מישהו כתב כאן במענה לאחד הפוסטים שחיים בצמצום אינם אפשריים כשבן או בת הזוג שלכם הוא פזרן כפייתי. האמת היא שזה נכון, אבל גם אם התחתנתם עם מישהו שלא יודע להעריך את ערך הכסף – לא הכל אבוד.

לפני הכל, הערה חשובה. הפוסט הזה נכתב בלשון זכר, ופונה לגברים הנשואים לנשים פזרניות. יש שתי סיבות לכך.

ראשית, 66% מהגולשים באתר הזה הם גברים צעירים – נתון משמעותי שאין להתעלם ממנו.

שנית, אני מאמינה שהרבה יותר קל לשכנע גבר לחסוך כסף מאשר ההיפך. מהפרספקטיבה שלי כאישה, אני מרגישה שמשווקים לי הרבה יותר ומעודדים אותי לצרוך הרבה יותר כמעט בכל מישור קיומי.

מנקודת מבט אבולוציונית-ביולוגית, נשים הן לקטות ואילו גברים הם ציידים. תעשיית הפרסום מודעת לכך, ומנצלת את התכונה הזו בציניות. לא סתם הוקמו בארץ "קניונים לנשים", כדי להנעים את חווית ה"לקט"; אין זה מקרה שחווית ה"שופינג" הפכה מאמצעי למטרה (אם לא כדרך להגשמה עצמית) בעיני נשים ונערות רבות; אין זה מקרה שנשים רבות סבורות שאם אפשר לקנות יותר – החיים נעשים מאושרים יותר, ואם אי אפשר לקנות יותר – החיים בהכרח אומללים יותר.

זה לא אומר כמובן שגברים באופן כללי מתנהלים טוב יותר עם כסף. למעשה, יש הוכחות שטוענות ההיפך. מכאן שחלק גדול מהנקודות בפוסט רלוונטיות באותה מידה לנשים שמנסות לחסוך אבל מתקשות לעשות זאת כי הבעל זורק הכל על אלכוהול, הימורים, סיגריות או אפילו תחביבים לגיטימיים יותר.

אחרי כל הדיסקליימרז, ובתקווה שלא הברחתי את כל קוראותיי הנאמנות: מה בכל זאת אפשר לעשות אם האישה מבזבזת, ואתה לא רוצה לפרק את החבילה?

1. ראשית כל – אל תזיק

יתכן שהגעת למסקנה שאפשר לחיות חיים מלאים ומאושרים גם בלי ללכת לקניון כאמצעי לפתרון בעיות. יתכן שהבנת, בדרך כלשהי, שאינך חייב לעבוד עד גיל 67 רק כדי שתוכל לקנות בית גדול ולמלא אותו בחפצים מיותרים שירשימו את השכנים. יתכן שהגעת למסקנה שאפשר וצריך להבחין בין צרכים ורצונות, ובהתאם לכך לרסק את התקציב המשפחתי תוך שבוע.

נהדר. זה עדיין לא נותן לך את הזכות להחליט בשביל אשתך, לשלוט בה או לגרום לה לפעול בניגוד לרצונה. כן, אפילו אם היא עצמה שופוהוליקית שלא עבדה יום בחייה.

אם אתה מוצא את עצמך מעיר לה פעם אחר פעם על הבזבוזים שלה, סביר להניח שכבר נבנה מתח מסוים. נדנוד כזה עלול להביא לעצבים, ואישה עצבנית היא אישה שמרגישה צורך לפצות את עצמה – בדרך כלל בכסף שלכם.

אני לא יועצת זוגיות. למעשה, אני בכלל לא נשואה. אבל מנתון אחד אי אפשר להתעלם: מחלוקת כלכלית היא אחת הסיבות המובילות לגירושין בישראל. וגירושין זה עסק יקר מאוד – כלכלית ומנטאלית.

2. עשה, אל תטיף

הנטייה לחסכנות היא במידה רבה מולדת. יש אנשים עם מנטליות בזבזנית ולעומתם יש אנשים חסכניים מלידה. ישנם אנשים שעבורם ההמלצה לחסוך יותר מ-50% מההכנסה הפנויה בחודש היא מסקנה ראויה ומתבקשת. אחרים יחשבו שזה רעיון קיצוני וזר.

בהנחה שאשתך נמנית על הזן השני, ספק אם הטפה מילולית תביא תועלת, אלא אם ניחנת בכריזמה מדהימה או בכישורי שכנוע פנומנליים (ואז אין לך צורך בפוסט הזה).

הדרך הטובה ביותר לשכנע אחרים לחיות בצמצום היא להדגים זאת באופן אישי. הרעיון הוא להמחיש שאפשר להיות מאושר ויחד עם זאת לצרוך פחות ולחסוך יותר, וכל זה מבלי "להתכלב" ומבלי להקריב קורבן.

איך? קנה פחות. השג דברים מיד שניה או משווקי קח-תן. אמץ תחביבים חינמיים. השקע את זמנך בפיתוח אישי שאינו מצריך כסף. היפטר מחפציך המיותרים (מכור באיביי או מסור לצדקה).

הראה לה שאתה נהנה מהחיים גם בלי להיות תלוי בחפצים. הראה לה שאפשר להיות מאושר ללא קשר לכמות הכסף שמשקיעים בדבר.

3. סגל את החסכנות לחיי הזוגיות

בהדרגה, שלב את החסכנות בחיי הזוגיות שלכם. במקום ללכת לסיבוב בקניון או לבילוי במסעדה יקרה, צאו לג'וגינג או שתבשלו ארוחה רומנטית בבית. חשוב שזה ייעשה באופן ספונטני, לא מעושה. אל תדגיש את העובדה שהחלופה שאתה מציעים זולה משמעותית.

4. חתור לעמק השווה

יתכן שאשתך היא צרכנית קומפולסיבית שהכסף זולג ממנה מהר יותר מהמים בבריכה של שרה וביבי בקיסריה. ויחד עם זאת, סביר להניח שיש נקודות ששניכם מסכימים עליהן: שניכם הייתם רוצים לבלות זמן רב יותר עם הילדים, ופחות בעבודה. שניכם הייתם רוצים להצליח לסגור את החודש על בסיס קבוע ולחסל את המשכנתא. שניכם הייתם רוצים להבטיח את עתידה הכלכלי של משפחתכם.

במקום לכפות ולהטיף, נסה ליצור מכנה משותף במונחים שלה. כך תהיה לך קרקע פוריה ל"שתילת" רעיונות (בסגנון הסרט Inception).

מכאן קצרה הדרך להסבר על האופן שבו אורח חיים חסכוני מפנה זמן למשפחה, לתחביבים, ולעזרה לאחרים; שמעט זה יותר; שההימנעות מקנייה היא לא הקרבת קורבן; שאושר אמיתי לא נובע מחפצים ומוצרים; ששופינג כפייתי הוא – כשמו כן הוא – התמכרות ככל ההתמכרויות; ושממילא הבית שלכם עמוס לעייפה בחפצים, ומי בכלל אוהב לנקות בית מבורדק?

5. כסף נועד לעבוד – גם בשבילה

רעיון לא פחות חשוב שיש "לשתול" הוא העובדה שכסף הוא יותר מאמצעי לקנייה של בגדים, נעליים ונרות ריחניים. כסף יכול לעשות כסף.

לקוראי "הסולידית" האמירה הזו טריוויאלית. לרוב בני המעמד הבינוני והנמוך בישראל, זו תגלית מרעישה שדורשת הסתגלות. הקונספט של עצמאות כלכלית – מצב שבו הכנסה פסיבית מכסה על ההוצאות השוטפות ואין צורך עוד לעבוד – עדיין לא היכה שורש בארץ.

