מרגיש אבוד...

[Spinier]

אני לא ממש יודע איך להתחיל אבל אני מרגיש שאני צריך קצת לפרוק במיוחד בתקופה האחרונה וזה המקום היחידי שאני יכול לעשות את זה כשאני מרגיש שהכל קורס לי בחיים.

לפני כחודשיים החלטתי לעזוב את המשרד פירסום שבו אני עובד.
עבדתי באותו מקום 3 שנים אבל בשנה האחרונה שלי הרגשתי שאני טוחן מים, המשכורת לא גדלה (במהלך ה-3 שנים רק ב-1K) ואני קם כל יום מתוסכל בלי אנרגיה וחשק לעבוד, עושה את המינימום ורק מחכה שהיום יעבור ויגיע הסופ"ש.

החלטתי שאני צריך לשנות כיוון אבל לא ממש ידעתי מה...
רוב החברים שלי בהייטק אז החלטתי שאולי כדאי גם לי לנסות.

כחודש לפני שהחלטתי לעזוב את העבודה קניתי קורס תיכנות וסייבר ולאחר שעות העבודה הייתי לומד כמה שעות.
זה התחיל נחמד אבל ללמוד בשעות הערב אחרי יום עבודה היה לא ממש פשוט.

התחלתי לחשוב על הרעיון של לעזוב את העבודה בשביל להשקיע fulltime בלמידה בשביל שאוכל להשתלב בתעשייה כמה שיותר מהר ולהתחיל פרק חדש בחיים שלי, סה"כ נשמע דיי סקסי.

הרעיון היה מלהיב, סוף סוף להתעסק במשהו שנראה לי מעניין ועם פוטנציאל הכנסה הרבה יותר גדול.
אז בעקבות המוטיבציה שהיית לי והתסכול מהעבודה הנוכחית החלטתי לעשות את הצעד ולעזוב.

לאחר שעזבתי, החלטתי שמגיע לי שבוע-שבועיים חופש.
אז הייתי קם כל יום מתי שאני רוצה, משחק במחשב כל היום, הולך להתאמן וסה"כ נהנה.
אבל משבוע שבועיים זה הפך לכמעט חודשיים ועכשיו - אני אפילו לא מוצא את המוטיבציה לפתוח את הקורס שרכשתי ולהמשיך ללמוד.

אני מרגיש לחץ מצד ההורים שלא מבינים מה אני עושה עם החיים שלי,
לחץ שלי שואללה אני בן 26 ואני מובטל בלי שום עבודה או השכלה וללא כיוון.
ובנוסף על זה אני גם חוזר עכשיו להורים (חודש אחרון לחוזה שלי)

אני מרגיש מתוסכל ששרפתי 3 שנים על קריירה שנמחקה כלא היית...
אני מרגיש אבוד שאני לא יודע מה לעשות עם החיים שלי ואיזו קריירה לפתח...
אני פשוט מרגיש כישלון כי בחיים לא חשבתי שאני אגיע למצב כזה...
מרגיש שאיבדתי את הטעם לחיים ואני לא יודע איך להמשיך מכאן...

אני מניח שיש פה אנשים חכמים עם כמה טיפים טובים אבל גם אם לא... אין לי עם מי ממש לדבר על הנושא הזה אז לפחות אני יכול לפרוק את זה כאן...

לילה...

 

[טל51]

יהיה בסדר, זו פשוט תקופת מעבר. יש הרבה עבודות אחרות, וזו בוודאי לא הייתה האחרונה שבהן. הרבה לא ״מוצאים את עצמם״ מיד, אבל מנסים כל מיני כיוונים בלימודים ובעבודה ובסוף מתקבעים על משהו.
אם הלימודים ממש לא מעניינים אותך, ואין לך מוטיבציה בכלל להתחיל בהם, תמיד יהיו לך הכישורים והניסיון מהעבודות האחרונות שלך וניתן למצוא עבודה חדשה באותו תחום או תחום משיק ולהמשיך משם.

 

[משה]

היי @Spinier

קודם כל חשוב לי להגיד שאני מזדהה. הרבה פעמים אני מרגיש ששרפתי את היום שלי וזו תחושה נוראית.

