בית » השקעות » איך חיים מתיק ההשקעות? (חלק 1)

איך חיים מתיק ההשקעות? (חלק 1)

אז נגמלתם מסם האשראי, סגרתם את כל החובות, הפסקתם לקנות מוצרים חסרי שימוש, למדתם לבשל בכוחות עצמכם, עברתם לבית קטן יותר והחלפתם את הרכב הפרטי בזוג אופניים. במילים אחרות – סיגלתם לעצמכם אורח חיים פשוט ובריא בעלות של משהו כמו 30% מהכנסתכם. בהנחה שתשקיעו את הכסף העודף, תוך פחות מעשור “תשבו” על סכום מכובד – כזה שיאפשר לכם להפסיק לעבוד ולהנות מעצמאות כלכלית גם מבלי להמתין עד העשור השביעי לחייכם.

אבל מה עושים אחרי הפרישה? איך בדיוק חיים מתיק ההשקעות? ומעל לכל – איך מבטיחים שהכסף לא ייגמר לפני שנמות?

השאלות הללו מלחיצות, ולא בכדי.

רוב האנשים, הרי, סבורים שיש דרך אחת בלבד להתפרנס: למכור את זמנם למישהו אחר תמורת תלוש משכורת חודשי, שאת רובו מבזבזים מיד על “רמת חיים” גבוהה יותר. האפשרות לחסוך כסף כדי שיעשה עוד כסף נתפסת כמהפכנית. האפשרות להשתמש ב”טריק” הזה לצורכי מחיה, כלומר, כתחליף לתלוש המשכורת – נתפסת כמדהימה עוד יותר.

מדובר בנושא פשוט הרבה מכפי שנדמה, אבל אולם לפני שנצלול לאסטרטגיות ספציפיות יש תחילה להתעכב על מושג שכבר הוזכר כאן בעבר: שיעור המשיכה הבטוח, או Safe Withdrawal Rate.

בתמצית, המושג מבטא את כמות הכסף (במונחים של % מהקרן) שניתן למשוך מדי שנה מתיק ההשקעות במהלך תקופה מסוימת, מבלי להסתכן בכישלון, קרי: מצב בו הכסף אוזל בתום התקופה.

בשנת 1998 ערכו שלושה כלכלנים מאוניברסיטת טריניטי בסן אנטוניו מחקר מפורסם, שנועד, בין היתר, לעמוד על טיבו של שיעור המשיכה האופטימלי.

החוקרים ניתחו את ביצועיו ההיסטוריים של שוק המניות האמריקני וקבעו על בסיסם כי תיק השקעות שהרכבו 50% מניות ו-50% אגרות חוב ישרוד 30 שנה רצופות ב-95% מהמקרים בהינתן שיעור משיכה של 4% מדי שנה.

עוד הם מצאו כי ככל ששיעור המשיכה קטן יותר, הסיכון לכישלון מתקרב לאפס, וכי על מנת להבטיח צמיחה ראויה של ההון הכרחי לשמור על חשיפה גדולה למניות בתיק ההשקעות (כמובן, בדרך הזולה ביותר האפשרית).

זו הייתה לידתו של “כלל 4 האחוזים“, שכבר הוזכר כאן בהזדמנויות שונות. משמעותו המעשית של הכלל היא כי אדם החוסך סכום גדול פי 25 מסך הוצאותיו השנתי נטו (אחרי מס) יכול למשוך מדי שנה 4% מתיק ההשקעות שלו ולוודא (ברמת סמך של 95%) שהתיק ישרוד גם אחרי 30 שנה.

למעשה, ברוב המקרים התיק לא רק “שרד” – הוא אף צמח ריאלית (בניכוי אינפלציה) באופן דרמטי ביחס לגודלו ביום הפרישה. כלומר, בדרך כלל, כלל ה-4% מתייחס לתרחיש הגרוע ביותר האפשרי . כלומר, היסטורית, ניתן היה למשוך מהתיק הנדון 5%, 6% ואף 7% בשנה ועדיין להשאיר הרבה מאוד כסף ליורשים כפויי הטובה שלכם.

אתם מוזמנים לבחון את התרחישים השונים בעצמכם באמצעות מחשבון הפרישה המדליק FireCalc, אשר מחשב את ההסתברות שתיק ההשקעות שלכם יקרוס על בסיס גודל התיק, הרכבו ופרק הזמן הצפוי (בשנים) עד מותכם.

בשנים האחרונות דעכה קרנו של כלל 4 האחוזים. יותר ויותר פרשנים טוענים כי הכלל שרירותי ופשטני מדי, נשען באופן מוגזם על נתונים היסטוריים (בדגש על שגשוגה של כלכלת ארה”ב במאה השנים האחרונות), ולא מתאים עוד לעידן הנוכחי, המתאפיין בסביבת ריבית אפסית ובתשואה נמוכה יחסית משוק המניות. לאור זאת, אותם פרשנים סבורים כי מדובר בהימור מסוכן, שלא ניתן לבסס עליו החלטה הרת גורל כמו יציאה מרצון ממעגל העבודה.

אם זהו המסר המועבר לפנסיונרים בני 60+ בעל אופק פרישה של 30-20 שנה, מה יהיה עתידם של אלה שיצאו לחופשי בשנות השלושים שלהם, ושפרישתם צפויה להימשך 60-50 שנה?

ובכן, ראשית יש להביא בחשבון שכלל 4 האחוזים נולד בסביבה “מעבדתית”. הוא בשום אופן אינו כדור בדולח. איש לא יכול לחזות את ביצועי שוק המניות בעתיד, את קצב האינפלציה, ואף לא אסונות טבע, מלחמות ושאר מרעין בישין. מטבע הדברים, ככל שגילו של הפורש צעיר יותר, תקופת הפרישה שלו כוללת נעלמים רבים יותר, ומסיבה זו ראוי לנקוט בגישה שמרנית יותר.

לפיכך, מדד טוב בהרבה להערכת עצמאות כלכלית הוא “כלל 3 האחוזים”, כפי שהוא מגולם במשוואה הבאה:

עצמאות כלכלית = סך הוצאותיכם לשנה < 3% מתיק ההשקעות שלכם אחרי מס

או במילים אחרות, כדי להגיע לעצמאות כלכלית, יש לחסוך סכום גדול פי 33 מסך ההוצאות השנתי שלכם; ולא, האדם הסביר לא צריך 17 מיליון שקל  כדי לעשות זאת (לידיעת הקוראת סופי שולמן).

כך, אחת לשנה אני מושכת בממוצע 3% מתיק ההשקעות שלי (אחרי מס), ומשתמשת בכסף לכיסוי כלל הוצאותיי עבור אותה שנה (האינפלציה כבר משוקללת בתוך הנתון הזה, בהתחשב בכך ההיסטורית הנומינלית הממוצעת משוק המניות היא בין 8% ל-10% בשנה).

המשמעות היא שעד שתיק ההשקעות שלי יתפוגג תחלופנה 33 שנים – וזאת בתרחיש קיצוני ביותר של של תשואה ריאלית אפסית במשך 33 שנים רצופות. גם אם הבלתי ייאמן יקרה ותיק ההשקעות שלי ייחתך ב-50% ביום, עדיין אוכל להחזיק מעמד במשך 16 שנים נוספות – פרק זמן ארוך מספיק כדי שאוכל להיערך מחדש ולשקול את צעדיי. ברוב המקרים, תיק ההשקעות רק יצמח.

אמת – אין דרך להבטיח בוודאות של 100% כי גם במצב זה תיק ההשקעות שלי יספיק לי לנצח. שיעור המשיכה הוא לכל היותר ענן סטטיסטי רווי אפשרויות. מנגד, אין כל דרך להבטיח ב-100% שמחר לא ידרוס אותי אוטובוס, ידקור אותי מחבל או תנשך אותי חולדה חולת כלבת. אין אפשרות לבטל את הסיכון כליל – אם מנסים להעלים את הסיכון, הוא עתיד לצוץ במקום אחר.

הפיתרון הוא להתייחס לכלל 3 האחוזים באופן פרגמטי, ולעבות אותו ב”שכבות ביטחון”. לי יש שתי שכבות מרכזיות כאלה:

1. האפשרות לייצר הכנסה פסיבית נוספת: העובדה שפרשתי ממרוץ העכברים לא אומרת שאני יושבת רגל על רגל ובוהה בקיר עם 0 הכנסה. אני אמנם לא תלויה עוד בתלוש משכורת כדי להבטיח לעצמי רווחה כלכלית — אבל זה לא אומר שגזרתי על עצמי התנזרות מרווח כספי. זה אומר שיש לי אפשרות לבחור כיצד לבלות את הזמן שלי. יש לי זמן להשקיע בתחביבים נוספים שחלקם אף מייצרים עבורי הכנסה פסיבית נוספת. זה אומר שהתלות שלי ב-3%~ שאני מושכת מדי שנה איננה מוחלטת.

2. האפשרות להקטין את שיעור המשיכה: אין שום חוק שקובע שעלי למשוך בדיוק 3% מדי שנה בשנה, בפרט במצבים שאין לי צורך בכסף. אני שואפת לבזבז כמה שפחות כסף. במקום לקנות, אני יוצרת, זורעת, קוצרת, מחליפה, מבשלת, ממחזרת ומכינה בכוחות עצמי. אמנם, בשנה שעברה הוצאתי כ-3,800 ש”ח בחודש, אך בקלות הייתי יכולה להקטין את הסכום לסביבות 2,600 ש”ח בחודש בתגובה לקריסה בשווקים. המרווח הזה מאפשר לי “לחסן” את עצמי מפני קטסטרופות חריגות

מי שרוצה להגשים יעדים חריגים (קרי, לפרוש הרבה לפני הנורמה) צריך להיות מסוגל לנקוט באמצעים חריגים (לצמצם את אורח חייו הרבה מעבר לנורמה).

כלל 3 האחוזים, אם כן, הוא לכל היותר כלל אצבע. כדי לחיות מתיק ההשקעות יש להיות עם האצבע על הדופק ולהגיב בגמישות הראויה לכל שינוי קיצוני, הן לעניין הכנסות והן לעניין הוצאות.

חלקו השני של הפוסט הזה ידון באסטרטגיות ספציפיות למשיכת כספים מהתיק.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

97 תגובות

  1. מחכה בקוצר רוח לפוסט הבא. בנתיים בודק בודק אם קיים ביטוח שמגן מעקיצות של כלב נגוע חלדת.

    • מוכן לבטח אותך, כולל הוצאות סיעודיות, חוות דעת רפואית שניה, ניתוחים בכל העולם…
      אנחנו מבטחים הכל,

      • וואלה, רון. יש לך סוכנות ביטוח פרטית? בוא נעשה עסקה קבל עם ועדה 🙂
        אני אעשה את הביטוח המדובר ואתה תעסיק אותי יום בשבוע עד הפנסיה…
        התשלום יהיה גבוה מעלות הביטוח ( לא עשו אותי באצבע) .

        זירה
        שטח מתוחם בצורת עיגול, אליפסה או מרובע, המיועד להצגת מופעי בידור וספורט בפני קהל.

        אני חושב שמשפטית התגובה קבילה.

  2. בהחלט פרגמטי, כפי שכתבת, תיק ההשקעות אינו ההכנסה היחידה שלך… עצה טובה גם לקוראים באתר.

  3. אוקי, הפוסט הזה הרבה יותר ריאלי ונכון מהרבה פוסטים אחרים שלך (שמדברים על פרישה לא השקעות). אז לפי החישובים התיק אמור להספיק ל-30-40 שנה, אבל את שוכחת שתוחלת החיים עולה כל הזמן ואומרים שבעתיד תעלה באופן דרמטי, ז”א שכנראה את תחיי הרבה אחרי גיל 80 ואף אחרי 90. שבדיוק בגיל הזה את תצתרכי הרבה יותר כסף מעכשיו- תרופות, טיפולים יקרים, עזרה רבה בבית או אפילו טיפול צמוד (אל תגידי לי שבגיל 90 את תפתחי סתימות, תבשלי ותגדלי את האוכל שלך). את אלהורית ולכן לא תקבלי עזרה מהילדים אז איך את נערכת לחיות בגיל 80 ו90?

    • 1. אני מאמינה שהתייחסתי לעובדה ש”אדם אינו יודע את יומו” בפוסט.

      2. הביטוח הטוב ביותר שיש לי מפני תחלואה בגיל מבוגר הוא סגנון החיים הנוכחי שלי (בשילוב גנטיקה). חלק מבני גילי נראים כבר עמוק בשנות הארבעים שלהם – תוצאה של בחירות אישיות כמובן (צריכת מזון מעובד, היעדר כושר גופני, היעדר שעות שינה, לידות). לשאלתך, אני בגיל 90 מתכננת לשחק טניס כמו הסבתא היקית שלי עליה השלום. היא, אגב, פתחה סתימות ובישלה בעצמה עד שנפחה את נשמתה בגיל 94.

      3. כידוע לך, הוצאותיי כוללות ביטוח בריאות פרטי וביטוח בריאות סיעודי. כמו כן, על סמך נתוני העבר, בעוד 50 שנה תיק ההשקעות שלי עשוי בהחלט לצמוח לסכום בן 8 ספרות. במילים אחרות, יטפל בי מי שיקבל את הכסף (הרב) שלי. מובן שהביטוח ותיק ההשקעות הם לכל היותר מעטפות הגנה – משקלם אפסי ביחס לסגנון החיים שלי. בניגוד לרוב האנשים, אני לא רוכשת ביטוח כדי לאפשר לעצמי להתעלל בגוף שלי ללא אבחנה.

      4. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 3, אם אסבול ממחלה ניוונית חשוכת מרפא כלשהי (ALS, דמנציה, אלצהיימר, פרקינסון), אחייך חיוך רחב, אאסוף את מטלטלי, ואפעל מיידית כדי לשים קץ לקיומי עלי אדמות.

      5. הטענה שאנשים מביאים ילדים כדי שידאגו להם בגיל מבוגר נכונה אולי בעולם השלישי. שם הילד הוא מעין “ביטוח”, וכבוד לקשיש מעוגן היטב בתרבות. לא אצלנו. אני משוחחת עם הרבה מאוד קשישים עריריים שהושלכו על ידי צאצאיהם האכזריים וכפויי הטובה לבתי אבות. רבים מהם מעיזים להתחרט באוזניי על עצם העובדה שהביאו ילדים. אולי אכתוב על כך בעתיד.

      • לגבי סעיף 4, הייתי ממליץ לך לחקור קצת יותר את הנושא. כמו שאת חושבת שונה מרוב האוכלוסיה ומרוב המומחים בנושאים כלכליים, אין לי ספק שתגיעי למסקנות שונות נרוב האוכלוסיה ומרוב המומחים בנושאי בריאות, ותגלי שרוב המחלות המוגדרות חשוכות מרפא הן לא באמת כאלה.

      • “… יטפל בי מי שיקבל את הכסף (הרב) שלי”.

        משפט מסקרן. תוכלי לפרט למה התכוונת?

      • מיני פוסט מעניין מאוד. מחכה ומצפה להרחבה שלו.

      • יש לי חבר שחי עם מחלה ניוונית כבר 20 שנה. עובד. אבא. בעל – שמח בחלקו.

        חושב שלא התכוונת למה שיכול להתפרש – שחיים עם מחלה ניוונית אינם שווים לחיותם .

        מציע שתבהירי.

      • היי, קודם כל אני רק רוצה להגיד שאני מתחברת ממש לרוב התכנים וההשקפות שלך וזה נהדר לראות שסוף סוף מישהו כותב את האמת הזאת. רציתי לשאול האם את חושבת ש300 אש״ח הם סכום התחלתי מספיק בכדי להתחיל ליצור הכנסה פסיבית (מועטת בהתחלה)..?

      • לסולידית.
        אני כמו שאומרים “הבאתי ילדים” לעולם שניים והשלישית בדרך ואני עוד לא סגור על השאלה אם לעשות ילדים כן או לא. יתכן שהם בכלל באים מעצמם. כן פרוג’קטו, אם היקום יכול אז גם בטח ילד יכול ואני לא מתכוון לקבל שום הפליה בנושא.
        לגבי סעיף חמש : בתור בת לתנועת ההשכלה אני ממליץ לך להפסיק לעשות צרי פיקינג (לבחור ולהציג רק את הנתונים המתאימים להשקפתך) – זה לא מדע טוב.
        ולגבי הקשישים : עוד השקפה בלתי מקובלת ושאני אוהב היא שהעבר נוצר תמיד מההווה. כלומר אם יום לפני לכתו לעולם של הקשיש תתאפשר שיחת נפש עם ילדיו או נכדיו יתכן שכל השקפת העולם שלו לגבי העבר ו”עשיית” הילדים תשתנה ברגע. כלומר זה לא נגמר עד שזה נגמר. למעשה זאת השקפת עולם יוונית עתיקה שהייתה מקובלת בימי אתונה וספרטה.

        בכל מקרה אני ממליץ שתעלי אפשרות זו בשיחותיך עימם.

        • שיט . אני תמיד שוכח דברים.
          ההשקפה הזאת על העבר מתאימה ד.א. פיקס להשקפה שלך של לקיחת אחריות.

          ולגבי ה ” זה לא נגמר עד שזה נגמר” – אז כנראה שזה באמת אף פעם לא נגמר כי אין ביקום באמת אף עם ואקום.

          והמילה “זה” — בדרך כלל המילה הראשונה של תינוק וגם כינוי לאלוהים באיזה דת הינדית
          משהו כמו זה-זה-זה …. אבל זה באמת כבר שירה 🙂

      • פריכיהו

        ילדים הם לא ביטוח, הם השקעה… וכמו כל השקעה יש סיכוי שתיכשל ולא תביא לתשואה המובטחת. ההבדל הוא שבניגוד להשקעה בשוק ההון, כאן יש למשקיע השפעה על התשואה ו(בתאוריה לפחות) ככל שההשקעה בילד גדולה יותר כך גדל הסיכוי שתישא פירות בעתיד.

        גיא תרשה לי לא להסכים איתך בנקודה שהעלית כאילו איזו שיחת נפש על סף המוות יכולה להחזיר את הגלגל אחור. אגב למה ללכת רחוק עד אתונה וספרטה, גם אצלנו מקובל לומר שכל עוד הנר דולק אפשר לתקן. אבל אם תכליתו של הילד היא להביא רווחה (כלכלית, נפשית וכו’) להוריו בערוב ימיהם, והוא בגד בתכלית זו עד כדי כך עד שהצטערו על שהביאוהו לעולם, גם אם סלחו לו בסוף והכניסו אותו לצוואה אין העתיד משנה את העבר.

        מצד שני עלי להסכים איתך שאכן נדרש ניתוח סטטיסטי מעמיק יותר לגבי הסיכונים והתשואה להשקעה בילדים, באחוזים אם אפשר, ולא רק סיפורים אנקדוטליים מבתי אבות ששם הנתונים צפויים להיות מוטים מאוד לכיוון מסוים (למרות שגם אלו מעניינים ומלמדים). מעניין גם לבדוק אם ניתן להפחית את הסיכון ע”י פיזור ההשקעה, כלומר האם מי שמביא יותר ילדים לעולם מגדיל את הסיכוי שלפחות אחד מהם לא ייצא מנייאק שיזרוק אותו לבית אבות.

        מעניין גם לשמוע איך החיוב לכבד את ההורים ולדאוג להם בזקנתם מתיישב עם אידיאל החופש והעצמאות של הסולידית. אפשר לבחור להיות Child Free אבל עדיין לא המציאו דרך להיות Parent Free.

        • פריכיהו

          ושכחתי להוסיף – לילדים יש גם עלות שולית פוחתת. משקיעים הרבה בילד הראשון, פחות בשני וכך הלאה עד שהחל מהילד השביעי בערך לא תצטרך להשקיע כמעט בכלל, תוכל פשוט לתת לילדים הגדולים לגדל את הקטנים. שמעתי שיש מגזרים בארץ שמסתדרים ככה לא רע.

          • פריכיהו, אתה נופל בפח כבר בזה שאתה עונה לי , עדיף להתעלם כי לא תצא מזה 🙂
            אז רק שתי הערות או הארות על הערות והארות שלך –
            1.כל עוד הנר דולק אפשר לתקן – לגבי לתקן – אצל היוונים לא מניחים מראש שמשהו מקולקל בעולם.
            2.אם תכליתו של הילד היא להביא רווחה – תכליתו של הילד מבחינתי היא לשחק בעולם י 🙂 … כשזאת ההשקפה קצת קשה לבגוד בה..
            רגע אלא אם הילד יהיה איזה וורקוהוליסט! אוי לא!
            רע! רע! ילד רע!

      • שם חובה

        מערכת פיננסית שמאפשרת לאדם לחסוך הון ששווה לעשרות שנות מחייה ולהחזיק בו באופן בטוח ללא חשש שייהרס או ייגנב זה מצב חדש יחסית (ברוב העולם מצב זה התחיל רק אחרי מלחמת העולם השנייה) ובכלל לא בטוח שישרוד את שלל התהפוכות, המלחמות וההלאמות שעשויות להתרחש במאה ה 21, וודאי לא אם הן יהיו מסדרי גודל דומים למה שראינו בחצי הראשון של המאה ה 20 ולא לחצי השני של המאה ה 20.

        השאלה האם הילדים שלך ידאגו לך או יינטשו אותך לא נקבעת בהגרלה אלא תלויה באופן הדוק ביותר באיך שאת תבחרי לגדל אותם.

  4. מחזיראור

    אם התיק מרוויח – בתיאורה, כמו שאמרת, תוכלי לחיות מהתשואה לנצח, אך בהתחשב בכך שאת אלהורית ואין לך ממש למי להוריש אותו, האם התכנית היא פשוט למשוך הכל בגיל מסויים? לחכות למוות ואז להוריש לאחיינים? לצדקה?

    • וואו – מחזיר-שחור ;=)

      • מחזיראור

        ראבאק! זאת שאלה רצינית.

        הרי אם היא תחייה עד 120 – בטח יש גיל מסויים שבו כבר לא הגיוני להחזיק את התיק יותר כי יש בו די והותר כדי לחיות כמו אחרונת הבורגנים גם בלי תשואה.

        מסקרן אותי לדעת אם זה חלק מהתכנית, ואם זה מחושב איכשהו..
        האם היא מתכננת הגדלת משיכה עם השנים, למשוך הכל ולקנות אי בודד.. או שאולי היא מתכננת לתרום את הכסף לקוראי הבלוג הנאמנים.. נגיד.. כמוך 🙂

        • אצלי עוברים את המאה במשפחה ורק מהסיבה שאנחנו נהנים לראות את האחרים סובלים.
          מאחר ויש לי קצת פור על דורין נראה שאמות יום אחרי שהיא תכתוב את הפוסט האחרון.
          דורין, נו את רואה את קוראת לזה זירת תגובות – מה את מצפה שזה יהיה מועדון סריגה בריטי?

        • זהו אחד הפרויקטים שאני עובדת עליהם. קצת ספוילר לעתיד, אבל אני עובדת על פוסט בסגנון “איך להקים קרן פילנתרופית בלי להיות מולטי מיליונר”. (working title 😉 )

        • מצחיק מאוד!

  5. אותי זה לא מפחיד קריסה של תיק ההשקעות. הכסף הזה הוא לא משהו שאני מתכננת לגעת בו. ההוצאה הכי גבוהה של אנשים היא שכירות. לכן, כבר שנים קודם עשיתי עם עצמי החלטה שאם לא יהיה לי שום דבר, אעבור לחווה אקולוגית משותפת ואעבוד תמורת אוכל ולינה, אחיה במאהל, במדינת עולם שלישי, אנדוד ממקום למקום. אבל למשרד אני לא חוזרת.

  6. חבר’ה הגזמתם! זה לא עניינכם!!! דורין משתפת מהידע שלה לטובתינו וולדעתי כניסה לעניינים האישיים שלה לא במקום!!

  7. הי דורין
    פוסט נהדר, יש שלי תחושה שפוסטים פרקטיים כמו זה, “שוקולד מריר” ועוד עונים על צורך מאוד משמעותי של הקוראים ומסייעים לתרגם את הרעיונות ההזויים/נפלאים/לא קלים לעיכול/יצירתיים/”אי אפשר זה לא יעבוד” למשהו הרבה יותר ברור וקל להבנה וליישום. ובאמת, גם אני לא חושב שאצליח לחסוך מספיק כדי לפרוש בגיל 50, אבל יכול להיות שאצליח לפרוש חלקית (לעבוד בחצי משרה, לעבוד באופן תקופתי) ולא להיות תלוי באפן מלא בעבודה במשרה מלאה.

  8. משהו בכל החישוב הזה לא ברור – אם מושכים 3% מהתיק, אבל התיק עושה כ-8% בשנה (על פי הנסיון ב-40 השנה האחרונות של תיק כזה בארה”ב) אז סך הנכסים בתיק גדל משנה לשנה ולא קטן.

    פיספסתי משהו?

  9. אני חוזר על טענתי שהאדם הממוצע לא מתכוון להעביר את כספו לקרן פילנטרופית, ולכן החישוב צריך לקחת בחשבון גם משיכה של הקרן החל מגיל מסוים. זה לבדו יוריד משמעותית את סכום החסכון הנדרש ויחזיר אותו לרמה שתראה ריאלית לקוראים.

    • אני חוזרת על הטענה שהבלוג הזה לא נכתב עבור האדם הממוצע.

      • סבבה, אבל לא מובן לי למה להניח פילנטרופיות כנקודת מוצא. הדעות שלך הרבה יותר קרובות לאנוכיות האובייקטיביסטית של איין ראנד, שפילנטרופית גדולה היא לא הייתה. בואי נתייחס אם כך לאדם הרציונלי. האדם הרציונלי ישאף להגיע למצב שבו הכסף שלנו נגמר במותו. כמובן שלא ניתן לדעת מתי תמות אז ניתן להניח הנחה מאוד אופטימית (נניח 100) ולגזור את הסכומים הנדרשים מהגיל הנוכחי שלך ועד לתאריך היעד ההוא. כמובן שהתשואות שיהיו בפועל יהיו סביר להניח שונות מאוד מההנחה, אבל ניתן יהיה להתאים אותן ככל שהזמן עובר. כך או כך אין שום סיבה לא להתחיל לאכול מהקרן בגיל מוקדם יותר.

        • ברק , לא מבין אותך – פילנטרופיות לא טוב ,אנוכיות האובייקטיביסטית – לא טוב.
          נראה לי שאנחנו צריכים לעשות בדיקת ד.נ.א. – כי גם אצלי זה – “אני מתלונן ולכן אני קיים”

          וגם לגבי אכילת הקרן – אמרנו לך לפני מספר חודשים שבטווח של 30-60 אתה יכול להגדיל את המשיכה אבל בשברירי אחוזים — תבדוק עם מחשבון פשוט.

    • מחזיראור

      ברק.. אני מסכים עם הנקודה שלך.
      אני בעצמי מנסה לפצח כאן את המספרים.

      דורין, נכון שהבלוג לא מיועד לקורא הממוצע.. אבל יש אנשים ממוצעים קוראים אותו.
      גם אם לא כולם הולכים את כל הדרך שלך, מעניין יהיה לראות ניתוח של אופציית ביניים – נניח מעבר לחצי משרה החל מגיל X, אפשרות לקחת שנות שבתון מבלי לפגוע באיכות החיים.

  10. הי דורין,

    אשמח להבהרה, לא הבנתי מה זה אומר “3% מתיק ההשקעות שלי (אחרי מס)”.
    האם הכוונה למשיכה של 3% מהתיק, ועל השלושה אחוז הללו משלמים מס?
    או, האם התכוונת שמושכים סכום ששווה ל3% מהתיק (אחרי ששילמתי מס) – כלומר משיכה של סכום יותר גדול מ- 3% מן התיק?

    תודה 🙂

    • עקרונית, משיכה מחשבון שאינו פטור ממס רווחי הון כרוכה בתשלום מס בגובה 25%. אם יש לי תיק השקעות של 1,000,000 ש”ח, ואני צריכה 30,000 ש”ח בשנה כדי לחיות, זה אומר שבפועל אצטרך למשוך 37,500 ש”ח, או 3.75% מתיק ההשקעות.

      זו הסיבה שכל כך חשוב לעשות שימוש בחשבונות הפטורים ממס רווחי הון (קרנות השתלמות).

      • גיליתי במקרה את הבלוג שלך השבוע ואני נהנה מאוד מהצדדים הכלכליים שבו.

        מעניין אותי לדעת איך את מממשת את התשואה החודשית. אני מבין ששימוש בדיבידנדים נוגד את אחת מהנחות היסוד של בניית התיק. האם זה באופן אחיד מתוך המסלולים השונים או שזה חלק ממנגנון האיזון בין המסלולים.

        והערה לגבי המס. בכדי למשוך 3% נטו צריך למשוך 4% ברוטו.0.03 = (1-0.25) * 0.04

        כל טוב ושבת שלום

      • דורין הכל יפה, חוץ מהטעות הקטנה! תצטרכי למשוך 4%=40,000 כדי שלאחר תשלום 25% מזה =10,000 יישאר לך 3% נטו למחייה

    • 25% מס הוא על הרווחים הנפדים בלבד לא מכל החיסכון.

  11. תיקון קל. הסימן באי-השיוויון צריך להיות הפוך.
    צ”ל: הוצאותיכם לשנה < 3% מתיק ההשקעות שלכם אחרי מס.
    שבת שלום

  12. לא לקחת בחשבון כמה גורמים שוליים כמו:

    (א) בגילאים שאנו אמורים להרוויח את הכסף המדובר, המשכורות הן נמוכות ולא מאפשרות להגיע למליון שקל חיסכון לאחר 20 שנות עבודה. לחסוך 1000000/20+30000 בשנה = כ- 7000 שקל בחודש שזה סכום מופרך לכל הדעות עבור עובדים צעירים בתחילת הקריירה.
    (ב) תמיד יש הוצאות בלתי צפויות גדולות והכרחיות (לדוגמה טיפול שיניים, הצפה בבית וכו,)
    (ג) 99% מהאנשים לא יכולים לעמוד בפיתוי של קניית נייד משוכלל, טלוויזיה ריהוט חדש וכו.
    (ד) מה הטעם לחיים ארוכים ונזיריים, אם רואים תמיד כיצד אחרים נהנים, ואילו אנחנו צריכים להסתגף.
    (ה) העבודה היא גם קשרים חברתיים, איתגור אינטלקטואלי, מפלט משעמום ועוד, ולא רק שלילה בלבד.

    • (א) אני מאמינה שזהו הטיעון הבסיסי של אנשי המחאה החברתית. הטיעון של משכורות נמוכות לא מחזיק מים בגלל מה שמכונה מרוץ ההנאה. ככל שהשכר עולה, ההוצאות עולות. כך אי אפשר להגיע לעצמאות כלכלית. עכשיו, יהיו שימשיכו לבכות על כך שהכל יקר כל כך, שאי אפשר לחסוך וכו’ – אני טוענת שרוב האנשים בכלל לא רוצים לחסוך.
      (ב) זו הסיבה שיש להחזיק “קרן לעת חירום” מלבד תיק ההשקעות. על כך בפוסט הבא.
      (ג) ראה א’. זו בעיה שלהם, לא שלי, נכון? 🙂
      (ד) אז אתה אומר שאני צריכה לקנא באותו עדר שבקושי גורר עצמו מהמיטה כל בוקר, מבלה שעתיים ביום בפקקים ברכב שאחזקתו עולה משהו כמו 20% מהכנסתו השנתית, משעבד את זמנו ומרצו לאג’נדה של המעסיק שלו, מבזבז את רוב התמורה על החזר חובות לאנשים אחרים וקניית מוצרים שהוא לא משתמש בהם? כן, יש לו בית גדול משלי, יש לו עבודה מכובדת, רכב פרטי, והוא אפילו יוצא לחופשות יקרות בשבועיים הפנויים היחידים שיש לו בשנה. ועדיין, איכשהו, נדמה לי שאיכות החיים שלי טובה משמעותית משלו.
      (ה) ראה ד’. מבלי להכליל, אנשים “נורמליים” בדרך כלל פחות מעניינים אותי.

      • עוד מחשבה אחת שעולה לי בראש: השיטה שלך אם מותר לי לאמר, היא סוג של פרזיטיות: את לוקחת בחשבון שהכלכלה תמיד (או בדרך כלל) צומחת, ונהנית מהפירות של מצב זה, כלומר נהנית מתוצאת צמיחת החברות ובעקבות כך מצמיחת הבורסה. אבל הצמיחה הזאת ועליית המניות, היא פועל יוצא של עבודה קשה של אנשים, וכן, מצריכה של מוצרים ושרותים. אם כולם היו מתנהגים כמוך, וצורכים את המינימום הנחוץ לקיומם, הדרישה לעובדים היתה נופלת, האבטלה גואה, הבורסה מדשדשת או יורדת, והחיסכון שלך מצתמק. מכיוון שיש אחרים שמזיעים ועובדים, את יכולה להרשות לעצמך את הלוקסוס של לשבת ולהנות משני העולמות, גם לא לעבוד וגם לראות את הכסף שלך צומח בבנק, תתפלאי לדעת שיש המון אנשים שנהנים לקום בבוקר וללכת לעבודה, נהנים מהיצירה ומן האתגרים שהיא מספקת, שזהו אחד מהגורמים שנותנים טעם ומשמעות לחייהם. לא רק הכסף משחק תפקיד והוא לא כל התמורה שהם מקבלים מהעבודה, ועם כל הקונוטציות השליליות יש הרבה אמת בפתגם “העבודה משחררת”.

        • פרזיט הוא מי שלוקח כסף שלא עבד בשבילו וחי על חשבונו. קח את החרדים לדוגמה – אין לי שום בעיה עם העובדה שהם לא עובדים – יש לי בעיה קשה עם מדינת הרווחה הסוציאליסטית שמממנת להם את הלוקסוס הזה ועושה להם חיים קלים.

          אני חיה אך ורק על כסף שחסכתי בעמל רב. בכסף הזה קניתי בעלות על אמצעי ייצור – את אותם הדברים שמאפשרים לעובדים לעבוד ולחברות לצמוח. ככזו, יש לי כל זכות להנות מפירות הצמיחה.

          באשר לכך שאנשים צורכים – ובכן, זוהי בחירתם. אני לא כופה עליהם לצרוך. למעשה, אני מטיפה בבלוג הזה נגד צריכה. מה אעשה שהם אינם מקשיבים לי, ובמקום זה רק מעשירים את החברות בהן אני משקיעה? 🙂

          • אם החרדים יכנסו לשוק העבודה, יהיה גל אבטלה עצום של מעמד הביניים “הצורך”. המדינה עושה הסכם לא כתוב עם החרדים: תחיו בעוני אבל אל תחריפו את האבטלה ואת המצב הכלכלי. תראי לי עוד אוכלוסיה של כמעט מיליון איש שיסכימו לכזאת עסקה.
            בזבוז הכסף הגדול בישראל הוא: צבא מנופח, התנחלויות מיותרות (ופושעות!) ושחיתות של ראשי השלטון וענפיו. החרדים זה פוקט מאני וכמו שציינתי, זה תורם לכלכלה ולא מפריע לה.

