבלים כלכלה של ימי הביניים.
במיקרו יש משהו בדברייך.בכלכלה מודרנית? ממש לא.

יאיא
אורח
יאיא

תקרא שוב, הנושא הוא מתן דירוג לאשראי צרכני ולא לאשראי באשר הוא

דודו
אורח
דודו

לא כ”כ מכיר את נושא דירוג האשראי האישי, אך נשמע לי מעוות לגמרי העניין. איך כדי לקבל אשראי בריבית אטרקטיבית מוכרח כי אהיה בעל עבר אשראי טוב? אציין אירוע היפותטי: נניח כי אני אדם, שהוא חסכן אגרסיבי, השומר בכיסי כ-50% ממשכורתי ובנוסף מעולם לא נטלתי הלוואה. עוד נניח, שאני מגיע לבנק, וברצוני ליטול לראשונה בחיי הלוואה ארוכת טווח, שגודלה אינה עולה על סה”כ המזומנים ושווי המזומנים הנמצאים ברשותי. לפי ההיגיון הבריא, נטילת הלוואה שכזו, צריכה להיות בריבית הנמוכה ביותר – וכמובן, דירוג האשראי הטוב ביותר. הרי מדובר בהלוואה לצרכן שזרם המזומנים השוטף שלו חיובי תמיד, סה”כ המזומנים גבוה מסה”כ גודל… קרא עוד »

מעריץ
אורח
מעריץ

מה עם סולידיים כמוך שמעוניינים להשכיר דירה? האם דירוג האשראי לא יסייע להם לשפוט שוכרים פוטנציאליים?
דרך אגב האם העובדה שאת משלמת את חשבון כרטיס האשראי שלך בזמן לא עומדת לזכותך?

רונית
אורח
רונית

אני רוצה להתייחס לנושא דריסת הפרטיות. חברה ששוחה עם מנהל הבנק, ראתה בסיכום השיחה שיש סעיף פרטים אישיים עליה כמו: רווקה, בעלת שווי דירה בערך של XXX, ועוד פרטים מטרידים מאוד.
היא דרשה כמובן להסיר פרטים אלה מהמאגר, אבל אני תוהה מה המצב בבנקים אחרים, האם לדירוג האשראי האישי נלווים גם הפרטים האישיים הללו? ואיך אפשר למנוע דליפה של פרטים כאלה לכל דיכפין?

Ben Ohayon
אורח
Ben Ohayon

את לא חושבת שזה יותר טוב למשקיעים? חלק מהתיק שלך מושקע בבנקים וחברות פיננסים…שעתה יוכלו לתמחר יותר טוב את ההלוואות שהם נותנים.

Moni Cohen
אורח
Moni Cohen

אשראי בא לטובת הצרכן אם הוא יודע להשתמש בו בתבונה,
חבילת נופש שרכשתי למשפחה שלמה שולם באשראי למספר תשלומים – הספק יעשה לי בעיות יותר קל לי לנהל מולו משפט או לבטל עסקה כאשר לא שילמתי את כל הכסף.

amirtlv
אורח
amirtlv

דירוג אשראי גבוה יכול לחסוך כסף גם בלי שלקחת שקל אשראי. בעלי דירוג אשראי גבוה הם לקוחות רצויים, ולכן יקבלו תנאים עדיפים על היתר ( עמלות נמוכות, דמי ניהול נמוכים אם בכלל, וכיוצב).

עדי
אורח
עדי

בשורה התחתונה, את אכן סולידית, אבל מוזרה מאוד, ואני די מרחם עלייך… חבל רק שאת מידי פעם כותבת שטויות, את לא בעלת מקצוע באמת, סתם בלוגרית שמקשקשת גיבובים שונים.
בטוח לא תפרסמי את שאני כותב, אבל לפחות קראת את זה ואולי, אולי, תחלמי בלילה על חיים קצת יותר… מהכל… !!!
את חייה כאילו שאת יודעת מראש שלא תגיעי לשום הישג בחיים, לכן חיה על לחם וחמאה, ללא משפחה וללא ילדים, ללא שאיפות וללא חלומות, ללא טיולים לחו”ל וללא מסעדות, בקיצור, או שזכית בלוטו ונשארת מוזרה, או שאת לא באמת שפויה, את יודעת את התשובה, אבל למה להזיק לאחרים תמימים ???

דודו
אורח
דודו

אם יש דבר שאני ממש לא אוהב, זה להתייחס בבוז תוך כתיבה בסגנון נמוך לאורח חייו של אדם אחר. ניתן להביע ביקורת, ואפילו קשה, אבל אני רואה בסגנון הכתיבה הנ”ל לא פחות מעלבון. כעת אגש לעניין: נשאלת השאלה מה היא המטרה שהצבנו לעצמנו, שלפיה אנו פועלים? הסולידית, ואחרים כמותה, שואפים להגיע לעצמאות כלכלית. מקום עבודה הוא נטל מבחינתם. הוא מהווה לכרית ביטחון דקיקה הרבה יותר מתיק ני”ע שמן שמניב תשואה שלבדה מספקת למחיה. לאחר כמות לא מועטה של פוסטים שקראתי, הבנתי כי רמת החיים ותרבות הצריכה אינה נוגעת אליה ולדומים לה- ללא רכב פרטי, ללא יציאה למסעדות, תפריט מזון מחושב… קרא עוד »

projectio
אורח
projectio

דודו האדם הוא התוצאה של שרשרת ההרגלים שלו ועל פיהם הוא בוחר את סגנון חייו.

נ.ב לא חייבים בהכרח להתקבע בסגנון חיים אחד וניתן לקפוץ מסגנון חיים אחד לאחר.

מסגנון חיים של מנוחה,ספרים, חברים וחדר כושר לסגנון של פעילות עשייה ויצירה אינטנסיביים אם רמת עומס גבוהה והרבה הגשמה עצמית.

השאלה האמיתית היא אם לאותו אדם יש את חופש הבחירה לקפוץ מסגנון חיים אחד לאחר, או שהוא כלכך עמוס בהתחייבויות לאנשים לחפצים ולגופים שונים שהוא מחויב להישאר בסגנון החיים העיקרי שהוא בחר לעצמו?

דודו
אורח
דודו

השאלה היא מהו מחיר החופש?
גם להתחתן ולגדל ילדים זו התחייבות לאנשים. זה בהחלט עניין שמקשה על קפיצה מסגנון חיים אחד לאחר. אז זה אומר שהדבר החשוב ביותר הוא האופציה הפתוחה של קפיצה בין סגנונות חיים?
גם לחופש עצמו יש מחיר ולעתים עצום.

יעקב
אורח
יעקב

מתוך עניין גרידא, האם מס הכנסה באמת התעניין אי פעם ברמת ההכנסות שלך? נראה לי שאם החוקר הוא ישראלי ממוצע יהיה לו מאוד קשה לקבל את רמת ההוצאות שלך או את חוסר ההכנסה מעבודה שלך. עצוב שכך המצב

יואב
אורח
יואב

דורין
את עושה עבודת קודש.
תמשיכי לכתוב מאמרים מדהימים ותתעלמי מכל האנשים הרעים עם התגובות ההזויות.
אני אישית לומד ממך המון.
תודה על הכל.

segev
אורח
segev

מחזק את דברייך. גם אני למדתי המון מהבלוג ואני חייב לציין שהייתה לו השפעה גדולה על ההתנהלות שלי.

מיכל
אורח
מיכל

נכון,
ויש לך השפעה חיובית נהדרת על המון אנשים.
נראה לי שמצידנו, קוראי הבלוג, את בשקט נפשי גמור יכולה לחסוך לנו את הרפש,
שלא לדבר על עוגמת הנפש,
ולמחוק תגובות כדוגמת זו של עדי לעיל.
אוהבימותך!
(:

ספקן
אורח
ספקן

הכל טוב ויפה, ואני בהחלט מסכים שלקיחת אשראי היא מנהג מגונה שהגיע הזמן לצרכן (בעל עסק זה עניין מעט אחר) להפסיק אותו.
אבל, וזה אבל משמעותי: כל הבעיות שציינת יפתרו ע”י נתנית “ציון בונוס” משמעותי למי שמעולם לא נכנס לחוב. הרי מי שלא היה בחוב בוודאי יודע כיצד לנהל את המשק של עצמו ומכאן סביר להניח שיחזיר את ההלוואה.
זו הרי הבעיה המרכזית לפי דעתך בפוסט זה לא?

אלי
אורח
אלי

נכון היה פעם לקחת הלוואה כאשר האינפלציה הייתה גדולה. כך יכלל לקנות מוצר מסוים ו” להרוויח” את ההפרש בין מחירו העכשווי, לבין מחירו העתידי, בהנחה שאין ביכולתם לקנות את המוצר עכשיו בתשלום אחד – מסיבות שונות. המצב היום שונה, ולכם גם הכדאיות נמוכה בהחלט.
החוק גם מטפל באשראי צרכני. אין הוא נותן כלל דירוג לאלה שחוסכים. רצוי היה, כמובן, שיהיה דירוג מקביל לאלה שחוזרים.
כנראה שהמטרה היא לעודד צריכה ולא חסכון, מסיבות כלכליות שלא כאן המקום לדון עליו.

אמיר
אורח
אמיר

איך אפשר כרטיס אשראי ללא דמי ניהול? (אם את מתכוונת לחיוב החודשי הקבוע על עצם השימוש בכרטיס)

Alon Shemesh
אורח
Alon Shemesh

אמיר, אם אתה משלם דמי ניהול על הכרטיס תגיד לבנק שלך:
קיבלתי הצעה לכרטיס לאומי קארד free עם פטור מלא מדמי ניהול ללא הגבלת זמן. האם תוכלו לתת לי גם פטור מלא מתשלום חודשי או שאני אזמין את הכרטיס שלהם ואבטל את הכרטיס הבנקאי?

אלי
אורח
אלי

אלון!
קבלתי כרטיס של אמריקן אקספרס בחינם מאחר שהייתי מנוי פעם על העיתון “אנשים ומחשבים”.
אני מתאר לעצמי שישנן אפשרויות דומות אחרות.

אחד שיודע מספרים
אורח
אחד שיודע מספרים

אולי פספסתי משהו.. אבל פורסם איפשהו האלגוריטם שמחשב את ציון האשראי? כי יש לי הרגשה די חזקה, שהיעדר היסטוריית אשראי חיובית לא בהכרח מוריד לך את הציון.
בלי לדעת את השיטה המדוייקת שבה מחשבים כל הדיון הזה נראה לי קצת שטחי..

Ron
אורח
Ron

בארה״ב היעדר דירוג אשראי שווה ערך לדירוג אשראי רע. ספקי אשראי עובדים מול מליוני צרכנים ואין אפשרות מעשית למדוד כל לווה לגופו. יש קריטריונים שמבטיחים למלווה סבירות גבוהה שהלווה יחזיר את ההלאווה במלואה ובזמן ועל פי הקו הזה כולם מתיישרים.

שירי
אורח
שירי

בתור מי שעברה לפני שנה לארה”ב אני נוכחת לראות כמה השיטה הזאת אכן מעוותת, וללא חינוך פיננסי נכון מכניסה ב-ד-י-ו-ק את אותו “מעמד Z ומוצא X” לחובות בלתי נגמרים ודירוג אשראי נמוך שלא מאפשר להם לצאת מהמעגל אליו הם נקלעים באופן בלתי נמנע.

שושי
אורח
שושי

הארת את עיני והזכרת לי נשכחות. בעברי כשגרתי בלונדון זומנתי לבנק שם נשאלתי בתמיהה מדוע אני לא משתמשת בכרטיס אשראי אלה בכרטיס דביט (בו יורד התשלום במיידי). לא הבנתי כל כך את השאלה והשבתי שכך אני חיה ממה שיש לי ולא נקלעת לחובות. המנהל הינחה אותי בעדינות בריטית שאני מזיקה כך לעצמי כי זה מוכיח שאין לי יכולת פרעון.. באופן הזה לא יכלתי לקבל שם משכנתא ואת בית המגורים שכרתי מישראלי שידע מה מקור הכנסתי כך שלא נתקלתי בבעיה.
אז השיטה הזאת תגיע, כנראה, גם לארץ אבל על כרטיס הדביט לא דיברו פה וחבל.

wewewwewe
אורח
wewewwewe

כרטיס דביט מאפשר גישה ישירה לחשבון הבנק שלך. עכשיו דמייני לך שהארנק שלך נגנב והגנב רוקן את חשבון הבנק שלך. בדיוק ברגע שאת צריכה מזומן דחוף, את תצטרכי לרדוף אחרי הבנק כדי שיחזיר לך את הכסף. וזו הסיבה למה רוב האנשים לא משתמשים בכרטיסי דביט.

רימון
אורח
רימון

את צרכנית אשראי עצומה ודירוג האשראי אמור להטריד אותך מ א ד.
אשראי מגיע בצורות רבות ולא רק בכסף.
לדוגמה – מישהו נתן לך כהלוואה לזמן מוגדר נכס בשווי מיליון שקלים תמורת
תשלום ריבית חודשית. או במילים אחרות – מישהו השכיר לך דירה תמורת
שכר דירה חודשי.

המשכיר שלך מכיר אותך ויודע שאין בעיות. אבל אם תרצי לעבור דירה בעתיד,
כל משכיר אחר יבקש ממך את דירוג האשראי שלך. אין דירוג או שיש דירוג גרוע?
הדירה תושכר למישהו אחר.

עמי ברויאר
אורח
עמי ברויאר

אין מה להתרגש מהמרי הפורקס היחידים שמרוויחים שם הם נותני השרותים בתי המסחר , הברוקרים, כותבי הספרים , המרצים וכולי.
אני מחזיק כרטיסי אשראי ( ללא עמלות ),כרטיסי האשראי מאפשרים לי לדעת את פילוג ההוצאות המשפחתי במדוייק ואוטומטית.
אני משתמש כמעט רק בכרטיסי אשראי, שומר את הדוחות באקסל ומקבל פילוח של ההוצאות שלי.
אם משתמשים בכרטיסים של אותה חברה מספיק לעשות טבלת ציר באקסל (PIVOT)
צריך להוסיף קטגוריות כמו חשמל ,רכב ,דלק

טל כרם מנכ"ל נדל"ן דיל.
אורח
טל כרם מנכ"ל נדל"ן דיל.

אהבתי את הפוסט כמו את כל הפוסטים שמכילים מידע רב ערך מנקודת מבט מדהימה לדעתי.

בבקשה שקלי איך להפוך את הבלוג לאתר ובצורה זאת המידע יהיה הרבה יותר נגיש ומסודר לגישה לאחור ולמידה.

המידע הקיים בבלוג יכול לשנות חשיבה של כמות מדהימה של אנשים את שלי היא שינתה ואני מודה לך על זה.

טל כרם.

Tal
אורח
Tal

כרטיס אשראי לא מייצר חוב?
חשבתי שאני דוחה את התשלום למועד החיוב בניגוד לתשלום במזומן.

חיים
אורח
חיים

כמי שנמנע כל חייו מחובות ושמסגרת האשראי שלו בבנק היא אפס, אני מזדהה ומסכים לחלוטין עם כל הנאמר בכתבה.

אני מבקש להוסיף הבט נוסף. הקמת מאגר מידע על כלל אזרחי המדינה היא פגיעה חמורה בפרטיות!

כאזרח הרוצה לשמור על פרטיותו, אני מתנגד לכך שמידע עלי ימסר לגופים עסקיים שאין לי אתם קשר כלשהו.

להבדיל ממאגרי המידע של רשות המיסים שהם רע הכרחי, מאגר מידע האשראי יהיה זמין למספר רב מאד של גופים עסקיים. גופים אלה ודאי ימצאו דרכים לנצל מידע זה לצרכים שונים מן היעוד המקורי. (פניה לאנשים עם “דרוג חיובי”, מכירת מידע לחברות מסחריות שאין להן גישה ישירה למאגר, וכו’.)

shai
אורח
shai

מפרספקטיבת הצרכן, המהלך של “דירוג אשראי” אמור להוות כגורם בקרה עליו. כמו ציון בבית ספר – לטוב ולרע. לכן, כפי שאני רואה את זה המטרה הסופית של המהלך הזה היא ליצור סוג של אחריות צרכנית אישית.

אם זו הכוונה, יש לי פתרון הרבה יותר פשוט, שמשום מה דווקא מאוד נפוץ בארה”ב ולא כל כך עובד בארץ – דביט.

יאיר בן משה
אורח
יאיר בן משה

בניגוד למה שכתב כאן אחד המשיבים, דווקא הסולידית מקיימת רמת חיים גבוהה יותר מאשר רובנו. כי עבור רוב הציבור, צוואר הבקבוק של ההנאה מהחיים היא חוסר הפנאי. לדוגמא יש לנו הרבה יותר ספרים מאשר פנאי לקרוא בהם. אנו משלמים סכום קבוע וגבוה תמורת הטלביזיה הענקית והכבלים, אך הפנאי והשקט הנפשי לצפות בה הוא החסר לנו. וכמובן שהילדים זקוקים לשיחה עם האבא וליטוף רגוע של האמא יותר מאשר לעוד צעצוע פלסטיק מבריקו ומזמזם. והמחשב והאינטרנט מלאים אוצרות תרבות ומוזיקה אין סופיים, אך אנו לא מספיקים לסייר בשום מוזיאון וירטואלי או לצפות באופרה או בלט באתרים הנפלאים, שוב כי אין לנו פנאי… קרא עוד »

אברי
אורח
אברי

כלל לא ברור על מה המהומה? מעיון בדו”ח הועדה עולה כי הוא עוסק באספקטים השונים של ניהול המידע: באיזה פורמט יישמרו הנתונים, לכמה זמן, האם ע”י גוף מרכזי או מס’ גופים שכל אחד יחזיק בוריאנט משלו, איזה חלק מהנתונים יחשב פומבי ואיזה פרטי – ומי רשאי לבקש מידע פרטי, וכאשר מישהו מנסה לתשאל את המאגר – באיזה פורמט יאחזרו את המידע: האם בפורמט של סליקה או אחר, וכו’. מה שהדו”ח לא אומר – איך מבקש המידע “יתרגם” את הנתונים לציון אשראי. זה כבר עיניינו של מבקש המידע. לא ניראה ש – “חסכנים כפייתיים” יפגעו במידה וירצו ללוות: נניח שלא ביקשתי… קרא עוד »

Shekel Shtaim
אורח
Shekel Shtaim

אנחנו לא יודעים מה ילמדו את הילדים בבית הספר בנושאים פיננסיים, אבל זה בטוח יהיה יותר טוב ממה שמלמדים עכשיו – שזה כלום

Rahamim Eliasi
אורח
Rahamim Eliasi

כרגיל פוסט מחכים ,האם בדאי לנצל אשראי בריבית של 2% לשנה להשקעה במניות?

ע.מדי
אורח
ע.מדי

אם היית חושף לבנק עבור מה אתה לווה האם היית מקבל אותה ריבית ? ההפרש בין מה שאתה משיג מהבנק לבין הריבית שהבנק היה נותן אם היה יודע (בהנחה שהוא נותן לך ובהנחה שהוא מנהל את עסקיו ביושר ולא דוחף הלוואות כי הוא מרוויח עליהם ולא אכפת לו מה יקרה לך אם אתה מפסיד) זה הסיכון הנוסף שקשור לעצם מטרת ההלוואה , עכשיו תשאל את עצמך מה היחס בין התשואה נטו לבין הסיכון שלקחת+2% ומה המחיר האישי שתשלם אם הבנק ידרוש לקבל את ההשקעה. אני אישית לא בעד משחקים כאלה, אבל אם אתה יכל לעמוד בסיכון האמיתי ובמחיר של הפסד… קרא עוד »

ע.מדי
אורח
ע.מדי

אין שום נזק שאדם שחוסך ואינו צרכן כפייתי ישמר לעמו מעמד של בכל דרוג אשראי גבוה לעיתים אדם יכל להיקלע לקשיי נזילות וישתלם לו יותר לקח הלוואת גישור מאשר לממש תיק השקעות. ואז הלוואה בתנאים מועדפים תהיה זולה יותר ממימוש אחזקות תשלום ותשלום מס על הרווח. נכון שמי שמחזיק בתיק סטייל הארי בראון 25% מזומן יש לו כנראהפחות בעיות נזילות אבל האיזון ומימוש רווחים שלא לצורך הוא בהחלט לא סימפטי. בשוק ההיטק מקובלת האימרה השקעה מגייסים כשאפשר לא כשצריך, והאנלוגיה תקיפה גם עבור מי שאינו צרכן אשראי, לא חייבים לקחת משכנתא במליון ש”ח אבל שווה ליצר פרופיל חיובי עד גבול… קרא עוד »

Yoav Allon
אורח
Yoav Allon

מסכים וכתוב מצוין. נקודה

fermion
אורח
fermion

לא הבנתי. אם דירוג האשראי אמור לבדוק רק את הסבירות שאדם יעמוד בתנאי ההלוואה, אז למה שאדם כמוני לא יקבל את דירוג האשראי המקסימלי? פשוט מאוד, אני בן 28, ולמרות שאני לא סולידי כמוך – מעולם לא שילמתי בתשלומים על כלום (חוץ מדירה, אבל זה לא נחשב תשלומים, זה נחשב כל חודש על אותו חודש). למה זה לא מעלה את הסבירות שאעמוד בתנאי ההלוואה? למה זה שאני עדיין סטודנט, אבל עם חיסכון של 70K (כי תמיד קניתי מיידית מה שרציתי, אבל רק כי רציתי ולא רק כי היה לי את הכסף) למה זה מוריד איכשהו את הסיכוי שאוכל לעמוד בהחזר… קרא עוד »

ע.מדי
אורח
ע.מדי

fermion,
אין לך סטטיסטיקה של לקיחת הלוואה והחזר, הרקורד שלך לא קיים באספקט הזה, זה לא אומר שאתה לא בעל אמצעים או אמין, זה אומר שאין לחברת הדירוג דרך אמינה להעריך את מידת הסיכון שלך כי בכל שאר הפרמטרים אתה לא תיפול במובהק בקבוצת הטובים או הרעים (מבחינת דרוג אשראי) וכאשר יש ספק אז אין ספק, ואתה נכנס למצב של סיכון גבוה (בגלל חוסר מידע לא בגלל אישיות קרימנלית 🙂 )

אלי
אורח
אלי

ואני אומר, שהחיים האידיאלים שלך, די בלתי אפשריים לרוב האנשים מסיבות שונות, ולכן הם כן “צריכים” ומשתמשים באשראי. ולכן, אני מסתכל על זה באופן שונה לגמרי.- בהנחה שיש צורך באשראי – מה גובה הריבית. ולדעתי, הריבית המושתת על תורכי האשראי במדינת ישראל היא גזל. לא פחות. בנקים לוקחים ריבית שלדעתי צריכה להיות מחוץ לחוק. הבנקים מעודיי אנשים לקחת הלוואות (לצרוך אשראי) בריבית חוקית לגמרי של מעל 12 או אף 14%. אז נכון שאלה אנשים בוגרים ומבוגרים שלוקחים הלוואות בריביות כאלה, אבל זה רק בדרך לצלילה עמורה יותר.
ואני אומר – למה שהוועדה לא תבדוק את גובה הריבית הנגזלת

מ
אורח
מ

שאלה
מה דעתך בקשר למינוף לצורך השקעה?

