המשקיע האגדי בנג'מין גרהאם – אביהם הרוחני של דורות של משקיעים ובכללם וורן באפט ונוספים – כתב פעם שהאויב הגדול ביותר של המשקיע הוא המשקיע עצמו.
גרהאם הבין שביסודו של דבר, מתחת לקליפה האינטלקטואלית, כולנו מונעים מכוח יצרים חייתיים כמו פחד וחמדנות. זו הסיבה שכל כך הרבה אנשים שנכנסים לבורסה מאבדים משמעת עצמית, נכנעים לפיתויים וטועים טעויות יקרות במיוחד.
כשמדובר בהשקעה פסיבית במוצרים עוקבי מדד, האתגר מורכב שבעתיים. וכי למה?
מפני שהשקעה פסיבית פשוטה עד כדי שיעמום.
זו תכונה מושלמת למי שכלכלה ושוק ההון מעניינים אותם כקליפת השום, או למי שרוצה מינימום התעסקות עם תיק ההשקעות שלו.
לעומת זאת, תולעי בורסה ארצישראליות טיפוסיות – מהסוג שמסתובב בפורומים כמו ספונסר, למשל – יתקשו לשקוט על השמרים. הן חייבות להעסיק את עצמם במשהו, או אם לצטט, "לאסוף סחורה", "לקחת מנה", "לעשות סיבוב", "להכות את השוק".
בתווך נמצאים המשקיעים הפסיביים שדווקא מתעניינים בשוק ההון.
איך בכל זאת יוכלו להגן על עצמם מפני … עצמם? איך יוכלו להנות מההשקעה ולייצר עניין מבלי להחריב את עתידם הכלכלי?
הפיתרון, לדעתי, טמון בהצבת אתגרים אישיים.
אתגר מס' 1: קיצוץ בעלויות ההשקעה
כמשקיעה פסיבית, השאיפה שלי היא להוזיל ככל האפשר את עלות ההשקעה. המשמעות היא שאני מחפשת קרנות מחקות ותעודות סל עם:
- דמי ניהול שנתיים נמוכים
- ללא היטל המוטל על ידי קרן נאמנות והמתוסף למחיר השוק המחושב של ניירות הערך שמנהלת הקרן.
- הסטייה בין שווי הקרן למדד שאחריו היא עוקבת. נמוכה (מתחת ל-1%)
- פער המחירים בין הקונה למוכר ברגע נתון. נמוך
מכיוון שבישראל קנייה של קרנות מחקות, כמו גם תעודות סל, כרוכה בתשלום עמלת קנייה, אני קונה ניירות ערך בסכומים גדולים ככל האפשר על מנת לדלל באופן יחסי את גובה העמלה.
בנוסף, אני משוואה בין בתי ההשקעות השונים המאפשרים מסחר עצמאי בבורסה, מתמקחת ומשיגה עבורי את החבילה הטובה ביותר:
- תעודות סל וקרנות מחקות: עמלת קנייה מרבית של 0.1% לעסקה
- אג"ח ומק"מ: עמלת קנייה מרבית של 0.07% לעסקה
- קרנות סל בארה"ב: לא יותר מ-10$ לעסקה
- ללא דמי ניהול חשבון שנתיים
- ללא עמלת השקעה מחדש של דיבידנדים
- ללא עמלת אי ביצוע פעולות
- עמלת העברה בין חשבונות – לא יותר מ-20 ש"ח
על פניו מדובר בהתקטננות, אבל חשוב לזכור: כל שבריר אגורה שאתם מצליחים "לגלח" מעלויות ההשקעה הוא כסף שחסכתם. ממש כמו לשפר את שיא העולם במאית השנייה. לאורך זמן, לחסכון הקטן הזה עשויה להיות השפעה משמעותית על הרווחים.
אתגר מס' 2: מקסימום חיסכון
חיסכון הוא הבסיס לכל השקעה. הרי מבלי לחסוך, אי אפשר להשקיע סכום קבוע בכל חודש. ללא תכנית השקעה סדורה – ומשמעת עצמית מספקת כדי לדבוק בה – הכסף זולג לשלל הנאות הדוניסטיות.
אני כותבת לא מעט על חיסכון בבלוג הזה. ביסודו של דבר, על מנת שניתן יהיה לחסוך כהוגן, צריכים להתקיים שלושה תנאי יסוד:
- נדרשת מטרה ראויה שלשמה חוסכים – החזר משכנתא, פרישה מוקדמת, קניית דירה לילדים – כל דבר שיגרום לכם לדחות סיפוקים.
- נדרשת הבנה של העוצמה האדירה שבצבירת ריבית דריבית – מה שיצדיק אפילו את הצנועים שבחסכונות.
- נדרשת מדידה של שיעור החיסכון כאחוז מסך ההכנסה הפנויה. זה יתן לכם מטרה שתוכלו לשאוף אליה. נראה אתכם חוסכים 75% מהמשכורת שלכם!
אתגר מס' 3: פיזור וניהול סיכונים
פיזור תיק ההשקעות הוא אחד מעקרונות היסוד של אסכולת ההשקעה הפסיבית.
לאנשים יש צורך טבעי ללקט ולאגור דברים. אני חושבת שפיזור ההון על פני מספר גדול של אפיקי השקעה משלימים עונה במידה רבה על הצורך החייתי הזה.
ככל שאתם משקיעים באפיק השקעה נוסף: סחורות, נדל"ן, מניות צמיחה, מניות ערך וכו' – אתם מוסיפים מימד חזק של ניהול סיכונים לתיק ההשקעות. כמובן שאין חובה להתפזר על 10 תעודות סל ומעלה – את התיק של הארי בראון, למשל, אפשר "לסגור" עם 4 קרנות בלבד.
אבל אני יכולה להבין משקיעים פסיביים שבונים תיק השקעות סופר-מפוזר עם כמה שיותר אפיקי השקעה שונים. יש אתגר מיוחד באיתור וחיפוש אחר אפיקי השקעה שמפגינים קורלציה נמוכה ביחס לאחזקות הקיימות בתיק.
סיכום
מה שחשוב להבין הוא שלאתגרים הללו יש תרומה חיובית לתיק ההשקעות בכללותו לאורך זמן.
אתם מכירים את עצמכם יותר טוב מכל אחד אחר. אם אתם מרגישים צורך להתעסק באופן שוטף עם תיק ההשקעות שלכם, עשו זאת באופן שמטיב עם הכסף שלכם – לא מזיק לו.
שבוע טוב דורין – יש לי שאלה: כמי שבשבילה כל נושא הכלכלה וההשקעות הוא סינית – אין לי מושג קלוש בכל זה, אני שוקלת אם ובמה כדאי להשקיע כסף שאמור להשתחרר לי בקרוב (בין 100,000 ל- 200,000 שקל). המטרה היא להשקיע את הכסף באופן שיניב לי רווח קבוע ונגיש, צנוע ככל שיהיה. מה את ממליצה להדיוטות כמוני? תודה.
ההורים שלי במצב דומה המלצתי להם לפזר את הסכום על פני מספר אג״חים קונצרנים צמודי מדד לטווח ארוך של חברות גדולות שהפעילות שלהן מוכרת ומובנת לכל אחד. מאז כל חצי שנה הם מקבלים סכום כסף קבוע (פלוס המדד) הסיכון שלהם הוא העלאת הריבית שאז ערך התיק יפגע אבל הסכום שהם מקבלים כל חצי שנה לא יפגע. וחדלות פרעון.
קודם כל – כל מה שאני אגיד זה שטויות, אין לי מושג על מה אני מדבר ואין לראות במה שכתבתי שום המלצה. נו שויין. להורים שלי היה מצב דומה לפני שנה.הם רצו להשקיע לטווח ש7 עד 10 שנים ויש להם עוד כסף למצב חרום. המלצתי להם להכניס את כל הכסף לקרן כספית ובכל חודש למכור חלק מהקרן ולקנות קרנות מחקות של תא 100 ו S&P 500 מגודרת מטח (נכון קרן מחקה על S&P 500 לא משלמת דיוידנט בארץ בגלל עסקאות swap שהיא בניויה עליהן, באסה אבל אלה הם החיים אם רוצים את הגידור וזה מה שהורים שלי רצו (לדעתי תשלום… קרא עוד »
היי אורלי, אני דווקא לא מסכימה עם רון, אגח קונצרניות (אגח שהנפיקו חברות) נסחרות היום במחירים יחסית גבוהים ובמקרים רבים מחירן לא משקף את הסיכון הגלום בהן (ביחס לתשואה), אני הייתי ממליצה לך לקנות אגח ממשלתי לטווח של שנתיים עד ארבע שנים, ולאחר הפדיון אני מניחה שהריבית כבר תהיה מעט יותר גבוהה מהיום (קיים צפי להעלאת ריבית בעולם בשנים הקרובות, אולם כמובן שהכל בגדר "צפי", אף אחד לא יודע מה יוליד יום) ואז הייתי שוב קונה אגח ממשלתי בעל תשואה גבוהה יותר. דבר נוסף – לא ברור לי מאיפה הכסף אמור להשתחרר אבל אם מדובר בכסף שסגור תוך קבלת הטבת… קרא עוד »
היי קרן מסכים איתך לחלוטין אבל לקבל ריבית אפסית באג״ח לטווח קצר זה לא פיתרון. נניח לרגע שהריבית עלתה באחוז האם זה הזמן לקנות אג״ח לטווח ארוך? האם הריבית תמשיך לעלות? ואם כן בכמה אחוזים ומתי? האם תחכי עוד ארבע שנים? אם תירצי להתגונן מפני העלאת ריבית תוכלי להוסיף לתיק אג״ח בריבית משתנה לטווח ארוך. על הצפי להעלאת ריבית מדברים כבר משנת 2009 ובינתיים הריבית רק יורדת ואין מניעה שתשאר נמוכה שנים רבות, ביפן הריבית אפסית כבר למעלה מ20 שנה. שוב גם אם שווי האג״ח ירד כתוצאה מהעלאת הריבית עדיין תמשיכי לקבל את אותה ההכנסה ובפדיון את כל הקרן חזרה.… קרא עוד »
היי רון, מסכימה איתך, לגבי השאלה מתי ריבית גבוהה יותר היא "מספיק" גבוהה, לדעתי קיימת ריבית בגובה מסויים (סובייקטיבי אצל כל אחד), נניח 3% או 4% (כדוגמא) שהיא מספיקה מבחינת אותו משקיע, ואז גם אם לא יכה את השוק הוא יודע שישן טוב בלילה ושהשיג את התשואה אותה רצה. לכן המחשבה הראשונה שלי היתה שאף אחד לא מחפש השקעה עם תשואה אפסית (כמו המצ"ב באגח ממשלתיות היום), ולכן לדעתי כדאי לקנות אגח לטווח קצר ולראות לאן נושבת הרוח מבחינת הריבית העולמית..
כאשר קונים אגרת חוב ממשלתית בהנפקה, הסיכון קטן מאוד להפסד על סכום ההשקעה.
כיום משום שהתשואה הנמוכה עד שלילית, כאשר קונים אג"ח ממשלתי בבורסה, עלולים להפסיד חלק מההשקעה אם וכאשר הריבית תעלה.
יועץ בבנק בדיחה טובה
ישראלים יקרים!
קבלו את התכונה החשובה ביותר להשקעה בבורסה(מה שדורין שוכחת לכתוב):סבלנות,סבלנות,סבלנות….זה יישתלם בסוף.