  13. דורין, זה יפה מאוד שסבתא שלך פתחה סתימות בגיל 94 אבל החיים הם לא אנקדוטות משועשעות של בודדים (גם סבא רבה שלי מת בגיל מאה מדלקת ריאות זה לא אומר הרבה). לרב הקשישים יש מחלות שמצריכות טיפולים יקרים ועזרה רבה. להתעלם מזה ולהמשיך לחשוב שתוכלי לחיות באורך חיים זהה ובתקציב זהה זאת עצימת עיניים שאפילו לא כל כך מתאימה לך. ולגבי הילדים, אולי העובדה שאת מתנדבת בבית אבות השפיעה אליך יותר מדי, כי לרב הקשישים רגעי האושר והשמחה היחידים הם הנכדים ואירועים שהם נפגשים עם כל המשפחה. אני מאמינה שאיך שתחנך את הילדים שלך כך הם יגדלו, וזה מה שאני רואה מסביב, אנשים טובים וערכיים לא נוטשים את ההורים שלהם. וגם אם חס וחלילה זה יקרה זה לא ימחק את כל רגעי האושר שביליתי בגידול שלהם (אם כמובן לא תהיה לי דמנציה ואני אזכור משהו).

    • איך אני שונאת את התפיסה הישראלית שהדבר היחיד שיש לאנשים מבוגרים הם הילדים והנכדים שלהם. תתפלאי נטלי אנשים מבוגרים הם כמו כל אדם אחר, יכולים להנות מהרבה דברים שונים ולקבל משמעות מהרבה דברים אחרים שהם לא הנכדים שלהם.

      • איש (3718)

        “התפיסה הישראלית שהדבר היחיד שיש לאנשים מבוגרים הם הילדים והנכדים”

        זו התפיסה האנושית של מאות אלפי שנות קיום אנושי כפי שאנו מכירים אותו.
        רק ב 40 שנה האחרונות התחלנו לחשוב שגאדג’טים ותיקי השקעות הם חבריו הטובים ביותר של האדם,
        בסופו של דבר, גם אותם זקנים בבתי האבות נהנים משרותי ילדים (של מישהו אחר) שהם קונים בכסף.
        כבר כיום יש כאלו שעושים הרבה ילדים ושלא רוצים שהילדים שלהם ישרתו את כלל החברה (החרדים).
        או לחילופין, יש כאלו שתורמים דור צעיר למערכת אבל בתמורה רוצים שהמערכת והתרבות תשתנה לכיוון שלו (המהגרים המוסלמים באירופה).

      • מחזיראור

        סבתא שלי רוסייה למהדרין, וזו תפיסתה.

        אני לא יודעת אילו קשישים דורין פוגשת בבית האבות, אבל אצלנו במשפחה חד משמעית, הקשר עם הקשישים הוא יום יומי והם זוכים למעמד של כבוד והאהבה רבה.

        בתור הורה, אני יכול להבין את התפיסה האל-הורית, אבל לא מסוגל להזדהות איתה.
        ברגע שיש לך ילד בחיים זה טורף את כל הקלפים ומשנה את כל סדרי העדיפויות..
        הטיעון הזה – לעשות ילד כדי שיטפל בך – הוא בכלל טיעון ששמעתי רק בדיונים תיאורטיים בפורומים של אלהורות. בחיים שלי לא שמעתי הורה מוציא את המשפט הזה מהפה.

  14. מעניין שיש תגובות ששואלות את דורין מה תעשה עם הקרן הגדולה שתהייה לה לעת זיקנה,
    ומהצד השני יש את אלו הטוענים שעקב המשיכה שתגדל לעת זיקנה לא תשאר לה קרן,

    כנראה המציאות תהייה באמצע,
    קרן גדולה עם משיכות גדולות שלאט מאוד “אוכלות” את הקרן

  15. רק שתדעי שאם זאת ההכנסה היחידה שלך את פטורה ממס …

  16. דורין, בכל פעם שאני קוראת את הבלוג שלך אני מודה אלף פעמים לאימי הרומניה שהכריחה אותי להשאר בקבע. בית קיבלנו ביישוב כוחות בטחון יוקרתי והרכב היה צבאי. אחרי עשרים וקצת שנה מהנות ביותר אני בעלת פנסיה חלומית צמודת מדד עד סוף ימיי!

    • מחזיראור

      באמת יופי לך.

      אבל את לא צריכה להודות לאמא שלך.. את צריכה להודות למשלם המיסים שמממן לך את הקרנבל הזה.

    • אביבה, התגובה שלך קצת מעציבה אותי. פנסיה תקציבית אינה פנסיה אלא פשוט תשלום משכורות למי שכבר לא עובד. לטעמי זה לא מוסרי ולא הוגן. מי שלא עובד אין סיבה שיקבל שכר. חסכון פנסיוני הוא כמובן משהו אחר ומאד רצוי.

  17. לא ברור לי לגמרי מהקריאה האם האסטרטגיה מכוונת לכיסוי הוצאות מחייה תוך שמירה על תיק ההשקעות לפחות באותו גודל (ריאלי) או תוך כדי הקטנתו. שתי האסטרטגיות לגיטימיות אך שונות במהותן שהרי השניה לוקחת בחשבון תוחלת חיים משוערת של המשקיע.

  18. המהנדסים הצעירים שימו לב: אתם צריכים לחסוך כל חודש כ 10,000 ש”ח. בהנחה של 15 שנות עבודה, מגיל 30 עד 45 תוכלו לחסוך קרן שתאפשר לכם לפרוש בכבוד מההי-טק ולפי כלל 3% של דורין תהיה לכם הכנסה פסיבית של 5,000 ש”ח לחודש.
    בלי לחץ: כמחצית מהחיסכון החודשי יגיע מההפרשות לפנסיה, קרן השתלמות ופיצויי פיטורין. אתם צריכים לדאוג לחצי השני…

  19. סלחי לי על הבורות, אך למרות הרשומות הרבות שראתי עדיין לא הבנתי בוודאות – מה פירושה של משיכת כסף מתיק ההשקעות? איך הוא בעצם מספק לנו רווחים מזומנים – דיבידנד? מכירת מניות? איך אם כן קרן מחקה מספקת רווחים למשקיע – משלמת לו את הדיבידנדים?

    הייתי שמח לשמוע על פנים אחרים של אורח החיים הצנוע, בפרט על האופניים (זה היום קניתי זוג שישמש אותי ככלי תחבורה).

    • זה פשוט. קרנות מחקות בישראל לא מחלקות דיבידנד אלא צוברות אותו. למשקיע יש אפשרות למכור חלק מהניירות או להחזיק ETF אמריקאי שמחלק דיבידנד. מי שמחזיק אג”ח באופן ישיר יקבל את הקופונים (בהנחה שאין הסדר חוב) במועדים שהוגדרו מראש.

  20. שני דברים שצריך להעמיד על דיוקם בתגובות.
    1. ילדים יטפלו בנו בזקנתנו, גם אם זה אכן יקרה (לא בטוח שהם יעשו זאת) עדיין כלכלית הסכומים שהוצאתי עליהם
    במשך השנים גדולים בהרבה מרכישת עזרה בשנות הזיקנה, ילדים זה לא דבר כלכלי, יש לו יתרונות אחרים, לחלוטין
    לא כלכליים. (לי יש ילדים)

    2. כל פעם נשאלת השאלה מה יקרה אם כולם יהיו כמו דורין, זה כמובן לא יקרה, אבל השואלים שוכחים שבתחילת הדרך יש כמה שנים של עבודה כך שגם לפי דרכה של דורין יהיה מי שיעבוד יפתח וייצר.

    • איש (3718 )

      הילדים שלך יטפלו בך בזקנתך בעצם זה שהם יהפכו אזרחים יצרניים ועובדים וישלמו מיסים, ומהמיסים האלו מדינת ישראל תשלם לך קצבת זקנה ותממן טפולים רפואיים.

      ילדים הם לחלוטין דבר כלכלי. בימי קדם אנשים הביאו ילדים כדי לעזור להם לעבוד בשדה או לרעות את הכבשים. היום זה נעשה בצורה עקיפה (כלכלה מודרנית, התמחויות , יתרון יחסי וכו’) אבל עקרונית זה בדיוק אותו הדבר. הצעירים משלמים מס בריאות גבוהה כדי לממן הזקנים.

      כדוגמא שלילית, תחשוב על משק אוטרקי מודרני שמפסיק לעשות ילדים, מה יקרה למשק כאשר כולם יגיעו לגיל הפנסיה? כולם ירעבו ללחם. למה? כי אין צעירים שעובדים. ככל שיהיו יותר צעירים עובדים לעומת פנסיונרים ככה רמת החיים של כולם תהיה יותר גבוה.

      • איש היקר, אתה טועה לחשוב שהבאת ילדים לעולם היא אינטרס סוציאלי. הבאת ילדים לעולם (או reproduction) היא פונקציה שנוצרה מיליארדי שנים לפני שנוצרו רעיונות כמו אינטרסים, כלכלה וכד’. הרצון להביא צאצאים לעולם מקודד בכל האורגניזמים (תהא אשר תהא דרך הזדווגותם – אסקסואלית או סקסואלית) שקיימים בעולם, למען האמת ה”רצון” הזה נוצר עם הופעת סליל הDNA (או RNA לפני תיאוריות אביוגנזיות מודרניות יותר) הראשון.
        אלהורים הם אנשים שבשלב מסוים בתהליך הארוך של התעצבות הגנים (החל מרגע שכפול הDNA בתא הזרע\ביצית, כלה בזיגוטה, הריון, לידה וגילאי הילדות המוקדמים) – התרחשה אצלם התבטאות גנים לא תקינה\שונה [משמעות המילה תקינה,כמובן, מוגדרת לפי הגנים השולטים באופן מוחלט בגנום האנושי](לצערי לא נתקלתי עדיין במחקר שבדק לעומק את הנושא). למען הסר ספק – אין לי בעיה עם האידיאולוגיה המדוברת, רק מציין שהצורך להביא ילדים לעולם מקורו ב”גנים האנוכיים” ביולוגים, ולא בסדרים מדומיינים כמו חברות אגרריות או אופנים סוציולוגיים.

        • אהלן משה, אני חייב לשאול כי זה כמעט באותו משפט ואתה אפילו שם מרכאות.
          האם מקורם של “גנים האנוכיים” לא בסדרים מדומיינים?
          איפה בדיוק הנקודה שהגן מקבל רצון או אפשרות להיות אנוכי או לא?
          איפה נוצרה הפונקציה הראשונית? או שהיא הייתה אינהרנטית ליקום מקיומו?

          אני מקווה שאין לך באמת תשובות 🙂

          • גיא, תחום התמחותי אינו אביוגנזה, על אף שמדובר בתחום מרתק מאוד אך כזה שעדיין בצעדיו הראשונים. קראתי אי שם בעברי מספר היפותזות על ראשית החיים אך מעולם לא נכנסתי לעובי הקורה.
            לצערי אני לא מבין את האבחנה שלך בנוגע לגנים המדומיינים ולמרכאות ששמתי. גנים כשלעצמם הם רצף נוקליאוטידים,שהם בעצמם מולקולות מ4 סוגים שונים המחוברות בינן לבין עצמן בתהליכים כימיים. אנוכיותם של הגנים היא לא מודעת או מערבת תהליך קוגניטיבי גבוה, אך איכנשהו ברצף המולקולות ישנו צמד,או כמה, שמגדירים לסליל את הצורך להפיץ את המידע בו הלאה.
            מהם אותם צמדים מולקולריים? איך יתכן שנוצרו באקראי? אני לא רוצה לספיילר(:
            בכל אופן תודה על השאלות המאתגרות,אני עוד אחשוב עליהן בזמן הקרוב,אולי אפילו אשאל אנשים שנמצאים בתחום עשור או שניים יותר ממני

          • בקשר לסדר המדומיין והגנים. התכוונתי כנראה שמקור ההגדרה אנוכיים היא ניסיון לסדר והוא כמובן גם מדומיין.

            כל הגדרה שנבחר תסתיר לנו חלק מהדבר כשהוא לעצמו. שלא תבין לא נכון -הגדרות הם מאד מועילות אבל הסכין אף פעם לא יוכל לחתוך את עצמו ואת זה גם המומחים לפעמים נוטים לשכוח 🙂
            אני בספק שתקבל תשובה מהמומחים לאביוגנזה כי כבר בהנחת המוצא הם טוענים ש…
            א. החיים התפתחו או נוצרו מחומר דומם.

            וזה אומר שלהשקפתם החיים לא אינהרנטיים ליקום.

            לומר שהיקום או תהליך נוצר זאת אמונה – מי יצר? כוח עליון ? גנרטור מכני?
            כמו שהסינים אומרים על היקום שהוא גוף חי ש
            צומח

            מקווה שאני יותר ברור 🙂

          • אהה, ולמה אני מקווה שאין לך באמת תשובות 🙂
            כי הניסיון ל”תפוס” את העולם ( כל הזמן ולא לשחרר) הוא פעולה של חוסר אמונה בו ובחיים.

            וקבל את זה במגילה 🙂

            The most beautiful and most profound emotion we can experience is the sensation of the mystical. It is the sower of all true science. He to whom this emotion is a stranger, who can no longer wonder and stand rapt in awe, is as good as dead. To know that what is impenetrable to us really exists, manifesting itself as the highest wisdom and the most radiant beauty which our dull faculties can comprehend only in their most primitive forms – this knowledge, this feeling, is at the center of true religiousness.

            Albert Einstein (1879 – 1955)

          • גיא, תמוהה לי מאוד טענתך שאנשים העוסקים באביוגנזה לא יתנו לי תשובה מכניסטית, הטענה הזאת משולה להחלטה לא לפנות לאביולוציוניסטים בענייני התפתחות החיים מפני שהם מניחים שהחיים התפתחו באבולוציה – כמובן שקיימות היפותזות מתחרות, אבל ישנן ראיות מבוססות למדי שאבולוציה מתרחשת ביצורים חיים, ותתפלא לשמוע שיש ראיות (לא מבוססות דיין לטעמי) שבהינתן תנאי התחלה מסוימים יכולות להיווצר אבני החיים הבסיסיות בצורה ספונטנית.
            עם כל הכבוד הרב המגיע לאדון אינשטין – ההגדרה שלו למדע, או למה שמדען אמור או לא אמור להרגיש או לחשוב – לא רלוונטי להגדרת המדע כדיסציפלינה.
            רק אניח את דעתך שאינני פיזיקליסט טהור ,ויש לי הרהורים דואליסטים (אם כי אני סבור שקיים הכרח לוגי בין הנפשי לפיזיקלי ושהם אינם שונים). בהקשר האונטולוגי אני אגנוסטי לגבי קיומה של קטגוריה אונטולוגית נוספת – לא שולל את קיומה, אך סבור כמוך כי קטגוריה זו בלתי נגישה מבחינתנו.
            ורק אבקש את הבהרתך – מה כוונתך ב”לתפוס” את העולם? האם לחקור את העולם משול לנסיון “לתפוס” אותו?

          • משה, התכוונתי דווקא שהם כן יתנו לך תשובה מכניסטית כי היא מובלעת בהנחות המוצא שלהם והם שכחו שהניחו אותם.

            לגבי המשפט שלך – ” שבהינתן תנאי התחלה מסוימים יכולות להיווצר אבני החיים הבסיסיות בצורה ספונטנית.”
            קח את ה ל”היווצר” והחלף אותו ב ל”צמוח” — תקבל משמעות שונה לגמרי – חשוב כמו הסינים שהיקום כולו הוא גוף חי …. תשחק עם הרעיון.

            לגבי “הרהורים דואליסטים” – גם כאן אם זה מעניין אותך כמובן – בדוק את המונח בסנסקריט
            ה “אדויטה” – לא שתיים – לא ניתן לחילוק – היקום הוא אחד- אנחנו מפצלים אותו בשביל ללמוד אותו ואז שוכחים שהוא אחד ( או לא-שתיים) . הפיצול הוא אשליה – היא מועילה כמובן אבל עד גבול מסויים …(יין ויאנג) כמו השפה – בסוף מקבלים מגדל בבל 🙂 גם עם הגדרות על הגדרות…..

            לגבי היקום – בטח לחקור … אבל כמו אינשטיין לדעת שלעולם לא נתפוס אותו … כי ככל שאנו מנסים לתפוס – הוא בורח … כמות השאלות שלנו רק גדלה … כשיש את הידע שלא נוכל לתפוס אנחנו משחררים
            פסיכולוגית מרגישים חלק מהיקום, לא זרים ולכן לא מנסים לכבוש או להרביץ לו 🙂

            לגבי החוק – גם הלוגי – איפה הוא נכתב בדיוק? הוא מקודד בתוך החומר? ראית אותו במעבדה?

            1+1=2?
            כל תפוז שונה מתפוז אחר … במשקל , במיקום בזמן ….
            רק לצורך מוסכמה 1+1=2 …. לא באמת.
            ראה הרקלייטוס.

            והכי חשוב – סמיילי עושים ככה – : (נקודותיים) ו )
            אל תשים נקודה אחרי זה.

        • משה, אני מקווה שאתה בהאזנה.
          חמקה מעיני בצורה מוזרה מרכז טענתך – אומנם הידע שלי בביולוגיה מוגדל ללימודי בבית הספר לפני שנות דור וקריאת מספר ספרים מזמן… אבל הטענה שאלהורות נגרמת מתבטאות גנים לא תקינהשונה נראית לי מאד מאד מוזרה.
          אולי מדובר על עקרות?

          “אלהורים הם אנשים שבשלב מסוים בתהליך הארוך של התעצבות הגנים (החל מרגע שכפול הDNA בתא הזרעביצית, כלה בזיגוטה, הריון, לידה וגילאי הילדות המוקדמים) – התרחשה אצלם התבטאות גנים לא תקינהשונה [משמעות המילה תקינה,כמובן, מוגדרת לפי הגנים השולטים באופן מוחלט בגנום האנושי](לצערי לא נתקלתי עדיין במחקר שבדק לעומק את הנושא). ”

          ושוב לגבי הסדרים המדומיינים החברתיים – להשקפת ה קונסטרוקטיביזם החברתי

          “חוקי” טבע, “וחוקי” מדע הנם גם מדומיינים.

          • גיא, הטענה שלי לגבי הסיבה לאלהורות עלולה להישמע מוזרה בעיני אנשים מסוימים אך טבעית לגמרי בעיני אנשים אחרים – הכל תלוי כיצד את תופס את מהות הנפש, האם אתה מקבל NCC (Neural correlates of consciousness ועוד. מטריאליסטים קיצוניים יגידו לך כי לכל אספקט נפשי אנושי קיימת סיבתיות פיזיקלית גרידא.
            אמנם אני חייב לסייג כי כיום הדעה הרווחית היא כי האדם הוא מאזן כוחות בין הגנים הקיימים אצלו לבין הסביבה, אך אין זה אומר כי יש לקחת גישה ביהיוריסטית, או את הקיצון השני. סכיזופרנים לדוג’ – סובלים ככל הנראה משילוב גנטי מסוים המתפרץ עקב השפעות סביבתיות (דוג’ ברורה להשפעות אלו – סמים הלוצוגנים)[אני חייב לציין שהמחקרים בנושא עוד ממשיכים וכנראה מדובר על מערך גנים רחב למדי]. דוג’ נוספת היא הומוסקסואליות – חלק מהתיאוריות גורסות כי חשיפה שונה להורמונים במהלך ההריון משפיעה על האוריינטציה המינית של היילוד, תיאוריות אחרות יאמרו כי מדובר במבנה מוחי שונה (גרעינים מסוימים בהיפותלמוס). יצא לי אפילו לקרוא מחקרים על מבנה מוחי שונה לאנשים עם תפיסת מגדר נזילה או הפוכה (טרנסג’נדרים, ג’נדרקווירים, pangender וכד’).

            לגבי חוקיות – ראשית אני סבור כי יש להפריד בין חוקיות לוגית, לחוקיות נומולוגית – היינו בין לוגיקה\מתמטיקה לבין חוקיות פיזיקלית (כבידה, קוונטיות וכיוצ”ב).
            שנית – אני חושב שמדובר בנושא מרתק(:
            נ.ב – איך עושים סמיילי במערכת תגובות פה?!

  21. שמעון חש

    טןב
    אז אם אני חותך הוצאות בשליש אז אני צריך 4 מיליון וכרגע יש לי רבע בקושי.
    עד גיל 70 אולי אצליח… ואז אתן זאת לילדים

    • שמעון חש

      כנל משפחות עם 2 ילדים שחיות מאוד בצמצום ומשלמות דיור

      • אתה צודק.
        התוכנית של דורין אפשרית רק לרווקים ללא ילדים המרוויחים עד פרישתם שכר חודשי גבוה למדי. אם כי אדם בטוח ישפר את בטחונו הפיננסי אם יקח את העקרונות האלו ויישם אותם.

        • שמעון חש

          למשפחה עם ילד אחד שחי בצמצום רב ומרוויחה יפה מאוד , זה גם אפשרי. לא בגיל 30 אבל אולי ב 40.
          עם שאר העקרןנות מסכים , חוץ מהרכב והמקלחות..

      • פעם.חמישית.בבלוג

        אתה טועה.
        אם הסכום ההתחלתי שלך הוא מיליון שקל ואתה חוסך כל חודש 2500 ש״ח בלבד (!) ובהנחה שאתה עושה 8% לשנה, יהיו לך 4 מיליון ש״ח תוך 15 שנה.
        חוץ מזה כשאתה אומר שיש לך מיליון, האם כללת את הפנסיה? את קרנות ההשתלמות? את פיצויי הפיטורין? את הדירה? את האוטו?

        • שמעון חש

          אחותי עושה 8% לשנה נטו לאורך 15 שנה ?? באיזה כוכב ?
          כולל פנסיה והשתלמות , אין דירה , רכב ישן טיכו..

  22. שמעון חש

    לשירה ,
    לגבי עבודת חרדים ,
    אם חרדים יעבדו לא תהיה שום אבטלה ומוכיחות זאת מדינות עם כפול עובדים מארצנו
    אם הם יעבדו , יהיה להם כסף , הם גם יקנו ויעלו ברמת החיים, יהיה בוסט אדיר לצריכה ולכלכלה מה שייצר המון מקומות עבודה.

    • לשמעון, בישראל אין עודף עבודות. יש כאן שכבה של צעירים עד גיל 40 שמרוויחה סביר שחרב פיטורין תמיד מונפת מעל צווארם. שכבה של בני 60 פלוס שהם ילדי השמנת שתקועים כל החיים בעבודה אחת קבועה בלי שתהיה יכולת לפטר אותם וכולל את כל ההטבות של הדור הישן שאנחנו לא זכינו אפילו להכיר בשם ויש את כל השאר שאלו אנשים קשיי יום שקורעים את התחת תרתי משמע בעבודה כדי לפרנס את המשפחה שמרוויחים מינימום או קצת יותר. לא יודעית לאיזו מדינה עם אוכלוסיה כפולה אתה משווה ו”מוכיח” את טענתך.
      במצב של ישראל היום, אם אתה מכניס עכשיו מיליון איש לשוק התעסוקה, תקבל אבטלה קשה של מעמד שלא יהיה מסוגל לחיות בצורת החיים של החרדים (כמה ילדים בחדר, בלי בילויים, מסעדות, חו”ל וכל הקשקושים). זו גם הסיבה שלא יהיו לך צרכנים חדשים למערכת הקפיטליסטית. מה שאנחנו צורכים, אותם זה בכלל לא מעניין.
      בקיצור, החילונים העובדים צריכים להגיד תודה לחרדים ולא ההפך. ואם רוצים מדינת רווחה, הכיוון הוא מזרחה, להתנחלויות ולצבא ולא לתלמיד ישיבה שלא מזיק לאף אחד ולוקח 900 ש”ח בחודש בלחץ.

      • שמעון חש

        שירה
        מדברת על היום ושוכחת שכניסת החרדים לשוק העבודה תשנה לגמרי את המשק כפי שכתבתי.
        יעבדו , יקנו , יווצרו הרבה מקומות עבודה.

        3718
        הרבה ילדים גם אומר חיי עוני למשפחה עד שהילדים יוצאים לעבוד מלא שזה גיל 21….

        • שמעון חש

          מיליון חרדים לא יכנסו ביום לעבוד. חלקם עובדים מזמן , אחרים יכנסו בהדרגה. כשיהיה להם כסף גם הם יצרכו יותר ויותר. וכשהם ישלמו מס הכנסה ויותר מעמ על קניות אז את תוכלי לשלם פחות והם יקבלו פחות קצבאות.
          להגיד להם תודה ? ממש לא. לא תודה. את נהנת לשלם להם קצבאות ?

          לפי הלוגיקה הזאת כדאי שעוד חצי עם לא יעבוד כי אז למי שעובד תהיה עבודה בטוחה ובשכר גבוה , עקב מחסור בעובדים.
          אבל מי יממן את הבטלנים ? העובדים עם עוד ועוד מיסים

      • פריכיהו

        שירה
        מעבר לחוסר המוסריות המהדהד ב”הסדר” הזה (מצד אחד פרזיטיות, מצד שני להחזיק מגזר שלם בבערות ועוני כדי שלא יתחרו על משרות), את שוכחת שהוא לא פיזבילי לאורך זמן בגלל קצב הגידול של האוכלוסייה החרדית לעומת החילונית. גם אם נניח שהיום ההסדר הזה עובד איכשהו עם מיליון חרדים, מה תעשי מחר כשתצטרכי לשלם קצבאות לשני מיליון? (רק דוגמא, לא אמרתי שיש מיליון חרדים) בסופו של דבר תצטרכי להגדיל את נטל המיסים עד כדי כך שגם לחילונים כבר לא ישתלם לצאת לעבודה.
        אז לא תודה ולא נעליים – מלכתחילה אסור היה להגיע למצב הזה שבו מגזר שלם חי על קצבאות ולא להגיע למיליון (?) חרדים שיוציאו את השוק מאיזון אם ייכנסו למעגל העבודה. כבר אמרו מעלי יש מדינות עם אוכלוסיה גדולה יותר שמסתדרות גם בלי “מגזר פרזיטי” כזה.

        אגב על מה מסתמכת ההנחה שלך שחרדים הם סגפנים מטבעם וחסינים בפני הבולשיט הקפיטליסטי שלנו? נכון, מי שאין לו כסף באמת יגור עם כמה ילדים בחדר, בלי חופשות לחו”ל וכו’. אבל גם חרדים יגורו בדירה גדולה יותר אם יש להם כסף, גם הם יקנו מזון יקר יותר, בגדים יקרים יותר וכו’ אם יוכלו להרשות לעצמם. נכון, לא סביר שהם יוציאו כסף על טלויזיה חדשה, אבל דווקא כן למשל על פיאות קאסטם שעולות הרבה יותר.

        • מחזיראור

          חרדים לא סגפנים ולא בטיח..
          לך תראה אותם קונים ארבעת המינים בסוכות ותבין כמה תרבות הצריכה חזקה אצלם לא פחות מאצלנו. פשוט במוצרים אחרים.

        • פריכיהו, כמות החרדים שלא עובדים בכלל קטנה מאוד. גם חרדי שהוא רק תלמיד, אז אשתו תעבוד ותפרנס. הקצבאות עלובות והם ממש לא חיים מזה! רוב החרדים שהגבר רק לומד והאישה מפרנסת, חיים ברמת חיים שאולי בעיני הכותבים בבלוג היא סבירה אבל בעיני עם ישראל הקניין, היא עלובה. רוצים חלוקה הוגנת של תקציבים? קודם כל תעיפו תהתנחלויות, אח”כ תסתכלו על ה-900 שקל שלוקח בחור שיושב ולומד ולא מזיק לאף אחד.

          • פריכיהו

            שירה
            תחליטי – או שכמות החרדים שלא עובדים קטנה מאוד, כמו שאת טוענת פה, או שהחרדים זו אוכלוסיה ענקית שלא עובדת ואם פתאום יחליטו להיכנס לשוק העבודה תהיה פה קטסטרופה, כמו שטענת למעלה.
            באמת השאלה ממה חיים החרדים תמיד הייתה חידה בעיני, אף פעם לא מסתדר לי התחשיב שלהם, אבל אם הם לא חיים מהקצבאות אז אדרבא, למה להמשיך לשלם להם אותן? אם בישראל בנאדם נכה שאינו מסוגל לעבוד לפרנסתו מקבל קיצבה כל כך מעליבה שאי אפשר אפילו לשכור בה קרטון לישון בתוכו ברוטשילד, מדוע אדם בריא בגופו ובנפשו שמרצונו בוחר לשבת כל היום, כל יום, כל חודש, כל שנה עד הפנסיה במקום להתפרנס צריך לקבל קיצבה שהיא למעלה משליש מזה?

            אגב להכניס לכאן את ההתנחלויות זו המקבילה הטיעונית של לצעוק “תראו ציפור!” כדי להסיט את הדיון. בטוח שאם נחפש נמצא עוד תריסר עוולות אחרות שאפשר לטפל בהן קודם ואף אחת מהן לא רלוונטית כאן.

  23. שמעון חש

    איך אני חולה על הצדקנים שאומרים לדורין שהיא פרזיטית.
    כאילו שאם יכלו אז הם לא היו חיים על תשואת השקעותיהם.
    לפי לוגיקה זו וורן באפט גם פרזיט , אבל הוא נתפס כגיבור תרבות..

    • ניסים לימוני

      שמעון, הבעיה היא לא לחיות על התשואות של השקעותינו – זה בסדר גמור. הבעיה היא לחיות על התשואות ובנוסף גם לא לצרוך מוצרים/שירותים. אי צריכה פירושו התנקלות (ע”י גרימת אבטלה) למישהו שעזר לך להגיע לתשועות ההון שלך – ומכאן נובעת הפרזיטיות.

      • פרזיט הוא מי שחי על כסף של אחרים. דורין חיה על הכסף של עצמה.

      • שמעון חש

        לימוני
        גם אני מתנקל לצרכנות וגאה בזה

        • ניסים לימוני

          שמעון ואיליה, אני מסכים איתכם במאה אחוז שצריך להוריד את הצריכה כדי להפחית את דילדול המשאבים של כדור הארץ וכו’ ואני גם מסכים במאה אחוז שזה בסדר גמור לחיות על הרווחים של הכספים שלנו, אבל השילוב בין שני הדברים הללו פשוט לא מסתדר לי, אתם צריכים לשאת בתוצאות של צריכה מופחתת שהם מיתון כלכלי, כלומר רווח אפס או שלילי בתיק ההשקעות שלכם ואבטלה מוגברת. כאשר תיק ההשקעות שלכם צומח ואתם לא צורכים, אתם לוקחים מן החברה כספים שמישהו עמל כדי ליצור אותם ולא מחזירים לה חזרה את התמורה (שהיא במקרה הזה צריכת מוצרים/שרותים). הצריכה שלכם נותנת פרנסה למי שעבד עבור הרווחים שלכם בבורסה. לכן יש לכם רק שלוש ברירות: או לצרוך פחות ולא לנצל את הבורסה, או לצרוך יותר ולנצל את הבורסה או להיות פרזיטים (אם תסלחו לי על הביטוי), ולי נראה שבחרתם בדרך השלישית…

          • אין שום חובה מוסרית לצרוך. צריכה היא לא ערך. הטפות המוסר שלך מוזרות ואין להן קשר לאף אחד מהערכים שאני מכיר.

          • אשמח להשלים לך את החוליה שכנראה חסרה לך. רווח מתיק השקעות נוצר כי אתה משקיע את הכסף שלך באמצעי ייצור, כלומר אתה תורם את הכסף שלך לצמיחה של עסקים, וקוצר את הפירות (הרווחים בשוק ההון). זה די דומה למשכורת שאתה מרוויח כי אתה תורם לעסק. אין פה שום אלמנט של “פרזיטיות”, כי דורין משקיעה את מיטב כספה בצמיחת הכלכלה העולמית, וכדרך אגב קוצרת גם את הפירות.

  24. הערות של ערן ואורי חשובות. ענין המס מהותי וצריך לפעול נכון.
    1. בית ההשקעות גובה מאיתנו מס במקור באופן הבא:
    א. מס רווחי הון של 25% החל על הרווח בלבד ולא על הקרן, למעט בענין דווידנדים
    דיבדינד בידי יחיד חייב בשיעור מס קבוע ומוחלט של 25% (לא בעל מניות מהותי),
    סעיף 125ב (1) לפקודת מס הכנסה (שיעור המס על דיבידנד).
    ב. אג”ח לא צמוד חייב ב-15% מס, סעיף 125ג (ג) (1) לפקודת מס הכנסה.
    ג. הפסד בניר ערך יכול לשמש למטרת תשלום מס אם נמכור את החלק הנחוץ למס בעת מימוש רווח על ניר אחר. כאשר לא ניתן לבצע את הקיזוז מול בית ההשקעות צריך להגיש בקשה להחזר מס (בעת ההעברת תיק לבית השקעות אחר נמחקת יתרת זכות במס).
    2. מגיל 60 מדרגות המס משתנות, לגבי הכנסה חייבת בשנת המס 2013 של יחיד שמלאו לו 60 שנים, יחולו שיעורים אלה:
    (א) על כל שקל חדש מ- 63,360 השקלים החדשים הראשונים – 10%.
    (ב) על כל שקל חדש מ- 63,360 שקלים חדשים עד 108,120 שקלים חדשים – 14%.
    (ג) על כל שקל חדש מ- 108,120 שקלים חדשים עד 168,000 שקלים חדשים – 21%.
    סעיף 121 (ב) (1) לפקודת מס הכנסה.

  25. משהו אחד שמעט משעשע אותי:
    האנשים שמטיפים לדורין על זה שהיא משקיעה בחברות אבל לא צורכת כתגובה ו”מחזירה” לחברה ולכן היא נחשבת לפרזיטית מבחינתם.

    הציפייה הזאת לצרוך בשביל להחזיר היא כמעט כמו הציפייה שאדם בעל מכולת שמתכוון לחיות מהרווחים של המכולת יתחיל לקנות מוצרים מעצמו אחרת יחשב כפרזיט שרק לוקח מהחברה ולא מחזיר.

    משעשע קצת 🙂

  26. היי סולידית,
    אני בת 21 השתחררתי לפני כמעט שנה ואני עובדת כרגע בעבודה שמכניסה לי הרבה יותר מהמשוחרר הממוצע… כלומר אני מצליחה לחסוך הרבה כסף, 70% מהמשכורת.
    בעוד כשנתיים כנראה אתחיל ללמוד באוניברסיטה במסלול ארוך ועמוס שכבר כנראה שלא יאפשר לי לעבוד כלל ולהרוויח כמו היום.
    חשבתי על הרעיון של להתקיים מתיק ההשקעות שלי בתור סטודנטית האם זה אפשרי והאם יש לך המלצות דומות לאיך לעשות את זה ?
    תודה בכל מקרה, כיף לקרוא את הפוסטים שלך.

השאר תגובה