@לני001
he.m.wikipedia.org
לפזר?
[...] סקטורים [...]
פיזור (במובן הנפוץ כאן) הוא בתוך אפיק השקעה. למי שרוצה להשקיע במניות, לא אומרים לפזר לאג"ח אלא בין מניות (יש כמובן תועלת החשיפה לאפיקים שונים שמתנהגים שונה, אבל זה פחות עניין של פיזור ויותר עניין של התאמת חשיפה). אתה מציע רזולוציה גבוהה יותר של אפיקים - הבחנה בין ערך לצמיחה, לדוגמה. זה הבחנה לגיטימית מאוד, ובהחלט למי שיודע לאפיין את החשיפה הרצויה לו והיא כוללת הקצאה x לצמיחה (או לערך, לא משנה), הפיזור הרצוי עבורו יהיה בין מניות מתאימות, לא בין מניות צמיחה לסוגים אחרים של ני"ע/השקעות (אג"ח, ריט, מניות ערך, קריפטו).
מי כנראה תהיה פה עוד 50 שנה? GM או טסלה? ואם זאת לא GM - מה הטעם להשקיע בה?
אין קשר. אם טסלה מתומחרת כך שרווחים ב-50 שנה הקרובות לא יעלו את שווי ההשקעה שלך, ואילו GM תייצר לך 150% ב-10 שנים ואז תמות, ברור שעדיף לבחור ב-GM.
עליית ריבית של 1% תוביל לעליית תשלומים בגובה 850 מיליארד דולר, כלומר 0.85T דולר
הקשר בין עליית ריבית לחוב הקיים הוא רק בהקשר של גלגול החוב, שזה יחסי-אבל-הרבה-פחות מהיקף החוב.
לא הבנתי למה לגדר מפני תרחיש שאתה מרוויח ממנו (בכח קניה)?
אתה מרוויח ממנו אם אתה מחזיק שקלים. אם אתה לא מחזיק שקלים (אלא נכס ריאלי) אתה לא מרוויח כוח קניה מהתחזקות השקל. בהנחה (שלא חייבים לקבל) שבשוק המט"ח יש עיוותים שעשויים להיפתר ללא ביטוי ריאלי מוחלט בשינוי היחסי בכוח הקניה; או אפילו אם לא, בהנחה שרמת החיים היחסית תרד כשאוכלוסיית ההשוואה שלך תרוויח מהחזקת שקלים; או אפילו אם לא, בהנחה שהפיצוי הריאלי שתקבל על הסיכון יהיה נמוך יותר עבורך (ביחס לחלופה חסרת הסיכון שלך, השקלית) לעומת רוב המשתתפים האחרים בשוק (שתשואת ההשוואה שלהם אינה שקלית), ובהנחה שבחיי היום יום יש לך חשיפה שקלית מצד ההוצאות, אז יש מקום (לצד סיכון) לגדר את אי החשיפה לשקל שנוצרה מהססת החיסכון משקלים לנכסים. הבעיה הטכנית היא איך לגדר דבר כזה, כי גידור מטבע נעשה בצמדים, וכאן הבעיה היא חשיפה ריאלית בלי קשר למטבע שאינו שקל (הגידור שאני מתאר נדרש גם להשקעה בזהב או במניות ישראליות. מסכים שאין שום סיבה לגדר דווקא מניות שנסחרות בחו"ל). ועדיין, יש מקום לראות את הדולר כפרוקסי נומינלי של "מה שאינו שקל" ולהשתמש בצמד שקל-דולר לגידור.
הבהרה: בהחלט יתכן שכל ההנחות האלו שגויות, אבל יש מקום לדון בהן. הנקודה שלי היא שיש קשר בין גידור אי החשיפה לשקל (בצד החסכונות) לבין היקף ההשקעה הריאלית של החסכונות.