בסביבת הריבית שיש היום
האם יש מקום בכלל לשקול נטילת הלוואה לצורך השקעה?

האם אין פה הזדמנות להגדיל תזרים הכנסות בסביבת ריבית נמוכה ?

אני כל הזמן שוקל וחושב מה הסיכויים למול הסיכונים
האם אני מפספס פה משהו מהותי

נכון הריבית תעלה מתי שהוא, אבל בכמה ?

YishGene
אורח
YishGene

בארה”ב אין צורך באשראי מתגלגל (יענו כזה שדוחים את התשלום עליו לחודש הבא) כדי לצבור דירוג אשראי חיובי. מספיק לנתב את כל ההוצאות לכמה כרטיסי אשראי (משתמשים בכמה כדי לא לעבור שלושים אחוז מתקרת האשראי באף אחד מהם) ואפשר להגיע תוך חודשים עד שנים לדירוג אשראי גבוה מאוד. הדבר העיקרי הוא לא לפספס תשלום ולשמור על מרחק של 70 אחוז מהתקרה. בדרך נפתחים בפניך כרטיסים שנותנים החזרים על הוצאות (קראתם נכון – חברת האשראי שולחת לכם בסוף השנה צ’ק בגובה 1-3 אחוזים מההוצאות השנתיות שהוצאתם בכרטיס). כך שלא צריך לחשוב על זה כעל מתכון להגברת האשראי המתגלגל. פשוט צריך לשחק… קרא עוד »

ד
אורח
ד

ל–מ. מינוף לצורך השקעה מזכיר לי נשכחות:
בתחילת שנות השמונים הבנקים עודדו את לקוחותיהם לקחת הלוואות לצורך רכישת מניותיהם. בהמשך, הבועה התנפצה, והממשלה נאלצה לרכוש את הבנקים, המניות הפכו ללא נזילות לתקופה של כ-5 שנים.
להלן מפולת מניות הבנקים.
סיפור אחר הוא על עובדי מיקרוסופט ואחרים, בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, שהיו צריכים לשלם על האופציות שלהם שהפכו למניות. (מחיר הבסיס+מס) ולקחו לשם כך הלוואות, כי היה חבל להם “לבזבז” מניות. העובדות הן שהשוק נפל בכ-90%. ושווי המניות שנותרו היה פחות מהחוב.
להלן פיצוץ בועת האחנטרנט.
מינוף לצורך השקעה? בודאי, בעסק, בדירה.

Creatorit
אורח
Creatorit

נראה לי שמה שהיה פותר את כל העיוות היא אם דירוג אשראי מקסימלי היה מקבל רק אדם שלא לקח הלוואה מימיו, ושבחשבון הבנק שלו מוגדר שאין את האפשרות להיכנס למינוס. זה היה נותן מטרה טובה לשאוף אליה במקום המעוותת שהמערכת הזו מייצרת במבנה הנוכחי שלה.

עומר
אורח
עומר

הכל טוב ויפה, אבל את פשוט מגזימה ומקצינה. קודם כל, ההמצאה הזאת היא לא ישראלית: יש את זה בארה״ב. חשוב מזה, אם אתה לא משתמש הרבה באשראי (כמו אצלי כשחייתי בארה״ב), עדיין הדירוג שלך מעולה ואין שום בעייה לקנות בסופר. מה שהם לא מקבלים שם, ובצדק, זה דווקא את הצד השלילי.
ולבסוף, אל דאגה, אם אתה עשיר ויש לך כסף או הון, אין שום בעייה לקבל אשראי מהבנק (כנגד בטוחות) גם אם לא השתמשת מעולם בכרטיס אשראי. הבנק ישמח. בקיצור, אני מת על הבלוגים שלך. קורא מעריץ. אבל זה חלש…

עמית
אורח
עמית

הי סולידית יקרה, אני קורא כבר כמה שבועות את הבלוג הזה.בהחלט מעורר מחשבה… אבל…. אני לא מצליח להבין אותך כי…. 1. למעשה, רוב השכירים בעלי השכר הממוצע במשק ומעלה חוסכים ושוויים הנקי עולה מידי חודש, באמצעות הפנסיה, השתלמות וכו. רבים לא מודעים לכך שהם גדלים כלכלית, אבל למעשה זה כך.אגב, גם משכנתא היא סוג של תכנית חיסכון..את קונה נכס כלכלי במינוף ובכל חודש שאת משלמת את המשכנתא את מגדילה את השווי הנקי שלך. 2. את מציגה פה דרך חיים של חיסכון אגרסיבי בעצם כל החיים….כלומר, כשעבדת רמת החיים שגזרת על עצמך היתה נמוכה כדי שהיא תישאר נמוכה כש”תצאי לפנסיה”בגיל 30.… קרא עוד »

Alon Shemesh
אורח
Alon Shemesh

עדיין לא ברור מה יהיה דירוג האשראי של מישהו שתמיד נמצא בפלוס וכל הצ’קים שלו מכובדים.
אם כל אזרח יוכל לקבל את הדירוג האישי שלו פעם או פעמיים בשנה, סביר להניח שמשכירי הדירות יבקשו מהשוכרים לראות את הדירוג שלהם. במצב כזה, הדירוג הופך להיות חשוב לאנשים כמו הסולידית.

יגאל אלקסלסי - ממייסדי eloan
אורח
יגאל אלקסלסי - ממייסדי eloan

ברכות לסולידית על הסקירה על הנושא על דירוג אשראי. למען הגילוי הנאות, אומר, בראשית הדברים, כי אני ממקימי eloan.co.il פלטפורמה להלוואות המונים. כמו כן, אציין כי הופעתי הן בפני צוות זקן, הן בפני ועדת שטרום וקרוב לודאי שיזמנו אותנו גם לועדה הבאה בנושא תחרות במערכת הבנקאית בעוד 3 שנים. הרעיון הבסיסי אליו שואף הרעיון של דירוג אשראי אישי הוא כמובן, לייצר תחרות בין ספקי האשראי השונים. אי אפשר להסכים עם הסולידית לגבי הנקודה לפיה “אני מסרבת לשלם ריבית לקפיטליסטים חמדנים” וכי דירוג אשראי מעניין אותה כשלג דאשתקד כי “לעולם לא תצרוך אשראי”. יש להבחין בין חוב טוב לחוב רע. חוב… קרא עוד »

אלי
אורח
אלי

פוסט מעולה. הדבר היחיד המשונה לי היה שתוך כדי הקריאה קפץ לי פרסומת של כרטיסי השראי עם הלוואה לכל מטרה… צילמתי מסך…

Amit Dar
אורח
Amit Dar

אמנם עבר לא מעט זמן, אבל הנה הדבר היחיד שקרה מאז:
http://www.boi.org.il/he/ConsumerInformation/ConsumerIssues/Pages/BankID.aspx

זה לא דירוג אשראי, אבל כן התחלה של משהו אחיד בין הבנקים…

Nir
אורח
Nir

היי,
רציתי לדעת באיזה מדינות כיום מופעל דירוג-אשראי-אישי?
אם יש לך מקורות שבהם אוכל ללמוד על הנושא אשמח אם תשתפי…

ד
אורח
ד

היי האם אני יכולה לבקש לצאת מהמאגר ולא להיות בדירוג אשראי כלל?

הצטרפו לרשימת התפוצה

אנא המתינו

תודה שנרשמתם!

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום