• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

VTI vs. BRK

הטענה שרק 1% מהשחקנים בשוק מסוגלים לקרוא דוחות אולי נכונה (לא חושב שיש סטטיסטיקה כזאת אבל נניח)
אבל לדעתי לפחות 60% מהשוק מושקע דרך מוסדיים(קרנות השקעה אקטיביות פנסיה וכו)
שבהם יש גופי מחקר רציניים ולכן המחשבה שמשקיע בודד קטן יזהה כשל שוק או תימחור שגוי מתוך קריאת דוחות היא קצת אופטימית
 
אבל לדעתי לפחות 60% מהשוק מושקע דרך מוסדיים(קרנות השקעה אקטיביות פנסיה וכו)
שבהם יש גופי מחקר רציניים ולכן המחשבה שמשקיע בודד קטן יזהה כשל שוק או תימחור שגוי מתוך קריאת דוחות היא קצת אופטימית
נכון, ולמוסדיים יש המון משאבים ותיאורטית זה אמור לייצר שוק מאוד יעיל.

הבעיה שזה היה עובד רק אילו האינטרס הבלעדי שלהם היה לייצר תשואה ולא משהו אחר.

המשהו האחר שאני מדבר עליו הוא שימור לקוחות ושיווק, שזה גם אומר שלהיצמד למדד הייחוס זה הדבר החשוב ביותר והוא גובר על כל הזדמנות השקעה ולו הטובה ביותר. שום גוף מוסדי לא יכול לאפשר לעצמו לפגר אחרי מדד הייחוס שלו מול המתחרים באופן משמעותי ולו אף לחצי שנה. יש משקיעי ערך שמפגרים אחרי המדד גם 5 שנים וממשיכים לנהל כסף כי יש להם בסיס משקיעים מסויים וגם בגלל שאין להם צבא של עוזרים ומשווקים שצריך לשלם לו. בזמן שבית השקעות חייב תזרים מזומנים יציב כדי לשרוד, משקיע ערך צריך להיות מסוגל לספוג הרבה שנים שבהם הוא לוקח בחשבון שהמצב אולי לא יהיה משהו.

אפילו כשבית השקעות מעסיק כמות סבירה של אנליסטים, אלו עסוקים חלק ניכר מהזמן במשימות שיווקיות כמו כתיבת סקירות מאקרו ועריכת מצגות. ועד שהם יגיעו לרעיון המדהים שלהם, וזה יעבור ועדת השקעות בסוף ישקיעו בזה 0.5% מהקרן הרלוונטית כי צריך לפזר ולהיצמד למדד וכל זה ואז האפקט הוא מינורי.

כל ההתנהגות הזו נובעת מכך שהשכר נגזר מהיקף הנכסים, ולא מביצועים או מכספים שבית ההשקעות משקיע עבור עצמו ביחד עם הלקוחות. לכן כלל מספר 1 הוא לשמר ולהגדיל את כמות הנכסים, ולא לחפש הרפתקאות.

בקיצור, תיאורטית זה נשמע הגיוני אבל בפועל המוסדיים לא באמת מהווים תחרות. כדי להבין למה מספיק לפתוח אקראית דו"ח אנליזה ולנסות לקרוא איזה שטויות כתובות שם.
 
נערך לאחרונה ב:
ואולי הם הגיעו למסקנה שסטוק פיקינג טהור לא עובד בגלל מגוון אוביקטיביות ולא רק פוליטיקה משרדית או טיפשות

אבל אפילו אם זה המצב השוק קובע מחיר למניה מסיבותיו והשוק נשלט על ידי המוסדיים אז אפילו אם משקיע הערך צודק ב 100% בהבנת מצב החברה ומאמין שמדובר בכשל שוק כל עוד לא ישכנע את המוסדיים להצטרף אליו הוא לא יראה ברכה בעמלו. ואם ישקיע במניות בסחירןץות נמוכה יחשף לגחמות ההמון והספקולנטים.

למרות על הפוליטיקות של המוסדיים אף אחד לא יזרוק השקעה מוצלחת כנראה, ולכן כנראה שאפילו טובי האנליסטים מבינים שהשוק חזק מהם.

מי שמשקיע בחברות בכדי לקנות אותם או למשוך דיבידנדים יכול להתעלם מהשוק אבל רוב משקיעי הערך לא נכנסים לכך כנראה (חוץ מבאפט ?)
 
אפילו אם משקיע הערך צודק ב 100% בהבנת מצב החברה ומאמין שמדובר בכשל שוק כל עוד לא ישכנע את המוסדיים להצטרף אליו הוא לא יראה ברכה בעמלו.
בשלב מסויים העתיד הופך להווה ורווחי העתיד הופכים למזומן בקופת החברה, ואם משקיע הערך צדק, כולם יוכלו לראות את זה. השאלה היא תוך כמה זמן זה יקרה.

ברוב המקרים, אם משקיע הערך צדק, מתרחש משהו מעין זה, הרבה לפני שהרווחים העתידיים הופכים במלואם למזומן: החדשות הרעות נשכחות, אם היו כאלה, הבעיה הזמנית נפתרת, אם הייתה כזאת, הרווחיות חוזרת לרגיל, אם הייתה מגמת ירידה, וכן הלאה. לפעמים אפילו מופיעות חדשות זמניות טובות, שמשנות את ההתייחסות ויוצרות ציפיות.
 
אני באופן אישי לא קונה את הסיפורים האלו של value investing, וכן קראתי את גראהם וגם את באפט. אולי זה היה רלוונטי בשנות ה-60 וה-70, היום בעידן ניתוח דו״חות פיננסיים של חברות באמצעות מחשבים: זה כבר לא מעניין. כמה מסובך לדעתכם זה לכתוב היום תוכנית מחשב שתיישם בדיוק את העקרונות של גראהם? תאמינו לי שזה יותר פשוט מלכתוב תוכנית מחשב שמשחקת שח.
אבל זה נראה לי וויכוח דתי, ולכן אין סיכוי לצאת ממנו. מי שמאמין בזה: שילך על זה (כמובן הרבה יותר חשוב שהלקוחות שלו, שמשלמים לו עמלות, יאמינו בזה).

מה שכן מפריע לי זה השוואות לא הוגנות: ראשית, אם מסתכנים יותר: צריך להשוות ל-bench מסוכן יותר. וכן: יש קשר בין value investing לבין value stocks. זה לא שהמילה "value" מופיעה בשניהם. בשתי הגישות המניות הנבחרות צריכות ליהיות עם יחס מחיר לרווחים (P/E) נמוך. זה נכון שגראהם מציין קריטריונים נוספים כמו יחס חוב להון נמוך מ-1, ועוד אחרים, אבל בסוף הדרך, ברור שב-value investing מסיימים עם יותר מניות מסוג value.
אלו מניות שהשוק מעריך אותם במחיר נמוך יחסית, ולכן מצד אחד יש להם פוטנציאל גדול. מצד שני הן יותר מסוכנות.
כמו שהראתי המנייה של באפט עשתה פחות מקרן ETF של small-cap-value stocks של vanguard ב-5 שנים האחרונות. מה שלא רואים ב-5 שנים, מבחינתי לא מעניין, כי אפילו אם נכון: לעולם לא נדע. אבל: חשוב להשוות למדד הנכון. אין מה להשוות מישהו שבוחר מניות עם P/E נמוך למדד S&P500. זה פשוט לא נכון, ואפילו רמאות. כמו שיש פוטנציאל מאד גדול לבורסה ההודית לצמוח יותר ב-30 שנה הבאות, אבל אולי גם לא: אז אם מישהו ישקיע בבורסה ההודית את כל כספו ועוד 30 שנה יקנה בית גדול בתל אביב, זה לא אומר שהוא היה חכם יותר, ואין מה להשוות למדד "השוק״.
 
אלו מניות שהשוק מעריך אותם במחיר נמוך יחסית, ולכן מצד אחד יש להם פוטנציאל גדול. מצד שני הן יותר מסוכנות.
אני חושב שיש בדבריך כשל לוגי שנקרא הנחת המבוקש, כלומר הסתמכות על מה שאתה מנסה להוכיח. איך אתה יודע שהמניות שמשקיעי ערך קונים הן מסוכנות יותר? אתה לא באמת יודע, אתה מסיק את זה על סמך ההנחה שהשוק יעיל, בצירוף הידיעה שסטטיסטית, מניות דומות הניבו בעבר תשואת יתר. אם אתה רוצה להגיע למסקנה שהשוק יעיל, אסור לך להסתמך בדרך על ההנחה שהשוק יעיל.

במאמר מוסגר: אני בכלל לא פוסל השקעת ערך אוטומטית, באמצעות נוסחה שמשלבת מספר מטריקות או באמצעות מדדים שעושים דבר דומה. אבל לפלח את השוק לפי PE של השנה החולפת ולקרוא לזה "ערך" זה פשטני, ולקבוע את המשקולות לפי שווי שוק זו כפירה בעיקר. :)
 
נערך לאחרונה ב:
אני באופן אישי לא קונה את הסיפורים האלו של value investing, וכן קראתי את גראהם וגם את באפט. אולי זה היה רלוונטי בשנות ה-60 וה-70, היום בעידן ניתוח דו״חות פיננסיים של חברות באמצעות מחשבים: זה כבר לא מעניין. כמה מסובך לדעתכם זה לכתוב היום תוכנית מחשב שתיישם בדיוק את העקרונות של גראהם? תאמינו לי שזה יותר פשוט מלכתוב תוכנית מחשב שמשחקת שח.
אבל זה נראה לי וויכוח דתי, ולכן אין סיכוי לצאת ממנו. מי שמאמין בזה: שילך על זה (כמובן הרבה יותר חשוב שהלקוחות שלו, שמשלמים לו עמלות, יאמינו בזה).

מה שכן מפריע לי זה השוואות לא הוגנות: ראשית, אם מסתכנים יותר: צריך להשוות ל-bench מסוכן יותר. וכן: יש קשר בין value investing לבין value stocks. זה לא שהמילה "value" מופיעה בשניהם. בשתי הגישות המניות הנבחרות צריכות ליהיות עם יחס מחיר לרווחים (P/E) נמוך. זה נכון שגראהם מציין קריטריונים נוספים כמו יחס חוב להון נמוך מ-1, ועוד אחרים, אבל בסוף הדרך, ברור שב-value investing מסיימים עם יותר מניות מסוג value.
אלו מניות שהשוק מעריך אותם במחיר נמוך יחסית, ולכן מצד אחד יש להם פוטנציאל גדול. מצד שני הן יותר מסוכנות.
כמו שהראתי המנייה של באפט עשתה פחות מקרן ETF של small-cap-value stocks של vanguard ב-5 שנים האחרונות. מה שלא רואים ב-5 שנים, מבחינתי לא מעניין, כי אפילו אם נכון: לעולם לא נדע. אבל: חשוב להשוות למדד הנכון. אין מה להשוות מישהו שבוחר מניות עם P/E נמוך למדד S&P500. זה פשוט לא נכון, ואפילו רמאות. כמו שיש פוטנציאל מאד גדול לבורסה ההודית לצמוח יותר ב-30 שנה הבאות, אבל אולי גם לא: אז אם מישהו ישקיע בבורסה ההודית את כל כספו ועוד 30 שנה יקנה בית גדול בתל אביב, זה לא אומר שהוא היה חכם יותר, ואין מה להשוות למדד "השוק״.
כפי הנראה קראת את גראהם בריפרוף אם הגעת למסקנות האלה.
ערבבת פה המון דברים וחצאי אמיתות כך שזה יראה יפה. אם לא מעניין אותך טווח של יותר מ5 שנים - אז אני מטער, אני לא מבין איך אתה בכלל משקיע במניות.
אין קשר בין value investing למניות value. לא יודע מאיפה בכלל לקחת אותו (ואני בספק רב האם קראת את ספריו של גראהם אם אתה אומר דבר כזה).
לגבי תוכנת מחשב - זה שטות גמורה: תציג לי בבקשה תוכנת מחשב שתכמת את האישיות של חברי הדריקטוריון. זה בולשיט, על זה בנויה כל השטות של smart beta.

לפחות תציג רצף לוגי (לא מסקנות אד הוק) מנומק...
 
אני באופן אישי לא קונה את הסיפורים האלו של value investing, וכן קראתי את גראהם וגם את באפט. אולי זה היה רלוונטי בשנות ה-60 וה-70, היום בעידן ניתוח דו״חות פיננסיים של חברות באמצעות מחשבים: זה כבר לא מעניין. כמה מסובך לדעתכם זה לכתוב היום תוכנית מחשב שתיישם בדיוק את העקרונות של גראהם? תאמינו לי שזה יותר פשוט מלכתוב תוכנית מחשב שמשחקת שח.
אם זה היה רק עניין של מספרים ונוסחאות הייתי מסכים איתך אבל מכיוון שיש פה שיקול דעת איכותני שמעורב (נניח איכות הנהלה ועסק) אז לא באמת ניתן לכתוב תוכנה כזו. כמובן שהשקעות ערך על בסיס מספרים בלבד זה לא משהו שאמור לעבוד יותר מידי טוב - למשל הכישלון של הקרנות של גרינבלאט המבוססות על נוסחאת הקסם שלו.

אבל אפילו אם זה המצב השוק קובע מחיר למניה מסיבותיו והשוק נשלט על ידי המוסדיים אז אפילו אם משקיע הערך צודק ב 100% בהבנת מצב החברה ומאמין שמדובר בכשל שוק כל עוד לא ישכנע את המוסדיים להצטרף אליו הוא לא יראה ברכה בעמלו. ואם ישקיע במניות בסחירןץות נמוכה יחשף לגחמות ההמון והספקולנטים.
זה לא ממש נכון. מחיר יכול להיקבע בשוק גם ללא שינוי בביקוש והיצע אלא שינוי בקונצנזוס על המחיר. כלומר, אם פתאום כל אלו שמחזיקים את המניה מבינים שהיא שווה יותר המחיר פשוט יעלה בעיסקה הבאה. לא צריך שום ספקולנטים ומוסדיים בשביל זה.

הטענה שהמחיר משיג את הערך היא מאוד חזקה ואין כמעט מקרים הפוכים - כמעט ואין חברות במחיר סביר שמרוויחות הרבה בתשואה גבוהה עשר שנים וזה לא משתקף במחיר. אם היו כאלה, היינו רואים מלא חברות עם מכפילי רווח 3 וצמיחה של 10%+, אבל אין.
 
נערך לאחרונה ב:
אם זה היה רק עניין של מספרים ונוסחאות הייתי מסכים איתך אבל מכיוון שיש פה שיקול דעת איכותני שמעורב (נניח איכות הנהלה ועסק) אז לא באמת ניתן לכתוב תוכנה כזו. כמובן שהשקעות ערך על בסיס מספרים בלבד זה לא משהו שאמור לעבוד יותר מידי טוב - למשל הכישלון של הקרנות של גרינבלאט המבוססות על נוסחאת הקסם שלו.


זה לא ממש נכון. מחיר יכול להיקבע בשוק גם ללא שינוי בביקוש והיצע אלא שינוי בקונצנזוס על המחיר. כלומר, אם פתאום כל אלו שמחזיקים את המניה מבינים שהיא שווה יותר המחיר פשוט יעלה בעיסקה הבאה. לא צריך שום ספקולנטים ומוסדיים בשביל זה.

הטענה שהמחיר משיג את הערך היא מאוד חזקה ואין כמעט מקרים הפוכים - כמעט ואין חברות במחיר סביר שמרוויחות הרבה בתשואה גבוהה עשר שנים וזה לא משתקף במחיר. אם היו כאלה, היינו רואים מלא חברות עם מכפילי רווח 3 וצמיחה של 10%+, אבל אין.
אז מה שאתה אומר שהשוק הוא יעיל אבל בטווחי זמן לא קבועים , יש מיקרים שהשוק יהפוך ליעיל מידית ויש מיקרים שאחרי חודשים או שנים יגיע הקונצנזוס ובמקרה של טעות בהערכה הקונצנזוס יסגר באינסוף.
לרוע המזל מי שאינו מחזיק מערך איסוף מרשים על החברות שבו הוא משקיע ו/או סוג של מידע פנים בצורת בדיקת נאותות היכולת שלו לחזות את העתיד ממידע גלוי של דוחות הוא מוגבל
כמו שאמר בוהר "prediction is difficult especially about the future"
יש אין ספור של מומחי data mining שעובדים בתחום ולא שמעתי על אף אלגוריתם חיזוי מוצלח
שעובד בכל מצב , היכולת ההכללה של מערכות לומדות היא כבר הגיע לממדים מרשימים.
חברות שאני יודע שהצליחו הן חברות מסוג final שניצלו כשלי שוק של מהירות כדי לחזות מחירים מתוך כך שהם "רואות את העתיד" לפני שאר המשקיעים ויכולות לתמחר את המחיר הנכון לפני כולם זה דוגמא לניצול כשל שוק טכנולוגי
שמסביר את ההצלחה, אני לא מכיר שום דרך להשגת תשואה עודפת ללא ניצול מידע מהותי נוסף
בשלב מסויים העתיד הופך להווה ורווחי העתיד הופכים למזומן בקופת החברה, ואם משקיע הערך צדק, כולם יוכלו לראות את זה. השאלה היא תוך כמה זמן זה יקרה.

ברוב המקרים, אם משקיע הערך צדק, מתרחש משהו מעין זה, הרבה לפני שהרווחים העתידיים הופכים במלואם למזומן: החדשות הרעות נשכחות, אם היו כאלה, הבעיה הזמנית נפתרת, אם הייתה כזאת, הרווחיות חוזרת לרגיל, אם הייתה מגמת ירידה, וכן הלאה. לפעמים אפילו מופיעות חדשות זמניות טובות, שמשנות את ההתייחסות ויוצרות ציפיות.

זה בדיוק העניין - ״בשלב מסויים״ יכל לנוע בין שניה ל10 שנים, משקיע הערך אמור לשים שווי ותאריך התממשו. לשווי אחרת התחזית אינו בעל משמעות (באין סוף זמן החברה תכפיל את שוויה ...)
 
אז מה שאתה אומר שהשוק הוא יעיל אבל בטווחי זמן לא קבועים , יש מיקרים שהשוק יהפוך ליעיל מידית ויש מיקרים שאחרי חודשים או שנים יגיע הקונצנזוס ובמקרה של טעות בהערכה הקונצנזוס יסגר באינסוף.
לרוע המזל מי שאינו מחזיק מערך איסוף מרשים על החברות שבו הוא משקיע ו/או סוג של מידע פנים בצורת בדיקת נאותות היכולת שלו לחזות את העתיד ממידע גלוי של דוחות הוא מוגבל
בדיוק, השוק לא יעיל בטווח הקצר אבל מאוד יעיל בטווח הארוך לכל נכס. הרעיון הוא לראות אם יש פער בין המציאות למחיר, ולנצל את זה.

לא מדובר על חיזוי העתיד, אלא על תמחור באי ודאות דווקא. כן צריך לקרוא דו"חות (כמעט אף אחד לא באמת עושה את זה אז זה מקנה יתרון עצום). זה שהמידע בדו"חות גלוי זה ממש לא אומר שזה מגולם במחיר. יש למשל חברה שנתקלתי בה שבה הייתה הונאה של הרצת מניות. שוי השוק שלה היה 600M$ בעוד בשו"חות שלה הנכסים של החברה במאזן היו 0, וכתוב במפורש שאין לחברה כל פעילות עסקית. זה לא הפריע להרבה אנשים לקנות את המניות ולשוי לעלות מאפס ל-600M$ וחזרה לאפס תוך שנתיים בערך. לדעתי יש כמה עשרות מקרים כאלה בשנה בארה"ב.
 
בדיוק, השוק לא יעיל בטווח הקצר אבל מאוד יעיל בטווח הארוך לכל נכס. הרעיון הוא לראות אם יש פער בין המציאות למחיר, ולנצל את זה.

לא מדובר על חיזוי העתיד, אלא על תמחור באי ודאות דווקא. כן צריך לקרוא דו"חות (כמעט אף אחד לא באמת עושה את זה אז זה מקנה יתרון עצום). זה שהמידע בדו"חות גלוי זה ממש לא אומר שזה מגולם במחיר. יש למשל חברה שנתקלתי בה שבה הייתה הונאה של הרצת מניות. שוי השוק שלה היה 600M$ בעוד בשו"חות שלה הנכסים של החברה במאזן היו 0, וכתוב במפורש שאין לחברה כל פעילות עסקית. זה לא הפריע להרבה אנשים לקנות את המניות ולשוי לעלות מאפס ל-600M$ וחזרה לאפס תוך שנתיים בערך. לדעתי יש כמה עשרות מקרים כאלה בשנה בארה"ב.
כמה חברות כאלה נכללות במדד sp500 ?
כי אם כן אס האנליסטים של בתי ההשקעות פיספסו ובגדול וקשה לי להאמין לטעות סיסטמטי ת.
אם אתה משקיע במניות שלא מסודרות אז אולי אתה מנצל את הכשל שוק של שאר העודי שוק שלא קוראים דוחות.
בנוגע לחיזוי , כל הערכת שווי מגיע עם תאריך יעד ולכן עידכון שווי למטה או שינוי תאריך יעד מהווה כישלון של החיזוי, תוחלת הרווח של התחזיות היא מדד לאיכות החוזה ותוחלת הרוח שלו, זה נכון האלגוריתם אוטומטי כמו לקוראנץ דוחות אנושי
 
כמה חברות כאלה נכללות במדד sp500 ?
כי אם כן אס האנליסטים של בתי ההשקעות פיספסו ובגדול וקשה לי להאמין לטעות סיסטמטי ת.
אם אתה משקיע במניות שלא מסודרות אז אולי אתה מנצל את הכשל שוק של שאר העודי שוק שלא קוראים דוחות.
בנוגע לחיזוי , כל הערכת שווי מגיע עם תאריך יעד ולכן עידכון שווי למטה או שינוי תאריך יעד מהווה כישלון של החיזוי, תוחלת הרווח של התחזיות היא מדד לאיכות החוזה ותוחלת הרוח שלו, זה נכון האלגוריתם אוטומטי כמו לקוראנץ דוחות אנושי
מעט לדעתי. אני מכיר אישית כמה אבל קשה לי להאמין שיש יותר מידי. יש לך עולם של בערך 100,000 מניות, למה צריך דווקא להתעסק עם ה-500 הגדולות?

לא ברור לי למה אתה קורה "מניות לא מסודרות". יש כמה עשרות אלפי חברות עם שוי שוק בין 100M$ ל-10B$ שלא נכללות ב-S&P500 ובהחלט אפשר להשקיע בחלק מהן.

אין דבר כזה הערכת שוי עם תאריך יעד ספציפי או מחיר מדויק. אתה לא באמת יכול להגיד "בעוד 3 שנים המחיר יהיה כפול". המקסימום שניתן להגיד זה "בעוד כמה שנים, אולי 2 אולי 5, המחיר צריך להיות סביב המספר X". המודל מאפשר טווח רחב של טעות בגלל שהנכס נרכש במרווח בטחון גבוה, ואז יש מקום לטעויות. בנוסף יש את אלמנט הפיזור כי כן יש טעויות רציניות פעם ב...

להמחשה, נניח שאני קונה נכס שמניב 5 מליון פאונד באופן עקבי ב-12 מליון פאונד. גם אם טעיתי במידה מסויימת בהערכה והוא יניב נגיד רק 3 בעתיד, הוא עדיין שווה פי 2 ממה ששילמתי. זו דוגמא אמיתית אגב - מפעל עוגות באנגליה.
 
@Edward

זה שניתוח איכותי (מה שזה לא אומר) הוא חלק מהמתודה של השקעות ערך לא אומר שתהיה יותר טוב בו לעומת מחשב. אלא אם אתה מכיר אישית את ההנהלה והעובדים, אני לא רואה שום דרך שבה אתה מסוגל להעריך את איכות ההנהלה והעובדים ואין לך יכולת לראיין אותם. אם אתה מתכוון להערכה איכותית לפי דירוג אקדמי, היסטוריית תעסוקה, מספר מחקרים שפורסמו, מספר המחקרים שמצטטים מחקרים שלהם שפורסמו וכיו"ב, זה יותר כמותי מאיכותי, ואת זה מחשב יעשה טוב ממך.

גם אם כן היית יכול איכשהו לנתח מידע "איכותי" שמחשב לא מסוגל להבין, זה לא היה בהכרח מאפשר לך להעריך את איכות ההנהלה באופן נכון. אכן, היה לך בסיס יותר טוב לנסות ולהעריך, אבל זה לא אומר שהייתה באמת מצליח להעריך נכונה.

לגבי הדוגמא המגוחכת עם מפעל העוגות. נניח שהוא הניב 5 מיליון פאונד בעקביות. אתה קונה אותו ב12. למה זה שהוא הניב 5 מיליון פאונד אומר שהוא ימשיך להניב בסביבות 5 מיליון פאונד מהיום והלאה? למה אם אתה טועה הוא יניב רק 3? מה האינדיקציה לזה שהוא לא הולך להניב מינוס 10 מיליון פאונד בשנה הבאה? זה שהוא הניב 5 מיליון בשנה הקודמת? ממש לא. רוצה לפרסם את שם החברה כדי שנוכל להתרשם בעצמנו?

עכשיו, בניגוד אליך,מחשב מסוגל לנתח את כל 100,000 המניות בסדרי הגודל שציינת, לרבות להעריך את את ההיבטים הכמותיים באיכות של ההנהלה (דירוג אקדמי, היסטוריית תעסוקה, פרסומים אקדמיים וכיו"ב).

וכמה דוגמאות שחוקות לסיום - איך היית מעריך את איכות ההנהלה של LTCM? אנרון? פולקסווגן? לעומת זאת, איך היית מעריך את ההנהלה של אפל, אורקל, פייסבוק בימים שהן היו בשווי של 100M?

הבעיה בדיון הזה היא לא שיש טענות "דתיות". אני דווקא אשמח לגלות שאני טועה ושהשקעות ערך עובדות ואם הטענה (ההזויה משהו) של באפט שכל מה שצריך בשביל להיות מיליארדר זה לקרוא את גרהם ודודסוויל נכונה.
 
נערך לאחרונה ב:
@Edward
אם אתה מתכוון להערכה איכותית לפי דירוג אקדמי, היסטוריית תעסוקה, מספר מחקרים שפורסמו, מספר המחקרים שמצטטים מחקרים שלהם שפורסמו וכיו"ב, זה יותר כמותי מאיכותי, ואת זה מחשב יעשה טוב ממך.
הערכה איכותנית זה למשל דברים כמו מבנה של תוכניות תמריצים למנהלים, החלטות עבר של מנהלים בצמתים קריטיים לחברה, היכולת של מנהל להסביר את העסק בשפה פשוטה, מודל עסקי של החברה לעומת מתחרים. את הדברים האלה מחשב לא יכול למדוד וזה בהחלט נכנס לשיקול של האם להשקיע בעסק.

@Edward
גם אם כן היית יכול איכשהו לנתח מידע "איכותי" שמחשב לא מסוגל להבין, זה לא היה בהכרח מאפשר לך להעריך את איכות ההנהלה באופן נכון.
זה שיש לך כלי לא אומר שאתה יודע להשתמש בו, אבל לפחות יש לך כלי. אם אני צריך לחפור בור, השאלה אם יש לי את חפירה היא שאלה קריטית בביצוע המשימה בלי קשר לשאלה האם אני טוב בלחפור בורות או לא. אני לא כל כך רואה לאן אתה הולך עם הטיעון הזה חוץ מזה שכשיש סיכוי להצליח גם חייב להיות סיכוי להיכשל. מן הסתם.

@Edward
לגבי הדוגמא המגוחכת עם מפעל העוגות. נניח שהוא הניב 5 מיליון פאונד בעקביות. אתה קונה אותו ב12. למה זה שהוא הניב 5 מיליון פאונד אומר שהוא ימשיך להניב בסביבות 5 מיליון פאונד מהיום והלאה? למה אם אתה טועה הוא יניב רק 3? מה האינדיקציה לזה שהוא לא הולך להניב מינוס 10 מיליון פאונד בשנה הבאה? זה שהוא הניב 5 מיליון בשנה הקודמת? ממש לא. רוצה לפרסם את שם החברה כדי שנוכל להתרשם בעצמנו?
מעניין אותי למה אתה חושב שזו דוגמא מגוחכת.

זה נקרא Finsbury, סימבול FIF:
https://www.google.com/finance?q=LON:FIF&ei=IUkJVrHpK4LGsAGyyL34CA

איך יודעים שזה ימשיך להניב 5 מליון? בגלל שהביקוש למוצרי אפיה מהסוג הזה די קשיח, זה האופי של התעשיה. יש ביקוש X למוצרים האלו וזה לא משתנה בחדות מהיום למחר. מתחרים לא נכנסים לתעשיה כי התשואה על ההון מאוד נמוכה וזה מרתיע תחרות. אז אם יש לך מפעל כזה, סיכוי מאוד מאוד גבוה שגם בעוד 10 שנים זה יתפקד בערך באותו אופן. זה לא מפעל של אינטל או משהו בסגנון. זרקתי את המספר 3 מליון כי זה יהיה מצב קיצוני מאוד לעסק מהסוג הזה כדי להגיע לשם. זה אומר שהלקוחות יקנו בערך 20-30% פחות עוגות שזה מצב מאוד לא סביר. מדובר על עסק שקיים בערך 100 שנה.

@Edward
עכשיו, בניגוד אליך,מחשב מסוגל לנתח את כל 100,000 המניות בסדרי הגודל שציינת, לרבות להעריך את את ההיבטים הכמותיים באיכות של ההנהלה (דירוג אקדמי, היסטוריית תעסוקה, פרסומים אקדמיים וכיו"ב).
כפי שאמרתי, העניין הכמותי הוא בלתי מספק.
 
אני בספק אם תוכל למצוא אפילו קורלציה בין ביצועים של חברות לבין יכולתם של המנהלים להסביר את העסק בשפה פשוטה.

וולקסווגן היא חברה של 80 שנה, נראה לי שהביקוש לכלי רכב רק עלה עד היום, וגם המצב בו אנשים יקנו 20-30% פחות כלי רכב הוא לא סביר ולא קורה תוך יום, אני לא זוכר איזה יצרן רכב חדש שמהווה איזו תחרות לחברה בסדר גודל שלה שנכנס לשוק בשנים האחרונות ומכל מקום זו לא הבעיה שלה, ודי בקלות היא איבדה יותר מחצי מהשווי שלה בתוך חצי שנה ועדיין אין לה שמץ איך היא מתחילה לצאת מהמצב הזה וכל זה כשמחירי הדלק ברצפה. ולא חסרות דוגמאות. על כל מפעל עוגות כזה אני יכול למצוא לך חברה בעלת אותם מאפיינים "איכותיים" שעלתה למשקיעים כמה חודשים טובים מהחיים שלהם במונחי חסכון.

המסקנות שלך לא נובעות לצערי מההנחות שלך.
 
אני בספק אם תוכל למצוא אפילו קורלציה בין ביצועים של חברות לבין יכולתם של המנהלים להסביר את העסק בשפה פשוטה.
מכיוון שאין הגדרה לשאלה של מה זה "שפה פשוטה" אתה בכלל לא יכול לייצר ניסוי כזה. זה כמו שאני אבקש ממך להגדיר לי כלב במילים. אתה לא תהיה מסוגל להגדיר לי מה זה כלב באופן מדויק אבל כשתראה אחד אתה תדע את זה. אותו דבר כאן.

הלוגיקה מאחורי העניין היא שאם מנהל טרח להסביר לך איך העסק שהוא מנהל עובד באופן ברור, זה אומר שני דברים:

1. הוא יודע שבעלי המניות קיימים ואיכפת לו מהם אפילו קצת.

2. הוא מבין מצויין את העסק, ולכן יכול להסביר על מה מדובר להדיוטות. למרבה ההפתעה לא מעט מנכ"לים מחרטטים באופן בלתי ברור כששואלים אותם את השאלות הכי פשוטות על העסק שהם מנהלים וזה לא מבשר טובות.

אז מבחינתי זו אידיקציה מסויימת ל-Competence ושבעלי המניות טיפה מעניינים אותו, ואלה האנשים שבסוף הולכים לנהל לי את ההשקעה. אז בדיוק כמו לפני שמקימים שותפות עסקית או מחפשים שותף לדירה, כדאי לבדוק על מי מדובר.

וולקסווגן היא חברה של 80 שנה
אדוני, אני חושב שזה מגוחך שאתה עורך השוואות על אותו בסיס בין מפעל עוגות לחברת רכב. זו בכלל לא אותה תעשיה ואין שום דמיון בין הדברים.

אני ואתה יכולים לשבת ולדמיין מגוון מצבים שונים שעשויים לקרות, אבל הרעיון הוא לא לחפש ודאות מוחלטת אלא לשים כסף כאשר ההסתברות היא בבירור לטובתך, ולשמור על פיזור.
 
יצא לי לראות את ההרצאה הזו של וורן באפט שבה כתשובה לשאלה על פיזור הוא אומר (כמו במכתב למשקיעים) של-99.9% מהאנשים כדאי לרכוש את האינדקס עצמו.
https://youtu.be/XG945hoLLhk?t=1h2m2s

באותה התשובה הוא גם אומר של-0.1% הנותרים שרוצים להשקיע את הזמן בללמוד על חברות כדאי להשקיע בחברות ספציפיות (הוא נוקב במספר 6) ולא דרך כל המדד.

אם תראו את כל ההרצאה אז הוא גם מתייחס לתיאוריית השוק היעיל שלטענתו כל פעם ששאלו את ממציא התיאוריה איך הוא מתרץ את היכולת של ברקשייר להכות את השוק הוא תמיד טוען "זה סיגמא" (סטיית תקן) וכל פעם מגדיל את הסיגמא מחדש... (לא זוכר לאיזה מספר זה הגיע - נראה לי סיגמא 7).


ואם נחזור לנושא השרשור אז אני כן חושב ש-BRK יכולה להשיג תשואת יתר על השוק אבל בשביל שאני אהנה מהתשואת יתר הזו אני לא יכול לקנות אותה במחיר יקר ולמכור אותה במחיר זול.

מכיוון שלי אין שמץ של מושג איך לחשב מחיר זול/יקר של מניה כמו ברקשייר (כי היא לא מחלקת דיבידנדים ואני משתמש בדיבידנד בשביל חישובים כאלו) אז אני לא חושב שיש לי את היכולת להשיג תשואת יתר ברכישה של BRK במקום VTI.

