ברור שלמשוך 4% כמו רובוט לא יוביל להצלחה (למרות שסטטיסטית כן), וברור ש-3% יותר בטוח מ-4%, אבל באיזה מחיר? נניח שאחוז החיסכון שלך הוא 50% כדי להגיע מ-300 חודשי מחיה ל-400 חודשי מחיה אתה צריך לעבוד עוד 200 חודשים (הזנחתי תשואה, מודה), אבל בוא נגיד שאתה צריך לעבוד עוד 10 שנים בשביל זה. שווה? לי לא.
אני אישית מעדיף לפרוש בהתבסס על 4%, אולי 3.8%, ולהיות דינמי עם ההוצאות/הכנסות לאחר פרישה, שאני בטוח שקורה גם עם אנשי ה-3%.
מסכים איתך בהחלט , ברור שאילו שיקולים אישיים ושכל אחד יחליט לעצמו איזה אחוז משיכה הוא בטוח עבורו ושמשרת את צרכיו.
ברור לי גם שהמחקרים הם סטריליים ושבמציאות יש לנו גמישות : להוריד הוצאות, לייצר הכנסות חדשות, לצמצם דיור, לקבל קצבאות זקנה ופנסיה , ירושות וכו.
העניין הוא שפותח השירשור ואנוכי כבר נמצאים בשלב העצמאות הכלכלית לפי כלל 3% ושנינו ממשיכים לייצר הכנסות מעבודה מתוך בחירה ומחפשים אסטרטגיות לשימור הון ... אסטרטגיה שתהיה שונה ממודל תיק הארי בראון שהסולידית משתמשת בו. היות ויש לנו את הסכום הדרוש לעצמאות כלכלית אין לנו צורך לקחת סיכונים מיותרים.
באופן תיאורטי איזו רמת חשיפה למניות נדרשת אחרי ההגעה לעצמאות כלכלית על מנת להוריד סיכונים ועדיין לשמר את מה שהשגנו עם קצת צמיחה.
היה פה כבר ניסיון לפתוח שרשורים על capital préservation אבל לא היה עניין רב , כנראה מפני שרוב חברי הפורום הם חוסכים/משקיעים צעירים שנמצאים בשלב הצבירה ושעסוקים בהגדלת הון capital appréciation ועדיין לא התחילו להתמודד עם סוגיות הקשורות לשימור הון capital preservation בשלב המשיכה.
לאחר קריאה מרובה כאן בבלוג וספרים שקראתי/בלעתי לאחרונה אנחנו אישית הגענו למסקנה שנתמיד בתיק 50%/50% במדדים כלליים גם בשלב המשיכה : 50% מדדי מניות עולמיים ו 50% קרן אגח ממשלתי כללי כל גוש היורו ( גרים בצרפת). עבורנו זה תיק פשוט, מאוזן , קל לעקוב אחריו ולא מצריך הרבה התעסקות. לעומת זאת ויתרנו על חלוקה לתתי נכסים כמו : REIT , Small Cap , Value ,אגח קונצרני, אגח צמוד , ארוך , קצר וכו שיסבכו לנו את האיזונים ויצריכו מעקב.
לא ממליץ ולא מייעץ
