כישורים לחיים

[danirup]

איזה כישורים לחיים לדעתכם נחוצים ללמוד בגיל צעיר?
כמו יחסי אנוש טובים, להבין בכלכלה ואיך הכסף מניע את העולם, ללמוד שפות וכדומה.

דומה לנושא של מה הייתם עושים אחרת בגיליי ה 20 שלכם.

 

[האסקי]

לדעתי היכולת הכי חשובה היא למידה עצמית. זו יכולת אקספוננטלית שאין לה סוף

היכולת להתנהל כלכלית בחוכמה, ליצור חסכונות ולהשקיע כסף היא יכולת קריטית לחיים בעולם הקפיטליסטי.
ולדעתי היא יותר חשובה מהכישורים שמנית כמו כלכלה, שפות, יחסי אנוש.
היכולת להסתדר לבד חשובה הרבה יותר מיחסי אנוש עבור הסולידי או זה שמחפש פרישה מוקדמת.

מקבילה ליכולת הלמידה היא יכולת ההסתגלות לשינויים, והגמישות הכוללת. היא מאפשרת ניסוי וטעייה לגבי מגוון של תחומים/ עבודות/ מקורות הכנסה עד שמוצאים דברים משמעותיים שמתאימים.

לגבי שאלת מה הייתי עושה אחרת בגיל 20, כנראה שהייתי מתחיל לחסוך ולהשקיע ונהנה מעוד עשור של צמיחה ושל ניסיון בעולם ההשקעות כדי להיות כבר במקום מתקדם בהרבה לקראת השגת היעדים שלי. אבל עשיתי דברים מעניינים לא פחות.

 

[רובי1]

איזה כישורים לחיים לדעתכם נחוצים ללמוד בגיל צעיר?

צריך להגדיר את המטרה.
כישורים מסוימים יניבו בהמשך רווח כלכלי, אחרים יביאו חברים טובים, זוגיות, השכלה, אושר וכו'

 

[דאניל]

אולי פחות כישורים, יותר הרגלים:
לאכול נכון, לעשות ספורט, לצחצח שיניים כמו שצריך. להתלהב מללמוד דברים חדשים, להתמיד במה שרוצים ולא להתייאש עם הכשלון הראשון. דווקא שפות זה מקרה די ייחודי לדעתי, כי כשלומדים שפה בגיל צעיר, אפשר לדעת אותה ברמת שפת אם, ובגיל מבוגר, אפילו עם נסיון של שנים ואוצר מילים רחב, תמיד נשארים עם מבטא ואיזושהי זרות בחשיבה.

 

[בת העמק]

היכולת להסתדר לבד חשובה הרבה יותר מיחסי אנוש עבור הסולידי או זה שמחפש פרישה מוקדמת.

אני חולקת על זה לגמרי. חשיבה כזאת מנותקת ממהות החיה הקרויה אדם. כאישה סולידית שבילתה כמה שנים בפרישה מוקדמת, אני אומרת שהחשיבות הגדולה ביותר היא היכולת לחבור לאנשים אחרים, להיות אמפתי לאחרים, להיות מסוגל לבקש עזרה/עצה וגם להיות מסוגל לתת, לאהוב ולאהב.
היכולת להסתדר לבד היא חשובה אבל ללא יחסי אנוש אתה מועד לפורענות נפשית הקרויה בדידות. הפילוסוף הידוע ניטשה שדגל בכך בספריו, סיים את חייו כחולה נפש.

 

[לנצח נתהה]

ניטשה שדגל בכך בספריו, סיים את חייו כחולה נפש.

זו עמדת מיעוט קונספירטיבית משהו. ניטשה היה חולה בעגבת (שלמרבה האירוניה היא מחלה שכנראה נבעה מכך שניטשה דווקא נהנה מחברת אחרים) או סרטן מוח. זו סברה מקובלת הרבה יותר בין החוקרים של הגותו וחייו.
בדידות לא קשורה בהכרח לכמות האנשים סביבך.

 

[רוני]

איזה כישורים לחיים לדעתכם נחוצים ללמוד בגיל צעיר

לסגל התנהלות וחשיבה של שורד הפועל ומתמודד עם חוסר ודאות, לצאת מאזור הנוחות ולאתגר את עצמך.

החיים הם מסלול מכשולים, צריך לבוא עם גישה מתאימה כדי להתמודד ולשרוד אותם.

 

[efrat]

יכולת ההסתגלות לשינויים

לדעת מתי דברים לא הולכים כמו שצריך ולחתוך בזמן. אם זה מהשקעה , או יחסי חברות, זוגיות, לימודים ובעצם כל דבר.

בתור אנשים צעירים אנחנו לא מדמיינים שמשהו לא יסתדר לנו ואז כשדברים לא מסתדרים (כי אלו החיים) נשארים במעין שוק כזה וקושי להסתגל למציאות החדשה. לא יודעת איך לומדים את המיומנות בגיל צעיר, הזו אבל היא מאוד חשובה.

 

[רובי1]

לדעת מתי דברים לא הולכים כמו שצריך ולחתוך בזמן.

מצד שני כל אחד שעשה דרך ארוכה ומוצלחת, לא משנה באיזה תחום, יספר כמה נחישות הוא היה צריך וכמה היכולת לגבור על משברים ולא להתייאש היא הכישרון החשוב ביותר.
האם יש דרך לאזן בין התכונות?
נדמה לי שלא. כל אחד ואופיו, ואין תכונת אופי מסוימת שמבטיחה הצלחה.

ולא הרי הצלחה בעיני אדם מסוים כהרי הצלחה בעיני חבירו.

 

[האחד]

בקיצור אין נכון ולא נכון. מי שאנחנו בגיל מבוגר נבנה על הצלחות וכשלונות במהלך כל החחים שלנו מאז שאנחנו תינוקות עד לאותה נקודת זמן. יש אולי דברים טכניים שאפשר ללמוד כמו השקעות או לתקן דברים או לנהל את הכסף, אבל בטח שאי אפשר באופן מלאכותי לעבוד על האופי שלנו או על תכונות שיש לנו. ניתן אולי לכוונן אותן קצת באופן רצוני אבל אנחנו מכלול מאד מורכב, כמו מיכלית ענק שלסובב אותה בים לוקח זמן ומאמץ

 

[בת העמק]

לדעת מתי דברים לא הולכים כמו שצריך ולחתוך בזמן.

מה, זאת מנטרה שלאורה את חיה? איך את יכולה לדעת אם מה שלא הולך כמו שצריך זה זמני, ניתן לתיקון, ניתן לשינוי או שזה חד משמעית אבוד?
אני נמצאת עכשיו בהתחלה של הרצת עסק. יש עליות ויש ירידות. תוכלי לספר לי איך קורה ההארה שדברים צריכים להיחתך כי הם לא הולכים טוב?
למדת רפואה, נכשלת בחלק מהמבחנים- אחרי איזה מבחן אמרת לעצמך לחתוך כי זה לא הולך כמו שצריך?
יש לך ילד, הוא מתנסה בכל מיני דברים ויש הרבה מאמצים וכשלונת בדרך- זאת המנטרה שעליה את רוצה שהוא יגדל?

 

[efrat]

מצד שני כל אחד שעשה דרך ארוכה ומוצלחת, לא משנה באיזה תחום, יספר כמה נחישות הוא היה צריך וכמה היכולת לגבור על משברים ולא להתייאש היא הכישרון החשוב ביותר.

יש לעשות את הדרך למרות הכישלונות ולהתמיד. ויש לא להסתגל למציאות ולא לשנות את הדרך במילימטר. אפשר להגיע למטרה אבל בכמה דרכים, לדעתי מה שחשוב זו גמישות המחשבה והגישה.

אני נמצאת עכשיו בהתחלה של הרצת עסק

המון בהצלחה

למדת רפואה, נכשלת בחלק מהמבחנים- אחרי איזה מבחן אמרת לעצמך לחתוך כי זה לא הולך כמו שצריך?

כמו שאת יודעת למדתי רפואה בחו״ל. יכולתי להתעקש ולעשות עוד ועוד פסיכומטרי ומכינה ובגרויות בספרות על מנת לשפר 5 נקודות, אבל הנחתי שזה לא ילך והעדפתי לנסות אופציה אחרת.
סביר להניח שאם הייתי נכשלת בכל ! המבחנים כמה פעמים ולא עוברת שנים, זה היה הסימן שמשהו לא עובד. או שאני לא מתאמצת מספיק או שזה לא בשבילי.

הכוונה של דברי, אם זה לא היה ברור שצריך לדעת לזרום ולהסתגל לשינוים. זו מיומנות שלי אישית לקח הרבה זמן ללמוד ואני עדין לומדת.

יש לך ילד

יש לי ילדה. אני בעיקר רוצה שהיא תיהיה מאושרת. ותישן יותר מ4 שעות רצוף. אמן.

 

[האסקי]

אני חולקת על זה לגמרי.
איש איש לדעתו.
וזוהי שאלה שמעלה הרבה אמוציות.

לדעתי שלי, אדם שיודע להיות בגפו. לפתח חוט שדרה ויכולת לעמוד גם בלי משפחה/חברים לצידו,
הוא אדם שגם הקשרים החברתיים שלו יהיו משמעותיים בהרבה.
אבל היכולת הזו קודמת לאחרת - מי שטוב עם אנשים ואומלל לבד ימצא מעט מאוד טעם בפרישה מוקדמת = מרחב שקט שבו יעלו כל הקולות בתוכו וצריך מתוך הכוונה פנימית למצוא את הדרך ולאפשר את האין-דרך.
לעומת הסוליסט שיודע, לרוב, גם לצאת מעצמו ולהיות בחברת אחרים.
אינני חושב שצריך להיות אנטיפת בשביל להצליח בחיים אבל היכולת להיות עם עצמך היא לטעמי היכולת המשמעותית ביותר שמובילה גם ליכולות האחרות כמו למידה עצמית, משמעת ונחישות.

 

[בת העמק]

אפשר להגיע למטרה אבל בכמה דרכים, לדעתי מה שחשוב זו גמישות המחשבה והגישה.

או, עם זה אני מסכימה לחלוטין! אם זה מה שהתכוונת מלכתחילה אז אני איתך לגמרי.
אני פשוט מכירה אנשים שכאשר אתה נתקל בקשיים בדרך אומרים לך כל מיני משפטים מרפי ידיים כמו: עזוב, בשביל מה לך. או יותר גרוע- אתה לא טוב בזה, תבחר משהו אחר. למה אתה לוקח סיכונים? אתה לא רואה שזה כשלון? לא תצליח... כל מיני אמירות מהסוג המבאס.

 

[nicepo1]

כל מיני אמירות מהסוג המבאס.

את צודקת אבל מצד שני הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו,ביקורת פנימית וחיצונית היא קריטית לפעמים. וגם לדעת לוותר לפעמים הרבה לפני ש"אין בררה אחרת" זה יכולת מאוד חשובה,לפעמים קריטית.
בקיצור איזון ולא קיצוניות לגישה אחת.

אני חולקת על זה לגמרי. חשיבה כזאת מנותקת ממהות החיה הקרויה אדם. כאישה סולידית שבילתה כמה שנים בפרישה מוקדמת, אני אומרת שהחשיבות הגדולה ביותר היא היכולת לחבור לאנשים אחרים, להיות אמפתי לאחרים, להיות מסוגל לבקש עזרה/עצה וגם להיות מסוגל לתת, לאהוב ולאהב.

גם כאן אני חושב שנחוץ איזון החלק הזה לא פחות חשוב בעיקר לאנשים שמתכננים להיות עצמאים\שונים יחסית לשאר האוכלוסיה

היכולת להסתדר לבד היא חשובה אבל ללא יחסי אנוש אתה מועד לפורענות נפשית הקרויה בדידות.

גם קיצוניות לצד השני עלולה לגרום לסבל ופורענות נפשית.

 

[רובי1]

אני בעיקר רוצה שהיא תיהיה מאושרת. ותישן יותר מ4 שעות רצוף. אמן.

מחכה בקוצר רוח לפוסטים אופטימיים אחרי שתגמרי את ההתמחות

 

[בת העמק]

ביקורת פנימית וחיצונית היא קריטית לפעמים.

כן, אתה צודק אבל יש דרך לשקף לך בצורה שמרימה אותך ויש דרך שנועדה לייבש אותך. אגב, זה לא תמיד במודע אבל התוצאה אותה תוצאה. גם בדיבור הפנימי שלנו אנחנו יכולים לדכא את עצמנו או לעודד להיות יצירתי ולמצוא דרך חלופית.

גם קיצוניות לצד השני עלולה לגרום לסבל ופורענות נפשית.

איזה קיצוניות ראית בתגובה שלי? אדם שמתעניין רק בעצמו ובאינטרסים שלו ולא אכפת לו מהזולת- יחווה את אותה התייחסות גם מהזולת ואז שום כסף בעולם לא ינחם אותו על הבדידות. זה לא אומר שצריך רק לרצות את הזולת ולא להתחשב בעצמך. אין צורך להגיד את המובן מאליו מבחינתי.

 

[nicepo1]

איזה קיצוניות ראית בתגובה שלי?

לא קיצוניות שלך אישית אלה רוח הדברים,רק רציתי להדגיש את מה שכנראה לך מובן מאליו ולא מצאת צורך להדגיש.
לדוגמה הצורך(הבסיסי יש לציין)להיות מקובל בחברה כולל סטנדרטים של הוצאות כלכליות.
הסולידית דיברה על זה הרבה לא הרחיב.
זה יכול להפוך לצורך אובססיבי(בכול מיני דרגות)ולהתנגש עם אורח חיים "סולידי"

 

[efrat]

או, עם זה אני מסכימה לחלוטין! אם זה מה שהתכוונת מלכתחילה אז אני איתך לגמרי.
אני פשוט מכירה אנשים שכאשר אתה נתקל בקשיים בדרך אומרים לך כל מיני משפטים מרפי ידיים כמו: עזוב, בשביל מה לך. או יותר גרוע- אתה לא טוב בזה, תבחר משהו אחר. למה אתה לוקח סיכונים? אתה לא רואה שזה כשלון? לא תצליח... כל מיני אמירות מהסוג המבאס.

זו לחלוטין הכוונה שלי.

משפטים מרפי ידים ואנשים מרפי ידיים זה רעש רקע שצריך להשתיק.

מחכה בקוצר רוח לפוסטים אופטימיים אחרי שתגמרי את ההתמחות

יש עוד זמן .... כמו שאומרים לכל התמחות יש תת התמחות

 

[Yuvalbuz3]

-לדעת לא לשקר לעצמך, גם כשהאמת כואבת.
-להבין בהשקעות.
-פיתוח יחסי אנוש , ועמידה מול קהל.
-משמעת עצמית.
-לדעת אנגלית ברמה גבוהה.
-כושר גופני בריאות וטיפוח עצמי.
-להתגבר על הקושי ולהעלות ביטחון עצמי בכל הקשור לבנות, כדי ליצור מערכות יחסים ולדעת מה אתה מחפש בבחורה.
-לקרוא ספרים.
-לסנן היטב את הסביבה שלך, גם אם זה אומר לנתק קשר מחברי ילדות שהנוסטלגיה מחברת בינכם אך אין להם השפעה טובה בשלב הזה של החיים, במילים אחרות ליצור סביבה מוצלחת כדי להיות מוצלח.
- להבין כמה שאפשר ברכב / שיפוצים / חשמל.
אלה כמה דברים שעלו לי במחשבה זריזה.