תמיד "חברים" נראתה לי כמו שיחה על הא ודא בין חברים במגדל יוקרה ברמת אביב.
סיימתי את העונה הראשונה וחייב לומר שזה התעלה על הציפיות שלי. משחק פשוט מעולה, הומור מעולה, דינמיקה מעולה בין השישייה, מה עוד אפשר לבקש?
במיוחד רוס, ההבעות פנים שלו בזמן המשחק , פשוט מלא עומק ביחס למה שהיית מצפה מקומדיה קלילה. הוא בליגה אחרת מהשאר.
הציניות של צנדלר עם בדיחות באמת עוקצניות ומבריקות, לא פחות.
השיגעון החמוד והמשעשע של פיבי
הocd של מוניקה
וגואי, איזה בחור...מת עליו.
מי שליהק את השישיה הזו עשה עבודה מעולה.
אגב, התפתתי וגם צפיתי ב5 פרקים הראשונים של סנייפלד. רשמים שלי עד כה:
משחק ודינמיקה פחות טוב של הדמויות ובינהם לדעתי, במיוחד של ג׳רי סיינפלד עצמו, ממש מרגיש כאילו הוא מדקלם מתוך התסריט ולא חי את הדמות. המשחק שלו די יבש. מה שכן, הומור הרבה יותר מתוחכם ועוקצני שנלקח מסיטואציות מהחיים עצמן, למשל הסצנה המעולה בה סיינפלד מנסה להיפרד מהחבר שלו במסעדה. כל כך נכון! מי מאיתנו לא היה בסיטואציה כזו בחייו שהוא רוצה ״להיפרד״ מחבר מעיק אבל לא נעים לו? ההזדהות עם הסיטואציה זה מה שעוד יותר שיעשע.
אבל יחד עם זאת, חייב לציין, עד כה קצת פחות הצחיק אותי (בינתיים) בהשוואה לחברים. מה שכן, דווקא הסצנת פתיחה במסעדה היה.. וואו, נפלתי מצחוק.
גורג׳ אומר למלצרית ״ את אישה נכון?״ והיא משיבה לו: ״ מה הסגיר את זה גורג׳? חחח והמבט הציני שלה שהיא אמרה את זה פשוט הרס אותי. משחק מעולה שלה ושלו. מקווה לראות ממנה עוד.