היתה ועדה של מומחים שהקדישה זמן, מחשבה ומאמץ לדון ולבדוק את ההיבטים השונים של הנושא באופן עינייני, ומוטי יוגב וליצמן בכלל לא קשורים לענין.
אתה קצת מעוות את התהליך הפוליטי (המצוי והרצוי).
מדובר כאן בשאלה ערכית מוסרית, לא מדעית (בלבד). המומחים כבודם במקומם מונח והם מצביעים על כל השיקולים הרלוונטיים וכמובן כותבים את דעתם. הם לא מחוקקים וטוב שכך.
הפוליטיקאים צריכים לשקול את כל השיקולים המקצועיים ולהחליט לפי הערכים שלהם.
לכן הטענה שלך שהמחוקקים לא קשורים לחוק היא מוזרה, בלשון המעטה. בפועל, הפוליטיקאים דיברו על "סטיות" כשיקולים הרלוונטיים ומכאן התגובה הציבורית.
באופן כללי, מגוחך לראות בליצמן שחבר במפלגה שלא מוכנה (להלכה, וכמובן למעשה) שנשים יהיו חברות כנסת, כמגן זכויות הנשים.
אני לא חושב שההבחנה בין נשים יחידניות לזוגות גברים מקורה בפיצוי לסבל של הנשים.
המוקד בנימוק לצמצום הפונדקאות הוא באינטרסים של הנשים המולידות. לולא הנזק להן אני לא רואה שום רלוונטיות בשאלה מי סבל מספיק כדי שיהיה מותר לו להיות הורה (אגב, לא רק חסרות רחם מוותרות מראש כי ברור שאין סיכוי. זו היתה דוגמה בלבד).
אני חושב שיש ממש בנימוק של הועדה לפיו מתן היתר לגברים להשתמש בפונדקאות יביא להרחבה עצומה של מספר ההתקשרויות האלו ובכך יש נזק חברתי.
אבל זה לא הנימוק לאפליית הגברים. הראיה לכך היא העובדה שמאפשרים פונדקאות לסטרייטים שכבר יש להם ילד. אם הפוליטיקאים היו חושבים שהנימוק לצמצום הוא פגיעה במולידות היו צריכים לאפשר לגברים להביא ילד ראשון לפני שמאפשרים לנשים להביא ילד שלישי.