שמירה על חברים

[הסקרן הגדול]

בעיה קצת מוזרה שהבנתי שיש לי, אני הגעתי לפני כמעט שנה לעיר אחרת ושם אנחנו חיים די כמו קומונה, גרים מלא אנשים אחד ליד השני כל הזמן מגיעים אנשים חדשים וכו', עכשיו בזמן האחרון הבנתי שקורה לי משהו מוזר. אני מאוד חברותי ועם ביטחון וכל פעם שאני מגיע למפגש עם אנשים חדשים, אפילו אם אני מכיר שם רק בן אדם אחד מתוך 10 אני אהיה מסמר הערב וכולם יאהבו אותי וידברו ויצחקו איתי כל הערב והכל טוב ויפה. עכשיו הבעיה היא שזה באמת נמשך ככה למשך כמה מפגשים אבל לאחר חודש חודשיים, אני שם לב שפתאום כבר אני מתרחק מהם, פתאום כבר לא מוזמן ליציאות, פתאום כבר לא רושמים לי בפרטי, פתאום כשאני איתם פחות מדברים איתי (כנל ההפך, פתאום גם אני משתתק ומסתגר יותר בעצמי ולא מוצא על מה לדבר איתם משהו שהוא ההפך הגמור ממני) ופתאום אני נהיה פחות קשור.זה קרה פה באופן כמעט ללא יוצא מן הכלל עם רוב החבורות שהכרתי פה, מה לדעתכם יכולה להיות הבעיה? אני משתדל להיות מאוד נחמד, להתעניין באנשים, כותב להם תמיד אני בווטסאפ אבל הם לא לי. זה מאוד מוזר הבעיה כי בדרך כלל אנשים פשוט קשה להם להכיר אנשים חדשים אבל אצלי זה משהו שלא שמעתי מאף אחד, אם אנשים ממש אוהבים אותי במפגשים הראשוניים למה אחרי זה זה נעלם?

 

[שמנת חמוצה]

צר לי לשמוע.
לדעתי זה יותר עניין של דינמיקה ואומנות יחסי אנוש אישית.
ברמה האישית:
- הייתי מנסה לחשוב מה איזה רגשות פסיכולוגיים אני עובר והאם זה משפיע על המעשים שלי בצורה שאני לא רוצה.
- אם אין לי עם מה לדבר איתם השאלה מה גרם לי להתחבר איתם מלחתחילה ומה פתאום מנתק אותי. עקרונית אם הם לא מעניינים אותך אז לא חייבים להיות חברים שלך...
- אם הייתי חושב שעשיתי משהו לא בסדר כנראה שהייתי מברר ושואל אותם למה הם מתרחקים ממני (בצורה שמכילה ביקורתיות כמובן)?

זה די סובייקטיבי אבל זה מה שאני הייתי עושה

 

[הסקרן הגדול]

צר לי לשמוע.
לדעתי זה יותר עניין של דינמיקה ואומנות יחסי אנוש אישית.
ברמה האישית:
- הייתי מנסה לחשוב מה איזה רגשות פסיכולוגיים אני עובר והאם זה משפיע על המעשים שלי בצורה שאני לא רוצה.
- אם אין לי עם מה לדבר איתם השאלה מה גרם לי להתחבר איתם מלחתחילה ומה פתאום מנתק אותי. עקרונית אם הם לא מעניינים אותך אז לא חייבים להיות חברים שלך...
- אם הייתי חושב שעשיתי משהו לא בסדר כנראה שהייתי מברר ושואל אותם למה הם מתרחקים ממני (בצורה שמכילה ביקורתיות כמובן)?

זה די סובייקטיבי אבל זה מה שאני הייתי עושה

תראה, זה לא שלא אוהבים אותי פשוט אני נדחק הצידה ואני כזה חבר אבל לא ממש חבר,. אז אם יש שמשהו גדול הם יכתבו בקבוצות אבל כל מיני דברים יותר מצומצמים אני אף פעם לא אקבל הודעה בפרטי, תגיד רוצה לבוא וכו'..
עכשיו הקטע הוא שזה עם כולם ככה, ומה שיותר מעצבן זה שבהתחלה אני כן אהיה ממש אהוב, ואשב איתם וכולם יצחקו ממני ייהנו ואז אחרי נגיד חודש פתאום אני אשחק לצד ואהיה המעגל השני-שלישי של קרבה.

 

[אנא-אל]

יכול להיות שיש הבדל בגישות של איך ובמה מתבטאת חברות.. לדוגמא, אם אתה מרגיש קירבה סביר להניח שהיית מרגיש בנוח לשאול ספציפית "הי, אני מרגיש שהתרחקנו והייתי שמח לדעת מה הסיבה כי אתה אדם יקר לי ואכפת לי ממך"
שאלה שניה שתבחן עם עצמך, זה אם באמת אכפת לך מהם ספציפית או שמה שמשנה לך בעצם זה מה הם חושבים עליך, ורוצה שהם יאהבו אותך בלי קשר אליהם ספציפית כאינדיבידואלים, אם זה ככה בסוף זה נקלט ואז הריחוק קורה בגלל חוסר אינטימיות או אותנטיות.
מקווה שזה עזר..

 

[הסקרן הגדול]

שאלה שניה שתבחן עם עצמך, זה אם באמת אכפת לך מהם ספציפית או שמה שמשנה לך בעצם זה מה הם חושבים עליך, ורוצה שהם יאהבו אותך בלי קשר אליהם ספציפית כאינדיבידואלים, אם זה ככה בסוף זה נקלט ואז הריחוק קורה בגלל חוסר אינטימיות או אותנטיות

נכון, חשוב לי מאוד שכולם יאהבו אותי, אבל כן יש כאלה שהכרתי פה שאני נהנה מהם ספציפית, אני באמת משום מה לא הצלחתי ליצור אינטימיות עם חלקם אבל גם עם כאלה שכן הצלחתי היה את הריחוק וזה פעם ראשונה שדבר כזה קורה לי בחיים, אני רגיל להיות במעגל החברתי הראשון של רוב האנשים שהכרתי במסגרות בחיי ולכן זה מוזר לי פה

 

[wake_up]

אולי ההלתהבות הראשונית שלהם פגה.
יתכן גם שאחרים נרתעים ממישהוא שהם בקושי מכירים והוא כבר מסמר הערב.
כתבת שזה חוזר על עצמו, אז אתה צריך לעצור, לנתח מה קרה ולהבין איך אפשר לשנות את זה. נסה לשנות גישה בפעם הבאה ולא להיות מסמר הערב.
אולי אתה מפגין יותר מידי בטחון עצמי? יש כאלה שזה יכול לאיים עליהם (אלה שיש להם בטחון עצמי נמוך) וזאת יכולה להיות סיבה אחת למה הם מתרחקים ממך.

באופן כללי, לא לכולם קל לשמור על קשרים ולא קל ליצור קשרים חדשים. כמו שאתה לא מתאים לאחרים כך חלקם גם לא מתאימים לך וזה בסדר.

 

[בת העמק]

אני רגיל להיות במעגל החברתי הראשון של רוב האנשים שהכרתי במסגרות בחיי ולכן זה מוזר לי פה

מה זה אומר? יש לך חברים ותיקים שאתה שומר איתם על קשר? כאלה שלא נמצאים בקומונה.

ומה שיותר מעצבן זה שבהתחלה אני כן אהיה ממש אהוב, ואשב איתם וכולם יצחקו ממני ייהנו

אני חושבת שיש לך בילבול במושגים.
אדם שיודע להצחיק ולגרום לאחרים להנות זה לא אומר שהוא אהוב. בשביל יחסי חברות נדרשים כישורים אחרים לגמרי: אמפתיה, אכפתיות, תשומת לב, עזרה במצוקה, הקשבה. מעל הכל, ליחסי חברות נדרש זמן להתפתח ולהבשיל. האם יש אנשים שאכפת לך מהם? אל מי אתה פונה כשאתה בעצמך זקוק לאוזן קשבת?

