• אזהרה: פורום זה מיועד להחלפת דעות בין משקיעים חובבים בנושאים תאורטיים בלבד. חל איסור מוחלט על מתן ייעוץ השקעות פרטי. אין לראות בדיונים בפורום בבחינת יעוץ השקעות או תחליף לייעוץ פיננסי מקצועי המותאם אישית וספציפית למשקיע תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבותיו ומטרותיו. אין להסתמך או לפעול על פי הנאמר בפורום ללא קבלת יעוץ מקצועי אישי מבעל הרישיון המתאים, וכל הנוהג אחרת עושה זאת על אחריותו בלבד. האחריות לאמור בכל הודעה היא על מחבר/ת ההודעה בלבד.
  • חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

ירידות של 50% די תכופות? לא כ״כ

mnakash

משתמש רגיל
הצטרף ב
31/1/15
הודעות
83
דירוג
99
הטבלה כאן
http://blog.alphaarchitect.com/2015/08/28/daily-stock-market-return-perspective-71926-to-62015/
הציבה את הנתונים כך שהופתעתי מהכמות הקטנה של המקרים בהם מניות ירדו יותר מ 50%
הירידה מהשיא הגדולה ביותר ב 1929 עם ירידה של 83% פחות או יותר
מעבר לזה היו מעט ירידות (4 סה״כ) שקרובות ל50% ב85 השנים האחרונות. זה יוצא תדירות של אחת ל 17 שנים קריסה של 45% ומעלה. האמת שאת ההיסטוריה ידעתי אבל משום מה מרוב הדגשת הסיכון במניות נשאר לי הרושם שהתדירות של התרסקויות כאלו הייתה גבוהה הרבה יותר.
מדובר בנתונים רק על השוק האמריקאי, תיק מגוון עם vt אני מנחש שהיה צריך לסבול עוד פחות תנודות.
מעניין. המשקיעים בארה״ב בעשור וחצי האחרונים חוו שתי נפילות כאלו תוך זמן קצר יחסית. משקיעים כמו באפט ומאנגר מדברים על כך שמשקיע שלא מסוגל לראות את האחזקות שלו יורדות ב 50% כדאי שלא יחזיק מניות. המספרים או יותר נכון התדירות הנמוכה הפתיעו אותי (על הצד הזהיר שזה לא נורא) למרות שחשבתי שעשיתי שיעורי בית טוב טוב.
 
תודה
 
לרוב המשקיעים, ביחוד אלו שלא חוו משברים בעבר, גם ירידה מהירה של רבע משווי המניות שלהם מספיקה בשביל ללחוץ על כפתור "מכר הכל".
 
ועל זה נאמר תלוי בסיבולת הסיכון, אבל אפילו חובבי 100% מניות בפורום מחזיקים בין שנתיים ל 10 שנות משכורת
לפי גילם אהבת סיכון ומצבם הפיננסי והמשפחתי
ובתכלס כשמסתכלים על זה כתיק הוליסטי זה מאוד מזכיר את כלל ה 100 פחות גיל
 
מאוד קל לא להתרגש מנפילות כשאתה סמוך ובטוח שלאחרהן יגיעו עליות. אבל בוא נשחק רגע במדע בדיוני:
נניח שאנחנו בשנת 2900 ויש לנו כבר מדגם של 1000 שנות בורסה. האם אתה סמוך בטוח שמעולם לא היו 50 שנות מדגם שהמניות הניבו תשואה ריאלית אפסית או שלילית?
כי אחרי שהתגברת על החלק הקל, זה הסיכון האמיתי.
 
@קפבלנקה ,אהבתי מאוד את המשחק והפרספקטיבה שלך, וזה נוגע מאוד גם להרבה תהיות שהיו לי בזמן האחרון. מעניין להסתכל על כל דבר שאנחנו חושבים שאנו מאמינים בו בטווח זמנים ארוך כזה או אחר מהעתיד אחורנית, ולתהות מה נראה. האם עוד 100-150 שנה נסתכל אחורה ומדינת ישראל תהייה קיימת? באיזו סבירות? ואם אני מגמגם, מדוע שאגרום לכך שהנכדים שלי יגדלו כאן? (הנושא וטווח הזמנים שרירותיים לחלוטין ולא באים להביע שום דבר)

מה מחכה לנו בעתיד?
אם תשב עם כל בעלי השם והמומחים השונים ותשאל אותם לבי מה צופן לנו העתיד, הם כנראה לא יסכימו על הרבה דברים (גם לא לגבי יכולת החיזוי שלהם), אבל הם יסכימו כנראה על דבר אחד: העתיד יהיה שונה מההווה מהותית. כמה מהותית כבר יכול להיות העתיד שונה? אם תשאל אותי, אני מאמין שההתקדמות האנושית מתאפיינת בצמיחה אקספוננציאלית, ולכן אם לפני שלוש מאות שנה יכולת לנבא בדיוק קלוקל אך נכון מה יחכה לאנושות 50 שנה מאוחר יותר, היום לאף אחד אין שמץ של מושג.

ומה זה אומר כלכלית? יתכן והכלכלה כפי שאנחנו מכירים אותה תשתנה לגמרי. יתכן ויהיה מיתון קשה ואסונות טבע ויתכן שהכלכלה תאיץ למהירות מטאורית. יכול להיות שכפי שראינו בדיון משקיעים יחוו אולי פעמים בודדות חיתוך של 50% בתיק המניות שלהם, ויתכן שבין לילה כל התיק יהפוך למספרים וירטואלים חסרי ערך אמיתי.
אני אישית אוהב את עקרון ההשקעה הפאסיבי כי הוא מאוד פרקטי לעתיד שכזה שאינו ידוע. אם, בסופו של דבר, הכל יהיה טוב - אז גם אם יהיו נפילות קשות, השאפתנות האנושית להביא אותנו למקום טוב יותר תחלץ אותנו מהבוץ.
ואם לא יהיה טוב, או שהכלכלה העולמית תשנה את כיוונה? במקרה כזה, אני מאמין, יהיו לנו בעיות יותר גדולות מתיק ההשקעות שלנו שכבר לא כלכך יעזור לנו. ובמקרה כזה יהיה טוב אם נשנה את צורת החשיבה שלנו בצורה דרסטית, ויפה שעה אחת קודם. (במקום מסוים אני מרגיש מדברייה של דורין שגם לתרחיש כזה היא מכינה את עצמה עם האנטי-שבירות שהיא מסגלת לעצמה)
 
לגבי עליות בטווחי זמן ארוכים בבורסה, חשוב לזכור שהם לא רק נובעות מהוכחה סטטיסטית של ככה היה לאורך המון זמן לכן כך יהיה (שזה אם חופרים כמובן כשל לוגי), אלא גם משיקולים תאורטיים= האוכלוסייה הולכת וגדלה ויעילות הייצור הולכת ועולה.
 
לגבי עליות בטווחי זמן ארוכים בבורסה, חשוב לזכור שהם לא רק נובעות מהוכחה סטטיסטית של ככה היה לאורך המון זמן לכן כך יהיה (שזה אם חופרים כמובן כשל לוגי), אלא גם משיקולים תאורטיים= האוכלוסייה הולכת וגדלה ויעילות הייצור הולכת ועולה.
חשוב לזכור שזה לא חוק טבע אלא מצב נדיר בהיסטוריה האנושית, שקיים רק כמאתיים שנים בזכות התפתחות מוסדות כמו זכות הקניין. אין מניעה שהמגמה של ההתפתחות תתהפך, והעתיד יתדרדר חזרה לרמה כלכלית של ימי הביניים- זה תלוי בנורמות ובמוסר שלנו, במבנה ההון שנצבר עם השנים ולא בטכנולוגיה עצמה.
 
@קפבלנקה ,אהבתי מאוד את המשחק והפרספקטיבה שלך, וזה נוגע מאוד גם להרבה תהיות שהיו לי בזמן האחרון. מעניין להסתכל על כל דבר שאנחנו חושבים שאנו מאמינים בו בטווח זמנים ארוך כזה או אחר מהעתיד אחורנית, ולתהות מה נראה. האם עוד 100-150 שנה נסתכל אחורה ומדינת ישראל תהייה קיימת? באיזו סבירות? ואם אני מגמגם, מדוע שאגרום לכך שהנכדים שלי יגדלו כאן? (הנושא וטווח הזמנים שרירותיים לחלוטין ולא באים להביע שום דבר)

מה מחכה לנו בעתיד?
אם תשב עם כל בעלי השם והמומחים השונים ותשאל אותם לבי מה צופן לנו העתיד, הם כנראה לא יסכימו על הרבה דברים (גם לא לגבי יכולת החיזוי שלהם), אבל הם יסכימו כנראה על דבר אחד: העתיד יהיה שונה מההווה מהותית. כמה מהותית כבר יכול להיות העתיד שונה? אם תשאל אותי, אני מאמין שההתקדמות האנושית מתאפיינת בצמיחה אקספוננציאלית, ולכן אם לפני שלוש מאות שנה יכולת לנבא בדיוק קלוקל אך נכון מה יחכה לאנושות 50 שנה מאוחר יותר, היום לאף אחד אין שמץ של מושג.

ומה זה אומר כלכלית? יתכן והכלכלה כפי שאנחנו מכירים אותה תשתנה לגמרי. יתכן ויהיה מיתון קשה ואסונות טבע ויתכן שהכלכלה תאיץ למהירות מטאורית. יכול להיות שכפי שראינו בדיון משקיעים יחוו אולי פעמים בודדות חיתוך של 50% בתיק המניות שלהם, ויתכן שבין לילה כל התיק יהפוך למספרים וירטואלים חסרי ערך אמיתי.
אני אישית אוהב את עקרון ההשקעה הפאסיבי כי הוא מאוד פרקטי לעתיד שכזה שאינו ידוע. אם, בסופו של דבר, הכל יהיה טוב - אז גם אם יהיו נפילות קשות, השאפתנות האנושית להביא אותנו למקום טוב יותר תחלץ אותנו מהבוץ.
ואם לא יהיה טוב, או שהכלכלה העולמית תשנה את כיוונה? במקרה כזה, אני מאמין, יהיו לנו בעיות יותר גדולות מתיק ההשקעות שלנו שכבר לא כלכך יעזור לנו. ובמקרה כזה יהיה טוב אם נשנה את צורת החשיבה שלנו בצורה דרסטית, ויפה שעה אחת קודם. (במקום מסוים אני מרגיש מדברייה של דורין שגם לתרחיש כזה היא מכינה את עצמה עם האנטי-שבירות שהיא מסגלת לעצמה)
לי זה נותן תמריץ לא לחשוב רק על העתיד הרחוק אלא גם על הקרוב. במקום לבנות על פרישה עוד עשרים שנה, אולי הגיוני יותר לעשות טיול של שנה בעולם כבר בשנים הקרובות, כל עוד אני יודע שהכסף שלי שווה משהו בסבירות די גבוהה ואני בריא בסבירות די גבוהה. לאור חוסר הידיעה, לבנות את הכל על העתיד זה קצת כמו לשים את כל הביצים בסל אחד. אולי אפשר לקרוא לזה "פיזור טמפורלי" :)
 
@doc29
אני לא חושב שזה הכרחי שהחברות ייצמחו באופן ריאלי (מעל האינפלציה) בשביל שתהיה תשואה ממניות.
גם אם נניח חברה רווחית ואינה צומחת באופן ריאלי אלא מדביקה את קצב האינפלציה ומצליחה להרוויח באופן קבוע ונניח תחלק 100% מהדיבידנד שלה חזרה למשקיעים, התשואה הריאלית תהיה בדיוק תשואת הדיבידנד ובשביל שהתשואה הזו תהיה גבוהה המשקיעים יודעי הדבר יתאימו את המחיר לתשואה הרצוייה.
זה תרגיל תיאורטי כי מנהלים מקבלים הרבה כסף היום כדי לייצר צמיחה אבל אם רוחות המשקיעים, הדיירקטורים והמנהלים היו שונות והפרספקטיבה הייתה מיקסום התשואה לטווח ארוך במינימום סיכון ייתכן שהיינו חווים צמיחה יותר קטנה אבל שימוש יעיל יותר לכסף. בשם הצמיחה קורים היום דברים שאינם משתלבים עם טובת המשקיע לטווח ארוך והאינטרסים של ההנהלה שהם לטווח קצר רבות מתנגשים עם האינטרס של המשקיע לטווח ארוך בגלל שיטת הפיצוי של ההנהלה הבכירה ( מרכיב עיקרי הוא אופציות לטווח קצר במקום מניות בעוד עשר שנים).
 
@קפבלנקה
אם מסתכלים על תקופות ארוכות אז סיכון מהותי יותר מתשואה אפסית או שלילית היא לא לעמוד ביעדים של הפנסיה ושייגמר הכסף לחוסך או שהחסכונות שלו נשחקו בגלל אינפלציה אגרסיבית.
זה סיכון לא פחות קטן מתנודתיות במניות ואי הוודאות לגבי התשואות.
ואם מסתכלים על זה באופן סטטיסטי הסיכויים של תשואות ריאליות שליליות ממניות למי שחוסך לשיעורין על פני טווחים ארוכים (dca כי גם ככה רובנו עובדים וחוסכים תקופה לא קצרה לפני הפנסיה) ומושך לשיעורין (מושך קצבה ולא מוכר את כל המניות בבת אחת) הן ממש ממש נמוכות. אם אתה חושב אחרת צריך להראות דוגמא שכזו כי קשה למצוא משקיע לשיעורין שצורך לשיעורין שנכשל לתקופות ממש ארוכות. אני מנחש כי לא ממש בדקתי שאפילו ביפן מי שהשקיע לשיעורין 20 שנים בלבד (יצא לפנסיה מוקדמת בגיל 45 למרות ששם לא מעלים את זה על דעתם כלל) הצליח להתגבר על השוק המנייתי הגרוע בהיסטוריה כנראה.
אגב גם האלטרנטיבות הן לא וודאיות. זהב ברור, נדלן, מי יודע מה יהיה פה עוד 50שנים וכמה יעלה בית וכמה יהיה שווה נדלן שבונים היום בעוד כמה עשורים )סיכון טכנולוגי, אולי בתים ייבנו אחרת מחומרים אחרים).
אלטרנטיבת האגח לטווחים ארוכים גם היא מסוכנת כפי שהבאתי את הגרף הזה בעבר.
http://systematicrelativestrength.com/2011/03/30/drawdowns-equities-vs-bonds/

אגח לטווחים קצרים הסכנה בו היא וודאית כי התשואה נמוכה מדי ואלא אם כן החוסך לפנסיה הוא חסכן אגרסיבי סטייל הסולידית וההוצאות שלו נמוכות מאוד רוב הסיכויים שהכסף לא יספיק לכל הפנסיה וייגמר באמצע.

גרף תשואות על פני 200 השנים עד 2001

http://www.marottaonmoney.com/wp-content/uploads/2013/05/stocks-for-the-long-run.png

שלא ישתמע שאני בעד 100% מניות, אני לא :) צריך מן הסתם מזומן לשעת צרה, נדלן הוא לא רע כ״כ וגם אגח כשהריבית סבירה (לא היום בעיניי) הוא אלטרנטיבה ראוייה.
 
אם אתה חושב אחרת צריך להראות דוגמא שכזו כי קשה למצוא משקיע לשיעורין שצורך לשיעורין שנכשל לתקופות ממש ארוכות
קודם כל - מסכים עם כל מה שכתבת.
לגבי המשפט המצוטט, כל זה טוב ויפה לגבי מה שארע עד כה. האם סביר שהתשואות במדדים אג"חים ומנייתיים לתקופה 2015-2065 יהיו אפסיות או שליליות - לא. האם יתכן - לא מן הנמנע שכן.
גם אני משקיע בהנחה שמה שהיה הוא שיהיה, אבל צריך לזכור שגם אם עושים הכל נכון, כלום לא מובטח.
 
חשוב לזכור שזה לא חוק טבע אלא מצב נדיר בהיסטוריה האנושית, שקיים רק כמאתיים שנים בזכות התפתחות מוסדות כמו זכות הקניין. אין מניעה שהמגמה של ההתפתחות תתהפך, והעתיד יתדרדר חזרה לרמה כלכלית של ימי הביניים- זה תלוי בנורמות ובמוסר שלנו, במבנה ההון שנצבר עם השנים ולא בטכנולוגיה עצמה.
לא הבנתי, התקדמות טכנולוגית וגידול באוכלוסיה זה רק במאתיים שנה האחרונות?
 
לא הבנתי, התקדמות טכנולוגית וגידול באוכלוסיה זה רק במאתיים שנה האחרונות?
בגדול כן, למרות שלמיטב זכרוני "קיצור תולדות האנושות" מדבר על 500 השנה האחרונות. ספר פוקח עיניים.
 
התקדמות טכנולוגית וגידול באוכלוסיה זה רק במאתיים שנה האחרונות?
לא כל כך מבין למה גידול האוכלוסיה אמור לתת תשואות ראליות. כמו שהאוכלוסייה תגדל, אמורה גם כמות החברות לגדול. גם אם אתה משקיע במדד עולמי שבו 7000 חברות, לא בהכרח שריווחיהן יגדלו כי יקומו להן מתחרים אחרים.
ה"ה לגבי התפתחות טכנולוגית, היא גורמת לרווחים בחברות מסוימות, אבל ישנם חברות שפשטו רגל בגלל התפתחות טכנולוגית שהפכה אותם למיותרות.
 
לא כל כך מבין למה גידול האוכלוסיה אמור לתת תשואות ראליות. כמו שהאוכלוסייה תגדל, אמורה גם כמות החברות לגדול. גם אם אתה משקיע במדד עולמי שבו 7000 חברות, לא בהכרח שריווחיהן יגדלו כי יקומו להן מתחרים אחרים.
ה"ה לגבי התפתחות טכנולוגית, היא גורמת לרווחים בחברות מסוימות, אבל ישנם חברות שפשטו רגל בגלל התפתחות טכנולוגית שהפכה אותם למיותרות.
אני חושב שזה קצת אמורפי אבל אני אנסה לענות. אני מניח שכבר תקופה ארוכה הסנופי 500 מהווה פלח שוק דומה, נניח סביב 80 אחוז. אם באותו זמן האוכלוסיה שצורכת את שרותיהן הוכפלה, שלא לדבר על הגלובליזציה שהוסיפה עוד צרכנים ממקומות שלא היו חלק מתרבות הצריכה, אז הדרישה הלכה וגדלה. אני די בטוח שבשלושים שנים האחרונות מקדונלדס, קוקה קולה ומייקרוסופט הגדילו את מספר המפעלים שלהם והסניפים.
לגבי התייעלות טכנולוגית, אם מהיר וזול יותר לייצר דברים, אז הרווחים גדלים. ברור שיש גם השפעות אחרות, אבל אינטואיטיבית, שני אלה אמורים להבנתי להגדיל רווחים של חברות המערב הגדולות כמכלול.
 
אני די בטוח שבשלושים שנים האחרונות מקדונלדס, קוקה קולה ומייקרוסופט הגדילו את מספר המפעלים שלהם והסניפים.
נכון אבל בשנים הללו, מין הסתם, קמו מתחרות לקוקה קולה מקדונלדס ומייקרוסופט שיכלו לפגוע בריווחיות שלהן.
הטענה שלי היא שלא רק צרכנים חדשים יגיעו לעולם, אלא גם יזמים חדשים.
אם מהיר וזול יותר לייצר דברים, אז הרווחים גדלים.
מצד שני יצור יעיל יותר אמור גם לעודד תחרות, ולהביא לירידת מחירים.
 
  • אהבתי
Reactions: ogi
לא הבנתי, התקדמות טכנולוגית וגידול באוכלוסיה זה רק במאתיים שנה האחרונות?
מה שקובע לצורך העניין זה כמות ההון לנפש, שהיא הקובעת את הפרודוקטיביות של העובד ומכאן את רווחיות החברות במובנים ראליים. גידול אוכלוסין והתקדמות טכנולוגית לא בהכרח מעלים את הפרודוקטיביות, זה תלוי בקיומם של מוסדות שוק חופשי.
 
מה שקובע לצורך העניין זה כמות ההון לנפש, שהיא הקובעת את הפרודוקטיביות של העובד ומכאן את רווחיות החברות במובנים ראליים. גידול אוכלוסין והתקדמות טכנולוגית לא בהכרח מעלים את הפרודוקטיביות, זה תלוי בקיומם של מוסדות שוק חופשי.
אני אגיד לך משהו שאומרים לרופאים בדרך כלל, אתה מסביר דברים במילים מאוד ארוכות ומסובכות (לפחות בשבילי :) ).
בוא נשים בצד רגע את "לא בהכרח" כי על כל דבר כמעט אפשר להגיד לא בהכרח.
התקדמות טכנולוגית, באופן אינטואיטיבי לגמרי עבורי- מעלה את הפרודוקטיביות. אם לפני עשור מכון מור עשה 10 בדיקות CT ביום, כי זה הזמן שלקח, עם המכשירים הנוכחיים הוא יכול לעשות 100. אם מקדונלדס מסוגלים בזכות טכנולוגיות שימור מזון לספק הספקה ל-100 סניפים במקום ל-50 מאותה כמות חומרי גלם - אז זה יותר רווחי. ואם אפשר להוציא פי 3 נפט לחודש ביחס למה שאפשר היה לפני עשור - אז גם זה מגדיל את ההספק ואת הרווחים.
גם אם בזכות זה המחירים יורדים - אני די בטוח שהם לא יורדים באותה פרופורציה ולכן הרווחיות עדיין עולה.
לגבי גידול אוכלוסין- בהנחה שבאופן קבוע בערך כמה מאות חברות תופסות רוב השוק (נניח 80-90%)- רווחיות מדד החברות הגדולות יכפיל את עצמו במידה והאכולוסיה הכפילה את עצמה.

לגבי ההערות שלכם שהפקטורים הללו גם מורידים מחיר- אז כמובן שהאפשרויות הן או שהאפקט (כמו כל דבר בחיים) משפיע על כמה דברים במקביל אבל השקול- גורם לשיפור ברווחיות, או שאין שום קשר בין צמיחת האוכלוסייה ושיפור טכנולוגי לעלייה ברווחיות (מה שלי מוזר מאוד, אבל כאמור זה אינטואיטיבי, לא חקרתי ולא למדתי את זה).
 
אני אגיד לך משהו שאומרים לרופאים בדרך כלל, אתה מסביר דברים במילים מאוד ארוכות ומסובכות (לפחות בשבילי :) ).
בוא נשים בצד רגע את "לא בהכרח" כי על כל דבר כמעט אפשר להגיד לא בהכרח.
התקדמות טכנולוגית, באופן אינטואיטיבי לגמרי עבורי- מעלה את הפרודוקטיביות. אם לפני עשור מכון מור עשה 10 בדיקות CT ביום, כי זה הזמן שלקח, עם המכשירים הנוכחיים הוא יכול לעשות 100. אם מקדונלדס מסוגלים בזכות טכנולוגיות שימור מזון לספק הספקה ל-100 סניפים במקום ל-50 מאותה כמות חומרי גלם - אז זה יותר רווחי. ואם אפשר להוציא פי 3 נפט לחודש ביחס למה שאפשר היה לפני עשור - אז גם זה מגדיל את ההספק ואת הרווחים.
גם אם בזכות זה המחירים יורדים - אני די בטוח שהם לא יורדים באותה פרופורציה ולכן הרווחיות עדיין עולה.
לגבי גידול אוכלוסין- בהנחה שבאופן קבוע בערך כמה מאות חברות תופסות רוב השוק (נניח 80-90%)- רווחיות מדד החברות הגדולות יכפיל את עצמו במידה והאכולוסיה הכפילה את עצמה.

לגבי ההערות שלכם שהפקטורים הללו גם מורידים מחיר- אז כמובן שהאפשרויות הן או שהאפקט (כמו כל דבר בחיים) משפיע על כמה דברים במקביל אבל השקול- גורם לשיפור ברווחיות, או שאין שום קשר בין צמיחת האוכלוסייה ושיפור טכנולוגי לעלייה ברווחיות (מה שלי מוזר מאוד, אבל כאמור זה אינטואיטיבי, לא חקרתי ולא למדתי את זה).
תראה, זה די פשוט- בשוק חופשי אמיתי, מה שהיה קורה זה שרווחיות החברות הממוצעת הייתה מתכנסת לשיעור הריבית הטבעי. ככל שהיו נוצרים יותר חסכונות והון לנפש, הריבית הזו הייתה יורדת. מכאן, רווחיות החברות במובנים נומנאליים הייתה יורדת. מצד שני, באופן ראלי הרווחיות הייתה כמובן עולה (יכולת לקנות עם הדיבידנדים הקטנים יותר הרבה יותר מוצרים מאשר קודם).
 
