אשמח לשמוע הרחבה על 2 הנושאים אחרונים ...
במחשבה ראשונה חשבתי למזער את החשיבות של ההתאהבות (במובן הקלאסי שמתכוונים אליו)
כי ברגע שמחליטים שנשארים בזוגיות הטובה שישנה, זה באמת לא רלוונטי,
ולעבור מייד לכתוב על התאהבויות לא רומנטיות (בסגנון ששמעתי פעם את ג'רי סיינדפלד, על התאהבות בכרית שלך בתור התחלה למשהו).
ובהמשל לכתוב על הרחבה של האהבה, מעבר לאהבה רומנטית (אריך פרום עולה לי לראש. שנים לא חזרתי לספר הזה.)
אבל אתה יודע מה? התאהבות רומנטית לא תחזור שוב. ויש מקום, וחובה, להודות ולהתאבל על זה. לא 5 דקות.
אלא ממש לתת לזה מקום. ולהבין ולפרוט מה כבר לא יחזור, ומה מכל אלו הכי מצער.
אז עכשיו נראה לי שאין לי מה לכתוב על הרגשות אהבה והתאהבות. משהו שיהיה אותנטי.
סליחה שהבטחתי משהו שלא אקיים.
לגבי אנשים מעוררי השראה,
כמו שכתבתי, נדיר למצוא אותם.
כי כדי להיות כאלה, צריך שיהיה לך הרבה 'זמן עשייה' ביחס לזמן חברה וזמן מנוחה.
הם בד"כ באים ב'אריזה' שממש לא תופסת את העין.
הם בד'כ לא מחפשים חברה, כי הם עסוקים בלייצר את החיים שלהם. (שזה מה שעושה אותם מעוררי השראה) .
וגם רובם מעוררי השראה בחומים מסויימים, אבל פחות בתחומים אחרים.
אני הרמתי ידיים מלחפש אותם,
ויש לי כמה חלופות שעובדות לי טוב.
למשל, הרצאות/ראיונות/ספרים שלהם.
למשל להבחין בתכונות מעוררות השראה, בבני תמותה כמוני. אלה הרבה יותר קל למצוא.