לדעתי כישורים חברתיים, ובזה הישראלים דיי מצטיינים בעיניי (בהכללה).
https://www.youtube.com/watch?v=8KkKuTCFvzI
נקודה חשובה נוספת שהייתי שמח לדעת לפני גיל 20, הוצגה בפני בשיעור התרגול הראשון בקורס פסיכופתולוגיה. הקטע המעניין הוא, שהנקודה החיונית הזאת מאוד מזכירה את אחד העקרונות החשובים ביותר בהשקעה סולידית, אותו הסולידית מהללת כלכך - פיזור.
הרעיון אומר, שאם נפקיד את כל הביצים בסל אחד ובו יפרם חור בשלב כלשהו, זה עשוי לפתוח צוהר לבעיות נפשיות ברמות אלו ואחרות (איני יודע או זוכר מהי רמת המהימנות של טענה זו מבחינה מחקרית). לדוגמה היפותטיות:
- אשת קריירה מצליחה אשר מפקידה את ביטחונה בחיים ואת הפשן שלה בבן-זוגה. ביום שהוא כבר לא יהיה שם מכל סיבה היא - היא כבר פחות תתמודד בצורה חיונית, בין אם בקריירה או בכל היבט אחר.. תפסיק לשלם חשבונות ותצטרך שיניעו אותה בכל דבר.
- בחור שרוב חייו ידע לעשות כסף בצורה מרשימה, זכה לשבחים רבים מצד סובביו אבל בבואו לצאת לפנסיה (יתכן שלאחר הגיל הנקוב בחוק) -
פתאום (או
דווקא עכשיו) הבעיות הבריאותיות, הפסיכולוגיות, הזוגיות מתחילות להשפיע מאוד. מה שלא היה מתרחש לולא היה ממשיך לעסוק בעסקיו.
- או הדוגמה אותה הציג המרצה בקורס המדובר - דודו טופז. כל זמן שהוא היה "הראשון בבידור", החיים היו תותים. ברגע שהוא איבד רייטינג וזמן מסך, המצב התדרדר. חשוב לי רק להסתייג ולומר שאיני באמת יודע מהי רמת האמינות של הטענה הזאת, זאת לא הטענה שלי בכל אופן.
המסר הוא - לפזר את ההשקעה שלך, במקום להשקיע 100% בתחום או שניים בחייך, מוטב להשקיע 5% אבל בכל מה שחיוני בחיים
ולאורך זמן: בחיי חברה, בטיפוח מערכות יחסים קרובות, בצבירת כישורים ומיומנויות חיוניים (וגם ידע), להיטיב את מצבך הנפשי, להתעמל, לשמור על תזונה בריאה במידה-מה, ללמוד כיצד להתנהל פיננסית וכן הלאה. כך שבין כל הנקודות הללו למעשה נמתחת רשת ביטחון עליה ינחת הבן-אדם בעיתויי משבר בחיים (ברמות שונות), אשר בהן מנייה או שתיים קורסות.
האמת היא, שמאוד מסקרן לשמוע את דעתה של
@הסולידית לגבי העניין, ובפרט לגבי ההיבט החברתי (כי בתרבות הישראלית זה עלול לסתור את אורח החיים שהיא מקדמת, "התכלבות" כלשונם של המקטרגים).
