תגיתהשקעה פסיבית

המשקיע האגדי בנג'מין גרהאם – אביהם הרוחני של דורות של משקיעים ובכללם וורן באפט ונוספים – כתב פעם שהאויב הגדול ביותר של המשקיע הוא המשקיע עצמו.

על פניו, השקעה פסיבית בבורסה היא פעילות פשוטה למדי. כל שיש לעשות הוא לבחור מדד מסוים (מניות, אג"ח, נדל"ן, סחורות ושאר אפיקי השקעה), לרכוש את המוצר פיננסי העוקב אחר המדד הזה, להחזיק לטווח ארוך ולאזן לפי הצורך.

עבור משקיעים פרטיים מן המניין, מוצרים עוקבי מדד (אינדקס) הם הדרך המומלצת להשקיע בבורסה.

עמליה דואק (הבת של) קודמה לאחרונה לתפקיד הכתבת הכלכלית של ערוץ 2. הפרויקט המשמעותי הראשון של העיתונאית בת ה-23 סוקר את מצוקת הדיור בישראל, ומכונה בהתאם "לא בר השגה". כשצפיתי בכתבה הראשונה בסדרה, הרגשתי איך דמי רותח ועיני יוצאות מחוריהן. ולא, לא מפני ש"דרושות 134 משכורות כדי לקנות דירה בישראל."

כתבתי כבר על היתרונות הרבים בשימוש במוצרי ההשקעה עוקבי המדד (קרנות סל, תעודות סל וקרנות מחקות). בנוסף כתבתי על אפיקי ההשקעה השונים, יתרונותיהם וחסרונותיהם. מטרת הפוסט הנוכחי היא לחבר בין הקצוות.

בשורה משמעותית למשקיעים הפסיביים בישראל: שר האוצר אישר לאחרונה תקנה חדשה, שבסופה יוכלו בתי ההשקעות להפוך קרנות נאמנות מחקות לקרנות סל (ETF).

רבים חוששים לפעול ישירות בשוק ההון, ולכן נעתרים בקלות לשלם לאנשי מקצוע שישקיעו עבורם (תמורת דמי ניהול דשנים): יועצי השקעות, מנהלי תיקי השקעות פרטיים ומנהלי קרנות נאמנות אקטיביות.

אז החלטתם לסכן את כספכם ולהשקיע בשוק ההון. ברכות על נטילת האחריות האישית לגורלכם הכלכלי.
הדבר האחרון שהייתם רוצים כרגע הוא להתבלבל, לטעות ולאבד כיוון. חשוב שתדעו מה אתם עושים ולאן אתם הולכים.