אתה מקבל בשנה סכום שהוא קטן יחסית (ניקח את הדיבידנדים השנתיים ונחלק אותם לחודשים) מאשר היית מקבל לו היית משקיע את אותו סכום בתעודת סל מדדית. ולכן אם המטרה היא קבלת הכנסה קבועה משוק ההון, צריך בעיקר כמות גדולה של מניות, מה שמצריך מחירי שוק נמוכים. אשמח אם תוכל להתייחס לכך.
אם נחזור למחקרים שמדברים על תיק השקעות לפרישה אנחנו נמצא את כלל ה-4% שמראה שתיק השקעות יכול להימחק בתוך 30 שנה ואת כלל ה-3% שמראה שאף תיק השקעות לא נמחק גם אחרי 30 שנה של משיכה מתואמת אינפלציה.
אם נחזור ונבדוק את הדיבידנד השנתי שמחלקות החברות שאנחנו מחפשים אנחנו נראה (שלא במפתיע) שהתשואה הצפויה מהדיבידנדים בלבד היא 3% - בדיוק כמו אותו כלל ה-3% שנפוץ בגופים הפיננסיים.
מה שזה אומר בגדול זה שבשביל לפרוש עם תיק מחקה מדדים אתה יכול למשוך רק 3% משווי התיק בשנה הראשונה ואז להצמיד את המשיכה לאינפלציה.
אם למשל אתה רוצה משכורת של 10 אלף שח בחודש - 120 אלף שח בשנה - אז:
* לפי כלל ה-3% אתה צריך תיק מחקה מדדים של 4 מיליון שח.
* לפי תשואת דיבידנד התחלתית של 3% אתה שוב צריך תיק מניות דיבידנד של 4 מיליון שח.
אתה צריך את אותו התיק בשני המקרים**!
נתעלם לרגע מאינפלציה ונריץ את התיק 12 שנים קדימה (בחרתי 12 שנים ספציפית בשביל להמחיש נקודה חשובה).
* בתיק המדדים אתה עדיין צריך למכור יחידות מדד בשביל למשוך את אותם ה-120 אלף שח בשנה ואתה לא יכול למשוך יותר מכך כי אז אתה חורג מכלל ה-3% ומסתכן בהימחקות התיק בטרם עת (לא היתה אינפלציה במקרה שלנו).
* תיק הדיבידנדים לעומת זאת צפוי לספק לך קצב הגדלת דיבידנד ממוצע של כ-6% בשנה שזה אומר שאחרי 12 שנה אתה צפוי לקבל 241.46 אלף שח מדיבידנדים בלבד (בלי למכור מניות) במקום ה-120 אלף שח המקוריים וע'דיין להישאר עם אותן המניות - הכפלת את המשכורת שאתה מקבל מתיק ההשקעות שלך רק בגלל שהדיבידנדים גדלו לבד בלי להשקיע אפילו שקל נוסף!
נחזור על החישוב ונניח אינפלציה של 3% (לפי האינפלציה הממוצעת ההיסטורית):
* בתיק המדדים אתה בכל שנה מגדיל את המשיכה שלך ב-3% ולכן אחרי 12 שנה אתה צפוי להיות מסוגל למכור מהתיק מניות בשווי 171.09 אלף שח בשנה בלי להסתכן (בהנחה ואתה מאמין להיסטוריה כמובן) בהימחקות התיק.
* בתיק הדיבידנדים החישוב לא השתנה ואתה עדיין צפוי לקבל את אותם 214.46 אלף בשנה - כלומר גם עם אינפלציה שגבוהה משמעותית מהאינפלציה של היום אתה צפוי לקבל משכורת יותר גבוהה מהדיבידנדים מאשר מתיק המדדים.
חשוב להבין שמחירי מניות הדיבידנד - כמו כל המניות במדד - מוצמדים לאינפלציה (תחת התנודתיות של שוק ההון כמובן) כי ההוצאות וההכנסות של החברות גם כן מוצמדות לאינפלציה (שכר העובדים, עלות חומרי הגלם, עלות השינוע וכו' מכתיבים את האינפלציה בעצמם).
**הערה: ישנו את נושא מס רווחי הון שלוקחים לך מהדיבידנדים בגובה 25% על כל הדיבידנד ולוקחים לך מתיק המדדים בהתאם לרווחים שלך - ככל שהתיק יותר ישן כך המס צפוי להיות יותר גבוה כי ישנם יותר רווחי הון.
חשוב לציין שהמיסוי על תיק המדדים הרבה יותר יעיל מאשר על תיק הדיבידנדים כך שזה יתרון בולט לטובת תיק המדדים אבל לדעתי הוא לא מפצה על שאר החסרונות
אתה אומר בעצם שבמהלך משבר, גם אם ערך המניה יורד, הדיבידנד עצמו לא קטן, כלומר באחוזים מערך המניה הוא דווקא גדל? נגיד שלפני המשבר חברה X חילקה דיבידנד ששקול ל-3% מערך המניה שלה (שזה בערך הנקודה שאתה מכוון אליה, נכון?), אם במהלך המשבר המניה ירדה פי 2 אז אחוז הדיבידנד עולה ל-6%?
הדיבידנד נקוב בדולרים ולא באחוזים.
החברות שאנחנו רוכשים (בשיטת ההשקעה הזו) לא רק שלא הקטינו את הדיבידנדים שלהן במהלך משברים (וחלקן גם במהלך מחלמות עולם...) אלא שהן
הגדילו את הדיבידנד תוך כדי שמחירי המניה יורדים.
אם תחפור בשרשור הזה אתה תוכל למצוא באחד הדפים מקרה פרטי מאוד מפורט שמראה ירידות ועליות חריפות במחירי המניות במקביל לעלייה מתונה בדיבידנד שמחולק.
כאשר מדברים על תשואת דיבידנד בהקשר של שיטת ההשקעה הזו מדברים על "תשואה על ההון".
זה אומר שתמיד מחלקים את הדיבידנד במחיר שבו אתה בעצמך רכשת את המניה.
נאמר למשל שרכשת את מניית ג'ונסון אנד ג'ונסון ב-100 דולר ואתה מקבל ממנה 3 דולר בשנה כדיבידנד.
נניח שבשנה הבאה מחיר המניה יורד ל-50 דולר אבל הדיבידנד עולה ל-3.15 דולר (5% בלבד - נמוך משמעותית מקצב ההגדלה ההיסטורי של החברה).
התשואה שלך מחושבת ע"י חלוקת 3.15 ב-100 => 3.15%.
אם אני ארכוש את המניה ב-50 דולר לעומת זאת התשואה שלי תחושב ע"י חלוקת 3.15 ב-50 => 6.3%.
לשנינו תהיה אותה המניה ושנינו נקבל את אותו הדיבידנד אבל לכל אחד מאיתנו תהיה "תשואה על ההון" שונה.
תשואת הדיבידנד כאחוז ממחיר המניה הנוכחי רלוונטית רק במעמד הרכישה של המניות שבה למעשה אנחנו מקבעים את העלות שלנו.
החיסרון העיקרי שאני מוצא שעדיין לא ברור לי, הוא שבתעודת סל למשל, אתה אכן מוכר חלק מהיחידות שלך על מנת לקבל רווחים לצורך מחייה שוטפת. בדיבידנדים לעומת זאת, אתה לא מוכר. אבל עדיין מראש אתה צריך לקנות כמות גדולה של מניות (שזה בעייתי כאשר מחיר המניה גבוה) על מנת לקבל מספיק דיבידנדים שיספקו לך לצריכה שוטפת.
אני מקווה שהסברתי בתחילת התגובה מדוע אתה לא באמת צריך סכום יותר גבוה בשביל לפרוש מתיק דיבידנדים מול תיק מחקה מדדים.
אם זה עדיין לא ברור אני אשמח אם תוכל לספק דוגמה מספרית לכמה כסף אתה חושב שאתה צריך לחסוך עם תיק מחקה מדדים בשביל שכורת מסויימת ונבדוק ביחד כמה אתה צריך בשביל לקבל את אותו הסכום עם תיק מניות דיבידנד.
כמובן שנצטרך קודם כל לוודא שהציפיות שלך מתיק המדדים ריאליות הרי כולם יכולים להגיד "אני משקיע 1000 שח במדדים פעם אחת ואני מצפה לקבל משכורת של 50,000 בחודש נטו לכל החיים..."
ואם אני לוקח לדוגמא את תיק דיבידעת, גם אחרי 10 שנים זה יוצא בסביבות 800-900 ש"ח לחודש.
תיק דיבידעת מציג חיסכון חודשי של 2000 שח בלבד (עם חיסכון התחלתי של 40 אלף שח).
על טווח של 10 שנים מדובר על חיסכון של 280 אלף שח בלבד.
מה גודל
המשיכה הבטוחה שאתה מצפה לקבל מתיק מדדים עם 280 אלף שח?
אם תבדוק לפי כלל ה-3% אז אתה תגלה שתיק של 280 אלף שח צפוי לספק משכורת שנתית של 8400 שח ברוטו שזה יוצא 700 שח בחודש לפני מס רווחי הון.
חשוב לציין שההשוואה הזו לא מדוייקת כי תיק דיבידעת צובר רווחי הון במשך 10 שנים ולכן שוויו צפוי להיות יותר גדול מ-280 אלף שח.
השאלה הנשאלת היא מה
המשכורת הבטוחה שאתה חושב שתקבל מתיק מחקה מדדים שמתחיל ב-40 אלף שח וחיסכון של 2000 שח בחודש ל-10 שנים?
תשים לב שהתיק שלך לא יכול להיות 100% מדדי מניות כי אתה לא תשרוד איתו משברים ולא תוכל לאזן אבל בתיק מניות דיבידנד אין בעיה מיוחדת להיות עם 100% מניות כי אנחנו מתבססים על הדיבידנד עצמו ולא על מחיר המניה.
כל המחקרים ההיסטוריים שמדברים על תיקי פרישה תמיד מתבססים על הצורך באיזון המניות עם פלח אחר (לרוב אג"חי).
כן, זה מה שהוא כתב פה כבר מספר פעמים, הוא רק סייג שזה לא בהכרח נכון לגבי כל מניית דיבידנד אלא בעיקר לאותן מניות דיבידנד שנבחרו בקפידה לפי קריטריונים מסויימים: תשואת הדיבידנד לא גדולה מדי מלכתחילה, הדיבידנד לא מהווה אחוז גדול מדי מהרווח, אין חוב גדול מדי ועוד.
נכון,
@daat99?
קרוב מאוד

הסייג הוא ש
התיק בכללותו צפוי להגדיל את הדיבידנדים בכ-6% בשנה ו
לא כל המניות שבתיק.
אם תעבור על
תוכנית העבודה של תיק דיבידעת למשל אתה תראה שאחת הנחות היסוד שלי היא
שלכל היותר שתי חברות יפשטו רגל בכל שנה.
ההנחה הזו הרבה יותר חמורה מסתם הנחה שהדיבידנד ייפגע כי היא מניחה הפסד מלא של כל ההון שהושקע באותן החברות שפשטו רגל.
בפועל כפי שהצגתי בעבר אפילו במהלך 2008 לא היו אפילו שתי חברות ברשימה עם תשואת דיבידנד שאינה מדליקה נורות אדומות שפשטו את הרגל (בדיוק 2 חברות מתוך 115 חברות פגעו בדיבדנד במהלך כל 2008).