הנקודה החשובה היא לא מה כל אחד חשב בליבו והניח שהצד השני מבין, אלא מה הצדדים הבינו מהתנהלות בפועל והאם זה משכנע צופה אובייקטיבי (השופט).
ברגע שיש חשבון משותף, להבנתי, זה לא באמת משנה מה מקור הכספים שמגיעים לשם.
יכולים להגיע מתיק השקעות, עבודה, וכו'. רק שלשני בני הזוג ברור, שרק מה שיש בחשבון המשותף הוא לשימוש משותף. אם חסר כסף או צריך סכום כסף גדול באופן חריג, אז מדברים, ומחליטים איך משלימים את הסכום. אם לא מסכימים, הסכום לא יושלם ולא יופקד בחשבון.
ברגע שאין חשבון משותף, הגבולות מפסיקים להיות ברורים. ויש יותר סיכוי שעם הזמן, תתקבע הבנה שתיק השקעות שלך הוא מקור הכנסה של שני בני הזוג (גם אם פורמלית הוא רשום על שמך).
ברגע שיש חשבון משותף, להבנתי, זה לא באמת משנה מה מקור הכספים שמגיעים לשם.
יכולים להגיע מתיק השקעות, עבודה, וכו'. רק שלשני בני הזוג ברור, שרק מה שיש בחשבון המשותף הוא לשימוש משותף. אם חסר כסף או צריך סכום כסף גדול באופן חריג, אז מדברים, ומחליטים איך משלימים את הסכום. אם לא מסכימים, הסכום לא יושלם ולא יופקד בחשבון.
ברגע שאין חשבון משותף, הגבולות מפסיקים להיות ברורים. ויש יותר סיכוי שעם הזמן, תתקבע הבנה שתיק השקעות שלך הוא מקור הכנסה של שני בני הזוג (גם אם פורמלית הוא רשום על שמך).