נתקלתי בעוסק מורשה שביקש צ'ק פתוח. למיטב ידיעתי העוסק אמין ואמור להיות רציני.
אמר שצריך זאת לניכיון דרך הבנק, וכך אפשר לקבל תשלום מיידית לפני תאריך הפרעון (דוגמא מבנק מזרחי / או גרסת ארכיב).
אבל איך זה מסתדר עם חוק המזומן מ-2018?
כרגיל, חוקים כתובים באופן מסורבל ומעורפל במקום פשוט ומפורש.
סעיפים 4(א) עד 4(ד) מדברים על ההגבלות, למשל:
אבל בסעיף 4(ו):
האם זה אומר שתאגיד בנקאי וכו' יכולים לקבל צ'קים שעליהם כתוב לטובת אחרים?
האם זה אומר שצ'ק ללא שם מקבל התשלום הוא "בסדר" כשעושים ניכיון בבנקים?
לא נשמע הגיוני. בכל מקרה הפירוש הראשון מספיק לכיסוי המקרה הזה.
אגב, יש דיון קודם בנושא קרוב, מ-2018.
אמר שצריך זאת לניכיון דרך הבנק, וכך אפשר לקבל תשלום מיידית לפני תאריך הפרעון (דוגמא מבנק מזרחי / או גרסת ארכיב).
אבל איך זה מסתדר עם חוק המזומן מ-2018?
כרגיל, חוקים כתובים באופן מסורבל ומעורפל במקום פשוט ומפורש.
סעיפים 4(א) עד 4(ד) מדברים על ההגבלות, למשל:
(מוזכר גם באתר בנק ישראל).לא ייתן עוסק ולא יקבל ... בלי ששם מקבל התשלום בשיק נקוב בשיק כנפרע או כנסב
אבל בסעיף 4(ו):
לא יראו תאגיד בנקאי ... המקבל שיק לשם פירעונו כמקבל התשלום
האם זה אומר שתאגיד בנקאי וכו' יכולים לקבל צ'קים שעליהם כתוב לטובת אחרים?
האם זה אומר שצ'ק ללא שם מקבל התשלום הוא "בסדר" כשעושים ניכיון בבנקים?
לא נשמע הגיוני. בכל מקרה הפירוש הראשון מספיק לכיסוי המקרה הזה.
אגב, יש דיון קודם בנושא קרוב, מ-2018.
נערך לאחרונה ב: