אהלן לכולם,
על פניו אני נמצא בעבודה חלומית מבחינת שעות וימים. בתקופה רגילה עובד 14 ימים בחודש, תקופת קורונה 6-7 ימים בחודש. 60%-70% מהזמן שלי בעבודה זה זמן פנוי (פשוט נמצא בכוננות) שכרגע מנצל ללימודי תואר ראשון בניהול בפתוחה, 2-3 קורסים בסמסטר. משכורת כרגע 17-18 נטו, עם עלייה שנתית קבועה של 3%-4%.
מוצא את עצמי יותר מדי פעמים בחוסר מעש, לאחר סיום כל המטלות של הלימודים (שאני עושה בזמן העבודה בעיקר). מכיוון שאני לומד בעבודה, בימים שאני בבית אין לי באמת תעסוקה, חוץ ממטלות שוטפות של הבית וחדר כושר שהיה לפני תקופת הקורונה. לפני מבחנים אולי יוצא שאני יושב קצת בבית גם ללמוד.
מצד אחד אני יודע שבסיום התואר אין לי מה לעשות איתו יותר מדי אז אני שואף לתואר שני גם, שגם אחריו לא רואה תפקיד שיתקרב למשכורת שאני עושה היום. מצד שני, החוסר מעש הזה לפעמים מחרפן אותי. מבחינה אינטלקטואלית אין לי שום אתגר בעבודה, ככה שאין לי מושג איפה אני רואה את עצמי עוד 5-10-15 שנה (היום בן 29).
אשמח לשמוע עצות, תובנות והמלצות
על פניו אני נמצא בעבודה חלומית מבחינת שעות וימים. בתקופה רגילה עובד 14 ימים בחודש, תקופת קורונה 6-7 ימים בחודש. 60%-70% מהזמן שלי בעבודה זה זמן פנוי (פשוט נמצא בכוננות) שכרגע מנצל ללימודי תואר ראשון בניהול בפתוחה, 2-3 קורסים בסמסטר. משכורת כרגע 17-18 נטו, עם עלייה שנתית קבועה של 3%-4%.
מוצא את עצמי יותר מדי פעמים בחוסר מעש, לאחר סיום כל המטלות של הלימודים (שאני עושה בזמן העבודה בעיקר). מכיוון שאני לומד בעבודה, בימים שאני בבית אין לי באמת תעסוקה, חוץ ממטלות שוטפות של הבית וחדר כושר שהיה לפני תקופת הקורונה. לפני מבחנים אולי יוצא שאני יושב קצת בבית גם ללמוד.
מצד אחד אני יודע שבסיום התואר אין לי מה לעשות איתו יותר מדי אז אני שואף לתואר שני גם, שגם אחריו לא רואה תפקיד שיתקרב למשכורת שאני עושה היום. מצד שני, החוסר מעש הזה לפעמים מחרפן אותי. מבחינה אינטלקטואלית אין לי שום אתגר בעבודה, ככה שאין לי מושג איפה אני רואה את עצמי עוד 5-10-15 שנה (היום בן 29).
אשמח לשמוע עצות, תובנות והמלצות
