טעויות שעשינו ובתקווה שלא נעשה - יומן מסע אל הלא מוגדר.

[Williamsburg]

לנסות לחיות ימים ושבועות שלמים ללא שום שיחה על כסף, משכורות, ללא קריאת מאמרי דעה בנושא ועיתונות כלכלית. ללא בדיקת גרפים של מניות. ללא שיחות על שכר.
לחיות בהווה. לחיות אחרת.

וואו, לאן נוליך את השעמום?

 

[נתי]

עדכון רבעוני.

נדלן.
עצרנו את תהליך קניית הדירה. התחלנו לבד באיזור המגורים, עברנו לאיזור המרכז באופן עצמאי, לקחנו מלווה ובסוף עצרנו הכל.
העצירה מגיעה משילוב של כמה גורמים, אך המרכזיים שבהם:
בשוק הנדלן כיום, אני לא רואה בעיה עם עצירה והמתנה עוד כסד"ג של שנה, גם כך קצב ההכנסות שלנו גדול מקצב עליית מחירי הדירות.
גורם נוסף הוא מחשבות שניות על השקעה גדולה בארץ. הבחירות לממשלה הן בתקווה עוד לכל היותר כשנה, ברור לנו שאם הרכב הממשלה נשאר כמו שהוא היום - אנחנו לא מעוניינים להשקיע עוד בישראל.

תיק השקעות סחיר.
מקבל פעם בחודש את שאריות המשכורת לאחר הוצאות וכספים אחרים שמתקבלים כל רבעון. כרגע זה כ20K~ ש"ח לאחר פרישת הזוגה.

אלטרנטיבי.
מצד אחד, כספים שרשמתי אצלי כאבודים, אמורים להשתחרר בימים הקרובים. נראה אם יקרה, וגם אם כן, זה לא סכום משמעותי - כ 40K ש"ח.
מצד שני - שותפות הנדלן שהשקענו דרכה במספר מיזמים בארה"ב מבצעת קריאה לכסף. אנחנו עוד לא קיבלנו את המכתב שמבקש את הכסף ומפרט למה זכאי מי שמשקיע ומה מאבד מי שלא - אך אני נוטה ללא להשקיע שם עוד שקל אחד נוסף כי -
קרן החוב (שאגב, היא וקרן שותפות הנדלן של אותם בעלים..) לא העבירה כסף עד כה למרות אמרות שנזרקו לאוויר ע"י הבעלים, הם מחכים שמשקיעים אחרים יזרימו כספים נוספים, כלומר מחכים שאני אזרים כסף לעצמי.. מרגיש לי כמו מערכון טרגי-קומי.
קרן מונטרו עדיין רשומה כבעלת ערך בבנק, והבנק גובה דמי ניהול קטנים אך מעצבנים. לא סובל את בנק הפועלים, ואני לגמרי מתחרט שבחרתי בו לניהול התיק.
הבנק סירב להכיר בנייר כערך 0 ולקחת עליו בעלות בלי העברת תמורה, מה שתוקע אותי עם נייר לא סחיר שמונע ממני לסגור את החשבון בנק. אולי לנצח נידונתי לשלם להם דמי ניהול על כלום, על אוויר.
השקעת הנדלן באירופה ממשיכה לשלם שכירות בגובה 6% שנתי. הערך הנוכחי של הנכס עדיין משקף הפסד של 25% על ההון העצמי שהושקע, אולי בעקבות הורדות הריבית שהיו באירופה, בשערוך השנתי שקורה בדצמבר, יהיה שיפור בנק' הזו.

פרישה.
הזוגה פרשה והיא מרוצה, אני מקנא. בדיוק סיימנו שבועיים אחרונים של אוגוסט בהם בילינו עם הילדים, היה כיף, התבאסתי לחזור לעבודה.
מקווה שנצליח למנף את החגים עוד מס' שבועות לעוד חופש עם הילדים.
אני תוהה מתי אגיע לנקודה בה הכסף מהעבודה ירגיש חסר משמעות לעומת ההון הצבור, כך שכבר ארגיש שזה בסדר לוותר על העבודה ולפרוש.
בזמנו כשהתחלתי את היומן, אני והזוגה אמרנו שאם רק היה לנו 20 מיליון צבור, כנראה שהיינו פורשים בלי היסוס.. אנחנו לא רחוקים משם, וזה לא מרגיש כמו שחשבתי שזה ירגיש.

