בית » השקעות » 5 סוגי אגרות חוב שמהן מומלץ להתרחק

5 סוגי אגרות חוב שמהן מומלץ להתרחק

אגרות חוב נתפסות בדרך כלל בתור מרכיב סולידי יחסית בתיק ההשקעות, אשר מייצר הכנסה קבועה למשקיע. אולם כפי שראינו, סיכונים בהשקעה באגרות חוב קיימים למכביר.

משקיע הבוחר להשקיע באגרות חוב ממשלתיות, בדגש לאג”ח ממשלתי בריבית קבועה ולטווח ארוך ככל האפשר,  מגן על עצמו מפני רוב הסיכונים. זכרו כי לשיטתו של בראון, התפקיד המרכזי של פלח האג”ח בתיק הוא להגן על ההשקעה בסביבה דפלציונית. אגרות חוב ככלל אינן המכשיר האידיאלי להובלת התיק בתרחיש של אינפלציה או צמיחה כלכלית, ומומלץ לשקול אפיקי השקעה אחרים (השקעה בזהב ובמניות, בהתאמה).

 ועדיין, בבורסה לניירות ערך נסחרות אגרות חוב רבות ומסוגים רבים ושונים. חלקן המכריע אינו מתאים למודל ההשקעות הסולידי  של הארי בראון, וככאלה אין להן תפקיד בבניית תיק השקעות מומלץ. להלן חמשת סוגי האג”חים המרכזיים מהם מומלץ להיזהר:

1. אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד

 אג”ח ממשלתי צמוד מדד הוא אג”ח ממשלתי, אשר תשלומי הריבית (קופון) שהוא משלם משתנים בהתאם לשינויים לשינויים במדד המחירים לצרכן. במילים אחרות, מכשיר השקעה זה אמור להגן על המשקיע מפני אינפלציה במשק עד למועד פידיון האג”ח.

אמנם, מעצם היותו אג”ח ממשלתי הוא אינו חשוף לסיכונים של חדלות פירעון.  ולמרות זאת, אג”ח ממשלתי צמוד מדד אינו מתאים למודל ההשקעה של בראון. הסיבה העיקרית היא שאג”ח צמוד נבנה בראש ובראשונה כדי להגן על ההשקעה מאינפלציה. הוא מהווה גידור חלש ביותר מפני תרחיש של דפלציה, ולא יגיב בחדות הדרושה (בניגוד לאג”ח ממשלתי נומינלי), וככזה עלול לפגוע בביצועי התיק כולו. דוגמה טובה לכך ניתן לראות במשבר הפיננסי העולמי (2008) שהיה דפלציוני במהותו. בעוד שבמחירי אג”ח בריבית קבועה נרשם זינוק חד, האג”חים צמודי המדד גמגמו ולא סיפקו את ההגנה הדרושה לתיק.

2. אג”ח מוניציפלי

אג”ח מוניציפליות אינן מכשיר השקעה נפוץ בישראל, אך הוא בהחלט קיים. מדובר במילווה שגובה הרשות המקומית לטובת מימוש ויישום פרויקטים שונים בתחומי שיפוטה.  אג”ח מוניציפלי אינו מומלץ משתי סיבות עיקריות. ראשית, הריבית (קופון)  שאג”ח מוניציפלית משלמת תהיה על פי רוב נמוכה משמעותית מזו של אג”ח ממשלתי ארוך טווח. שנית, אג”ח מוניציפלית חשופות לסיכוני אשראי, סיכוני חידלון פירעון וסיכוני פירעון מוקדם.

במקרה של דפלציה חמורה, אג”חים מוניציפליות שהונפקו בריבית גבוהה יחסית עלולות להיפרע מוקדם מהצפוי על ידי הרשות המקומית ובכך יימנע מהמשקיעים לקצור רווח הון על  האג”ח הקיים.

3. אג”ח קונצרני (אג”ח חברות)

הארי בראון שלל השקעה באג”ח קונצרני כחלק ממודל ההשקעות שפיתח. גם אג”ח קונצרני בדירוג השקעה גבוה מאוד עלול להיפרע טרם זמנו או לעבור “תספורת אג”ח” (מחיקת חוב) בעקבות קשיים כלכליים של התאגיד המנפיק. בנוסף, חברות עסקיות יכולות להימחק ביום אחד, ויחד איתן הריבית על החוב שהן חייבות למשקיע.

מה עושים בתרחיש שבו אין ברירה אחרת, או שאינכם מעוניינים להלוות כספים למדינת ישראל על בסיס עקרוני אידיאולוגי? עקרונית, ניתן לרכוש אג”ח קונצרני ובלבד שהוא לטווח ארוך, בדירוג השקעה גבוה מאד ומונפק על ידי תאגיד מבוסס בלבד.  מכיוון שהסיכון לחדלות פירעון הוא הבעיה העיקרית בהשקעה באג”ח קונצרני, מומלץ לפזרו על פני מספר רב של חברות ככל הניתן. יש לוודא שקרן הנאמנות האג”חית שרכשתם מחזיקה אך ורק באג”ח בדירוג ההשקעה הגבוה ביותר האפשרי, וכמו כן ומחזיקה במספר רב של חברות כדי לפזר את הסיכון.

משקיעים המאמצים את הגישה הזו צריכים להבין שהם מקריבים את ההגנה מדפלציה בכך שהם נמנעים מקניית אג”ח ממשלתי. משבר כלכלי חריף עלול להביא לפשיטת רגל סדרתית של חברות במשק, כולל חברות שנחשבו ל”בטוחות”, מה שיסכן את כספכם.