ברמה הפרקטית יש לי כמה טיפים שאולי יעזרו לך. זה נשמע לי שכמו כולנו אתה סובל מדחיינות שמונעת ממך להשקיע במטרות ארוכות ההטווח שלך. רוב האנשים מנסים להאבק בדחיינות בעזרת כוח רצון בלבד אבל יש המון טכניקות וגישות בפסיכולוגיה שיכולות לעזור יותר.

כמה מקורות ששווה לבדוק:
סיכום שכתבתי על מוטיבציה
הספר דחיינות - סטיל פירז
והמאמר הזה על הצבת יעדים

בהצלחה

 

[yossik]

סיכום שכתבתי על מוטיבציה

סיכום נהדר.

 

[בת העמק]

אני מרגיש מתוסכל ששרפתי 3 שנים על קריירה שנמחקה כלא היית...

אין סיבה להיות מתוסכל. אני עברתי המון עבודות בחיי וכל אחת מהן נתנה לי תובנות חדשות על עצמי ועל העולם, וכמובן הרבה ידע שנעזרתי בו בחיי הלאה.
אתן לך דוגמא: לפני כמה שנים נדרשתי לפתח את נושא השיווק והמכירות בעסק הקודם שלנו. למדתי המון שעות (לבד), שכרתי יועץ שיווק ויועץ מכירות ושילמתי הרבה כסף לחברת שיווק דיגיטלי. לכאורה, כל הזמן והכסף הלכו לפח אבל למעשה אני נעזרת בידע הזה גם עכשיו בעסק הקיים.
ועוד דוגמא כשהייתי בגילך: בגיל 26 ניקיתי בתים זה היה לאחר שעזבתי את הקיבוץ והמתנתי שהחבר שלי יסיים צבא. אתה יודע כמה זה עזר לי במשך השנים בסידור וניקוי הבית? עבדתי לפני כן בגינון והידע הנצבר והתובנות משמשים אותי לגינת הירק, לחשיבות הקומפוסט ולהתנגדות לראונדאפ...
את הלימודים המסודרים שלי התחלתי אחרי גיל 30 ועם 2 ילדים קטנים.
ועוד משהו, לדעתי המילה "קריירה" צריכה להיזרק לפח מכמה סיבות טובות. זאת בעיקר מילה שיווקית שעושה טוב לאגו.

 

[wake_up]

רוב החברים שלי בהייטק אז החלטתי שאולי כדאי גם לי לנסות.

זה שרוב החברים שלך בהייטק, לא אומר שזה הדבר הנכון בשבילך. יכול להיות שכן, אבל זה משהו שרק אתה יכול לענות עליו. לי נשמע -לפי מה שכתבת-שאתה קצת נגרר אחריהם כי אין לך כיוון, אז תעצור.

אני מרגיש מתוסכל ששרפתי 3 שנים על קריירה שנמחקה כלא הייתה

קיבלת נסיון, זה לא זמן שנשרף ותמיד תוכל לחזור לעבוד בתחום אם זה מה שמתאים לך.

לחץ שלי שוואלה אני בן 26 ואני מובטל בלי שום עבודה או השכלה וללא כיוון.

קח נשימה עמוקה. אתה רק בן 26.
אם היית יכול לעשות כל דבר בחיים, ללא מגבלות כלשהן, מה היית עושה?
בנוסף, יש אתרים של הכוונה תעסוקתית. יש הכשרות מקצועיות של לשכת התעסוקה.

אני פשוט מרגיש כישלון כי בחיים לא חשבתי שאני אגיע למצב כזה.

אתה ממש לא כישלון. אני מבטיחה לך שאני כשלון הרבה יותר גדול ממך (אני גם יותר מבוגרת ממך), אז עכשיו אני לוקחת את עצמי בידיים ובונה את העתיד שלי.
לא אפרט הכל כאן, אתה מוזמן לשלוח לי הודעה.

אתה נמצא בצומת דרכים וזה לא קל להחליט, אבל זה בהחלט אפשרי.

 

[משה]

קח נשימה עמוקה. אתה רק בן 26.

מחזק את זה אנשים מחליפים היום קריירות כל כמה שנים. לעבור תחום בגיל 26 זה לגיטימי לגמרי

 

[McMurphy]

מחזק את זה אנשים מחליפים היום קריירות כל כמה שנים. לעבור תחום בגיל 26 זה לגיטימי לגמרי

מצטרף לחיזוקים.

אשתי אחרי תואר בחשבונאות, הסמכה לרו״ח ועבודה בתחום, הלכה ללמוד תואר במדעי המחשב והיום הקריירה שלה מתפתחת באופן מדהים.

אני לא יודע אם תחום ההייטק מתאים לך, מכל מקום לא הייתי מזלזל בנסיון בתחום הפרסום והתובנות שגוזרים ממנו.

 

[yahud]

אז הייתי קם כל יום מתי שאני רוצה, משחק במחשב כל היום, הולך להתאמן וסה"כ נהנה.
אבל משבוע שבועיים זה הפך לכמעט חודשיים ועכשיו - אני אפילו לא מוצא את המוטיבציה לפתוח את הקורס שרכשתי ולהמשיך ללמוד.

אני מרגיש לחץ מצד ההורים שלא מבינים מה אני עושה עם החיים שלי

אני יכול להבין אותם. שרואים את הילד בן 26 משחק במחשב, קם מתי שהוא רוצה, ובדיכאון, אז קצת נדלקת נורה אדומה של דאגה.

עצתי:
אתה בפרט חוזר להורים, לחלוק איתם את החיים הקרובים בצורה יומיומית ואתה רוצה את התמיכה שלהם בהמשך הדרך.
אני ממליץ לשבת ולחשוב מה אתה רוצה מהמשך החיים שלך, ואז לשבת עם ההורים ולהסביר להם מה אתה מתכוון לעשות בזמן הקרוב כדי להתקדם בחיים.
מניסיון אישי וממכרים, זה משהו שרק יתרום לתמיכה שתקבל מההורים בהמשך הדרך.

זה לא רק חד-צדדי, ואתה גם צריך להבין מה הדרישות של ההורים שלך ממך, ולכבד אותם במידה ואתה גר אצלם בבית, משתמש להם בדברים, ואוכל להם מהאוכל.

 

[בת העמק]

זה לא רק חד-צדדי, ואתה גם צריך להבין מה הדרישות של ההורים שלך ממך, ולכבד אותם במידה ואתה גר אצלם בבית, משתמש להם בדברים, ואוכל להם מהאוכל.

זה קצת מסיט מהנושא אבל קפץ לי לעין. בתור אמא לחבר'ה בגיל הזה, אני לא דורשת כלום מהם לגבי החיים הפרטיים שלהם כולל עבודה, לימודים וזוגיות.
אני כן מצפה מהם להשתתף בהכנת האוכל, בשטיפת כלים, בכביסה וסידור הבית אם הם חוזרים לגור איתי (כרגע לא נראה באופק).
מדבריך נשמע לגיטימי שבן בוגר חוזר לבית הוריו כילד שלא משתתף בנטל וצריך להקשיב לדרישות ההורים לגבי חייו. עולם הפוך...

 

[Nool]

יש חסכונות?

 

[yahud]

מדבריך נשמע לגיטימי שבן בוגר חוזר לבית הוריו כילד שלא משתתף בנטל וצריך להקשיב לדרישות ההורים לגבי חייו. עולם הפוך...

לא יודע איפה כתבתי שזה לגיטימי, אז אחדד שלדעתי זה לא לגיטימי, ובאותה העת קורה אצל רוב האנשים שאני מכיר (בני גילי, שהם בני גיל ילדייך), וגם בתקופות מסויימות בבית שבו גדלתי.
להרבה הורים קשה לעשות את הסוויץ בראש שהילד שלהם הוא כבר לא ילד, ולכן כל ההתנהגות בבית זהה לתקופה שהילד אכן היה ילד. הוא מקבל הקלות בעזרה בבית, מקבל כסף לביזבוזים, והכל במחשבה שאם נעזוב אותו לנפשו וניתן לו את המקסימום, הוא יגדל להיות בן אדם בוגר, אחראי ועם קריירה מוצלחת.

יש לזה קשת רחבה וזה מאוד תלוי במקרה הספציפי.
אצל הוריי, זה פחות לגיטימי לשבת בבית ולא לעשות כלום, אפילו אם עוזרים עם מטלות הבית. מצידם שאני אלמד פורטוגזית באינטרנט, אבל שאעשה משהו. (שוב, לא אומר שזה התמודדות טובה מצידם).

בחזרה למילים של פות"ש, המילים האלה זה מה שהזכירו לי את המקרים האלה:

אז הייתי קם כל יום מתי שאני רוצה, משחק במחשב כל היום, הולך להתאמן וסה"כ נהנה.
אבל משבוע שבועיים זה הפך לכמעט חודשיים ועכשיו - אני אפילו לא מוצא את המוטיבציה לפתוח את הקורס שרכשתי ולהמשיך ללמוד.

אני מרגיש לחץ מצד ההורים שלא מבינים מה אני עושה עם החיים שלי,

 

[Spinier]

כמה מקורות ששווה לבדוק:
סיכום שכתבתי על מוטיבציה
הספר דחיינות - סטיל פירז
והמאמר הזה על הצבת יעדים

תודה משה, אני אקרא את הדברים.
אני גם התחלתי לקרוא ספר שנקרא "So Good They Can't Ignore You".הבנתי שהוא מוכר יחסית ואולי גם שם אמצא תובנות...

אם הלימודים ממש לא מעניינים אותך, ואין לך מוטיבציה בכלל להתחיל בהם, תמיד יהיו לך הכישורים והניסיון מהעבודות האחרונות שלך וניתן למצוא עבודה חדשה באותו תחום או תחום משיק ולהמשיך משם.

העניין שזאת העבודה "הרצינית" היחידה שהיית לי.
לפני זה פשוט עבדתי במכירות ומלצרות.
ואני לא באמת יודע איך אני יכול למצוא עוד תחומים שיכולים להיות רלוונטים אלי או תחומים דומים...

בגלל זה אני כנראה אנסה להמשיך לכיוון ההייטק כי זה נראה שהתנאים ולפחות התמורה שאני אקבל על הזמן וההשקעה שלי יהיו שווים הרבה יותר ממקומות אחרים.

אם היית יכול לעשות כל דבר בחיים, ללא מגבלות כלשהן, מה היית עושה?

הלוואי שהייתי יודע...

יש חסכונות?

כן, לשמחתי הכרתי את הבלוג והפורום לפני כמה שנים ומאז הקפדתי לחסוך כסף (למרות שגם הייתי מבזבז חלק)
השווי שלי מתחלק:
- תיק בניהול עצמי עם 66K
- קרן פנסיה עם 45K
- מזומן 15K
- עוד השקעה שעשיתי שלא אפרט עליה אבל אם זה יצא לפועל יכולה להיות עם רווח משמעותי.

לצערי אין לי קרן השתלמות... גם אחרי 3 שנים בעבודה כשביקשתי לא נתנו לי...
ויש לי למשל עוד את הפיקדון של הצבא שאמור להשתחרר ממש בקרוב ולא נגעתי בו בכלל שזה עוד 25K פחות או יותר.

על הנייר נראה שמבחינת כסף אני עוד בסדר איכשהו למרות שיש לי כמה חברים שלוקחים אותי בסיבוב...

 

[Spinier]

מצטרף לחיזוקים.

אשתי אחרי תואר בחשבונאות, הסמכה לרו״ח ועבודה בתחום, הלכה ללמוד תואר במדעי המחשב והיום הקריירה שלה מתפתחת באופן מדהים.

אני לא יודע אם תחום ההייטק מתאים לך, מכל מקום לא הייתי מזלזל בנסיון בתחום הפרסום והתובנות שגוזרים ממנו.

איזה כיף לשמוע.
הלוואי שאני אצליח להגיע למצב הזה גם רק בלי לעשות תואר וללמוד באופן עצמאי... אני מקווה רק שההחלטה הזאת לא תביא אותי למקום שבסוף עשיתי טעות ואני לא אוכל למצוא עבודה כי למדתי לבד...

 

[wake_up]

הלוואי שהייתי יודע...

לאיזה תחומים אתה נמשך? במה אתה טוב? מה היית עושה גם אם לא היו משלמים לך על זה?
אתה יכול לחפש: רשימת תחומי עניין\ רשימת תחומי עיסוק וכו' כדי לקבל כיוון ראשוני.

 

[משה]

אני גם התחלתי לקרוא ספר שנקרא "So Good They Can't Ignore You"

ספר נפלא. על תפספס את הספר השני שלו DEEP WORK

העניין שזאת העבודה "הרצינית" היחידה שהיית לי.
לפני זה פשוט עבדתי במכירות ומלצרות.

אתה בן 26. לרוב האנשים (ואני בניהם) לא הייתה יותר מידי עבודה "רצינית" בשלב הזה.

חשוב לשים לב למי אתה משווה את עצמך. אם תשווה את עצמך לאנשים שעובדים בהייטק אתה כנראה לא תצא טוב מההשוואה הזו.
אבל חשוב לזכור שזה המיעוט ורוב האוכלוסייה מרוויחה משכורות קטנות בהרבה.

המשכורת הממוצעת בישראל היא 11K. רחוק מאוד מהמספרים שאתה שומע בפורום.

גילוי נאות: אני לא חושב שמשכורת זה חזות הכל

 

[Spinier]

לאיזה תחומים אתה נמשך? במה אתה טוב? מה היית עושה גם אם לא היו משלמים לך על זה?
אתה יכול לחפש: רשימת תחומי עניין\ רשימת תחומי עיסוק וכו' כדי לקבל כיוון ראשוני.

אם כמה שזה עצוב להגיד את זה... לצערי כבר שום דבר לא מושך אותי..
בכל מקרה אבדוק את הרשימות שציינת.. תודה לך

 

[Spinier]

ספר נפלא. על תפספס את הספר השני שלו DEEP WORK

הוסיף אותו לרשימה.

גילוי נאות: אני לא חושב שמשכורת זה חזות הכל

עד לפני שנה הייתי מסכים איתך אבל ברגע שעברתי מההורים והבנתי שהכל עולה כסף ואם אני רוצה לחיות ברמת חיים סבבה, לחסוך להשקיע וגם להנות אז כן, כסף זה הדבר הכי חשוב עם כמה שבאסה להגיד את זה. ואם לא הכל זה כסף אז זה לפחות הרוב הגדול...

 

[Nool]

יפה מאוד. שיהיה בהצלחה.
עכשיו תקופה כזו להרבה אנשים. טוב שאתה חוזר להורים ולא אוכל את החסכונות. תחשוב מה אתה רוצה לעשות. אתה צעיר ויש לך נק התחלה טובה

 

[McMurphy]

הלוואי שהייתי יודע...

תעבוד בצורה מובנית.

קודם כל תגדיר לעצמך, מהם הצדדים החזקים שלך. היתרונות ה"פנימיים" שלך. חשיבה מתמטית? מקוריות? מתחבר בקלות? יכולת שכנוע? שליטה בשפות? חוש אסתטי? התמדה? יכולת ניתוח טקסט / מצבים ?חשיבה מופשטת?

אח"כ תחפש מהם התחומים, תתי התחומים והמשרות, בהם ה"חוזקות" שלך יבואו לידי ביטוי בצורה משמעותית.

בשלב השלישי, תחפש אילו כלים תוכל לרכוש, שיגדילו את הסיכויים שלך להגיע למשרה או התחום אליו אתה שואף. בין אם זו השכלה, בין אם קשרים ובין אם עבודה בתחום או תפקיד פחות נחשק, שיכולים להוביל אותך לעבודה אליה אתה שואף.

שלב רביעי, עלויות והסתברות להשגת המטרה, בהשוואה לתמורה הכספית וההנאה והסיפוק מהעבודה (אתה תחליט איך לשקלל את החשיבות של תמורה מול הנאה).