 

[הסקרן הגדול]

אולי ההלתהבות הראשונית שלהם פגה.
יתכן גם שאחרים נרתעים ממישהוא שהם בקושי מכירים והוא כבר מסמר הערב.
כתבת שזה חוזר על עצמו, אז אתה צריך לעצור, לנתח מה קרה ולהבין איך אפשר לשנות את זה. נסה לשנות גישה בפעם הבאה ולא להיות מסמר הערב.
אולי אתה מפגין יותר מידי בטחון עצמי? יש כאלה שזה יכול לאיים עליהם (אלה שיש להם בטחון עצמי נמוך) וזאת יכולה להיות סיבה אחת למה הם מתרחקים ממך.

באופן כללי, לא לכולם קל לשמור על קשרים ולא קל ליצור קשרים חדשים. כמו שאתה לא מתאים לאחרים כך חלקם גם לא מתאימים לך וזה בסדר.

יש חבר'ה אחרים פה שהם גם עם ביטחון גבוה ומסמרים ובכל זאת הם נשארים במעגלים הקרובים אז לא נראה לי שזה בגלל זה. אני מנסה לנתח את זה ולא מבין איפה הבעיה. מרגיש לי שכולם נהיו בחבורות ורק אני איכשהו נדחקתי החוצה למרות שהייתי ממש במרכז בהתחלה ויצרתי את החבורות האלה, מקווה שאני מובן מספיק.

מה זה אומר? יש לך חברים ותיקים שאתה שומר איתם על קשר? כאלה שלא נמצאים בקומונה.

אני חושבת שיש לך בילבול במושגים.
אדם שיודע להצחיק ולגרום לאחרים להנות זה לא אומר שהוא אהוב. בשביל יחסי חברות נדרשים כישורים אחרים לגמרי: אמפתיה, אכפתיות, תשומת לב, עזרה במצוקה, הקשבה. מעל הכל, ליחסי חברות נדרש זמן להתפתח ולהבשיל. האם יש אנשים שאכפת לך מהם? אל מי אתה פונה כשאתה בעצמך זקוק לאוזן קשבת?

יש לי חברים ותיקים וטובים ודי הרבה, פה משום מה קרה לי משהו שלא קרה לי אף פעם ולכן זה מוזר לי.
וכן, אני מראה אמפתיה מקשיב עוזר. כשאני זרוק לאוזן אני פשוט מדבר עם החברים הותיקים מהילדות. לא מצאתי פה מישהו ברמה כזאת של קרבה וזה מה שמוזר לי, מרגיש לי פה שכולם מצאו הרבה אנשים קרובים ואיכשהו אני לא. זה לא שלא אוהבים אותי פשוט אני במעגל החיצוני ומרגיש לי שזה פשוט נהיה שכולם במעגלים הפנימי חוץ ממני שאני בחיצוני, ומה שמשגע אותי זה שאני זה שהייתי במרכז של המרכז של המעגל הפנימי בחודש-חודשיים הראשונים ואיכשהו נדחקתי מחוץ למעגל בכללותו ולא יודע למה.

 

[סול]

אציין קודם כל שאני מזדהה.
יכול להיות שהם מרגישים שאתה תופס קצת פוקוס על חשבונם? אולי אתה מצטייר כמישהו שכיף איתו במסיבות אבל פחות מעניין לשבת איתו אחד על אחד לבירה (מה שעושים עם חברים טובים באמת). ואולי אם אתה הבחור החדש בקבוצה - האחריות לכתוב בפרטי וליצור קשרים היא עליך יותר - בתור מי שהגיע לעיר רק בשנה האחרונה?

 

[אנא-אל]

מונחים של 'מעגל פנימי' 'מרכז' 'מסמר' אלה לא מונחים של חברות אלה חברה. נסה לחשוב על השמות שנמצאים במעגל ולהתחבר עם כל אחד בנפרד, למצוא שפה משותפת עם האנשים שמעניינים אותך.
ולפעמים גם אין כימייה ולהיות אווטסיידר לא בהכרח אומר משהו רע עליך.

 

[nomad]

סקרן באיזו עיר חיים היום כמו קומונה או מה הסידור הזה. שמעתי שיש מושבים בודדים כאלה, לפני עשרות שנים עוד היו שכונות כאלה בכל מני ערים... מעניין איזו צורה זה לובש כיום עם כל המסכים, האינדיווידואליזם והחשדנות המובנים.

 

[הסקרן הגדול]

אציין קודם כל שאני מזדהה.
יכול להיות שהם מרגישים שאתה תופס קצת פוקוס על חשבונם? אולי אתה מצטייר כמישהו שכיף איתו במסיבות אבל פחות מעניין לשבת איתו אחד על אחד לבירה (מה שעושים עם חברים טובים באמת). ואולי אם אתה הבחור החדש בקבוצה - האחריות לכתוב בפרטי וליצור קשרים היא עליך יותר - בתור מי שהגיע לעיר רק בשנה האחרונה?

תראה יש שם עוד הרבה חברה שהם המרכז אז אם זה ככה למה דווקא אני? ולמה היותר שקטים גם? אני תופס את עצמי דווקא כבחור די מעניין לפי ניסיו העבר וגם בהתחלה כשהיינו אז כן היינו יושבים ומדברים בגלל זה זה מוזר לי מאוד שמתוך כל כך הרבה אנשים (מעל 20) איכשהו רק אני אין לו את החבר הכי טוב ואיכשהו רק אני לא בחבורה. (ושוב פעם בהתחלה לפני כמה חודשים כן הייתי בכמה "חבורות" שאני אפילו הבאתי את כולם אחד עם השני בחלקן ואז פשוט בום יצאתי החוצה).פשוט הפסיקו לרשום בקבוצות בווטסאפ ואז אני קולט באינסטגרם שהחמישה האלה יושבים פה וה6 האלה יושבים שם ורק לי אכשהו אף אחד לא כתב. וזה רק נהיה בחודשיים האחרונים.

מונחים של 'מעגל פנימי' 'מרכז' 'מסמר' אלה לא מונחים של חברות אלה חברה. נסה לחשוב על השמות שנמצאים במעגל ולהתחבר עם כל אחד בנפרד, למצוא שפה משותפת עם האנשים שמעניינים אותך.
ולפעמים גם אין כימייה ולהיות אווטסיידר לא בהכרח אומר משהו רע עליך.

תראה, אם מתוך 20-30 אנשים כולם בחבורות מצומצמות ואני לא בתוך שום חבורה מצומצת זה אומר משהו... הקטע הוא שכן בהתחלה הייתי חבר מאוד טוב של הרבה ואז פתאום לאט לאט אני קולט שאני כבר לא חבר טוב של אף אחד ממי שהייתי, בלי שקרה שום דבר וואטסואבר.
כאילו, פשוט הגיעו כל הזמן אנשים חדשים והעדיפו אותם עלי

 

[chen15]

לא לכולם קל לשמור על קשרים ולא קל ליצור קשרים חדשים

+1
באופן כללי, חושבת שאין רבים שהינם ממש מיטיבי לכת בטווח הארוך...

פשוט אני במעגל החיצוני ומרגיש לי שזה פשוט נהיה שכולם במעגלים הפנימי חוץ ממני שאני בחיצוני, ומה שמשגע אותי זה שאני זה שהייתי במרכז של המרכז של המעגל הפנימי בחודש-חודשיים הראשונים ואיכשהו נדחקתי מחוץ למעגל בכללותו ולא יודע למה

יש פה איזושהי סתירה לוגית, לא יכול להיות שכולם במעגל הפנימי ורק אתה לא...

אין לי שום חשק להיכנס לפסיכולוגיה בגרוש אבל בחוויה שלי מבצבץ פה עלבון מה. מניחה את זה פה רק כדי להציע לנסות לפנות / לתת לזה מקום לפני שתדבר עם אחרים בענין...

נסה לחשוב על השמות שנמצאים במעגל ולהתחבר עם כל אחד בנפרד, למצוא שפה משותפת עם האנשים שמעניינים אותך.

+1

מצטרפת להצעה להתמקד ב"חברים"
לשאול את עצמך
מה אני רוצה? עם מי הייתי רוצה לבלות? בתור התחלה לסמן שניים-שלושה ולנסות לייצר איזשהו הקשר חיובי איתם, באחד על אחד ניראה לי עדיף...

ולסיום, בנימה אופטימית
חושבת שלשים לב לדפוסים כאלו זה בהחלט צעד ראשון ומבורך
בהצלחה!

 

[wake_up]

פשוט הגיעו כל הזמן אנשים חדשים והעדיפו אותם עלי

יתכן שזה חלק מהעניין-מגיעים חדשים, מתלהבים מהם, שוכחים מה''ותיקים''...

יש חבר'ה אחרים פה שהם גם עם ביטחון גבוה ומסמרים ובכל זאת הם נשארים במעגלים הקרובים

יש כאלה שמתחברים אליהם יותר בקלות\לאורך זמן וכו'. זה מאוד אינדיוידואלי. לאחד יתחברו יותר ולשני פחות. זה טבעי.

אני תופס את עצמי דווקא כבחור די מעניין

נסה ''לצאת'' מעצמך ולהסתכל עליך מהצד. איך זה נראה? האם זה באמת כמו שאתה מתאר את זה? אני לא כותבת את זה בקטע רע, כל אחד חושב על עצמו משהו וזה בסדר, אבל נסה גם ''להיכנס לנעליים של האחר''.
אתה יכול לתאר את עצמך בצורה אחת, אבל אם תשאל אחרים, יתכן שתקבל תשובות שונות ממה שחשבת.

אולי אתה צריך להרפות טיפה ואז דברים יסתדרו. תתעסק בדברים אחרים שמעניינים אותך. לפעמים צריך לשחרר כדי שדברים ''יזוזו''.

 

[אנא-אל]

תראה, אם מתוך 20-30 אנשים כולם בחבורות מצומצמות ואני לא בתוך שום חבורה מצומצת זה אומר משהו...

מה זה אומר לדעתך?

מנסיון כילדה ביישנית אני מבינה את התחושה הלא נעימה אבל עדיף שיהיה אפילו רק חבר אמיתי אחד בחיים (כמו החברים מהעבר) מאשר חבורות שטחיות שלא יחזיקו מעמד עם תום התקופה.
אז בסדר, תהיה קצת לבד עם עצמך, אם אחד מהם זכה באצילות נפש הוא ינסה להתחבר איתך בעצמו ולגרום לך להרגיש שייך (כמו שניסית לגרום להם בהתחלה...)
יכול להיות שגם הזמן יעשה את שלו וזה קרה לי הרבה שבהתחלה חשבו שאני ווירדו מוזרה ועם הזמן מגלים שאני מצחיקה מגניבה ובלתי נשכחת חח.
תהיה החבר הכי טוב של עצמך
ואתה יכול לפנות אלי בפרטי אם אתה מרגיש בודד.

 

[מוריה]

אני היייתי מציעה לך להתמקד בבן אדם/שתיים מהחבורה, ולהשקיע בקשר איתו.
זה מה שבאמת חשוב...
בתיכון העיקר להיות מסמר הערב.
בחיים הבוגרים, השמחה שלך ותחושת השייכות תהיה שכאשר אתה נמצא עם החבורה, יש שם מישהו או שניים שבאמת שמחים לראות אותך, שידברו איתך. כל השאר לא משנה.

 

[mudale222]

בן כמה אתה? כל הסיפור הזה של "חבורות של חברים" וכו', מזכיר לי את אזור גיל 16 וכאלה.
בסוף כל החבורות האלה מתפרקות ונעלמות, ככה שלא הייתי נותן להם חשיבות יתרה אם בכלל.
אתה נשאר עם כמה חברים טובים (במקרה הטוב) שבאמת אוהבים אותך ויקדמו אותך בחיים.
בכלל, שווה לחשוב אם זה מה שיקדם אותך ויעשה לך טוב בחיים, כל היציאות והישיבות.