הספרים של איין ראנד כמעיין המתגבר ומרד הנפילים (לא יודע מה עדיף לקרוא קודם, את כמעיין המתגבר כדי להכין את עצמך נפשית למרד הנפילים, או את מרד הנפילים כדי שכמעיין המתגבר יראה כמו ספרון לגיל הרך. אני קראתי קודם את עלילותיו של הווארד רורק). לא כל הרעיונות מושלמים, אבל נוקבים וחזקים. כנ"ל העלילה שנמרחת, אבל בסוף כל פרט משם מגיח במציאות. עדיין לא יצא לי לקרוא את המנון ואנו החיים.
לבד בברלין של הנס פאלאדה על שלטון הנאצים מנקודת מבטם של הגרמנים. מדגיש את האבסורדיות שהשתלטה על ההיגיון בתקופה ההיא.
אבל בעיקר אני אוהב ספרי עלילה ישראליים. כמו שכולם כתבו ספרים של אשכול נבו, אז גם אצלי הוא בדרגה של סופר שאני ארוץ לחנות לקנות כל פעם שיצא משהו חדש שלו, ואפילו . זה הדירוג:
1. משאלה אחת ימינה
2. המקווה האחרון בסיביר
3. נוילנד
4. ארבעה בתים וגעגוע
5. שלוש קומות
6. צימר בגבעתיים
עוד ספרים בסגנון הזה של שואה, מלחמות ישראל, עולים, קיבוצים ופריפריה, אשכנזים-מזרחים (אבל חינני, לא מתלהם כמו רועי חסן למיניהם) וכיו"ב: הכלב היהודי של אשר קרביץ, בשבילה גיבורים עפים של אמיר גוטפרוינד, עד שיום אחד של שמי זרחין (עם כמה חלקי עלילה לא שגרתיים בעליל), זאבים בשלג של אורלי קראוס ויינר (למי שלא אלרגי מדי לסיפורי נשים חזקות), ממערב לירח של מיכל שלו (למי שלא אלרגי מדי לקיטש).
עוד 2 טובים ומפתיעים: זה לא שאני לא אוהבת של אורית הראל והדבר הכי טוב שיכול להיות לקרואסון של פבלו טוסט.