הון:
השקעות רעילות - 1.4M.
תיק ממוסה - 5.2M.
כספית - 2.7M.
ק"ה - 0.67M.
פנסיות - 2.35M.
RSU, ברוטו - 7.65M.

הכנסות (נטו):
עבודה - 30K.
הכנסות דיבידנד מהRSU - כ11K.
הכנסות מהשקעות רעילות - 2K.

הוצאות - כ26K.

תודה למי שקרא.

 

[בת העמק]

אני תוהה מתי אגיע לנקודה בה הכסף מהעבודה ירגיש חסר משמעות לעומת ההון הצבור, כך שכבר ארגיש שזה בסדר לוותר על העבודה ולפרוש.

יש סיכוי גדול שזה יקרה כשתבין מה המטרות הכספיות שלך (מחיה, עזרה לילדים כשיגדלו, אחר...), כשיהיו לך חלומות להגשים וכשתראה את אשתך מבסוטה מהפרישה לאורך זמן. אנשים פרשו מעבודה גם בעשירית ההון שלך, ואתם חיים יחסית בצניעות.

 

[Therealdeal]

טוב לשמוע שההשקעות הרעילות "מתקדמות" לכיוון ודאי יותר. אני מקווה שבשבילכם שבאמת תצליחו לקבל את רוב הסכום בחזרה. בנוגע לקריאה לכסף, מסכים איתך ב100% - אם איבדת אמון ביזמים, להוסיף כספים חדשים זה סוג של לבגוד בעצמך.

בנוגע לדירה - רכישת דירה להשקעה עם 10% משווי הנכסים שלכם זה אחלה, אבל לא "יזיז את המחוגה" יותר מידי. זה כמובן יכול לעזור לכם להגדיל את ההון, אבל צריך לבחון אם הגדלת ההון זאת הדרך האמיתית להגדיל את הרווחה שלכם.

אז מה שאכתוב עוד רגע נכון לרוב האנשים, ולא לכולם, ואולי לא לכם. עבור רוב האנשים, רכישת דירת מגורים שיכולה לשרת אותם לשנים רבות היא דרך מעולה להגדיל את הרווחה המשפחתית, גם היא לא "כלכלית" (גם טיול לחו"ל עם הילדים לא כלכלי, בהגדרה). אבל למשל סידור אופטימלי של מטבח, מטראז גדול יותר או פטור מהתעסקות עם המשכיר כן תורם לרווחה.

בנוגע ל"פרישה", ראוי לדעתי להסתכל על זה כמצב ביניים בו לא עובדים וממשים את עצמנו בדרך אחרת. אם נסתכל על זה כמצב "סופי" - כאילו לעולם לא תחזור לעבוד, ההחלטה הופכת להיות מורכבת יותר. האם אתה רואה דרך לממש את עצמך מחוץ לעבודה, באותו אופן כמו שתיארת את זוגתך?

 

[עידו ג]

גורם נוסף הוא מחשבות שניות על השקעה גדולה בארץ. הבחירות לממשלה הן בתקווה עוד לכל היותר כשנה, ברור לנו שאם הרכב הממשלה נשאר כמו שהוא היום - אנחנו לא מעוניינים להשקיע עוד בישראל.

מבין לליבך אך לא חושב שזה שיקול נכון. אדם כמו בן גביר היה מוקצה, לא רלוונטי ולא עובר אחוז חסימה במשך לא מעט שנים. תראה אותו היום.

ייתכן ובבחירות הקרובות הממשלה תתחלף למשהו שתאהב ועוד 9 שנים בן גביר יהיה ראש ממשלה. אי אפשר לתכנן השקעה בנדל"ן סביב פוליטיקה.

אם זה מערער אותך, כדאי לשקול אם נדל"ן בישראל בכלל עבורכם או לא עבורכם.

 

[נתי]

יש סיכוי גדול שזה יקרה כשתבין מה המטרות הכספיות שלך

המטרות שלנו ברורות, ולדעתי אנחנו כבר שם מבחינה כספית. עם זאת, עדיין אני מרגיש שלוותר על העבודה זה לוותר על מנוע כלכלי רציני - מה גם שאני נהנה מהעבודה שלי.
כיום ההכנסה מהעבודה מהווה סד"ג של 10% מההון, אולי כשזה יירד ל1% זה כבר ירגיש חסר משמעות ותועלת? לא יודע

אנשים פרשו מעבודה גם בעשירית ההון שלך, ואתם חיים יחסית בצניעות

זה. יש מצב שאני מתגונן, אבל כשהילדים עוד קטנים - לפרוש לגמרי משאיר אי וודאות כלכלית גדולה מדי עבורי. אם הילדים היו לכיוון גילאי ה18 כנראה שהוודאות היתה יותר גדולה. לא מרגיש לי נכון לפרוש במצב כזה

טוב לשמוע שההשקעות הרעילות "מתקדמות" לכיוון ודאי יותר

לא ממש.. השקענו שם מעל 2M ש"ח, חלקים גדולים עדיין תקועים באי וודאות ולא ידוע אם ישובו. לשמחתי זה כבר לא משפיע עלינו ביום יום בכלל, לא מבחינה פרקטית ולא מבחינת הרגשה.

צריך לבחון אם הגדלת ההון זאת הדרך האמיתית להגדיל את הרווחה שלכם.

אני חושב שלא.
לעומת זאת, קניית הדירה בה אנו גרים לגמרי הייתה מעלה את רווחת החיים שלנו ( היינו משנים בה דברים שקצת מציקים לנו, ובעל הדירה לא מאשר) אך בעל הדירה לא רוצה. הצעתי לו 20% מעל המחיר הכי גבוה שהיה ברשות המיסים - לא עניין אותו כי הוא לא רוצה למכור. זו הפנסיה שלו מבחינתו, ולמצוא לה תחליף זה משהו שהוא לא מעוניין לעשות. ודירה אחרת פשוט לא מתאימה לנו. אנחנו מתים על הדירה הנוכחית מבחינת מיקום, נגישות, גודל, המתקנים שיש (מעלית ומרפסת) וכו', ואין כזו נוספת לקנייה. אם תהיה נקנה בלי להסס.

האם אתה רואה דרך לממש את עצמך מחוץ לעבודה, באותו אופן כמו שתיארת את זוגתך?

האמת שלא כרגע. החיסרון היחיד מבחינתי בעבודה כרגע, הוא שאני לא יכול לקחת חופשות כרצוני, פשוט כי פרוייקטים ואנשים שתלויים בי ייתקעו.
אולי אנסה לשפר את הדבר הזה, ע"י מחליפים וכו', אך זה בוודאות יוביל לירידה במענקי הRSU ואז מה הטעם להישאר... המשכורת זה כבר לא הפקטור המשמעותי.

אדם כמו בן גביר היה מוקצה, לא רלוונטי ולא עובר אחוז חסימה במשך לא מעט שנים. תראה אותו היום.

לא התכוונתי לאדם כז או אחר, גם לא לביבי או לא לביבי.
אני חושש מהעתיד הכלכלי אליו מדינת ישראל תגיע, בהקשר של אוכלוסיות שלא רק שלא תורמות, אלא אף גורעות בצורה רצינית מהכלכלה של ישראל.
הממשלות עד היום לא טיפלו בכך, ואף עודדו זאת ביתר שאת, ואני מאמין שישראל במתכונת הזו מתקדמת למצב של אי קיום כלכלי, מה שמשליך מיידית על קיום פיזי, ואם לא יהיה שינוי אסטרטגי בצורה שבה הממשלה מנהלת את המדינה, זה לא ייפתר. אז השקעה ארוכת טווח פחות מתאימה לנו.
מצד שני מספיק שיהיה שבב של שינוי, או אפילו זיק של רצון לשנות את המצב - וזה כבר יהווה שינוי מבחינתנו.



.

 

[קפיצת הדרך]

אך אני נוטה ללא להשקיע שם עוד שקל אחד נוסף כי -
קרן החוב (שאגב, היא וקרן שותפות הנדלן של אותם בעלים..) לא העבירה כסף עד כה למרות אמרות שנזרקו לאוויר ע"י הבעלים, הם מחכים שמשקיעים אחרים יזרימו כספים נוספים, כלומר מחכים שאני אזרים כסף לעצמי.. מרגיש לי כמו מערכון טרגי-קומי.

מה שמפריע לי במשפט הזה, זו המילה *נוטה*.
Seriously ???
אתה עוד שוקל באיזו שהיא צורה כן להזרים לשם עוד כסף?

בזמנו כשהתחלתי את היומן, אני והזוגה אמרנו שאם רק היה לנו 20 מיליון צבור, כנראה שהיינו פורשים בלי היסוס.. אנחנו לא רחוקים משם, וזה לא מרגיש כמו שחשבתי שזה ירגיש.

אני מאוד מאוד מתחברת למה שכתבת, כי חווינו את זה בעצמנו.
לנו פשוט בשלב מסוים נפל האסימון שאנחנו מאוד נהנים מהעצמאות הכלכלית אבל לא באמת באמת באמת רוצים לפרוש עדיין כי:

מה גם שאני נהנה מהעבודה שלי.

בקיצור, לנו עדיין לא מתאים לפרוש כי אנחנו מקבלים משהו אחר, *בנוסף* לכסף, מהעבודה.
כשזה יפסק/ייעלם או לחלופין משהו שמאוד מאוד נרצה לעשות יוגבל בגלל העבודה, מניחה שנחליט לפרוש.

אין ספק שאתם נמצאים בעצמאות כלכלית.
תהנה מזה שכל יום אתה יכול להחליט מחדש אם עדיין מתאים לך להישאר בעבודה.
זה חופש (פסיכולוגי) מאוד מיוחד, שגם מאפשר לקחת יותר חופשות!

ויש מצב שכמו ש- @בת העמק כתבה:

כשיהיו לך חלומות להגשים וכשתראה את אשתך מבסוטה מהפרישה לאורך זמן

אז ההחלטה ״ללחוץ על ההדק״ תהיה הרבה יותר פשוטה.
(לא יודעת, לא הגענו לשלב הזה בינתיים..)

כיום ההכנסה מהעבודה מהווה סד"ג של 10% מההון, אולי כשזה יירד ל1% זה כבר ירגיש חסר משמעות ותועלת? לא יודע

מהנסיון שלנו… לא בטוחה שתגיע כל כך מהר למצב כזה בכלל
עליית השכר בהייטק יכולה להיות די משוגעת (במיוחד כשיש RSU משמעותיים בתמונה)

 

[נתי]

מה שמפריע לי במשפט הזה, זו המילה *נוטה*.
Seriously ???
אתה עוד שוקל באיזו שהיא צורה כן להזרים לשם עוד כסף?

זה היה עידון של הניסוח הראשוני (שהיה אגב "בחיים לא אשקיע") בגלל שלא הגיעה הדרישה הרשמית עד כה.
בסופו של יום אני לא חושב שיש פה רמאות או גניבה, המצב שנוצר בארה"ב ( שם השותפות והקרן חוב) עקב עליית הריבית לא מאפשר משיכה של הכספים ואת זה שמעתי מעוד כמה אנשים שמעורבים בהשקעות בסגנון בגופים אחרים.

 

[קפיצת הדרך]

שמתי לב למשהו שכתבת כאן

לעומת זאת, קניית הדירה בה אנו גרים לגמרי הייתה מעלה את רווחת החיים שלנו ( היינו משנים בה דברים שקצת מציקים לנו, ובעל הדירה לא מאשר) אך בעל הדירה לא רוצה. הצעתי לו 20% מעל המחיר הכי גבוה שהיה ברשות המיסים - לא עניין אותו כי הוא לא רוצה למכור. זו הפנסיה שלו מבחינתו, ולמצוא לה תחליף זה משהו שהוא לא מעוניין לעשות. ודירה אחרת פשוט לא מתאימה לנו. אנחנו מתים על הדירה הנוכחית מבחינת מיקום, נגישות, גודל, המתקנים שיש (מעלית ומרפסת) וכו', ואין כזו נוספת לקנייה. אם תהיה נקנה בלי להסס.

אתם מחפשים?
נשמע קצת מוזר שאין עוד דירה בגודל שאתם רוצים עם מעלית ומרפסת באזור של הדירה שלכם.
(אלא אם כן יש עוד פרמטרים יחודיים שלא פירטת שחשובים לכם).

ובלי קשר, איך זה מסתדר עם האמירה הזו?

ברור לנו שאם הרכב הממשלה נשאר כמו שהוא היום - אנחנו לא מעוניינים להשקיע עוד בישראל.

הרי גם קניית דירה למגורים (ולא להשקעה) היא בסופו של יום, השקעה בישראל.

 

[נתי]

נשמע קצת מוזר שאין עוד דירה בגודל שאתם רוצים עם מעלית ומרפסת באזור של הדירה שלכם.

בזמנו חיפשנו, כיום כבר לא.
הפרמטרים נוספים הם הרחוב הספציפי בו אנו גרים, מכיל 8 בניינים נמוכים סה"כ, וברובם אין מעלית וממ"ד.

ובלי קשר, איך זה מסתדר עם האמירה הזו?

זה לא ...
כנראה שברגע האמת גם דירה כזו שמתאימה לנו כמו כפפה ליד, לא נקנה. (וכנראה שלעולם לא ייבדק, אין דירות כאמור).

 

[יעקב 1]

לעומת זאת, קניית הדירה בה אנו גרים לגמרי הייתה מעלה את רווחת החיים שלנו ( היינו משנים בה דברים שקצת מציקים לנו, ובעל הדירה לא מאשר) אך בעל הדירה לא רוצה. הצעתי לו 20% מעל המחיר הכי גבוה שהיה ברשות המיסים - לא עניין אותו כי הוא לא רוצה למכור. זו הפנסיה שלו מבחינתו, ולמצוא לה תחליף זה משהו שהוא לא מעוניין לעשות. ודירה אחרת פשוט לא מתאימה לנו. אנחנו מתים על הדירה הנוכחית מבחינת מיקום, נגישות, גודל, המתקנים שיש (מעלית ומרפסת) וכו', ואין כזו נוספת לקנייה. אם תהיה נקנה בלי להסס.

אולי אפשר יהיה להגיע לאיזה פתרון גמיש יותר עם בעל הדירה, על ידי הבנה של הפחדים שלו.
לדוגמה, עריכת הסכם מכר, ללא העברת התשלום כעת, אלא העברת דמי שכירות בכל חודש שייגרעו מהסכום הסופי שיועבר ליורשים.
צריך להבין יותר מה מציק לו, ואז אולי ניתן לנסות להחליק את זה עם פתרונות מתאימים.

 

[נתי]

עדכון רבעוני.

לא נדלן.
אחרי שעצרנו את העניין, בעיקר מבחינה מנטלית - התפניתי. חיפשתי במה ניתן להשקיע את האנרגיות במטרה לשפר את איכות החייים.
ברקע, יש תוכניות לכשאפרוש.. אבל מספר פעמים בפורום קראתי את המשפט הכ"כ נכון - החיים הם עכשיו - למה לחכות לפרישה? אז קדימה.

דבר ראשון על הפרק מבחינתי זה לחזור לאורח חיים בריא, קרי ספורט ותזונה בריאה - בניגוד לתזונת "הילדים לא אכלו אז אני אוכל", שכוללת בתוכה אינספור חטיפים ושאר מרעין בישין.
בדיקות הדם שעשיתי בתחילת השנה והתייעצות עם AI הראו שאני במצב לא להיט - שומנים וכולסטרול רבים, כאשר היחסים השונים ביניהם המהווים סוג של אינדיקטור לבריאות הקרדיו-וסקולרית מרמזים על בעיה עתידית, קרובה או רחוקה.
לאחר חפירה קלה בגוגל והצלבת מקורות - החלטתי לנסות דיאטת צומות.
התחלתי מ16-8 ,קרי 16 שעות ללא אוכל, וחלון אכילה של 8 שעות.
בחלון נמנעתי משאריות הילדים, חטיפים, וכל מיני מאכלים מעובדים. פחמימות בריאות בלבד (קינואה, אורז מלא וכו').
כשהרגשתי טוב במצב הנ"ל - עברתי לחלון של 18-6, והפחתתי את כמות הפחמימות בחלון האכילה.
ואז עוד קפיצה, ל20-4, והפחמימות ירדו כמעט לחלוטין. עברתי לדיאט-ים תיכונית דלת פחמימות, ונכנסתי לקיטו.

במקביל שילבתי פעילות ספורט קלה (ותודה לצוות של bodyproject שגילו לי עולם שלם של פעילות אירובית אינטנסיבית עם אפס נזק לברכיים ולגב שמהם אני סובל) ופעילות במכשירי האימון שיש בגנים הציבוריים. באימון הראשון עשיתי עליית מתח 1.. וכמעט מתתי.

כיום - מספר חודשים אחרי, אני כ 14 ס"מ פחות בהיקף הבטן (אין לנו משקל בבית אז אין לי מושג כמה ירדתי) מצליח לעשות 10 עליות מתח, ופשוט מצפה בקוצר רוח למעד בדיקות הדם הבא, אני רוצה להיות במשטר הנ"ל לפחות חצי שנה לפני שאבדוק.
התחושה מהשינוי הפיזי הנ"ל פשוט מטריפה, וגם מהעובדה שבשעות הצום אני מוצא את עצמי עם אנרגיות על, מפוקס ומרוכז ברמות שלא הכרתי. תחושה באמת יוצאת דופן.
אך עם זאת - לא ממליץ לאף אחד לנסות - השלבים הראשונים קשים בטירוף, כשעדיין יש תשוקה חזקה מאוד לפחמימות מלוכלכות, מתוקים וקינוחים.
לי לקח מספר שבועות עד שהתחושה הזו נעלמה לחלוטין, כיום אני אדיש לגמרי כשזוללים מולי איזו עוגה או קינוח מושחת אחר שהיו אהובים עליי.


תיק השקעות סחיר.
פסגות יצאו במבצע של חשבון ללא עמלות לכל החיים. ניצלתי את ההזדמנות ופתחתי שם חשבון. אמנם כרגע ההפקדות שלי לחשבון הישן מקזזות את דמי הניהול של כ15 ש"ח, אך אני לא מתכוון להפקיד לנצח...
אני תוהה עד כמה ניתן לסמוך על פסגות - זה בית השקעות יחסית חדש בפורמט הנוכחי שלו, כרגע הפקדתי את המינימום הנדרש כדי שהחשבון ייפתח, אני עדיין שוקל אם להעביר את כל התיק מאקסלנס. ברור לי שרציונלית לא אמור להיות הבדל בינם לבין אקסלנס, שניהם מפוקחים ע"י אותם גופים בדיוק, ומה שיכול לקרות באחד - כנראה יכול לקרות גם בשני. ועדיין, מתלבט אם להעביר.


אלטרנטיבי.
היו כספים שהיו אמורים להגיע... לא הגיעו.
אני אמנם רושם את כל הסכום שהושקע שם (לפי ערך דולר נוכחי) במצבת ההון - אך לא באמת מאמין שהכסף יחזור.
אולי הדבר הנכון הוא למחוק וזהו. אם יגיע, זו תהיה הפתעה נעימה. כרגע אני חושב שזה מייצר מצג שווא של ההון הכולל.


פרישה.
ממשיכים לזרוק עליי כסף כדי שלא אפרוש. כמות המניות חצתה את האחוז הרצוי מבחינתי , אז מכרתי מניות הרבעון.
עשיתי איזה הסכם עם עצמי - שכל זמן שאני ממשיך לקבל משכורת שמהווה מעל 10% מההון - שווה לי להמשיך.
למה 10%? לא יודע.
האם זה באמת זיקוק של התחושה, או שבעצם אני משחק עם עצמי ולא רוצה בכלל לפרוש? לא יודע.
אבל בינתיים לא רע לי, ולכן אני ממשיך.

הון:
השקעות רעילות - 1.4M.
תיק ממוסה -5.75M מתוכם 4.6M בארץ, 1.15M בחו"ל.
כספית - 2.83M.
ק"ה - 0.67M.
פנסיות - 2.46M.
RSU, ברוטו - 8.47M.

הכנסות (נטו):
עבודה - 30K.
הכנסות דיבידנד מהRSU - כ11K.
הכנסות מהשקעות רעילות - 2K.

הוצאות - כ22K.

תודה למי שקרא.

 

[נתי]

עדכון רבעוני.

חזרה לבריאות.
עשיתי בדיקות דם וכל המדדים השתפרו דרסטית.
כבר אין פה אתגר ועניין מבחינתי, ועכשיו אני מחפש מה לעשות בזמני הפנוי ( או מה שהיה פנוי עד תחילת המלחמה. כרגע אנחנו כמו כולם תקועים בבית ומעסיקים את הילדים) כך שיהיה גמיש בשעות, ויעניין אותי.
בכל מקרה הכל מחכה לאחרי המלחמה, אז נחזור להתבחבש בזה כשיהיה משעמם.

תיק השקעות סחיר.
במהלך הרבעון האחרון מכרתי RSU עקב הגעה לשווי מעל הגבול הדמיוני שלי, הדולרים הללו עוברים ל IB, ביחד עם תשלומי הדיבידנד.
השאריות מהמשכורת ושאר תשלומים שקליים מוזרמים לתיק בברוקר הישראלי.
סה"כ במהלך הרבעון האחרון הוזרמו קרוב ל200K ש"ח ו60K$.
המלחמה וירידת הדולר מול השקל די מחקו את כל זה, אז שווי התיק לא ככ זז.
קצת מתסכל, אך ברור לי שכך עובד השוק וזה מה יש... ואם זה יביא שלום וגן עדן לארצנו הקטנטונת, מוכן לשלם את זה עוד 10 פעמים.

פרישה - לא רלוונטי כרגע, אני "נעול" לעוד שנתיים נוספות לפחות, וכתלות בהענקות RSU שאקבל יש סיכוי שזה יימשך מעבר.

הון:
תיק ממוסה -5.9M מתוכם 4.6M בארץ, 1.32M בחו"ל.
כספית - 2.7M.
ק"ה - 0.67M.
פנסיות - 2.5M.
RSU, ברוטו - 8.1M.

הכנסות (נטו):
עבודה - 40K.
הכנסות דיבידנד מהRSU - כ11K.
הכנסות מהשקעות רעילות - 2K.

הוצאות - כ22K.

תודה למי שקרא ושנדע זמנים שקטים יותר, נטולי התרעות ואזעקות.

 

[SolidAce]

תודה רבה על השיתוף!
כמה שאלות שעלו לי במהלך הקריאה:

1. כתבת שהדירה הנוכחית מושלמת עבורכם, אבל בעל הדירה לא מסכים למכור (ובמקביל גם לא מסכים לכם לכמה שינויים שהייתם רוצים). יש מצב שהוא יסכים לחוזה שכירות ארוך טווח? (נניח 10 שנים, עם סכום כסף משמעותי בפתיחה כפיתוי + עלייה בשכד כמובן משנה לשנה?)

2. אמרת שנותנים לך מענקי מניות כדי שלא תפרוש - המחשבות על הפרישה זה משהו שהעלת בפני המנהל שלך?

יש מצב שיאשרו לך להוריד אחוזי משרה (או שתצליח ״עצמאית״׳לעבוד פחות), או שזה משהו שאתה לא חושב שתהיה מסוגל לו?

שוב תודה רבה על השיתוף

 

[קפיצת הדרך]

בהודעה הראשונה שלך כתבת

RSU, ברוטו - 5.5M

הכנסות דיבידנד מהRSU - כ12K.

כיום כאשר השווי של ה-RSU שלך גדל מאוד

RSU, ברוטו - 8.47M.

הכנסות דיבידנד מהRSU - כ11K.

התקבולים מהדיבידנדים לא עלו (אלא דווקא ירדו).
האם זה בגלל עלייה מטאורית של המניה?

 

[נתי]

1. כתבת שהדירה הנוכחית מושלמת עבורכם, אבל בעל הדירה לא מסכים למכור (ובמקביל גם לא מסכים לכם לכמה שינויים שהייתם רוצים). יש מצב שהוא יסכים לחוזה שכירות ארוך טווח? (נניח 10 שנים, עם סכום כסף משמעותי בפתיחה כפיתוי + עלייה בשכד כמובן משנה לשנה?)

אנו בחוזה ארוך טווח כבר כעת, במועד החידוש דווקא נרצה לשמור על הגמישות שהשכירות מאפשרת וכנראה שלא נרצה יותר משנה של התחייבות. אבל יש עוד זמן עד אז.

2. אמרת שנותנים לך מענקי מניות כדי שלא תפרוש - המחשבות על הפרישה זה משהו שהעלת בפני המנהל שלך?

יש מצב שיאשרו לך להוריד אחוזי משרה (או שתצליח ״עצמאית״׳לעבוד פחות), או שזה משהו שאתה לא חושב שתהיה מסוגל לו?

על פרישה לא דיברתי עם המנהל.
כיום בממוצע אני עובד 6 שעות ביום (ממוצע... יש ימים שאני עובד 10 שעות ויש שאני עובד שעתיים), אחרי האצלת סמכויות והעברות ידע לאחרים, מה שפינה לי לא מעט זמן. העניין הוא שזה לא חופש מוחלט, אני חייב להיות זמין למקרי חירום ועניינים אחרים שיכולים לתקוע מוצר ששווה הון.

התקבולים מהדיבידנדים לא עלו (אלא דווקא ירדו).
האם זה בגלל עלייה מטאורית של המניה?

אני מוכר מעת לעת RSU, כאשר מצטבר שם הון גדול מדי לטעמי, מה שמוריד את תשלום הדיבידנד, ומצד שני כן, המנייה עלתה יפה מה שמסביר את עליית השווי הכולל.

במחשבה שניה גם ירידת שער דולר הורידה את תקבולי הדיבידנדים בשקלים.
.

 

[קפיצת הדרך]

במחשבה שניה גם ירידת שער דולר הורידה את תקבולי הדיבידנדים בשקלים.

נכון, אבל ירידת שער הדולר גם מורידה את הערך השקלי של ה- RSU שברשותך, אז זה לא מסביר את הירידה באחוזים.

 

[KickR]

בהודעה הראשונה שלך כתבת



כיום כאשר השווי של ה-RSU שלך גדל מאוד


התקבולים מהדיבידנדים לא עלו (אלא דווקא ירדו).
האם זה בגלל עלייה מטאורית של המניה?

נשמע לי כמו Broadcom

 

[נתי]

נכון, אבל ירידת שער הדולר גם מורידה את הערך השקלי של ה- RSU שברשותך, אז זה לא מסביר את הירידה באחוזים.

את כמובן צודקת, חשבתי שאת שואלת על הערך האבסולוטי של הדיב'.

 

[נתי]

עדכון רבעוני - וסיכום שנתי.

בהסתכלות שנה אחורה, בהון הכולל היתה עלייה. לצערי רובה של העליה מיגיעה אישית, ולא צמיחה פאסיבית של ההשקעות. קראתי באחד היומנים שנקודה מעניינת בדרך לפרישה היא כשההשקעות מניבות יותר כסף מההכנסה מעבודה, וזו נק' שמאוד מעניינת אותי.
בהסתכלות לאחור אני לא חושב שהיתה שנה כזו בשנים האחרונות.
מקווה שזה יקרה, אני מניח שזו תחושה טובה לדעת שהעבודה היא כבר לא מקור ההכנסה המרכזי שלך.

על הנדלן כאמור וויתרנו, ואני שמח שכך.
המחירים יורדים, ואנחנו נמנענו מקנייה (למרות שהשקענו לא מעט במקדמה למלווה) אחרי ניתוח של המצב וגם, אם לא בעיקר, תחושת בטן של "זה לא נכון לנו" וזה אולי לקח מההשקעות האלטרנטיביות מהבחינה של להקשיב יותר לאינטואיציה.

בנושא הפרישה - אני נהנה בינתיים בעבודה. לא רואה את עצמי פורש, מה גם שההכנסה היא משמעותית לעומת הצבירה.
ברבעון הזה היתה הפשרה משמעותית של RSU, ואני תוהה אם ימשיכו בקצב הריפרש הזה או שלא (אני מנחש שלא, עם כל ירידת הדולר והAI..) .

תיק ההשקעות.
ממשיך להשקיע גם בארץ וגם בחו"ל, שקלים מהמשכורת בארץ עוברים לברוקר מקומי, דולרים ממניות ודיבידנדים עוברים לIB, שם אני קונה מניות בעיקר בבורסת לונדון. אני תוהה עד כמה זה נכון להתנהל כך, ואולי יש אלטרנטיבה מבחינת הדולרים... הדבר שמטריד אותי זה משיכת הכסף מIB לארץ כשארצה למשוך.
נראה שיש קשיים במשיכה, בחלק מהבנקים ובחלק מהמקרים.
מצד שני האלטרנטיבה של להמיר דולרים ולשלם עמלת המרה, או לקנות איתם מניות בברוקר המקומי בעמלה גבוהה מזו ש בIB, גם לא נשמע לי להיט. בינתיים אני חי עם המצב.

באלטרנטיבי, הכספים נמחקו מבחינתנו. כיוון שהשלמנו עם האובדן עוד אי שם בתחילת-אמצע היומן, זו מחיקה טכנית עם אפס השפעה רגשית.. וטוב שכך.

עוד השנה - הצלחתי לרדת במשקל ולהישאר בו, בלי לעלות חזרה. גאה בעצמי על זה, מקווה שמצאתי את האיזון מהבחינה הזו כך שהשינוי יציב iישאר.


הון:
תיק ממוסה -6.15M מתוכם 4.65M בארץ, 1.5M בחו"ל.
כספית - 2.8M.
ק"ה - 0.67M.
פנסיות - 2.5M.
RSU, ברוטו - 11.5M.

הכנסות (נטו) - כ50K

הוצאות - כ23K.

תודה למי שקרא ושנדע זמנים שקטים יותר, נטולי התרעות ואזעקות.