מידע על השקעות במניות דיבידנדים גדלים

[daat99]

לדברי הרו"ח מדובר במאורע מס בין בארה"ב ובין בישראל.

אני לא טענתי שזה לא אירוע מס - טענתי שזה לא חייב לפגוע בתיק ההשקעות:

יש הבדל גדול מאוד בין ניכוי מס במקור (שמקטין את התיק) לבין ניכוי מס בסוף השנה (שמגדיל את "ההוצאות השוטפות של משק הבית").
במקרה הראשון זה תמיד יבוא על חשבון תיק ההשקעות ובמקרה השני זה יכול לבוא על חשבון תיק ההשקעות וזה גם יכול לבוא על חשבון צריכה של מותרות (שילמתי המון מס השנה - אני לא אקנה XYZ) בלי לפגוע בתיק ההשקעות.

 

[Deleted member 887]

מה ההבדל בין תיק ההשקעות לבין הוצאות שוטפות, חוץ מאשר הבדל פסיכולוגי? האם אי אפשר להקטין אחד ולהגדיל את השני על ידי העברה בנקאית?
לא שאני נגד טריקים פסיכולוגיים שנועדו לעבוד על עצמך, אבל צריך להבדיל בבירור בינם לבין שיקולים אובייקטיביים.

 

[daat99]

מה ההבדל בין תיק ההשקעות לבין הוצאות שוטפות, חוץ מאשר הבדל פסיכולוגי? האם אי אפשר להקטין אחד ולהגדיל את השני על ידי העברה בנקאית?

אל תזלזל בהבדל הפסיכולוגי!
תמיד אפשר להגדיל אחד על חשבון השני אבל משפחה שמקצה X שח בחודש לחסכון לא בהכרח תגדיל את ההשקעות שלה אם היא קיבלה בונוס מיוחד.
יכול להיות שאחד מבני הזוג הוא צרכניסט (לפחות חלקית) שידרוש לצרוך את הכסף עם התבטאויות בסגנון: "חסכנו כבר X שח כמו שהסכמנו - את השאר צורכים - לא צריך להיות קמצנים!" ומשפטים דומים אחרים.
במקרה של משפחה טיפוסית שכזו אם אתה מוריד את המס מההוצאות השוטפות אז למעשה הגדלת את החיסכון לפי המס ששולם.
אם לעומת זאת אתה מוריד את המ מתיק ההשקעות אז אתה מקטין את החיסכון ומגדיל את הצריכה.

ובנימה אחרת:
אני לא מבין איך הדיון על "הכלי הכי טוב ש99% לא משתמשים בו" תורם לנו במשהו אבל אני זורם...

 

[Deleted member 887]

לא מזלזל, רק צריך להבהיר במה בדיוק מדובר, שלא יתבלבל עם שיקולים אובייקטיביים.

 

[AF1k]

תודה רבה לך על המענה. מניות דיבידנדים הוא דבר מעניין שאני אשמח להרחיב עליו את הדעת.
השאלה שלי האם בהשוואה לרווחיות בטווח הארוך ביחס לתעודות סל מדדיות, האם הם לפחות משתוות? אשמח אם תוכל להפנות אותי לכלים, או כתבות שיוכלו להציג השוואה שכזו.
הכוונה שלי למשל אם 2500 ש"ח כל חודש מוסיפים לתיק מסוים המכיל תעודות סל מדדיות, לעומת תיק המכיל מניות דיבידנד, מה יהיו הרווחים נקרא לכך "בסוף שנה" שיהיה ניתן למשוך למחייה שוטפת.
כיוון שהדיבידנד מחולק פר מניה, אז צריך כמות גדולה יחסית של מניות, ודיבידנד בשווי יחסית גבוה.

בתודה,
אפיק.

 

[daat99]

השאלה שלי האם בהשוואה לרווחיות בטווח הארוך ביחס לתעודות סל מדדיות, האם הם לפחות משתוות?

לא ביצעתי השוואה שכזו אף פעם אז אין לי מושג.

אשמח אם תוכל להפנות אותי לכלים, או כתבות שיוכלו להציג השוואה שכזו.

ישנם מחקרים שבדקו את קבוצת המניות שמחלקות דיבידנד באופן כללי מול המדד והראו שהן השיגו תשואת יתר.
המחקרים הללו לא אומרים הרבה עלינו כמשקיעי מניות שמגדילות את הדיבידנדים בעקביות כי המחקרים לא ביצעו הפרדות כאלו.

הכלי המרכזי שאני השתמשתי בו בשביל לבדוק את התשואה מתיק מניות דיבידנד הוא שילוב של אקסל עם האתר longrundata.
הכנסתי את רשימת המניות שרציתי לרכוש לאקסל ובדקתי באתר כמה תשואה הן היו משיגות אם הייתי רוכש אותן בתאריך ספציפי.
את התשואה הזו הכנסתי גם כן לאקסל ובסוף שקללתי את התשואות והגעתי לתשואה שנתית ממוצעת מסוימת.

הכוונה שלי למשל אם 2500 ש"ח כל חודש מוסיפים לתיק מסוים המכיל תעודות סל מדדיות, לעומת תיק המכיל מניות דיבידנד, מה יהיו הרווחים נקרא לכך "בסוף שנה" שיהיה ניתן למשוך למחייה שוטפת.

זה תלוי בהנחות שאת מניחה לגבי קצב הגדלת הדיבידנד וקצב עליית מחירי המניות והמדדים.

אני מניח קצב גדילה שנתי של 6% בלבד.

כיוון שהדיבידנד מחולק פר מניה, אז צריך כמות גדולה יחסית של מניות, ודיבידנד בשווי יחסית גבוה.

כאן אנחנו חוזרים לדון בשאלה של האם צריך יותר כסף בשביל לפרוש עם תיק מניות דיבידנד מול תיק מדדים.
התשובה לשאלה הזו היא ברוב המקרים לא!
אם נחזור לתיאוריה שעליה מבוססים כל המוצרים הפנסיוניים שלנו אז המחקרים מדברים על כלל משיכה סולידי של 3% משווי התיק בשנת הפרישה - מתואם לאינפלציה.
במקרה של מניות דיבידנד אנחנו רוכשים מניות שמחלקות 3% כדיבידנד כך שבשביל לקבל את אותו הסכום ברוטו אנחנו צריכים את אותו גודל התיק בדיוק!

עדיין ישנו פער והוא בא לידי ביטוי בנטו.
הדיבידנדים ממוסים בגובה של 25% מהסנט הראשון אבל רווחי הון ממוסים רק עבור החלק של הרווח הממומש.

כפי שהצגתי בתגובה קודמת תיק שמורכב מ-VTI/VXUS מחלק דיבידנדים בשווי של כ-2.5% השנה.
זה אומר שפורש שרוצה לפרוש מתיק שמורכב מ-VTI/VXUS צריך למכור 0.5% משווי התיק שלו בשביל להשלים את המשכורת שלו ל-3%.

אותם ה-0.5% משווי התיק שהפורש מוכר לרוב מלווים במימוש רווח הון כלשהו (אלא אם כן התיק המנייתי שלו בהפסדים ולכן אין לו רווחים - מקרה זה אינו רלוונטי כי המיסוי הוא בשיטת FIFO ולכן אם הוא מוכר בשנה הראשונה לפרישה יחידות בהפסד זה אומר שכל המניות שהוא רכש אי פעם נמצאות בהפסד - כולל מניות מלפני 20/30 שנה - זה בסתירה להנחה הבסיסית ששוק ההון עולה לאורך זמן ושבטווח הארוך המשקיע יהיה ברווחים...).
גם אם ניקח את המקרה הקיצוני שבו אין מימוש רווחים אנו נראה שמשקיע המדדים שלשל לכיסו 0.5% ממכירת נכסים ו-1.875% נוספים מדיבידנדים לאחר ניכוי מס במקור.
כלומר משקיע המדדים שרק הפסיד בבורסה ומכר מניות בהפסדים קיבל משכורת נטו של 2.375%.

משקיע הדיבידנדים לעומתו שמושך אך ורק את הדיבידנדים שלו בלי למכור מניות בכלל שלשל לכיסו 2.25% לאחר מס דיבידנדים במקור.

אנחנו מקבלים שבשנה הראשונה ישנו פער במשכורת של 0.125% בלבד לטובת משקיע המדדים שמימש הפסדים!

אם נתקדם לשנה השניה אז משקיע המדדים צפוי לקבל את אותו הסכום - כלומר 2.375% משווי התיק (נניח שאין אינפלציה)
משקיע הדיבידנדים לעומת זאת צפוי לקבל העלאה בדיבידנדים של 6% - כלומר המשכורת שלו מדיבידנדים בשנה השניה צפויה לעמוד על 3.18%.
אם ננכה מזה מס במקור אז משקיע הדיבידנדים ישלשל לכיסו 2.385% נטו.

כלומר - בשנה השנייה משקיע הדיבידנדים כבר מקבל משכורת נטו גבוהה יותר מאשר משקיע המדדים שעדיין צריך לממש הפסדים (אם הוא לא ממש הפסדים אז הוא צפוי לשלם מס יותר גבוה גם על הרווחים הממומשים!).


בשורה התחתונה משקיעי דיבידנדים לא צריכים להשקיע יותר בשביל לפרוש - הם פשוט מסתכלים על מספר אחר בשביל להחליט מתי הם יכולים לפרוש.

 

[AF1k]

הבנתי. תודה רבה על המענה המפורט.
בנוסף אשמח לדעת האם יש דרך לחשב מה הוא הסכום שאותו צריך לחסוך לפרישה במקרה של דיבידנדים?
במדדים כיוון שמדובר בעליית ערך, אז זה בעצם אחוז המשיכה מתוך אחוז הרווחים (על ידי חישוב התשואה). בדיבידנדים כיוון שמדובר בסכום כספי פר מניה, אשמח לדעת כיצד זה מחושב?

 

[daat99]

בנוסף אשמח לדעת האם יש דרך לחשב מה הוא הסכום שאותו צריך לחסוך לפרישה במקרה של דיבידנדים?
במדדים כיוון שמדובר בעליית ערך, אז זה בעצם אחוז המשיכה מתוך אחוז הרווחים (על ידי חישוב התשואה). בדיבידנדים כיוון שמדובר בסכום כספי פר מניה, אשמח לדעת כיצד זה מחושב?

תיקון קטן - אחוז המשיכה מתיק מדדים נקבע לפי כלל ה-3% (או כלל ה-4% אם מוכנים לקחת סיכון של הימחקות התיק בתוך 3 עשורים).
ניתן לקרוא על זה עוד כאן:
http://www.hasolidit.com/איך-חיים-מתיק-ההשקעות-חלק-1

כפי שציינתי מניות דיבידנד לרוב נרכשות עם תשואת דיבידנד של כ-3%.
בשביל לפרוש עם תיק מניות דיבידנד צריך להגיע למצב שבו ההוצאות משתוות לסך הדיבידנדים השנתיים בניכוי מס במקור.
הסיבה שמספיק שההוצאות ישתוו לסך הדיבידנדים היא שהדיבידנדים צפויים לגדול בקצב מהיא יותר מהאינפלציה ולכן בשנה העוקבת אנחנו כבר צופים סך דיבידנדים גבוה יותר שניתן להשקיע אותו מחדש בתיק או להגדיל את הצריכה.

 

[TunaGolem]

אם נתקדם לשנה השניה אז משקיע המדדים צפוי לקבל את אותו הסכום - כלומר 2.375% משווי התיק (נניח שאין אינפלציה)
משקיע הדיבידנדים לעומת זאת צפוי לקבל העלאה בדיבידנדים של 6% - כלומר המשכורת שלו מדיבידנדים בשנה השניה צפויה לעמוד על 3.18%.
אם ננכה מזה מס במקור אז משקיע הדיבידנדים ישלשל לכיסו 2.385% נטו.

בדוגמה שהצגת, סביר שגם המשכורת של משקיע במדדים תעלה, משום שבטווח הארוך השוק יעלה באותו הקצב של גידול הדיבידנדים.

 

[daat99]

בדוגמה שהצגת, סביר שגם המשכורת של משקיע במדדים תעלה, משום שבטווח הארוך השוק יעלה באותו הקצב של גידול הדיבידנדים.

אני לא מדבר על דוגמה ספציפית אלא על כלל ה-3% שעליו מבוססת האסכולה של משיכת משכורת מתיק השקעות לאחר פרישה.
אם אתה משקיע מדדים אז אתה אמור להכיר את הכלל הזה בעל פה ומה שהוא אומר זה שמתחילים עם 3% ומושכים בכל שנה את אותם 3% צמודים לאינפלציה ללא תלות בתשואת השוק.

 

[TunaGolem]

אני לא מדבר על דוגמה ספציפית אלא על כלל ה-3% שעליו מבוססת האסכולה של משיכת משכורת מתיק השקעות לאחר פרישה.
אם אתה משקיע מדדים אז אתה אמור להכיר את הכלל הזה בעל פה ומה שהוא אומר זה שמתחילים עם 3% ומושכים בכל שנה את אותם 3% צמודים לאינפלציה ללא תלות בתשואת השוק.

נכון, אבל הכלל נבנה כדי להגן ממקרים קיצוניים ולא עבור החציון. במקרה הסביר, המשכורת תגדל בכל שנה. במקרה הלא סביר (שוק במשבר במשך חלק גדול מהתקופה) גם הדיבידנדים לא יגדלו כל כך מהר (שים לב לכך שלא אמרתי שהם יפגעו). ההחלקה המלאכותית של הדיבידנדים והתנודתיות המלאכותית של מחיר המניות לא יכולות להחזיק לטווח ארוך.

 

[Deleted member 887]

אני לא מדבר על דוגמה ספציפית אלא על כלל ה-3% שעליו מבוססת האסכולה של משיכת משכורת מתיק השקעות לאחר פרישה.
אם אתה משקיע מדדים אז אתה אמור להכיר את הכלל הזה בעל פה ומה שהוא אומר זה שמתחילים עם 3% ומושכים בכל שנה את אותם 3% צמודים לאינפלציה ללא תלות בתשואת השוק.

או שיש ריבית דריבית, או שאין. מה שאתה עושה (ובאופן עקבי, לאורך הרבה עמודים) הוא להניח ריבית דריבית למניות דיבידנדים (ולקרוא לזה ״דיבידנדים עולים״) אבל להעלים אותה בהשקעה אלטרנטיבית.

 

[TunaGolem]

או כלך לדרך זה,

אתה מניח תשואה כוללת אפקטיבית נומינלית ברוטו של לפחות תשעה אחוזים, ותשואה ריאלית נטו של שלושה.
שתי ההנחות הינן סבירות אם אינך רואה שחורות, אבל הן גם ניתנות להשגה גם בהשקעת ערך רגילה וגם בהשקעה פסיבית רגילה.
אתה צודק בכך שבשיטה שלך יש יתרון פסיכולוגי. מנגד (לדידי) יש לשיטה חסרון גדול בחוסר נתונים היסטוריים.
מכיוון שכיום תשואת הדיבידנד של הסנופי נמוכה יותר, השקעה בו תהיה יעילה יותר מבחינת מס (בפער גדול באופן משמעותי מכל העמלות הנ"ל) בשלב הצבירה.

אני זוכר שאמרת שאתה לא מחפש את התשואה הגבוהה ביותר, אבל אם אתה נכנס להשוואה כפי שעשית בעמודים האחרונים, צריך להבחין בכך שהשיטה נחותה בתוחלתה.

 

[daat99]

או שיש ריבית דריבית, או שאין. מה שאתה עושה (ובאופן עקבי, לאורך הרבה עמודים) הוא להניח ריבית דריבית למניות דיבידנדים (ולקרוא לזה ״דיבידנדים עולים״) אבל להעלים אותה בהשקעה אלטרנטיבית.

אני לא המצאתי את כלל ה-3% ומשקיעי המדדים מתבססים עליו.
כלל ה-3% אומר מפורשות שמותר למשוך אך ורק 3% משווי התיק צמוד לאינפלציה וזהו (אחרת מסתכנים בהימחקות התיק).

השקעה במניות דיבידנד לעומת זאת אומרת שמותר למשוך אך ורק את הדיבידנד ואסור למכור חלקים מהתיק (אחרת מסתכנים בהימחקות התיק).
העובדה שהדיבידנד עולה יותר מהר מהאינפלציה היא מה שהופכת את ההשקעה הזו ליותר טובה עבור פורשים מאשר השקעה במדדים.
התכחשות לעובדות לא תשנה אותן - הן נשארות בעינן.

בכל אופן אני מבקש לא להפוך את השרשור הזה להאם צריך לשנות את כלל ה-3% כי הוא אינו רלוונטי להשקעה במניות דיבידנד.


נקודה נוספת:
ריבית דריבית זה כשלוקחים את ה"תשואה" ומשקיעים אותה מחדש במניות נוספות.
השקעה במניות דיבידנד לא מתבססת על ריבית דריבית בשביל לעבוד אבל מקבלת אותה כצ'ופר.
אתה יכול להתעלם מהאפקט של ריבית דריבית בפרישה ופשוט לצרוך סכומים יותר גדולים משמעותית בכל שנה שעוקפים את האינפלציה אם אתה רוצה.

אתה מניח תשואה כוללת אפקטיבית נומינלית ברוטו של לפחות תשעה אחוזים

לאורך זמן (כמה עשרות שנים ומעלה) בלבד.
בטווחים קצרים יותר אני לא מניח תשואה כוללת בכלל אלא תשואת דיבידנד של כ-3% משווי התיק המקורי שגדלה בהדרגה.

הן גם ניתנות להשגה גם בהשקעת ערך רגילה וגם בהשקעה פסיבית רגילה.

לא טענתי שלא ניתן להשיג מטרות דומות בהשקעות אחרות.
אני עדיין לא מצאתי השקעה אחרת שמספקת תקציב ידוע מראש וגדל לאורך זמן כולל בעתות משבר אבל אם אתה מכיר אחת שכזו אני אשמח לבדוק אותה לעומק.
הבעיה עם השקעות ערך והשקעות מדדים (גם השקעה במניות דיבידנד נחשבת פסיבית!) היא שהתשואה שהן מייצרות אינה יציבה.
הבסיס להשקעות ערך אומר שאתה לא יודע כמה זמן ייקח לשוק לזהות את הערך שאתה זיהית ולכן אפילו אם אתה צודק ב-100% מהעסקאות שלך ובטווח הארוך עוקף את התשואה הכוללת שלי בסיבוב אתה עדיין יכול לספוג כמה שנים בלי רווחים בכלל - קל וחומר תשואה שניתן למשוך.
אותו הדבר בהשקעה במדדים - אם אתה משקיע במדד וצריך לשלם שכר דירה במרץ 2009 אז אתה בברוך לא קטן.

משקיע דיבידנדים לעומת זאת ראה את הדיבידנדים שלו גדלים בקצב דו-ספרתי במהלך משבר 2008 (תרגיש חופשי לבדוק אותי! כל המידע זמין עם קישורים בשרשור הזה).

יש לשיטה חסרון גדול בחוסר נתונים היסטוריים.

תרשה לי לנסח את המשפט הזה בצורה שגם אני אסכים אתה:
לשיטה יש חסרון גדול בכך שצריך לחפש את הנתונים ההיסטוריים לבד והם לא מוגשים לנו בכפית של כסף בדמות עשרות מחקרים רבי שנים.

הנתונים ההיסטוריים קיימים וכל מי שרוצה יכול למצוא אותם - הם פשוט לא לעוסים...

בפער גדול באופן משמעותי מכל העמלות הנ"ל

אתה חוזר שוב לטעון שיש פער בעמלות ואני לא מבין למה.
הראיתי בתגובה קודמת שאני מבצע את אותה כמות פעולות שמבצע משקיע מדדים רגיל אז למה שיהיה פער?

ואם שוב נדבר על "הכלי הכי טוב שלא משתמשים בו" אז לי יש כלי שלא גובה עמלות בכלל ובכמה מקרים מוכר לי מניות בהנחה למחיר השוק ולך תמיד יהיו דמי ניהול.

כמו כן עדיין לא ענית לי מה דמי הניהול של תיק שמורכב מ-VTI/VXUS בחלוקה שווה.
האם הם יותר או פחות מ-0.148% בשנה?

אני זוכר שאמרת שאתה לא מחפש את התשואה הגבוהה ביותר, אבל אם אתה נכנס להשוואה כפי שעשית בעמודים האחרונים, צריך להבחין בכך שהשיטה נחותה בתוחלתה.

ראשית אני לא מסכים שהתוחלת נמוכה יותר ואין מחקרים שמראים זאת מפורשות.
המחקרים מראים שקרנות מנוהלות אקטיבית לא משיגות את תשואה השוק בניכוי דמי הניהול של מנהל הקרן ולא לפני ניכוי דמי הניהול של מנהל הקרן.
חשוב לציין שדמי הניהול של הקרנות המנוהלות נעים בין 1-2% בשנה!
כלומר המחקרים מראים שאם תוריד מהתשואה של המנהלים האקטיביים 1-2% בשנה אז הם לא עוקפים את תשואת המדד.
אני לא ראיתי מחקרים שמראים שאותם מנהלים אקטיביים לא עוקפים את המדד לפני שמורידים את דמי הניהול שלהם מהתשואה ואם אתה מכיר כאלו אז אנא שתף אותי בקישורים אליהם בשביל שאני אוכל ללמוד אותם לעומק.

כמו כן ישנם המון מחקרים שמראים שקבוצת המניות שמחלקת דיבידנדים מספקת תשואה גבוהה יותר מקבוצת המניות שאינן מחלקות דיבידנדים ומתשואת השוק בכללותו.


השילוב של שני סוגי המחקרים הללו מוביל אותנו לעובדות הבאות:
* אני בוחר חברות מהקבוצה שידועה כקבוצה שעוקפת את תשואת השוק
* אני לא משלם דמי ניהול בכלל
* עדיין מדובר בבחירת מניות סלקטיבית שאין לה תוצאה ידועה מראש ויכולה לעקוף את המדד או לפגר אחריו

עקב כך אין בסיס עובדתי לטענה שאחת ההשקעות תספק תשואה גבוהה יותר מההשקעה השנייה - חוסר הבסיס הזה הוא דו-כיווני!

 

[Yevgeny]

מה דמי הניהול של תיק שמורכב מ-VTI/VXUS בחלוקה שווה.

0.095%

 

[שודד הפינג פונג]

אני עדיין לא מצאתי השקעה אחרת שמספקת תקציב ידוע מראש וגדל לאורך זמן כולל בעתות משבר אבל אם אתה מכיר אחת שכזו אני אשמח לבדוק אותה לעומק.

מניות דיבידנד מספקות תקציב ידוע מראש וגדל בעתות משבר?
גם אני לא מצאתי השקעה כזו ואני משקיע במדדים. יכול גם לומר אני שם 100% מהכסף בזהב כי לא מצאתי השקעה אחרת שמבטיחה לי משהו.
בכל מקרה אם ההנחה המובלעת והמשתמעת היא שמניות דיבידנד יספקו תמיד את התזרים במשברים, זו הנחה שגויה.
אם יהיה סוג של מיתון עולמי שבו כמעט כל החברות הציבוריות יספגו הפסדים/רווחיהם יצטמצמו, ולא תהיה התאוששות או שיוחמר המצב מספר שנים ברצף, אין לך שום מושג כמה מתוך אותן 50 חברות יודיעו על הקטנת/הפסקת החלוקה. אולי 5, אולי 10, אולי 20, אולי 30, אולי 40, אולי 48, אין לדעת.
קבוע ויציב בעתות משבר זה לא. לא בוודאות. 2000 2008 הם מקרים שמייצגים את 2000 2008 בלבד. ההתאוששות הייתה מהירה והרווחים של חלק גדול ממניות הדיבידנד לא נפגעו, ובטח לא לזמן רב, לא באמת היה משהו שקרוב למיתון כלכלי גלובלי רציני ומתמשך אלא דאון ואפ סווינג חד ומהיר במדדים שאכן כמעט ולא מזיז למשקיעי מניות הדיבידנדים.
במיתון כלכלי עמוק אפשרי גם שכמעט כל החברות יודיעו בשלב זה או אחר על הקטנת הדיבידנד, זה לא מופרך ואפילו הגיוני שסיטואציה כזו תתרחש נניח ב - 50 השנים הבאות שלך כמשקיע. יתכן גם שלא יהיה לך מה לקנות אחרי שתמכור בשפל, כי לא יהיו מספיק מניות שעונות על קריטריון רצף אי הפגיעה, ואחרים שהצבת.

סיכום: במצב כזה שהוא לא הזוי ומופרך ובהחלט יכול להתרחש כל ההשקעות המנייתיות יפגעו אנושות כולל ההשקעה במניות דיבידנדים גדלים.

 

[daat99]

0.095%

תודה רבה לך
לפי הנתונים הללו הפער בנטו עומד על 0.053% בשנה לטובת המשקיע הפסיבי שמחזיק תיק 100% מניות שמורכב מ-50/50 VTI/VXUS.

מניות דיבידנד מספקות תקציב ידוע מראש וגדל בעתות משבר?

זה מה שקרה במהלך המשברים האחרונים.

בכל מקרה אם ההנחה המובלעת והמשתמעת היא שמניות דיבידנד יספקו תמיד את התזרים במשברים, זו הנחה שגויה.

זו כבר דעה וזכותך לדעתך אפילו שהיא לא דעתי.

אם יהיה סוג של מיתון עולמי שבו כמעט כל החברות הציבוריות יספגו הפסדים/רווחיהם יצטמצמו, ולא תהיה התאוששות או שיוחמר המצב מספר שנים ברצף, אין לך שום מושג כמה מתוך אותן 50 חברות יודיעו על הקטנת/הפסקת החלוקה. אולי 5, אולי 10, אולי 20, אולי 30, אולי 40, אולי 48, אין לדעת.

במיתון כלכלי עמוק אפשרי גם שכמעט כל החברות יודיעו בשלב זה או אחר על הקטנת הדיבידנד, זה לא מופרך ואפילו הגיוני שסיטואציה כזו תתרחש נניח ב - 50 השנים הבאות שלך כמשקיע. יתכן גם שלא יהיה לך מה לקנות אחרי שתמכור בשפל, כי לא יהיו מספיק מניות שעונות על קריטריון רצף אי הפגיעה, ואחרים שהצבת.

איזו השקעה אחרת תשרוד משבר שכזה?
תזכור שבשביל להגיד על השקעה אם היא טובה או לא חייבים להשוות אותה למשהו אחר.

אני יכול לסובב את המטבע ולהגיד לך שאם אתה תשקיע בהשקעה מחקה מדדים באותו המשבר אז אתה ככל הנראה תפגע הרבה יותר ממני.

ואם העולם יחזור לימי תקופת האבן (אין חשמל יותר?) איך יעזור לך שיש לך זהב בשוויץ אם אין לך יכולת פיזית להגיע לשוויץ גם בהנחה ובאמת שומרים לך עליו...

כל השקעה שרק תבחר לא מתאימה לכל מצב קיצון שמישהו אחר יבחר וזה לא הופך אותה להשקעה לא טובה בפני עצמה.

אם אתה רוצה להשוות השקעות אז ניתן לראות איך הן מתמודדות עם מצבים שונים אבל סתם לזרוק טענה "ההשקעה לא תשרוד משבר שאף השקעה חלופית אחרת שיש לי לא תשרוד גם כן ולכן לא טובה" אינה מועילה לאף אחד ולא גורעת או מוסיפה לאף אחת מההשקעות המדוברות.

קבוע ויציב בעתות משבר זה לא

שוב - זו דעתך - דעתי שונה.


סיכום: או שנשווה בין השקעות שונות במצבים מוגדרים או שכל הדיון של האם השקעה במניות דיבידנד תשרוד משבר אפוקליפטי ספציפי אינו מועיל ואינו רלוונטי.

 

[Deleted member 887]

אני לא המצאתי את כלל ה-3% ומשקיעי המדדים מתבססים עליו.
כלל ה-3% אומר מפורשות שמותר למשוך אך ורק 3% משווי התיק צמוד לאינפלציה וזהו (אחרת מסתכנים בהימחקות התיק).

זה מאוד פשוט: מכל תיק מותר למשוך את התשואה שלו. וזאת, אם התשואה היא בצורת דיבידנדים, בצורת מכירת ניירות ערך או בצורת כיכרות זהב שמגיעות אליך הביתה. משכנו לא יותר מהתשואה - התיק לא יתכווץ. מעבר לזה, הכל זה טריקים פסיכולוגיים.

 

[TunaGolem]

תרשה לי לנסח את המשפט הזה בצורה שגם אני אסכים אתה:
לשיטה יש חסרון גדול בכך שצריך לחפש את הנתונים ההיסטוריים לבד והם לא מוגשים לנו בכפית של כסף בדמות עשרות מחקרים רבי שנים.
הנתונים ההיסטוריים קיימים וכל מי שרוצה יכול למצוא אותם - הם פשוט לא לעוסים...

קבלתי.

אתה חוזר שוב לטעון שיש פער בעמלות ואני לא מבין למה.
הראיתי בתגובה קודמת שאני מבצע את אותה כמות פעולות שמבצע משקיע מדדים רגיל אז למה שיהיה פער?

אני טוען שהפער, ככל שיהיה, זניח לעומת הבדלים אחרים (אקראיות ומס).

ואם שוב נדבר על "הכלי הכי טוב שלא משתמשים בו" אז לי יש כלי שלא גובה עמלות בכלל ובכמה מקרים מוכר לי מניות בהנחה למחיר השוק ולך תמיד יהיו דמי ניהול.

אני מדבר על הכלי בו אתה משתמש ואיתו אתה מציג את השיטה מול הכלי הכי טוב של השיטה המקבילה אותו אני מציג.

כמו כן עדיין לא ענית לי מה דמי הניהול של תיק שמורכב מ-VTI/VXUS בחלוקה שווה.
האם הם יותר או פחות מ-0.148% בשנה?

פחות.
אני הצגתי אלטרנטיבה שקולה עם 0.07%.

ראשית אני לא מסכים שהתוחלת נמוכה יותר ואין מחקרים שמראים זאת מפורשות.

התוחלת נמוכה בגלל מס.

* אני בוחר חברות מהקבוצה שידועה כקבוצה שעוקפת את תשואת השוק

בתקופה מסוימת כמו כלבי הדאו

* אני לא משלם דמי ניהול בכלל

זניח

* עדיין מדובר בבחירת מניות סלקטיבית שאין לה תוצאה ידועה מראש ויכולה לעקוף את המדד או לפגר אחריו

ולכן בגדר הימור לעומת משקל השוק.

 

[ע.מדי]

הצצתי ברשימה הטיקרים שנעלמו משנת 2007 (חברות קיימות) מה שמופיע ב5 הראשונות הוא ש כולן חטפו חבטה רצינית בדיבידנדים (ירידה או עצירה) אחרי 2008 -2009
והרבה גם בשויין, לא נראה שהגדלת דיבידנדים ארוכה היא תכונה שנשמרת בהסתברות גבוהה בתנאי משבר.
השנה אולי תציף את האפקט שוב אם הירידות בשווקים הם תוצאה של בעיה אמיתית ולא לחץ עונתי.