השנה האחרונה, שלא בשונה מקודמותיה, הייתה רצופה בנבואות אפוקליפטיות בדבר מצבם העגום של השווקים הפיננסיים.
חברינו רודפי הקליקים עשו כל מאמץ כדי לשכנע ש"הפעם זה אחרת", שהנה הגיע האירוע הגדול שישנה את המפה הפיננסית וימחק את ההשקעות שלנו לבלי שוב — הכל כדי ללחוץ על המתגים האמוציונליים הנכונים שיגרמו לקוראיהם המבוהלים לצרוך את ה"מידע" החשוב.
בתחילת השנה האלרמיסטים הזדעקו לנוכח השילוב של צניחה במחירי הנפט לצד דיווחים על האטה כלכלית בסין. שני הגורמים הללו היו המקור לתנודתיות שחווינו בשווקים ברבעון הראשון.
ביוני "התלבשו" נביאי הזעם על החלטתה של בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי (ברקזיט), שחוללה אף היא עצבנות בשווקים לקראת סוף הרבעון השני.
הרבעון השלישי, לעומת זאת, היה חזק למדי ברוב בורסות העולם (עד כדי כך, שכמעט לא שמענו על הנעשה בשווקים בפריים טיים ערוץ 2).
התנודתיות אמנם שבה לשווקים בספטמבר, אך המגמה הכללית נותרה חיובית, הודות לנתוני מאקרו גלובאלייים שהקטינו את העצבנות בשווקים. הזינוק המרשים ביותר נרשם דווקא במדינות השווקים המתעוררים (נכס שנוא במיוחד בשנים האחרונות).
הרבעון האחרון הטיב גם עם "שוקולד מריר" – תיק ההשקעות הפסיבי הוירטואלי שאני מנהלת כאן מזה למעלה משנתיים.
התיק צמח בשיעור של 2.19% ברבעון החולף, מה שמביא את התשואה השנתית שלו ב-2016 ל-4.71%. מאז השקתו בתחילת 2014, הניב התיק תשואה כוללת של 7.24%.
אם אתם חדשים באתר, יתכן שתרצו לקרוא כאן על העקרונות שעומדים ביסוד התיק, וכאן על טקטיקות שונות שבהן ניתן ליישם אותם.
בתמצית, הרעיון מאחורי "שוקולד מריר" הוא להדגים כיצד יכול כל אדם להרכיב לעצמו תיק השקעות פסיבי, מפוזר, זול (במונחי דמי ניהול), יעיל (מהיבטי מס) ופשוט לתפעול.
החלק האגרסיבי של התיק חשוף למניות גלובאליות בשיעור של 65%, בעוד שיתרת הנכסים, בשיעור של 35%, מושקעת באגרות חוב ממשלתיות ישראליות לטווח קצר-בינוני.
כמובן, לומר שאני "מנהלת" את התיק יהיה בגדר אובר-סטייטמנט. לא רק שהתיק הוא וירטואלי (ולכן אין לאמץ אותו כפשוטו – קראו נא את הדיסקליימר שלי), אלא שהוא גם פסיבי.
זה אומר שבפועל, אני לא עושה הרבה: לאחר שהגדרתי הקצאת נכסים אסטרטגית, התפקיד שלי הוא לדבוק בה (באש ובמים).
מכאן שהאינטרקציה היחידה שלי עם התיק היא הזרמה של סכום קבוע (10,000 ש"ח וירטואלים) לכל אחד מרכיבי התיק, על מנת לוודא שלא יסטו מהאיזון שהוגדר בשלב גיבוש התיק.
לקראת הרבעון הקרוב, "אבצע" את הרכישות הקרובות, על מנת לאזן את התיק:
שווקים מפותחים (משקל יעד: 55.25% מהתיק) – 4,520 יח' בסך של 4,404.35 ש"ח
שווקים מתעוררים (משקל יעד: 9.75% מהתיק) – 394 יח' בסך 384.22 ש"ח
אג"ח ממשלתי צמוד קצר (משקל יעד: 17.5% מהתיק) – 2,411 יח' בסך 2,679.56 ש"ח
אג"ח ממשלתי שקלי קצר (משקל יעד: 17.5% מהתיק) – 1,940 יח' בסך 2,531.87 ש"ח
בחזית השנייה, נבחן את ביצועי תיק ההשקעות שנבנה על פי מודל ההשקעה של הארי בראון.
כזכור, בעוד ש"שוקולד מריר" הוא תיק "מוטה צמיחה", ומיועד לאנשים שמעוניינים להגדיל את הונם דרך חשיפה רבה יחסית למניות (ודאי במונחים ישראליים), הרי שהמודל של בראון מיועד בראש ובראשונה להגן על ערך הכסף מפני תרחישים מאקרו-כלכליים שונים. במילים אחרות, הוא מתאים בעיקר לאנשים שכבר הגיעו לעצמאות כלכלית.
התיק מחולק ל-4 רבעים: 25% מנכסיו חשופים למניות (תפקידן להוביל את התיק בתרחיש אופטימי של צמיחה כלכלית); 25% נוספים – לאגרות חוב ממשלתיות ארוכות מאוד (תפקידן להגן על התיק מפני תרחיש של דפלציה), 25% – לזהב (תפקידו להגן על התיק מפני תרחיש של אינפלציה או קריסה של המערכת הפיננסית), ו-25% הנוספים – במזומן (להגנה מפני תרחיש של מיתון, שבו המזומן הוא המלך).
ברבעון החולף, "הארי בראון" רשם תשואה חיובית מזערית של 0.13%. תשואת התיק מאז השקתו (תחילת 2014) עומדת על 6.26%.
לרבעון הקרוב, נרכוש (מתודית):
מניות – 771 יח', בסך 1,075.27 ש"ח
אג"ח – 2,205 ערך נקוב, בסך 3,064.19 ש"ח
זהב – 251 יח', בסך 3,151.45 ש"ח
מק"מ – 2,397 יח', בסך 2,709.08 ש"ח
האם אפשר להשקיע ב – MSCI WORLD של מגדל גם דרך קרן הפנסיה שלהם?
למיטב זכרוני אין להם היום מסלול מנייתי פסיבי בקרנות הפנסיה (יתכן שאני טועה). ההיצע בתחום זה דל מאוד , אני מתכוונת לכתוב על זה בקרוב.
מסלולים כאלו יש להפניקס ולמיטב דש
יש מסלול IRA לקופות גמל וקרנות השתלמות ב IBI. לקרנות פנסיה אין עדיין אבל יש כוונה להציע מסלולים מוזלים בעתיד
נהנה לקרוא כל פוסט. עם זאת, בתור משקיע לטווח של שנה-שנתיים אני מעדיף להשקיע בETF בארה"ב שנותנות דיבידנד חודשי. גם הוצאות ניהול נמוכות וגם מזומן ישר לכיס. החסרונות הגדולים – תנודתיות רבה וסיכון בחשיפה למט"ח (סיכון מנוהל לאור עליית הריבית בדצמבר)
דרך איפה אתה קונה את הetf?
האם לא צריך לעבוד ישירות מול ברוקר זר?
אתה יכול לרכוש נייר אמריקאי גם דרך הבנק שלך (ו/או בית ההשקעות) בארץ.
העלויות יהיו גבוהות יותר בצורה משמעותית לעומת ברוקר בחו"ל.
Ibi. עמלה מטורפת של 10 דולר לקניה / מכירה. Buy & hold עד שאזדקק לכסף / התיק יהיה רווחי דיו.
ישראלי שמנהל חשבון אצל ברוקר אמריקאי משלם ניכוי מס במקור של 25% על כל דיווידנד. בנוסף, אסור עד כמה שידוע לי לקרנות מחקות בארה"ב לצבור רווחי דיווידנד, הן מחוייבות לחלק אותם למשקיעים. זה אולי הפגם הכי גדול בניהול תיק בארצות הברית שמשקיע בקרנות המחלקות דיוודנד. הפגיעה היא כל כך משמעותית שאני יכול לתת לך דוגמה מספרית (מהחיים, לא משהו אזוטרי) לתיק שעל הנייר הוא רווחי אבל בפועל אחרי ניכוי מס במקור הוא מניב ריבית שלילית. אני מניח שזה נכון גם אם אני משקיע שמנהל חשבון אצל ברוקר בארץ וקונה ETF אמריקאי (אבל לא ניסיתי מעולם, אין לי חשבון אצל ברוקר… קרא עוד »
בפסקה האחרונה מעל הטבלא של הארי בראון רשמת שזה שוקולד מריר, אני מניח שזו טעות… חוץ מזה תענוג לקרוא כמו תמיד 🙂
אני מרגיש כאילו התיק שלך נהיה בנצ׳מארק בשבילי 😃
כיף לקרוא. תודה.
בתור תיק מוטה צמיחה, שוקולד מריר לא ממש מכה את הארי בראון. אני יודע שמוקדם מדאי לקבוע אבל הארי בראון בדר"כ מפתיע.
ומה יקרה עם ירידות של 10% בשווקים?
כל התשואה מתחילת התיק תימחק והתיק יעבור להפסד
באיזה תיק אתה מדבר? בהארי בראון הזהב אמור להגן מתרחיש כזה ובשוקולד מריר האג"חים צריכים למתן את הירידות.
בקריסה בשוק גם האגחים ייחתכו כי הציפיה היא שבמקרה של חולשה כלכלית יורידו ריביות והאגחים יעלו, אבל הריביות אפסיות אז לאגחים אין ממש מה לעלות. ב2008 אחרי הפסד קל בקריסה מכרתי את כל המניות וקניתי אגח ממשלתי ובתקופה מאד קצרה עשיתי 10 אחוז ואחר כך ב2009 מיד לאחר התגלית קניתי ישראמקו והכפלתי את הכסף תוך כמה שנים, אבל אלו תופעות של פעם בחיים. מבטיח לך שהיום במקרה של ירידות חזקות בשווקים גם האגחים ירדו כי כבר אין בהם את אותו אמון שהיה בעבר והחובות הממשלתיים של מדינות הגיעו לרמות מטורפות שבעצם בלי להמשיך לגלגל את החוב ולהגדיל אותו אין להן… קרא עוד »
הירידות קרובות. עוד חודש-חודשיים-שלושה. המשחק נגמר. גילוח של 40-60 אחוז ואז ראלי 5-7 שנים.
אז מה אם הוא ירד? יעלה שוב בעתיד. זו השקעה לטווח ארוך.
אז הכסף יקנה יותר מניות. אתה מתבאס שכשהדלק יורד?
מצגי התשואה 'מתחילת 2014' מוטים כלפי מטה – אך בפועל הינם גבוהים יותר, במקצת – בהנחה ש'מזרימה' כסף חדש על פני התקופה – כי תקופת ההשקעה בפועל ולמעשה – במשוקלל – אינה שנתיים ו-9 חודשים (33 חודשים) אלא תקופה קצרה יותר. בהנחה שהבנתי נכון ולא מדובר בהשקעה אחת חד פעמית בתחילת 2014.
אתה צודק. מדובר כאן על תשואה אבסולוטית. לא חישבתי תשואה פנימית (IRR).
היי דורין. השילוב של הקרן המחקה של מגדל שווקים מפותחים + הקרן המחקה של שווקים מתעוררים, אמור למעשה לתת כיסוי עולמי רחב ולגזור את תשואת השוק. בפועל אם משוואים את התשואה הנ"ל לזאת של ה-ETFים- אם זה vt או שילוב של vti+vxus רואים של פער… (נכון שאין הרבה שנים להשוות). למה הפער?
באיזה תיק אתה מדבר? בהארי בראון הזהב אמור להגן מתרחיש כזה ובשוקולד מריר האג"חים צריכים למתן את הירידות.
דורין שלום, ציינת בכתבה הראשונית על הארי בראון כי: "אחת לשנה יש לבדוק את ביצועי תיק ההשקעות כדי להעריך את משקלם היחסי של כל אחד מהפלחים. כאשר פלח אחד עולה לכדי 35% משווי התיק, או צונח בערכו לכדי 15% משווי התיק, יש לאזן את כל התיק מחדש כך שכל פלח יהיה שווה 25%." אך למעשה: – את מאזנת את התיק מדי רבעון (ולא מדי שנה). אם מאזנים פעם בשנה, האם ישנה משמעות מתי לעשות זאת? האם ינואר יותר טוב מאוגוסט? או שמא אין לזה כ"כ משמעות בטווח הארוך. וכן: "האיזון מתבצע באמצעות מכירה ברווח של הנכסים שעלו בערכם (למשל: מניות… קרא עוד »
אתה צודק אמנון.
חשוב לשים לב לעיתוי שבו מבצעים את איזון התיק.
בשלב הצבירה, אנחנו עדיין מפקידים לתיק בפרקי זמן קבועים. לכן, אנחנו נאזן בעזרת הפקדת הכסף החדש (כלומר, את רוב הכסף נפקיד בנכס שירד הכי הרבה). זו הדרך היעילה והזולה ביותר לאזן את התיק משום שהיא לא כרוכה במכירה (=שמייצרת אירוע מס).
"רצועות האיזון" שאותן הזכרתי בפוסט (15/35) מתייחסות לשלב המשיכה, שבו כבר אין הפקדות סדירות של כסף לתיק. כאן האיזון מתבצע על ידי מכירה יחסית של יחידות מהנכס שעלה בערכו והעברת הכסף ליחידות מהנכס שירד בערכו.
תיק
דורין – תודה על התגובה
שמתי לב שאת כל הזמן מדברת על איזון התיק, אך אף פעם לא על העיתוי.
מכירה את: "הכסף סופרים במדרגות היציאה של הקזינו"…?
הבנתי שצריך לאזן (לצאת מהקזינו), אך לא הבנתי כיצד יש להבחין מה התיזמון הנכון.
אולי שווה פוסט..
אגב, את יכולה במטותא לציין את הלינק לפוסט על "רצועות האיזון" (15/35). חיפשתי באתר, אך ללא הצלחה.
תודה
אני משקיע בתיק פשוט יותר – 50% מניות גדולות בארה"ב ו-50% אג"ח ארה"ב לטווח 7-10 שנים.
שתי תעודות סל – SPY ו-IEF, תשואות מתחילת 2014 18% ו-17%.
אני לא מזלזל באנומליה בה נמצאים השווקים כרגע – מניות במחירי שיא וריביות במחירי שפל, ותוהה כיצד להיערך למצב החדש שבו שני חלקי התיק כבר לא יאזנו זה את זה במשבר המתקרב.
תיקון- ה-SPY עשה 24% מתחילת 2014
אני מזדהה יותר עם האסטרטגיה שלך מאשר עם הארי בראון (הגישה שלנו לגבי סיכון יותר סבלנית בשלב זה של החיים, כנראה).
לשם הגילוי הנאות:
לבית ההשקעות SCHWAB יש קרנות מחקות של אותם המדדים, שיכולות לחסוך לך כ60% מדמי הניהול שאתה משלם כיום.
SPY מקבילה ל- SCHB
IEF מקבילה ל- SCHZ או SCHR.
ממליץ לך לעיין בפרוספקטים ולהשוות ביניהן.
האם שאלתם את עצמכם אי פעם "מהיכן מגיעה הצמיחה בערכן של המניות"? בתנאי שוק נורמליים, הצמיחה בערכן של המניות אמורה להגיע מגידול בפעילותן של החברות, מעלייה במכירות או משיפורים טכנולוגיים בתהליך הייצור. במילים אחרות – מגידול בתמ"ג. אולם אנחנו רואים שמזה שמונה שנים התמ"ג בכל רחבי העולם בקושי מטפס, ובשנה האחרונה אפילו נחלש עוד יותר. לדוגמה ארה"ב צמחה מאז תחילת 2016 בקצב ממוצע של 1% בלבד! אז כיצד שוק המניות מסוגל לגדול בקצב מהיר יותר מן התוצר? התשובה היחידה לכך היא אינפלציה. כאשר היצע הכסף בכלכלה מטפס, מחיריהם של כל הנכסים הפיזיים מטפס על מנת לשקף את הירידה בערכו של… קרא עוד »
תגיד לי דוקטור דום לא נמאס לך לטחון את השטויות שלך בכל.פוסט שני? אולי הלחצים הדפלציונים הם תוצאה של התפתחות טכנולוגית ולא האטה כלכלית? אתה בסה"כ מדבר מפוזיציה כי קנית הרבה זהב ועכשיו הוא ירד אז התבאסת
קשה לחזות, במיוחד את העתיד, אז אנא תוסיף דיסקליימר שאומר שאין לך ממש מושג על מה אתה מדבר
אתה כנראה לא תאמין לי, אבל לא מפיק שום הנאה מלרשום נבואות זעם. אני דווקא בן אדם מאוד אופטימי מטבעי, והייתי מעדיף לחזות עתיד שכולו דבש ושושנים. אבל היות ואני מסתכל על נתוני המאקרו ולא מוצא שם שום דבר מעודד, והיות ואני מרגיש אחריות להפיץ את המידע הזה לציבור, אני מצלצל בפעמוני האזהרה. "קנית זהב ועכשיו הוא ירד ואתה מתבאס" – על מה אתה מדבר? למרות הירידות האחרונות הזהב עדיין טיפס 20% מתחילת השנה, והתשואה שלו גבוהה בהרבה מזו של שוק המניות. תודה רבה שאתה דואג לי, אבל התשואה של התיק הפרטי שלי דווקא במצב טוב. "אולי הלחצים הדפלציונים הם… קרא עוד »
Mementoil, אתה מגיב פה מעת לעת, לטעמי תוכן דבריך פאניקיסטי ועם המון דטרמניזם. לי לפחות לא ברור מאיפה הביטחון שלך או על מה אתה מסתמך. איום האינפלציה מרחף מאז ברננקי התמודד עם המשבר של 2008 והוא טרם כאן. הטענה "יש אינפלציה עליה לא מספרים לנו" מופצת בהרבה אתרי כלכלה עם נטייה לקונספרציות והיא צריכה תיקוף על מנת שנתייחס אליה רצינות. תכלס העולם מאז יוני 2014 קיבל "הטבת מס" בדמות מחירי אנרגיה נמוכים כך שגם אם יש אינפלציה בוודאות יש הקלה מאפיק זה. ארה"ב בתעסוקה מלאה כמעט והמשכורות עולות, הנדל"ן במצב תקין לחלוטין והמעורבות במלחמות באפגניסטאן ועירק עולות למשלם המיסים האמריקאי… קרא עוד »
יש אינפלציה ולא מספרים לנו עליה – כפי שהסברתי קודם, שוק המניות יכול לטפס הודות לצמיחה או הודות לאינפלציה. אם אין צמיחה והשוק עדיין מטפס, אז כנראה שיש אינפלציה. ובבקשה אל תספר לי שהבורסה עולה עקב "ציפיות לצמיחה עתידית", משום שהיא עושה זאת כבר שבע שנים והצמיחה איננה. ההגיון אומר שהמשקיעים היו צריכים כבר להבין בשלב זה שציפיותיהם אינן מתממשות. אינפלציה נסתרת היא קונספירציה – לאו דווקא. בניגוד לדעה הרווחת, אינפלציה איננה מתרחשת בו זמנית ובאופן זהה בכל הסקטורים של הכלכלה. עקב מה שמכונה "אפקט קנטילון" (מומלץ לגגל ולקרוא…) הכסף החדש אשר נוצר כתוצאה מתוכניות ההקלה הכמותית יכול להתבטא תחילה… קרא עוד »
מעיון בבלוג שלך התוכן (לטעמי) פניקיסטי ובסוף אתה מתכנס להמלצות מהסוג הגרוע ביותר בבלוגוספירה ובעיתונות הכלכלית "הזדמנות אחרונה לצאת!" מה שלא אמור להיות רלוונטי להשקעה מדדית. כמה נקודות מהירות: מדד שילר – נראה שאתה מסתמך עליו, לדעתי השימוש בו בעייתי, המדד לא הצליח לזהות את תמחור השוק ברבעון הראשון של 2009 שהיה אחד מהנקודות הזמן הטובות ביותר להשקעה במאה האחרונה מכאן אתה כבר מבין שהוא כלי עם מגבלות. הבנקים אשר הלוו לחברות הנפט- זהו חלק מהסייקל הכלכלי הטבעי והמערכת הבנקאית אינה בסכנה חמורה כתוצאה מהלוואות לסקטור הנפט בטח שזה לא דומה ל 2008. תרחיש סביר הוא כי התהליך יראה כך:… קרא עוד »
שאלה לי אליך:
האם התייחסת לנושא של מיסוי דיבידנדים במקור כשהחלטת להשקיע דווקא ב-ETF אמריקאי שמחלק דיבידנד?
התגובה הקודמת שלי (לגבי מיסוי דיבידנדים בחו"ל על ETF אמריקאי) התייחסה לדברי: SDIV rulez
תשואה נמוכה מאוד שאפילו לא מסתדרת עם אספירציות המשיכה מהתיק של פורשת מוקדמת עשירה וסגפנית כמו הסולידית.
לאנשים ששואפים להפעיל הון לצורך המשך קומפאונדינג שלו זו תשואה שלא באה בחשבון.
ה-S&P 500 עשה 33 חודשים לא מבריקים ועשה בערך 150% יותר אם אני זוכר נכון.
אישית, עם תיק של 8-15 חברות מעולות במחיר סביר או סבירות במחיר מעולה, כשליש בישראל ושני שליש בארה"ב/אנגליה/גרמניה, מתחומים משעממים כמו מוצרי צריכה, לוגיסטיקה, ביטוח ועוד עשיתי בערך 87% מתחילת 2014.
ואני לא גאון, רק לא פטאליסט.
שני התיקים עשו בשלוש שנים כ- 2% בשנה בסך הכל.
אז למה לקחת סיכון בכלל ולהשקיע בשביל תשואה כזו?
התגובה שלי לא קשורה לנושא הפוסט הנוכחי אלא לאמירתך החוזרת ונשנית בבלוג ובתגובות, שאת לא-פמיניסטית. אני עצמי אשה שלא רוצה להיות אימא, חיה את חיי באופן דומה חלקית לחייך, ופמיניסטית בכל רמח איבריי. ככזו, מזה כמה ימים אני קוראת את טקסטייך בשקיקה; מתרשמת מהמהפכה שאת מחוללת כאן ונדהמת מהנקודה העיוורת אצלך, בו-זמנית. אף רסיס ב-חירות שאת מאמינה בה לא היה מתאפשר לך אלמלא קיומן של נשים פמיניסטיות ופמיניזם (על זרמיו השונים). אף. היכולת שלך לכתוב ולפרסם, היכולת שלך להביע את דעתך, היכולת שלך לעבוד בזמנו, היכולת שלך להחליט להפסיק לעבוד, היכולת שלך לצאת מהבית, היכולת שלך להחליט עבור עצמך שאין… קרא עוד »
הפמיניזם שלי — זה שאת מייחסת לו, בצדק, את אותן גבוהות ונצורות — הוא אותה תפיסה שמצויה בכתביהן ובפועלן של אביגיל אדאמס, מרי וולסטונקרפט, מרי דה גורני, אן אסקיו, והסופריג'יסטיות של תחילת המאה הקודמת. זו ההנחה שיש לאפשר לנשים להשתלב במבנה הקיים, כבני אדם שווי זכויות, כאינדיבידואלים, שיכולות להתקדם בזכות עצמן אם רק תוסרנה המגבלות — וכל זה מבלי להפוך את המבנה הקיים על פניו. אם אני חייבת משהו למישהו — הרי שזה להן. בין התפיסה הזו לדוקטרינת השנאה המיזאנדרית, המרקסיסטית, הקולקטיביסטית, האלימה, המצנזרת, האוטומיזוגנת, הקורבניסטית, הדיקטטורית, מבית מדרשן של נשים כמו קתרין מקינן, אנדריאה דבורקין, מרב מיכאלי וחלק גדול… קרא עוד »
Hoo-ah! HA! Oh Yeah!
מוכר לי מאוד כמובן כל מה שאת כותבת, מעורר השתאות, ומוכר. עצוב להבין שגם אשה ביקורתית שכמותך לא ערה לשקרים שמוצמדים לפמיניזמים השונים, ובולעת כפשוטו את הסלוגן "המוצלח" שפמיניסטיות מתייחסות לנשים כחלשות וכקורבניות-עד, מגזימות והוזות, מייצרות יש מאין. מעולם לא ראיתי נשים כחלשות; אין קשר בין זה שמנסים להחליש אותנו לבין מי שאנחנו בפועל: חזקות וחלשות לסירוגין מעצם היותנו בנות-אדם. אינני מחסידות קתרין מקינון או אנדראה דבורקין מילה במילה בעיניים עצומות, אבל כן ברור לי שגם בלעדיהן – צורות שונות של דיכוי עוד כאן. הן פשוט ערמומיות יותר מבעבר, בדיוק בגלל שכבר יש לנו כמה זכויות כמו למשל להצביע בבחירות… קרא עוד »
להלן תגובה ל"חגב עמד יציב". עקב מגבלת ממשק התגובות אינני יכול לשרשר אותה לתגובתו. יש לי השגות על כל הנקודות שהעלת, אולם אני בוחר להתייחס כרגע לנושא הכי חשוב והוא עתיד הצמיחה בכלכלה העולמית. אני אינני טוען שהצמיחה האנושית הסתיימה ולא תחזור יותר לעולם, אולם ישנן בעיות מבניות קשות אשר מונעות אותה כרגע והן הזדקנות האוכלוסיה בעולם המערבי, עומס החוב הגבוה בכל הסקטורים החל מן הממשלתי והתאגידי וכלה במשקי הבית, ולבסוף עודף מיסוי ורגולציה. לדעתי הצמיחה צפויה להישאר חלשה כל עוד שבעיות אלו לא יפתרו. את הבעיה הדמוגרפית כמעט בלתי אפשרי לפתור. אני לא מאמין שהגירה ממדינות עולם שלישי מסוגלת… קרא עוד »
בקשר ל "בעיה הדמוגרפית " לפי אבי תורת הצמיחה הכלכלית המודרנית, פרופ' רוברט סולו , גודל הצמיחה בפועל במאה ה20 מושפע רק ב[כחמישית] מקצב גידול האוכלוסיה השאר מיוחס לקצב ההמצאות הטכנולוגיות ולקצב ההתפשטות שלהן. ככה שצריך לדאוג שלפחות אנשים תהיה השכלה ,רפואה ותשתיות יותר טובות על מנת שגם בעתיד יהיה מי שיתחזק את הכלכלה(=החסכון האמיתי) ולא לנקוט במדיניות של צנע שמתבטאת בחסכון של ביטים בחשבונות בנקים במחשבים ופוגעת ביכולות המשק העתידיות. בקשר ל"עומס החוב" ו "פשיטות רגל" של המדינות. http://tinyurl.com/jr5wd9q – חוב במטבע מקומי אינו נטל על הדורות הבאים בקשר ל "ישנה אפשרות נוספת להתמודד עם עומס החוב והיא לייצר… קרא עוד »
גיא – ראשית, קראתי את המאמר שלך הטוען שחוב במטבע מקומי אינו מהווה נטל על הדורות הבאים, והוא שגוי על פניו משום שהוא מתעלם מן האופן שבו מדינות נוטלות על עצמן חוב. מדינות נוהגות להנפיק אג"ח לעשרים, שלושים ולאחרונה אף לחמישים שנה. עקב כך התשלום עליהן נדחה לזמן רב, וגם אם המדינה תצטרך להדפיס כסף יש מאין על מנת לשלם עבורן, הרי שהאינפלציה אשר תיווצר עקב כך לא תתרחש באופן מיידי כפי שאתה מניח, אלא רק בעוד שנים רבות בעתיד, והדור הבא הוא זה שיצטרך לסבול בגללה. כמו כן אתה מתעלם לחלוטין מן האופן שבו פועלות תוכניות ה-QE למיניהן. אנחנו… קרא עוד »
mementoil, לפי מה שאתה מסביר, בשורה התחתונה, כדאי להיות היום במצב של חוב. לכן צריך לרוץ לקנות נכסים עם מינוף הכי גבוה שניתן שלאדם הפשוט זה נדל"ן למרות המחירים הגבוהיה יחסית. מכיוון שאתה צופה שב 20-30 שנה הקרובות תתפרץ אינפלציה שתשחק מאוד את ההחזרים (כמובן לקחת כמה שיותר קל"צ..)