לצערי לעם ישראל אין סבלנות,בכל התחומים.זו התכונה החשובה ביותר למשקיע הפאסיבי!!!!..פשוט שימו את כספכם כמו שצריך…ושכחו ממנו…אל דאגה:הריבית תעלה פעם…עד אז:לכו לישון…
אי אפשר להרוויח בשנה,שנתיים,וגם 5 שנים…זה לוקח זמן….האמינו לי:אני מדבר מניסיון….
אלון – צודק לגמרי.
אלון , איליה . תראו לא בכל מדינה הסבלנות תמיד השתלמה – ראו יפן ב23 שנה האחרונות איטליה צרפת בתקופות שונות במאה ה20 ובמיוחד ארגנטינה שבתחילת המאה ה20 הייתה אחת מחמשת הגדולות. לגבי ישראל אני מאמין שהסיפור יהיה שונה בעשור הקרוב ואני מאמין שהשוק עומד בפני עשור שבו הכלכלה הראלית תצמח ( כמובן אם לא יהיו מלחמות גדולות ואסונות לא עלינו) אני מסתמך על הגידול הדמוגרפי של האוכלוסיה היהודית ( בכל הסקטורים אגב) ועליה בשיעורי הפריון מ 2.6 ילדים לאישה בשנת 1996 עד ל 3 בשנים האחרונות. בארה״ב יש קורלציה בין מחזורי הלידה לגיאות ושפל בשווקי המניות. ברור שזה פרמטר… קרא עוד »
גאי, שתי מילים יש לי להגיד לך – פיזור השקעות
אני מדבר על להגדיל ולהרגיש יותר בטוח … לא להעביר את כל התיק. לאורך העשור האחרון הייתה צמיחה לא רעה יחסית לירידה בפריון העבודה – דבר שיכול לבוא לכדי פתרון אם עולה המודעות לנושא תוך כמה שנים. ראו חוק הריכוזיות שיוכל בתקווה לעודד מעבר מפעילות פיננסית לראלית.
לגיא,
איך גידול באוכלוסיה (וגם היהודית דווקא?) מתקשר לצמיחה?
לפי דעתי, יותר אוכלוסיה משמעו החרפת המאבק על משאבים (שבניגוד לאוכלוסיה לא גדלים). מה שיגרום למיתון וירידה באיכות החיים.
לפי הנתונים האוכלוסיה היהודית צורכת יותר וגם משלמת יותר מיסים כך שיותר כסף "מתגלגל בכלכלה״. לפי הנתונים יש רמות צריכה שונות בחיי אדם והם הכי גבוהות בשלבי גידול הילדים. בחברה הישראלית הילד במרכז יותר מאשר חברות אחרות ( לא בדקתי נתונים -אבל יש לי חשד) . הצריכה הזאת מגדילה את הפעילות הכלכלית הנמדדת( מודגש) ובטווח הארוך צריכה להתגלגל לרווחי החברות ומכאן בטווח הארוך לשערי מניותיהם בבורסה. בטווח הארוך אם יש יותר צעירים הם צריכים יותר הלוואות. הממשלה צריכה לבנות יותר תשתיות ואז היא גם לוקחת יותר הלוואות. ( יהיו לך יותר סדרות של אגח ל30 שנה להשקיע בהם) לגבי המאבק… קרא עוד »
כולכם לוקים בהתעלמות מארוע קיצון שיחסל בתוך שעות איסוף רווחים סיזיפי בקטנה לאורך זמן רב אפילו של עשרות שנים.מי שבונה תיק חייב לבטחו מפני ארוע קיצון.לא אוכל מקוצר היריעה להסביר מדוע ארוע קיצון הבא יהיה חמור מזה שב 1987 (הארוע ב 2008 הוא הוא יחסית כסף קטן).מה שיותר מדאיג שתדירות ארוע קיצון תגבר דרמטית בגלל שינוי במעבר מידע ודבקה מהירה של נגיפת קריסות חרף הפיזור הגאוגרפי סקטוריאלי מטבעי מינופי בו נרמז כאן כהמלצה מקובלת בלתי מספקת בעולם המימון) הבעיה המרכזית היא שמוח אדם אבולציונית עד 1900 היה בנוי לעולם לא מורכב ולוקאלי .הוא נעולם לא נדרש לחשוב במונחי הסתברות והגרוע… קרא עוד »
תודה צ. כמה אמור לעלות ביטוח כזה לשנה שיכסה תיק של מיליון שקלים המושקע במניות ואגח. ?אני יודע שעלות ביטוח נדלן באותו סכום נגד רעידות אדמה ושריפה הוא בין 1000 ל 2000 שקל.
אני לא מבין למה את קונה את הבוליונים האלה?
על פניו הם יקרים כי צריך לשלם עמלות גבוהות על שכירת כספת וביטוח, הם לא נזילים (איך את ממצעת תיק השקעות כשכל פעם צריך לרוץ לכספת ומשם לסוחר זהב?), והכי גרוע – הסיכון לגניבה הוא טוטאלי. פריצה אחת לבנק (וכבר היו כמה וכמה בארץ ) ונגמר הסיפור..
חוץ מזה בניגוד למניות של חברות זהב, המטבעות האלה לא מחלקים דיווידנדים .
תמיד חשבתי על הבוליונים כגימיק של עשירים שאוהבים לתלות אותם בחדר השינה לקישוט…
למה את בכל זאת מוצאת לנכון לרכוש אותם כהשקעה?
מפני שכשאני קונה זהב, אני קונה אנטי-מטבע. אני קונה נכס אוצר ערך שחונה מחוץ למערכת הפיננסית העולמית. אי אפשר להדפיס אותו. אי אפשר להשפיע עליו בכלים מוניטריים כמו ריבית. ובניגוד למטבעות הפיאט, תמיד יהיה לו ערך – פשוט כי בני אדם מייחסים לו ערך. תחשוב על זה במונחים של תעודת ביטוח, לא השקעה.
נראה שזהב וגם נדלן מגינים בפני תרחיש כזה.
יתרון הזהב הוא שיותר קל למכור אותו ולקנות נכסים אחרים שיהיו בשפל בקרות המקרה.
אישית – אני רואה גם בערוגת ירקות עצי פרי ומערכת סולארית -הגנה. אני מאמין שיתנו למערכת השמש לקרוס לפני חברת החשמל 🙂 .
בחצי הומור ורצינות.
כשתרחיש כזה יתרחש הוא הוא ייספג בחברה משום שהוא ישפיע על כולם.
(במיוחד בחברה מעמדית שמתייחסת לעניין ברצינות) .
ממשלות מבינות את העיקרון הזה ולכן ממסות את האזרחים דרך האינפלציה (פועלת על כולם).
תודה לכל המגיבים על היעוץ, אני עדיין לא מבינה כלום (גם במושגים המאוד בסיסיים שאתם מדברים עליהם) פשוט כי אני ממש לא מבינה כלום בתחום. אצטרך לעשות הרבה שיעורי בית כדי להבין… שוב, תודה.
מצטער, אבל אני עדיין לא מבין מהתשובה שלך מה היתרון של הבוליון על פני השקעה בתעודת סל של זהב – שהיא מחקה את אותו ערך, אי אפשר לגנוב אותה, ולא צריך לשלם עליה עמלת כספת וביטוח , וגם אפשר למכור אותה או לקנות ממנה עוד בלחיצת כפתור
תעודת סל על זהב היא נייר. יש תילי תילים של אנשים, מוסדות, מסמכים וניירות שמפרידים בינך לבין הזהב שלך (המתכת עצמה). נניח שהמערכת הפיננסית אכן קורסת – מה יכול להבטיח את שוויו של הנייר הזה? האם הוא בכלל ימשיך להיסחר? האם בית ההשקעות שמנפיק אותו בכלל ישרוד? מי שרוצה להתנתק מהמערכת הפיננסית לא עושה את זה באמצעות כלים קיימים של המערכת הפיננסית – הוא משקיע בדבר האמיתי.