סביר להניח שהמילה "בורסה" תגרום לאשתך להשתנק ולצווח שזה מסוכן ו/או לא בשבילה. היא תגיד ש"חיים רק פעם אחת" (גם אם זה נכון, האם את רוצה לבזבז את כל החיים הללו במקום העבודה?) וש"מגיע לה לפנק את עצמה".

היא לא חייבת לעשות קורס בשוק ההון כדי להבין שכסף הוא דבר יצרני, שיכול בפני עצמו לייצר הכנסה פסיבית שוטפת – לפחות עד ליום שמבזבזים אותו. ואם היא פוחדת – כדאי להסביר שסיכון האינפלציה חמור לא פחות מסיכון השוק בבורסה.

6. נהלו את תקציב המשפחה ביחד

צרו תקציב הוצאות משותף, עקבו אחריו יחד (סגלו את זה לשגרת סוף השבוע שלכם) ונסו להמחיש באמצעותו את ההגיון המתמטי הפשוט הנובע מצמצום הוצאות.

סכמו יחד את ההוצאות וההכנסות מדי חודש והזינו את הנתונים בקובץ אקסל. מדי חודש, השוו את הנתונים בעמודת ההכנסה הפסיבית מתיק ההשקעות (A) לנתונים בעמודת סה"כ הוצאות לחודש (B). ביום שבו הנתון בעמודה A יהיה גדול מעמודה B, תוכלו להפסיק לעבוד בשביל כסף.

חשוב שניהול תקציב המשפחה יתבצע במשותף. אם רק אחד מבני הזוג עוקב אחר התקציב, טבעי שבן הזוג השני לא יידע מה המצב הכלכלי בבית.

סכמו ביניכם ששניכם אחראים באותה מידה לעמוד בתקציב, לא משנה מי מכניס יותר ומי פחות. ההתחייבות הזו אמורה לרסן את יצר הבזבזנות.

7. הגדירו תקציב הנאה משותף

במסגרת התקציב תוכלו להקצות לעצמכם "דמי כיס" משותפים. בכספים הללו, המהווים נתח מהעודף התקציבי, תוכלו להשתמש להנאות משותפות. זה יתרום לזוגיות שלכם, ועשוי לרסן את דחף הבזבוז האישי של בת זוגך.

8. קנה לה מתנות עם ערך ממשי

במקום לקנות לה עגילים וטבעות ליום הולדת, קנה לה עותק של Your Money Or Your Life או Early Retirement Extreme. ברגע שהיא תבין שזמן יקר מכסף והיא תתחיל לחשוב על הבזבוזים שלה במונחים של זמן אבוד, יתכן שייפול האסימון.

9. הוצאות אלטרנטיביות כפיתוי

אם אשתך עדיין לא בשלה לעכל את חשיבות החיסכון, אפשר לפתות אותה באמצעות הוצאות חלופיות. למשל: במקום להוציא 200 שקל על ארוחה במסעדה, אפשר לומר: "אולי עדיף להשתמש ב-200 השקלים הללו למימון הטיסה שלנו לקאריביים הקיץ?" כן, אני לא אוהבת את זה, אבל לפעמים המטרה מקדשת את האמצעים. בפרט אם הטיסה הזו לא תצא לפועל בסוף 😉

10. אם שום דבר לא עובד

הגדירו יחד תקציב קשיח, וחלקו את כל העודפים ביניכם שווה בשווה (במקום תקציב הנאה משותף). בהנחה שאתם מסיימים את החודש בפלוס, הצע לבת זוגך לחלק את העודפים שווה בשווה. בעוד שהיא תבזבז את הכסף מבלי להניד עפעף, אתה תוכל לחסוך אותו.

לפעמים הכסף צריך פשוט להיגמר. כואב, אבל יעיל במיוחד. יתכן שרק אז היא תקשיב.

אולי אני צריכה למצוא דרך לגרום לאנשים חסכניים משני המינים להכיר אלה את אלה. אני אוסיף תת פורום "היכרויות" לפורום, נראה מה יקרה 🙂