  • אהבתי
Reactions: Leo
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
E קופת גמל להשקעה - האם לשנות מסלול בתקופה של ירידות פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 13
G האם יש בעצם סוג של קיזוז בקניה של בלאקרוק שקלית שלא מגודרת לשקל במקרה של ירידות? שוק ההון 9
E האם יש משמעות למועדי ההפקדה בקופ"ג להשקעה בהשוואה למועדי הפקדה בIB (במקרה של ירידות ושיטת DCA)? שוק ההון 7
שודד הפינג פונג האם תקופות של דשדוש ו/או ירידות בריאות לשוק? שוק ההון 2
ר שינוי הקצאת הנכסים במצב של ירידות בשוק שוק ההון 25
ה ירידות בסנופי, עליה בדולר שוק ההון 42
Sp0 אם אני מחזיק מק"מ עד תאריך הפירעון אז אני יכול להתעלם מעליות\ירידות? שוק ההון 3
גרהם ירידות בשוק ההון - איך זה משפיע עליכם? שוק ההון 77
F ניצול ירידות לשינוי הרכב התיק שוק ההון 1
Z ניצול ירידות לצרכי מס השקעות אלטרנטיביות 6
ס פוסט קורונה == ירידות שערים? שוק ההון 10
S כשאתה רואה כותרת : "ירידות חדות בנעילה בבורסת ת"א: מדד הבנקים צנח ב-7.2%" אוף טופיק 1
S ירידות בשוק האסייתי שוק ההון 7
Y אסטרטגית כניסה לשוק בזמן ירידות - חלוקה למנות כיצד? שוק ההון 3
ה ירידות האגחים שוק ההון 7
P אסטרטגיות מימוש כספים בזמן ירידות? שוק ההון 15
unrealx התמודדות פסיכולוגית עם ירידות בתיק מנייתי גדול שוק ההון 59
מ התלבטות- האם להשאיר סכום מסויים לרכישה כשתהיינה ירידות חדות? שוק ההון 66
P השפעת ירידות בשוק ההון על נדל"ן רגיל/להשקעה? נדל"ן 32
ז נושא שלא הבנתי ברגע שיש ירידות בשוק ההון. שוק ההון 48
Y ירידות בכל המדדים בתיק שוק ההון 9
מ ביטול טיסות של חברות לואוקוסט - האם חכם? אוף טופיק 1
ב אג"ח של בנקים בארץ שוק ההון 6
S האם מדד חלקי סקטוריאלי של סנופי נחשב מדד מבחינת גמל IRA? שוק ההון 1
M הסכם הצטרפות של ברוקרים - להיות רגוע? שוק ההון 8
B כרטיס אשראי של IBK צרכנות פיננסית 1
R איך מוצאים פוליסת חיסכון בעלת יחס גבוהה של נכסים לא סחירים? שוק ההון 9
MaorRocky סכנות של קניית קרקע לפני אישורים נדל"ן 17
Y רעיונות מה לעשות עם זכויות של ישראכרט? צרכנות פיננסית 0
חתול לילה מה צריך להיות הדרוג של אג"ח ישראלי? שוק ההון 16
N שאלה בנוגע למיסוי של אופציות ו RSU מיסים 3
וינסנט זיכוי/החזר מס בגין מיסוי במקור של דיבידנדים מארה"ב ע"י ברוקר זר מיסים 23
L כרטיס אשראי קורפורייט של ישראכרט - עמלת מט"ח 0 צרכנות פיננסית 9
ס האם אפשר לקזז ירידת ערך של רכב ממס רווחי הון מיסים 3
R עזרה בניהול החשבונות של ההורים שוק ההון 12
MaorRocky קופת גמל לא מחזירה לי תשואה של השוק ואני לא מבין למה שוק ההון 2
מ מיסוי אמריקאי של תשלומי מילואים מיסים 9
I אופציה CALL על קרן סל של בלקרוק שוק ההון 1
ש איך עושים סדר בכל הבלגן של חסכונות/פנסיה/השתלמות וכו'? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 3
ש חסרונות של פנקס קבלות ממוחשב לעומת ידני? מיסים 6
מ שוקל העברת תיק השקעות לIB, העברה של קרנות שקליות ותהיות לגבי התיק שוק ההון 7
K חברה משותפת בבעלות של כמה חברות יזמות והגדלת הכנסות 12
A חובת הגשה של טופס 134 בדוח השנתי מיסים 0
B תשואות של מסלול פנסיה לפי חודש (מחקה מדד s&p 500) פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 2
G נייר ערך של 50 החברות הגדולות ב-s&p שוק ההון 6
K האם שוק המניות לא יכול להיות מימוש של מעבר פשוט בין סוגי משאבים שוק ההון 47
קפיטליסט_מרושע המלצה: "כסף קטן" - ספרוני חינוך פיננסי לילדים של בנק ישראל התפתחות אישית 0
R לא מוצא את ZPRX במערכת ספארק של מיטב שוק ההון 4
ש התנהלות של עוסק פטור כלפי מס הכנסה מיסים 8
J גלגל החיים (או הפרמידה) של הפנסיה, ו-IRA פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 11

נושאים דומים

Back
למעלה