דיון כלכך מעניין ,למה שלא נעביר אותו לפורום? הממשק שם נוח בהרבה
מה לא מעניין ?, אהה., חיובי. אז תגיד חיובי – … כאן מסבירה את העניין (בחלקו) הרבה יותר טוב פרופסור סטפני קלטון מאסכולת ה MMT ,היועצת המובילה של הקמפיין של ברני סנדרס (נו טוב , אז אף אחת כנראה לא מושלמת(*)) (*)למרות שMMT מציעה במצב דיפלציה להגדיל את הגרעון הממשלתי בין אם בהורדת מיסים שילכו ישירות לכיסי הציבור על מנת שיגדיל צריכה או בהגדלת ההוצאה הממשלתית מבלי לעלות את המיסוי(שמדכא צריכה…) סנדרס היה מציע להגדיל צריכה ממשלתית ובמקביל לעלות מיסים דבר שהיה תוקע את המשק . בכל מקרה אין לחשוש שמוכרים פה חתול אידיאולוגי בשק כי MMT אינה מטרה בפני… קרא עוד »
אבקש לציין את מספר הבורסה של הקרנות בשוקולד מריר ובראון,כדי שנוכל לעקוב באופן שוטף
mementoil ============== לממשלה סוברנית אין בעיה להדפיס כסף יש מאין כל עוד יש לה מדפסת כסף. אסביר: כשהממשלה יוצרת כסף מנייר היא מייצרת פתק של פטור מפרוטקשיין שיכול להינתן בעת הצורך לגובה המס(שהוא גם הממשלה). האזרחים רוצים את הפתק לצרכים נוכחיים ועתידיים או לצרכי חסכון ומכאן הערך המתמרץ האינטרינסי שלו מכוח חוקי המשחק. כשיש ביקוש יתר לשטרות אילו יש למעשה אבטלה ועל הממשלה בתור מונופוליסט לעזור לשוק לעשות סמוזינג\שמוזינג ולספק את השטרות כל עוד זה המצב. חוב של הממשלה הוא למעשה ההבטחה לקבל את הפתקים של פטור מפרוטקשיין בעתיד ומבחינת כולנו זה [החסכון]. לכן, חשוב להבין עקב כך שממשלה בעלת… קרא עוד »
שאלה או שתיים.
למה הפד צריך למכור את אגרות החוב שהוא מחזיק? למה הוא לא יכול לשרוף אותן?
למה שתהיה אינפלציה לדורות הבאים אם לנו היה הרבה כסף ?
איך הגורם הדמוגרפי משפיע על אינפלציה ביפן? יפן אגב זו לא המדינה היחידה שהאוכלוסיה שלה לא צומחת, זו המדינה היחידה שאין אליה הגירה. יש לא מעט מדינות שהאוכלוסיה שלהם מצטמצמת איך זה משפיע על אינפלציה?
"למה הפד צריך למכור את אגרות החוב שהוא מחזיק? למה הוא לא יכול לשרוף אותן?" הפד לא צריך אותם. טכנית האוצר מנפיק אותם אבל אלו שני ידיים של אותה ממשלה כך שהיצירה העלמה\שריפה של האג"ח(=כמו חשבון חסכון הפד) הם עניין טכני. בנוסף , חשוב להבין שלבנק המרכזי (הפד) יש מונופול על הדפסת הכסף והוא זה שקובע את שערי הריבית. כשהנפקת אג"ח על ידו בריבית מסוימת משמשת להגיע ליעדי הריבית שלו אם אינם בסביבת האפס. אפס הוא השיעור ה"טבעי" על הכסף אם הבנק המרכזי אינו עושה דבר. במובן זה כסף הוא כמו כרטיס כניסה למופע שאין עליו ריבית אם משרד הכרטיסים… קרא עוד »
בתיק "שוקולד מריר" בחרת ני"ע של שווקים זרים עם דמי ניהול של 0.43% ו-0.6% בהתאמה.
מה דעתך על תעודות סל שדמי הניהול שלהן הם 0%. דוגמאות לקרנות כאלה: "תכלית TTF סל מניות חו"ל" או "Stoxx Europe 600 (4D) MTF", "תכלית S&P 500 TTF".
מה ה-CATCH?
כאן
הי דורין,
האם היום, בהינתן שוקולד מריר היית מחליפה את האג"ח בריבית קבועה (אי בי אי סל שקל ריבית קבועה 2-5) למשתנה?
אז ציינת שהריבית היתה באזור ה-1% ועוד היה חשש מפני עליית ריבית אז עכשיו שהיא עומדת על 0.1% באמת אין לה עוד לאן לרדת.
למה אגב בשוקולד מריר את לא מחליפה את ההני"ע של אי בי אי?
היי, אני סטודנט שנה ראשונה בארה"ב ורציתי לדעת באילו מניות מומלץ להשקיע ואיך כל עניין הבורסה בארה"ב עובד?
תודה.