• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

זוגיות, נישואין והקמת משפחה

  • פותח הנושא פותח הנושא ImaShelFibon
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

ImaShelFibon

משתמש רשום
הצטרף ב
31/5/23
הודעות
10
דירוג
9
שבוע טוב לכולם,
ותודה מראש על מי שיקדיש זמן לקריאת הפוסט הזה. אני יודעת שפוסטים מהסגנון מפורסמים בדרך כלל בקבוצות וידויים, אבל יודעת שנישואין הם בין ההחלטות הכלכליות החשובות שנעשה בחיים שלנו, ורוצה לקבל עצות קצת יותר רציניות.

אני אישה בת 27, בעלת תואר בכלכלה בהצטיינות יתרה וקריירה יציבה ומתפתחת, קוראת של הסולידית במשך שנים.
אני לא יכולה להגיד שאני חיה את חיי בסגפנות מושלמת וחיסכון אגרסיבי: רכשתי דירה, אני מוציאה אחוז מסוים מהתקציב שלי על מותרות, רכשתי לאחרונה רכב קטן.
ועם זאת, אני מחושבת כלכלית ומנתבת כל שקל שאני מרוויחה למקום הטוב ביותר. אני מצליחה לחסוך בסביבות 50% מהמשכורת שלי כל חודש.

כנראה שהחוסר הגדול בחיי, בשלב הזה, הוא זוגיות.
מניסיון עבר אני רואה שהדגשים שאני שמה בבן זוג הם היותו יציב, מוביל, חזק, דומיננטי, ויכול להשרות עליי תחושת ביטחון. דמות של מאצ'ו אבל מאוד רגיש ומתחשב.
לאחר קשרים עם גברים בגילי, בשנים האחרונות הצרכים האלו הובילו אותי לקשרים עם גברים מבוגרים ממני בעשור, גרושים עם ילדים.
הקשר האחרון הסתיים ממש לאחרונה, אבל במהלכו עלו לי הרבה דאגות כלכליות מכניסה לנישואין כאלו. איך מנהלים יחד תקציב? כמה בעצם אני "גוזלת" מהילדים העתידיים שלי?

וכמובן, אופי הגברים שאני בוחרת. אני שמה דגשים על נושאים שהם לא התנהלות כלכלית נכונה.
שניהם התנהלו כלכלית באופן יחסית ממוצע. חיים באוברדרפט קטן ועם הלוואות קטנות שממשיכים לשלם אותן. אין תפיסה של צורך להדק חגורות, ההוצאות לא משתנות במקרה הזה.
אין היכרות עם שוק ההון ועם חיסכון, יש נטייה להתקדם לכיוון עצמאי (הקמת עסק או סטארטאפ).
מה שמעלה שאלות נוספות: כמה אפשר "להתחנך" כלכלית בשלב הזה? הם שמחו לקבל ממני עצות כלכליות, אבל האם אופי שכזה היה מאפשר להם להפקיד בידי האישה שלהם עניינים הכלכליים?

ושאלה נוספת, בנוגע לאורח החיים שאני יכולה לבחור לעצמי. אני נהנית בקריירה, יש לי סיפוק, אני מאוד מצליחה שם ואני מקבלת הרבה הערכה. אבל מרכז החיים שלי יהיה בית, משפחה וילדים. שני הגברים האלו הציעו לי מודל של עקרת בית, תוך הבנה שזה לא בהכרח מה שיתאים לי. הם ידעו שאני חייבת לאתגר את המוח שלי, לשאוף ולרוץ קדימה.
ביני לבין עצמי אני תוהה מה יהיו ההשלכות של מודל כזה. כלכלית אפשר לחשב שהוא לא משתלם ברמות השכר שלי והאופק של הקריירה, אבל קשה לכמת את העובדה שהילדים יאכלו ארוחת צהריים בבית ולא יהיו זרוקים בצהרון. גם אפשרי לתכנן תקציב משותף במקרה הזה עם הקצאות לבזבוזים לכל צד ואפשרי לתכנן הסדר גירושין שלא ישאיר אותי בלי כלום.
אבל בצד האישי, איזו דוגמה אתן לילדים שלי? איך הבעל שלי יראה אותי, האם יזלזל? האם אני אוכל "לאתגר" את עצמי? האם אוכל לא להישחק כשאני המטפלת העיקרית בילדים, יום ולילה, ולא מ9 עד 5 כמו עבודה רגילה?
האם יש כאן נשים/גברים שבחרו במודל הזה ורוצים לחלוק מהתובנות שלהם?

שוב - תודה למי שקרא ולמי שרוצה לחלוק תובנות.
קחו בחשבון שהלב שלי עוד שבור מהפרידה האחרונה אז - go easy on me...
 
נערך לאחרונה ב:
מרגיש לי שאת מציבה את זה כאופציות בינאריות:

הגשמה מקצועית או עקרת בית

אבל יש אופציות ביניים. אפשר משרה חלקית ואפשר גם לא לעבוד אחרי שהילדים נולדים ולחזור למשרה מלאה כשהם גדולים יותר.

אחד הדברים היפים בצבירת הון זה היכולת לשינוי מינונים בקריירה לאורך החיים. במקום 100% משרה על פני 40 שנה אפשר לבחור שנתיים בלי עבודה בכלל. או חמש שנים ב50% משרה וכן הלאה. כסף נותן גמישות.

אגב, כאבא לשני ילדים קטנים אני מאושר שיש צהרון. זה גיל מתיש ואני שמח להוציא חלק ממטלות ההורות למיקור חוץ.
 
מחזק את מה ש @משה כתב,
ובנוסף יש מקצועות של משרה מלאה שהם יחסית תואמים לחופשות ולשעות של הילדים - משרות בחינוך, משרות אם.

לאחר קשרים עם גברים בגילי, בשנים האחרונות הצרכים האלו הובילו אותי לקשרים עם גברים מבוגרים ממני בעשור, גרושים עם ילדים.
על זה הייתי חושב עוד קצת, מישהו גדול בעשור נמצא במקום אחר בחיים ובטח עם הוא גרוש עם ילדים,
הוא תמיד יהיה עם הילדים שיש לו מהאישה הקודמת, ישלם עליהם (סביר להניח גם אחרי תקופת המזונות), יהיו לו את ה"צלקות" שלו מהמערכת יחסים הקודמת.
 
אני אישה בת 27, בעלת תואר בכלכלה בהצטיינות יתרה וקריירה יציבה ומתפתחת
ועם זאת, אני מחושבת כלכלית ומנתבת כל שקל שאני מרוויחה למקום הטוב ביותר. אני מצליחה לחסוך בסביבות 50% מהמשכורת שלי כל חודש.
שניהם התנהלו כלכלית באופן יחסית ממוצע. חיים באוברדרפט קטן ועם הלוואות קטנות שממשיכים לשלם אותן. אין תפיסה של צורך להדק חגורות, ההוצאות לא משתנות במקרה הזה.
אין היכרות עם שוק ההון ועם חיסכון, יש נטייה להתקדם לכיוון עצמאי (הקמת עסק או סטארטאפ).
ושאלה נוספת, בנוגע לאורח החיים שאני יכולה לבחור לעצמי. אני נהנית בקריירה, יש לי סיפוק, אני מאוד מצליחה שם ואני מקבלת הרבה הערכה. אבל מרכז החיים שלי יהיה בית, משפחה וילדים. שני הגברים האלו הציעו לי מודל של עקרת בית, תוך הבנה שזה לא בהכרח מה שיתאים לי.
אבל האם אופי שכזה היה מאפשר להם להפקיד בידי האישה שלהם עניינים הכלכליים?
סליחה על השאלה, מי הם בכלל??
אם את זו שיודעת לחסוך וחשוב מכך לנהל תקציב והתנהלות נכונה (עבור כולם), מה שברור מדבריך שהם ייכשלו בו, למה שאת תהי עקרת בית?
במיוחד לאור כך שאת אומרת שהעבודה מהנה, את מקבלת הערכה ואתגר. אם הם לא סגורים על עצמם, לא יודעים לנהל ולהתנהל, למה שהם יעשו את זה?
אין שום סיבה שתוותרי על עצמך, עתידך התעסוקתי והכלכלי. אני מבין שזה מוקדם, אבל אולי זה לטובה שזה נגמר.
"בידי אישה" - אני לא אישה וזה צורם לי.
מאחל לך שתמציאי זוגיות טובה ומלאת הערכה. עם גבר שתרגישי בנוח לשוחח איתו על דברים כאלו ולא אחד שתחששי ממנו בגלל שאת אישה.
אבל קשה לכמת את העובדה שהילדים יאכלו ארוחת צהריים בבית ולא יהיו זרוקים בצהרון
נ.ב - גדלתי לזוג הורים שקרעו את התחת במשרות מלאות+. אמא (איכשהו) הצליחה לגרום לכך שלא היה לנו חוסרים מעולם. לא באוכל ולא בשום דבר.
אני לא הייתי מצליח לעשות מה שהיא עשתה עבורנו, אבל זה אפשרי. גם במשרה מלאה.
נ.ב 2 - צהרון זו לא מילה גסה ויכול להיות אפילו נחמד :)
 
על זה הייתי חושב עוד קצת, מישהו גדול בעשור נמצא במקום אחר בחיים ובטח עם הוא גרוש עם ילדים,
הוא תמיד יהיה עם הילדים שיש לו מהאישה הקודמת, ישלם עליהם (סביר להניח גם אחרי תקופת המזונות), יהיו לו את ה"צלקות" שלו מהמערכת יחסים הקודמת.
אני ילד מ"פרק ב" של ההורים שלי. אבי ז"ל היה מבוגר ב-14 שנה מאמא שלי והנישואין שלהם היו מאושרים. העלית דגל אדום פוטנציאלי, אבל זה לא תמיד ככה. זה שיש ילדים מזוגיות קודמת זה פוטנציאל לסיבוכים, נכון, אבל יש כל כך הרבה זוגות "סבוב ראשון" שחיים בזוגיות אומללה, כך שלא הייתי פוסל דווקא על בסיס זה. אם הוא בן אדם טוב, לא חמדן, לא נצלן, זה מה שחשוב.
 
מה שמעלה שאלות נוספות: כמה אפשר "להתחנך" כלכלית בשלב הזה? הם שמחו לקבל ממני עצות כלכליות, אבל האם אופי שכזה היה מאפשר להם להפקיד בידי האישה שלהם עניינים הכלכליים?
במקרה שלי אישתי היא הצד בזוגיות שלא מתעניין בשום נושא כלכלי. אם תשאלי אותה איפה קרן הפנסיה שלה או אם יש לנו או אין לנו קרנות כספיות אין לה מושג וגם לא מעניין אותה. אם תעשי סקר בפורום הזה, אני בטוח שתגלי לא מעט זוגות כמונו. זה מתסכל שהיא לא מתעניינת, אבל לשמחתי היא לא בזבזנית, ואנחנו רוב הזמן רואים עין בעין את המטרות העתידיות שלנו.
תמצאי מישהו שיש לו סט ערכים זהה לשלך מבחינת יחס לכסף ושיש בינכם יחסי אמון. אם הוא לא מבין בענינים הכלכליים, זה לא משנה. אם הוא סומך עלייך לקבל החלטות בזוגיות, זה יהיה גם בצדדים הכלכליים.
 
מניסיון עבר אני רואה שהדגשים שאני שמה בבן זוג הם היותו יציב, מוביל, חזק, דומיננטי, ויכול להשרות עליי תחושת ביטחון. דמות של מאצ'ו אבל מאוד רגיש ומתחשב.
לאחר קשרים עם גברים בגילי, בשנים האחרונות הצרכים האלו הובילו אותי לקשרים עם גברים מבוגרים ממני בעשור, גרושים עם ילדים.
שני הגברים האלו הציעו לי מודל של עקרת בית, תוך הבנה שזה לא בהכרח מה שיתאים לי. הם ידעו שאני חייבת לאתגר את המוח שלי, לשאוף ולרוץ קדימה.
1.אדם שתופס את עצמו דומיננטי, רוצה לידו מישהו לא דומיננטי.
את עצמאית, חכמה, קרייריסטית, דואגת לעתידך - איך יצא שאדם דומיננטי כמוך רוצה לידו מישהו יותר דומיננטי?
זה דיסוננס שאני פוגשת לא מעט כשמדובר באישה דומיננטית. נדמה שהדומיננטיות היא משהו שנכפה עלייך ורק מחכה לחזור להיות האישה הקטנה, האם זה כך?

2. מאצ'ואיסטים רגישים זה פרדוקס. רק בסרטים ובספרים רומנטיים אפשר לחבר בין השניים.

3. גבר מבוגר? הוא מראש תופס את עצמו מנוסה יותר ולכן גם חכם יותר. אם הוא גם טיפוס דומיננטי ומאצ'ו - הלך עלייך :)
אני בזוגיות כבר 40 שנה עם גבר שצעיר ממני בכמה שנים. בתחילת הדרך הוא העריץ אותי ובהמשך התאזנו. הוא הפך להיות גבר-גבר (מופנם, שתקן, גאון טכנולוגי, ידי זהב, לא בוחל בעבודות הבית והחלפת טיטולים, אופנוען, טיילן, התנדב ליחידת חילוץ והצלה שנים רבות, חבר טוב, אבא וסבא נהדר). שנים רבות אני הייתי אשת הכלכלה-בנק-ביטוחים-בריאות וכל שאר הפרוצדורות בבית. בעשור האחרון הוא החליף אותי חלקית לבקשתי.

4. גבר הציע לך מודל כלשהו שלא מתאים לך? איך זה בכלל הגיע לזה שהוא מציע? כל אחד מבני הזוג אמור לבחור את בחירותיו תוך הסתנכרנות לגבי לו"ז ושת"פ ותוך הבנה משותפת לצרכי משק הבית, הילדים והזוגיות. ואפילו, שוד ושבר, מותר לשנות בחירות במהלך החיים.
 
1.אדם שתופס את עצמו דומיננטי, רוצה לידו מישהו לא דומיננטי.
את עצמאית, חכמה, קרייריסטית, דואגת לעתידך - איך יצא שאדם דומיננטי כמוך רוצה לידו מישהו יותר דומיננטי?
זה דיסוננס שאני פוגשת לא מעט כשמדובר באישה דומיננטית. נדמה שהדומיננטיות היא משהו שנכפה עלייך ורק מחכה לחזור להיות האישה הקטנה, האם זה כך?

2. מאצ'ואיסטים רגישים זה פרדוקס. רק בסרטים ובספרים רומנטיים אפשר לחבר בין השניים.

3. גבר מבוגר? הוא מראש תופס את עצמו מנוסה יותר ולכן גם חכם יותר. אם הוא גם טיפוס דומיננטי ומאצ'ו - הלך עלייך :)
אני בזוגיות כבר 40 שנה עם גבר שצעיר ממני בכמה שנים. בתחילת הדרך הוא העריץ אותי ובהמשך התאזנו. הוא הפך להיות גבר-גבר (מופנם, שתקן, גאון טכנולוגי, ידי זהב, לא בוחל בעבודות הבית והחלפת טיטולים, אופנוען, טיילן, התנדב ליחידת חילוץ והצלה שנים רבות, חבר טוב, אבא וסבא נהדר). שנים רבות אני הייתי אשת הכלכלה-בנק-ביטוחים-בריאות וכל שאר הפרוצדורות בבית. בעשור האחרון הוא החליף אותי חלקית לבקשתי.

4. גבר הציע לך מודל כלשהו שלא מתאים לך? איך זה בכלל הגיע לזה שהוא מציע? כל אחד מבני הזוג אמור לבחור את בחירותיו תוך הסתנכרנות לגבי לו"ז ושת"פ ותוך הבנה משותפת לצרכי משק הבית, הילדים והזוגיות. ואפילו, שוד ושבר, מותר לשנות בחירות במהלך החיים.

תודה על התגובה! העלית פה כמה דברים שחשוב לי להבהיר:
1. נדמה שהדומיננטיות היא משהו שנכפה עלייך ורק מחכה לחזור להיות האישה הקטנה, האם זה כך? - אני דומיננטית בחיים המקצועיים שלי. בחיים האישיים שלי, אני מאוד אוהבת וזקוקה למקום של "האישה הקטנה". אין לי בעיה להגיד שיש לי את הצורך להיות עם גבר שיודע להוביל, לקחת יוזמה ועם זאת להגן עליי ולהתחשב.

2. מאצ'ואיסטים רגישים זה פרדוקס. רק בסרטים ובספרים רומנטיים אפשר לחבר בין השניים - לא מסכימה. (לא רוצה להסכים?) הייתי עם כאלה. (ואיפה הם היום?)

4. זה עלה בתור אופציה בשיח על חיים משותפים. הראשון ידע שזה לא ילך לכיוון הזה כי אני צריכה להגשים את עצמי, והוא קיבל את זה וידע שיהיה לו מספיק כסף כדי להביא עזרה לבית. השני הציע את זה לתקופה קצרה וגם המודל ההופכי היה אפשרי בעיניו (הוא בבית, אני עובדת).
 
ביני לבין עצמי אני תוהה מה יהיו ההשלכות של מודל כזה. כלכלית אפשר לחשב שהוא לא משתלם ברמות השכר שלי והאופק של הקריירה, אבל קשה לכמת את העובדה שהילדים יאכלו ארוחת צהריים בבית ולא יהיו זרוקים בצהרון.
גם שפרשתי מוקדם
והייתי כל יום "בבית" אז הילדים שלי הלכו לצהרון
יש בזה הרבה צדדים חיוביים בעיקר בדגש החברתי
בתקופה הזאת באמת כל יום היית מוצא ילד אחד לפני הצהרון ומבלה איתו כמה שעות לבד אחד על אחת בזמן דייט יעודי שלנו שהוא גם היה בוחר ומתכנן איתי מראש...

וכן היו לנו תקופות שעלות הגנים והצהרון היו יותר גבוהים מהמשכורת של אישתי
לא ראינו בזה שום דבר רע
זה בגדול לתקופה קצובה ומאוד קצרה בפרק הזמן של "החיים" / "חיסכון"
הערכים שהילדים קיבלו מזה לדעתנו עולים על הרווח מלהישאר איתם בבית

כן חופשות לידה התחלקנו (הרוב אישתי אבל גם אני תמיד לקחתי חודש חודשיים) ונשארו איתם לרוב עד גיל שנה
אחרי זה לדעתנו ילד די צריך חברה ובטח ביחדים ראשונים זה מאוד חשוב להשוואה לקבוצת השווים בעיקר בשביל להעלות על בעיות רפואיות/ התהגותיות שלפעמים לא שמים לב בבית

בתכנון נכון כלכלית הכל מתאפשר ואפשר להגיע לכל מטרה. כל עוד זה עבודה משותפת ויש הסכמה על הדרך (אחוז חיסכון / הוצאות)
מי תכלס עושה את הבירוקרטיה ואיזה דרך הכסף יושקע זה הזנב שמקשקש בכלב ולא באמת משנה לדעתי

בהצלחה
 
הצורך להיות עם גבר שיודע להוביל, לקחת יוזמה ועם זאת להגן עליי ולהתחשב.
להוביל מה?
ליזום מה?
להגן עלייך מפני מה?
ומנגד - את לא רוצה גם ליזום, להוביל, להגן ולהתחשב? זה אמור להיות הדדי כל העסק הזה.
אגב, זכורה לי כתבה מלפני כמה שנים על נשים קרייריסטיות שמשתכרות הרבה, ובבית היה להן טרור כלכלי והן שתקו הרבה שנים.
המודל ההופכי היה אפשרי בעיניו (הוא בבית, אני עובדת).
בימינו יש לא מעט עבודות שאפשר לעשות אותן חלקית מהבית וזה מתאים מאד למשפחות צעירות.
הכלה שלי עובדת 2-3 ימים מהבית וגם הבן הצליח להוציא יום-יומיים מהבית בתקופות מסוימות.
לא הכרחי שאחד ישאר בבית, וצהרון הוא בסך הכל שנ"צ במעון/גן במקום בבית ונותן מרווח נשימה לזוג.
 
להוביל מה?
ליזום מה?
להגן עלייך מפני מה?
ומנגד - את לא רוצה גם ליזום, להוביל, להגן ולהתחשב? זה אמור להיות הדדי כל העסק הזה.
אגב, זכורה לי כתבה מלפני כמה שנים על נשים קרייריסטיות שמשתכרות הרבה, ובבית היה להן טרור כלכלי והן שתקו הרבה שנים.

בימינו יש לא מעט עבודות שאפשר לעשות אותן חלקית מהבית וזה מתאים מאד למשפחות צעירות.
הכלה שלי עובדת 2-3 ימים מהבית וגם הבן הצליח להוציא יום-יומיים מהבית בתקופות מסוימות.
לא הכרחי שאחד ישאר בבית, וצהרון הוא בסך הכל שנ"צ במעון/גן במקום בבית ונותן מרווח נשימה לזוג.

קשה לי להסביר. אני חושבת שזה דחף נקבי-קמאי שאנחנו מתקשות להיפטר ממנו גם בעת שבה אנחנו עצמאיות. הרי אני לא באמת זקוקה לגבר שיצוד בשבילי ויגן על הילדים מפני פנתר, and yet, אני (ורוב הנשים?) נמשכות לגברים גבוהים מאיתנו, מבוגרים מאיתנו, עם מבנה גוף גדול ועבר קרבי.
זו המשיכה הבסיסית שלי - אני רואה דומיננטיות כמצוותת לגבריות, וקשה לי להסתכל על עצמי כעל הצד הדומיננטי בקשר. ברור לי שאני עצמאית, יכולה להוביל וגם עושה את זה, אבל אני צריכה "גבר". מצטערת אם זו הגדרה מעגלית או בליל של מילים. אני מניחה שאת מבינה, בטח אם ציינת שנתקלת בנשים עם אותן הנטיות...

ניסיתי גם להילחם בהן ולצאת עם גברים פחות דומיננטיים. לא מתפתחת משיכה מינית. בשלב מסוים הבנתי שאני מעדיפה לצאת עם גבר דומיננטי שאני נמשכת אליו ולהסתכן בx, y, z, מאשר לותר על המשיכה, לאנוס את עצמי כל לילה במשך חיי הנישואין שלי, וכנראה עדיין להסתכן באותם דברים.
 
ושאלה נוספת, בנוגע לאורח החיים שאני יכולה לבחור לעצמי. אני נהנית בקריירה, יש לי סיפוק, אני מאוד מצליחה שם ואני מקבלת הרבה הערכה. אבל מרכז החיים שלי יהיה בית, משפחה וילדים. שני הגברים האלו הציעו לי מודל של עקרת בית, תוך הבנה שזה לא בהכרח מה שיתאים לי. הם ידעו שאני חייבת לאתגר את המוח שלי, לשאוף ולרוץ קדימה
את צריכה קודם כל להחליט מה את רוצה, קריירה או עקרת בית, ורק אחר כך לחפש מישהו שמחפש ״אותך״.
כמובן שדברים משתנים במהלך החיים, אבל לפחות תביני מי ומה הרצונות שלך מעצמך עכשיו.
חיים באוברדרפט קטן ועם הלוואות קטנות שממשיכים לשלם אותן. אין תפיסה של צורך להדק חגורות
סיכוי לא קטן למירמור אם וכאשר תמצאי שאת משלמת את החובות האילו, ואולי גם עוד דברים.
כן חופשות לידה התחלקנו
כנ״ל.
נראה לי שגבר שמחפש אישה שתחלוק איתו את האחריות לפרנסה סביר שירצה גם להשתתף בגידול הילדים.
אבל קשה לכמת את העובדה שהילדים יאכלו ארוחת צהריים בבית ולא יהיו זרוקים בצהרון.
קודם כל חובה לבחור גן וצהרון שלא יגרמו לך להרגיש שהילדים ״זרוקים״ .
כששני ההורים עובדים הם יכולים להעסיק עזרה. מכיר: מטפלת עד גיל שלוש, משהי שמקבלת את הילדים מבית הספר בצהריים ומכינה להם אוכל וגם שף שבישל ארוחות בריאות לכל המשפחה.
 
נערך לאחרונה ב:
בטח אם ציינת שנתקלת בנשים עם אותן הנטיות...
אני כל-כך מבוגרת שאני יכולה לספר לך מה קרה עם אותם זוגות.
בכל אופן, הזוגות שאיתם אני בקשר עד היום הם שיוויוניים מאד ואף אחד לא דומיננטי על פני רעהו, או מדוייק יותר - כל אחד דומיננטי בתחומים אחרים בזוגיות.
חברה טובה שלי התגרשה מבעלה הדומיננטי כשבגיל 50+ העזה סוף סוף לעמוד על דעתה ורצונותיה ואפילו לכעוס עליו.
חברה אחרת התחתנה עם בן זוג נמוך ממנה (אבל גאון והייטקיסט וטייס) ולימדה אותו במהלך השנים להעריך את יכולותיה הכלכליות.
רוב החברות שלי אכן עברו תקופות שפחות עבדו בפול גז, ואחת מהן אפילו בחרה לגדל את הבנות ולהיות עקרת בית עד שגדלו.
נמשכות לגברים גבוהים מאיתנו, מבוגרים מאיתנו, עם מבנה גוף גדול ועבר קרבי.
זאת רשימת מכולת חסרת משמעות, בסוף צריך לחיות עם אדם בשר ודם בדיוק כמוך. כדאי מאד שהערכים, התרבות והאישיות יתאימו לחיי היומיום ולא לפנטזיה הוליוודית.
 
משיכה פיזית/מינית, היא לא דבר רציונלי שניתן לכופף ולעשות עליה משא ומתן.

אגב יצא לי להכיר גברים דומיננטיים, שיודעים גם להיות מתחשבים ורגישים כשצריך.
 
משיכה פיזית/מינית, היא לא דבר רציונלי שניתן לכופף ולעשות עליה משא ומתן.

אגב יצא לי להכיר גברים דומיננטיים, שיודעים גם להיות מתחשבים ורגישים כשצריך.
תודה על התגובה הזו. על שני החלקים שלה. לפעמים אני מאשימה את עצמי על המשיכה שלי
 
רק שימי לב שאת בוחרת "בדומיננטי" הנכון.
חלק מהם לדעתי, נוהגים כך כתוצר של חוסר ביטחון עצמי והם מנסים לפצות על כך.

מתוך סקרנות הדומיננטי הזה מבחינתך, הוא צריך להיות גם אדם מוחצן?
 
נערך לאחרונה ב:
רק שימי לב שאת בוחרת "בדומיננטי" הנכון.
חלק מהם, לדעתי נוהגים כך כתוצר של חוסר ביטחון עצמי והם מנסים לפצות על כך.

מתוך סקרנות הדומיננטי הזה מבחינתך, הוא צריך להיות גם אדם מוחצן?
הגברים שיצאתי איתם ראו אותי, נתנו לי את המקום שלי ולא ניסו לדרוס אותי. העריכו אותי מאוד בתור אישה ואמרו הרבה פעמים שאני הרבה יותר חכמה מהם. אני לא חושבת שהיה שם אלמנט של חוסר ביטחון מהצד שלהם. (אני לא מנסה לעשות גלוריפיקציה לקשרים האלו. יש סיבות שהן הסתיימו, אבל הן לא בגלל ה"טייפ" של הבן אדם (אני מקווה).)

הוא לא צריך להיות מוחצן. הוא צריך להיות בטוח בעצמו ולהקנות לי יציבות וכתף להישען עליה במידת הצורך. מבחינה חיצונית אני חושבת שההעדפה היחידה היא משיכה לגברים עם מבנה גוף גדול ועם הרבה כוח פיזי. יכול להיות שהרבה יותר גברים עונים על ההגדרה הזאת מלבד ה"מאצ'ו" ההוליוודי...
 
משיכה פיזית/מינית, היא לא דבר רציונלי שניתן לכופף ולעשות עליה משא ומתן.
נכון, אבל היא לא מספיקה כדי לייצר זוגיות לאורך זמן, כי מטבעה היא דועכת במהלך השנים ודברים אחרים הופכים לחשובים יותר. בטח כשמדובר על הקמה ותיחזוק משפחה.
 
נכון, אבל היא לא מספיקה כדי לייצר זוגיות לאורך זמן, כי מטבעה היא דועכת במהלך השנים ודברים אחרים הופכים לחשובים יותר. בטח כשמדובר על הקמה ותיחזוק משפחה.
מסכים, מצד שני אולי חייבים בשלב הראשוני משיכה מינית ופיזית כדי להגיע שלמים ומתפקדים לשלב השני בו הנושא כבר פחות רותח.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
אני (ורוב הנשים?) נמשכות לגברים גבוהים מאיתנו, מבוגרים מאיתנו, עם מבנה גוף גדול ועבר קרבי.
רק לחדד ולהבהיר שרוב בנות ה 27 לא מוצאות את עצמן עם מאצ'ואים גרושים עם ילדים, מבוגרים מהן בעשור, עם אוברדראפט בבנק שמציעים להן בתחילת הקשר להיות עקרות בית.
להערכתי זה לא מצב מאוד שכיח.
משמע, השאיפה שלך לדומיננטיות גברית מעט שונה משל רוב בנות גילך.

בנוסף אני רוצה לציין שגבר עם חובות, עם אוברדראפט ועם תשלומי מזונות שמציע לך בתחילת הקשר לגדל את הילדים מבלי שתצטרכי לעבוד הוא אולי מאצ'ו ודומיננטי אבל לדעתי הוא לא בהכרח אחד שמצטיין בתוכניות כלכליות ברות קיימא.

ובנוסף שאלה, למה בכלל אחד מבני הזוג חייב להיות יותר דומיננטי מהשני?
אני לא לגמרי בטוח מה ההגדרה שלך לדומיננטיות אבל בזוגיות שלי ושל אשתי לדוגמא כל ההחלטות החשובות מתקבלות במשותף, אין אחד שמחליט וצועק "אחרי".
יש "תחומי התמחות" שבהם אחד מאתנו יהיה יותר דומיננטי מהשני אבל בגדול אין מוביל ומובל.
 
נערך לאחרונה ב:
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
ר מתקשה במציאת זוגיות רצינית עקב מצב כלכלי של הוריי, מה כדאי לעשות ? אוף טופיק 223
V פרשת דרכים כלכלית בעקבות זוגיות והקמת משפחה (אשמח להתייחסויות) יומני מסע אישיים 41
P איך אתם מכירים או הכרתם למטרת זוגיות ? פוסטים מאיכות נמוכה 163
unrealx דילמה בנושא זוגיות מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 59
I זוגיות עם פרטנר לא סולידי אוף טופיק 41
S פרישה מוקדמת Vs. זוגיות פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 54
sharon מתקשה לשמר זוגיות עם המינימליזם שלי מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 199
Cleo מה לדעתכם הכי חשוב בבחירת זוגיות? אוף טופיק 34
אנא-אל השפעת פ"מ על זוגיות פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 25
לא חשוב שמות דיון| רווקות, זוגיות, אלהורות, ולגור אצל ההורים. התפתחות אישית 152
amidar משפחה חדשה \ תעודת זוגיות אוף טופיק 9
A הסכם ממון וקניית 2 דירות על הנייר טרום נישואין בין בני זוג מיסים 2
Z חשבון השקעה לאחר נישואין שוק ההון 0
N נישואין של אזרח אמריקאי עם אזרחית ישראלית מיסים 7
Sinister הרצאה על 'נישואין ללא נישואין' אוף טופיק 9

נושאים דומים

Back
למעלה