4. אג”ח קונצרני בדירוג נמוך מאד (אג”ח זבל)

אגרות חוב הנושאות תשואה גבוהה מאוד (המכונות “אג”ח זבל”) מונפקות בדרך כלל על ידי חברות קטנות או בינוניות עם דירוג אשראי בעייתי. התשואה הפנומנלית המובטחת משקפת גם סיכון אשראי גבוה מאוד, שפירושו שהלווה עלול להיכשל בהחזר ההלוואה. ואכן, סקירה כללית של אגרות חוב הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב מעלה כי יש לא מעט אגרות חוב המבטיחות לשלם ריבית (קופון) בשיעור דו-ספרתי, כדי לפצות את המשקיעים על הסיכון הגבוה שהם נוטלים בהשקעה בחברה עם דירוג אשראי נמוך.

אל תסתנוורו מגובה התשלום. אג”ח זבל אינו מתאים לשום השקעה סולידית בשוק ההון, והוא למעשה מכשיר השקעה ספקולטיבי מאין כמותו. אג”ח נועד בראש ובראשונה להגן על החיסכון, לא לרדוף אחרי תשואות.  קניית אג”ח בסיכון גבוה אינה אלא ספקולציה, שעלולה להתברר כמסוכנת במיוחד היות שתגמולים גבוהים פירושם סיכונים גבוהים יותר.

אם ברצונכם לוודא שפלח האג”ח בתיק ההשקעות שלכם מגן עליכם בעת משבר כלכלי, חשוב להקפיד לרכוש אגרות חוב שאינן חשופות לסיכון אשראי או לסיכון חדלות פירעון. אג”ח זבל נכשל בשני מבחנים אלה בדיוק. במובן מסוים, מדובר באחד ממכשירי ההשקעה הגרועים ביותר בשוק – אתם מקבלים את מלוא התנודתיות והסיכון הכרוכים בהשקעה במניות, אך עם מעט מאד פוטנציאל ל”אפסייד” (זינוק במחיר) לעומת מניות. בנוסף, אג”ח זבל יכול לייצר אירועי מס לא מעטים שיפגעו אף הם בתיק ההשקעות (בהנחה שלא מחזיקים את התיק בחשבון פטור ממס).

בשיאו של המשבר הכלכלי ב-2008, אג”ח זבל רבים איבדו למעלה מ-30 אחוזים מערכם. שוו בנפשכם כיצד הרגישו אותם משקיעים שקנו אג”ח זבל מתוך הנחה שיגן עליהם בשוק יורד. לא כל אג”ח מסוגל לספק הגנה באופן זהה – היזהרו מפיזור מדומה של תיק ההשקעות.

5. אג”ח ממשלתי בחו”ל

אגרות חוב שמנפיקות ממשלות זרות חושפות את המשקיעים לסיכוני מט”ח ולסיכונים פוליטיים לא מבוטלים. לא רק שהאג”חים הללו יסבלו מתנודתיות חדה נוכח העליות והירידות בשוק המט”ח, ישנו גם הסיכון שהמדינה המנפיקה תחליט, קבל עם ועדה, שאין לה כל כוונה או נכונות לשלם חזרה את החוב.

אג”ח ממשלתי המונפק על ידי של מדינות בשווקים מתעוררים הוא דוגמה מובהקת לסיכון מעין זה.  כך, לדוגמה, נהגה אקוודור במחזיקי האג”ח שלה ב-2008: הנשיא רפאלה קוריאה ציין שמדינתו לא מתכוונת להחזיר חוב זר בשווי 30.6 מיליון דולר ל”מפלצות זרות”. כמובן שהמשקיעים ספגו נזק חמור.

הארי בראון המליץ להתמקד ברכישת אג”ח ממשלתי במדינה בה אתם מתגוררים, ובלבד שאין לה היסטוריה ארוכה של שחיתות ויש לה יכולת לשלוט בהיצע הכסף בשוק (לרבות באמצעות הדפסה). מדינת ישראל עומדת, נכון להיום ,בקריטריונים אלה.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

8 תגובות

  1. את שוכחת שגם מדינות יכולות להכריז על חדלות פירעון, מדובר בתרחיש קיצון אך אפשרי. הן יכולות להיכנס להיפר אינפלציה אך גם להכריז על חדלות פירעון כפי שעשו מדינות בעבר (יוון לאחרונה, רוסיה במשבר הרובל ועוד…) (יוון הייתה תלויה בגוש האירו אך עדיין מדינה יכולה לעשות דבר כזה אם תרצה).

    • כמובן שאני מדבר על ישראל, שהרי אכן כתבת שמדינות יכולות לעשות זאת כוונתי היא שגם ישראל יכולה…

  2. שלום דורין, וקודם כול, מירב התשואות והתודות על הבלוג היוצא מן הכלל שלך!
    לגבי אגח ממשלתי בחול, האם זה לא מכשיר טוב לפזר סיכוני מטח – כולל סיכון פיחות השקל עצמו, על ידי השקעה באגח מבוסס יורו ולישט?

  3. תפרנייה

    מה לגבי אג”חים של מדינות מבוססות ויציבות?

    • תפרנייה

      אפשר הסבר למפגרים?
      (מפגרים ממש – מהסוג שעד היום חסך בפק”מ – כן?)

      איזה דוגמאות יש למוצרים מנוטרלי מט”ח?

  4. שלום דורין,
    מה תהיה המלצתך למישהו שניהל תיק סולידי בישראל וכעת מתגורר בקנדה ומתחיל לבנות גם תיק סולידי קנדי.
    האם היית ממליצה לנהל שני תיקים במקביל? האם יש מוצרים שלשוק כלשהו יש יתרון/עדיפות בניהולם? זמן השהות בקנדה לא ידוע אבל הצפי/כוונה לשהות ארוכה.
    תודה מראש

  5. תודה!

השאר תגובה