טוב. אז כמה דברים: 1. איפה נעצרים החששות שלך? את אוגרת קופסאות שימורים נגד רעידות אדמה? חיסונים לאנתרקס במקרר נגד מגיפה? – באמת , אני לא מבין למה את נערכתת לתרחיש כל כך קיצוני ולא קונה למשל פוליסת ביטוח נגד תאונות אישיות (פוליסה מאד לא משתלמת , ועדיין , הרבה יותר סבירה מאשר "התמוטטות המערכת הפיננסית העולמית). למה שלא תצטיידי גם ב4 דרכונים זרים? ואגב, הון אישי גדול יותר הוא ביטוח יותר טוב נגד מקרה שבו מדינת ישרא ל תושמד ונצטרך להמלט מכאן ביאכטות לקפריסין (זוכרת איך משםחת רוטשילד שרדה את השואה?) 2. למה להתנתק מהמערכת הפיננסית דווקא עם זהב?… קרא עוד »
ומה אם פיתוח מדעי טכנולוגי יאפשר יום אחד ייצור זהב בזיל הזול?? היום המדע כבר יודע לייצר כבשה משובטת.. מתכת לא נשמע כמו משהו בלתי מתקבל על הדעת
1. אני לא דומיסטית קיצונית מהסוג שאתה מתאר, אבל אני כן מאמינה שאדם צריך להיערך לתרחישים בלתי צפויים, בפרט ב"שכונה" שלנו. המזווה שלי מלא בשימורים שונים, אבל את רובם אני מכינה בעצמי 🙂 זה בעצם הרעיון. אני משקיעה בפיתוח כישורי חיים שיוכלו לעזור לי בכל מצב, כדי שאהיה כמה שפחות תלויה באחרים בתרחישי קיצון: גידול ירקות, בישול, עזרה ראשונה וכן הלאה. יש לי ביטוח רפואי פרטי – החבילה היקרה ביותר (245 ש"ח לחודש) – כי אני מאמינה שאי אפשר לקמץ בהוצאות על בריאות. ובכל זאת, אני לא בונה על הביטוח הזה – אלא דווקא על אימוץ אורח חיים בריא. יש… קרא עוד »
היי דורין,
שאלה לגבי אג"ח: אג"ח ממשלתי שיקלי (ריבית קבועה) ל- 5 שנים. (נרכש בשער 123 ),
בתום התקופה לפי איזה שער הוא נפדה? שער אותו היום ? שער אחר ..
בכלל, האם רצוי להחזיק עד תום התקופה או למכור לפני ?
תודה
נפדה בשער 100. עכשיו בטח עולה השאלה הצפוייה "למה לי לקנות ב 123 בידיעה שאני אקבל רק 100 ואפסיד 19% ???". זה כי לאורך 5 השנים הקרובות האגח גם תחלק קופונים ואם מהוונים את כל הקופונים והקרן של 100 אגורות ליחידה מקבלים את התשואה שהיא נכון להיום חיובית.
השאלה אם להחזיק לפדיון או למכור תלוייה בציפיות הריבית. אם את מצפה שהריבית תעלה כדאי לך למכור ואם את מצפה שהריבית תרד כדאי לך להחזיק עד שתשתנה הציפייה. אני בגדול נוטה לחשוב כמו הסולידית שניסיון לתזמן את השוק בזבוז זמן ומשחק יקר (עמלות) שיש לו בטווח הארוך תוחלת אפס (במקרה הטוב).
את כותבת, בצדק, לעיל בהקשר לקיצוץ עלויות ההשקעה "ללא דמי ניהול חשבון שנתיים". אבל כל בתי ההשקעות להשקעה עצמית (וכמובן הבנקים( גובים דמי נהול עבור השרות הזה. בין אם מדובר בתשלום FIX (בתי השקעות) ובין אם מדובר ב"דמי שמירה". מה שניתן לכל היותר לעשות בהקשר זה הוא להקטין את דמי הנהול למינימום האפשרי, לא כן?