התמודדות עם קנאה

[החייל המשוחרר]

כשאתה שומע על מישהו, זה אומר שהוא חריג.
אם מישהו מפרסם את משכורת העתק שלו ב"וידוי שכר", זה אומר שהוא חריג, לא בנורמה, בתחום. זה לא אומר שהוא מעל הנורמה בכל דבר.
אנשים מספרים את שטובים בו, ולא מספרים את מה שהם רעים בו.
אתה תשמע על החריגות לטובה של אנשים, אבל לא על החריגות לרעה.

עוד דוגמאות -
-הולך לו עם מלא בנות אבל אין לו שקל
-מוצלח בעבודה אבל מתמודד עם קשיים נפשיים
-מצוין בלימודים אך מתקשה ביצירת קשיים חברתיים
וכהנה וכהנה

 

[משה]

יש קונספט מעניין במיינדפולנס שמדבר על מחשבות ורגשות בתור אירועים חולפים. בגישה הזו מכירים ברגש אבל נותנים לו לחלוף הלאה ולפנות מקום לרגש אחר.

כלומר במקום להאבק במחשבה ולהילחץ ממנה פשוט לחשוב עליה כעל ענן חולף בשמים. רגע הוא כאן ורגע חולף.

המשורר רומי כתב על זה את השיר הנפלא הבא:

מלון אורחים / ג'לאלאדין רומי​

להיות אנושי זה מלון אורחים.
אורח חדש מדי בוקר.

שמחה, דכאון, רשעות,
מודעות חולפת מגיעה
כאורח בלתי צפוי.

קבל את כולם בברכה ובדר אותם!
אפילו אם הם קהל של עצבונות,
שמנקה את ביתך באלימות
מכל רהיטיו,
עדיין, התייחס לכל אורח בכבוד.
ייתכן שהוא מרוקן אותך
בעבור עונג חדש.

המחשבה החשוכה, הבושה, הרשעות,
פגוש אותם צוחק בדלת,
והזמן אותם פנימה.

היה מלא תודה לכל מי שבא,
כי כל אחד מהם נשלח
כמדריך מלמעלה.

 

[יהודה ש.]

2. להתאמן בלשמוח בשביל אחרים. כשאיזה שחקן זוכה באוסקר - איזה יופי בשבילו! הוא בטח מה זה שמח ומסופק. אז אני יכול להזדהות ולהרגיש שמח גם. אם חבר קיבל קידום - איזה כיף שהוא שמח על הקידום, איזה מספק זה בשבילו. אפשר להגיד "אני כל כך שמח בשבילך" .

זה מתכתב עם גישתו הרמב"ם בטיפול במידות רעות בחיבורו "שמונה פרקים" בפרק הרביעי.
בהקשר הזה אני ממליץ גם על הספר להב היהלום של מייקל רואץ'

 

[חיפאי]

הרבה עצות טובות! אבל רואה שיש כיוון אחד שחוזר על עצמו ואני בכלל לא הייתי חושב ללכת בו: "תתרכז בפגמים/כשלונות של האדם האחר".

אני חושב שזה רק מגביר את הקנאה, בעקיפין. כי עוסקים עדיין בהשוואה ודמיונות. וחוצמזה, יש אנשים שהם דווקא כן יותר עשירים, וגם בריאים, וגם מוכשרים, וגם שמחים (אני למשל )). ואז מה?

עדיף בכלל לקבל לגמרי את עצמך כי זה אתה, בדיוק ככה כמו שאתה. ומשם להתחיל. וגם האחרים, הם בדיוק כמו שהם. לכל אחד חיים מיוחדים ולא ניתנים להחלפה.

 

[Adam Smith]

מצטרף להמלצה על תרגול מיימדפולנס.
עוזר קצת יותר להבין מה קורה לנו בתוך הראש ובהקשר של השרשור הנוכחי להבין שהעובדה שעלתה לנו מחשבה לראש (קנאה) לא אומרת שזה באמת מה שאני חושב.

הערה נוספת שרציתי להעיר היא שבכל הצלחה יש רכיב של מזל. אנו נוטים להתייחס אליו בעיקר כדי להסביר כשלונות ולהסביר הצלחות באמצעות יכולות אישיות גבוהות או בחירות נכונות גרידא, אך חשוב לזכור שרכיב המזל קיים גם בהצלחות.

 

[McMurphy]

עוזר קצת יותר להבין מה קורה לנו בתוך הראש ובהקשר של השרשור הנוכחי להבין שהעובדה שעלתה לנו מחשבה לראש (קנאה) לא אומרת שזה באמת מה שאני חושב.

לפי מה שאני יודע, הרעיון במיינדפולס, הוא דווקא כן להכיר במחשבה, אבל לא לתת לה לשלוט בך ולהפוך לעיקרית ודומיננטית ושולטת על כל ההווה.

כי שמתעכבים על מחשבה, שוב ושוב ושוב, זה מגדיל אותה ומאפיל על דברים אחרים. גם עצם ההאבקות במחשבה, לפעמים רק מחזקת אותה באותו הרגע.

אז מיינדפולס אומר שבמקום להילחם כרגע ברגש הקנאה (ניתן כמובן לפעול נגד קנאה, אבל קשה מאד באותו רגע שהרגש והמחשבה מציפים אותך), אני מודע לכך שזה מה שאני מרגיש כרגע ולתת לזה לחלוף.

 

[Adam Smith]

לפי מה שאני יודע, הרעיון במיינדפולס, הוא דווקא כן להכיר במחשבה, אבל לא לתת לה לשלוט בך ולהפוך לעיקרית ודומיננטית ושולטת על כל ההווה.

כי שמתעכבים על מחשבה, שוב ושוב ושוב, זה מגדיל אותה ומאפיל על דברים אחרים. גם עצם ההאבקות במחשבה, לפעמים רק מחזקת אותה באותו הרגע.

אז מיינדפולס אומר שבמקום להילחם כרגע ברגש הקנאה (ניתן כמובן לפעול נגד קנאה, אבל קשה מאד באותו רגע שהרגש והמחשבה מציפים אותך), אני מודע לכך שזה מה שאני מרגיש כרגע ולתת לזה לחלוף.

זה לא סותר את מה שאמרתי כלל. לא אמרתי לא להכיר במחשבה, אלא להבין שהיא לא בהכרח מה שאני חושב אלא "רעיון" שעלה לי בראש ולא בהכרח קשור לדעתי.

דוגמה לזה שאולי תבהיר את הנקודה:
כאשר מישהו עוקף אותי בתור לקופה, מחשבה שמיד תעלה לי בראש היא איזה חצוף, מזלזל בזמנם של האחרים בתור וכו'.

אבל מה שלרוב באמת אחשוב הוא שאותו בנאדם כנראה לא שם לב איפה מתחיל התור ונדחף בתמימות...

 

[McMurphy]

דוגמה לזה שאולי תבהיר את הנקודה:
כאשר מישהו עוקף אותי בתור לקופה, מחשבה שמיד תעלה לי בראש היא איזה חצוף, מזלזל בזמנם של האחרים בתור וכו'.

אבל מה שלרוב באמת אחשוב הוא שאותו בנאדם כנראה לא שם לב איפה מתחיל התור ונדחף בתמימות...

אני לא בטוח שזה נופל תחת מיינדפולס , אבל יתכן מאד שאני טועה.
נראה לי שזה פחות ישים לעניין קנאה.

 

[c881]

או בפשטות - אתה יודע רק מה שהוא מראה/חושף החוצה.

אני אתן תיאור קצר.
היום אני עובד במקום X.
8 שעות ביום, 2~3 ימים מהבית.
הציעו לי עבודה בשכר שגבוה ב- x1 מהשכר הנוכחי...
אממה... אם מחשבים, יוצא שההפרש נובע מכך שצריך לעבוד 9 שעות ביום, 5 שעות במשרד.
אם הייתי רוצה, הייתי פשוט נותן שעה נוספת ביום במקום הנוכחי.

הסברתי למציע ואמרתי לו שתודה, אבל השעה הזו ביום, ה-2~3 שעות בשבוע שלא נוסע למשרד... שווים את ההפרש בברוטו (אפילו לא נטו)
והנה ויתרתי על שינוי ב"אזור חיוג" של המשכורת.

 

[Deleted member 8236]

היי לך @deussex
מעורר מחדש את השרשור כדי לשאול איך אתה מתמודד/התמודדת עם נושא הקנאה שציינת כאן, ואולי יכול לשתף אם מצאת דרך לחיות בשלום עם אותן תחושת.

לאחרונה אני חווה לא מעט משברים (בכל מיני תחומים) ובין היתר שמתי לב לתחושת הקנאה שהתעצמה, ולראשונה בחיי אני מרגיש שזה בעוצמות ובתדירות שלא היו לי מעולם. משהו השתנה אצלי השנה - מעולם לא הייתי אדם קנאי.
אני מתחיל מעט לחשוש משום שזה חורג מגבולות הקנאה ה״בריאה״ ו/או ה״נורמיטיבית״ שאדם חווה במהלך חייו.
לא ארחיב יותר מדי רק אשמח לשמוע אם כן זיהת משהו שעזר/עוזר.

 

[breezblock]

אני גם מודע לזה שזה גורם נזק בעיקר לעצמך, כי זה רגש שלילי פנימי, שבעיקר גורם להרפאת ידיך שלך, בניגוד להרגשה שאתה מוצלח, שגורמת לאקסטרה מוטיבציה.

הפוך - אני משתמש בזה כגורם מדרבן:
אם הלוזר הזה הצליח - גם אני אצליח ואפילו יותר
אם הלוזר הזה ירש הרבה כסף - אני אדאג שהילדים שלי ירשו אפילו יותר

וכו׳

 

[optimum]

הפוך - אני משתמש בזה כגורם מדרבן:
אם הלוזר הזה הצליח - גם אני אצליח ואפילו יותר
אם הלוזר הזה ירש הרבה כסף - אני אדאג שהילדים שלי ירשו אפילו יותר

וכו׳

הצלחה היא עניין סובייקטיבי. אתה חושב שאדם אחר הוא לוזר רק כי השאיפות שלו בחיים שונות משלך ואתה לא מסוגל להיכנס לנעליו.
והעבודה שתעשה לשם הגדל.ת הירושה שתשאיר אחריך בהכרח תבוא על חשבון הזמן שתבלה עם ילדיך וטיב הקשר שיהיה לך איתם כשיגדלו.
אז מה עשינו בזה?

החוכמה היא לא לתת לקנאה להוות פרמטר בהחלטות שאנחנו מקבלים בחיים, ובטח שלא להפוך אותה לכלי לקבלת החלטות.

 

[breezblock]

הצלחה היא עניין סובייקטיבי.

נכון, אבל יש לי את המדדים שלי להצלחה, ומן הסתם אני אקנא באנשים שההצלחה שלהם תואמת למדדים שלי.
אני לא אקנא בדייג הטרוטה הכי טוב בעולם, כי אני לא מעוניין לדוג טרוטות, ואני לא אקנה בזוכה מקום ראשון במאסטר-שף, כי אני לא מעוניין להתמודד במאסטר שף.

העבודה שתעשה לשם הגדל.ת הירושה שתשאיר אחריך בהכרח תבוא על חשבון הזמן שתבלה עם ילדיך וטיב הקשר שיהיה לך איתם כשיגדלו.

הנחה מאוד שגוייה לטעמי. אני, באופן אישי תמיד מנסה להתייעל בצורה שתאפשר לי לבנות את עתידי ועתיד ילדי בצורה אופטימלית, למקסם את העיסוק בפעילויות שאני נהנה מהן, ולצמצם את הפעילויות שאני לא אהנה בהן.

דוגמא לאדם שאני מקנא בו, סיפור אמיתי, בשינוי פרטים מינימאלי, שאני מקווה שלא יסגיר מי אני:
אבא לארבעה ילדים, חבר קרוב, שיודע אגב מה דעתי עליו, שהצליח להקים 3 (!) עסקים שמריצים את עצמם על אוטומט כמעט, כך שיש לו את החופש לצאת לטיולים ארוכים ויקרים בכל חופשת בית ספר עם הילדים.

זה סוג של קנאה מדרבנת מבחינתי.
אני יודע שאם הוא הצליח, גם אני אצליח.

עוד נקודה למחשבה - קנאה היא רגש מאוד טבעי, וזה בסדר לגמרי לקנא! לא צריך בכוח להתנגד לרגשות טבעיים רק כדי להרגיש אדם ״נעלה״ יותר.
אבל יש הבחנה בין סוגי קנאה:
קנאה הורסת, עין הרע למי שמתחבר למונח - שבה אתה רוצה להרוס למי שאתה מקנא בו, וקנאה בונה, שמדרבנת אותך ונותנת לך השראה להפיק מעצמך את המקסימום.

 

[גרהם]

אני יודע שאם הוא הצליח, גם אני אצליח.

כל אחד ומה שעובד לו.
מה אתה עושה לגבי קנאה במי שאינו לוזר, אלא עולה עליך בכל פרמטר שרלוונטי בעיניך? או חמור מזה, הוא לא טוב ממך בכלום, אבל לא משנה מה תעשה הוא עדיין יהיה לפניך.

 

[breezblock]

מה אתה עושה לגבי קנאה במי שאינו לוזר, אלא עולה עליך בכל פרמטר שרלוונטי בעיניך? או חמור מזה, הוא לא טוב ממך בכלום, אבל לא משנה מה תעשה הוא עדיין יהיה לפניך.

לא יודע.. עוד לא קרה

 

[גרהם]

לא יודע.. עוד לא קרה

אז בעצם אתה בוחר להסתכל רק כלפי מטה. גם זה פתרון.

 

[optimum]

דוגמא לאדם שאני מקנא בו, סיפור אמיתי, בשינוי פרטים מינימאלי, שאני מקווה שלא יסגיר מי אני:
אבא לארבעה ילדים, חבר קרוב, שיודע אגב מה דעתי עליו, שהצליח להקים 3 (!) עסקים שמריצים את עצמם על אוטומט כמעט, כך שיש לו את החופש לצאת לטיולים ארוכים ויקרים בכל חופשת בית ספר עם הילדים.

זה סוג של קנאה מדרבנת מבחינתי.
אני יודע שאם הוא הצליח, גם אני אצליח.

עוד נקודה למחשבה - קנאה היא רגש מאוד טבעי, וזה בסדר לגמרי לקנא! לא צריך בכוח להתנגד לרגשות טבעיים רק כדי להרגיש אדם ״נעלה״ יותר.
אבל יש הבחנה בין סוגי קנאה:
קנאה הורסת, עין הרע למי שמתחבר למונח - שבה אתה רוצה להרוס למי שאתה מקנא בו, וקנאה בונה, שמדרבנת אותך ונותנת לך השראה להפיק מעצמך את המקסימום.

כדי להפוך "קנאה הורסת" ל"קנאה בונה" כל מה שנדרש ממך לעשות זה ללכת לאותו אדם שאתה מקנא בו לבקש ממנו "אנא ממך, למדני את דרכיך."
כמובן שאותו אדם שהקים 3 (!) עסקים צריך להביע מוכנות לעזור לך להקים עסק משלך, אחרת הוא לא עוזר לך יותר מידי והקנאה שלך כלפיו לא תסיע לך אם אין לך את הכלים כדי לפעול כמוהו.

במילים אחרות, מה שאתה קורא לו "קנאה בונה" זה פשוט תהליך של למידה, העברת ידע מאדם אחד לאחר. והיא מחייבת איזושהי מידה של ערבות הדדית כדי להתקיים.
בעיני זה לא נכנס לקטגוריה של "קנאה" בכלל, אבל זה כבר עניין של טרמינולוגיה.

 

[breezblock]

אז בעצם אתה בוחר להסתכל רק כלפי מטה. גם זה פתרון.

לא יודע איך הבנת את זה, אבל מה שבטוח, זה שאני משתדל לא לקחת את החיים בכזו רצינות תהומית.
אני מאמין בלחיות חיים חיוביים, עם המון הומור עצמי וקבלה עצמית, אבל תמיד לשאוף למעלה.

במילים אחרות, מה שאתה קורא לו "קנאה בונה" זה פשוט תהליך של למידה, העברת ידע מאדם אחד לאחר. והיא מחייבת איזושהי מידה של ערבות הדדית כדי להתקיים.
בעיני זה לא נכנס לקטגוריה של "קנאה" בכלל, אבל זה כבר עניין של טרמינולוגיה.

אין בעייה. זורם.
אם נשתמש בטרמינולוגיה שלך - אני משתדל לתעל את הרגש לתהליך חיובי של למידה והתקדמות.

 

[גרהם]

לא יודע איך הבנת את זה

כי תמיד יהיה מישהו מוצלח ממך גם בתחום שאתה הכי טוב בו.

אבל מה שבטוח, זה שאני משתדל לא לקחת את החיים בכזו רצינות תהומית.
אני מאמין בלחיות חיים חיוביים, עם המון הומור עצמי וקבלה עצמית, אבל תמיד לשאוף למעלה.

+1

 

[Minimi]

המח האנושי תמיד הפליא אותי. מכונה כל כך משוכללת ומורכבת אבל מלאה בכל כך הרבה פגמים וכל כך רגישה להשפעות סביבתיות.