אם ניקח לדוגמא את קוקה קולה שנחשבת חברה מעולה ווורן באפט רכש כמות גדולה מאוד מהמניות שלה:
https://www.tradingview.com/chart/?symbol=KO
ביולי 1998 מחיר המניה הגיע לשיא של 44.47 דולר.
היום - 17 שנים אחר כך מחיר המניה עומד על 39.53 דולר בלבד!

גם אז וגם היום החברה היתה מאוד יציבה ורווחית - ההבדל המרכזי הוא שאז היא נסחרה במחירים מופרזים!

השקעה של 1000 דולר בחברה ב-15 ביולי 1998 היתה מספקת למשקיע 1,362.46 דולר בלבד (כולל השקעה מחדש של דיבידנדים ולפני מיסוי על דיבידנדים!) שזה מתורגם לתשואה של 1.81% לשנה בלבד!

האם זה אומר שקוקה קולה היא חברה גרועה?
 
נערך לאחרונה ב:
לגבי תוכנת מחשב - זה שטות גמורה: תציג לי בבקשה תוכנת מחשב שתכמת את האישיות של חברי הדריקטוריון
אז בואו בבקשה ננסה לסכם: אפשר בקלות בשנת 2015 לכתוב תוכנת מחשב שתקרא את דו"חות החברות, ותחשב את כל המדדים שגראהם ובאפט בודקים (כמו P/E וכמו יחס חוב להון ועוד ועוד). ברגע שתוכנית מחשב יכולה לעשות את זה: הסיפור נגמר, כי תמיד המחשב יקדים את משקיע הערך.
לכן, נותר להתייחס ליתרון היחסי של האדם על המחשב בעניין השקעות ערך.
אשמח לרכז את הדיון בנקודה הזאת: תראו לנו איפה יתרון האדם על המכונה בשנת 2015. (לגבי השנה: ברור שדברים שהיו נכונים לפני 40 שנה, לא נכונים היום.)
נקודה אחת שהועלתה ע"י איליה: "מחשב לא יודע לכמת את האישיות של חברי הדריקטוריון." אבל איך אדם מן הישוב שלא מכיר ויכול להפגש אתם יכול ל"כמת" את האישיות שלהם? זה אולי מתאים לבאפט שנכנס להנהלת החברה, והוא יכול לעשות את זה כי יש לו הרבה כסף: אבל איך זה מתאים למשקיע ערך טיפוסי?
אולי יש עוד יתרונות לאדם על המחשב בהשקעות ערך?
 
איך שאני רואה את זה הערכת ניהול איכותית מצריכה היכרות אינטימית עם החברה ולא רק דרך פרסומים וגם אז זה לא פשוט.
משקיע ערך שקובע זמן למחיר יעד (הקונצנזוס יסכים איתי) ומאריך את הטווח כל פעם מבצע שני דברים
1. מקטין את התשואה השנתית החזויה להשקעה
פי שתיים תוך שנתיים זה לא פי שתיים תוך ארבע
2. אם הוא משמר את האחזקה הוא מגדיל את הסיכון בתיק כי או החברה אינה מתפקדת או שנערכה הראשונית שלו שגויה

וכמו שאמרתי השקעה בחברה שנסקרת על ידי בתי השקעות גדולים ומושקעת על ידם משמעותה שאתה מחכה שבתי ההשקעה יסכימו איתך ,
וכמו שאמרתי גם שם יש מספיק חכמים שרוצים למרות הכל השקעות מוצלחות. אז אין ספק שאפשר למצוא מחטים שלא נסקרים ולקוות שמחיר היעד והתקופה יתממשו.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
אז בואו בבקשה ננסה לסכם: אפשר בקלות בשנת 2015 לכתוב תוכנת מחשב שתקרא את דו"חות החברות, ותחשב את כל המדדים שגראהם ובאפט בודקים (כמו P/E וכמו יחס חוב להון ועוד ועוד). ברגע שתוכנית מחשב יכולה לעשות את זה: הסיפור נגמר, כי תמיד המחשב יקדים את משקיע הערך.
לכן, נותר להתייחס ליתרון היחסי של האדם על המחשב בעניין השקעות ערך.
אשמח לרכז את הדיון בנקודה הזאת: תראו לנו איפה יתרון האדם על המכונה בשנת 2015. (לגבי השנה: ברור שדברים שהיו נכונים לפני 40 שנה, לא נכונים היום.)
נקודה אחת שהועלתה ע"י איליה: "מחשב לא יודע לכמת את האישיות של חברי הדריקטוריון." אבל איך אדם מן הישוב שלא מכיר ויכול להפגש אתם יכול ל"כמת" את האישיות שלהם? זה אולי מתאים לבאפט שנכנס להנהלת החברה, והוא יכול לעשות את זה כי יש לו הרבה כסף: אבל איך זה מתאים למשקיע ערך טיפוסי?
אולי יש עוד יתרונות לאדם על המחשב בהשקעות ערך?
אם תבנה נערכת AI ברמה שתוכל להגיע לנסיון של משקיע ערך אז כפי הנראה תהיה צודק. אני לא מכיר מערכות כאלה.
אז אצא מנקודת התחלה שלך: כל סקרינר מניות היום יכול לסנן לך את המניות לפי הפרמטרים שמשקיעים מסתכלים אליהם. וזה נכון לגמרי.
אבל... המון פרמטרים (כמו PE למשל) מבוססים על EPS. ועכשיו נשאלת השאלה האם הEPS המוצג הוא הEPS האמיתי? מה הוא הEPS האמיתי אחרי כל התריקים החשובנאים שבוצעו בדוחות (אגב פה העץ מתפשט כי שי דברים שדוחוים לדוחות של חברות בת והפוך). פה נכנס העניין של נסיון בקריאת דוחות והבנת דוחות לעומק (אישית לא שמעתי על חברות שמשקיעות בAI כדי שמכונה תוכל להבין דוח). (הנה סיפור שצוחק על אחד הטריקים היותר מעצבנים).
משקיע ערך יכול להסתכל על הרכב הדירקטוריון ולבדוק את התנהגות של חברי הדירקטוריון בעוד חברות, לראות את האופי של המנכ"ל ע"י קריאת דוחות מחברות קודמות שהוא ניהל.
אלה הפרמטרים שתוכנת מחשב תתקשה לענות לך עליהם גם היום.
כלומר, הערכה של הערך שלך החברה מצריכה ניתוח מעמיק בהרבה מאשר סתאם סקרינר. כדי להעריך את החברה, צריך ללמוד למצות את מצבה האמיתי ומדוחות, צריך להכיר את התעשיה לעומק. ניתוח זה משתפר עם הנסיון. ופה יש ייתרון למשקיע ערך שקדן. מה שכן, יש פה הרבה שכר לימוד לשלם וזה ממש אבל ממש לא מתאים לכולם.
אז בטח יש המון אנליסטים שמנסים לעשות זאת עבור חברות גדולות ובינוניות וכפי הנראה השקעות ערך בDOW 30 זה לא רעיון מדהים היום, אבל בחברות קטנות, ספינאופים בטח יש עוד בשר מדי פעם.
אני בעצמי משקיע פאסיבי בגלל זה. אבל אם מוצרים עוקבי מדד ישתלטו על השוק למשיקיע ערך שוב הפעם יהיה יתרון גם בחברות גדולות כי השוק לא יהיה יעיל מספיק בתמחור.

@Edward בטח יכול להביא לך הרבה יותר דוגמאות ממני.
 
נערך לאחרונה ב:
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
K VT ≠ VTI+VXUS שוק ההון 7
H VTI+VXUS/VT/ISAC/CSPX+VXUS שוק ההון 6
G מעבר מ-VTI ל-1183441 INVESCO S&P 500 UCITS ETF שקלית שוק ההון 35
ס הבדלים בין CSPX ו VTI שוק ההון 1
H האם למכור VTI בשביל VT? שוק ההון 11
NightStyle דיון ה-VTI/VXUS של מניות הדיבידנד שוק ההון 6
א השקעה ב VTI+VXUS ללא Rebalancing שוק ההון 11
I דיבידנד אחרון של VTI לא התקבל שוק ההון 8
ש מה ההבדל בין VTI ל ACWI פוסטים מאיכות נמוכה 5
E 100% VTI השקעה לטווח הארוך שוק ההון 2
נ VTI מול VOO - הבדלים ותשואות שוק ההון 25
B פער מחיר גדול בין VTI ל-VOO שוק ההון 3
S VT או VTI+VXUS שוק ההון 7
Mufasa קרן נאמנות בחו״ל (VTI) או בארץ (מגדל מחקה X) שוק ההון 19
D מתן משקל יתר לVWO על חשבון VEA בתיק VTI+VEA+VWO שוק ההון 0
נ VTI,VT,VOO,VXUS שוק ההון 23
O ההבדל בין VT לבין VTI+VXUS שוק ההון 22
E השקעה ב VTI דרך ברוקר ישראלי - האם הברוקר מגיש דוח למס הכנסה? שוק ההון 1
ש כמה משקיעים פה בנסדק 100, סנופי, vti והאם לא עדיף רק נסדק 100? שוק ההון 31
E השקעות VT,VTI,VXUS שוק ההון 8
G עמלות שונות של vti שוק ההון 1
S עומד לקנות VTI+VXUS, דרך איפה כדאי לעשות את זה? שוק ההון 1
J מהם היתרונות של VTI/VXUS מול הקרנות של בלאקרוק? שוק ההון 2
מרק סרפדים VTI-VXUS-BND --> בלאקרוק שוק ההון 4
מרק סרפדים לאנשי VTI VXUS BND שוק ההון 18
G האם כשמוכרים VTI המיסוי הוא גם על רווחים כתוצאה משינוי שער מטח? שוק ההון 3
ה לא מצליח למצוא אם יש חפיפה ב VTI/SPLV/IWM שוק ההון 0
י קניה ראשונית של VTI + VXUS לסירוגין או בפעם אחת, והאם והיכן לקנות אג"ח? שוק ההון 24
Cfy שילוב EIMI ב-VTI+VXUS שוק ההון 7
ב חלוקה נכונה בין VTI ו VXUS שוק ההון 14
romrom חובת דיווח מס על חשבון IB עם VTI+VXUS שוק ההון 27
L VTI + BlackRock MSCI EUROPE שוק ההון 24
H אג"ח בשקלים או ETF זר במטבע זר למשקיע VTI+VXUS שוק ההון 0
flower אחוזי חברות - VTI שוק ההון 3
I סטטיסטיקות NTR עבור VTI/VXUS שוק ההון 2
unrealx מה ההבדל בין VTSAX ל- VTI? שוק ההון 5
Z תשלום מס על דיבידנדים של VTI + VXUS שוק ההון 3
K תכלית s&p 500 מול voo/vti שוק ההון 2
flower VTI - דמי ניהול למשקיע שוק ההון 6
Modric19 שאלה על VTI ותשואה שוק ההון 5
Liron2035 VT לעומת VTI+VXUS שוק ההון 1
א S&P 500 שקול במידה מסויימת ל VTI ? שוק ההון 11
א החזקת קרנות VTI + VXUS דרך בית השקעות מקומי שוק ההון 16
bobby מה ההיגיון להשקיע ב-VXUS ולא ב-VTI? שוק ההון 19
J רכישת VTI במערכת TWS של IB שוק ההון 15
R שילוב VTI + VXUX שוק ההון 6
J VTI/VXUS vs IWDA/EIMI שוק ההון 51
V VT מול VTI מול VOO שוק ההון 4
Y מתי כולם עברו לvt,vti,vxus? שוק ההון 33
G VTI מול VBR שוק ההון 7

נושאים דומים

Back
למעלה