היי חברים.
שמי ערן, בן 48 רווק ללא ילדים.
אני כבר מצטער מראש על ״החפירה״,
אבל אני חייב לתת לכם רקע קצר,
בכדי שתבינו את המציאות בה אני נמצא,
ואז אולי תוכלו לסייע לי
בעיצה, מתוך ניסיונכם.
אז אני מציג לכם את הבעיה שלי :
אז כאמור, אני ערן בן 48 מראשון לציון …..
עצמאי …..מרוויח בסביבות ה 21-22 אלף שקל נטו בחודש.
מבחינתי, כשאני בא לנתח באופן קר,
את מצבי הכלכלי ומה שהשגתי עד כה בחיי…..
אני ההגדרה המדוייקת לכישלון.
החיים שלי יכלו להיראות אחרת ב 180 מעלות,
לולא עשיתי טעויות בלתי הפיכות
הייתי המון שנים בבורסה, ולצערי, הייתי בנאדם
חסר אחריות וטיפש, שבמהלך השנים רק
מחק ומחק עוד כספים בבורסה .
נמחק לי המון כסף ,
שהיה יכול, היום, להעיף אותי לשמיים ברמת החיים …. אבל את הנעשה אין להשיב
היום בגיל 48, אני כבר מחוץ לבורסה,
ולצערי, כל מה שנשאר לי זה
בסהכ סכום של 1.2 מיליון שקלים .
1.2 מיליון שקלים, לבן 48 תסכימו איתי שמדובר,
בכלום כסף .
מיותר לציין,שמעולם לא הייתה לי דירה משלי,
ובכל השנים הללו, לא הפרשתי כלום ….
לא לפנסיה ,לא לקרן השתלמות, לא חסכונות.
כלום….
(אבל בבקשה אל תטיפו לי לגבי זה,
ואני מעדיף שלא נדון בזה,
כי זה לא האישיו מבחינתי….. ).
בכל אופן, רק השנה, בגיל 48,
הגעתי להבנה הקשה והמדכאת ,
שאני כבר לעולם לא אוכל לקנות דירה ,
ויותר עצוב , שאפילו לא אוכל לאפשר לעצמי ,
לגור בדירה שכורה , בסטנדרטים שאני ארצה.
לצערי, אני גר כבר 15 שנים
בדירת פח בראשון לציון ,
בניין רכבת ישן, בלי מעלית, בלי חניה,
אני משלם עליה (נכון להיום) 4200 שקל בחודש וכנראה, שאלה סטנדרט הדירות
שאצטרך להמשיך ולחיות בהן, עד יום מותי.
(אז נכון שיש לי 1.2 מיליון שקלים
וככל שאמשיך לעבוד עד גיל 65, אז בטח אחסוך עוד… אבל גם הכסף הזה ייגמר מתישהו כשאהיה זקן….אז אני לא יכול עכשיו להתחיל ולהשתולל עם דירה מפונפנת ב 8000 שקל לחודש ואפילו ל ב 6000 בחודש ).
בקיצור חברים , אני מרגיש כישלון מוחלט
(אבל זה כבר לפורום של פסיכולוגיה
!
אז אחרי החפירה הזו, ניגש לבעיה:
הקטע שנורא מטריד אותי, ואולי לחלקכם
הוא יישמע מאוד ״ילדותי״, ״טכני״ או חסר חשיבות……אבל לאחרונה ,
מקונן בי הפחד הנורא הזה של :
״מה יהיה איתי ככל שהשנים יחלפו״?
״מה יהיה איתי כשאזדקן״?
אני לא מדבר על הפנסיה,
אני לא מדבר אם
אהיה בריא או לא….
אני לא מדבר על ״אובדן כושר עבודה״……
עזבו את זה, זה לא מעניין אותי, ולא בשביל זה
פתחתי את האשכול (כי אני יודע מה כבר תגידו לי).
אני רוצה דווקא לקחת אתכם לכיוון האחר.
אני דווקא מדבר יותר מהחרדה והדאגה שיש לי מהכיוון של ״קורת הגג״ המינמלית
שאוכל לאפשר לעצמי , ככל שאזדקן…. והנה אסביר:
אני מניח , מן הסתם, שיגיע השלב שבו,
אצטרך לעזוב את הדירה הנוכחית
שבה אני גר כבר 15 שנים ברציפות!
התחלתי לגור בה בגיל 33…. אני היום כבר
חמור גדול בן 48! (איך שהזמן טס!!).
אז יגיע הרגע שאצטרך לעזוב (מכל מיני סיבות!)- הם אולי ירצו למכור את הדירה, אולי יהיו יורשים , הילדים, הנכדים ייכנסו לגור בה….. לכו תדעו.
אבל הרגע הזה , ברור שיגיע מתישהו.
הרי זה ברור שאני לא אגור באותו מקום לנצח
עד יום מותי….. ובמהלך חיי אני עוד אצטרך
לעבור כמה וכמה דירות.
ואז אני מנסה לדמיין,
מה אני בעצם הולך לעשות בגילאי 50….
בגילאי 53……בגילאי 60,
בכל פעם שאני אצטרך לדאוג לקורת גג??
אני באמת שואל אתכם , בחרדה גדולה.
זה אולי יישמע לכם מוזר,
אבל בכל שנותיי הבוגרים, מאז שיצאתי מבית הוריי , התמזל מזלי, ובסה״כ עברתי 2 דירות
אז בגיל 23 בתחילת דרכי,
שהייתי כולי צעיר וחתיך (עם שיער…….
כשהלכתי לחתום על דירה,
אז לקחתי את אחי כערב …….
לקחתי את אבא שלי כערב …..
חתמתי על החוזה של הדירה , ויצאתי לדרך.
ואז לאחר 11 שנים, בגיל 34 ,
כשהחלטתי להחליף דירה
זה היה בדיוק אותו הדבר.
לקחתי את אחיי ואבי,חתמתי על חוזה ויצאתי לדרך.
אבל עכשיו אני שואל ,
מה יהיה איתי ,באמת בגילאים יותר מתקדמים???
היום כבר אין לי ערבים להביא
לאותו בעל בית שידרוש את זה!
(ואני יודע ש 90 אחוז מהם דורשים זאת).
אני עכשיו משוכנע ב 1000 אחוזים,
שכל מי שקורא את ההודעה הזו
צוחק או מסתלבט עליי, שזה מה שמטריד אותי !
אני יודע שלרובכם (בטח כאלה שהם כבר בני 50 פלוס), יש כבר דירות משל עצמם
, אז פחות תתחברו ותבינו את המצוקה
והחרדה שלי…., אבל זה באמת מטריד אותי.
ואולי לצעירים שפה, הבעיה הזו נראית
כמו משהו ״טכני״ וחסר חשיבות,
אבל אני נשבע לכם ,שזה מדיר שינה מעיניי .
למשל השנה, הייתי מת כבר לעבור דירה
ולשנות קצת אווירה, אבל רק המחשבה של
״איך אני מגייס את כל הערבויות האלה״,
ייאשו אותי והחלטתי פשוט להמשיך עוד שנה,
בלית ברירה .
שאלתי היא :
מהן החלופות שבעתיד בגיל 50….53….60
אוכל להציע לבעל הבית,
בכדי שאוכל להמשיך ולדאוג לעצמי לקורת גג?
(העברה בנקאית???— הבנתי שזה לא תמיד
מספיק להם, והרבה מאוד פוסלים ולא מוכנים אפילו לשמוע אם אין לך ערבים ).
לסיכום:
הגעתי כבר לגיל שהמושגים ״זיקנה״, ״פנסיה״ וכו… הם כבר לא מושגים ״ערטילאים״…
ובכל פעם, שעוברת עוד שנה ועוד שנה, ואני מתחיל ״להזדקן״ אני נתקף בדיכדוך ובדיכאון מהעתיד הכלכלי הקשה שמחכה לי, ובסה״כ מה אני מבקש?
לשלם על קורת גג. זה הכל.
ואתם יודעים מה מצחיק ???
שלפני 20 ו 30 שנים ,
שהייתי צעיר בן 20-28,
חלמתי ופינטזתי
על ״מיליון שקלים״ בחשבון הבנק
והייתי כ״כ בטוח , שאם אגיע אי פעם, להרוויח מיליון שקלים, אז אהיה הכי מאושר , ובטוח
שלא יהיו לי דאגות…אוכל לקנות דירה, להסתדר בעצמי וכו וכו …(בעצם כמו שכולנו חשבנו בשנות ה 90 חחח)
אבל 20-30 שנים אחריי,אכן יש לי 1.2 מיליון שקל
אבל בעצם, בתכלס? אין לי כלום !
אז עכשיו אני מבין מאוד מאוד טוב את המושג
״אינפלציה״……(מה שלא הבנתי שהייתי בן 15
ו… כן כן חברים,
אני גם יודע ומבין שגם ה 1.2 מיליון שקל האלה,
אם לא אכניס אותם לפיקדון, לקרן כספית ,
לאיזשהו חיסכון….. בעוד 20 שנה, הם יהיו שווים הרבה הרבה פחות וכו וכו וכו
(אבל באמת שזה לא הדיון כרגע…..
את כל הקטע הכלכלי אני מכיר יודע מבין על בוריו)
אשמח שתתייחסו לשאלה העיקרית ששאלתי.
תודה למי ששרד עד כה.
