ההחלטה הגורלית ביותר עבור תיק ההשקעות שלכם

ה

…אינה קשורה כהוא זה למניות, לקרנות או לתעודות הסל הספציפיות שבהן תבחרו להשקיע.

היא מתמצית בהגדרה אחת ויחידה: היחס בין סכום הכסף שיושקע בנכסים בסיכון נמוך (כסף מזומן, אג"ח ממשלתי לטווח קצר-בינוני) לבין סכום הכסף שיושקע בנכסים בסיכון גבוה (מניות, סחורות, אג"ח ממשלתי ארוך).

החלטה זו, הידועה גם בתור "התפלגות נכסים" (asset allocation), מאפשרת למשקיע להקטין את רמת הסיכון הכוללת בתיק ולהגדיל את פוטנציאל התשואה.

למעשה, מדובר בביטוי פשוט של עיקרון הפיזור: אפיקי השקעה שונים חשופים לסיכונים שונים, ולכן חשוב לוודא שכספכם לא מרוכז באפיק השקעה יחיד.

קביעת היחס בין הנכסים הדפנסיביים לנכסים התנודיים היא אינדיבידואלית, ולמשקיעים שונים יש דעות שונות. הארי מרקוביץ האמין בחלוקה של 50:50. פיטר ברנשטיין האמין ב-60:40. הארי בראון האמין ב-75:25. בנג'מין גרהאם האמין בשמירה על חשיפה מינימלית של 25% וחשיפה מירבית של 75% לכל אפיק.

מדובר אם כן באמנות, לא במדע. ולמרות זאת, בטווח הארוך, הרכב תיק ההשקעות שתגדירו יקבע אם ומתי תגיעו ליעד הכלכלי שהצבתם יותר מכל פרמטר אחר.

אז איך עושים את זה?

ראשית, ולפני הכל, חשוב להגדיר בבירור לאיזו מטרה הכסף עתיד לשמש אתכם: פרישה מוקדמת, קניית דירה, ירושה לילדים וכו'.

הרעיון כאן הוא להגדיר את החזון, את הסכום הדרוש ואת אופק ההשקעה, ולהעלות אותו על הכתב כדי שבכל רגע נתון תהיה לכם נקודת ייחוס שאליה תוכלו להשוות את ביצועי התיק באופן רציונאלי ונטול רגש.

זכרו – ללא יעד ברור, להרכב התיק אין כל משמעות.

מכיוון שהבלוג הזה עוסק בחופש כלכלי, הבה נניח שהיעד המרכזי שלכם הוא להגיע לעצמאות כלכלית שתאפשר לכם לפרוש מעבודתכם.

כזכור, בהתאם לכלל שלושת האחוזים, הסכום הנו = (סך ההוצאות שלכם לשנה * 1.25) * 33. במילים אחרות, זהו סכום הכסף לו תידרשו כדי להנות מקרן "נצחית" שממנה תוכלו למשוך מדי שנה 3% על מנת להתקיים מבלי שהכסף יאזל.

כעת תידרשו להשיב, בכנות, על שלוש השאלות הבאות:

1) כמה סיכון אתם צריכים לקחת

כמה כסף יש לכם היום? כמה אתם רחוקים מהיעד לעיל?

חשוב להבין שאם כל הכסף שצברתם עד כה מושקע באפיקים בסיכון נמוך (למשל, פק"ם, תוכנית חיסכון בבנק, מק"מ או קרן כספית), ישנה סכנה מוחשית וסבירה מאוד שלעולם לא תגיעו ליעד שהגדרתם לעצמכם. סביבת הריבית האפסית רק תורמת לסיכון הזה – קראו כאן מדוע. במקרה זה, אתם חייבים לקחת יותר סיכון כדי לעמוד ביעד.

אם, לעומת זאת, אתם קרובים מאוד לסכום היעד שלכם, יתכן שאין לכם כל צורך לקחת סיכון מיותר.

2) כמה סיכון אתם יכולים לקחת

מבחינה פיננסית נטו, עד כמה תיפגעו במידה שהתיק שלכם ירד בערכו?

התשובה לשאלה הזו תלויה בגודל תיק ההשקעות (ככל שהוא גדול יותר – כך טוב יותר), באופק ההשקעה (ככל שהמשקיע צעיר יותר, כך הוא יכול לקחת סיכון פיננסי גבוה יותר, מפני שיש לו את הזמן כדי להתמודד עם תהפוכות בשווקים), ובקיומם של מקורות הכנסה יציבים ו/או נכסים כגון בית מגורים, נכסים פנסיונים או ירושות.

במילים אחרות, אם למשקיע יש "תכנית גיבוי" למקרה שהתיק לא יניב תשואה גבוהה כמצופה, הרי שהוא יכול, מבחינה פיננסית, לקחת סיכון גבוה יותר.

3) כמה סיכון אתם מוכנים לקחת

בעוד שהתשובה לשאלות מס' 1 ו-2 נובעות מחישובים מתמטיים קרים, התשובה לשאלה מס' 3 היא פסיכולוגית לחלוטין.

יתכן שאתם רחוקים מאוד מיעד ההשקעה שלכם, ולכן, מתמטית, יהיה עליכם לקחת סיכון ולהשקיע את רוב כספכם בנכסים תנודתיים.

אבל אם הסיכון הזה חוצה את סף הסיכון האישי שלכם, אתם עלולים לחוות מפח נפש של ממש, וגרוע מכך – למכור בפאניקה ולנעול הפסדים בעיתוי הגרוע מכל.

סף הסיכון מתייחס, אפוא, למידת התנודתיות המקסימלית שאתם מוכנים לספוג בתיק ההשקעות שלכם.

זוהי היכולת הפסיכולוגית והרגשית שלכם לדבוק בהרכב תיק ההשקעות שהגדרתם גם כשהשוק יורד, מבלי שתתנו לרגש להשתלט עליכם.

ביטוי "פיזי" לסף הסיכון הוא "מבחן השינה": אם אתם מתקשים לישון בלילה מחשש לגורל הכסף שלכם, סביר להניח שהחשיפה שלכם לנכסים תנודתיים גדולה מדי.

סף הסיכון האישי הוא הסיבה לכך שקביעת הרכב תיק ההשקעות היא אינדיבידואלית. הסף הוא תולדה של הגנים שירשתם מהוריכם, סולם הערכים האישי שלכם, המוטיבציה שלכם והיחס הכללי שלכם לגבי סיכנים וסיכונים פיננסיים בפרט.

מהו סף הסיכון שלכם?

חשוב להדגיש שאף שמדובר בצעד קריטי לכל משקיע, קשה מאוד לדעת מראש מהו סף הסיכון שלכם, ובפרט בתקופות שבהן הבורסה עולה.

רוב האנשים שונאים סיכון יותר ממה שנדמה להם, ומשוכנעים בכך שכשהשוק יקרוס הם יהיו היחידים שיפעלו באופן רציונלי, יקנו עוד ועוד ולא ייכנעו לפאניקה.

קל לדבר. הדרך היחידה שבה באמת תוכלו לדעת מהו סף הסיכון שלכם היא לחוות מפולת על בשרכם ולצפות בתיק ההשקעות שלכם קורס יחד עם השוק.

ובכל זאת, עד שמפולת מסוג זה תגיע, ישנם מספר צעדים קונקרטיים שיוכלו לסייע לכם בנושא.

ראשית, עיינו בכללי האצבע לבניית תיק ההשקעות. מובן שהם לא מושלמים, אבל כמו שאומרים בצבא, הם "נכתבו בדם" ונותנים קריאת כיוון .

שנית, מכיוון שבסופו של יום סף הסיכון הוא מדד פסיכומטרי, יש אפשרות להעריך אותו באמצעות שאלונים אישיים. להלן מספר דוגמאות:  

שלישית, יש לנסות להעריך, באופן שכלתני לחלוטין, מהן התשואות הסבירות שתיק ההשקעות שלכם עשוי להניב, לחומרה ולשלילה, וכיצד תגיבו אליהן. מה המשמעות של קריסה של 25% משווי הפלח המנייתי בתיק שלכם? כיצד תגיבו לירידה כוללת של 35% משוויכם העצמי? 50%? 

רביעית, נסו לשחזר כיצד פעלתם / הייתם פועלים במשבר 2008, שבשיאו קרס שוק המניות בעשרות אחוזים. מכרתם? סביר להניח שסף הסיכון שלכם נמוך. לא עשיתם דבר? סף הסיכון שלכם בינוני. קניתם מניות? סף הסיכון שלכם גבוה.

חמישית, תוכלו לאמץ פילוסופיית השקעה "מן המוכן", בדומה לתיק של הארי בראון או כל אסטרטגיה אחרת. שימו לב – אם סף הסיכון שלכם נמוך, יתכן שהאסטרטגיה של בראון לא תתאים לכם כלל.

בשורה התחתונה

הגדרת היחס בין נכסים בסיכון גבוה לנכסים בסיכון נמוך היא ההחלטה הגורלית ביותר עבור תיק ההשקעות שלכם.

פיזור ההון המושקע על פני מגוון אפיקי השקעה מאפשר למשקיע להגדיל את פוטנציאל התשואה ולשמור על רמת סיכון כוללת נמוכה ככל האפשר.

קביעת יחס התפלגות הנכסים בתיק היא החלטה אינדיבידואלית הנובעת מיעדיו הכלכליים של המשקיע, וממידת הצורך, היכולת והנכונות שלו לקחת סיכון. בעוד שצורך ויכולת ניתנים לשיערוך פיננסי כמותי, סף הסיכון האישי הוא נתון פסיכולוגי שקשה מאוד לחזות מראש, ואף עשוי להשתנות לאורך זמן.

הירשם
הודע על
guest

26 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
מולי

הקצאת נכסים חשובה לכל אחד, גם למי ש"רק חוסך", כי כל סוג של כסף נמצא בסיכון.
גם אם אתה לא רוצה להשקיע בשוק ההון, לפחות תפלג את הכסף שאתה חוסך לכספים שונים שנמצאים בסיכון שונה. שקל, יורו, זהב, ביטקוין

אני אישית לא מושקע בבורסה או בנדל"ן כי אני מאמין שכל שוק ההון בבועה

ומשהו קרה לתגובות באתר שזה מעביר את הטקסט בעברית לכתיבה משמאל לימין במקום ימין לשמאל.

ערן

אז במה אתה משוקע? קצת באיחור אבל מעניין אותי לדעת 🙂

Didi

מצטרף לשאלה במה אתה מושקע?

איליה

כרגיל פוסט טוב. רק הערה אחת – גראהם דיבר על יחס 75/25 כי טווח יחסים.

הדר

איליה, הערה:
גראהם דיבר על חלוקה של 50-50, על כל שינוי חיובי של המניות יעשה איזון מחודש.
במקרי קיצון שהשוק באופוריה, הוא המליץ לצמצם מניות עד 25 ולהגדיל אגח עד 75.
ולהפך כאשר השוק בדיפרסיה.

אוסיף ואעיר שהשוק והכלכלה בימיו של גראהם שונים לחלוטין מימינו [אך לא האופי האנושי], בעיקר מכיוון שהשוק עדיין לא מבין מה תהיה השפעת ההרחבה הכמותית ואולי זו בכלל תהיה החרבה כמותית.
לדוגמא, אף אחד לא צפה עלייה של 30% שנתי ב-SP500, אין אף קרן או קופה שעשתה את התשואה הזו מכיוון שהרבה מאוד אנשי מקצוע הבינו שהשוק מתנתק לחלוטין מהמציאות הכלכלית.

ירון

שאלה חשובה לדורין:ואם הגענו ליעד..אז מה עושים?…שום סיכון!..רק שמירה על ערכו
אי אפשר לרדוף אחרי כסף כל החיים…או יותר נכון:לרדוף אחרי תשואה,זה מאוד מעייף…מניסיון

פאטיה

אהבתי את הפוסט; ההשקעות שלי הן 3\1 מניות\ מדדי ת"א, 3\1 אג"ח קונצרני, 3\1 אג"ח ממשלתי, מק"מ, מט"ח.

יתכן שאגדיל את היקף המניות ע"ח אג"ח ממשלתי ומט"ח.

פאטיה

כלומר על פי הדגם של 50% מניות, 50% אג"ח

רון

דורין,
זה נכון שלא ניתן לתזמן את השוק אך למי שחושש להכנס בשוק מנופח, איך היית מציעה להכנס לאפיק האגח בימים אלה שלא נראה סולידי מספיק להגנה על המניות?

שירה

אני חושבת שבשנה הראשונה אלך על חלוקה סולידית יותר של 1/3 מניות, 1/3 אג"ח ו-1/3 מקמ. אני דווקא בן אדם שלוקח סיכונים והנטייה הטבעית שלי היא לשים לפחות חצי במניות (מדדים ופיזור כמובן), אבל מכיוון שאני חדשה בענייני השקעות (בזכותך, דורין) אני צריכה להתנסות יותר לפני שאני לוקחת סיכונים גבוהים יותר. אני מנסה לחשוב מה הייתי רוצה להשיג עם הכסף בעתיד שאין לי עכשיו ולא בא לי על כלום. כל הדברים היקרים הם גם כבדים, נוטים להתקלקל ולא שווים את ההשקעה שלהם.

projectio

הקצאת נכסים זה באמת דבר מאוד חשוב, אני מושקע בשליש מתכות יקרות[זהב וכסף] שליש אג"ח קצר וארוך[ממוצע 5 שנים] אוסטרלי ושליש מניות אוסטרלי.

פלוני

לדעתי חלק גדול מהאנשים שנלחצים נלחצים לא דווקא כי הם נולדו ככה אלא מחוסר ידע.
אמנם נסיון עצמי חשוב אבל ככל שנקרא יותר בנושא ככה נבין יותר וככה נהיה יותר סבילים לירידות.

גדי

שלום דורין,

הערה אלגברית – את אומרת בפוסט המקושר (ובתמצות פה) "על רוב הנכסים יש לשלם מס רווחי הון בשיעור של 25%. המשמעות היא שאת הסכום שחישבתם עד כה תידרשו להכפיל ב-1.25 כדי לקבל את סה"כ ההכנסה השנתית הדרושה ברוטו." .

אבל אם היעד הוא X:

X/0.75 = 1.33X

או מהכיוון של ניכוי מס רווחי הון:

1.33X * 0.75 = X, ואילו 1.25X * 0.75 = 0.937X בלבד

כלומר אם אינני טועה החיסכון לפני מס צריך להיות פי 1.33 מהיעד X, לא פי 1.25 שמביא רק 93.7% מ-X.

איליה

דורין: לגבי מס רווחי הון.
אם אותו פנסיונר צעיר חיי מדיווידנטים\ריבית אג"ח: הוא משלם מס הנכסה בגובה מס רווחי הון.
מכיוון שאין לו הכנסות אחרות, הוא יכול לעשות קיזוז מס כל שנה ולשם לפי מדרגות מס שולי.
במקרה שלך -את בכלל לא צריכה לשם מס. מה אני מפספס?

חלכאי

בישראל משלמים מס רווחי הון/ דיבידנד בשיעור קבוע. אין קשר למס השולי של המשקיע.

אטאיליהיחיה

אני מדבר על קיזוז מס כי זה מס הכנסה. כמו שאם אתה לא עובד חצי שנה ואז עובד חצי שנה – תוכל לקזז מס אחרי שתקבל תופס 106.

trackback

[…] רבים נכנסים לשוק (חמדנות) או בורחים ממנו (פחד), משנים את פרופיל הסיכון שלהם בתגובה לאירועים בשווקים, וקונים או מוכרים ניירות […]

ענת

היי דורין,

קודם כל- בלוג מדהים.
כיף שיש מישהו שקורא לאנשים לחשוב על מה שהם עושים ולא לפעול רק על פי נורמות חברתיות. אותי את מאוד מחזקת. עם תחילת השנה החדשה החלטתי לעקוב בקפידה אחר ההוצאות שלי ואני זוכרת שהיה מן דוח אקסל מעולה שהיה באתר ואני לא מוצאת אותו.. תוכלי בבקשה לשלוח לי לינק לזה?

תודה רבה!
ענת

trackback

[…] פרופיל סיכון: בינוני-גבוה – 65% מניות, 35% אג"ח (לפי כלל האצבע של ג'ון בוגל: קבעו את שיעור האג"ח בתיק לפי גילכם) […]

אורן

האם אני צודק כשאני מנחש שלמדת את פילוסופיית ההשעות שלך מכאן?

http://www.bogleheads.org/

trackback

[…] לא כל אחד מוכן לקחת את הסיכון הזה, וכבר דיברנו על כך שהנכונות לקחת סיכון היא אינדיבידואלית. חשיפה מזערית למניות מתאימה מאד למי […]

trackback

[…] של שוק המניות האמריקני וקבעו על בסיסם כי תיק השקעות שהרכבו 50% מניות ו-50% אגרות חוב ישרוד 30 שנה רצופות ב-95% מהמקרים […]

רונן

דורין שלום,

בנוסחה במודגש זה אמור להיות חלקי 0.03 מחוץ לסוגריים ולא כפול 0.03 ?

יהושע

כתבת פה שכללי האצבע נכתבו בדם.
בפוסט שאת מפנה אליו כתבת שהם לא נכתבו בדם.
לא כזאת בעיה גדולה, סתם קצת מצחיק…

נסים לוי

״שימו לב – אם סף הסיכון שלכם נמוך, יתכן שהאסטרטגיה של בראון לא תתאים לכם כלל.״

אשמח להבהרה, עד כה הבנתי שהאסטרטגיה שלו פסיבית דפנסיבית ולאו דווקא מסוכנת, והנכסים השונים מבטחים אותנו מפני כלל התרחישים המאקרו-כלכליים

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן