ביולוג ירושלמי
משתמש בכיר
- הצטרף ב
- 25/1/15
- הודעות
- 1,393
- דירוג
- 3,288
הולך לישון בסביבות 21:00 עד 24:00, כתלות בעייפות ובמצב הרוח (הרצון לכבות את העולם ולהסתלק).
בדר"כ אם צריך ממוצע עלשהוא אז בסביבות 22:00...
היו תקופות ארוכות (חצי שנה ויותר) שכיביתי את העולם גם ב- 19:00 ואז קמתי יותר מוקדם (נניח ב- 04:00).
היו תקופות ארוכות (חצי שנה ויותר), בעיקר בלימודים, שכמעט ולא ישנתי והייתי המון המון המון עייף תמיד ומנקר בהרצאות (7 שנות משמרות לילה עושות את שלהן), ואז הייתי מסתדר עם שינות שבורות של שעה עד שלוש שעות מתי שהתאפשר.
היום מתעורר ב- 05:30 עם שעון מעורר של החכםפון (שנמצא על השידה אבל רחוק מהראש) ועם עוד שעון מעורר אמיתי כגיבוי שמכוון ל- 05:45.
הסוד לקום מבלי לפספס?
ברגע שקם, פשוט קם, מתיישב, מוריד רגליים לרצפה ומתמתח.
ישן כמו תינוק... לא חושב מחשבות ולא כלום. נרדם כמו מכונה.
כל לילה הוא לילה מעולה כי אני ממש שמח לכבות את העולם כשמגיע הרגע והזמן כאשר הגוף עייף ומצפה למצב שכיבה.
ותודה לטנקים (מרכבה 2 ב') ולנגמשים ולרק"מים של הצבא שלימדו אותי לישון בכל מצב, בכל סיטואציה, בכל מנח, בכל רעש סביבתי או חיצוני, בכל הזדמנות, עם מזרון או על מכסה מנוע של ריו, עם כרית או בלי כרית, מכורבל בחרמונית או ערום לגמרי... מסוגל לכבות את העולם ולהדליק אותו בהינף יד.
לפני השינה יש טקס קבוע שהוא חובה שמערב קפה נמס ומקלון ניקוטין, אבל עיקרו סגירת היום עם מחשבות, תלונות ומענות למי שאני כמו שאני ועל מה שאני, והמון המון דיבור לעצמי והלקאה נפשית.
ישן בחושך, בלי נורת לילה.
תריסים תמיד פתוחים עד הסוף, גם בחורף (אלא אם כן יש סופה וכאלו יש בקושי 10 ימים בשנה), כדי לאוורר את החדר ובעיקר כדי להתעורר עם השמש ככל שניתן (מלטונין טבעי וגם לברך את העולם בחזרה).
לא קורא בחכםפון לפני השינה. אבל זו לא חוכמה כי יש לי עייפון 4 ואני בקושי גולש בו, רק כשממש צריך.
לא קורא ספרים במיטה.
לא מתעסק עם מיקו.
בדר"כ אם צריך ממוצע עלשהוא אז בסביבות 22:00...
היו תקופות ארוכות (חצי שנה ויותר) שכיביתי את העולם גם ב- 19:00 ואז קמתי יותר מוקדם (נניח ב- 04:00).
היו תקופות ארוכות (חצי שנה ויותר), בעיקר בלימודים, שכמעט ולא ישנתי והייתי המון המון המון עייף תמיד ומנקר בהרצאות (7 שנות משמרות לילה עושות את שלהן), ואז הייתי מסתדר עם שינות שבורות של שעה עד שלוש שעות מתי שהתאפשר.
היום מתעורר ב- 05:30 עם שעון מעורר של החכםפון (שנמצא על השידה אבל רחוק מהראש) ועם עוד שעון מעורר אמיתי כגיבוי שמכוון ל- 05:45.
הסוד לקום מבלי לפספס?
ברגע שקם, פשוט קם, מתיישב, מוריד רגליים לרצפה ומתמתח.
ישן כמו תינוק... לא חושב מחשבות ולא כלום. נרדם כמו מכונה.
כל לילה הוא לילה מעולה כי אני ממש שמח לכבות את העולם כשמגיע הרגע והזמן כאשר הגוף עייף ומצפה למצב שכיבה.
ותודה לטנקים (מרכבה 2 ב') ולנגמשים ולרק"מים של הצבא שלימדו אותי לישון בכל מצב, בכל סיטואציה, בכל מנח, בכל רעש סביבתי או חיצוני, בכל הזדמנות, עם מזרון או על מכסה מנוע של ריו, עם כרית או בלי כרית, מכורבל בחרמונית או ערום לגמרי... מסוגל לכבות את העולם ולהדליק אותו בהינף יד.
לפני השינה יש טקס קבוע שהוא חובה שמערב קפה נמס ומקלון ניקוטין, אבל עיקרו סגירת היום עם מחשבות, תלונות ומענות למי שאני כמו שאני ועל מה שאני, והמון המון דיבור לעצמי והלקאה נפשית.
ישן בחושך, בלי נורת לילה.
תריסים תמיד פתוחים עד הסוף, גם בחורף (אלא אם כן יש סופה וכאלו יש בקושי 10 ימים בשנה), כדי לאוורר את החדר ובעיקר כדי להתעורר עם השמש ככל שניתן (מלטונין טבעי וגם לברך את העולם בחזרה).
לא קורא בחכםפון לפני השינה. אבל זו לא חוכמה כי יש לי עייפון 4 ואני בקושי גולש בו, רק כשממש צריך.
לא קורא ספרים במיטה.
לא מתעסק עם מיקו.