שמי ערן, בן 48 רווק ללא ילדים.
אני כבר מצטער מראש על ״החפירה״,
אבל אני חייב לתת לכם רקע קצר,
בכדי שתבינו את המציאות בה אני נמצא,
ואז אולי תוכלו לסייע לי
בעיצה, מתוך ניסיונכם.
אז אני מציג לכם את הבעיה שלי :
אז כאמור, אני ערן בן 48 מראשון לציון …..
עצמאי …..מרוויח בסביבות ה 21-22 אלף שקל נטו בחודש.
מבחינתי, כשאני בא לנתח באופן קר,
את מצבי הכלכלי ומה שהשגתי עד כה בחיי…..
אני ההגדרה המדוייקת לכישלון.
החיים שלי יכלו להיראות אחרת ב 180 מעלות,
לולא עשיתי טעויות בלתי הפיכות
הייתי המון שנים בבורסה, ולצערי, הייתי בנאדם
חסר אחריות וטיפש, שבמהלך השנים רק
מחק ומחק עוד כספים בבורסה .
נמחק לי המון כסף ,
שהיה יכול, היום, להעיף אותי לשמיים ברמת החיים …. אבל את הנעשה אין להשיב
היום בגיל 48, אני כבר מחוץ לבורסה,
ולצערי, כל מה שנשאר לי זה
בסהכ סכום של 1.2 מיליון שקלים .
1.2 מיליון שקלים, לבן 48 תסכימו איתי שמדובר,
בכלום כסף .
מיותר לציין,שמעולם לא הייתה לי דירה משלי,
ובכל השנים הללו, לא הפרשתי כלום ….
לא לפנסיה ,לא לקרן השתלמות, לא חסכונות.
כלום….
(אבל בבקשה אל תטיפו לי לגבי זה,
ואני מעדיף שלא נדון בזה,
כי זה לא האישיו מבחינתי….. ).
בכל אופן, רק השנה, בגיל 48,
הגעתי להבנה הקשה והמדכאת ,
שאני כבר לעולם לא אוכל לקנות דירה ,
ויותר עצוב , שאפילו לא אוכל לאפשר לעצמי ,
לגור בדירה שכורה , בסטנדרטים שאני ארצה.
לצערי, אני גר כבר 15 שנים
בדירת פח בראשון לציון ,
בניין רכבת ישן, בלי מעלית, בלי חניה,
אני משלם עליה (נכון להיום) 4200 שקל בחודש וכנראה, שאלה סטנדרט הדירות
שאצטרך להמשיך ולחיות בהן, עד יום מותי.
(אז נכון שיש לי 1.2 מיליון שקלים
וככל שאמשיך לעבוד עד גיל 65, אז בטח אחסוך עוד… אבל גם הכסף הזה ייגמר מתישהו כשאהיה זקן….אז אני לא יכול עכשיו להתחיל ולהשתולל עם דירה מפונפנת ב 8000 שקל לחודש ואפילו ל ב 6000 בחודש ).
בקיצור חברים , אני מרגיש כישלון מוחלט
(אבל זה כבר לפורום של פסיכולוגיה
!אז אחרי החפירה הזו, ניגש לבעיה:
הקטע שנורא מטריד אותי, ואולי לחלקכם
הוא יישמע מאוד ״ילדותי״, ״טכני״ או חסר חשיבות……אבל לאחרונה ,
מקונן בי הפחד הנורא הזה של :
״מה יהיה איתי ככל שהשנים יחלפו״?
״מה יהיה איתי כשאזדקן״?
אני לא מדבר על הפנסיה,
אני לא מדבר אם
אהיה בריא או לא….
אני לא מדבר על ״אובדן כושר עבודה״……
עזבו את זה, זה לא מעניין אותי, ולא בשביל זה
פתחתי את האשכול (כי אני יודע מה כבר תגידו לי).
אני רוצה דווקא לקחת אתכם לכיוון האחר.
אני דווקא מדבר יותר מהחרדה והדאגה שיש לי מהכיוון של ״קורת הגג״ המינמלית
שאוכל לאפשר לעצמי , ככל שאזדקן…. והנה אסביר:
אני מניח , מן הסתם, שיגיע השלב שבו,
אצטרך לעזוב את הדירה הנוכחית
שבה אני גר כבר 15 שנים ברציפות!
התחלתי לגור בה בגיל 33…. אני היום כבר
חמור גדול בן 48! (איך שהזמן טס!!).
אז יגיע הרגע שאצטרך לעזוב (מכל מיני סיבות!)- הם אולי ירצו למכור את הדירה, אולי יהיו יורשים , הילדים, הנכדים ייכנסו לגור בה….. לכו תדעו.
אבל הרגע הזה , ברור שיגיע מתישהו.
הרי זה ברור שאני לא אגור באותו מקום לנצח
עד יום מותי….. ובמהלך חיי אני עוד אצטרך
לעבור כמה וכמה דירות.
ואז אני מנסה לדמיין,
מה אני בעצם הולך לעשות בגילאי 50….
בגילאי 53……בגילאי 60,
בכל פעם שאני אצטרך לדאוג לקורת גג??
אני באמת שואל אתכם , בחרדה גדולה.
זה אולי יישמע לכם מוזר,
אבל בכל שנותיי הבוגרים, מאז שיצאתי מבית הוריי , התמזל מזלי, ובסה״כ עברתי 2 דירות
אז בגיל 23 בתחילת דרכי,
שהייתי כולי צעיר וחתיך (עם שיער
…….כשהלכתי לחתום על דירה,
אז לקחתי את אחי כערב …….
לקחתי את אבא שלי כערב …..
חתמתי על החוזה של הדירה , ויצאתי לדרך.
ואז לאחר 11 שנים, בגיל 34 ,
כשהחלטתי להחליף דירה
זה היה בדיוק אותו הדבר.
לקחתי את אחיי ואבי,חתמתי על חוזה ויצאתי לדרך.
אבל עכשיו אני שואל ,
מה יהיה איתי ,באמת בגילאים יותר מתקדמים???
היום כבר אין לי ערבים להביא
לאותו בעל בית שידרוש את זה!
(ואני יודע ש 90 אחוז מהם דורשים זאת).
אני עכשיו משוכנע ב 1000 אחוזים,
שכל מי שקורא את ההודעה הזו
צוחק או מסתלבט עליי, שזה מה שמטריד אותי !
אני יודע שלרובכם (בטח כאלה שהם כבר בני 50 פלוס), יש כבר דירות משל עצמם
, אז פחות תתחברו ותבינו את המצוקה
והחרדה שלי…., אבל זה באמת מטריד אותי.
ואולי לצעירים שפה, הבעיה הזו נראית
כמו משהו ״טכני״ וחסר חשיבות,
אבל אני נשבע לכם ,שזה מדיר שינה מעיניי .
למשל השנה, הייתי מת כבר לעבור דירה
ולשנות קצת אווירה, אבל רק המחשבה של
״איך אני מגייס את כל הערבויות האלה״,
ייאשו אותי והחלטתי פשוט להמשיך עוד שנה,
בלית ברירה .
שאלתי היא :
מהן החלופות שבעתיד בגיל 50….53….60
אוכל להציע לבעל הבית,
בכדי שאוכל להמשיך ולדאוג לעצמי לקורת גג?
(העברה בנקאית???— הבנתי שזה לא תמיד
מספיק להם, והרבה מאוד פוסלים ולא מוכנים אפילו לשמוע אם אין לך ערבים ).
לסיכום:
הגעתי כבר לגיל שהמושגים ״זיקנה״, ״פנסיה״ וכו… הם כבר לא מושגים ״ערטילאים״…
ובכל פעם, שעוברת עוד שנה ועוד שנה, ואני מתחיל ״להזדקן״ אני נתקף בדיכדוך ובדיכאון מהעתיד הכלכלי הקשה שמחכה לי, ובסה״כ מה אני מבקש?
לשלם על קורת גג. זה הכל.
ואתם יודעים מה מצחיק ???
שלפני 20 ו 30 שנים ,
שהייתי צעיר בן 20-28,
חלמתי ופינטזתי
על ״מיליון שקלים״ בחשבון הבנק
והייתי כ״כ בטוח , שאם אגיע אי פעם, להרוויח מיליון שקלים, אז אהיה הכי מאושר , ובטוח
שלא יהיו לי דאגות…אוכל לקנות דירה, להסתדר בעצמי וכו וכו …(בעצם כמו שכולנו חשבנו בשנות ה 90 חחח)
אבל 20-30 שנים אחריי,אכן יש לי 1.2 מיליון שקל
אבל בעצם, בתכלס? אין לי כלום !
אז עכשיו אני מבין מאוד מאוד טוב את המושג
״אינפלציה״……(מה שלא הבנתי שהייתי בן 15
ו… כן כן חברים,
אני גם יודע ומבין שגם ה 1.2 מיליון שקל האלה,
אם לא אכניס אותם לפיקדון, לקרן כספית ,
לאיזשהו חיסכון….. בעוד 20 שנה, הם יהיו שווים הרבה הרבה פחות וכו וכו וכו
(אבל באמת שזה לא הדיון כרגע…..
את כל הקטע הכלכלי אני מכיר יודע מבין על בוריו)
אשמח שתתייחסו לשאלה העיקרית ששאלתי.
תודה למי ששרד עד כה.
נערך לאחרונה ב:
